באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.
לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון
פארק אפק?טארקו
בריכה?
אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?
וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון
הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...
חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה
כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123
אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).
וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?
מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123
בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים
נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה
אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר
הם אוהבים רכבת?אנוני.מית
רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.
ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.
בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח
עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.
אפשר ללכת לבריכות.
פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון
פחות אטרקציה ללכת לשם
אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה
פארק הצנירים בקדומים
יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.
יש עוד הרבה
פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה
היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד
יש גם בפתח תקווה.
יש את ירכא
ומג'יק קאס בדיסיטי
כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....
זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח
דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...
יכול לחתוך עלויות בחצי.
מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית
באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?
בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.
אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.
נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב
אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.
אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר
לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם.
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234
כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?
(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)
את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?
אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.
כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי.
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה
אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ
אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש
רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת
מוסדות על-תיכונייםפילה
כל מיני מדרשות , ישיבות , מכינות. איך מממנים את זה? ואיך אמורים לחסוך לחתונות במצב כזה?
חיסכוןמדברה כעדן.
זה מעבר להוצאות השוטפות... יש לנו קטגוריה של חיסכון...
וגם אפשר למשכן חלק מהבית אם יש בבעלותכם....(לחתונות)
בעיניי זה לא קשור למדרשות וכו'...
וגם אם אתם יותר חיים על הקשקש אפשר להגיש מלגות וכו'...
כמו שמממנים ישיבות תיכוניות ואולפנות...אר
באמת לא קל
הציבור שלנו מוציא הון על חינוך
מעצמךהפי
אני חושבת שמי שרוצה ללמוד תורה יש עניין שהוא בעצמו ייממן אם את נתקעת הורה או אדם אחר שיכול לעזור .
זה באמת הוצאה ממש גדולהggg
אם מתקשים לשלם על הכל אז כדאי לבקש הנחות.
יש אולפנות וישיבות שיש בהם פנימיה שיש להם סבסוד של עליית הנוער להורים שלא מסוגלים לשלם. (יש שם בירור רציני מה רמת השכר וכו', אבל אם מקבלים הנחה היא יכולה להיות מאוד משמעותית)
ישיבות גבוהות או מדרשות ללימוד תורה יש אנשים שמשלמים את זה ממעשר כספים. חוץ מזה בגילאים האלה נראה שכבר אפשר לבקש מהילדים שיעבדו בימי שישי או בבין הזמנים ויעזרו קצת במימון.
כדאי תמיד לחסוך משהו, גם אם לא סכומים גדולים ולהפקיד את זה בתוכנית חיסכון טובה. יש גם את התוכניות חיסכון לכל ילד של הביטוח לאומי. כשהן משתחררות, אפשר להגיד לילדים לשמור אותם לחתונה בעז"ה.
ויש כאלה שגם משלמים לת"ת...
בהצלחה לכולנו
זה ממש מאתגראורי8
באמת השילוב של הכל- אולפנות , ישיבות, מדרשה, ישיבות גבוהות , חתונות ממש ממש מאתגר. כשראינו שאנחנו לא עומדים בזה התחלנו להוסיף עבודות , אבל לא מעיקות פתחנו עוסק פטור והתחלנו להכניס עוד כסף מהצד מדברים שתמיד חלמנו לעשות . שמעתי פעם ממישהי שאם חסרה לך פרנסה אולי הקב'ה אומר לך שיש לך עוד משהו לתת לעולם ... זה מעמיס אבל גם מגדל אותנו וכבר אין תינוקות קטנים בבית כך שאפשר להקדיש אחר צהרים/ ערב בשבוע לעוד משהו. היו לנו 2 חתונות ב"ה, השתמשנו בקרנות השתלמות . אנחנו עדין על הקשקש . מקוים לגדול עוד מקצועית ולהגדיל הכנסות. אנחנן גם מכוונים בעזרת ה' לעזור מעט בקנית דירות, עזרנו בינתים לבת אחת. בענין הזה אם לא יפול עלינו כסף מהשמים אנחנו מתכננים להוסיף את הסכומים למשכנתא שלנו. וכך עשינו עם הבת הגדולה. מיחזרנו את שלנו והוספנו סכום. לא נתנו סכום מטורף, לא מבקשים מהילדים לממן בעצמם ישיבה או מדרשה כי הם כן עובדים מעט תוך כדי או בחופשים וזה מממן להם את שאר המחיה שלהם בתקופה הזו וגם אם יתחילו לחסוך לעתיד שלהם לא יזיק. מתכננים לממן גם תואר למי שיצטרך( הגדולה קיבלה מלגות הצטינות ולא שילמה) , בעזרת ה נשלם מההכנסות החודשיות. זה באמת באמת לא קל ועם כל התוספות מהצד אנחיו עדין על הקשקש. בעזרת ה מתפללת שהקב"ה יתן לנו מספיק פרנסה לעזור לכל הילדים שלנו.
אתם גיבורי עלפילה
אני לא רואה את עצמי לוקחת משכנתא לילד בגיל 45-50. וברמה מסוימת מרגיש לי ניצול. יוצא שילד הולך כמה שנים לישיבה/ מדרשה ,אחרך משרת. אחר כך לומד . זה בעצם אומר לפרנס אותו עד גיל 25 כשיש עוד כמה קטנים שבאמת צריכים שיפרנסו אותם. וכשקטנים יהיו בני 25 אני אהיה בת שישים פלוס ובעלי בן שבעים. בעצם צריך לפרנס אותם עד מוות?
ממש ממש לא ניצולאורי8
קודם כל הם לא ביקשו. אנחנו הצענו. זה כנראה ענין של נורמות ומנטליות. זה מה שאנחנו קיבלנו וזה מה שאנחנו מתאמצים לתת( רק שלהורים שלנו היו הרבה פחות ילדים אבל קיבלנו הרבה יותר).זה גם לא נכון שמפרנסים אותם עד גיל 25. רק עוזרים מעט. הבנות הנשואות שלי מפרנסות את עצמן והן התחתנו בגיל 20. עזרה מועטה בדירה זה רק לתת משהו מינימלי שיהיה להם מאיפה להתחיל.הבת שעזרנו לה לקחה משכנתא גדולה שאני מקוה שתעמוד בה. ( אפילו שקנתה בפריפריה). בלי העזרה שלנו כנראה היה לוקח לה עוד כמה שהים לקנות . ולממן ישיבות וחתונות לא מממן להם חיים. זוג צעיר צריך לפרנס בית, את זה הם עושים לבד תוך כדי הלימודים / צבא/ ישיבה ובאמת הם גיבורי על. המימון של הלימודים זה עזרה קטנה בתוך זה. וכם בחור בישיבה גבוהה או בת במדרשה עובדים תוך כדי או בחופשים ומממנים להם את כל שאר החיים שלהם. את ממש לא חיבת כלום תחליטי מה באפשרויות שלך. לנו חשוב להתאמץ על זה, כנראה כי זה מה שאנחנו קיבלנו , ואני רוצה לתת להם התחלה טובה יותר לחים. אפילו מרגישה שאנחנו לא נותנים מספיק. הלוואי שהיה לי לתת יותר לדירה , גם ככה קשה להיות זוג צעיר שלומד ועובד ומגדל ילדים. והילדים שלי חיים בפשטות , ממש לא מנצלים אותנו. ולגבי לפרנס,אותם עד מווצ, מאחלת לנו חיים ארוכים.... אבל מה היעוד של הכסף מבחינתך? מבחינתי היעוד שלו לאפשר חיים נוחים לי ולילדים שלי. ובעזרת ה גם בגיל 80 אם יהיה לי מה לתת אתן להם גם כדי לשפר את תנאי חייהם. אין לי מה לעשות עם הכסף בעולם הבא...
אם היה לי עשרים מיליון שקלפילה
הייתי קונה דירה לכל ילד ...
אבל המצב שבו ילד רוצה עוד כמה שנים בישיבה ואבא מבוגר ייקח עוד עבודה , נשמע לי קצת לא בסדר.
בגיל שמונים אם ההורים עצמאיים, זו כבר מתנה.
אני רוצה שהוא ילמד בישיבהאורי8
כשהילד שלי בישיבה גבוהה או שהבת שלי עושה שנת מדרשה אני מודה לה' כל יום שזו הבחירה שלהם. ומוכנה לעבד בשביל זה( גם לקחנו עבודות שמענינות אותנו, מה שאני עושה הוא התפתחות מקצועית שחלמתי עליה ואם היתי יכולה היתי עוזבת את העבודה כשכירה ועושה רק אותה, זה עוד יקרה...). לכן זה לא קשור בכלל בכלל לניצול. אני חושבת.ששנת מדרשה( גם אני למדתי שנה במדרשה). נןתנת בסיס תורני עמוק לכל החיים. וכנ"ל ישיבה גבוהה/ הסדר/ מכינה. אני לא מדברת על בחור שיןשב 10 שנים. ומי שבוחר להמשיך שנים , אם הוא מתחתן תוך כדי הוא כבר לא משלם לישיבה ואם לא, באמת מן הראוי שבגיל מסוים יקח אחריות גם על התשלום. אנחנו מדברים פה על השנים הראשונות , כדי לחיות חיים של עומק ותורה בעולם החורכב שלנו חיבים בסיס של תקופה בישיבה גבוהה/ הסדר/ מכינה. והשנים האלה מאוד חשובות בעיני. וגם לפי הבנצי והכרותי רוב ההורים משלמים אותן ( לא מדברת על שנים ארוכות , הזמן שלפני הצבא, לפעמים בהסדר גם השנה שאחרי. מי שממשיך אחר כך פעמים רבות מתחתןנומשלב עבודה וכבר עצמאי כלכלית.
נראה שיש לך פחד,שהילדים ינצלו אותךאורי8
אני בכלל בכלל לא נמצאת בתוך המושגגים האלה. גם אנחנו קיבלנו את הדברים האלה מההורים( חוץ מהמדרשה ששילמתי לבד כי אבא שלמ לא הבין למה בת צריכה מדרשה, ישיבות לאחים שלי הוא שילם). ואף פעם לא ניצלנו אותם. אמרנו תודה יפה וזהו. ועבדנו קשה בשביל כל השאר. באמת שבמציאות הכלכלית של זוגות צעירים שמחתנים בתחילת שנות ה 20 ומחזיקים לימודים/ עבודה/ צבא/ בנית זוגיות וילדים קטנים זה טיפה בים. אין פה שמץ של ניצול. הם עובדים קשה ובכלל לא מתפנקים. והזמן של הלימוד לפנינ/ אחרי צבא הוא מה שנותן את הבנין הרוחני העמוק לחיים. גם אצלנו אף אחד מהאחים שלי או של בעלי לא ניצל. כולם עובדים , מתפרנסים, לוקחים אחריות על המשפחות שלהם , וגם לדור הבא, ברור לנו שאנחנו רוצים לתת כמו שקיבלנו. . וגם בשלב של הלימוד כשהם רווקים הם ממנים לעצמם את רוב הצרכים שלהם.
העניין הוא שזה יקר מאודפילה
דבר שני , אם אנחנו משלמים לראשון אז גם שביעי ירצה. וצריך לחסוך גם לזקנה כדי לא ליפול על ילדים . ובשלב שקטנים שלי יסיימו בית ספר , אני אהיה בסוף שנות חמישי ובעלי יעבור גיל שישים.
כך שלא הגיוני להוציא עכשיו הכל על גדולים.
שנית , בונים נורמה חברתית שהרבה אנשים לא באמת יכולים לעמוד בזה. יש לי מלא שכנים שהם עצמם עדיין בשכירות וכבר מתחילים לחתן , לשלוח לישיבה גבוהה. משפחה ברוכה הרבה פעמים לא יכולה לעמוד בזה.
