שרשור חדש
מידע לגבי ניידים באתר חברות הסלולררמזור
איזה מידע ניתן לראות לגבי מכשירים סלולריים באתר החברה, כמובן עם שם משתמש וסיסמה של הלקוח.
נגיד יש לנו כמה מכשירים סלולריים באותה חברה
האם באתר ניתן לראות שיחות יוצאות ונכנסות, sms וכדו' של המכשירים שברשותנו
חושבת שפירוט שיחות אפשררקלתשוהנ
למה לא להתקשר לשאול פשוט?
פירוט שיחות אפשראיזמרגד1
כולל לאיזה מספרים שלחתם סמס...
תודהרמזור
זה בכל החברות?
מבינה שתוכן לא ניתן לראות
תוכן של סמסים לא.איזמרגד1
אני יודעת על גולן שזה ככה אבל מאמינה שבכל החברות זה אותו דבר
ועוד באותו ענייןרמזור
האם sms יכולים להימחק מעצמם.
נמחקו לי כמה sms
זה מוזר, כי sms מוחקים אחד אחד ולא בבחירה של כמה ואז מחיקה כמו בוואצאפ.
קבלתי הודעה ממישהו ואז גילתי שכמה הודעות אחרונות ממנו לא קיימות.
יש איזשהו סל מחזור של הודעות?
יש הגדרהooאחרונה
למשך הזמן שישמרו ההודעות, באייפון שלי יש אפשרות להגדיר ל30 יום/ שנה/ לנצח.

תבדקי במכשיר שלך מה ההגדרה, ולא נראלי שאפשר לשחזר sms שנמחק
בגדים לנערות בירושליםאנונימית באהב"ה
סליחה על האנונימי...
אשמח להמלצות איפה כדאי לקנות בגדים לנערות בירושלים (גם שמלות וגם חולצות, חצאיות ג'ינס וכו)
מידה לארג', או 44, בערך
ועוד הרבה דרישות...
אורך אחרי הברך (אבל לא הרבה יותר...), שרוולים נורמלים, פתח צוואר סגור אבל לא חונק, סגנון לא מבוגר מדי,
ומחיר סביר ועממי 🙈

בעבר היינו באזור רח יפו, בנטע/זויה/מיני אלנבי וכו'
וזו היתה חוויה קצת מתסכלת... הכל היה מידה 2-3 (טוב אולי לא הכל, אבל לא היה מבחר כמצופה)

אה ואני מכירה את שיין...
מזמינים משם לפעמים, גם שם לא קל למצוא שזה יהיה בדיוק...
קמיליון? יש שם גם בגדים לנערותנפש חיה.
תודה איפה זה נמצא?אנונימית באהב"ה
מרכז העיר, רחוב קינג גורגנפש חיה.
תמנון? לורד קיטש? קרייזי לייןמאוהבת בילדי


תודה קרייזי ליין זה לא קצת 'מבוגר' כזה?אנונימית באהב"ה
יש ויש. שווה בדיקה.מאוהבת בילדי

תנסי לראות באתר

באמת בתמנון ולורד קיטשבאר מרים
אפשר למצוא גם מידות סבירות ולא של ברביות וגם הסגנון יכול להתאים..

הבת שלי מלאה (פחות במידה אבל מגיעה ל L בקלות.. ומוצאת הרבה בתמנון)
תודה לכן!אנונימית באהב"ה
מזמינה גם את @מיואשת****** שאם אני לא טועה התבטאה פעם בנושא

גם אחרות כמובן מוזמנות להגיב...
יש לי רק עצה אחת בשבילךמיואשת******
במידות האלו לא מסתכלים על מחיר.
או שאת רוצה שיהיו לה בגדים יפים, או בגדים זולים. שתיהם ביחד לא קיים. פשוט לא.
אני מזמן הפסקתי להסתכל על התג, חשוב לי שהיא תרגיש יפה ושווה עם הגוף
שלה ואני מבינה שצריך לשלם את המחיר
ספציפית אין לי חנות מסוימת להמליץ עליה. בגולדברי יש מידות אבל לרוב מבוגר שם אז מוצאים איזה חולצה או שתיים
ובמקומות של חרדים מצאתי יותר. קניון רמות אם את מכירה בירושלים יש כמה חנויות שמביאות מידות יותר גדולות, הסגנון לא שלי אבל הבת שלי מצאה כמה דברים לטעמה וחלק קצת שיפצנו 🫢 מה שמוסיף עוד עלול אבל כאמור…. ואין לה הרבה בגדים בכלל באמת כי סיוט למצוא
תנחומים❣️

נזכרתי- יש חנות בשם גרין (אנגלית) במודיעין (אולי בעוד מקומות) ומצאנו שם כמה דברים לענין ממש
בתור נערה הייתי מסתובבת שם מלאאביול
יש את אפנת שקלים במדרחוב, מצאתי שום הרבה פעמים חצאיות ג'ינס טובות וחולצות בסיס.
יש את חור בקיר, זה גם במדרחוב אבל קצת מסובך להסביר איפה בדיוק... אם תרצי אנסה להיזכר.
בתמנון אני מוצאת מלא דברים, אז והיום...
ובאופן כללי בדרך כלל צריך להתפשר על משהו, לשים חולצת בסיס, כי אין בגד מושלם...
מצטרפת להמלצותבת 30

הבת שלי גם בדרישות האלה בערך, למרות שכן לובשת חולצת בסיס לפעמים, אין ברירה.

אני ממליצה לך ממש על לורד קיטש, אמנם קצת יקר אבל יש שם מגוון ממש טוב של שמלות, חצאיות וחולצות , והכל יפה..

כדאי לך גם להיכנס לזיפ. יש שם מידי פעם דברים מוצלחים.

רק לגבי שיין- ממליצה גם לנסותואילו פינואחרונה
לכל בגד יש ממש מידות אפשר למדוד את הבת שלך ולהתאים מידה ממש בקלות.
אחותי מידה 46 ורק ככה יש לה בגדים טובים זולים ומחמיאים.
לא יודעת מה אני אמורה לעשות...בארץ אהבתי
השארתי את הבן האמצעי ליום כיף בבית.
ברגע שהגדולה קלטה את זה כשחזרה מהלימודים, היא מיד נהייתה מאוד עצבנית ומצאה סיבות לכעוס עליו בלי פרופורציה. די ברור לי שמקנאה. כבר דיברנו על זה וקבענו יום כיף בשבילה בשבוע הבא.
אחרי הצהריים שני הקטנים הלכו לחברים ונשארתי איתה לבד, דיברנו המון, היא נרגעה, היה ממש טוב.
בערב כשהם חזרו הם שיחקו ביחד יפה והיה נראה שהמתח מצידה נרגע.
גם כשהיא התקלחה הייתי איתה ודיברנו.
בינתים הקטנים עשו בלגן. אני הייתי כבר מותשת (ובעלי חוזר הלילה מאוחר, אני לבד איתם). בשלב מסויים כעסתי עליהם. בסוף הם הקשיבו ובאו לישון.
ופתאום בלי קשר לכלום הגדולה התחילה להראות לי שהיא נורא עצובה. אבל כל ניסיון שלי להבין מה קורה ולמה היא עצובה לא נענה מצידה (שאלתי, חיבקתי, הצעתי לה לכתוב לי - היא נשארה סגורה ועצובה).
מה עושים במצב כזה?
לדעתי לא כדאי ללחוץאמאשוני
אפשר לשקף לה שהיית שמחה לשמוע מה היא מרגישה כרגע ואם היא רוצה לשתף היא מוזמנת. להעביר את הכדור לידיים שלה.
בנוסף, כדי להפשיר את האווירה אפשר להשתמש בהומור, למשל וואו איזה ספר יפה, רק חבל שהוא לא שקוף כי הפנים שלך יפות יותר..
בלי לצפות לתגובה מיידית. אם היא מורידה את הספר מה טוב, אם לא, לפחות הראית לה שראית אותה ואכפת לך ממנה.
לגבי המקרה המקורי, כדאי לשקף לאותו ילד את הסיטואציה והצרכים מנקודת המבט של ההורה.
למשל: אני מבינה שעובר עלייך משהו, הייתי שמחה לשמוע ממך מה את מרגישה אבל כרגע זה לא אפשרי כי כרגע הידיים שלי עסוקות ב... אבל הלב והמחשבה גם איתך וגם עם אחים שלך, אחרי שהם ילכו לישון אשמח אם נוכל לדבר בנחת. לבינתיים את יכולה להכין לעצמך משהו לאכול/ לשתות/ להתקלח/ לשמוע מוזיקה או כל דבר שעוזר להירגע.
אם היא מתרצה- מצויין. אם לא- הכל טוב.
אמפטיה, אהבה וכו' את הצעת לה.
זה לא או שהיא משתפת אותך ואז הקשר טוב או שהיא לא משתפת ואז הקשר לא טוב.
יכול להיות שהקשר בסדר אבל היא כרגע לא במצב לשתף וזה גם בסדר.

אם מה שעובר עליה היה יחסית חריג אפשר גם אחרי יום יומיים כשהיא חוזרת לעצמה לשאול אם היא רוצה לדבר על מה שקרה, אולי כן יש משהו קונקרטי שחשוב לה לומר על מה שהיה.

