פורום אימהות השלב הבא (עמוד 46)

מסבירים לה שזה חשוב וככה הרופא אמר (שהוא דמות סמכותית בעיני ילדים לרוב)
ואם מקבלים דיווחים מהגננת שהיא מורידה, תעברי את הגשר...

בגדול לתת זמן לילדה להסתגל... ויכול להיות שהיא תצלול ישר לתוך זה

בהצלחה...

ושוחד שוחד שוחד
זה חשוב מבחינה רפואית אז הייתי מתגמשת על עקרונית חינוכיים 🙈

למשקפופר החדש.
האמא הכינה עוגה בצורת משקפיים, חילקו לכולם משקפי פלסטיק... בקיצור עשו לו הרבה כבוד.
תחשבי אולי בכיוון הזה.

מרוב הלם מעצם הצורך הדחוף בהרכבת המשקפיים (היתה במעקב כבר קודם, אולם בביקורת השבוע הרופא אמר שתוך שבוע עליה להרכיב כבר משקפיים), ועצם זה שהיא לא מרגישה שהיא לא רואה כל כך טוב, ברחו לי כל הרעיונות מהראש...

 

זה לא שהיתה לה איזושהי תלונה. עלינו על זה שהיא מפתחת קוצר ראיה של הגיל הרך מבדיקה שנעשתה עקב מרפס שלא נסגר בגיל שנתיים. (יש פרוצדורה לבירור מדוע לא נסגר המרפס הכוללת בדיקת ראיה מסויימת שאיני זוכרת את שמה ואולטרסאונד מח).

 

תודה לכן על האיפוס!

5.5, לא 4.5.

הוא כל כך ראה את השינוי שזה פשוט מאותו רגע לא ירד לו מהעיניים (בהתחלה הוא איבד את הזוג הראשון ביום שזה נקנה... לאחר שבוע רשנו זוג נוסף ומאז הוא םשוט לא מסוגל בלי זה) 

בלי מבצעים ובל מסיבות...

ומיד אחרי הרכישה למד לקרוא... לפני כן לא הבנו מה קורה/א

אבל הייתי (ועדיין) צריכה להזכיר לה להרכיב את המשקפיים בבוקר (כי גם היא לא מרגישה בהבדל).
אבל אחרי שהם על הפנים, היא לא מורידה, גם לא זכור לי שהייתה מורידה בעבר. הם מתרגלים מהר...

ולא תמיד תרצה להרכיב, וגם המשקפיים נשברות הרבה ולא תמיד חוזרות מהגן...
נראה לי שאם את פחות תתאכזבי היא תרגיש את זה ויותר תשתף פעולה.
( אנחנו התחלנו לפני גיל שנה,אבל במשך השנים היו עליות וירידות ביחסים עם המשקפיים)
בהצלחה!!!

שגם במספר נמוך- אחרי שמתרגלים גם אם מורידים יטתר קשה לראות טוב, אז נשמע שהישורת הראשונה של ההרגל היא הכי חשובה כאן, וכמו שכתבו נראה לי שהייתי מעגלת קצת פינות מבחינה חינוכית אם מבחינה רפואית זה קריטי. (לא יוצאת מהפסים לגמרי, אבל כן יותר צ'ופרים נראה לי..) וכשתתרגל יהיה יותר קל.
בהצלחה!!

זה לא סוף העולם. מבקשים מהגננת לשים לב. נשמע שיש לה את כל התנאים להצליח..

לקחנו את המשקפיים המוכנים מהחנות וב"ה היא אוהבת אותן מאד.

 

מקווה שימשיך כך.

בכל אופן נתתן לי כיווני חשיבה מעולים

אם זה מה שהועד גובה, הגיוני, שאם הגננת עוזרת לועד לאסוף כסף( ההורים נותנים לה והיא מעבירה לועד), היא תעביר להם גם רשימה של מי ששילם. וישלחו הודעת תזכורת למי שלא שילם.
אצלנו בכלל הועד אוסף את הכסף, אפשר למסור גם לגננת והיא מעבירה להם. אז אם יש רשימה של מי ששילם, יודעים גם מי לא שילם. חוקית , את לא חייבת לשלם. אני מעולם לא נכנסתי לפינות האלה. הכסף הזה מיועד לדברים חשובים, מתנות לצוות, כל מיני דברים שסוכם שהיחדים יקבלו, זכותך לא לשלם, אני לא רואה עניין בלהיות שונה, וחא לשלם מה שכולם משלמים, אלא אם היו תשלומים מוגזמים ולא הגיוניים.
הגיוני בעיני שהיא נתנה רשימה של מי ששילם לועד, והם שלחו הודעה למימשלא, לי זה דוקא עזר, כי לפעמים אנינשוכחת אם שילמתי או לא. לא רואה ענין להעלב.

זה בכלל חוב,שלך כלפי העיריה, לא כלפי הועד או הגננת. למיטב הבנתי זה סכום שחיבים לשלם.
האמת, אני ממש מציעה לא להכנס למקומות האלה. כל השנים שילמתי תשלומי גנים ובית ספר ואולםנות וישיבות בלי להתוכח, מקסימום ביקשתי הנחה אם התשלום היה קשה לי.
אני עובדת במערכת החינןך, ורואה מבםנים שלא רואים בעין יפה הורים שנכנסים לפינות האלה, של - אני משלם רק מה שאני חייב חוקית. הילד,שלך מקבל את מה שאת משלמצ עליו, ובדרך כלל יותר ממה ששילמת, וכשאת לא משלמת , זה אומר שהורים אחרים מממנים את מה שהוא מקבל, אי אפשר להוציא אותו מחוג או הצגה שכל הגן קיבל, ואי אפשר לחייב אותך לשלם. אז מי משלם עליו? ההורים של הילדים האחרים, או העיריה , תלוי בסיטואציה.
אם קשה לשלם אפשר לבקש הנחה בעיריה, אבל לא מתאים בעיני לא לשלם רק כי אני לא חייבת.
לג,י זה שהגננת העבירה את השם שלל לועד, לא הבנתי איך הועד,קשור, אבל אולי ביקשו מהגננות לפנות להורים, או שביקשו מועד ההורים לפנות. כי בדרך כלל ונד הירים עירוני צריך לאשר את כל סעיפי תשלומי ההורים( בהית הספר ועד ההורים מאשר.
לפעמים גם תקציב הגן נםגע בגלל הורים שלא שילמו.
אם לדעתך לא בסדר שהעבירה את שמך, את יכולה לפנות אליה ולומר, זה לא במקום של עחבון לפי דעתי, זה לא מכוון כדי לפגע בך, אולי זו התנהלות לא תקינה, ושויה לבדק את זה.

משהו דפוק במערכת, לא מצליחה לתקן

הרבה פעמים זה תשלום דרך הגננת, כשזה דרך העיריה יותר קל כי אפשר אשראי וכו אבל אין תשלום באמת לעירייה כי גן זה חינם (צהרון זה משהו אחר)

לא יודעת איפה בדיוק משתלב ועד הורים בגן אבל סך הכל נראה לי הגיוני שיהיו מעורבים...

כל הרעיון של תשלומי הורים קצת דפוק כי לא באמת נותנים להורים בחירה אם לשלם על התוספות האלה או לא אלא מה שהחליטו בועד/הגננת וזהו. והורה לא ממש יכול לסרב לשלם בלי שזה יגרור לחץ חברתי כבד. אז מבינה את התסכול שלך

אבל זה שהועד מעורב דווקא לי נשמע סביר ולא מעליב. ואל תקחי קשה גם אם לא שילמת- בטוחה שאת לא היחידה

הרעיון שאין בחירה, זה כאילו רשות, אבל אחרי יש לחץ חברתי משמעותי, מאוד מעצבן אותי

ותראי שזה דברים בסיסיים שהילד שלך מקבל. ובעצם מקבל הרבה יותר במימון העיריה/ משרד,החינוך. ואת משלמת רק חלק,קטן ממה שהוא מקבל.
תעברי על מרכיבי התשלום, מה את מציעה להוריד שם?
בגנים שאני מכירה מדטבר בתשחום די מינימלי, שבחשבון שנתי יוצא משהו כמו 100 לחודש, ( לא כולל צהרון(. במעון שילמת הרבה יותר.)
מבינה שיש,הורים שגם זה קשה חהם, אפשר לבקש הנחה, ואם הסיבה היא כלכלית, אבין את מי שלא משחם. אבל אם זה חא במצב, אלא התחשבנות של למה בכלל אני חייבת לשלם, אז כן, יש,בזה משהו מעצבן, כי בסוף ההורים שמשלמים ממנים את מי שלא. כי חא יוציאו את הבן שלך מחוג או פעילות, בגלל שלא שילמת. אז יוצא ששאר ההורים ממנים אותו. ולכן נוצר הלחץ החברתי, יש,בו משהו הגיוני. ושוב, לא מתכוונת למצב שאין כסף לשלם. לא מדובר בסכום גדול, אז המצב,שבו אין כסף לשלם, אמור להיות מצב כלכלי קיצוני.

הם באחריות הועד, הם אוספים ומעבירים לגננת וגם מתזכרים את מי שלא שילם.
ואני די בטוחה שאת לא היחידה.
תמיד יש הורים שמתמהמהים עם זה, כל אחד וסיבותיו.

אלה הכספין שאיצם הגננת בסוף קונה את כל הדבריל שהילדים מקבלים:

החל מחומרי יצירה, הפתעות וקשקושים, הפעלות לגן וכל מה שבסוף חוזר לילד שלך.