מסכימה איתךאורי8
זה באמת עול ממש גדול. ויש לנו יותר ילדים מאשר ל2 ההורים שלנו יחד.... ( ובאמת נתנו פחות לדירה). ואנחנו ממש לא עשירים. לא יודעת מה לומר אנחנו פשוט מתאמצים לעשות מה שאנחנו יכולים. תחשבו מה אתם יכולים ותתנו ממה שיש( בעניננו גם להוסיף במשכנתא שלנו כדי לתת לדירה זה לתת ממה שיש כי יש לנו נכס ויש לנו יכולת לעמד בתשלום בעזרת ה) . גם בחתונות. הגדרנו כמה אנחנו נותנים( זה אף פעם לא יהיה מדןיק, כי ערך של כסף ועליות משתנים בבמהלך השנים). ומי שרוצה חתונה יותר מפוארת יהיו לו פחות מתנות . כי נאלץ להשתמש בכספי המתנות לכיסוי הפער. תעשו מה שמתאים לכם. גם בתוך הציבור לא כולם אותו דבר , מגלים את זה בחתונות כשמתחילים לדבר עם הצד השני על כסף.... תהיו מול משפחות שנותנות יותר מכם ומשפחות שנותנות פחות. וחשוב שתהיו שלמים עם עצמכם ועם האפשרויות שלכם.
ממש מעניין הדיוןשמעונה
אני אשמח לכיוון כמה כיוונתם לחסוך לכל ילד לחתונה?
יועץ כלכלי אמר ליכל היופי
שלפי נתוני הלמס, בציבור הדתי לאומי בנות מתחתנות בגיל 22 ובנים 24 או 23, לא זוכרת בדיוק (ממוצע).
וההוצאות הן 120-150 אלף לכל צד על החתונה.
שוב, ממוצע של ציבור דתי לאומי.
זה נשמע כמו מספרים מבהילים, אבל אם מתכוננים לזה מגיל נגיד 15 של הבכור, וחוסכים כל חודש, זה יעד ישים (כמובן תלוי כמה ילדים יש, מה ההכנסות וכו'... עדיף להתחיל כשהם צעירים ממש כמובן)
וזה בגדולכל היופי
מספר שמתייחס לחתונה עצמה, אולם, בגדים, תזמורת וכו' ועזרה לזוג הצעיר בריהוט, מכשירי חשמל וכו'
מנסיון של 2 חתונותאורי8
עבר עריכה על ידי אורי8 בתאריך י"ז בתמוז תשפ"ו 13:32
110- 120 אלף כל צד , זו בערך העלות של חתונה. אם הולכים לאולם מאוד זול זה יכול להיות פחות. ואולם מהיקרים יותר, אולי באמת ילך לכיוון ה 150 אלך. זה כולל אולם, תזמורת, צלם, שמלת כלה , איפורים ותסרוקות לכלה ולכל המשפחה. בגדים לכל המשפחה. מתנות לחתן/ כלה אחרי האירוסין. מסיבת ארוסין/ שבת חתן. וכמובן ציוד בסיסי לחתן ולכלה- מוצרי חשמל, ריהוט, כלי בית , מצעים וכו... בכל הדברים האלה יש טווח. יש שמלת כלה מגמח או מסלון חברתי ויש ממעצבות. יש אולמות זולים יותר ויקרים יותר. יש אנשים שקונים ריהוט ומוצרי חשמל יד שניה. אפשר לעשות שבת חתן בבית או במלון. מציעה ממש,שגם אם אתם אנשים צנועים שחיים בפשטות, להערך מראש לחתונות. כי גם חתונה הכי פשוטה עולה לא מעט. וגם אם ממש תצמצמו זה עדין עשרות אלפים לכל צד. וגם אם תשתמשו בכספי המתנות לכיסוי החתונה , זה מכסה את האולם במקרה הטוב. וגם חשוב לזכור שבחתונה לא הכל הולך לפי הרצונות והסטנדרטים שלכם. יש מחותנים, יש זוג. יכול להיות שתרצו לקנות ציוד יד שניה ובעיני המחותנים אין מצב. יכול להיות שתרצי שהכלה תקח שמלה מגמח והיא לא מוצאת בגמחים ... או שתרצו אולם ממש פשוט והזוג/ מחותנים בסגנון שונה ולא מוכנים .
לפני כמה שנים הייתה על זה כתבהפילה
אנשים מחתנים את שני הגדולים ואז פושטים רגל. כי אלו סכומים לא תואמים מציאות של משפחה דתית עם שבעה ילדים שלומדים במסגרות יקרות. הורים גם שילמו משכנתא גדולה כי צריך דירה גדולה ולא תמיד יכלו לעבוד משרה מלאה כי פה ושם היו כמה תינוקות , הייתה קורונה וכן הלאה ...
אנחנו כציבור לא יכולים להביא שבעה ילדים ולהוציא יותר ממגזרים שיש להם שני ילדים. זה לא נורמלי.
גם פוגע בציבור דתי ציבורית כי אין לו כסף להניע שום תהליך , הכל הולך למיליון אירועים יקרים...
מה את מציעה לעשות?אורי8
גם אם תלכי לאולמות הכי זולים , ותקחי כל מה שאפשר מגמחים ויד שניה. עדין תצטרכי להוציא עשרות אלפים על החתונה. הסכום שכתבתי הוא לחתונה סבירה, לא אולמות יוקרה, ולא מההכי פשוטים. אולמות שהמון חתונות בציבור שלנו מתקימות בהן. וגם בלי לקנוצ לחתן והכלה מוצרים מיד,שניה.
אפשר למצא אולמות זולים יותר, לרוב הם מאוד פשוטים , וזה בסדר גמור בתקוה שגם לצד השני זה בסדר. גם ממש לגיטימי להשתמש במתנות לכיסוי הוצאות. ולגיטימי שתגדירו כמה אתם נותנים ושהשאר יהיה מהמתנות או פשוט מאוד . ועדין זו הוצאה גדולה, ולא כל אופי החתונה או איכות הדברים שתקנו לחתן והכלה תלוי רק ברצון שלכם.
הכי נכון זה להוריד סטנדרטפילה
לא רק ברמת אירועים. קראתי פעם ראיון עם ליבמן מאירגון מקימי והוא אמר שיש הרבה נזקקים במקומות שאנחנו אפילו לא חושבים . ומסתובבים מלא אנשים עם חובות. וזה די הגיוני.
אני בעדאורי8
ועדין גם כשמורידים סטנדרט , חתונה היא הוצאה גדולה.. יכולה לומר על עצמי שאני ממש לא מפונקת והסטנדרטים שלי לא גבוהים יחסית לסביבה שלי ועדין יש גבול לכמה אני יכולה להוריד . אני לא מוכנה להגיש לאורחים אוכל ברמת ארוחת ערב של ישיבה תיכונית( היתי באולמות כאלה). או לקנות לחתן ולכלה מוצרי חשמל וחדר שינה מיד שניה. יכול להיות שלך זה ממש בסדר. אבל קחי בחשבון שבחתונה יש צד שני ולפעמים צריך להתפשר במקום כלשהו באמצע , שאולי יהיה מעל הסטנדרטים שלך.
אולי הדרך היא להעביר יותר אחריות לזוגחילזון 123
שאם הוא בוגר כדי להתחתן הוא גם בוגר לחשוב כלכלית.
לא חייבים הכל חדש, לא חייבים לקנות הכל מראש
יכול להיותאורי8
לא יודעת, ככה אנחנו קיבלנו.
ככה היה ברור גם למחותנים שלנו ב 2 החתונות שהיו לנו כבר. שנותנים לזוג להתחיל חיים עם מוצרי חשמל חדשים, וחדר שינה חדש, וכלי בית חדשים. מכאן ואילך זה שלהם והם אכן בוגרים לחשוב כלכלית אנחנו לא ממנים את חיהם. כמובן שאם אין אפשרות אז לא חיבים כלום. לי נראה בסיסי. תקחי בחשבון שזו כן די נורמה בהרבה משפחות לא עשירות בכלל. ושבחתונה יש צד שני שאולי יחשוב כמוני. אז כדאי להערך אפילו ליכולת לתת משהו חלקי.
זה לא ככה אצל רוב המשפחות? תמיד היה נראה לי שכן, גם כשאני התחתנתי וכשהאחים שלי התחתנו. גם עכשיו שחברות סביבי מתחילות לחתן. לא חקרתי אף אחת לפרטי פרטים. אבל זה הרושם שלי מהענין.
כשאני התחתנתי אפילו לא חשבתיחילזון 123
שההורים צריכים לקנות לי את כל הדברים האלו.
קיבלנו מתנות שימושיות לחתונה/ארוסין, ושכרנו בהתחלה יחידת דיור מרוהטת
ואח''כ קנינו יד שניה ולאט לאט הסתדרנו.
גם הצרכים שהיו לנו בהתחלה לא דומים לכמה שנים אחכ. לא היה לי מה לעשות בהתחלה עם מכשירים וריהוט גדולים.
מענייןאורי8
כשהתחתנו קיבלנו חדר שינה חדש( איתנו עד היום). ומכשירי חשמל חדשים( החזיקו הרבה זמן). ושאר הרהיטים היו באמת מיד שניה. אבל ההתחלה הזו עזרה לנו מאוד. וככה גם נתנו לבנות שלנו שהתחתנו. ורוצים לתת לכל הילדים. מענין למה לתחושתי זו ממש נורמה. מכירה זוג שצד אחד היו במחשבה שצריך לתת כמו שכתבתי והצד השני ממש לא, מבחינתם שהזוג יסתדר ויקנה יד שניה. גרם הרבה אי נעימות. מכינה את עצמי נפשית לאופציה הזו.. וגם לאופציה ההפוכה של צד,שני שרוצה לתת הרבה יותר/ סטנדרט חתונה גבוה יותר... מורכב ומצריך הרבה מידות טובות וזהירות כבר שמעתי גם על הורים שחושבים שבסיסי לממן לזוג שכר דירה בשנה הראשונה. או שאין מביחנתם מצב לחתונה באולם פשוט ויש סטנדרט שהם לא יכולים לרדת ממנו והם יתביישו להזמין אורחים לאולם פשוט מידי( מודה שגם לי יש גבול לרמת הפשטות שאני יכולה לארח בה אנשים).
אם הבן שלי יחליטפילה
להתחתן עכשיו , אני אגיד להתחתן ברבנות. אין לי כסף פנוי, קרן השתלמות רק עוד כמה שנים. ואני לא אקח הלוואה בשביל זה. גם אם מחותן ירצה. אני גם לא תורמת לחתונות .
אני גדלתי במגזר חילוני. והיה ברור שמתחתנים בגיל מספיק בוגר . אם להורים יש אפשרות , הם נותנים , אם אין להם , לא נותנים.
אצלנו הם בכלל היו בחו"ל , הגיעו כמו אורחים ונתנו סכום שנראה להם.
אצל חלק מהחברות שלי בכלל לא נתנו כלום, אפילו זוג צעיר קנה להם כרטיס טיסה כדי שיוכלו להגיע.
אם הייתי מחכה עד שהורים שלי יבשיבלו נפשית שאני רוצה להתחתן ואז יתחילו לחסוך , לא הייתי מתחתנת לעולם.
חמי בכלל לא היה בחתונה , הוא היה במנוסה מהנושים שלו.
הורים בכלל לא היו צד בשום החלטה וטוב שכך...