אם זה קורה לעיתים קרובות מדי שהיא לא מצליחה לגייס את עצמה לדבר על מה שמפריע לה או לשתף ברגשות שלה, זה כבר סיפור אחר.
אז למי עוד יש ילד שנרדם בשבועות בבית הכנסת?...מתואמת
ולא בלילה! אלא במהלך היום, בצהריים...
היה ער כל הלילה, ואחרי הסעודה, כשביקשנו ממנו ללכת לישון, הוא התעקש שהוא עירני לגמרי, ואז הלך שוב לבית הכנסת ללמוד ולקריאת תהלים. ושם פשוט נרדם...
והתאום המסכן שלו, שניסה להעיר אותו, פספס בשל כך את שקית הממתקים שחילקו לכל הילדים שאמרו תהלים...
הוא נאלץ לחזור הביתה ולקרוא לבעלי שייקח אותו. בעלי הוביל אותו הביתה חצי ישן, ומאז הוא ישן... מעניין באיזו שעה הוא יקום...
(שני הבנים האחרים היו גם ערים כל הלילה, אבל קרסו בבוקר - אחד לפני התפילה ואחד ב"ה לאחריה. גם הבת הגדולה הייתה ערה כל הלילה... קיבלה אדרנלין ולא הצליחה להירדם. אבל היא הלכה לישון בצורה מסודרת אחרי הסעודה...)
אתלי היה ער כל הלילהאור123456
ובבוקר נרדם וקם בסביבות 4
בסביבות 4 בצהריים?מתואמת
כן..ילד די חרפן בן 12אור123456
גם לי יש ילד כזהמתואמת
אבל באורח נס הוא ישן רק עד אחת בערך...
שלחתי את הבן שלי בלילה עם כרית 🤭יראת גאולה
זו שנה ראשונה שהוא הולך בלילה ללמוד 😁,
(זה דווקא הגיע ממני, הם לא דיברו על זה בכיתה או משהו),
ואמרתי שייקח איתו כרית קטנה, כדי שיוכל להירדם, כי אני לא מסכימה שיחזור הביתה לבד באמצע הלילה.
אכן (לשמחתי) הוא ישן על רצפת ביהכנ"ס בערך מ12 עד 4, ואח"כ בבית מ5 עד 9, אז הערתי אותו בקושי רב, והלכנו לביהכנ"ס.
איזה חמוד!מתואמת
לא הרגשתשזה מפדח?
לשמחתי הבן ואביו לא חשבו שזה מפדחיראת גאולה
אין ילדים נוספים בביהכנ"ס, ממילא אין ממי להתפדח 🙄
כי הבן שלי (זה הער) התפדח נורא...מתואמת
אני הבנתי אותו. בעלי לא הבין את שנינו...
למה התפדח? זה לא הוא שנרדםחילזון 123
כן, אבל הוא זה שהיה "אחראי" עליו...מתואמת
תגידי לו שהרבה מבוגרים נרדמים בבית כנסת בשבת...אם מאושרת
יש את הבדיחה שיהודי בא לרב ואמר לו שלום, הרב אמר לו - מאיפה אתה מכיר אותי!? אני לא מכיר אותך...
היהודי אמר ששומע כל שבת את השיעור של הרב.
הרב אמר לו- אז תעצום עיניים,ואחרי שהוא עצם,הוא זיהה מי זה...
באמת הייתי צריכה לומר לו את זה...מתואמת
העניין הוא שהתפדחתי בעצמי (במיוחד שניסינו לשכנע אותו ללכת לישון אחרי הסעודה, והוא פשוט לא הסכים...)
אבל לא נורא, עברנו את זה הוא כבר הספיק לישון ולקום כמה פעמים מאז...
חחחחחנפש חיה.אחרונה
לא בבית הכנסת, אבל בביתיעל מהדרום
לק"י

ישנו אתמול ממש מאוחר, ורובינו קמנו לא מאוחר.
עשינו סעודה עם חברים באחת בצהריים, ואחריה נרדמנו, כך שגם הגדול שבכיתה א' שלא נוהג לישון צהריים, אבל היה משועמם (וגם עייף מן הסתם) נרדם גם.

כולם פה עדיין ערים. מזל שמחר חופש......
וואו...אז אצלנו המצב טוב...מתואמת
עוד שרשור בר מצווה - יש לכן רעיון למזכרת לאירוע?מתואמת
משהו שאני יכולה לעצב בעצמי ולהדפיס בלי יותר מדי הוצאות (בכסף ובזמן).
ולא משהו שגרתי כמו ברכון...
(כנראה שנעשה איזשהו עיתון, אבל אולי נחלק אותו רק בשבת...)
הפרשה שהוא קורא זו חוקת והחגיגה יוצאת בתחילת חודש תמוז, אז אפשר משהו שקשור...
תודה!
שקיק אורגנזה של אפר פרה אדומה 🤷🏼‍♀️לפניו ברננה!
אבל ברצינות - תפילה לגאולה על מגנט..
מתואמת
הלוואי שעד אז תהיה פרה אדומה בשימוש...
אבל תפילה לגאולה על מגנט זה רעיון מקסים! יש לך רעיון לתפילה מסוימת?
יכולה לצלם לך כל מיני דברים שיש לנו באישילפניו ברננה!
רק צריכה למצוא אותם
😂😂😂מיואשת******
מגנט?בת 30

עם תמונה כלשהי שקשורה אליו

תודה! מגנט זה טוב.מתואמת
איזו תמונה יכולה להיות קשורה אליו ותהיה משמעותית בתור מזכרת?
(טוב, בינתיים התלהבתי על הרעיון של תפילה לגאולה/תפילה בעת ראיית המשיח. בתקווה שעד שנחלק את זה - כבר לא יהיה צורך בזה... ואז זו תהיה מזכרת גם מימים של טרום הגאולה )
רעיון יפה! סימניה לגמרא/לספר לימוד כלשהו?מתואמת
למה שתחליטומאוהבת בילדי

אפשר לכתוב

"אברהם חוגג 13"

או

"יצחק נכנס לעול מצוות"

 

אפשר תמונה שלו

 

אפשר תפילה ללימוד מודפס על סימניה (הברקתי!)

 

להדפיס על בריסטול צבעוני או מדוגם, 

לגזור יפה

ולעשות למינציה.

 

ככה גם יוצא לך כמה בדף- ממש חסכוני

תודה רבה!!מתואמת
את צודקת, זה באמת הרעיון הכי חסכוני... ולכן הוא יישקל ברצינות!
לאחיין שלי עשואביול
דף מעוצב יפה עם למינציה להבדלה... היה כתוב עליו משהו שקשור להבדלה, לא ממש זוכרת. ואז אפשר גם להוסיף שקיק בשמים
תודה!מתואמתאחרונה
רעיונות לארוחת ערב חג שבועות שיוצא השנה במוצשמותק 27
יתקבלו בברכה
וגם ליום ראשון בבוקר- בוקר החג.
רעיון מגניב מפורום סמוךרינת 23
מישהי כתבה שהיא מחממת על נרות חימום (כמו נרוני שבת עגולים באלומיניום) וזה מתחמם לה מעולה.
היא שמה 6 כאלה מתחת לכיריים ומניחה מעל הסיר מגבת.

נשמע גאוני!
המשולש המסוכן: ילדים, שבת וממתקים (התייעצות)מתואמת
בשבת האחרונה הגיעה יכולת בליסת הממתקים של הילדים לרמות חדשות... מהרגע שבעלי חזר עם הקניות ביום שישי בצהריים ועד מוצאי שבת, לא עברו חמש דקות בערך בלי שבא אליי ילד וביקש לאכול ממתק כלשהו. (וכמובן - אם אחד נצפה אוכל בעיני אחיו, מיד גם הם באו לבקש...) זה הגיע למצב שכבר לא יכולתי לסבול את זה, ופשוט אמרתי להם שכל שאלת ממתק תופנה מעתה לאבא ולא אליי. (הבעיה שבצהרי שבת אבא שלהם הלך לנוח, וכשסירבתי לאשר להם ממתקים במקומו - הם פשוט אישרו לעצמם וזללו בלי בקרה בכלל... )
בקיצור - חשבתי על רעיון לשינוי: בשבת הבאה לא נקנה *שום* ממתק. לא חטיפים, לא שוקולד, לא עוגות, לא מעדנים, לא ג'לים ולא שלוקים. רק פירות, קרקרים ויוגורטים, ונכין בעצמנו כמה דברים פשוטים שיהיו כמנות אחרונות בלבד, ודי.
הבעיה היא ששבת הבאה מחוברת לשבועות, ופתאום תהיתי אם זה לא יהיה שינוי קיצוני מדי, אם הוא יוחל בבת אחת על יומיים...
וכאן אתן נכנסות לתמונה: מה דעתכן? הילדים שלנו ישרדו יומיים בלי מיני מתיקה? הם יצליחו להרגיש את כבודם של השבת והחג גם בלעדיהם? יצליחו ליהנות ולאהוב אותם?
(קחו בחשבון שאני לא טובה כל כך באפייה וכו', ולכן תמיד אני מעדיפה שנקנה מנות אחרונות... אולי הפעם גם הבת שלי תכין - בתקווה שיהיה לה זמן - אבל שוב, מדובר ביומיים...)
אצלי זה היה קיצונידיליה

כי עדיף לא לדבר מה היה לפני

אבל סוג שהייתי יכולה לאכול לא. ערב חבילת במבה עם חבילת בסלי....

אני בכלל הורדתי ממתקים מעצמי לגמרי.... רק מהעוגת אני טועמת בשבת...)

(לסבתא הם יורדים בלעדי, אחרי ה. נרות אני לא אוכלת ככה שאת עיקר הממתקים זה לא בזמנים שאני בכלל נוגעת) 

רעיון ליצירה במסיבת בת מצווה?בת 30

אשמח לשמוע.

משהו פשוט, לא מאוד יקר, אבל חמוד ומשמח.

לא ציור על תוף ולא הפרשת חלה ...משהו קצת אחר..

אהה...מתואמת
טוב, אנחנו בעיקר קנינו שם בתקופות הקורונה השונות... אבל יש להם דברים שווים שאין בסטוקים, והם פחות קרובים אליי פיזית מאשר הסטוקים...
אפשר לשתף אתכן שאני רוצה לסוע עם הילדים לריקוד דגלאנונימית באהב"ה
אבל מפחדת!

אוף. איך הגענו למצב כזה.
גרה בשומרון, כל חיי הייתי "מתנחלת". עברתי התקפות של אבנים, בקת"בים, מטענים בכביש.
אוהבים את ירושלים. רגילים להסתובב חופשי גם ברובע המוסלמי, יש לנו שם חברים.

אבל לאחרונה מרגישה מאובנת. באמת מפחדת.

אנחנו עם שני רכבים, אז גם בעלי עם הנשק לא יהיה צמוד. (מה גם שאני מפחדת מהמשחק הזה בהקשר של המשטרה. אוף מדינת חלם)


וואי אצלי היה הפוךקמה ש.
בס״ד

הוזמנו שבת לשומרון ואני פחדתי מהנסיעה בכבישים... בין השאר בגלל התזמון והסמיכות ליום ירושלים (זה לא מנע מאיתנו לנסוע, אבל הרגשתי לא שקטה עד שחזרנו).

אומרים שכל אחד *סוג של* רגיל ל״סכנות״ שלו. אנשי ירושלים לסכנות של ירושלים, אנשי השומרון לסכנות של השומרון ותושבי העוטף לסכנות של העוטף.

אבל בסוף אני עונה לעצמי שלצערנו יש סכנות וסיכונים בכל מקום... ושחשוב לי לא לכופף את הראש מול הטרור.

ולגבי המשפט האחרון שכתבת - זה באמת הכי נורא 😔. כל מילה.