הוא מגיע בחודש אדר עם "תחפושת"?
מקבל חנוכיה וסביבון במסיבת חנוכה?
דגל ישראל ביום העצמאות?מאיפה יש לגננת כסף לכל זה?

זה הדמי שכלול..

אבל יש שם כל מיני דברים לא ברורים.
חוגים שעוד לא התחילו למשל.. למה התחשיב הוא עבור שנה שלמה?
לא אמרתי שאני לא אשלם, אבל הצורה שבא נעשים הדברים, ממש לא נעימה לי, ולא ממש מקובלת עלי

אני חלק ממערכת חינוכית אחרת, לא גן. אנחנו מחויבים להיות מחושבים ועם שקיפות על השקל, וכל הזמן יש ביקורות, וצריך אישור ועד הורים לכל סעיף. ובסוף מוציאים על התלמידות הרבה יותר ממה שההורים משלמים. זה ממש בסדר כאמא, לשאול שאלות ולהבין על מה את משלמת. אבל לפעמים יש הורים שבאים בתלונות ובחשדנות, ובסגנון המשפטים של - לא מקובל עלי וכו... כשבאים ככה לצוות חינוכי, זה נותן תחושה של חוסר אמון, וטעם לא טוב בפה. וקצת תחושה שההורים האלה לא סומכים עלינו , מחפשים אותנו. ממש ממליצה לפנות לגננת בצורה יפה, לבקש להבין, מניחה שתקבלי הסברים להכל. תהיי בטוחה שלא מגיע מזה שקל לכיס שלה.
באופן אישי , אני כאמא מאוד זהירה בעניין, ולא נכנסת לקטנות, משתדלת לסמך על אנשי החינוך.
באמת מותר לל לשאול למה משלמים על חוג שלא התחיל עדיין, אjבל מאוד משנה איך פונים, המשפט - זה לא מקובל עלי, בדרך כלל מתפרש כמשפט ביקורתי , לפחות בטון שאני מצליחה לדמיין אותו.

לק"י

והגיוני שאם לא יהיו חוגים יחזירו את הכסף.
אולי לברר ישר בעיריה לגבי זה.

לק"י

אבל לא הייתי מעכבת את התשלום בלי סיבה ממש טובה, כבר עברה חצי מהשנה.
בהנחה שהמצב הכלכלי מאפשר וזה לא סכום מופרז, הייתי משלמת וזהו.

אין לי מושג האם זה מופרז או לא..

לק"י

לפעמים יש תוספות בגלל רב גן וכדומה.

דירוג סוציואקונומי וכאלה..

לק"י

ואם יש תשלום נפרד לעיריה ולחוגים.
אבל קשה לי להאמין ששילמנו 850.

לק"י

למרות שאני בטח הייתי משלמת וזהו.

אם כן, זה 85 שקלים לחודש, זה בערך מה שמשלמים אצלנו, ללא הצהרון. זה סכום סביר בעיני
במעון שילמת הרבה יותר.
האמת, אני אף פעם לא חפרתי בזה, אם אני שולחת למוסד חינוכי, אני סומכת עליו, ומשלמת מה שמבקשים. ואני ממש לא עשירה, רחוקה מזה, ב"ה, 9 ילדים. בישיבות והאולפנות ביקשתי הנחה, אבל בגן וביסודי, אני משלמת וזהו, וממש לא חשבתי להתחיל להכנס לכל סעיף בתשלום ולבדק את המוסד הלימודי אם הוא מוצדק,או לא.

ולשאלתך, אצלנו זה מקובל שהועד פונה בקשר לתשלומי דמי שכלול...

לא זוכרת אם 12 או 10 חודשים

ועוד 250 ₪,דמי שכלול לגננת דרך ועד ההורים.
(חוץ מזה הבאנו לגן בתחילת שנה חבילת טושים, חבילת צבעים וחבילת עפרונות למאגר הציוד של הגן. )

ועוד 50 לועד הורים למתנות סופשנה וכאלה

כלומר. הגננת קובעת סכום (850-800. היה 400 בקורונה כשבקושי היה גן. כשהתחילו כבר בקורונה. הזנה נראה לי יצא בסוף קצת פחות מ800 ע"פ גננת אחרת שדי פירטה מה בדיוק זה כולל)
ומשלמים.
כשהייתי בועד זה היה אחד הדברים שהגננת ביקשה עזרה לגביו. לפנות להורים שלא שילמו.
לא נעים, לא נורא.

כגישה- זה לטובת הילד שלי. ציוד שהוא עושה בו שימוש
זה ביאס אותי גן שהכל בו היה קנוי. דברים שלדעתי היו מיותרים להפליא לילדים. אבל זה לא המקום שלי להכנס לזה. יש לה תקציב. היא עושה מה שטוב לילדים לדעתה במסגרתו - שתבורך.
כולל שני חוגים בדרך כלל. ספריית פיג'מה. לא זוכרת אם היה רב בכל השנים.

אולי אני אבוא לעבודה שלך ותתלחששי איתי?
ברצינות, אין לי מה לומר
מבאס נורא נורא שאנשים מבוגרים מתנהגים כמו ילדים קטנים
וכמו ילדים קטנים העצה היא להתעלם
למצוא חברה או חברות אחרות
להנות מהחיים לשים מוזיקה או אוזניות שאז זה ברור שאת לא שומעת אותן מבחירה שלך ולא שלהן
חיבוק
חוויה לא נעימה

ויש לך חוש הומור - טובבבב, בואי להתלחשש!
תודה על ההזדהות והעצות המעולות! 💕💕💓💓🎈אין לך מושג כמה עזרת!

ממש לא נעים!
מעצבן שאנשים מבוגרים מתנהגים כמו ילדים קטנים.

מזכיר לי שהתחלתי את הלימודים באוניברסיטה, היו כמה גברים שניסו להתארגן על מניין והם היו רק תשעה. אז הם חשבו שזה נורא מצחיק לשאול אותי אם אני רוצה להצטרף ולשכנע אותי שאם יש תשעה אפשר להוסיף עוד אישה. בסוף הם צחקו סתם סתם...
בפנים ידעתי שזה לא נכון, אבל הם היו כל כך בטוחים בעצמם. בקיצור, הרגשתי ממש מושפלת. אבל זה לגמרי שלהם.

את בסדר גמור, זה שיש אנשים בוגרים שמתנהגים כמו קטנים, זו לגמרי הבעיה שלהם

אבל זה לגמרי שלהם ולא קשור אליי בכלל

פיכסה 🤨
תתלחששי איתנו!!!
ומוזיקה זה רעיון מעולה כמו שמיואשת כתבה

קורה לי גם לפעמים. נותן תחושה מאוד לא נעימה.
אני לפעמים פשוט מסתובבת ואומרת - "אני יודעת ש **, אתן לא צריכות ללחוש בגללי".
מזדהה ממש

עונה על כל הדרישות אני יודעת שמקבל דרך מאוחדת לא יודעת דרך שאר הקופות

אבל מומלץ מאד.

יחסית יקר נראלי.

בס״ד

וגם לך @אונמר

בס״ד

מזל טוב @מטילדה אהובה!! משום מה לא זוכרת אם כבר איחלתי לך או טרם. המון נחת! ותהנו מהביחד בבית סוף סוף!! ♥️

תודה על כל האיחולים 😘😍♥️

דר הרווה אשר רוס.
נחמד וטוב
אנחנו כמה אחים שהיינו מטופלים אצלו.
מבחינת מחיר נראה לי יחסית גבוה אבל מבחינת מקצועיות הוא ממש טוב.
לא יודעת אם אפשר דרך הקופה אצלו..
בהצלחה לכם

אנחנו במכבי ולא זכור לי שהיה איזשהוא הסדר.
אפשר להתקשר לברר. הם נחמדים מאוד

אז תתחילי מלברר אצלם

ככה זה אצלנו בסניף .
שווה לך לבדוק כי אורטודנטיה במכבי היא יחסית מאד זולה.
אבל יכול להיות שרק לבעלי ביטוח משלים

גם אני מחפשת אורתודנט מוצלח לילדים דרך מכבי באיזור ירושלים..
(לנער בן 17 אם זה משנה..)

לא מניסיון אישי

אבל ד"ר עמנואל גיליס מבית וגן ממש מומלץ

לא זכור לי אף פעם שעשיתי שיעורי בית או למדתי למבחן עם ההורים שלי. הסתדרתי וזהו.
מצד שני, הייתי ילדה חכמה כזאת בלי שום בעיה בלימודים אז אולי זה לא דוגמה טובה.
עם הילדות שלי אני משתדלת לתת עזרה במה שאני מרגישה שבאמת צריך - כמו חומר שפשוט לא הבינו. לצערי במתמטיקה ואנגלית זה קורה הרבה, במיוחד מאז הקורונה.
אז כן, עם הגדולה הייתי יושבת המון שנה שעברה ומלמדת אותה את כל החומר במתמטיקה, כי ראיתי שהמורה פשוט לא מצליחה לעשות את זה בתנאי הקורונה וגם בכלל. אז יצא טוב, שממקצוע לא אהוב זה הפך להיות למקצוע שהיא מבינה ומקבלת מעל תשעים בכל מבחן, ב''ה.
לגבי אנגלית- לימדתי אותן איך ללמוד להכתבות ומאז הן יודעות לעשות את זה לבד, ובאופן כללי נראה לי שלימודי אנגלית בבי''ס הם חסרי יעילות בצורה די בולטת. אני משתדלת להכין להן דף לשירותים מידי פעם 🙂. עם המון מילים ומושגים, זה עובד...או מידי פעם להזמין אחת מהן להכין איתי ארוחת ערב באנגלית וכד'. באנגלית יצא לי גם לכתוב להן דף מסודר של כללי דקדוק כדי להקל עליהן. ולעזור להן לזכור כל מיני מילים בכל מיני דרכים.
שאר המקצועות, אני משתדלת יותר ''ללוות מרחוק'' אם הן מבקשות. ''כמה פרקים למדת? את מרגישה שאת יודעת את החומר כמו שצריך''? ואין לי בעיה לחזור איתן בע''פ על דף חזרה מוגדר, אחרי שהן ענו עליו בכתב.
כיתה א' זה ממש חשוב, לא ליצור פערים..אבל לרוב חוברות העבודה מאוד ברורות ואפשר לעבוד איתן לבד. אולי רק להסביר מה צריך לעשות ואז הם קולטים וממשיכים לבד.