אני רואה את זה ממש אחרתאורי8
אם הבן שלי ירצה להתחתן בכל גיל , גם בגיל 18( גם אם לפי דעתי זה מוקדם מידי). אני איתו. ואלווה אותו כמה שאוכל. אני רואה בזה חלק מהתפקיד,שלי כאמא. ואני כן אקח הלוואה בשביל חתונה , אם לא יהיה לי כסף. מבחינתי מה שנתתי ל 2 הראשונות אני רוצה לתת לכולם אותו דבר. נראה לי שיש פה פערי תפיסה בגלל שגדלת אחרת. גם ההורים שלי חזרו בתשובה והגיעו מעולם אחר, אבל הם די קיבלו את הנורמות של הציבור שהם בחרו לחיות בתוכו( לא ציבור חרדי, שם הענין של מה נותנים לחתונות הוא בכלל תנאי לשידוך). באמת שואלת, הבן שלך ימצא בחורה טובה , תאמרי לו לחכות כמה שנים? בעיתי לזוג שרוצה לשמור הלכה. תאמרי להם להפרד? לא יקשיבו לך וגם אם כן, זה עצוב מאוד , בעולם של היום כל כך הרבה רווקים מבוגרים שתקועים, שכל זוג צעיר , זה לומר תודה לה'. כבר עדיף שלא תתניי כלום ושיתחתנו.
אם בן שלי ירצה להתחתןפילה
אז הוא יתחתן. אני לא חושבת שהוא ישאל אותי האם להתחתן או לא.
מה שכן , אני חושבת שאם בן אדם לא יכול להתחתן בלי שהורים שלו יארגנו הכל , כנראה הוא לא בוגר עדיין.
איך אתם מימנתם חתונה לעצמכם?אורי8
היתם עולים חדשים, מניחה שלא היה לכם הרבה כסף. אם עבד לכם, הילדים שלך יכולים לעשות אותו דבר. את לא חייבת כלום. כל הנתינה היא מתוך רצון להקל עליהם את תחילת החיים. אם הגישה היא שיסתדרו לבד מניחה שאפשר לממן אולם פשוט מהמתנות . לקחת שמחה מגמח. למצא צלם ותזמורת בתחילת דרכם שיהיו זולים. ולקנות הכל יד שניה. וכן אולי תהיה אי נעימות כלשני אם הצד השני יתן יותר או לא ירצה את הסטנדרט הפשוט שלכם. זה עדיף מלומר לילד שרוצה להתחתן שלא יתחתן.
דווקא לממן לעצמנו היהפילה
קל מאוד. אני בן אדם פשוט, בעלי גם. כשאתה מוציא על עצמך מכספך , אז אתה כן חושב פעמיים אם באמת להוציא או לא.
בגיל עשרים גם אף אחד לא מצפה שתפיק איזה אירוע. יש לך תקציב ואתה מסתדר איתו.
לגבי נורמות. כתבת בעצמך שלהורים שלך היה פחות ילדים בצורה משמעותית. אני מניחה שאם הם עלו בשנות שבעים , הם גם קיבלו עזרה רצינית עם דירה ממדינה. אז הם יכלו להרשות לעצמם. עכשיו את מנסה לעשות אותו דבר. אבל מציאות השתנתה.
והנורמה היא אסון. אני מכירה הרבה משפחות דתי לאומי מהבית , לא עולים והם בעצמם עדיין בשכירות. אם הם יתחילו לקחת הלוואות על כל חתונה , לקראת פנסיה המצב שלהם יהיה בכי רע.
הם לא קיבלו דירה מהמדינה..אורי8
לא יודעת מאיפה המחשבה הזו. הם לקחו משכנתא ועבדו קשה כל החיים , וגם עזרו לנו לקנות דירה... . אני לא חושבת שעזרה לילדים היא רק ענין של נורמות. זה מופיע גם בחזל . על חובת האב להשיא אשה לבנו. וגם שהאב צריך לתת נדוניה לבתו. מוזמנת לחפש מקורות. חיפשתי עכשיו בצ'ט ומצאתי כמה. זה גם היה הנוהג בעם ישראל בכל הדורות שהורים עושים מאמץ לצייד את הילדים במשהו לתחילת החיים. כמובן שהנורמות היום השתנו והגיעו לנורמות מוגזמות. אבל לומר אם הוא לא יכול להתחיל חיים בעצמו בלי שום עזרה הוא לא בשל להתחתן זה לא נכון בעיני. ולא מתאים למציאות שבה הבחורים שלנו עושים צבא וישיבה ורק אז לומדים מקצוע. יהיה להם כסף לממן את עצמם באופן מלא , רק החל מגיל 26 לפחות , אני מאוד אשמח שהילדים שלי יתחתנו צעירים יותר. מסכימה שאפשר להוריד נורמות. אבל ממש חושבת שזה חלק מתפקיד ההורים להתאמץ כדי שיהיה לנם איך לעזור לילדים בתחילת החיים. כמובן שיש מקרים שזה לא אפשרי ולא שופטת את מי שאין לו. כן רואה בזה מטרה להתאמץ בשבילה.
בימי חז"ל ילדים נשארופילהאחרונה
לעבוד בעסק של הורים שלהם. ונשים בכלל לא יכלו לעבוד.
את צודקת שצריך לעזור וצריך להתחתן מוקדם . אבל הכל ביחד זה באמת לא הגיוני. אם בחור נהיה עצמאי כלכלית רק בגיל 26 , מתי הוא בעצם צריך להתחיל לחסוך לילדים שלו? זאת מציאות לא הגיונית. כדי לפרנס כל זה ברווח חייבים לעצור בילד רביעי . כי ילדים גם צריכים יחס ,הורה נוכח . בגיל ההתבגרות גם צריכים פרטיות, כלומר דירה גדולה. וגם מוסדות לימוד שלא נגמרים.
בקיצור זה לא הולך ביחד.
זאת בעייה רצינית
גם אצלינו ככה היהאר
וגם אצל אחיות שלי
וחברות שהתחתנו
ואנחנו נשואים כמעט 20 שנה
החדר שינה איתנו וגם המקרר.
ההורים קנו מקרר מכונת כביסה ותנור
וחדר שינה
ומימנו חתונה ושבת חתן/שבע ברכות
אחכ כבר הכל התנהלנו לבד, מלבד בקניית דירה
אחרי 4 שנים שהיינו נשואעם
צד אחד נתן 80 אלשח
צד שני 100 אלשח
יודעת וזוכרת מחברות סביבי שרב ההורים נתנו יותר לדירה
אצלינו זה מה שההורים יכלו לתת
והלוואי בע"ה שאנחנו נצליח לעזור לפחות ככה ואולי יותר לילדינו
רוצה רק לסייג לגבי הסוףשמעונה
גם לנו ההורים נתנו לחתונה , את מה שרשמת וממנו את החתונה,
אבל לא נתנו לנו כלום לדירה, חסכנו ב10 אצבעות. ומבחינתי זה ממש בסדר וצריך לדעת ששהורים לא חייבים כלום. אומרת תודה על כל מה שנתנו, ולא מצפה שיתנו מה שאין להם, למשל בדירה....( כי כתבת שקיבלת סכומים, וחברות קבלו הרבה יותר)
גם אני פה בענייני חופש גדול 
כולנה
אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?
יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.
ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?
שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?
הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.
תעזרו לי ברעיונות לקראת החופשבארץ אהבתי
השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.
רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).
בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.
לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:
לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.
אשמח לרעיונות -
- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע
- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם
- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים
- לעוד כיווני חשיבה
וואי אני רקDoughnut
איזו אמא משקיענית! הציפיות שלי הן רק לעבור את החופש בשפיות😅
כמה רעיונות שעשיתי שנים קודמותעל הנס
*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.
*יצירה מושקעת לסוכות.
*גם קישוט לשולחן לראש השנה
*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.
*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים
*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.
נושאיםמדברה כעדן.
חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)
אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)
גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)
בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים)
כמה רעיונות:הגברת מהירח
חוגים:
אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)
מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)
בישול/אפיה
טיול
חיות
התעמלות
דרמה/ תיאטרון
נושאים:
חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)
מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)
היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל
וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!
חוג ברייקדאנס למתחילים ביוטיובביו
יש לי 2 מקורות - מקווה שיעזורhameiri13
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ו בתמוז תשפ"ו 16:11
זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר
משחקי קלפים ודימיון
משחקים חינוכיים
הפורום הזה נועד לנשים בלבד.מתואמתאחרונה
והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).
מגורים ליד אשדודשירה-
היי אנחנו זוג פלוס 1
כרגע גרים ברעננה
בעלי מתחיל לעבוד באשדוד ואנחנו מחפשים ישובים / קיבוצים / מושבים עם קהילות דתיות- מעורבות פתוחות לא משהו דוסי.
אנחנו מאד פתוחים בסגנון שלנו.
ושלא יהיה מעל 20 דקות נסיעה לכיוון צריכים מקום מעורב אבל חשוב לנו ממש קהילה צעירה
לא יודעת מה המרחק וכמה צעירים יש שםיעל מהדרום
לק"י
אבל יש באזור את בני דרום וקבוצת יבנה.
וגם ניר גלים124816
תגובה שקיבלתי בפרטי (מגבר)יעל מהדרום
רוצה להוסיף המלצה על היישוב ניצן, שנמצא מעט דרומית לאשדוד, יישוב דתי לאומי בעל אופי פתוח וליברלי, כמו שהכותבת מחפשת. יש משפחות צעירות, ואוירה קהילתית נחמדה.
ההיכרות שלי עם המקום מתוך 2 קולגות בעבודה (אני עובד בתל אביב) שגרים בניצן.
על אחד מהם אני יודע שאישתו עובדת באשדוד, זוג עם ילדים די קטנים (תאומים…)
אם צריך אני יכול לחבר למידע דרך הקולגות שלי בעבודה.
הבנתי שביבנה יש הרבה דתיים צעיריםטארקו
ולא קהילה מאוד תורנית
שווה בדיקה
יש את ניצן יישוב דיי לייטדתי לאומי5
אולי יכול להתאים לכם
תודה על הרצון להועיל, אבל זה פורום לאמהותיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
נבקש שגברים לא יגיבו פה בבקשה.
שאלה על בטיחות ברכבכל היופי
יש לי שכנה שאני די מחבבת והחיים שלה לא קלים.
היא לקחה את הבת שלי טרמפ בתוך היישוב לא מזמן, והבת שלי אמרה שהיא לא מפסיקה לסמס תוך כדי נהיגה, והילדים שלה לא חגורים ולא תמיד יושבים.
אמרתי לה לא להגיד שום דבר אבל לא לנסוע איתה יותר, כי זה לא בטיחותי בעיניי (מצאתי לה חלופה).
א. מי שנוסעת בתוך היישוב עם ילדים לא חגורים, אנא האירו את עיניי כדי שאוכל לדון לכף זכות... מאוד קשה לי עם הרעיון.
ב. האם לדעתכן כדאי להעיר? בעלי חושב שכן, אני בתפיסה שאין טעם ואני לא אחנך אותה, לדבר שנראה לי כל כך בסיסי בבטיחות (נסיעה של 10 דקות, לא 2)
לא רואה טעם להעיראורי8אחרונה
גם יפגע בה, גם רוב הסיכויים שלא ישתנה משהו בעקבות זה. מקסימום היא תאמר לבת שלך לחגור. זו לא אחריותנו לחנך אנשים . ממש מבינה אותך. גרה בעיר , אבל עיר קטנה , לא כבישים מהירים . ואין מצב ליסןע לא חגורים גם נסיעה של 2 דקות.
מה אתםחושבות על הנקה?אליה דבורובסקי
אני חושבת להפסיק להניק ולעבור למטרנה מה אתם חשובות על זה?
זאת שאלה שמתאימההשם שליאחרונה
לפורום הריון ולידה.
זה פורום שעוסק האימהות לגילאים גדולים יותר, וגם הוא פחות פעיל.
זה מאוד משתנה בין אחת לאחת, וגם בתינוק וההנקה הספציפיים.
לא כתבת באיזה גיל התינוק.
תעשי מה שטוב לך, בלי קשר למה אחרים חושבים.
מחפשת רעיון לעיצוב עוגה לסיום מסכת בבא בתראnik
אפשר גם סיום של שלושת הבבאות.
לא משהו מורכב מידי🫣
תודה!
תשובה מג'מינימאוהבת בילדי
מזל טוב על סיום מסכת בבא בתרא! זהו הישג מרשים מאוד.