החלטות טובות יקרה ❤️
כנ"לבת 30

אני לא אסע אבל בעיקר בגלל שחם ונראה לי מסורבל ומעייף עם תינוק ועוד קטנים. אבל הגדולה שלי רצתה לנסוע עם חברות, לא במסגרת כלשהיא, ולא הרשיתי לה. מאוד מתוח , יום ירושלים השנה.

 

ואני חולקת עלייך. לא מדינת חלם. שום דבר פה לא נעשה מתוך חלמאות. הכל פה מוכתב ומכוון מלמעלה ע"י גופים או רעיונות ואידאולוגיות ששנאת ישראל היא נר לרגליהם.  רעיונות שמחלחלים עמוק לתוך התפיסה של העם ושל גורמי השלטון. 

רחוק מלהיות מדינת חלם. יותר רשע מאשר חלם.

גם אני השנה יותר חששתי..באר מרים
בעלי רצה לקחת את הילדים ולא אישרתי לו.

לבת ה 13 נתתי רק כי היא הלכה עם המשפחה של חברה שלה עם אמא צמודה.

הגדולים יותר הלכו לבד עם חברים..

לקטנים לא נתתי ללכת כי מפחיד אותי..
אולי באשמת הקורונה?אם מאושרת
בתקופה האחרונה חושבת על זה הרבה-
כל החיים גדלנו וחונכנו ואנחנו מחנכים את הדור הבא- לא תגורו. ולהרים ראש. וחלילה לא להראות איזשהו חולשה.
בשנתיים האחרונות הרגשתי שדווקא רבותינו והנהגתנו היתה כן להיזהר ולהישמר ( בניגוד לציבורים אחרים שבדרך כלל יותר חוששים מאיתנו ובקורונה הפכו ללא חששנים)
ועכשיו כשצריך לחזור לא לפחד זה קצת מסובך ברגשות בלב...
מקווה שהצלחתי לכתוב מובן למה התכוונתי.

ועוד משהו- התקשורת ממש מצליחה להשפיע עלינו😞 כי באמת היום היה ממש ממש בטוח. ורק מלראות את כמות השוטרים העצומה אפשר היה להרגיש בטוחים מאד. אבל בלב שלנו התקשורת הצליחה להכניס מורך😩
אז הפתרון שלי זה שהפסקתי לשמוע חדשות....
נסענו בסוף! היה מושלם!!אנונימית באהב"ה
אשריכם!!! איזה יופי לשמועלפניו ברננה!
בתור נערה תמיד הערצתי את מי שהיה מגיע עם הילדים
עכשיו עוד יותר
לצאת מהשגרה, להסתובב עם חבורה של קטנטנים ולדאוג שלא ילכו לאיבוד.. פשוט לא היה לי כוח אתמול 😕 (מה גם שהיינו גמורים משבת)
אשריכם!מתואמתאחרונה
ורק אני, הירושלמית, הייתי אתמול כל היום בבית... (אפילו לא לקחתי את הקטנים לגן כדי שישמעו קצת על יום ירושלים - כי הם קמו מאוחר מדי...)
אבל השמעתי לילדים את ההקלטות משחרור הכותל והתרגשנו...
לגרות ביישובים🙋עד איזו שעה בערב אתן מרשותטליה כ
לילדכן להסתובב בחוץ?
מעניין אותי במיוחד מה תשובותיכן במיוחד לילדים בגיל 12 ככה
לבן 11oo
אני מרשה עד 21:00
בפועל הוא חוזר לרוב עד 20:00
תודה! עירוניסטית שכמוני😉 אנחנו גרים ביישוב די קטןטליה כ
וגם כאן מקובל ככה. הילדים מסתובבים זה אצל זה, פעולות בני עקיבא מתחילות רק ב19:00 וחוזרים הביתה ב21:30 ככה. כשאני הייתי נערה 21:00 זה היה רק בארועים מיוחדים. כאן זה בשגרה
מצד אחד נראה לי מוגזם ומאוחר. מצד שני, ככה מקובל כאן ולא רוצה להחריג את הילדים שלי מהחברה
תוהה אם זה עניין סביבתי (של יישובים) או שוני דורי...
אשמח לשמוע עוד
ברורoo
שבישובים נמצאים יותר בחוץ, בגלל שיש פחות תחבורה סואנת, אז הילדים חופשי עם אופניים/ רולרבליידס/ קורקינט/ משחקים ברחוב, וגם בגלל שהבתים יותר צמודי קרקע, הדלתות פתוחות והילדים יוצאים/ נכנסים הרבה.
יותר בחוץ, סבבה אפשר להבין לגמרי. אני בעיקר בהלםטליה כ
מהשעות המאוחרות...
שנמצאים הרבה בחוץoo
זה גולש לשעות יותר מאוחרות
בגלל שזה יישובסלילאחרונה
אני חושבת שההורים מרגישים שזה כביכול מקום מוגן יותר, אז פחות מגבילים ילדים עם שעות.
זה לא נכון בעיניי, אבל ככה אני מבינה את ההבדל הזה...
בעלי עבד עם נוער ביישוב, אומנם בגילאים גדולים יותר אבל עדיין נוער,והיו לילות שהוא שהוא היה חוזר ב1-2 בלילה. זה היה קצת מעצבן אותי, כי מה זה השעות? ולמה ההורים לא אומרים לילדים שלהם לחזור הביתה?
אז הוא הסביר שזה המצב, ואם הוא לא יהיה איתם, אז הם סתם יסתובבו חסרי מעש, אבל בחוץ הם בכל אופן יהיו...

בקיצור, יישוב זה סוג של בועה, שעלולים לחשוב שהיא מוגנת, אבל היא לא. אז מבינה את זה שאי אפשר להשאיר את הילד בבית כשכולם בחוץ, אבל כן חשוב בעיניי לקבוע כללי בטיחות, וגם להיות מודעים לבעיות, להתעניין מידי פעם מה עושים וכו'
אני בגיל הזה לדעתי הייתי צריכה לחזור עד שמונהלפניו ברננה!
או שמונה וחצי
מפתיע אותי השעות שכתבת, הם באמת קצת מאוחרות.
אם הייתה פעולה אז תשע גם לגיטימי
אבל בשגרה אחרי תשע זה רק אחרי שהייתי בתיכון
אבל פעולה יש פעמיים בשבוע ..טליה כ
פעמיים??לפניו ברננה!
לנו היה אמצע שבוע ושבת...
כן לרוב פעמייםטליה כ
ענין סביבתי לגמריאורי8
אני גרה בעיר ודי בהלם מהשעות פה.
א. הילדים שלי לא מסתובבים, הם הולכים לחבר מסוים, כשאני יודעת למי הלכו, או נשארים בבית.
ב. בן ה 11 שלי חוזר בשמונה/ תשע בערב רק אם יש פעילות מיוחדת כלשהי. בסביבות שבע , גג שבע וחצי הוא בבית.
כנל בן ה 13. אם יש פעילות יכול לחזור ב 21:30, אבל זה קורה גג פעם בשבוע, וגם הוא לא מסתובב, אלא הולך למקומות / חברים מוגדרים.
האמת, קוראת פה ומודה לה' שאני לא גרה בישוב, ממש מלחיץ אותי , ההסתובבות....
זה המינוס העיקרי בלגור ביישוב, לטעמי כמובןטליה כ
אני גם עדין בהלם
כשגרנו בעיר ידעתי בדיוק היכן הילדים שלי ובשבע גג כולם היו בבית. סדר ערב בניחותא.. היום אני כל הזמן "רודפת" אחריהם ומנסה לדעת איפה הם
הבן שלי חמוד, מנסה לחזור מידי פעם לעדכן עם מי הוא ומתי חוזר, אבל נראה שלא עומד בקצב... הולך לחבר ספציפי ביחד עם עוברים להוא ואז יוצאים למגרש ולשם ולהוא...
אצלינו היה כלל שאם רוצים לעבור למקום אחרלפניו ברננה!
צריך להתקשר הביתה לקבל רשות.
ואם לא מצליחים להשיג אותם אז לא. נשארים איפה שאמרנו שנהיה או שחוזרים הביתה.. וזה היה כשהיינו ילדים, לא היה לנו פלאפון..ולהורים שלי לא הייתה קליטה ביישוב שלנו.
למכולת בכלל היה אסור (מותר רק אם זה היה ביוזמת ההורים שלי, אבל זה לא מקום ללכת ל"בילוי" בו.)
זהו ככה אני רוצה. אבל הוא אומר לי שזה בלתי אפשריטליה כ
ואני מבינה כי עשיתי עבודת שטח ואני רואה איך זה מתנהל ..הם מסתובבבים בספונטניות כזו כמעט לא מרגישים איך הם נודדים ממקום למקום...
לא רוצה להחריג אותם, גם ככה קשה להשתלב בחברה חדשה
אבל מתלבטת אם לפתוח על זה הודעה בקבוצת נשות היישוב
או תדבר עם הקומונרית בני עקיבאטליה כ
את יכולה לעשות כמה כללי בטיחותמיואשת******
אחרי החושך- חובה להתקשר כשעוברים מקום
במשך היום- מסתובבים רק בקבוצות של שלוש ומעלה
ואת יכולה רק לקנות לו טלפון טיפש כזה, רק לשיחות כדי שתמיד תוכלי להתקשר וגם הוא במקרה שקרה משהו
תודה על הרעיונות!טליה כ
גיל 12, 13בת 30

עד 10 וחצי אם יש פעילות מוגדרת. אם לא- תשע וחצי, עשר, כשאני יודעת איפה היא ועם מי היא. 

אצלינו אין חוק ברוראור123456
אבל בדרך כלל עד 7 הוא בבית
אם יש סיבה מיןחדת אתן לו כמה שצריך ואם ממש מאוחר אז אחזיר אותו ולא אתן לו ללכת ברגל..אבל כמעט ולא קורה
אצלינושקדיה.
כולם חוזרים הביתה לארוחת ערב (סביבות 6 וחצי 7) ואחריה לא יוצאים שוב. רק הגדול בן 12 שהולך למנחה וערבית. להתחיל פעולה ב7 זה ממש מאוחר בעיניי. אצלינו המדריכים שאלו את ההורים עד איזה שעה הם חושבים שסביר לעשות פעולה, אני עניתי שעד 7 יסיימו בשגרה ואם יש זמנים מיוחדים כמו לג בעומר אז כמובן אפשר מאוחר יותר. (ויודעת שזה פחות או יותר מה שענו גם ההורים האחרים) אבל בשגרה כולם בבית מ6 וחצי- 7.
באיזה גיל?באר מרים
אצלי עד בערך גיל 9-10 הם אמורים להיות בבית עד שבע אבל הרבה פעמים זה מתארך עד השקיעה - כי הפ בחוץ עם החברים ורק כשנהיה חושך מבינים שנגמר היום.
(יש לי כלל - שאם שומעים את המואזין של השקיעה זה סימן שכבר הייתם צריכים להיות בבית וצריך לרוץ הביתה..)
אבל..
יש אצלנו בבית הכנסת מתמידים ומבצעים בין מנחה לערבית- אז הבנים רק חוזרים הביתה אחרי ערבית שזה יוצא לקראת שמונה וחצי.
הבת הגדולה בת 13 והרבה פעמים עוד עם חברות, ולפעמים הן רוצות לעשות הליכה ותכלס אלה השעות ההגיוניות כשלא כל כך חם אז אני מרשה לה עד שמונה וחצי..

