זה הדבר הכי מרכזי שכ"כ בלט לי מכל ההודעה שלך,
שאת פשוט אמא מתנה!
זכה ילדך וזכו ילדייך!
התחלתי לקרוא קצת תגובות וראיתי שענו לך כ"כ כ"כ מדהים,
אז רק אכתוב נקודות קצרות שעלו לי מן הקריאה:
א. משהו בתקשורת בינך לבין המורה טלפונית היה הרבה יותר יעיל ומקדם ביניכן מאשר תקשורת דרך המייל.
יכול להיות שסוג התקשורת הספציפי הזה (מייל) לא כ"כ מוציא מהמורה את כל הפן הרחב של הדברים, לכן לנסות ללמוד מכך ומכל הקושי למצוא נקודות שניקח אותן כלימוד (כמובן שהתסכול מובן הכי הכי והוא במקום לגמרי, זה לא במקומו, אלא כנדבך נוסף עליו).
אולי במקרים שיש דחיפות בעניין - לנסות לתקשר יותר ישירות כאשר יש אפשרות גם למורה להגיב מיידית ולשמוע מיידית.
ב. הבן שלך כזה מדהים.
אני חושבת על מה הוא עבר וחשב בכל ההתנהלות הזו - ודעי לך שהדבר הראשון שניכר לי לפחות מן הקריאה - זה שבנך חש בצורה הכי חזקה שלו שאמא שלו איתו!
שיש לו תמיד כתובת!
שהוא יכול לשתף!
שיש לו הקשבה!
שיש לו הבנה!
שמנסים יחד איתו לחתור גם לפתרונות!
וזה מדהים מדהים וכל כך חשוב בעיניי!
ג. גם המקרה עצמו מראה אישיות רגישה וטובה כ"כ של בנך, הוא לא "סתם" עושה דברים, ובטח שלא "כדי לעצבן את המורה" (לא שאת חושבת זאת כמובן, אלא אולי לפעמים המחשבה יכלה לעבור אצל המורה אולי), אלא הוא פועל *בשביל טובתו*
אם לא נעים או יש ריח של מקולקל - לא אשתמש ביומן כי זה לא נעים לי
אם החבר הזה לא נעים לי - אתרחק
אם יש מנגינה שלא נעימה לי - אנסה להיות בקשיבות לעצמי ולנהוג בהתאם.
ז"א שכל "חטאו" של הבן המתוק שלך זה שהוא קשוב לעצמו...
וזו תכונה נפלאה! וכמה חשוב לכולנו ללמוד ממנה לפעמים!
אז לראות את השורש הטוב הזה שבכל ההתנהלות שלו זה גם נפלא וחשוב
ד. להתחזק בסמכות שלך כאמא.
לצאת מתוך נקודת הנחה שאת לא "מטריחה" את המורה או חלילה תגרמי להרעה בטיב הקשר בינה לבין בנך (על אף שאני מבינה מאוד מאוד את החשש וכמובן יש לו מקום!!!)
אלא להתחזק בכך שאת מכירה הכי טוב את הילד שלך,
את אמא שלו
וזה הכי הכי לגיטימי ומעולה ליצור תקשורת רציפה עם המורה בכל הנוגע אליו.
כן, גם אם תשלחי הודעות סמס כל יום של איך היה
הרבה פעמים למורים שעושים עבודת קודש אין פניות לזכור כל דבר ודבר, ודווקא כאשר ההורה מעורב הם מעריכים אותו וגם זוכרים יותר לשים לב לדברים הספציפיים.
כך שקשר רציף עם המורה, בצורה מכובדת כמובן - הוא מעולה בעיניי.
ה. התקשורת בינך לביןם ילדך מקסימה
ואיך שאת משקפת לו דברים
והפתיחות ביניכם
וכל מה שנעשה - זה פשוט מרגש אותי
וכן, כתבתי את את זה קודם אבל מרגישה צורך לכתוב זאת שוב 
ו. לגבי השורה המדהימה הזו:
"הילד כתב פתק התנצלות וישב להשלים את העבודה. הוא עבד בחדר שלו למשך שעה שלמה, בריכוז וכתב שני עמודים במקום אחד. זה היה נראה שהוא מאד מסופק מהתהליך שהוא עשה." -
וואו!
לקרוא אותה שוב ושוב ולראות איזה איזה ילד מדהים!
לוקח אחריות
מביע התנצלות!
יושב להשלים!
שעה שלמה!
כותב שני עמודים במקום אחד
וממש ניכר שהוא מסופק מהתהליך שעשה!
טוב זו שורה של נחת כזו גדולה אפילו לי, אז בטח שלך כאמא של האוצר הזה איזה כיף! ב"ה!!!
ז. גם השיחה בינך לבין המורה משקפת *כל כך* הרבה איכויות ***בך*** כאמא וכאדם!
ממש כל מילה שכתבת, כל הדקויות ששמת לב אליהן אצל ילדך, כל ההשפעה של המעברים, השינויים ויתר הדברים -מראים גם על רגישות ועומקים אדירים גם אצלך אז עכשיו מובן יותר מאיפה בנך ירש את כל הנ"ל ואת פשוט מדהימה!!!
(אולי אני נשמעת "מתלהבת" כזו, אבל זה בכנות מרגש אותי)
ח. אני חושבת, שבעיקר לאור כל האיכויות הללו שבך, אין רק שתי אפשרויות של או לשוחח עם המורה והיא תכעס ותתנקם בבנך חלילה, או לשתוק ולספוג הכל -
אלא יש כאן בעיניי בהחלט דרך שלישית מעולה!
כיוון שאת כזו מדהימה
וכיוון שאם יש מישהי שיכולה להתנסח בצורה הכי מכבדת שיש, הכי עדינה שיש, ויחד עם זאת הכי ברורה ובהירה ומקדמת שיש -
אני בהחלט חושבת שלקבוע פגישה פנים מול פנים (או לכל הפחות טלפונית) - מאוד מאוד יכול להועיל ולקדם גם עבורך, גם עבור בנך וכמובן עבור המורה.
ואין לך יקרה כלל על מה להתנצל!
הלא רק טובתו של בנך אל מול ולנגד עינייך בכל שנייה ושנייה ומתוך כך את פועלת!
אם תצרי קשר עם המורה ותדברי איתה ככה, מהלב המדהים שלך, אני בטוחה שרע זה לא יעשה!!!
מחזקת אותך בכל מי שאת ובכל ההתנהלות המדהימה שלך,
אם תרצי לעדכן כאן מה ואיך קרה ממש אשמח לשמוע
חיבוק ענקי ואלף כוחות 🙏❤
)