קשה כשכולם צריכים אותך במקביל. אולי עם הגדולה ללמוד אחרי שהקטנים נרדמים, ועם ילדון כיתה א' ללמוד כשהקטנה ישנה או כשהגדולה משחקת איתה.
(בסגרים, זה מה שהייתי עושה: שתיים לומדות איתי במקביל, השלישית מעסיקה את שני הקטנים. בחורות של חצי שעה...)
בהצלחה!!

הבעיה שבזמן האחרון גם הקטנים אצלי לא נרדמים לפני 9. אתמול בעשר וחצי בלילה תפסתי את עצמי באמצע הלימוד והבנתי שמשהו פה ממש לא בסדר. ואז הכרחתי אותה להפסיק ללמוד והיא לא הסכימה… היה שמייייח

באמת מוגזם בשביל ילדה בכיתה ה'. צודקת!!

הם אחריות הילדים בלבד.
אני נכונה לעזרה בשמחה למי שרוצה בשעות שנוח לי - שזה בד"כ בשעות אחה"צ בהם אני רובצת על הספה ללא מעש..

שהוא ילמד לבד או עם חבר, אבל כשהוא מבקש ממני ללמוד איתו אני מסכימה בתנאי שזה אחד מהמקצועות הבאים: נביא, תורה, מדעים, ספרות/דקדוק, ואנגלית😁

שאם לא אעזור להם לא ילמדו. חוץ מזה, לא, לומדים לבד.
לא לימדתימאותם ללמוד לבד, זה פשוט קרה.
גם כשאני עוזרת ללמוד לאנגלית, אני שולחת אותו ללמוד לבד את המילים, ואני בוחנת אותו, ןאם גם זה קשה לו, נותנת לו רעיונות איך לזכור.
כשהרגשתי שאני לא מצליחה להתפנות לזה, נתתי לו כמה שיעורים פרטיים.
לא יודעת אם יעזור לך, אני מרגישה שאצלי הם לומדים לבד למבחנים, גם כי אני לא מספיק מפוקסת על הלמידה שלהם, לא עוקבת מספיק מי מכין שעורי בית ומי לא, חוץ מכיתה א. והם לומדים להתמודד, לא יודעת אם זה טוב או לא, יש לזה גם מחירים, וב"ה, לא התנסתי בילדים עם לקויןת למידה או קשיים לימודיים, אצלי בבית) רק בעבודה) למעט קשיים באנגלית, אז הילדים שלי מסתדרים עם העצמאות בנושא.

בת אחת עם דיסלקציה. היא צריכה שיקריאו לה את החומר. אז פעם אני ופעם בעלי. היא כבר בשלבי סיום ב"ה.
עם הילדים האחרים מידי פעם כן. בעיקר מבקשים שאבחן אותם על מה שלמדו. הלוואי שכולם היו לומדים למבחנים...
לפעמים הגדולים עוזרים לקטנים מהם ללמוד. שזה ממש נחת.
דווקא זאת עם הבעיות הלימודיות יודעת כמה זה קשה ללמוד והיא מלמדת את אחותה בצורה מדהימה. במיוחד להכתבות באנגלית.
זה באמת קשה כשיש ילדים קטנים שדורשים תשומת לב. לפעמים אני אומרת לקטן יותר שיביא חוברת עבודה כזאת של ילדי גן ואז הוא גם 'עושה שיעורי בית' ומרגיש גדול ולא מפריע. כשהיו לי תינוקות הרבה פעמים אמרתי לילדים שיחכו לאבא בערב. מה לעשות .
ומתמטיקה אני לא יודעת בכלל, אז זה רק אבא.

יש לי הרבה מחשובת על מה שכתבת,

שומעת כמה זה לא פשוט.

אבל מרגישהש אני עייפה מכדי לנסח..

תיכף יבואו בנות טובות ממני. אז בינתיים חיבוק

ומקווה שאוכל לכתוב את הגיגי מחר.

בס״ד

עדיין אפשר להשלים את מה לא קראנו מיד.

@טלטלולי יקרה, באופן אישי יש ימים שלמים ואפילו תקופות שאני מדלגת על שרשורים כאלה. כי אני מרגישה שבפנים אני לא שם. ולכן זה מאיים גם עלי. ואז כשאני מרגישה קצת יותר קרובה למקום של הצלחה, אני משלימה 🙂. אני כותבת את הדברים לא כדי לתת לך טיפ על מתי לקרוא מה, אלא כדי לספר לך שאני ממש יכולה להזדהות עם מה שכתבת.

תגידי אהובה, יש לך זמנים לעצמך? כדי להתאפס קצת ולהיטען?

וכשאת על סף פיצוץ, כשאת אומנם עדיין רכה ונעימה, אבל את מרגישה את ״זה״ רובץ בפתח, מה האפשרויות שלך? בעלך זמין לעזור בדרך כלל? יש עוד פתרונות שאת יכולה להרגיל את עצמך ליישם במצבים כאלה? כמו להושיב את הילדים מול המחשב (ראיתי את מה שהגבת בשרשור השכן...) ולהירגע בחדר? או לכתוב לנו כאן בפורום, ב-SOS, שנחבק, נכיל ונתמוך כד שתרגעי?

כמה אני רוצה להגיד לך לא לפחד אהובה! יש כאן תקופה לא קלה (בעולם, בהורות) אבל זה דבר שאפשר לצלוח. ואז לצאת חזקה יותר. גדולה יותר. גמישה יותר. סבלנית יותר. טובה יותר.

את הולכת למצוא את הדרך בע״ה! את הולכת לבנות את הדרך שעובדת לך! אני כל-כך מאמינה ביכולת שלך!!! הילדים שלך בע״ה יגדלו לאנשים מהממים ובריאים. כי את לא הולכת לעצור כאן. את הולכת להפוך שמיים וארץ ולהמשיך עד שתגיעי למי שאת רוצה להיות! אני שומעת את זה מכל הודעה של תסכול ופחד שאת כותבת! אני שומעת מאחורי הסבל את הרצון הענק, את החלום הגדול! ואת עוד תגשימי את כל החזון הזה בע״ה. אז כמו באוטו, פה ושם אנחנו מפספסים פנייה והדרך מתארכת וכמה שזה מתסכל ומתיש. אבל היעד מסומן לנו, ואנחנו ממשיכות לנסוע —- ובסוף מגיעות...


חיבוק, חיבוק, חיבוק, חיבוק, חיבוק ♥️♥️♥️♥️♥️





נב: ניפגש עוד 5 שנים כדי לשוחח על כמה התקדמנו בע״ה?

כולי בוכה כאן עכשיו.
הערב ישבתי להתפלל על הילדים.
הרבה זמן לצערי ממש לא הקדשתי לזה זמן ראוי.
וכל כך כל כך אני מייחלת למה שכתבת
שאתקדם ואצליח
ואצא מהפחד הזה.
כי באמת שהוא גורם לסבל.
ממש.

בס״ד

בטוחה שהתפילות שלך פועלות המון המון למעלה!!!

הלוואי ורק תתחזקי בהורות שלך, ושתזכי לאוקיינוסים של נחת מהילדים ומהקשר ביניכן!!!

ולגבי הפחד... הדבר החשוב הזה, כשהוא בהקשר הנכון, ושגורם לכל-כך הרבה צרות כשהוא משתלט עלינו ללא הצדקה... צריך לנסות לפרק אותו, לחתיכות קטנות-קטנות-קטנות. ממה בדיוק את מפחדת? מאיזה תסריטים בדיוק? ולכל תת-פחד כזה לנסות לבחון מה את יכולה לעשות עוד היום כדי לקדם את עצמך, כך שאת תתרחקי ואת תרחיקי את בני משפחתך מהאיומים שאת רואה בעיני רוחך.

וזמנים לעצמך אהובה. כל אחת מאיתנו זקוקה לזה. אולי כבר יש לך, ואם כך תדלגי. אבל אם אין, את ממש זקוקה לקצת אוויר לעצמך, כדי שתוכלי להמשיך להעניק לסובבים אותך ♥️

שולחת לך המון המון אהבה. את נשמעת אדם כזה טוב!!!!!

המילים שלך הגיעו לי למקום כל כך טוב.
ו @טלטלולי חיבוק ענק ענק!!
אין לי כל כך מה להגיד..
חוץ מלהתפלל על זה.
ולזכור שזה לגמרי בידי שמיים!!

מכירה את השיר של חנן בן ארי?