לכבוד המאורע המכובד, הנה כמה רעיונות לעיצוב עוגה המשלבים מוטיבים מעולמה של המסכת:
עיצוב "דף גמרא": הפיכה של העוגה (ניתן להשתמש בדף אכיל מודפס) למראה של דף מסכת בבא בתרא. ניתן להדגיש בצורה ויזואלית את המילים "סליקא לה מסכת בבא בתרא" בפונט בולט ומעוטר.
מוטיב ה"חזקה" או "שותפין": מכיוון שחלקים נרחבים במסכת עוסקים בדיני שכנים, שותפין, וחזקות, ניתן לעצב על העוגה אלמנטים של בתים, חצרות או גבולות (סמליים), שיוצרים מראה של שכונה עתיקה ומזכירים את התוכן הלימודי של המסכת.
עיצוב ספרית ספרים: יצירת "מדפי ספרים" מבצק סוכר או שוקולד, כאשר אחד הספרים בולט ומסומן כ"בבא בתרא", מוקף בספרים נוספים, מה שמשדר את עוצמת הלימוד וההתמדה.
מוטיב כלי הלימוד: עיצוב של שולחן לימוד עם זוג משקפיים, עט נובע (או נוצה), ומסכת בבא בתרא פתוחה מונחת עליהם, כסמל להשקעה והעמל שהושקעו בלימוד.
טיפ למראה נקי ומכובד: שימוש בצבעים קלאסיים כמו כחול, לבן וזהב תמיד מעניק מראה חגיגי ויוקרתי המתאים לאירועי סיום מסכת.
האם תרצה עזרה נוספת בתכנון הפרטים הטכניים להכנת אחת האפשרויות הללו?
אני הייתי עושהמאוהבת בילדי
עוגה מלבנית ומצדדיה 2 רולדות- כמין ספר תורה
אולי ציור של שער?אן אליוט
רעיונות טובים! תודה!nik
וואו אם הייתי מעצב עוגה של בבא בתראחתול זמני
הייתי שם באמצע מחיצה שבורה
ולפיכך האבנים והמקום של שניהם
תודה על הרעיון, אבל זה פורום לאמהותיעל מהדרום
לק"י
מניחה שהגעת לפה מהראשי בלי לשים לב.
אה סליחה לא שמתי לב בכלל 
חתול זמני
הייתי בטוח שזה בית המדרש או משהו
אני עשיתי משהו שמזכיר את העמוד הראשוןעל הנסאחרונה
שיש בו מין ציור של שער/עמודים.
חיפוש מקום מגוריםמרים מרים
אנחנו זוג עם חמישה ילדים 1.5-9. מחפשים רעיונותלמקומות מגורים תורניים עם חיונך טוב.
אנחנו פתוחים לשמוע על גרעינים, יישובים, וריכוזים אחרים. פחות בכיוון של חווה או מקומות שהם בשלבים מאד התחלתיים של הקמה.
חשוב לנו מקום עם יראת שמיים גדולה, שמחה, אנישם עם פשטות ועומק.
כרגע גרים בירושלים בריכוז מאד תורני ומרגיש לנו שחסרה פה חיות, וחיבור לעם.
אז האפשרות היא או לגור ביישוב שיש קרבה סבירה לעיר כלשהי.
או בגרעין תורני שמח ואיכותי.
ממש אשמח שתפקחו לנו את העיניים!!! תפתיעו אותי עם רעינונות
הגרעין ברמלה ממש נשמע משהו בסגנון שאתם מחפשים.אני=)אחרונה
מחפשת המלצהכל היופי
לפסיכיאטר לצורך אבחון אוטיזם לנערה.
כלומר צריכה פסיכיאטר שזו המומחיות שלו
תודה מראש ❤️
בתל אביב עוזר לך?מתואמת
ממליצה על ד"ר ליאור אדלר.
אגב, בשביל לקבל אבחנה מלאה צריך גם אבחון אצל פסיכולוג (זה אפילו נצרך יותר).
אז אם עוד לא עשיתם, ממליצה על דינה זלזניק בירושלים ועל אליעזר סוקניק בבית שמש.
כן, עוזרכל היופי
אנחנו אחרי אבחון פסיכולוגי, מסתבר שיותר קשה למצוא פסיכיאטר מפסיכולוג (לפחות במומחיות הזו)
תודה על ההמלצה, אנסה
נכון... בהצלחה רבה!!מתואמתאחרונה
(ד"ר אדלר לא דתי, אם זה משנה לכם. אבל הוא הצליח להבין את הבן שלי, שחלק מהתסמינים שלו קשורים בפן הדתי.)
אשמח לטיפים איך להרגיל מתבגרים להחזיר את החפצים1112
שהם משתמשים בהם למקום.
גילאי 12-18
תודה רבה רבה
כשתמצאי תספרי לי🤭מתואמת
אבל כנראה שבשביל באמת להרגיל למשהו צריך להתחיל בגיל צעיר, וכך זה הופך להרגל טמוע...
אני לא עשיתי את זה, ועכשיו אוכלת אותה
גם דוגמה אישית עוזרת. אבל אוחי צריך דוגמה אישית משני ההורים🙈
וחוץ מזה אני חושבת שזה בעיקר אופי...
אנחנו בגיל יותר קטןנירה22אחרונה
עשינו מבצע שנקרא מבצע נעליים על החזרת הנעליים למקום
אבל לא יודעת אם יעבוד בגיל הזה
ספרים על התמדה והרגליםאבןישראל
אני מחפשת אם מישהי מכירה ספרים למבוגרים/ ילדים על נושא ההתמדה, על נושא הרגלים וכללים בחינוך ובכלל.
אם אתם מכירות משהו יותר מאשמח לשמוע.
תודה רבה 🙏
'כוחו של הרגל' על הרגליםoo
אחפש עליואבןישראל
תודה רבה
את ממליצה עליו?אוהבת את השבתאחרונה
הרגלים אטומיים, מצויין ופרקטי.פלספנית
מהמםאבןישראל
תודה רבה
גם רציתי להמליץ עליועוד מעט פסח
וראיתי שיש גם תמצות שלו בפודקאסט, אם את בעניין
מצוייןאבןישראל
תודה שאמרת🙏
תודה לך ששאלת!גלויה
גם אני צריכה כזה.
מזכרת לאירועאבןישראל
מחפשים רעיון למזכרת לבת מצוה
משהו סמלי / פשוט
לא ברכת המזון או מזמור לתודה
תודה🙏
מגנט עם משפט השראה שהבת אוהבת/קשור לדרשהלפניו ברננה!
מגנט עם תפילה לבניית בית המקדש, עם הברכות לקבלת פני משיח.
סימניה לספר
בשמים להבדלה אם יש דרך לקשר את זה לשם של הבת/התקופה.
מהמםאבןישראל
תודה על הרעיון🙏
כלי קטן להנחת גפרורים להדלקת נרותעל הנס
וליום טוב
מחזיק מפתחות
ברכון ק"ש על המיטה
קש שעל המיטהאבןישראל
גם רעיון שלא חשבנו עליו
תודה!
אם את רוצה לכתוב חודשרק טוב!אחרונה
יוכלו אולי לחפש לך רעיונות מתאימים.
מכירות ספרי שמע חרדיים לנוער צעיר?אנונימית באהב"ה
בשביל ילדה עם דיסקלקציה.
היא אוהבת לשמוע סיפורים מוקלטים, אבל מה שיש בשוק הרגיל כבר לא מתאים לגילה...
ובבית אנחנו קוראים רק ספרות חרדית/דתית תורנית.
לא בדיוק ספריםשופטים
אבל פעם שמענו הקלטות של הרב עמנואל תהילה.
יש לו קטלוג של סיפורים לבחירה במגוון נושאים, אני מאוד התרשמתי, זה לא ילדותי, אבל לא סיפורי אלא ממש סיפורי צדיקים, פרשת שבוע, סביב החגים, סביב מידות
מצטרפת!חזקה בעורףאחרונה
הילדים שלי ממש נהנים לשמוע אותו! הוא מספר ממש מרתק!
אולי בפודקאסטים של משפחה יש סיפורים מתאימים לגילהאחתפלוס
יכול להיות שזה יותר לילדים אבל שווה לבדוק
דתי לאומי אבל ממש מומלץדפני11
אמיתי המספר
דתית הולך ?אנוני.מית
יש מלא בספוטיפיי ויוטיוב. תקשיבי שם ותחפשי לה. גם לי יש ילד שלא קורא והתוכן באודיו זה ממש הצלה בשבילו (גם באנגלית).
תודה על התגובות! סליחה שרק עכשיו חוזרת לענותאנונימית באהב"ה
@שופטים איפה אפשר להשיג את הקלטות שלו?
@אחתפלוס הסתכלתי שם והלכתי לאיבוד מרוב מבחר🤭 אולי יש לך או למישהי אחרת המלצה ספציפית?
@דפני11 אמיתי המספר לא מיועד לילדים צעירים?
@אנוני.מית יש לך המלצה ספציפית? (היא לא יודעת אנגלית)
בספוטיאנוני.מית
יש עוד מלא. צריך רק לדעת לחפש ואולי שהיא תקשיב לפני אם חשוב לה לבחון תוכן. (יש גם תנך באווירה חילונית וזה לא מתאים לכל משפחה)
תודה!אנונימית באהב"ה
שווה להתייעץ איתודפני11
אין לי ילדים בגיל הזה אבל נשמע שזה יכול להתאים לנוער צעיר
אמיתי המספר מתאים גם לילדים גדולים יותריעל מהדרום
לק"י
הבן שלי בן 11 עדיין אוהב. אבל לא יודעת עד איזה גיל זה יתאים.
גם אני בשאלות בת מצווהעוד מעט פסח
אשמח לעזרתכן בתכנון הלו'ז.
אנחנו רוצים לקיים אירוע אחד גם עם החברות וגם עם המשפחה, אבל שיהיה זמן בנפרד (מה שאני חושבת עליו כרגע זה שהחברות יגיעו מוקדם יוצאו מוקדם).
אשמח שתעזור לי לחשוב באיזה סדר לנהל את האירוע, כמה זמן בערך דברים לוקחים ומתי להזמין את החברות ולמתי המשפחה.
בתוכנית-
-יצירה (שאמורה להיות לחברות + אופציה לבני משפחה שרוצים)
- ריקודים (אפשר רק לבנות, דווקא יהיה לי יותר נוח מבחינת צניעות)
- טקס ברכות (שהילדה רוצה שהחברות *לא* יהיו בו)
- וכמובן אוכל, שעוד לא ברור לי כמה מנות יהיו ומתי.
הבנות יגיעו בזמן שנגיד (מגיעות מקרוב, רובן ברגל), המשפחה תגיע לאט לאט לאורך שעה בערך...
איך הייתן בונות את האירוע?
מנסה לחשובמתיכון ועד מעון
אולי להתחיל עם יצירה והרקדה לבנות ואז אוכל לכולם, שבזמן האוכל המשפחה מגיעה ואז החברות הולכות ונשארת המשפחה לברכות.
נשמע הגיוני?
זהו, שאני לא כל כך יודעתעוד מעט פסח
בגלל שהמשפחה תבוא ב'טפטופים', זה לא כל כך מסתדר לי עם האוכל המרכזי (באירוע רגיל עושים סוג של קבלת פנים בשביל זה. למשוך את הזמן עד שכולם מגיעים).
חשבתי אולי לעשות-
אוכל לבנות
הרקדה
יצירה - ואז בנות שסיימו הולכות הביתה, ומשפחה שרוצים באים מוקדם להשתתף
מנה ראשונה למשפחה
ברכות
מנה שנייה למשפחה
אולי זה גם יצא לי יותר זול, כי לבנות אפשר להביא דברים זולים, ולמשפחה אוכל ברמה יותר גבוהה.
אבל אין לי מושג איך זה יעבוד, ואיך לתכנן את הלו''ז.