בקיצור - ילדי הגן אכן נמצאים בבית לפני שבע, הגדולים יותר מתחילים להתכנס יותר לכיוון שמונה וחצי.

אני מגישה ארוחת ערב בערך בשבע (לפעמים ברבע לשבע כדי שהבנים יאכלו לפני שהם הולכים למתמידים.)
מי שלא נמצא - אוכל כשהוא מגיע.
בשבע וחצי בערך אני מתחילה להשכיב את הקטנים.
וכאן יש קושי כי הגדולים עוד לגמרי בתנועה רועשת ובעלי בתפילה ואני צריכה לנהל במקביל שתי חזיתות (להשכיב את הקטנים בשקט בחדר ובמקביל להזיז את התנועה של היותר גדולים לכיוון מקלחות..)
אני צשתדלת שבתשע וחצי כולם יהיו במיטות (גיל 13 ומטה..) אבל זה לא תמיד מצליח..

והממש גדולים (14 וחצי ומעלה..) - ממש יותר קשה לי להגביל כי ברגע שהם יוצאים לפנימיה יש תחושה שהם מנהלים את עצמם והרבה יותר קשה לשים גבולות.
רובם מצליחים יפה להתארגן עם הזמן. יש לי בן אחד שצריך שאנחנו נהיה קצת יותר "שוטרים" ובעלי לקח את זה על עצמו והוא מנהל איתו את שעות החזרה הביתה..
שיעור בזום על שינויי גיל ההתבגרות:באר מרים
"השינויים הגופניים של גיל ההתבגרות כצוהר לחינוך לעבודת ה' נשית" - ביום חמישי הקרוב ב 20:30, ללא תשלום.

קישור להרשמה:
ערב אמהות לפתיחת הסדנא

גילוי נאות: מי שמעבירה היא חברה טובה שלי.. מומלץ!
מקפיצה..באר מרים
צנח מהר למטה..
נרשמתי.. תודהפפרינה
שאלון על שינויי גיל ההתבגרותבאר מרים
חברה שלי מבקשת האם יש נשים שמוכנות למלא את השאלון הזה לקראת השיעור שהיא מעבירה בזום.
גם נשים שלא נרשמות לשיעור יכולות למלא את השאלון, היא רוצה שתהיה לה הצטברות של הרבה נשים שמילאו בשביל מידע סטטיסטי.

זה הקישור לשאלון:
השינויים הגופניים של גיל ההתבגרות כצוהר לחינוך לעבודת ה' נשית
מקפיצה - לכל מי שיכולה לעזור במילוי השאלוןבאר מרים
עניתיאחתפלוס
תזכורת - השיעור הערב!באר מריםאחרונה
שאלה בקשר לפוריות ivf..אגק
שואלת כאן ולא בהריון ולידה כי מחפשת דווקא את הותיקות יותר..
אחרי 4 לידות (2 הריונות טבעיים ו2 ivf) רוצים לחזור לטיפולים.
הרופאה שלי אמרה לנו לפנות שוב למחלקת ivf שהיינו בה ואני מנסה לברר לגבי המימון של הטיפולים דרך הקופות ולא מצליחה.
יש הבדל בין הקופות במימון כשמדובר על ילד חמישי /שישי?
זכור לי ששמעתי פעם משהו כזה
הדבר היחיד שהאחות אצלינו הצליחה לברר לי זה שהמימון הוא רק ל2 ילדים בivf.
מישהי יודעת משהו אחר?
אשמח ממש לשמוע. תודה!
סליחה שכתבתי מבולגן.. מרגישה מגששת באפילה קצת
עד כמה שידוע לי שתי ילדים הכוונה שתי ילדים ראשוניםמיואשת******
ואם היו לך כבר ילדים זה כבר לא נחשב
כלומר המימון שקיבלת עד כה זה מה שתקבלי מעכשיו והלאה
לא יודעת לגבי ילד שישי, אולי זה תלוי קופה
בכל מקרה אם יש לך את הדרגה הגבוהה בקופה כמו שיא או פלטינום אז יש כיסוי לילד שלישי והלאה
תודה רבה!אגקאחרונה
איך אפשר לחנך ילדים לעשיית חסד?ציפצופית
סליחה
רק עכשיו ראיתי שזה פחות המקום
מעבירה לפורום הריון ולידה 🙈
פשוט לעשות חסד…פנסאי
הדרך הכי טובה לחנך זו דוגמא אישית…

לפעמים אנחנו מדברים על ערכים אבל במעשים מתנהגים הפוך, אם אנחנו חיים בצורה מסויימת, הם מקבלים את זה באוויר, בנשימה בלי לומר מילה…
מנצלתירוק בעיניים
כדי לקבל רעיונות על התנדבויות משפחתיות/ אם +ילדים.
"שכן טוב"אפונה
אני לא יודעת באיזה ערים יש.
אחותי מתנדבת שם עם ילדים במגוון גילאים ומאד מאד נהנית.
ללכת לבית חולים,לשלוח עוגות לזקניםאם מאושרת
לבית חולים-אני לא עושה את זה כי אנחנו כהנים.
אבל יש לי זכרון חזק של הכרת הטוב מחול המועד שהגעתי עם ילד לאישפוז ,ושנינו היינו מצוברחים מהמצב. והגיעה אישה צעירה עם כמה ילדים ודיברנו- לי זה היה נחמד,ולילד ו
הם חילקו מתנות קטנות. זה היה באמת משמח! והיא בטבעיות אמרה לי שבחג הילדים מקבלים הרבה מתנות וחשוב לה ללמד אותם לתת גם לאחרים. עד היום היא השאירה עלי רושם חזק מאד.

עוגות לזקנים - זה משהו שהילדים ממש יכולים להיות שותפים- הם מזכירים לי לעשות כמות כפולה,מכינים תבניות קטנות לשים את הבצק.מכינים פתק יפה והולכים לתת.
והכי חשוב- זקנים מאד מאד שמחים מילדים.
וואו מיוחד!! תודה ❤️ציפצופיתאחרונה
תודה אהובות ❤️ציפצופית
אז איך מגבירים את ראיית הטוב בין האחים?פנסאי
ב״ה יש משפחה ברוכה, הרבה מתוקים בנים ובנות בגילאי 0-כמעט 14.

אני מרגישה שכל הזמן הם מחנכים אחד את השני, יורדים אחד על השני ובכללי למה לה יש ולי אין וכו.
למשפטים מהסוג הזה אני בדכ מגיבה- לא משנה לי מה יש לו/לה. מה אתה רוצה? רק אם הילד אומר אני רוצה *** בלי ההשוואה לאח הנוסף אני מאפשרת. משתדלת לתמלל להם משפטים חיוביים יותר.

אבל מרגישה בלופ כזה שלא נגמר של חינוך וחוסר פרגון כללי ואני כל כך רוצה לשנות את האווירה ואין לי מושג איך.

ברור לי שזה הרבה בגללי, מצורת הדיבור שלי וההתנהלות שלי מולם. משתדלת לתת הרבה מחמאות במיוחד קונקרטיות, אבל אני ביקורתית בעצמי ואני מניחה שאני הרבה מבקרת אותם בין לבין המחמאות עבורם…
תודה מתואמת
מה אני אומרת לילדה שלי על להט"ב??אנונימית באהב"ה
היא חכמה מאוד, בכיתה ו' ויש לה חברה טובה שהחליטה שהיא בן ומבקשת שידברו אליה כמו לבן, מתלבשת כמו בן והבנתן... חברה טרנס בכיתה ו! וכל הנושא הזה כל הזמן אצלה בראש, אומרת שאין בעיה שגבר ילבש שמלות אם בא לו, שאין בעיה להתחתן נשים עם נשים וגברים עם גברים, בילבול שלה שאולי מאוהבת בחברה שלה (אחרת) ואז שלא ואז שכן, ואז שלא אלא בבן מאוהבת אבל זה בסדר להגיד שכל העולם גיי היא אומרת, ושאין בעיה עם זה וכל אחד ומה שהוא רוצה ואין לי כוח לזה כבר! לא יודעת איך ומה להגיב ניסיתי לעשות איתה מלא שיחות ולהסביר את דעתי ודעת התורה ואמרתי שצריך להפריד בין האדם לבין התופעה ואת כל הדברים אמרתי אבל לא יודעת איך להגיב לכל זה כי גם לא רוצה שזה יהיה "אישיו" בגללי אבל מצד שני אני לא מסוגלת לשמוע את כל הדעות האלה שלא לקוחות מהיהדות בכלל ומאיפה זה נחת עלינו? דתיים מאוד וחינוך דתי מאוד ועדיין... צץ פתאום...
מה הייתן עושות?
אין לי הרבה דברים חכמים לומרבימבה אדומה
דבר ראשון-חיבוק

דבר שני - המחנכת וההנהלה צריכים להתייחס בכובד ראש.

ושלישי- בלי לחץ. אל תשרי עליה לחץ. מותר להסתקרן ולהיחשף והעיקר שבבית ממשיכים לתת את החינוך הנכון. זה הבסיס והעוגן שלה. כל השאר זה סערות בים. אתם האוניה האיתנה ששומרת עליה מהכל.