בס״ד

תודה יקרה, איזו זכות. ברוך ה׳ ששולח מחשבות ומילים. חיבוק לאמא המדהימה שאת 💗

אני אומרת לעצמי שעוד לא נברא הילד שאין לו טענות על ההורים שלו, וזה הסדר אם הוא יבחר להאשים את ההורים- אבל הם צריכים לדעת דבר אחד. אני השתדלתי כמיטב יכולתי בכלים והידע שלי.
ככה אני מתיחסת להורות של ההורים שלי וככה אל עצמי.

לכל אחד יש זמנים קשים יותר וקשים פחות, והעיקר להשתדל לעשות מה שאפשר במסגרת הכוחות והיכולות שלי. אפשר גם להתאמץ מעבר ורצוי. אבל בלי רגשות אשמה ולקבל את זה שלפעמים אני חלשה.

חיבוק שוב.

אם את מתחברת
ממליצה ממש ממש לשמוע את הרבנית אהובה צוקרמן....
הגישה שלה כל כך משחררת את החרדות האלו
והופכת אותך לבעלת אמונה בהשם בעצמך ןבילדים...
כמובן שתמיד צריך לקחת מה שנכון לך וכו.. אבל בגדול נראה לי שזה ייטיב איתך... ממליצה בחום!

שיחות שלה בנושאי הורות/כיבוד הורים. היא מדברת על זה המון

אתמול זה היה באמת לא פשוט
כל מיני עניינים שהעלו לי חששות נורא גדולים
כמו שקראתן.
ברוך ה' שהיום מרגישה טוב יותר.
תודה לכן על המילים הטובות
ועל החיזוקים והחיבוקים ששלחתן♥️

ובאמת כדאי לך להקשיב לרבנית אהובה.. ❤

מישהי כתבה פה משהו יפה פעם לתפוחים ותמרים על זה.... לא זוכרת מי זאת היתה אבל זה היה מהמם

@באר מרים ?

אולי @קמה ש. ?

דווקא זה בא ממש משלמות ורצון אבל עדיין זה קצת צובט בלב.

בכל זאת חיבוק זה עוזר גם לצביטה בלב לא?!😚
אחפש לך את השרשור

Error | OPNsense

הצליח?
זאת היתה @חדשה ישנה שהביאה את זה...

חושבת על השלב הזה אצלי (שיהיה בע"ה אי שם בעוד מספר שנים לא ידוע בתקווה), וכבר נצבט לי הלב...
ראיתי פעם בבניין שלם הצגת יחיד של אם ל-12 ילדים (נדמה לי) שגם עברה את השלב הזה, ולמרות מספר הילדים המכובד בהחלט עדיין הייתה עצובה להיפרד מהשלב הזה של גידול התינוקות - וזה מה שהוליד אצלה את ההצגה, בעצם משהו חדש נולד לה.
וקראתי גם ריאיון עם אישה שתרמה כלייה אחרי שסיימה ללדת - ובעצם העניקה כך חיים.
וכשאני חושבת על עצמי בנקודת החיים הזו - אני חושבת שאשמח ללדת ספרים קצת יותר בקצב, וכך להרגיש שיש לי עוד חיים להעניק...
מקווה שגם את תמצאי את המקום החדש שלך בילודה ובהענקת החיים, גם אם זה לא המקום הרגיל והמוכר עד כה ❤

יש לי עדיין ילדים קטנים ואני מאמינה שלגדל אותם ולהשקיע בהם לא פחות חשוב מלהביא חיים חדשים, אז מניחה שכל עוד הם עדיין תלויים בי אני כן ארגיש שאני עדיין מעניקה חיים.

בשלב מאוחר יותר אולי ארגיש שאני צריכה משהו נוסף,הלוואי ואמצא מה. זה כל כך כיף שיש לך תחביב שמביא כזה סיפוק.

בן כמה הילד הכי גדול שלך? אפשר גם להתנחם בבואם הקרוב של הנכדים...

יש עוד זמן...

הלוואי ואזכה להיות סבתא נוכחת ודומיננטית.

סתם... אבל באמת יש סיכוי שעד שהקטנה הנוכחית כבר ממש תגדל - הבת הבכורה שלך כבר תינשא ואפילו תלד... בעזרת ה'...

היא ממש הייתה בתקופה קשה כשהפסיקה להניק את הקטן (היה בן שנתיים)

והיו לה 16 ילדים,

וכבר 3 נכדים בשלב הזה.

הרצון להרות הוא משהו מדהים שיש לנו.

אבל איך בעלי אמר אתמול,

זה חנות שפתוחה רק בבוקר....

חיבוק.

מתגעגעים לזה תמיד, אבל לומדים לחיות עם זה.

סוג של אבל שאין מה להתעלם ממנו...

הרגישה ככה?

אנחנו הנשים זה מגדר מדהים.

אישה מיוחדת עם 13 ילדים, שלא יכלה ללדת עוד בגלל רצף של ניתוחים קיסריים עם הילדים הקטנים
והיה לה מאוד קשה עם זה.
צדיקות, נשים כאלה!!

ולהיות
מוכנים עשר דקות מראש ואז כשהכל ארוז לסדר קצת
לא תמיד זה עובד אבל… תרגישי בנוח

רשימה של בגדים
רשימה של משחקים
רשימה של אוכל
ורשימה של ציוד נלווה.

מארגנים לפי נוחות..
אוכל זה יהיה האחרון.

זה עושה סדר בראש ובבית

שהן גוזלות המון זמן וגם אם אני נצמדת אליהן תוך כדי ההכנות אני חושבת שאולי כדאי להוסיף עוד פריט כי מי יודע..

שאת מכינה פעם אחת וכל פעם מעדכנת?
נראה לי בסוף זה יכול לחסוך זמן כי זה גורם לך לעבוד יותר מסודר..

לנו יש רשימה בתוך הארון של אריזות לשבת, קבועה שם בערך מאז שהתחתנו. כי תמיד כשארזנו לא אהבתי את ההרגשה שבטח יש משהו ששכחתי, אז כתבנו רשימה וכל פעם שגילינו ששכחנו משהו הוספנו אותו לרשימה. עם השנים הוספנו גם את הדברים של הילדים. (לא שאף פעם לא נשכח שום דבר, אבל כמעט ולא). אנחנו לא אורזים ישר מהרשימה, אלא אורזים מהראש מה שיודעים שצריך, אבל בסוף עושים 'הקראת שמות' מהרשימה, לראות שזכרנו לקחת הכל.
יש לי בפלאפון גם רשימה של אריזה לנופש, כל שנה עוברים על הרשימה ומעדכנים לפי הצורך, אבל כשאורזים זה הרבה יותר קל רק לאסוף כל מה שכתוב, בלי שצריך לחשוב מה עוד צריך לקחת (ואת המעבר על הרשימה עושים מראש, לא מיד לפני האריזה. ככה יש גם זמן לחשוב ולתקן, וגם מוריד מהלחץ של האריזה).

ואני ממש מפוזרת בטבעי..
אבל למדתי שרשימה עוזרת לי להתמקד.
יש לי רשימה קבועה ב"פתקים" בפלאפון, מסודרת לכל אחד מה צריך בדיוק. יש שם גם שורה של "סוודר לפיהעונה" למשל ככה שזה מתאים תמיד.
לגבי הבלאגן בבית כשחוזרים עוד לא מצאתי פתרון 🤦

לשבת שלמה.
בעבר היו לי שקיות מוכנות לכל ילד, שרק עברו עדכון לפני כל שבת שנסענו, אבל זה היה בתקופה שבה נסענו הרבה לשבתות. עכשיו בעיקרון הילדים הגדולים מארגנים לעצמם תיק - אני רק מוודאת שהכניסו הכול.
ו"הכול" אצלנו לא כולל הרבה: שתי מערכות בגדים להחלפה, פיג'מה וסוודר אם צריך. טיטולים וכו' - זה באחריותי בכל מקרה. מי שרוצה לוקח לעצמו גם ספרים וכדומה. באופן כללי - אנחנו הרי לא מגיעים לאי בודד... כבר יצא שהילדים שלי קיבלו פיג'מות של האחים שלי, ובעבר אמא שלי הייתה מכבסת לנו חלק מהבגדים שהבאנו לשבת ואז הם היו נשארים אצלה לפעם הבאה... גם טיטולים לרוב יש להם (וגם לחמותי בזמנו) ואפילו לפעמים בקבוקים ומוצצים...

אנחנו לא נוסעים למישהו ספציפי אז זה כן סוג של אי בודד.. וצריך להתארגן יש לי כמה גדולים אבל לא מספיק בשביל לחשוב על כל הפרטים הקטנים.

אני מתכננת להדביק רשימה מה אורזים בתוך הארון ברגע שהגדול שלי ידע לקרוא...
מנויילנת כדי שיסמן וי על כל דבר שארז עם טוש מחיק

גם לילדים שעדיין לא קוראים,
אפשר לעשות רשימה מאוירת (אני מציירת סכמטי לחלוטין, העיקר שהוא מבין...😜 אפשר גם להדפיס)
עם מס' ליד שמציין את הכמות שצריך לקחת.
מגיל 5 בערך זה יכול לעבוד נהדר.
הם גם ממשנהנים ומרגישים אחראיים וגדולים לארוז לעצמם.

אימצתי.
בציור אני לא וואו, אנסה, ואם לא אצליח אדפיס כשנגיע להורים

בשנתיים האחרונות היעד היחיד שנסענו אליו היה הבית של ההורים שלי. רק פעם אחת נסענו לאחותי לשבת, ואז באמת התארגנו הרבה מראש וארגנו הרבה, גם כי ישנו בדירה אחרת...
לפני כן היינו נוסעים גם לבית של ההורים של בעלי, ורק פעם אחת היינו בשבת אצל אחי. (ככה זה כששנינו הבכורים והאחים שלנו התחתנו הרבה אחרינו...)
בכל אופן, כנראה שאצלכם הפתרון הטוב הוא רשימות, כמו שכתבו כאן...