באירועים שאני הייתימתיכון ועד מעון
משותפים לחברות ומשפחה אז החברות הגיעו לפני ליצירה אבל כל היתר היה משותף, אז נשמע לי שיותר נכון או להפריד לגמרי או לעשות ביחד אחרת זה ממש בלאגן (בעיני)
אין שום בעיה לתת לבנות אוכל נפרד מאשר למשפחהחילזון 123
גם באותו הזמן.
לי נשמע לחוץ מדי לקיים בנפרד באותו ערב.
מה שראיתי שהרבה עושים
זה מזמינים את החברות שעה קודם ליצירה
ואחכ מגיעים המשפחה.
אפשר לשים שולחן ממתקים לקבלת פנים. זה יעסיק את החברות.
אחכ מתחילים בהרקדה.
אחכ אוכל. דבר תורה, סרטון אם יש וכו'
ושוב הרקדה. וקינוח.
משהו כזה בערך.
ובקשר לאוכל ברוב הבת מצוות שהייתי היה לחברות שולחנות נפרדים וגם אוכל נפרד.
אם זה בופה אז לחברות שולחן אחר בצד אחר של האולם.
הגיוני להביא לחברות שניצל/נקנקיות וציפס וירקות חתוכים נניח או כל אוכל שתחליטי שיוצא לך זול יותר.
בטוח לא שווה להפריד?שלומית.
לא חושבת שזה יעלה ככ את העלות או את הכאב ראש... ממה שאני ראיתי אירועים נפרדים לחברות ומשפחה יותר מוצלחים לכל הצדדים
שאלה טובהעוד מעט פסח
מעניין כמה זה באמת עוד כאב ראש.
בעלות זה בטוח מוסיף, כי זה לשכור אולם פעמיים.
ואיפור, ושיער לילדה...
לחברות בטוח צריך אולם?שלומית.
אולי יש לכם מקום בבית? אולי אולם בבי"ס? לפעמים יש עוד פתרונות חוץ מאולם ממש.
מודה שאצלינו לא מתאפרים לבת מצוה ( הן קטנות!) והשיער זו לא הוצאה משמעותית אבל כנראה מקובל אחרת אצלכם...
אם במקרה אתם בירושלים יש לי המלצה למישהי אלופה וזולה לתסרוקת (לא עושה איפור)
לי אישית נשמע שלעשות אירוע ארוך ומתגלגל זה המון כאב ראש ויותר קשה לדייק את הצרכים
התכוונתי איפור ליעוד מעט פסח
ושיער לילדה.
קצת קשה לי לדמיין את המצב של אירוע לחברות בלבד, אבל אולי באמת כדאי לשקול את זה ברצינות.
לחברות זה לא "אירוע אירוע"שלומית.
אלא יותר בסגנון "ערב כיתה" ארוחה טעימה שמתאימה לבנות בגילן, יצירה, ריקודים, ואיזה משחק של ברכות לכלת השמחה.
הכי כיפי ומותאם
מה שעולה ליבורות המים
יצירה
אוכל וריקודים לחברות
ואס ארוע משפחה-
אוכל למשפחה
ברכות
ריקודים למשפחה
למה בעצם את רוצה להפריד?אר
אפשר להוביף יצירה או סדנא לחברות לפני שכולם מגיעים
אם חשוב לכם
אבל בדרכ החבאות נשארות עם המשפחה
לדרשה ברכות וריקודים
בסוף הן עושות שמח ..
שתי סיבות-עוד מעט פסח
1. היחס הוא בערך חצי/חצי. חברות עושות שמח אבל גם באלגן, וזה פחות מתאים לאופי של חלק מהמשפחה.
2. הילדה ממש ממש לא רוצה לומר דרשה בפני החברות. ומתפדחת ממש גם שישמעו את הברכות של הסבתות ושלנו ההורים. מבחינתה, היא מעדיפה שלא תהיה בת מצווה ולא לדבר בפניהן.
האמת שאני ממש מבינה את הבת שלךעל הנס
אני גם הייתי מעדיפה שלא יהיה ארוע מאשר לדרוש לפני החברות שלי.
אצל אחת הבנות שלי עשיתי בוקר על על חשבון בית הספר בשיתוף עם המורה,ארוחת בוקר יצירה פעילות שהמורה הכינה,ריקודים בסוף,הבנות יצאו מרוצות עד השמיים,
ולמשפחה עשינו משהו כמו ערב סופגניות בחנוכה.
לא מאד רשמי,יצא ממש מוצלח,
רעיון נוסף,לעשות שני ארועים באותו יום צהריים חברות ואז בערב משפחה זה יכול להתיש מאד לכן ממש חשוב לתכנן הכל בצורה נכונה.
לא חייבים לדרוש בכלל....יעל מהדרום
לק"י
אם זה השיקול המרכזי.
אם יש עוד סיבות, אז אולי באמת עדיף להפריד.
עוד אין לי ניסיון בנושא, אז אין לי כ"כ איך לעזור.
ומזל טוב!!
מוסיפה עוד אפשרות לחלוקת האירועים:מתואמת
כשאני חגגתי בת מצווה - לחברות עשיתי טיול/סיור עם עוד חברה. ריקודים לא היו, אבל זה התאים לי מאוד... וגם דרשה לא הייתה.
למשפחה עשינו אירוע בחצר, ואמרתי דרשה - אבל דרשה בחרוזים בליווי מצגת תמונות, אז זה היה קליל יותר. (אולי זה משהו שיתאים לבת שלך גם מול החברות?)
עונה לשלושתכן יחדעוד מעט פסח
לנו חשוב המעמד של הדרשה, דווקא בגלל שזו ילדה עם פחד במה, ואנחנו מאמינים שיעשה לה טוב להתמודד עם הפחד וכן לדבר, בסביבה מאוד תומכת ומחזקת.
מצד שני, אני לא רוצה לדחוק אותה מדי, וגם פחות בטוחה שהחברות יפרגנו, ולכן יהיה טוב בעיניי שהיא כן תאמר דרשה, אבל רק למשפחה.
אהבתי ממש את הרעיון של לשלב מצגת שתקל עליה. תודה!!
בהצלחה!!יעל מהדרום
רק הערה קטנה לגבי הדרשהעל הנס
אני עם פחד קהל וההורים שלי דרשו ממני לדרוש לא רק שזה לא עזר גם הבת מצוה שלי זכורה כדבר שלילי בעבורי,רק בגלל הדרשה הזו,
בסוף אתם ההורים ומחליטים.
אבל את הבת שלי ממש זרמתי איתה
תודה ששיתפתעוד מעט פסח
אקח לתשומת ליבי שתהיה לה חוויה טובה.
היא מבינה את הרעיון הזה?מתואמת
של הצורך להתמודד בדווקא עם הפחד?
כי אם זה לא בא ממנה - לא נראה לי שזה יעזור, אלא רק יגביר לה את הפחד...
בכל אופן, מעניין שדווקא המשפחה המורחבת היא סביבה תומכת ולא החברות זה אומר שיש לכם אווירה טובה במשפחה!
בגדול, היא מבינהעוד מעט פסח
היא עדיין מאוד מפחדת, אבל יודעת שמול המשפחה זה יעבור בטוב ולכן מוכנה להתאמץ לעשות את זה.
מול חברות לא מוכנה ויהי מה.
וכן, ב''ה זכינו במשפחות מפרגנות שירימו לה לא משנה מה יהיה (והיא יודעת את זה).
אז נשמע שזה באמת יעשה לה טובמתואמת
רק שימו לב גם בזמן אמת שהיא מצליחה לזרום עם זה באמת ולא נסגרת ברגע האחרון...
במקום דרשה אפשר לצלם סירטון שבו היא מדברת ברקעחילזון 123
או מצגת.
ולהקרין את זה.
הייתי גם בבת מצווה שהילדה לא דיברה אבל צילמה מראש סרט כזה עם אומנות בחול. ודיברה על משהו עם משמעות, אולי השם שלה וכו', לא סוכרת במדוייק. זה היה מאד יפה. אבל אולי יקר יחסית, לא יודעת
^^^ רעיון מקסיםרוני 1234
אפילו בלי החול, פשוט לצלם מראש את הדרשה.
איזו סדנא לדוגמא?מותק 27
בתור אחת שמעבירה סדנאות אומנות בבת מצוותכתר הרימוןאחרונה
מה שעושים זה מזמינים את הבנות כשעה קודם - ליצירה, ומארגנים כיבוד קל.
אח''כ המשפחה מצטרפת ויש סעודה, ריקודים, דרשה...
אם בנות המשפחה רוצות להצטרף, אז שיגיעו מוקדם והגברים יחכו.
קרסתי בערב.עוד מעט פסח
מצאתי את עצמי אוכלת לחם עם קוטג' לארוחת ערב, אז החלטתי לפנק את עצמי, להכין סלט טעים לשבת ולאכול ממנו קצת כבר הערב.
הכנתי את הסלט עם הילדים סביבי, ואז שמתי לקטנים שירים בטלפון וישבתי לאכול במטבח.
חוזרת הביתה הגברת בת ה-15 (שקמה ב-12 וכל היום היתה עם חברות), אומרת לי- 'לכבוד מה הם רואים סרט?'.
אמרתי לה- 'כי אני עייפה וצריכה לנוח'
היא אומרת לי- 'אה, אבל להכין סלט מושקע יש לך כח? בגלל זה הם יצאו ככה מופרעים'.
מצאתי את עצמי בורחת לחדר, מקללת אותה בלב.
חצופה ומנותקת, שלא מבינה שמינית ממה שעובר על הורים בימים האלה.
ואני כל כך כועסת עליה על כל הימים האלה, שאני בקריסה והיא לא עושה כמעט כלום בבית (מתבכיינת שעה על זה שביקשתי ממנה לקחת את הכביסה של עצמה!!! לחדר).
ועוד באה בהערות מתנשאות.
עכשיו הקץ' המעצבן, זה שלדעתי זו אמא של החברה שלה שקצת מורידה אותה נגדי. מין אמא כוסמת-חינוך ביתי-טיטול רב פעמי כזאת, שכל היום מספרת כמה כולם נחותים לעומתה.
אוף.
בא לי לצרוח.
יואו! מחרפן בהחלטיעל מהדרום
לק"י
אני מבינה שזה חלק מגיל ההתבגרות, אבל זה לא הופך לנחמד יותר.
🫂
הפתח לאמירה שלהoo
זה ההסבר שלך
אמרתי לה- 'כי אני עייפה וצריכה לנוח'
אני לא נותנת הסברים שמצדיקים את ההחלטות שלי
גם כי אין צורך וגם כי זה פותח אפשרות דיון לא רצויה
הייתי עונה בסתמיות 'רואים' 'ככה'
או מתעלמת מהשאלה
תלוי בטון שהיא נשאלה
נשמע מדויקמתיכון ועד מעון
בדיוקכך.
הבעיה שאנחנו המון פעמים מתנצלות, ממה שאני קוראת אותך את לא חיה את חייך כך ואת צודקת לגמרי, אבל רובינו כן
כןoo
רוב האנשים מצטדקים וגם מתנצלים כששואלים אותם (ובמיוחד נשים)
כדי להגיב אחרת
צריך להיות מודעים להשלכות התגובה ולהתאמן להגיב אחרת
(זו יכולת נרכשת)
בשיח הורה ילד
זה הכי משמעותי
כי ההשפעה של ההורה על השיח היא כמעט מוחלטת
(בניגוד לשיח בין מבוגרים
ששם ל2 אנשים יש השפעה על השיחה
ותגובה אחרת עוזרת
אבל השיח תלוי גם בצד השני)
ממש מזדהה. חיבוק ענקקדם
עבר עריכה על ידי קדם בתאריך א' בניסן תשפ"ו 20:49
משפט כזה היה מוציא אותי מדעתי, כל הכבוד שהלכת לחדר ולא צעקת עליה, אני לא הייתי מצליחה.