בהצלחה.
אני חושבתמתואמת
שכדאי לשדר לבת שלך ביטחון בדרך שלכם ובדעה הנכונה, שכל אחד הוא לפי המין שנולד ושזוג מורכב מאיש ואישה. הילדה שבכיתה שלה אמנם חושבת ככה, אבל היא כנראה מבולבלת מכל מיני דברים ששמעה, וברור שזה לא נכון, ובע"ה גם היא תבין בסוף שזה לא נכון.
ומצטרפת למה שאמרה בימבה אדומה - צריך לערב את המורה בזה. שתדע שיש דיבורים כאלה בכיתה ושתנסה לטפל בילדה בדרכים הנכונות (בדיוק כמו שצריך לטפל בפגיעה מינית).
בהצלחה. באמת ממש לא פשוט...
לעבור בית ספר?צהוב


ומי אמר שבבית ספר אחר זה לא יקרה?אביול
במיוחד שהיא בכיתה ו' אז העצה פחות רלוונטית...
איזה דור משוגע, ה' ישמורבת 30

נראה לי שהייתי מתייחסת לזה כאל בעיה. מתייחסת ברחמים לילדה שיש לה כל מיני מחשבות משונות בראש, שהיא לא שמחה עם עצמה ולא טוב לה עם עצמה אז היא מדמיינת דמיונות מוזרים, ובמקום לשמור לעצמה את הדמיונות היא מספרת אותם לכולם.

הייתי מדגישה כמה הילדה הזו סובלת. אפילו הייתי מציעה לבת שלי להתפלל עליה שתחזור להיות בלי דמיונות ומוזרים.

הייתי תוהה לעצמי בקול, ליד הילדה, מאיפה החברה שלה קיבלה רעיונות כ"כ הזויים. כי באמת יש היום אנשים כאלה, בנים שחושבים שהם בנות ובנות שחושבות שהן בנים. אבל זה בא מתרבות של גויים שלגמרי לא קשורה אלינו, וזה בכלל ממש משונה וגם מגעיל. 

הייתי גם אומרת לה שלא תתיחס לכל הדיבורים האלה ברצינות, ואם לא נעים לה, שתתרחק מהחברה הזו עד שהיא תפסיק עם השגעונות האלה. 

וכמובן, הייתי אומרת שאני כ"כ שמחה שהבנות שלי הן בנות והבנים הם בנים וככה הכי טוב, שכל אחד יהיה מה שה' ברא אותו, בלי בלבולי שכל. 

 

כל זה לגבי הדיבורים של היא בעצם בן.

לגבי עצם העובדה שיש בנים שמתחתנים עם בנים, במוקדם או במאוחר היא תחשף לזה ולכן כדאי עכשיו להסביר לה בצורה ברורה את השקפתך על הענין.

נכון, יש כאלה. יש כל מיני אנשים בעולם. ולא כולם מתנהגים וחיים לפי איך שהקב"ה היה רוצה..מה לעשות.. העולם טרם הגיע לתיקונו. 

זה לדעתי ממש מספיק לשלב הבנה בסיסי. בגיל בוגר יותר היא תשאל על "מה יעשו אלה שהם ככה" ואז תצטרכי לספק לה תשובה מורכבת יותר. אז יש לך כמה זמן לחשוב על התשובה המורכבת...

 

עד כאן הנאום שלי.

ולגבי אותה חברה. האמת, זה לא נורמלי כ"כ. באמת נשמע שזה יושב על משהו רגשי, נפשי שדורש טיפול.

כתבת ממש יפהדפני11
מילה במילה מה שאני הייתי מגיבה גם…פנסאי
יפה ממשדבורית
מבלבלים אותם ממשבשורות משמחות
עכשיו אני עוברת בפייסבוק וכבר בשבוע האחרון העלו שני סרטונים ב'כאן' על טרנסג'נדר דתי שלקח הורמונים להיות נשי והקהילה.. שותקת..
וגם עוד סרטון על זוג דתיים לאומיים גברים סהכ נערים שכביכול מצלמים אותם נפגשים בדייט.. וזה כאילו נורמלי ותקין.. הזויי
זה מזעזע את הנפש ממש
אני רק חושבת על ילדים ונוער שנחשפים לתוכן הזה בכו קלות וזה מצולם כל כך יפה ורומנטי וסהכ הם מקיימים מצוות וחשוב להם קרבת אלוקים.. ממש הצטלם להם מעולה ;/ פשוט לבכות ולרצות כל יום גאולה בלי פשרות ובלי לראות את הדברים האלה!!

הייתי חייבת לפרוק את הזעזוע וכ'כ מזדהה עם התחושות שלך
מצד שני, ראיתי כנל את הסרטון בכאן וחייבת לומרסופי123
שמדובר באדם שחי בסבל כל החיים שלו מילדות מוקדמת, הלך לצבא קרבי מאד מאד עם רצון לאבד את החיים בקרב ורק בגיל 30 אחרי ניסיונות רבים עשה שינוי עם המון ויתורים (על זוגיות, נניח, ויתור לא נתפס) ומאז, הוא רוצה לחיות ולא למות. אז להגיד השם ישמור אוי ווי זה קל אבל אפשר גם להתבונן בחמלה אמיתית ולשמוח שלא באנו לידי ניסיון.
בקשר לילדה בכיתה ו זה כמובן מורכב הרבה יותר, הסיפור עצמו נשמע לי קצת משונה (הילדים שלי לא לומדים ביסודי תורני במיוחד אלא סתם ממד, מעורב בנים ובנות ובלי המון הנחיות צניעות ובכז אין סיכוי בעולם שילדה שמחליטה שהיא בן היתה עוברת שם ככה בלי התייחסות כלשהי, בטח ובטח בבית ספר תורני יותר זה פשוט לא נשמע לי מציאותי) אבל בתור אמא הייתי פועלת גם במישור של חיזוק הערכים של המשפחה שלנו, גם במישור של חיזוק העצמי של הילדה והיכולת שלה לעמוד מול כל מיני סוגים של "מראות" שהיא פוגשת בהם וחיזוק הערכים שלנו כאוהבי אדם גם אם הוא טועה או משונה או לא ברור לנו.
אני מסכימה איתךבשורות משמחות
שהניסיון הוא קשה וישנם ויתורים רבים שהוא עשה על מנת לחיות ככה.
אבל.. ואבל גדול!
אין צורך להעביר את באופן כזה גלוי לציבור, מספיק מי שפוגש אותו.ה ומבין ומזדהה, אבל מפה ועד למצב שאנשים.נשים.נערים וילדים בעמ'י נחשפים לזה כאילו זו עוד פרסומת נורמטיבית בטלויזיה אז זה לא תקין.

נכון ברגע האמת שתיפגשי אותו בעבודה/ברחוב וכו' תכווני לכך שצריך לא לבייש אף אדם בישראל סתם כך.
ומסכימה שיש לחזק את הערכים ויש מקום להסביר מה ההגדרות הערכים והגבולות לאורם אנחנו גדלים, את מסכימה איתי שבימים נורמלים ומתוקנים לא היית בכלל מעלה על דעתך לצפות בסרטון כזה ובטח לא לחשוף ילדים ונוער בילבול כזה גם אם הוא-היא מתוך המגזר.
ה' ישמורשקדיה.
לא חשבתי שזה מגיע גם בגיל כזה במקום כזה..
קודם כל חיבוק!! כשהילדים שלנו מבולבלים, או מתבלבלים יש בזה מימד מפחיד..
דבר ראשון: להתפלל, יש לך שותף שלישי ומרכזי בגידול הילדים. תתפללי אליו, שישים בפיך את המילים הנכונות, שהילדה תגדל להיות יראת שמים, והולכת בדרך התורה והמצוות.
דבר שני- אני מסכימה עם @בת 30. בעיניי זו מחלת נפש וכך צריך להתייחס לזה, סוג של הפרעה נפשית, שהאדם לא קורא את המציאות כמו שצריך, חי בדמיונות. הרי הילדה נולדה בת וכך היא תשאר, אין בזה שום ספק. זו המציאות. לצערנו נכנסה בה רוח שטות, הפרעה נפשית שהיא לא מבינה מי היא ומה היא, באמת רחמנות עליה..
וכמו כל דבר בחיים- אפשר להלחם נגד המציאות, אבל זו מלחמה אבודה מראש, צריך לדעת להתמודד עם המציאות, להיעזר במי שצריך כדי לחיות חיים שלמים ושמחים. מי שיש לו מאניה דיפרסיה לא הולך ומכריז על זה בראש כל חוצות, לא הופך את המחלה שלו לאידיאל, אלא מטפל בעצמו, נוטל תרופות, הולך לטיפול נפשי/ פסיכולוגי וכו'. בעייני זה בדיוק אותו דבר.
זה מזכיר לי את הסיפור על ההינדיק. בן המלך שחשב שהוא תרנגול הודו, הוריד בגדים וישב מתחת לשולחן- זה הפך אותו לתרנגול הודו?? לא. בדיוק אותו המקרה, החברה שלה חושבת שהיא בן, מתלבשת ומתנהגת כמו בן זה הופך אותה לבן?? ממש לא. צריך לעזור לה לפקוח את העיניים ולהבין שהיא בת מלך קדושה.
(במאמר מוסגר- לא נראה לי לרמת הידע של הבת שלך, אבל גם אם החברה תחליט לקחת הורמונים ולעשות ניתוחים וכו' זה עדיין לא הופך אותה לבן, היא תשאר בת פשוט עם גוף מעוות ונפש מיוסרת, כמו שאם היתה לנו האפשרות לעשות כל מיני דברים ולהפוך לפילים, זה היה גורם שנהיה פילים? אנחנו נשאר תמיד בני אדם כמו שה' ברא אותנו.)
זהו, שוב. חיבוק גדול גדול! שה' יגאל אותנו דחוףףף! ויסיר את כל התועבות האלה מן העולם.
רק לגבי ההינדיקאפונה
מה שעזר לו בסוף זה שהתייחסו אליו כהינדיק...

נכון אבל זה היה רק בהתחלהשקדיה.
כדי למשוך את לבבו ולבנות אמון. לאט ובהדרגה הראו לו שהוא בן מלך, והרעיון שדבק בו שהוא תרנגול זה סתם רעיון משוגע שאין לו אחיזה במציאות.
אבל הרעיון מבחינתי שהזכיר לי את הסיפור של הפותחת זה שהעובדה שאדם מתנהג בצורה מסוימת )לבוש של בנים והתנהגות של בנים/ התנהגות של תרנגול( לא הופכת אותו לכזה, גם אם הוא בטוח שכן...
מעניןבת 30אחרונה

לי אף פעם לא היה ברור אם בסוף הוא הבין שהוא בן של מלך או שבתודעה הפנימית שלו הוא עדיין נשאר הינדיק 

מינרין- למי יש נסיון?רינת 23
התחלנו טיפול במינרין ואני קצת מבולבלת…

הרופא אמר שאסור לשתות הרבה לפני נטילת הכדור ואני מפחדת לתת בלילות שבת (אחרי סעודה עם מיצים ומרק) - גם אצלכם זה ככה?