וברגע שארוז שהתיקים ילכו לאוטו ולא ישארו בבית להפריע

וחוזרים אליו הפוך + שקיות או תיקים שצריך לרוקן

ביום הנסיעה?

אולי זה נעשה בלחץ?
ממליצה גם להכין מזוודות לפני, שיהיה זמן גם לסדר את הבית לפני שיוצאים
אין כמו לחזור לבית מסודר

זה רק בגדים או גם אוכל וכאלה?

את אורזת והוא מסדר את הבית.
וכמו שאמרו לך - רשימות.
לעשות את רוב האריזה בערב הקודם כשכולם ישנים ואת בשקט ובנחת.
הגדולים אורזים לעצמם.
וכמובן רשימות..

הילדים כל כך יודעים את זה שאנחנו גם נפסיד אוטובוס וכאלה שממש מתגייסים.

(חינוך של בעלי... אם יוצא שאני יצאתי עם הילדים לבד זה הכי דומה לאיך שאצלך )

וביומיום האחריות על הסדר היא יותר עלי 😅
מעניין... 🤔

אנחנו גרים בחו״ל אז לרוב הנסיעות כוללות גם אוכל וכלי מטבח- שזה באמת חצי בית.

אבל,

1. אחרי כמה פעמים שחזרנו לבית מבולגן וזה הציק לי בטירוף אז לא נתתי לילדים ולבעלי לעזוב את הבית ככה. לפחות מסדרים את הסלון מטבח ברמה שאין חפצים מפוזרים ו פחים נקיים. ואם נשאר כלים בכיור, אז בערימה מסודרת. שלפחות יהיה נעים בעיניים כשחוזרים.
2. אם זה מסתדר לי טוב, המנקה שמגיעה פעם בשבוע מגיעה ביום שאנחנו חוזרים ואז זה בכלל פינוק בית נקי באמת ומסודר. מצעים נקיים וריחניים- זה לרוב קורה כשאנחנו חוזרים לקראת סופ״ש כי כמעט כמעט תמיד אנחנו עושים שבתות בבית- ככה זה כשאתה בתפקיד…
3. אורזת מינימום בגדים. מלא פעמים אורזת ולא הגיע לידי שימוש, לכן- מערכות בגדים 2-3 לכל ילד. תינוקות או קטנטנים שמתלכלכים הרבה אני שמה מכנס אחד ושתיים שלוש חולצות. חוסך קצת מקום. כל שני ילדים בדכ ילקוט אחד. לפעמים אפילו שלושה- אם הם קרובים בגיל.
4. אוכל וכלים זה אחרון. מנסה לחשוב על דברים חצי מוכנים. ארוחות בסיר אחד (חשמלי). טוסטר פיתות גבינץ. לפעמים עושים ברבקיו… לוקחת חדפ נייר סופג, בפעם האחרונה שכחתי להביא שקיות אוכל קטנות וזה היה לי חסר… אבל מקסימום קונים דברים בסופר הקרוב…

אשתדל לאמץ את עניין הרשימות למרות שזה לוקח כמעט אותו זמן כמו פשוט להתחיל לארגן
הילדים בהחלט שותפים, בסדר מסביב. נחשוב איך לייעל את זה יותר
בעלי עובד משמרת בוקר, לפעמים ערב, ולפעמים גם וגם אני לעומתו יותר פנויה, הוא עוזר במה שהוא יכול: זורק פחים, שוטף כלים, מעמיס הכל לרכב

לעדכן רשימה כבר לא לוקח כל כך הרבה זמן.
לי זה ממש מקל.

כל יום
כל יום
זה נגמר


ולא לקרב ראשים!

להתיז על המברשת לפני הסירוק

אני שמה לילדה שלי כל בוקר

יש לזה ריח שדוחה אותן

ובנוסף לשים כל בוקר קרם או ספרי שיער עם רוזמרין

1. לסרק כל יום.

 

2. לשלוח עם שיער אסוף, עדיף קוקס ולשים קרם עם שמן רוזמרין על השיער שלא תבצבצנה שיערות סוררות.

 

3. לנשום עמוק, זה לוקח זמן והכינים יצחקו עליך בקול שאפילו את תשמעי. אבל בסוף מנצחים. (עד הפעם הבאה)...

 

4. לעדכן את הגננת במידה וזו ילדת גן כדי שתרענן להורים את חובת בדיקת הראשים באופן תדיר. 

 

5. בנוגע אליך, קבלי את הזדהותי. לא רוצה לספר לך כמה שיערות נתלשו לי עם המסרק הסמיך... ואת ה- "אמרתי לך" שסיננתי לבעלי שלא האמין לי שכינים לא יודעות להבדיל בין ילדה לאמא שלה...

ממגר את הכינים בפעם אחת. כמובן, עד הפעם הבאה...
ובאופן כללי - נראה לי שיש ילדים שנדבקים יותר... התיאוריה שלי שזה קשור לחוזק של הגוף. הגדולה שלי בתור קטנה נדבקה המון, והיא באמת חלשלושה שכזו. הבת השנייה כמעט לא נדבקת, ובאמת יש לה גוף די חזק. הבת השלישית - בינתיים כמעט לא נדבקה, אבל היא לא מתקרבת לילדים בגן בכל אופן, יש לי הרגשה שהיא כן תסבול מזה, כי גם היא קצת חלשלושה... (הבנים הרבה פחות נדבקים, בגלל השיער הקצר)
בהצלחה עם הסיוט...

לי היתה תקופה די ארוכה שבה כולם היו קבוע עם כינים.
אבל כבר כמה שנים, טפו טפו טפו בלי עין הרע, גם כשהגננת או המורה כותבת לבדוק ראשים כי כולן מלאות כינים, הבנות שלי לא נדבקות.
אולי פעם ב....אני מוצאת כינה תורנית אחת או שתיים.
לא יודעת למה...

לכל המשפחה... לא יודעת...
(יש לי דודה שהיא מטפלת טבעית, הויא טוענת שהכינים הן דווקא דבר טוב - הן באות למצוץ את הדם החולה שבגוף. לא יודעת אם היא בפועל ניקתה כינים לילדים שלה... מניחה שכן, כי סבתא שלי, ששמרה עליהם הרבה, הייתה איסטיניסטית . או שפשוט הילדים שלה לא נדבקו כי היא שמרה על המערכת החיסונית שלהם היטב...)

נניח, בשנים האחרונות אוכלים פה יותר ביצים. אולי זה קשור

כי בעלי ואני שנינו A. (אולי הקטנה היא O, בעצם)

נשמע לי מאוד מומלץ עם כמויות הכביסה שלי

לק"י

בפורומים ראיתי שכתבו שהמנוע הפחות חזק או לא מתאים לכמות.

אולי כן ראיתי המלצה למכונה מסוג מסויים שהיא טובה גם עם 9 קילו.

דווקא שאלתי את הטכנאי שלנו ולא אמר לי שום דבר כזה.
בכל אופן, מכונות כביסה היום לא מחזיקות מעמד כמו אלו של פעם. (הקודמת עבדה יפה 14 פלוס שנים!!)

חברה שלי המליצה לי על בוש של גרמניה ולא של השני.
בסוף ירדנו ל8 קילו גם של בוש ובינתיים מרוצים מאוד.
מה שהמליצו לנו זה או בוש או AEG

בסוף, בהשגחה, קניתי של בוש, בחצי מחיר.

תתחדשו!

לא קונים מוצר חדש עד שהישן לא מתקלקל, אפילו אם הישן כבר לא עונה לצרכים שלנו.
ומה הבעיה?
שום דבר לא מתקלקל...

המכונת כביסה שלנו
בעלי הביא אותה מהדירת רווקים שלו...
כבר לא מייצרים כאלה
והיא בשוודית נראה לי
ואין לי מושג איך עושים בה תוכניות שונות (נגיד כביסה עדינה)
מידי פעם מתקלקלת וכל טכנאי שמגיע מתלהב ממנה ומעודד אותי שאין לי מה לדאוג היא תחזיק מעמד גם עוד 20 שנה
וזה לא מעודד אני רוצה חדשה!!!😅

עכשיו נגיד אני תוהה לעצמי אם היא מספיקה למשפחה של 6 נפשות
אבל אני אפילו לא יודעת כמה קילו היא

יש ברכה גם במוצרי חשמל...

של טושיבה יפנית
אני מרוצה מאוד בינתיים יש לנו אותה בערך חצי שנה זה אמנם לא הרבה זמן להמלצה.
בכל אופן מה שאמרו לנו על 9 קילו שלא מומלץ כי מתקלקלת מהר אז קנינו במחיר סביר ככה שאם באמת היא לא תחזיק שנים.. לא זרקנו סתם הרבה כסף וככה עדיף לנו.
אני מרוצה בעיקר מהתכניות שלה והגיוון שמותאם לכל מיני סוגי כביסות.

שכל המכונות היום מתקלקלות מהר יחסית

אבל יש את החברות הממש טובות
מידאה וכאלה והם גם עולות יקר ממש

דווקא לא נחשב לוואו, לפי מה שבררתי.
והן זולות יותר. (1700 זה לא יקר למכונת 9 קילו)
בוש נחשב להכין טוב , נראה לי. יותר ממידאה.