מאוד קשה לי שהמתבגרות שלי לא עוזרות בבית בכלל. ברמות שמזעזעות אותי. אצלנו שיחות הבהרה עוזרות, לצערי לזמן קצר מדי...
מציעה לשבת איתה לשיחה ולשקף את המצב מהצד שלך, למשל מה את עשית מהבוקר ומה היא. וכמה היא מקבלת מהבית ולא נותנת. (ארוחות, שימוש בכלים שמישהו צריך אח''כ לשטוף, קניות, הסעות, כביסות וכו') האמת שבעיני זה משפט כל כך חצוף, שהייתי מבהירה בהזדמנות קרובה באופן חד משמעי שלא מדברים ככה לאמא. ושלראות סרט זה הרבה פחות חמור מגאווה וחוצפה... אבל איך שאת מכירה אותה ואת הדינמיקה בבית, תעשו מה שנכון לכם
ווא, נעתקו לי המיליםמתואמת
את אמא מדהימה, שהצלחת לא להגיב לה! אני בטוח הייתי מתפרצת מיד...
האמת, שאולי במצב כזה לא נכון להתאפק, וכן צריך להעמיד אותה במקום מיד - לא מתוך התנצחות, אלא פשוט כהעמדת גבולות, שלא מדברים ככה לאמא בשום אופן.
מניחה שזו לא פעם ראשונה שהיא אומרת פנינים כאלה... חיבוק לך❤️ אולי אחרי המלחמה כדאי לשקול הדרכת הורים, כדי לדעת איך להתמודד מולה...
חיבוק על זה, לא נעים בכללשופטים
אני כן חושבת שצריך לדבר ולשתף, אם קשה בשיחה אפשר במכתב, בסוף אנחנו אחראים על החינוך ואם לא תספרי לה שנפגעת ושזה ממש לא היה במקום איך היא תלמד?
כשהיה לי מקרה דומה והייתי עצבנית ביקשתי מה AI לנסח מכתב ודייקתי אותו עד שהיה נראה לי קולע.
לא בהכרח שזה יעזור ויהפוך אותה 180 מעלות אבל אותי זה הרגיע שעשיתי את ההשתדלות שלי, כי למרות שאני טיפוס שנמנע מויכוחים יש מצבים שזה הכרחי..
ואי אין לי מתבגרת אבל מעלה לי את הסעיף רק לקרוא🩷לפניו ברננה!
תקראי לה לחדר לשיחה ותלמדי אותה
שכדי ליצור אמא רגועה עם כוחות
אמהות צריכות לאכול אוכל איכותי גם אם זה במחיר סרט.
ושאם יש לה ביקורת שתתכבד ותשמור על האחים או שתעזור קצת כדי שלא תקרסי כשהפרינססה מסתובבת עם חברות.
סתם. לא יודנת כמה חכם להגיד את זה אבל אני מבינה אותך כל כך ושולחת חיבוק.
תודה לכולכן!עוד מעט פסח
הייתי בהדרכת הורים ספציפית עליה, כי היא באמת ילדה שמאתגרת אותי באופן מיוחד (בעלי טוען שזה בגלל 'היא ממש דומה לי. אני לא רואה את זה, אבל כן מעריכה את הדעה שלו, אז כנראה שיש בזה משהו).
אולי אני צריכה לחזור, כי זה כן הועיל לתקופה מסוימת, ועכשיו אני מרגישה ששוב אנחנו מתרחקות.
וכמובן שהחופש הזה שלה, מול כמות העבודה שלי, לא מוסיף רוגע. זה מתסכל ברמות.
אני חושבת שאולי כן יש מקום להודיע לה שהיא לא אורחתלפניו ברננה!
בבית ושמצופה ממנה איקס דברים מסויימים בכל יום (נראה לי עדיף מוגדרים שחוזרים על עצמם, כמו לדוג ארוחת ערב, או כלים וכביסות, ככה את מנטרלת ויכוחים) ואם מולך זה יתפוצץ אז שאבא יקח אותה לשיחה..
הלוואיעוד מעט פסח
אבא שלה באמת מצליח לגרום לה לעשות דברים.
אבל כשהוא לא כאן, אני לא.
היה לה בעקרון תפקיד מוגדר, היא פשוט לא היתה עושה אותו. כשהיינו מתעקשים, היתה עושה עקום בצורה שיותר פוגעת ממועילה.
הקטע שבעלי מצליח להוציא ממנה קצת עזרה (עם תלונות, אבל לפחות משהו), לכן ברור לי שהנקודה היא הדינמיקה ביני לבינה.
גם לי קרה משהו כזה פה ושם כמעט עם כל ילדפילה
אנחנו כהורים אשמים בזה.
אנחנו כל הזמן משדרים להם כמה דברים בעייתיים
1) הורה צריך להכיל כל הזמן
2) הורה הביא ילדים לעולם כך שכל התחזוקה היא בעייה שלו והוא צריך להתמודד עם זה
3) מותר להשתגע בגיל ההתבגרות
4) הורה צריך להיות תמיד חינוכי, נחמד וכספומט
5) אין ילד רע, יש ילד שרע לו
6) הורה צריך להיראות טוב ,לשדר שמחה ולהיות מוכן לכל תרחיש
7) העיקר שילד ישתף אותנו
8) מערכת החינוך לא טובה
9) מורה צריך למצוא גישה לכל ילד ולתת יחס אישי
10) צריך לאהוב את הילד בלי תנאי
יוצא שילדים מקבלים מסר שהם לא אשמים בכלום אף פעם , לא אחראים על שום דבר והורה צריך לשמוח כשבכלל משתפים אותו. וגם אם הם עושים בעיות , הורה עדיין חייב להם כי הוליד אותם.
ומה טוב בכלל בחינוך ביתי או חיתול רב-פעמי?
הכיוון שלך נכוןמתואמת
אבל פחות אהבתי את הקביעה של "אנחנו ההורים אשמים בזה"...
אשמה עצמית לא תוביל לשום מקום בשום מצב.
יש דברים שאפשר לשנות בהתנהלות ובדינמיקה כדי לנסות לשנות, אבל יש גם אופי מולד של ילד, שההורה לא אשם בו... (וגם הילד לא, כמובן, וצריך לעזור לו ולכוון אותו לטוב - ככל האפשר)
..הרמוניה
נכון זה לא אשמת ההורים זה אשמת התרבות
ההורים שלי לא שידרו לי את רוב הדברים שהיא כתבה, בכל זאת איכשהו קיבלתי את זה מהסביבה
והתפיסות האלו יצרו לי ביקורות שונות על ההורים שלי (מודה בצער)
אין ספק שאם גם ההורים מושפעים מהחשיבה הזאת זה יותר רציני
..הרמוניה
סליחה על הפלישה, תגובה גאונית. ומאד מעוררת מחשבה
תראי יקרההפי
קודם כל כואב לקרוא את זה , ואין ספק שאת חשובה קודם כל ורק שתשקיעי בעצמך יהיה לך את הסבלנות להשקיע באחר(:
אז לא להזניח את עצמך תמיד לחשוב עליך , גם בנקיונות גם בבאלגן .
5 דק קפה לפני עם עוגה .. לשבת בחוץ לשמוע רגע שיר שאת אוהבת .. זה לא חייב להיות הפסקות של חצי יום. ( וגם זה מותר )
לגבי הבת שלך 2 דברים
1. היא מנסה לדבר איתך ( גם אם עקום , היא רוצה תשומת לב , לפעמים ילדים עוקצים דווקא במקום שכואב , כי כואב לה משהו , בדרך כלל זה שלא רואים אותה מספיק .. תנסי מתי שאת נינוחה ואין לך עומס לדבר איתה ככה בכיף. . ובלי מגננות .
2. יש פה גם חוסר כבוד , זה לא אומר שהיא רעה זה בדרך כלל אומר שעובר עליה משהו , אבל זה לא צריך לצאת עליך .
תגידי לה אני מבינה שחשוב לך החינוך שלהם ( באמת ולא בציניות) עם זאת תביני שאת מתנהגת בחוסר כבוד את קודם כל מזלזלת בעצמך ובי כאמא
( גילוי נאות אמא אני לא , אבל עבדתי מלא עם ילדים ונוער עם בעיות התנהגות)
תודה לךעוד מעט פסח
באמת אחרי שנת לילה אני מבינה שהיא רצתה לקבל קצת זמן של קשר ויחס.
אולי היא קיוותה ששמתי לאחים שלה סרט כדי שאוכל לדבר איתה רגוע, והתאכזבה שלא זו היתה הסיבה...
האמת שמהחוצפה עצמה אני כבר לא מתרגשת.
מבחינתי זה כמו שלקטן בורח לפעמים פיפי- מתחלקות לה אמירות פוגעניות, אני הולכת עד יעבור זעם.
היא יודעת מה מותר להגיד ומה לא, ובדרך כלל אני לא כזה מתרגשת מפליטות פה שלה (אבל, כמו שכתבתי למעלה, זה גם היה משהו קיצוני, וגם היא תפסה אותי בזמן שגם ככה הייתי על הקצה).
לפחות עברנו את השלב שהיא אומרת את זה בצרחות...
את מדהימה באמתהפי
זה נשמע שאת בעין טובה ומכילה את הסיטואציה יותר מכל עצה טובה שאפשר לתת
קשוח עכשיו, קשוח עוד יותר עם מתבגריםמתיכון ועד מעון
בטח בזמן הזה. היו לנו לא מעט פיצוצים קולניים עם המתבגרים (בעיקר אחת מהם) כולל בדיוק בשנייה שאחותי הגיעה לקחת משהו ושמעה צרחות הדדיות, זה לא ממקום שאומר שזה בסדר, רק לנרמל שזה קורה ולכולם, כולנו על הקצה
אני חושבת שטוב שאת דואגת לעצמך, וזה גם אולי לא סבבה שהיא קמה מאוחר, אבל הרבה נוער בגילה קם סופר מאוחר.
צריך למצוא זמן רגוע לדבר איתה לשמוע מה יושב עליה ולמסות למצוא דרך להציב דרישה וגם לראות אותה.
בהצלחה יקרה!!!
אני באמת מרגישה שהיא מתפספסת ליעוד מעט פסח
יש כל כך הרבה דברים הישרדותיים, sos שחייבים לעשות בדחיפות- שאין זמן לילדים שהם לכאורה עצמאיים ומסתדרים לבד.
אולי זאת היתה קריאת השכמה לראות אותה יותר.
מצד שני, בכנות, איפה אני מכניסה גם את זה ללו''ז???
אוף.
קשה להיות הורים במלחמה.
לגמרי קשה
מתואמת
ואל תאשימי את עצמך על מה שאת לא מצליחה... תנסי לבדוק מה סדר העדיפויות הנכון לך עכשיו (אולי למשל אפשר לוותר על הלימודים של האמצעיים כדי שתוכלי לשים לב יותר למתבגרת? אולי איכשהו יש מקום להוריד סטנדרטים בסדר של הבית? אולי אפשר לשלב בין דברים, ודווקא תוך כדי שאת מסדרת להזמין אותה לדבר איתך? מה שנראה לך שתהיי מסוגלת לו עכשיו❤️)
זה ממש לא נאמר בשיפוטיות, מקווה שזה ברורמתיכון ועד מעון
אם תצליחי למצוא אפילו כמה דקות, רצוי בשעות הלילה שהקטנים כבר לא מסביב, לדבר איתה טיפה, ובעיקר להקשיב לה, זה מצוין. תנסי, רק אם יתאפשר.