האם התרופה עוזרת רק בזמן שלוקחים אותה או גם לאחר שמפסיקים?

האם התרופה יעילה רק בשימוש רציף או גם אם לוקחים אותה רק במקרים מיוחדים (טיול שנתי, שינה אצל חבר וכדו׳)?

אשמח לשמוע גם באופן כללי מהנסיון שלכם עם התרופה…
מנסיוננורק טוב!
לקח בערך שבוע- שבועיים של לקיחה כל ערב כדי שתתחיל השפעה כלשהי. ויהיו באמת לילות יבשים.
בהתחלה הקפדו על הפסקת שתיה בשעות שלפני השינה, וגם לפי ההוראות הלקיחה היתה לא סמוכה ממש לשינה.

אחרי שראינו שיפור עיקבי, כבר פחות שמנו על הכללים. גם לקיחה ממש לפני השינה וגם שתיה לפני ובכ"ז זה עשה את העבודה.

לילה שלא היה כדור היה רטוב...

לאורך הזמן ראינו שיפור מעבר, שלא היה בכלל לפני הץחלת הכדור (לא יכולה לדעת בוודאות שהגיל לא היה עושה את שלו בלי הכדור, אבל אצלנו המציאות הראתה שרק תקופה אחריו התחיל שינוי אמיתי). השינוי האמיתי היו התעוררויות באמצע הלילה להתפנות (כשלםני זה גם אם היינו מעירים זה לא היה יעיל והילד היה חוזר למיטה כמו מגנט או ממשיך לישון בהליכה...) . זה היה תהליך שראינו עם הזמן שיפור. עד שהרגשנו שאפשר יותר לשחרר. לפעמים בלי הכדור היו גם לילות יבשים ולפעמים לא. מחוץ לבית חייבנו כדור. היום בגיל 9 וחצי כבר מזמן אין כדןר. הלילות הרטובים עוד יכולים לקרות אבל זה ממש נדיר. ובא לציון גואל!!! בלי זה היה מאוד מאוד קשה!!!
תודה!רינת 23
באיזה גיל התחלתם?
לא זוכרת בדיוק. די מוקדםרק טוב!
בערך 5. כמובן בהתחלה גם כמה ימים של התמודדות ללמד לבלוע כדור בגיל כזה... אבל באמת שהיה שווה. כבר היינו מתוסכלים נורא.
לא צריך לבלוע.. שמים מתחת ללשוןיעל...
אול יש הבדל וזה בא בצורות שונות.רק טוב!
אצלינו היתה ילדה אחת עם מינירין5+
זה לא עוזר אם לא לוקחים רצוף
בפעם הראשונה שלקחה, ברגע שהפסיקה לקחת חזרו ההרטבות. (הרופא שטיפל בה עזב את הארץ פתאום ולא ידענו למי ללכת)
אחרי כמה שנים ניסינו שוב בהוראת רופא משפחה, הפעם המליצו על לקיחה יומיומית, אח"כ תקופת גמילה שלוקחים פעם ביומיים ואח"כ מרחיקים יותר את הטווח עד שאפשר להפסיק לגמרי. וזהו זה נגמר. אחרי שנים רבות של חוסר נעימות גדולה. שוקלת להתחיל עם ילד אחר עכשיו תוהה אם הוא לא קטן מידי לזה.
ואוו תודה רבה על מה שכתבתן.פפרינה
אני עם ילד בן 10 עם אותה בעיה, והנפרולוג אמר לקחת מינרין רק כשמתארחים. שזה עוזר רק לאותו יום. הילד ממש לא רצה ומאז לא ניסיתי שוב.
זה בבליעה? כי הרופא אמר לנו שזה מציעה או לעיסה וזה מאד מר ולכן הילד התנגד בתוקף
מה שזכור ליבשורות משמחות
יש גם מינרין בנשיפה כמו משאף
תבדקו..
הציעו לי לאחר פרוצדורה רפואית
הבנתי שזה יצא משימושרינת 23
הבנתיבשורות משמחות
אולי יש את זה רק בבתי חולים..
אם אני זוכרת נכון5+
שמים מתחת ללשון וזה מתמוסס. הבת שלי אמרה שהטעם לא היה נורא
סליחה על הנצלו'שבאה לעזור
האם כל מי שלקח ניסה גם פעמון פני כן? ואם כן מה היו התוצאות?
האם היו גם פספוסים ביום או שהבעיה היתה רק בלילה
אנחנו לא ניסינו פעמוןיעל...
אם מרטיב גם ביום כדאי לנסות פיזיותרפיהאו ראחרונה
מינרין ופעמון זה להרטבת לילה
כשיש פיספוסים ביום זה בעיה אחרת
בןכמה?
תגידו רגעשקדיה.
וסת זה דבר גנטי?
כלומר אם אני קיבלתי בגיל יחסית מאוחר זה אומר שסבירות גבוהה שגם הבת שלי תהיה ככה?
וגם מבחינת סדירות וכו' יש קשר בין איך שהגוף שלי מתנהל עם זה לאיך שיהיה לבת שלי?
ברור שלא מחייב, בוודאות. אבל כן מעניין אותי לדעת אם זה קשור, אם יש לזה סיכויים גבוהים.
עד כמה שידוע לי גנטי אבל משני הצדדים.124816
מה שאומר שיש סיכוי בערך של חצי שתקבל מאוחר אבל יכול להיות גם שקיבלה מהאבא גנים שונים (ואת זה קצת קשה לדעת, אולי לפי סבתא ודודות...).

בנוסף מאוחר יחסית, זה ביחס לדור וגיל הווסת נהיה מוקדם יותר עם הדורות.
זה גם.לא מחוברת
אבל וסת ובכללי גדילה ממש מזדרזת ככל שאוכלים יותר מזון מעובד.
ובכללי ממה שאני יודעת תמיד מקבלים קצת לפני ההורה.
תמיד זה לא ממש מדוייק...דיליה

אבל ממה שאני יודעת זה כמו ש@124816 אמרה זה גנטי מ2 הצדדים

כך שלבנות שלי למשל הסיכוי בין גיל 11 ל16...

(גנטי זה גם יכול להות מה שהיה לסבתא)

ולגבי מזון מעובד- זה לא מדוייק.

מה שקורה שבשנים האחרונות גיל ההתחלה ירד מאוד והרבה משייכים את ה לצריכת מזון מעובד ולהורמונים המוצפים בהם שזה הגיוני.

אבל מצד שני גם ילדים בדורינו חשופים הרבה יותר לתכנים כאלה מה שגם מעלה את ההורמונים...

לדעתי יש קשר.רק טוב=)
עבר עריכה על ידי רק טוב=) בתאריך ח' באייר תשפ"ב 15:36
אבל היות שהגנטיקה של הבת שלך מורכבת גם משל בעלך, זה גם משמעותי לעניין הזה..
אז אם את קיבלת מאוחר ובצד של בעלך גם קיבלו מאוחר, סביר להניח שגם הבת שלך תקבל מאוחר..
בכל מקרה, וסת זה אחד הדברים האחרונים שקורים בתהליך הזה, לכן אם עדיין לא הופיעו עוד סימנים מקדימים תוכלי לדעת שכנראה יקח עוד קצת זמן.. (שלבי טאנר וכו')
גם גנטי אבל נובע מעוד גורמיםבוקר אור
אני חושבת שיש לזה מרכיב גנטידבורית
אבל כנראה עוד גורמים משפיעים
ואולי, כמו שכתבו, לא רק מהצד של האם
בכל אופן, אצלנו הבת שלי קיבלה מאוחר ממני בשנה וחצי הבדל
אני קיבלתי ממש מוקדם יחסית לסביבה והבנות שלי קבלואחתפלוס
שנה וחצי אחרי.
ואמא שלי קבלה הרבה יותר מאוחר ממני.
לא יודעת מבחינה רפואית5+
אבל בפועל, אצלינו כל אחת מהבנות קיבלה בגיל אחר וכולן מוקדם ממני...
גנטי כמו כל דבר ...סופי123אחרונה
הילדים הם לא העתק שלנו, לפעמים יש תכונות שמזכירות. גם בזה. ויש גם אבא
בואו נדבר על שיעורי ביתפרח לשימוח🌷
ילד מתוק בכיתה א. חברותי וחי. יש לו זכרון מעולההההה.
אממה. הוא לא זוכרת לעשות שיעורי בית.
וזה הפך להיות התפקיד שלי. וזה מעצבן אותי.
אני מצפה שהוא יבוא ויגיד לי שיש לו שיעורים.
כי את הערב כיתה אתה זוכר. ואת הסיפורים היסטוריה אתה זוכר. ואת מה עשיתי לפני שלוש שנים אתה זוכר ואת זה לא.

והיום יש לי יום שאני בבית
וקמתי מאוחר. ואמרתי לו. מה זה אתה יודע לקרוא שעון. תבוא תגיד לי. אמא כבר רבע לשמונה אני צריך ללכת לבית הספר.

והוא לא בא ולא אומר. ולא מזכיר שיש לו שיעורים. ולי יש יםםםםם משימות על הראש ואני לא זוכרת את זה. וזה סופר חשוב. במיוחד תרגול קריאה.
ושחוזרים מהבית ספר גם אני חוזרת מהעבודה ואני גמורההההה ונותנת צהריים והולכת לישון. כי אם לא אני מפלצת. אז אני בכלל לא זוכרת שיש שיעורים אז..

אוף. כעסתי עליו הבוקר.
ואולי אני מגזימה אבל הוא ילד סופר מפוקס וסופר אחראי וסופר עצמאי. אז מה קרה?

מה אתן עושות אחרת????🙏🙏🙏🥱
הוא בכיתה א, תנמיכי ציפיות מיואשת******
שיעורים זה לא כיף
ואחריות זה משהו שלוקח זמן ללמוד אותה
יש כל מיני דרכים
אבל שבר ראשון זה לא מוזר ולא משונה ולא יוצא דופן. נשמע כמו ילד נורמלי לגילו ולכעוס מאד זה מיותר
גם הקטע של הבוקר את מצפה ממנו לאחריות שלא תואמת גיל בכלל.
את האמא את אמורה להתעורר הוא בכלל לא אמור לחשוב על הכיוון של להעיר אותך.
את יכולה להסביר יפה שפעם הבאה אם הוא רואה שלא התעוררת החל מהשעה שבע הוא יכול להעיר אותך.
אבל לצפות ממנו שיחשוב על זה לבד ולהתעצבן לא שייך.