זו אחת הסיבות שאני מעדיפה את הכיסא על בוסטר.
רק לאחרונה העברנו את בן 5.5 מכיסא בטיחות לבוסטר...

יש בצד של הבוסטר מקום להכניס את החגורה שתהיה על הכתף של הילד
אם כשמכניסים שם זה מגיע לצוור שלה, היא כנראה נמוכה וצריכה עדין כסא בטיחות רגיל.

אם כבר אני משקיעה כסף וקונה אני מעדיפה לקנות בוסטר שיחזיק לה להרבה זמן ולא כסא שיעזור רק לחצי שנה הקרובה...

כל הבוסטרים הם ככה? אין בוסטרים שהגבר קצת יותר מעוקל ונח לילד?

כתמיכה בצוואר

בטיחות לכל דבר רק במבנה יותר ישר ותואם גיל הכי טוב בגיל הזה.

אם יש לך קישור או משהו אני אשמח

כמו הכסאות יש חזה גם דרגות בטיחות. לנו יש גרקו טרנזישיין, אוונפלו מאסטרו וצ'יקו לא זוכרת דגם האחד שהוא לא מגיל לידה.

לאחד מהם יש רצועות יחסית קצרות אז אי אפשר למשוך הרבה זמן עם הרצועות הפנימיות
והשני אפשר בכיף עוד הרבה שנים

לא זוכרת מה זה מה אבל פשוט לבדוק שהרצועות מתארכות הרבה

הכיסא מתאים לילד עד משקל 27 ק''ג (ויש כאלה שגם יותר) והיא ממש לא בכיוון. אז בהחלט יכול להתאים לעוד שנתיים אפילו. בנוסף אם את מתארת שהחגורה נוגעת לה בצוואר אז מבחינה בטיחותית הכיסא שלכם לא מתאים לה. תחשיבי חס וחלילה עצירה פתאומית הילדה מקבלת מכה חזקה מאוד באזור הצוואר. זה מסוכן...
כדי לשקול לחזור לבוסטר עם רצועות פנימיות.

בני 5 ו3 ישנים במיטה כזו...

ישן במיטה רגילה של גדולים, לא נופל ב״ה🙏🏼
והאמת שבלי כוונה זה יצא, התארחנו וזאת המיטה שהציעו לנו, ומאז לא רצה לחזור ללול.

לק"י

בן השבע כבר מזמן לא נופל.

אומנם לא במיטת נוער. אבל במיטת תינוק בלי דופן, שזה גם גבוה.
שמנו על הרצפה כריות/שמיכות פוך/פוף אבל נדירות הפעמים שהילד באמת נפל.

ילד בגיל 6 וחצי בעיני לא צריך מעקה.
אם הוא עד היום ישן עם מעקה ואתם חוששים, שימו לתקופה קצרה משהו רך על הרצפה ליד המיטה. הגוף לומד את גבולות המיטה ולא נופל.

ולבוא אלי עצמאית ולא לצעוק לי שאבוא לחלץ אותם ב6 בבוקר...

ולא היה לנו מיטת מעבר, אז זה היה הפתרון הכי מתאים.

ובאמת מה כבר יכול להיות? שיפלו על הפוף? (לשטויות ומעשי קונדס מחוץ למיטה לא חששנו. אנחנו מכירים את החבר'ה שלנו).

לק"י

פתחתי את המיטה למטה, ואם התגלגלו לשם- הנחתי עוד מזרון על הרצפה.
ככה שמקסימום התגלגלו הלאה למיטה/ המזרון הבא.

נפלה אולי פעמיים, הבינה את הקטע

אז מעדכנת

בס״ד

זה ממש דבר קשה. אחד הקשים בחיים. באמת. 😕

אבל אם יש משהו מדאיג, והנחת היסוד היא שמדובר בהורים שיוכלו לעזור, זה נראה לי ממש חשוב. בתפילה שזה יהיה לעזר ולתועלת ולא להיפך חלילה.

בעזהי"ת

 

לפחות במצבים שקרו לי בינתיים.. 

 

נניח השכנה, כשהייתה בת 6.5, סיפרה לבת שלי שהיא לקחה כסף מהבית והלכה לבד למכולת וקנתה ממתק. שלחתי הודעה לחברה שלי- אמא שלה, ואחרי שהיא הלכה דיברתי עם הבת שלי על הבעייתיות שבזה.

 

גם מהצד השני, חברה של בת אחרת שלי אמרה לחברה אחרת לא להיות חברה של הבת שלי. מאוד שמחתי שאמא של הילדה האחרת יידעה אותי על זה.. ככה יכולתי לתת לבת שלי כלים חברתיים מתאימים למצב שלה.

אבל בעדינות ועם סימן שאלה, כי לפעמים המידע שמגיע אלי מהילדים עובר פרשנויות שונות ולא הכי מדוייק..

זאת אומרת:
אני מעדכנת שהילד שלי סיפר ש..
אבל משאירה את הפרשנות פתוחה (כולל האפשרות לפרש שהילד שלי התבלבל, המציא, שינה ועוד.. ככה ההורה השני לא מרגיש מאויים או שמתקיפים אותו.)

רוב ההורים שעדכנתי אותם שמחו מאוד על המידע.

וגם כשהורים אחרים עידכנו אותי במידע כזה על ה"תכשיטים" שלי תמיד שמחתי לדעת.

שמה שם את הילדה שזקוקה לפרטיות יותר מהאחרים.

זה כמעט כמו חדר פרי עבורה... עד כדי כך שאני לא מחליםה מצעים בלי לעדכן אותה כי  יש לה שם סודות ועניינים...

וגם שונאת לפתוח ולסגור מיטות אבל אין ברירה כי צריכה לפתוח עוד 2 חוץ מזה....

ממש רוצה עוד מיטת קומתיים וככה בלי הקטע של לפתוח ולסגור מיטות כל היום....

אבל כמובן מה שאת...

למה את לא רוצה קומתיים? מפחדת מבטיחות? כי יש אפשרות למשל למיטת רכבת שזה לא מאוד גבוה ומנצל ממש מקום

לק"י

מה זה מיטת רכבת?

 

הרעיון בזה שהמיטה למעלה די נמוכה ומרויחים את המקום לארון מתחת פחות חנוק כי אפשר לשים את הראש בחלק הפתוח וגם לשבת על המיטה וזה תופס יחסית מעט מקום כאילו של מטה וחצי.

קישור לתמונה http://www.ofer-f.co.il/category/train-beds

אני מאוד רוצה כזה.

זה יכול להיות גם בר'-

קישור לתמונה שילוב מיטות L - מיטות קומותיים וגבוהות - עצמל

אותי מפחיד שלא יקבלו חלילה מכה בראש- מי שבמיטה למטה.

פעם ראיתי משהו מעולה-
ארון שהמיטות נשלפות ממנו כמו מגירות,ובבקר כשמכניסים אותן למקום - שולפים שולחן כתיבה...

בגיל 4 לא רואה בעיה שיטפסו לא יקרה כלום..
קנינו מיטה שאפשר לפצל וכשעברנו לבית גדול יותר זה הפך ל2 מיטות

תבדקי שהסולם מתחיל גהוה ככה שהקטנה לא תוכל להגיע לשלב הראשון.

לק"י

יותר שתדרוש שנעלה אותה.

אבל בזאר שטראוס?

D&Y בקניון רמות?

 

נעלי בובה נראה לי ראיתי בנעלי אבי בצומת בר אילן. מכירה?

טוב לך גם בגד גוף?

מיוחדת לא בגד גוף פשוט

ברמות אולי גםאפשר למצוא נעליים שם

ומצאתי שם נעלי בובה לבנות מידה 21 ב40 שח

הם לא לטעמי..
בסניף שהייתי אגב היה רק עד מידה 22

אצלנו אוהבים את סדרת אביגיל בת חיל/אביחיל בן חיל. סיפורים קלילים, מחולקים לפרקים, עם הרבה איורים.

סגנון פשוט ומעניין ...
נחפש את מה שאמרת
תודה

הדודה נעמי
ילדה של א'/אלישבע מן
אורחים על הגג (לא בטוחה במאה אחוז שמתאים לגיל)
סדרת סבתא שמחה
הבובה דוש (בפורמט של ספרי ילדים קטנים, אבל יותר מלל ומחולק לפרקים)

הכידקל
אודי ודודי - הסדרה הכתובה שלא קומיקס
הדוד אליעזר הטנדר (או משהו דומה?)
וכמובן סבתא שמחה..

מהנסיון שלי אחרח לא הרבה ספרים מהרמה הזאת הם כבר יכולים לעבור הלאה לספרים כבדים יותא..

הבן שלי קרא דנידין וממש נהנה.

מחפשת ספרים ברמה הזו.

אולי ננסה סבתא שמחה באמת. מי הסופר/ת? אני לא מכירה

לא אהבו סבתא שמחה. שיעמם להם.
יש מלא סדרות לילדים בגילאים האלה בספריות.
יש גם סיפרי ראשית קריאה. וכשכבר יודעים לקרוא בלי ניקוד אז מאוד אוהבים קומיקסים.

של גלילה רון פדר. הבן שלי ממש אוהב

זה אותו רעיון, אבל אולי כתוב כבד יותר (של תמר בורשטיין לזר)

גם צ'יפופו לא זרם לו

וגם יש חמוד משפחת ירון קורות משפחה עליזה.

קוקי חבקוקי סדרה מאוד מתוקה וקלילה.