זה באמת באמת קשוח
כל כך מכירה את זהאורי8
קרה לי עם חלק מהמתבגרים. זה מעצבן ופוגע ברמות אחרות... הגדולים שלי מעל גיל 20 ויש חי כבר נשואים. וטם זה מעודד אני יכולה לומר שזה מאוד מתעדם בהמשך, והם מתחילים בשלב כלשהו לראות אותך...ושאני ממש מנסה לעבד על עצמי לא להפגע אישית).לא תמיד מצליחה... רק בשבוע שעבר היה לח ענין דומה עם הבן שלי) . אני כן חושבת שכדאי לדבר איתה בזמן רגוע( אולי את ובעלך יחד) על איפה היא יכולה להיות שותפה בבית . ואחרי שנרגעת מהפגיעה הכל כך מוצדקת גם להיות המבוגר האחראי ולהמשיך את הקשר ולהיות אמא שלה אפשר גם לנסות לומר שמה שאמר פגע בך כי את עובדת קשה ומותר לך לפנק את עצמך בלי להכנס לדיון על זה. ואז פשוט להמשיך הלאה ושזה לא יגרר לעוד ברוגז ןכעסים. בהצלחה יקרה, זה לא קל , יכולה לומר שיש לי בת מהממת שדומה לי מאוד והתנהגה בדיוק כך בגיל 15. היתי נפגעת ממנה מאוד ותמיד אמרתי לה מה אני מרגישה אפילו שזה יכל להמשיך את המריבה כי לפי דעתי היא צריכה להבין שאמא היא בן אדם עם רגשות ולמילים שלה יש כח ויכולת לפגוע. אבל תמיד הקפדתי להמשיך הלאה ואחרי שנרגענו להיות אמא שלה לדאוג לה להיות אכפתית. לא נתתי למריבות להגרר . ב"ה היום היא נשואה ואנחנו במקום אחר לגמרי.
וואי קשוחתהילה 3>אחרונה
קודם כל נשמע מתסכל ומקומם
הקושי של הזמן הזה והעומס
זה שהגדולה מרוכזת בעצמה, וגם מבקרת, ולא מושיטה עזרה
תחושה שהאמא השניה מורידה אותך
ממש ממש קשוח.
בסוף הכל יושב על החוויה שלנו בתוך עצמנו,תחושה שאולי לא הצלחתי או לא הייתי אמא מספיק טובה היוםוהיא מכאיבה, ועוד יותר אם מישהו מגרד אותה, ופי כמה כשמסובבים את הסכין.
תחבקי את עצמך, תכאבי את התחושה,
ותזכרי שלמרות שזה מה שאת מרגישה כרגע,
הכל בע"ה יעבור ואת בוודאי אמא נהדרת ומשקיעה.
אחרי שתעבדי את מה שנגע בך וטלטל אותך, נשמע ששווה לתפוס שיחה עם הבת על הציפיה שלך ממנה, ובכללי על התחושה ואולי גם על האמירה הזאת (נשמע שגם לה יש תסכולים מסויימים, ושווה אולי לאפשר לה לשוחח על זה כשתהיי פנויה לשמוע)
אבחון פסיכודיאנוסטימשתדלת פלוס
מי מופנה לאבחון פסיכודיאנטסטי?
איך מתבצע?
מה בודקים?
מי מבצע אבחון זה?
מקפיצהמשתדלת פלוס
בדרך כלל פסיכולוגים קלינייםמתיכון ועד מעון
עושים אולי גם שיקומיים, לא בטוחה
לרוב שיש שאלה רגשית עמוקה
עושים אבחון עם כלים רגשיים וגם מבחן אינטליגנציה
תודה רבהמשתדלת פלוס
האם זה קשור לאוטיזם?
יש אבחון פסיכולוגי לאוטיזםמתיכון ועד מעון
ספציפי לאוטיזם עם כלים מותאמים.
שזה נערך ע''י התפתחותיים, קליניים של הילד וגם שיקומיים החינוכיים שעברו הכשרה
מוסיפה שלצורך אבחנה של אוטיזםמתיכון ועד מעון
צריך גם אבחון רפואי של רופא התפתחותי או פסיכיאטר
אצלנו קיבלנו הפניה בגלל חשד לאוטיזםמתואמתאחרונה
אבל בפועל האבחון הזה לא אבחן אוטיזם (צריך אבחון אדוס בשביל זה).
כך שאם זה החשד אצלכם - עדיף ללכת ישירות לאבחון אדוס אצל פסיכולוג שמומחה בזה... (וצריך גם לאבחן אצל פסיכיאטר)
איך מארגנים בת מצווה?חולמת להצליח
יש לנו עוד שנה,
אבל אני מתחילה לחשוב מעכשו איך מארגנים בת מצווה? מה המחירים? מתי צריך לסגור עם בעלי המקצוע?
אשמח לשמוע מנסיונכן ☺️
תלוי מאוד איזה סגנון אתם רוצים ומה מקובל אצלכם...מתואמת
אצלנו שמנו דגש על הארגונים הרעיוניים - לימוד על קבלת עול מצוות, על משמעות השם...
האירוע עצמו היה מחולק אצלנו לשניים - למשפחה ולחברות (כי הכלל בבית הספר שלה שעושים אירוע נךרד לחברות במסגרת בית הספר).
לחברות היא חגגה עם עוד שתי חברות - התחלקנו באוכל, הבאנו סדנת יצירה והיו ריקודים ומעין חידון במצגת.
למשפחה חגגנו באולם קטן (סגרנו איתו כחודשיים לפני, נדמה לי) כי יש לנו משפחה קטנה. אחי (נגן מקצועי) ניגן קצת (אבל לא היה ממש ריקודים, כי לא היו חברות), צלם לא הבאנו (בני משפחה צילמו קצת), היה אוכל מקייטרינג שהגשנו בבופה, והיה שיר שהאחים שרו לבת המצווה בליווי מצגת.
אחרי האוכל ודברי התורה של הגברים, התחלקנו לגברים ונשים - הגברים הלכו לחדר אחר ושמעו שיעור מבעלי (שקשור לבת המצווה) והנשים נשארו באולם ועשינו יצירה קטנה, ובת המצווה נשאה דרשה ורקדה ריקוד מיוחד שחיברה.
אצל הבנים היה קצת אחרת, כי אצלם החברים כן הגיעו. היה אוכל מקייטרינג בבופה והיו ריקודים אמיתיים (אחי ניגן) והיו דרשות וגם שיר שהאחים שרו (בלי מצגת).
בעריכת האולם נעזרנו בשכנים (בבת מצווה ובבר מצווה הראשונה) שנידבו את עצמם לכך ובבר מצווה השנייה חברות של הבת שלי באו לערוך ושילמנו להן בהתאם.
גם לנו יש בת מצווה בעוד קצת פחות משנה
הנערונת הנוכחית קצת שונה מאחותה, ויכול להיות שהיא תרצה קצת יותר "הפקות". אבל עוד לא העמקנו בזה יותר מדי... (יש לנו יותר מדי על הראש🙈)
לנו יש עוד חודשייםקפצתי לבקר
בעז"ה.
הספקתי לסגור רק מעט מאוד דברים...
מבחינת עלויות משתנה מאוד בהתאם לאופי האירוע. אצלנו במשפחה חובה שהאירוע יהיה ברמה, עם אוכל איכותי, מעוצב ובאולם.
עשיתי חישוב גס שיעלה 40-50 אש"ח, עבור אירוע של משפחה וחברות. כ130 איש
וואו
מתואמת
לא שאני מבינה בזה יותר מדי, אבל זה מרגיש לי מחירים של חתונה🙈
מקווה שתעמדו בזה ובעיקר שתהיה שמחה בלב שלם!❤️
וואי וואי מה יהיה בחתונה...מאוהבת בילדי
40 אלף שח?
יאללה, שתכנס לנועם עול מצוות מתוך בריאות ואושר.
מקווה שהיא יודעת להעריך...
הכנסת אותי ללחץ עם הסכום הזה
את לא צריכה להיכנס ללחץ אם אצלכם לא מקובלמתואמת
לערוך אירועים מפוארים...
אנחנו שילמנו על הבת מצווה של הבת שלי לא יותר מ-3000 ש"ח, אם אני לא טועה. (לא מחשבת את המזכרת שהכנתי, שהייתה יקרה יחסית, אבל היא סתם שיגעון שלי אישית. אפשר לעשות משהו הרבה יותר פשוט)
הבר מצוות עלו יותר, כי יש גם תפילין וגם קידוש וארוחות בשבת, אבל הגיעו אולי ל-10000, לא נראה לי שיותר... (המחירים המדויקים נמצאים אצל בעלי, אז אני לא בטוחה עד הסוף)
מתקנת שבעלי אמר לי שהסכום שבוצאנו לבת מצווהמתואמת
היה בערך 7000 ש"ח. סליחה שהטעיתי🙈 בכל אופן, זה עדיין סכום סביר...
אנחנו עשינוoo
אירועי בר מצווה בסכום באיזור 20 אלף כולל הכל (משפחה/ חברים/ עליה לתורה)
אירועים ברמה יחסית גבוהה
40 זה אכן גבוה לאירועים כאלה
גם אנחנו הגענו בערך לסכומים האלה, 20 אלףאורי8
נראה לי שבברמצות קרוב ל 20 אלף, כולל הכל ממש , כולל הבגדים לכל המשפחה. ובבת מצוות קצת פחות , לא זוכרת סכום מדויק. כי אין בהם שבת עם קידוש ועליה לתורה. ולא עשינו במקומות מפוארים. אולם פשוט של בית כנסת, קיטרינג, צלם) מפעילה בבת מצוה). כולל שבת בר מצוה לבנים עם קידוש.
אפשר גם בהרבה פחות...ממתקית
אבל מורידים דברים.
רמת האוכל
כניסה מפוארת
אולם זול ופשוט יותר
דיג'יי מתחילה (או סתם מוזיקה במערכת הגברה שאת מארגנת)
בלי בוק בת מצווה
צלמת מגנטים זולה באירוע.
יש מגוון של שיקוליםקפצתי לבקר
ב"ה יש חיסכון לאירוע, ואנחנו בתקופה מאוד עמוסה, אז מעדיפים לשלם ולהוריד דברים שאולי היינו יכולים לעשות לבד.
אבל זה מאוד תלוי משפחה. האירועים חייבים להיות ברמה גבוהה, זה מעליב את ההורים להזמין לאירוע שהם מרגישים שמבייש אותם- מצד השני- המתנות בהתאם. מגיעים לסכום מאוד גבוה ממתנות, האירועים מכסים את עצמם בד"כ (וב"ה לא מסתמכים על זה)
אם זה היה תלוי רק בנו הסכום כנראה היה נחתך בחצי, אבל זה מגוון רחב של שיקולים.
בעז"ה שנצליח גם להעביר את התוכן והאווירה ברמה גבוהה ומכוונת מטרה, להצליח להכניס אותה לעול מצוות באורות גבוהים.
אשרייך ממש על כל ההסתכלות!מתואמת
מאזנתעוד מעט פסח
ערכתי שתי בת מצוות, עלה לנו בין 6 ל- 8 אש''ח.
לא הייתי מגדירה כ'רמה גבוהה' (נגיד, באחת מהם לא הבאתי די ג'יי, ורק שמנו שירים ברמקול, ובשתיהן הבאתי קייטרינג רק לחלק מהאוכל וחלק הכנתי לבד),
אבל כן היה כיף, נעים, טעים ומכובד בהחלט.
אומרת לה' תודה שזו החברה שבה אני חיה...
מה???? בר מצווה ל120 איש עלתה לי פחותאמהלה
זה נשמע לי ממש מוגזם.
הארוע שלנו היה מכבד מאד. בסכום פחות מחצי ממה שחישבת
בבת מצוות יש טווח יחסית רחב של אפשרויותבארץ אהבתי
זה מן הסתם גם קשור לחברה שנמצאים בה.
אבל גם לבת שלי היו סגנונות שונים של בת מצוות לחברות שלה. כאלו שעשו באולם יישובי, וכאלו שעשו באולם אירועים רציני יותר. כאלו שעשו עם סדנה, וכאלו שלא. כאלו שהזמינו דיגיי'ית, כאלו שהזמינו נגנים, וכאלו ששמו רצועת מוסיקה עם הגברה. יש מי שמוציאים כסף על עיצוב האולם, ויש מי שמעצבים לבד. יש מי שלוקחים צלם שיעשה גם סרט, יש מי שלוקחים צלם למגנטים, יש מי שמצטלמים במיוחד 'בוק תמונות', ויש מי שרק לוקחים צלם שיצלם קצת באירוע עצמו בלי תוספות. יש מי שמזמינים גם חברים של ההורים, משפחה מורחבת (כולל בני דודים של ההורים), ויש מי שמזמינים רק משפחה קרובה וחברות. וכו'...