נשמע שאת מאד עמוסה טרודה ועייפה, שזה לגמרי לגיטימי, אבל את מצפה שהוא יוריד ממך עומס איכשהו, וזה לא עובד ככה , הוא הילד פה.

לגבי שיעורים אפשר להחליט שעד שהוא לא בא ומראה לך את השיעורים של אותו יום אז אי אפשר לרדת לגינה/לשחק במשחק כלשהו שהוא אוהב או משהו דומה.
אבל חשוב שתביני שבד״כ שיעורים בכיתה א תמיד אמא או אבא יושבים עם הילד. זה די נתון. לפעמים כמה דקות מכוונים ומסבירים לפעמים יותר מזה ממש יושבים, אבל בכיתה א קודם מרגילים את הילד בכלל לרעיון של לעשות שיעורים.
בכיתה ב וג מעבירים את האחריות אליו
את צריכה לקחת צעד אחורה פה ולזכור שזה באמת ילד קטן גם אם הוא הבכור שלך , את מצפה ממנו לדברים שלא ממש תואמי גיל.
ממש מדויקאביול
זה לא בעיה בזיכרון מן הסתם, אולי פשוט נחמד לו יותריעל מהדרום
לק"י

לשחק ולעשות דברים אחרים ולא להכין ש"ב.

הבן שלי בכיתה א', ואני שואלת אותו אם הכין שיעורים, ומזכירה לו שצריך.
הוא בכיתה א, זה עדיין אחריות שלךרינת 23
במיוחד לקום בבוקר ;)
ממש לא מגזימהאור123456
אם את יודעת שהוא מסוגל תני לו להתמודד עם המורה..שהיא תעניש פעם פעמיים והוא כבר יזכור

יש לי כמה ילדים..2 היו צריכים ליווי צמוד וה2 שאחריהם התנהלו לגמרי לבד גם בגיל הזה ואם שכחו זה עיניין שלהם מול המורה( כמעט לא קרה)
אני כמובן זמינה להם ועוזרת כשצריך
תודה בנות.פרח לשימוח🌷
בגיל הזה זה עדיין אחריות שלךאן אליוט
הם לא זוכרים.
אצלינו רק עכשיו מתחילים בכלל לכתוב ביומן. עד עכשיו המורה הייתה שולחת לנו בקבוצה מה השיעורים.
גם להתעורר בבוקר, זה אחריות שלך. זה נחמד אם הם זוכרים ושמים לב, אבל אין מה לצפות מהם
כן הגזמתי כנראה.פרח לשימוח🌷
אבל הוא באמת ילד אחראי.
והיה לי פשוט לילה זוועה. קמתי מלא בלילה לילדים ואחכ לא הצלחתי לישון... קיצר זה לא תירוץ. אבל אני אדבר איתו על זה היום
לצפות מילד לקום לבד בכיתה א'נתחילמחדש
זו באמת צפיה גדולה
לא תמיד הילדים גם מפוקסים על חופשים / שביתות / סגר...
במיוחד שהוא רואה שאת ישנה... זה נותן הרגשה של חופש.

הבת שלי בכיתה א' חנונית על, נראה לי עוקפת אותי, מכינה בקפדנות בגדים ומערכת ליום הבא, מסרבת להגיע בלי שיעורי בית לבית ספר, מתלבשת בזריזות לבד, ועדיין אין שום סיכוי בעולם שתתארגן מיוזמתה לבית ספר בלי שנאותת לה שצריך להתלבש... וגם שיעורי בית צריך לוודא.

אז הילד שלך נשמע לי מתנהג ממש סביר לגילו!
בניגוד לדעת הרוב כאן, אצלנו ש.ב.קופצת
זה כן באחריות הילד.
אני נכונה לעזרה בשמחה בשעות אחה"צ, אבל האחריות לפנות אלי ולבקש אם צריך - היא של הילד.
ודאי אם את מדברת על ילדים אופי אחראי ובוגר.
( יש לי ילדה אחת קצת פחות אחראית שאלה אני כן אשאל במהלך אחה"צ האם הכינה ש.ב)
כנ"ל לקום לביה"ס, להתלבש ולהתארגן - כמובן אם יודע לקרוא שעון.
בקיצור, זה לא מופקע בכלל. וזה אפשרי ואנחנו מוצאים בזה מעלות רבות.
הוא יודע לקרוא שעון. ומשתמש בו המוןפרח לשימוח🌷
בכיתה א?אביול
בפודקאסט "לב ההורות"לפניו ברננה!
בפודקאסט "לב ההורות" ש@תיתי2 המליצה עליו, בפרק השני אם אני לא טועה, היא מדברת על זה שלהתחיל בפעולה זה השלב הכי קשה. (אגב גם לנו.. מי לא מכירה את הסיטואציה שהיא מרוחה על הספה ויש לה מלא מה לעשות אבל אין לה כוח, וברגע שהיא מתחילה פתאום יש לה מלא מרץ וכוח לתקתק הכל?) ולכן, לפתוח עם הילד חוברת, לתת לו עיפרון ולעשות איתו שאלה ראשונה עוזר להניע אותו, ומפחית מתחים סביב זה.
לדעתי די ברור שילד חייב תזכורת שיש שיעורי בית. גם בכיתה ד' רוב הילדים עוד צריכים.
מהצד השני:חופשיה לנפשי

הגיוני מאוד שהוא בוחר "לשכוח" משיעורי הבית כי הוא פשוט לא רוצה לעשות אותם

 

אבא שלי לצורך העניין גילה שאני לא מכינה שיעורי בית רק באסיפת ההורים

בכתה א' זה אחריות שלך יקרה. לאט ובהדרגהאורוש3
אפשר להעביר אחריות. מתי בדיוק? תלוי ילד. שלי בכתה ג' עוד זקוק לי כדי לזכור. אבל נראה לי שהבת ב-א' תהיה אחראית יותר בגילו.
בכל מקרה ב- א' אמור להיות תרגול קריאה בכל יום. אז סביר שיש לו. ותבדקי את חשבון גם.
אני רואה שגם המורות מפנות את האחריות אל ההוריםיראת גאולה
אין לילדים שלי יומן, ולא כותבים מה שעורי הבית...
מהם שעורי הבית יודעים אך ורק מהודעת הוואטסאפ שהמורה שולחת להורים 😏
הילד שלך נשמע אחראי הרבה מעבר לגילו, אצלנו כיום (כיתות ב' וד') אני מסתפקת בלתזכר - עכשיו מכינים ש"ב ומקריאה מההודעה אילו עמודים. כשהיו בכיתה א', היה צריך ממש לשבת איתם...
כיתה א' זה השלב הכי קשה בבית הספר, לדעתימתואמת
גם לילד, שצריך להסתגל למערכת כללים חדשה לגמרי, וגם להורה, שצריך לעזור לו בזה.
וכן, אין ברירה, סכיתה א' צריך לעזור באופן צמוד, גם בהתארגנויות ללימודים וגם בשיעורי הבית. ילד שמצליח לעשות לבד אפילו חצי משיעורי הבית - זה דבר גדול ונדיר.
אכן, קשה להיות בכיתה א'... ולנו, ההורים, זה קשה אפילו יותר, כי אנחנו צריכים לעבור את זה כמה פעמים...
מאחלת לך שהבן שלך יגיד לך יום אחד (או מישהו מהילדים הבאים) כמו שהבכורה שלי אמרה לי בזמנו כשהייתה בכיתה א': "אמא, את יודעת שאת ממש אמא טובה? לכל החברות שלי קשה עם שיעורי הבית כי האימהות שלהן לא מזכירות להן לעשות, ואת כן מזכירה לי..."

(אל דאגה, מאז כבר עברתי עוד כמה ילדי כיתה א', והפכתי לאמא הרבה פחות טובה...)
את פשוט נשמהההפרח לשימוח🌷
זה נכוןבת 30

אבל אני חייבת להגיד שאצל ילדת כיתה א' שלי השנה אני זה שונה, כי כבר כולן בתוך שגרת בי"ס, אז היא זורמת גם. אני בקושי יושבת איתה על שיעורי בית. 

מעניין...מתואמת
אולי זה קשור לזה שיש בנות מעליה?
אצלנו הבכורה כבר אחראית לגמרי על עצמה ועל לימודיה (ובדרך כלל מעדיפה ללמוד עם חברות), השני חוזר ממש מאוחר (ואין להם שיעורי בית, רק מבחנים), והתאומים חוזרים גם יחסית מאוחר ואין להם הרבה שיעורי בית. לפעמים הם עוזרים לילדת א' בשיעורי הבית שלה (אם יש להם כוח וסבלנות), אבל לרוב זה נופל על כתפיי...
המממ...הן לא עוזרות להבת 30

נראה לי שהיא פשוט קולטת מהר, ילדה חכמה כזאת. 

למדה חיש קל לקרוא, וגם בחשבון זורם לה. אז מידי פעם אני קצת יושבת איתה, אבל לא באופן קבוע.

אז ב"ה שהיא חכמה מתואמת
אצלנו דווקא הגדולים היו (ועדיין) חכמים, אבל עדיין בכיתה א' היה צורך לשבת איתם, ולו כדי לשמוע אותם קוראים, לפי הוראות המורים... (אבל זה לקח הרבה פחות זמן ממה שלוקח עכשיו )
איזו ילדה אלופה ומתוקהאביול
בהחלט מתואמת
כמה דבריםתהילה 3>
1. לפעמים לוקח זמן לזכור ולהכנס לאחריות הזאת, בפרט לילד בכיתה א'.
2. ממליצה שיהיה זמן מובנה בלו"ז שעושים את זה.
לדוגמא: חוזריל מבי"ס, אוכלים צהריים, עושים שיעורי בית ומערכת- אצלנו זה הזמן שבו אני נגישה לעזרה בתחום, ואז אפשר ללכת לשחק/חברים/החוצה וכו'.
אם יש לו זמן קבוע שמיועד לזה ולו רק נשאר לזכור מה היה זה יותר פשוט.
ממליצה גם בימים הראשונים אם הוכ לא זוכר לעבור יחד איתי על המערכתשיעור ראשון היה תורה- מה למדתם? היו שיעורים? שיעור שני חשבון וכן הלאה.
בתקווה שדי מהר הוא ידע לעשות את זה בעצמו וגם לקחת על זה אחריות..
הוא רק ילד...אביול
זה סופר לגיטימי. הוא לא רוצה לעשות את השיעורים, אז הוא שוכח. זה לא בראש מעייניו.
כל הדברים האלה הם באחריות ההורה בגיל הזה.סופי123אחרונה
בטח לקום בזמן בבוקר, זה ממש היפוך תפקידים לצפות שהוא יהיה אחראי להעיר אותך בזמן. הוא רק בן 7... את האמא.
רעיונות ליצירות שקשורות לל"ג בעומר, פליז!!!בימבה אדומה
לגן חובה....
תודה!!!
מדורות מסוגים שונםדיליה

כמו תלת מימד (שמכניסים מדורה לתוך מדור וזה עומד מכירה?)