תודה על הרעיונות
נבדוק בספריה
ואם לא נקנה כמה..

על יום ירושלים והיום העצמאות. אבל קוראים אצלנו כל הזמן.
לפני כמה זמן כתבתי כאן על סבא אבשלום ומישהי כתבה שהסופר הוציא ספר חדש .
קנינו. וממש מוצלח!
ילד שיצא ממצרים מספר על קורותיו,לפי פרשות חומש שמות.

מבחינת ימי מחלה טיפול בילדים וטיפול בבית (טוב, של יש מקום לשיפור תמיד אבל בגדול זה עובד)
את אחות אמורות להיות לך גם גמישות במשמרות אז בכלל פחות ברור לי למה בחודש ניצלת את כל הימימחלה, למה לא לעשות משמרת ערב כשהבעל שומר עליה?
אין פה סוד, אשה לא יכולה גם לעבוד וגם לטפל בילדים לבד. זה לא מעשי לא אפשרי ולא נחוץ גם

לצערי יש לילדה דלקות אוזניים נוראיות שבאות והולכות ובחורף זה חגיגה, כך שאת הימים הקריטיים של החומים וצרחות אני מעדיפה להיות איתה ובעלי את הרגועים יותר הוא, לגבי משמרות אני עובדת בוקר או לילה כי מתאים לעבודה של בעלי, ב"ה יש שותפות מלאה ביננו אך לצערי הוא עובד הייטק מלא שעות ביום כך שלא רלוונטי ערב בכלל .

להיות אמא לקטנים וגם לעבוד במשרה כזאת זה באמת לא פשוט בכלל.
יש אפשרות לסבתא שתעזור כשצריך? או דודה?
אולי למצוא בייביסיטר קבוע שהיא מכירה ואוהבת? ואולי להוריד אחוזי משרה? אם אפשרי

וגם השלמת שעות בשעות הערב.
מציעה לך לנהל עם בעלך שיחה על המצב ולדחוף אותו להשתמש ביכולות של המשרה הזו כמו שצריך. זה הכל ענין של סדר עדיפויות. אם מבחינת שניכם העבודה שלך חשובה כמו שלו, אז ממש אפשר למצוא פתרונות.
לא ממש הבנתי למה לא רלוונטי משמרת ערב.
תראי זה תלוי מה את רוצה בחיים כן? אבל אם את רוצה לעבוד בעבודה שלך יחד עם גידול ילדים אז יש מחירים. המחירים הם חלקם זוגיים כמו לעשות משמרת ערב מדי פעם, או שבעלך ישים את העבודה שלך יותר קדימה בסדר העדיפויות.
לאף
אחת זה לא קל, זה ג’ינגול בין הרבה דברים אבל בסופו של דבר עבודה של משרה מלאה לאם דורשת שותפות מלאה של האב ובלי זה זה ממש לא אפשרי
(אלא אם כן יש מערכת סבתות זמינה וכאלו. לנו למשל אין בכלל עזרה וזה רק אני ובעלי תמיד)

אלא אם כן יש מערכת סבתות תומכת וכאלו. לנו אין. ואנחנו מתחלקי ביננו ועושים כל מיני שמיניות.
אני מכירה כמה אחיות אימהות לקטנטנים והן טוענות שזו אחת המשרות שהכי מאפשרת גמישות להיות עם הילדים. משמרות ערב, משמרת בשבת במקום יומיים באמצע השבוע או משהו בסגנון אני לא זוכרת את הפרטים אבל אלו שאני מכירה נמצאות עם הילדים שלהן יותר ממני בפירוש. אולי זה לא תופס אבל לניהול? יתכן שכדאי לך לחכות עם הניהול עוד כמה שנים? לא יודעת מה לומר.

בידודים וכו'... קשה לכולם.
בעיקרון אני מחלק. עם בעלי את ימי המחלה, פעם אני פעם הוא. ולפעמים כדאיות ברירה מביאה את הילדים לעבודה...

אני גם לא מבינה איך עשיתי את זה כשכולם היו קטנים יותר.

תמיד עבדנו שנינו משרה מלאה ואין לנו שום עזרה ואיכשהוא הסתדרנו. בימי מחלה אני תמיד מתחלקת עם בעלי וממש ממליצה לך לנצל את הגמישות אצלך בעבודה שיכולה לעבוד שישי / שבת / לילות וככה פחות להפסיד ימים.

החורף תמיד יותר קשוח אבל דווקא שניכם בעקרון בעבודות שיש גמישות (את במשמרות הוא בעבודה מהבית והשלמת שעות בערבים) אז תנסו לארגן לכם את זה ככה שהעול יתחלק בינכם.

אין בעיה לבחור משמרת שבת מראש מבחינה הלכתית? כלומר,לא עדיף להימנע?

ומעולם לא ביררתי את זה , חברה טובה שלי אחות ועושה את זה המון אז לא נראה לי שיש בעיה (עושה משמרת לילה, יוצאת אחרי הסעודה בליל שבת חוזרת לפני הסעודה בבוקר. ישנה צוהריים בשבת ומשלימה שעות וזה חוסך לה משמרת באמצע שבוע וגם מקבלים תעריף כפול)

לא משאירים את זה למי שלא שומר שבת..

בתוך זה יש הלכות איך ומה. בזה אני כבר לא בקיאה (גם אני לא מהתחום. רק יש לי אחיות במשפחה הקרובה)

עובדים בהן בשבת לדוגמה בקופח ואם מישו אחר רוצה לעבוד שבת ואין מחסור בעובדים אז למה לקחת משמרת? בגלל נוחות משפחתית?
אם אני מקבילה את זה לעבודה במפעל חיוני שעובד גם בשבת, למיטב הבנתי אין שום היתר לקחת משמרת בשבת כדי שיהיה נח עם ילדים באמצע שבוע, ולכן אני מנסה איכשהו להקביל גם למקרה הזה, העניין הוא לא מחסור בצוותים והברזה ממשמרת, אלא העניין שאפשר לא לקחת משמרת ולוקחים בשביל שיהיה נח עם הילדים

ומי שהולך לעבודה הזו יש לו היתר לעבוד במורה מסוימת בשבת, הצוות מתחלק בזה. אני לא חושבת שיש אפשרות אך
פעם לא לעשות שבת זה רק ענין התדירות. ברגע שמותר לעבוד שבת אז מותר. יש דברים שהם יכולים לעשות ויש שלא. יש הלכות ברורות
גם התשלום על זה שונה ומי שצריך תוספת משכורת?
בכל אופן בטוחה שיש על זה הלכות ברורות מאד

וההיגיון שלי אומר שאם ישאלו רב אז זה גם מה שהוא יגיד, שלא עובדים בשבת כי זה יותר נוח אלא רק אם יש צורך מבחינת העבודה.
ולבחור משמרות בשבת בשביל שזה יסתדר עם הילדים זה לא חיוני לעבודה...

יש בזה ממש הרבה דעות. יש פוסקים שסוברים שאסור להחליף משמרת עם חילוני (הרש״ז) מכיון שהוא יעבור על איסורים שאדם דתי ידע להימנע מהם. כך שגם אם חילוני מעדיף לקבל יותר משמרות של שבת אסור לך למעשה להחליף איתו.
יש פוסקים שאומרים שכן מותר לבקש להחליף
יש פוסקים שאומרים שלכתחילה עדיף שאנשים דתיים יקחו את משמרות השבת וחג כדי שיהיה פחות חילול שבת.
בקיצור, ממש ממש לא כזה פשוט. מניחה שכדאי שכל אחת תשאל את הרב שלה, אבל זה רק מראה שוב כמה לא כדאי להניח הנחות, להקביל ול״לפסוק״ דעות על סמך מה שנראה לנו

שהיא לא אמורה לשמש אף אחת בפועל, בשום נושא.
בשביל זה יש רבנים שיגידו מה נכון לעשות.

תודה שחידדת את זה! חשוב.

מדי פעם מפתיע אותי כמה שהבדיון שלי לא תואם את ההלכה 🙈

חלילה לא התכוונתי לפסוק בעצמי, שאלתי כי באמת לא היה לי מובן. ועכשיו שהסברת יישבת את דעתי. אין שמחה כהתרת הספקות

חברות שלי שעובדות בבית חולים מחויבות לעשות משמרות בשבת, חלק שבת פעם בשבועיים
ככה שאף אחד לא שואל אותם

דיברתי על 'התנדבות' למשמרת.
אבל @מיואשת****** יישבה את הסוגיה

הוא בעלי, הוא אבא של הילדים, הוא ראש המשפחה.
אני יכולה להבין שהוא עובד יותר שעות או במשרה פחות גמישה,
אבל תמיד הוא ביחד איתי מוצא פתרונות.
או שהוא ימצא פתרון עם העבודה שלו, או שנחליט שמישהו יפחית משרה, או שהוא יתקשר לבקש עזרה מאמא שלו או שנחליט על ביביסיטר או על לקחת עוזרת, או נערה שתכבס ותקפל, או שנחליט לקנות אוכל מוכן וזה ירד ממני.
אני מעדיפה לחשוב שאם אנחנו (אנחנו=הבית והמשפחה)עסק, אז הוא בעל העסק והוא ימצא פתרונות.
מי שלא מתאים לה האנלוגיה הזאת אז לפחות חושבים ביחד, הדילמה הזאת ביחד של שנינו.