אנחנו שכרנו את האולם בישוב (1000 ש"ח)
לקחנו צלם עם מגנטים (היה חשוב לבת שלי)
עיצבנו לבד את המקום (עם פריטים לעיצוב שהזמינו בשיין, בתוספת דברים שיש פה בגמ"חים בישוב - מפות קטיפה, קשת בלונים), ושילמנו תוספת לקייטרינג של כמה מאות שקלים שכללה גם עיצוב של השולחנות (שהם עשו ממש מהמם) וגם שירותי עריכה לפינוי וכו' (גם גם ארזו לנו את האוכל שנשאר כדי לקחת אחר כך הביתה).
שמלה קנינו יד 2 (יש גם גמ"חים)
מוסיקה - לקחנו רצועת השמעה של שירים לריקודים שאחת החברות שלי עשתה לבת מצווה שלהם, והשמענו עם הגברה (שלקחנו מהגמ"ח בישוב).
עוד כמה הוצאות קטנות יחסית - ברכונים עם הטבעה למזכרת (לא חובה, אנחנו רצינו), מישהי שעשתה את התסרוקת, בגדים לי ולאחים.
לא יודעת כמה בדיוק יצא לנו. מעריכה שלא יותר מ10,000 ש"ח (רוב התשלום היה על הקייטרינג לדעתי).
עשינו גם סרט עם שיר בשבילה. אבל זה אני עשיתי לבד (עם קצת עזרה מהמשפחה) אז לא עלה כסף. וגם סרט עם תמונות שלה מהילדות, שהיא ערכה ואני קצת עזרתי.
יש כלכך הרבה אפשרויותמתחדשת111
יש שעושים הפקה והעלויות בהתאם
ויש שעושים רק עם החברות ואז למשפחה משהו מצומצם
אנחנו עשינו לחברות ולסבא סבתא משני הצדדים תיכננו ארוחה אצלנו בבית עם ברכות ומתנות (מי שירצה..)
אני גרה במקום בו המנטליות היא להשקיע בתוכן ופחות במסביב ובהפקות הענק..
גם לי כבת מצוה לא עשו הפקה וב"ה לא חושבת שיש לי חסכים רגשיים.. 
העולם הזה של הבת מצוה הוא ענק. בעיניי קודם תמקדי מה את רוצה
ובהתאם תחפשי אנשי מקצוע
אל תנסי להתרשם מכל מה שיש לאינטרנט להציע כי זה באמת בלי סוף
עוקבת.. כנלמותק 27
אחרי כל מה שקראתי.. מגיבהמותק 27אחרונה
אני זוכרת שלי באמת לא חגגו בת מצווה. היינו 3 בנות ולאף אחת מאיתנו לא חגגו.. אבל גם במסגרת הכיתתית, לא היו הרבה בנות שחגגו להן בת מצווה... ממש בודדות...כאילו זו הייתה הנורמה, אז לא הרגשתי שחסר משהו...
למה אני כותבת זאת,
כי היום כשהבת הבכורה שלי בכיתה ו' והיא אמורה לחגוג אחרונה, בשנה הבאה בעזרת ה', היא הולכת לכל כך הרבה אירועי בת מצווה שכל אחד שונה מהשני... הרוב חוגגות באולם של בית כנסת, כי באמת החגיגה זה רק לבנות הכיתה ובנות משפחה.. אין בנים באירועים אלו. ומאירוע לאירוע משתנה לה המחשבה מה היא רוצה לחגוג ובאיזה אופן.. היא מתרשמת מכל מיני סוגים וכו..
אולי רק 2 חברות חגגו ממש באולם, אבל זה כי אחת מהן היא בת יחידה אז ההורים עשו הפקה מכל הכיוונים והזמינו עולם של אנשים, לפי מה ששאלתי אותה מבחינת כמות האנשים..
מציינת ששתי הבנות האלו למדו איתה בביהס אחר שלמדה בו פרק זמן קצר עקב אירועי מלחמה וכו..
הבנות בכיתתה חוגגות באולמי בית כנסת, שתיים חגגו במסעדה..
היא יודעת שנחגוג באחד מאולמות בתי הכנסת, והשאר נתכנן ונראה מה מתאים.. יש בנות שהקליטו שיר כניסה והייתה גם עמדת כניסה עם בלונים וכו.. מזמינים קייטרינג שלדעתי הוא רוב הסכום..
אני אכין לה אלבום בת מצווה, כלומר אצלם בכל מיני מקומות יפים ואעצב לה אלבום דיגיטלי, אדפיס שיגיע בזמן..
במקביל אפתח חלק מהתמונות ואדביק לה באלבום מעוצב ידני שהבנות יכתבו באירוע.. אעצב לה מצגת בקנבה של תמונות שלה מהילדות עד הלום..
מבחינתי, העיקר זה התוכן של בת המצווה ולכן חושבת,
אחרי שתעשה את הכניסה היא תגיע לשולחן שבו כבר יהיה לה בצק מוכן להפרשת חלה.. לפני זה נברך אותה, אבא ואני, באיזשהו שלב היא תגיד את דבר התורה שלה- דרשה, לפני או אחרי ההפרשת חלה...
מבחינת מוזיקה, צריכה לדאוג לכך..יש פה מישהי שהרבה לוקחים אותה, ככה הבנתי מאמהות שחגגו כבר לבנות שלהן, שהיא עושה גם את המוזיקה וגם מצלמת מגנטים במהלך האירוע..
ומזכרת בסוף, ראיתי בשיין כל מיני רעיונות.. עדיין לא סגורה על משהו.. מזמור לתודה כבר קיבלה בכל כך הרבה וריאציות וצורות.... שמנסה לחשוב על כיוון אחר...
אני יודעת שיש בנות שאמהות סגרו להן רבנית שתבוא לעשות להן הפרשת חלה, ויש שסגרו איפור ותסרוקת...
ויש אחת שהזמינה כל מיני בגדים לצילומים במקומות שונים בלבוש שונה...
יש אחת שחגגה ועשתה חינה ועשו לה טקס של קבלת תכשיטי זהב מהסבתא..
אחת אחרת עשתה סדנא יצירתית בבית לחברות, וחגגה עם המשפחה המורחבת במקום אחר..
ויש בנות שלא חוגגות, הן עושות טיול משפחתי...
זה באמת עולם ומלואו..
רק שנזכה להכניסן לקבלת עול המצוות בשמחה ובאהבה לכל החיים ומקווה ממש מתוך פשטות וצניעות
אמהות לבנים מתבגרים- עדיף לבן בכור. האם אתם מעיריםאביגיל ##
לתפילה??
אצלנו הנהגתי כלל בבית שקמים עד השעה 8:15
לכולם. גם למתבגרים וגם לקטנים יותר. כמובן גם לעצמי (זה מאוד מפתה להשאר במיטה בחופשים)
אבל את הבן המתבגר הגדול- בן 15 אני צריכה להעיר מלאא פעמים וזה מתיש אותי וגם מכניס אווירה לא טובה בנינו
מצד שני אם אני אעזוב אותו ואתן לו לקום בשעות מאוחרות, ברור שכולם בעקבותיו...
אשמח לשמוע מה קורה אצלכן
אצלנוoo
הגדול מגיל צעיר קם מעצמו בזמן לתפילות (יש מנינים גם ב9 פלוס ככה ש8:15 זה די מוקדם)
ודווקא הבא אחריו שהוא בן 15 לא תמיד קם מעצמו לתפילה
בעלי מעיר אותו
לפעמים כמה פעמים
אבל בגלל שהוא רגיל לקום (בזמני שיגרה) מוקדם לישיבה
אז לא קשה לו לקום ב8+
כשאנחנו מעירים אותו לישיבה
זה יכול להיות הרבה פעמים
אבל למדנו להישאר עם אווירה טובה גם כשזה לוקח הרבה פעמים
(סבלנות+ התאמת הציפייה למציאות)
בן הגדול תמיד קם לבדפילה
לבן שני בגיל של הבן שלך יש קושי , אז בעלי מעיר אותו אבל לא כל יום. בכוונה העברתי את הכבוד לבעלי מכל מיני סיבות.
בנות מתבגרות ביום חול קמות לבד, בשבת ובחופש יכולות לקום מאוחר . אני לא מעירה.
את ילדה בכיתה ו מעירה בימי חול , בשבת לא.
את קטנים מעירה ביום חול , בשבת לא .
אנחנו מעירים אותםמתואמת
אבל לא יותר מכמה פעמים. (יש לנו בת בכורה ואז שלושה בנים מעל בר מצווה)
לא חושבת שזה נותן דוגמה אישית לאחים הקטנים, לכאן או לכאן... כל אחד עם האופי שלו (והמורכבויות שלו), וכולם יודעים שלא כל האחים אותו דבר...
לא בן בכור אבל יש כמה בנים בגילאי 15-22אורי8
אחרי הרבה ניסוי ותהיה ובנים באופי שונה . החלטנו שלא מעירים. כן אומרים בוקר טוב. מעירים את מי שאנחנו יודעים שחשוב לו לקום. לא חופרים. חלק מהבנים שלנו קמים מוקדם לתפילה וחלק לא, מתפללים במנין מאוחר ולפעמים גם בבית כי אין כבר מנין. החלטנו שיותר טוב להשאיר את זה להתמודדות שלהם עם עצמם ומול הקב"ה ולא מולנו. זה גם לא קשור לכמה הילד תורני. מי שקשה לו לקום זו התמודדות שלו, לא מאבק מולנו. אנחנו רוצים שיקום לתפילה מתוך רצון ובחירה שלו. וראינו שאם זה מולנו זה הופך את זה לענין מולנו. אני לא רואה שזה משפיע על האחים אצלנו. יש 2 בנים שקמים מוקדם ו 2 שקשה להם יותר. והאח בן ה 11 הוא באופי של הקמים מוקדם וזה שאחיו ישן לא קשור אליו. היה נראה לנו שחבל על המלחמות בנושא. ובנות מתבגרות שקמות מאוחר בימי חופש אני לא מעירה. אלא אם כן הגזימו( השעה 12 והן עוד ישנות... )
כשאני מעירה אותו, הוא בסוף קם והולך. רק שזה התפקידאביגיל ##
שלי
ואת זה אני לא אוהבת
תודה לכל מי שענתה! קראתי מזמן, אבל שכחתי את הסיסמאאביגיל ##
ולקח לי זמן להתחבר
אני שואלת האם בכלל להעיר את המתבגרים, זה בהכרח נכון?
ברור שהוא מעדיף לישון עד שעות הבוצר
מצד שני כן חשוב לי הגבולות, ולשמור על סדר יום ברור.
לקום בשעה נורמלית
מתלבטת בעניין
כל מקרה לגופופילה
ברור שצריך לשאוף לנפרדות ולהעביר אחריות לילד. אבל לפעמים זה לא מתאים.
אם הבחירה בין להעיר או להגיע למצב שילד קם מאוחר , מפסיד חלק מיום לימודים , אז ברור שעדיף להעיר.
ממה שאני רואה כאמא לכמה מתבגרים , יש היום המון נשירה מבית ספר. גם מלחמה תרמה לזה
אני מדברת על החופש.. שאז הוא לא קם מעצמואביגיל ##אחרונה
בישיבה אני מתארת לעצמי שהוא כן קם בזמן
אני נוטה יותר להמשיך לעמוד על זה, פשוט הוא אומר לי שאת כל החברים שלו לא מכירים ומאפשרים להם לקום מתי שבא להם
אני באמת שומעת דעה כזאת פופולורית