מדורה על שני שקפים שצובעים בצבעי אש ובתוכה ממלאי בקריפונים ואפשרגם בממתקים בצבעי אש (במבה אדומה וצהובה)

אפשר שהילדות מציירות את היד שלהן וזה הבסיס למדורה.

אפשר קבר רבי שמעון בר יוחאי מגליל נירה טואלט

מדורה מאיצטרובלשקדיה.
נותנים לילדים לצבוע אצטרובל בגואש בגוונים של אש- יוצא כמו מדורה תלת מימד, מדביקים על קרטון ביצוע/ בריסטול ומסביב מדביקים זרדים קטנים שאוספים מהחצר. יוצא ממש חמוד
היום הבת שלי (שבכיתה א) הכינה את זה מתואמת
חשבה על זה בעצמה! נהניתי שהיא כיוונה לדעת גדולות
מגניב! מתוקה😀שקדיה.אחרונה
ילדה ושיערכדורים
יש לי ילדה עם שיער ארוך
ואני קצת משתגעת מהטיפוח שלו.

מקלחת אותה כל יום, משתמשת בשמפו ובמרכך של ילדים, מסרקת טוב טוב אחרי האמבטיה, השיער חלק ויפה אבל… למחרת בבוקר, קטסטרופה!

השיער כבר לא חלק ויפה, היא לא אוהבת שאני עושה לה קוקו (שלא לדבר על צמה…. כי כואב לה.

מה הייתן ממליצות לי לעשות?
כל עוד טיפוח השיער נמצא באחריותי - אניקופצת
עושה להן קוקו קצר.
מרגע שהן לוקחות אחריות על עצמן - שיאריכו ויסרקו ויטפחו אותו עד ביאת משיח😅

אבל זו אני, חובבת חיים קלים
צמה ממש רפויה, זה לא כואב ומאד עוזרמיואשת******
לספר אותהזמני לשליש1
אין סיבה שזאת תהיה חוויה שלילית עבורה
ולספר לא חויה שלילית כשהיא לא רוצה?אור123456
אין יש לה תלתלים אולי לקנות איזה חומר שיעזור לה להסתרק בבוקר.

אצלי אןמנם עם חלק ארוך מאד מאד ולסרק אותה ממש כואב בשרירים היא לפעמים מצליחה להסתרק לבד.
אני מנסה לשכנע אותה להסתפר קצת אבל היא ממש לא מוכנה
חוויה שלילית אבל פעם בחודשיים שלושהלפניו ברננה!
בניגוד לסירוק שזה יומיומי
כמובן שמתוך שיח ודיבור זה הכי טוב
אבל אפשר לגדול להיות אנשים נורמליים (יחסית 😅) גם אם הכריחו אותך להסתפר כמה פעמים.
ממני, שעד כיתה ג' הייתה עם פטריה ושנאה את זה.
אבל אמא שלי אמרה שהיא לא מוכנה להתמודד עם כינים ושער ארוך... (והאמת נשארה לי שריטה. אני שונאת להסתפר עד עצם היום הזה גם אם השיער כבר נראה רע וארוך מדי ומציק...)

@כדוריםבת כמה הילדה?
הממ מה הכוונה פעם בחודשיים שלושה?חילזון 123
אם הסתפרת אתה רואה את השיער הקצר כל יום....
אבל המאבק על התספורת זה מה שמשנהלפניו ברננה!
לפחות זה מה שאני זוכרת
אחרי שבוע כבר משלימים עם זה עד לפעם הבאה
לי בחוויה זה היה מאוד קשה..טארקו
וגם צחקו עליי....
חיבוק!לפניו ברננה!
באמת כתבתי מהחוויה האישית שלי.
תמיד רציתי שיער ארוך וקינאתי במי שיש לה אבל האישיו סביב הנושא היה בזמני התספורת..
האמת שזה גם נכנס לתוך תחום של דימוי עצמי ודימוי גוף..
אז לא הייתה כל כך מודעות לנושאים האלו.
אז במחשבה שניה לא יודעת איך הייתי נוהגת..
עונהכדורים
הילדה בת חמש

האמת היא שאני בתור ילדה תמיד חלמתי על שיער ארוך (הייתי קושרת מגבת לשיער ומדמיינת שזה השיער שלי😅😅)
אז אולי זאת שריטה שלי בכלל…

ניסית לדבר איתה?טארקו
להציג לה את הבעיה ולחשוב ביחד מה כדאי?
אני חושבת שאפשר להעמיד בפניה את הברירותלפניו ברננה!
שתבחר
או אפילו לשווק לה את התספורת כמשהו שווה וכיפי.
(אחותי עשתה את זה לאחרונה עם אחיינית שלי באותו גיל. היא התלהבה מזה מאוד)
יש תסרוקות קצרות ומתוקות לילדות, זה לא חייב להיות פטריה מכוערת, וגם אפשר להגיע לאורך ביניים שיהיה נוח.
ובאופן כללי,אצלי תמיד אחרי שמסתפרת יותר קל לטפל בשיער כי זה לא הקצוות שלו שכבר הרוסים אלא חלק בריא של השיער שפחות מסתבך . אז אולי אפילו רק קצוות יספיקו.
ממליצה לישון עם צמה רפויה ולהשתמש בשמן הזה-אורה שחורה

אולי לעשות לה צמה אחרי מקלחת?טארקו
לעשות צמה או קוקו אחרי המקלחתחילזון 123
בבוקר כשהשיער יבש זה כואב אבל מהערב זה לא אמור להפריע לה לא?

וכדי שבבוקר הסרוק יהיה יותר קל אפשר למרוח טיפה מרכך על השיער כשמתחילים להסתרק.
תודה לכןכדורים
הילדה דווקא אוהבת את השיער שלה (למעט כשכואב לה)

אני אנסה לעשות לה צמה ואולי גם אשתמש בשמן

שוב תודה
יש כמה דברים שממש מחזיקים יפה מהלילהדיליה

אני עושה צמה שעורה או צמה סנית זה ממש מחזיק טוב.

גם שתי צמות מתוקות מחזיק יפה.

צה רגילה גם מחיק רוב הפעמים אבל הנ"ל יותר.

בבוקר אני שמה ממש מעט קרם סגול של ד"ר פישר מלמעלה וזה נראה מהמם

עוד הצעהריבוזום

לבת שלי יש שיער ארוך ומתולתל. מה שמחזיק ממש טוב אצלה ומצד שני הוא מינימום השקעה (פחות מצמות) - אוספים את השיער שבקדמת הראש בשתי גומיות קטנות (גומיה לכל צד). ואז את ה"קוקואים" הקטנים האלה מחברים ואוספים יחד עם כל השיער שנשאר בגומיה גדולה יותר. מכיוון שאספנו גם את השיער הקדמי שנוטה להתבלגן - כי תמיד יש שיערות קצרות שלא נכנסות לקוקו, זה נשאר מסודר ואסוף גם בבוקר. וזה ממש זריז, וקל מאוד גם לאמא כמוני שלא מומחית לצמות ותסרוקות.

היא הולכת לישון עם שיער אסוף?אביול
אולי לעשות צמה לאחר המקלחת? רפויה כזאת ..אורי$
כשמסתפרים קצת5+
נגיד אורך קצת אחרי הכתף, הרבה יותר קל לטפל בשיער.
אפשר לשים סרט/קשת כדי שהשיער לא יהיה על הפנים. או להראות לה כל מיני תסרוקות ולקנות סיכות יפות ולהפוך את זה לחוויה כיפית של איזה תסרוקת את רוצה היום ואיזה סיכות או גומיות. יש בנות שקשה להן עם אסוף בגיל קטן אז תסרוקת של חצי קוקו או משהו כזה מאוד עוזרת.
העיקר לא להעביר לה מסרים שליליים על השיער. מי אמר שרק שיער חלק זה יפה? לכל שיער יש את היופי שלו.
לסרק שיער יבש זה אכן כואב לכל מי שאין לו שיער חלק. כשהבנות שלי היו קטנות הייתי משפריצה להן על השיער סרקל בבוקר כדי לסרק קצת ולסדר וזה גם עוזר שהוא ישאר מסודר בקוקו במשך היום. מומלץ מאוד. למרות שזה קצת יקר.

יש לי ילדה שביסודי היו לי המון ויכוחים איתה על השיער. היא לא הסכימה להסתרק ולאסוף, בקושי הסכימה לחפוף איזה פעם בשבוע וכל שניה היתה נדבקת בכינים ולא הסכימה שנבדוק לה. סיוט. (ניסינו בזמנו טיפול אצל מרפאה בעיסוק כי חשבנו שזה תחושתי, העצות שלה לא הועילו לנו, למרות שמאוד ניסתה) באיזה שהוא שלב אמרתי לה שאם היא לא מטפלת בעצמה, היא חייבת להסתפר. למרות ששנאתי שיער קצר לבנות, שכנעתי אותה שכך יהיה לה יותר נח ויהיה לנו פחות מריבות. בסוף עשינו זאת. היה לה קרה וזה דוקא היה לה כלכך חמוד. והיא התחילה יותר להסתרק והכל היה הרבה יותר פשוט. בסוף היא גדלה ויש לה היום שיער ממש ארוך והיא למדה לטפל בו והכל טוב.
בהצלחה
סרקל הסגול גם עוזר נגד כיניםלפניו ברננה!
למרות שהריח שלו קצת חזק..
יש אנשים שאוהבים את הריח הזה, ואם לא שמים יותר מדי זה לא נורא..
שיער עד הכתף לא אסוף זה הכי נורא לכינים ☹️אור123456אחרונה
במיוחד עם זה תלתלים ונפוח
אתן נותנות לילדים דמי כיס?טליה כ
א. מאיזה גיל?
ב. כמה כסף?
ג. כל כמה זמן?
ד. האם יש הוראה ברורה מה מותר לעשות עם הכסף?
תודה לךoo
לא, אני בהייטק