ב"ה ללא עזרה מהמשפחות, הצלחנו אני ובעלי השנה הזאת לחלק ביננו וחושבת שביום יום אנחנו ממש מסתדרים בעיקר בגלל ששנינו בעבודות שמאפשרות גמישות כמו שכתבתם כאן , נראה לי עיקר הבעיה היא החורף והתקופה של הקורונה לדוגמא שבוע מחלה ואז שבוע בידוד של הילדה ברצף בהמשכים כן זה גמר אותנו , ולכן השאלה כעיקרון על התקופה הזאת שמקווה שלא תמשיך יותר מידי זמן.
לגבי שבת, אני אישית מעדיפה לא לעבוד, בעיקר מהסיבה שלי מבחינה רוחנית זה לא עושה טוב, לא מרחיבה כאן, הלכות וזה לא נכנסת . ב"ה במחלקה שלי זה המשמרות הכי מבוקשות כך שאני תורמת את חלקי ביתר השבוע. תודה שוב לכלכן,

וכן, לוקחים ימי חופש או ימים ללא תשלום
או
שלא בודקים , או שלומדים במקומות שלא בודקים וכל מיני כאלו שיש מסביב
ומי ששומר ממש על הכללים עם ילדים קטנים נדפק רציני.
מאד מאד מאד מאד קשה
נקווה שישתפר בקרוב
חיבוק ממש גדול לצערי אין לי מה לעזור ☹️

הלוואי ובקרוב הקורונה תעוף מחיינו אבל אם לא זה עוד יהיה אחד הפרמטרים שיקפיצו את הביקוש למוסדות לימוד מסויימים 😅

וכולם בקטשי שורדים.

אבל עדיין, תנסי לנצל את הגמישות של העבודה שלך לטובתך (גם אם את לא רוצה לעבוד בשבת יש ימי שישי ולילות)

אצלנו אחרי כמה פעמים ששילמנו על פי הערכה, פתאום כשלקחו את הקריאה האמיתית היינו צריכים לשלם הרבה יותר (דווקא חשבנו שדיווחנו את הקריאה, אבל מסתבר שזה לא נקלט כי כתבנו עם נקודה עשרונית, וצריך לכתוב רק מספר שלם..).

אנחנו בחורף משתמשים הרבה מאוד בחשמל (גרים במקום קר), יצא לנו תשלום אחרון מעל 700 (אבל אני חושבת שהתשלום הוא לחודשיים, לא?)

אז לא יודעת אם זה אחרת...
אבל כל חודש.

שזיהיתי אותך…
אבל בלי עין הרע עליכם!

ולא מפעילים אצלנו 4 מזגנים..

אבל אני חייבת לשאול:
איך את מצליחה בחורף להפעיל מייבש רק פעם אחת בשבוע???

דבר ראשון, המייבש שלנו הרבה יותר גדול המכונה, אז יכולה להכניס בו 2 מכונות🤫

יש לנו כמה מתלי כביסה, אז אני תולה את הכביסה בחדרים שגם ככה המזגן בהם עובד.

לפעמים מניחה את הכביסה במקום גבוהה (על המיטה/שידה) גם כי החום עולה למעלה, אז יותר חם שם.. וגם כדי לא להפריע לפעילות בחדר...

ואם בורח פיפי, אז את השמיכות פשוט תולה על 2 כיסאות. הן מתייבשות ממש מהר, ולא תופסת חבל.

ואיך יוצא לכם הרבה? יש עוד מוצרי חשמל שאתם מפעילים? למרות שתכלס מזגן לוקח הרבה פחות ממייבש🤔

יש לנו מלא מקום לתלות. יכולה בכיף לפתוח 5 מתקני כביסה. משתמשת במייבש רק למגבות, ובחורף גם לגרבים ולבנים.

7 נפשות ב"ה.

ומה בפועל המונה...אם יש הבדל גדול זה יכול להסביר את ההפרש

אף אחד לא מקבל סכומים כאלה?

באמת מוזר🤔

בחשבון הבא כנראה תראו את הסכום של החודשים הנוכחיים

כמעט אבל לא מדליקה מזגנים. שונאת את החום שלהם...

אבל מייבש דולק פה לפחות 12 פעמים בשבוע.

מחממת ביונקרס אז אין עלויות חימום מגולמות.

בקיץ מעט יותר מזגנים אולי עוד 100 ש"ח

ויש מקרר, מקפיא ומכונת כביסה.

תנור שעובד הרבה וקומקום חשמלי.

וזהו מכשירי חשמל לדעתי...

 

זה ממש מעט
אנחנו משלמים בערך לחודשיים 800-1300 זה הטווח
כמובן שבחודשים החמים של הקיץ ובחודשים הקרים של החורף החשבון מגיע לקצוות
אנחנו גם משפחה מרובת ילדים ב"ה וגם תמיד בבית כל החגים כל השבתות הכל
יש דוד שדולק כל יום מכונה ומייבש כל יום
מזגנים משתדלים להפעיל רק בסלון ובחדר של הקטנה
בשבתות קרות במזגן בסלון דלוק ללא בהפוגה

בלי להדליק מזגנים בקושי..

למעט החודשים שבין פורים לתחילת הקית שאז נעים יותר ואני כמעט לא מפעילה מזגנים אז משלמת בערך 450
לא חוסכת בחימום או קירור. משתמשין במזגנים

5 ילדים בית גדול אבל כן מקפידים לא להשאיר אורות דלוקים סתם..
ומזגנים בעיקר בקיץ

שעה של מזגן או דוד לוקחת יותר חשמל ממנורות של בית שלם שדולקים כמה ימים...

אלא אם כן מדובר בנורות להט כמו שהיה פעם או באיזה נברשות מטורפות

שלי שבועיים עבד רצוף.

אנחנו שילמנו החודש יותר בפער
450
ואנחנו זוג עם תינוקת...
הרדיאטור עבד יחסית הרבה, אבל,ל מכונה לדוג אני עושה 2-3 גג בשבוע
מייבש אין
וכו...
אז נשמע לי הזוי🤷‍♂️

אבל עדיין הסכומים שהיא אמרה נראיים לי קצת לא הגיוניים...

 

ברדיאטור את חייבת להשקיע כל פעם שעות.

אבל א. המזגן שלנו בעייתי ולא עובד כמו שצריך
וב. ממש קשה לי עם מזגן על חום דלוק הרבה שעות...זה עושה לי כאבי ראש ואני מרגישה שאני לא נושמת טוב..מחניק לי נורא 

כי היום יש מזגנים את מדליקה כמה דקות וזה ממש מחמם הכל,

ואז את יכולה לכבות והחדר נשאר לך חם.

תודה רבה על הרצון לעזור יקרה!!

ובלי לתקוע אותו בקיר?

בחורף הדוד דולק כמעט כל יום לפחות שעתיים,

מכונת כביסה לפחות פעם פעמיים ביום, מייבש, מזגנים... גם הבישול אצלנו צורך חשמל ואנחנו מבשלים הרבה בלי עין הרע

אני משלמת × 4 מכמה כאן .

כי לא משלמים לח.חשמל אלא ליישוב

לפחות לא ביישובים שאנחנו גרנו/גרים
ובעוד ישובים שמכירה
בוודאי שמשלמים לחברת חשמל ולא ליישוב

וגם מי שגר בקראוון וכזה או שלבית אין עדיין טופס כלשהו (נראה לי טופס 4)

זה בהתיישבות הצעירה

אנחנו משלמים לחודשיים משהו כמו 2,000 ש'.
מזגן כל היום בקווורררר הזה. יש ימים שהשארנו גם בלילה. מייבש ומכונת כביסה בערך 2 הפעלות ביום. בויילר הרבה שעות.
ושאר מוצרי חשמל במטבח או בחדרים.
אפשר לבקש מהם שיבואו לבדוק הפילר. זוכרת שקרה לנו פעם שמשהו התקלקל שם והם תיקנו את זה. זה לא שרצינו לשלם הרבה, אבל זה היה נראה לנו לא ישר...
אבל זה גם תלוי בגודל הבית. בית קטן מתחמם מהר ואז המזגן לא מתאמץ כלכך הרבה.

והבת שלי מגיעה, יש לה תו ירוק.

חשבנו על מלא דברים ודאגנו נורא ובסוף התברר שהגננת הפרידה בינה לבין חברה (באישורי ) כי הן היו צמד חמד כמו מקס ומוריץ 🤣 והילדה פשוט נכנסה לדיכאון! אמיתי ממש.

כל הזמן אומר שמשעמם לו
אבל תכלס תמיד חוזר שמח ומלא חוויות
וכמה פעמים שאלתי אותו אתה יודע מה זה משעמם? אמר לי לא 😅

כל היציבות החברתית מאוד התערערה עם כל הבידודים.
יכול.להיות שבגלל זה קורים דברים קטנים שלא נעימים לה, והמסגרת של הגן עדיין לא מרגישה לה יציבה ותומכת מספיק. לעומת זאת, הבית הוא יציב ותומך.

והיא מתגעגעת אליה. ודיברתי עם הגננת.. היא טוענת שילד שאומר משעמם לי זה אומר שקשה לו בנקודה הזאת.
אולי .. לא יודעת... קשה לי לפענח מה זה. נראה לי באמת מרוב שנפגעה השיגרה. גם הגננת היתה חולה הסייעות גם, כל יומים חצי גן לא נמצא... קיצר שישו ושימחו .

מקווה שהשגרה תחזור במהרה.
בינתיים, תנסי לדבר איתה ולתת לזה שם אחר במקום שעמום...

שממש רואים איך זה משפיע עליהם חברה טובה. אחד המתוקים ממש בעיני.

דיברתי עם הגננת והיא אמרה שנראה שבגן הכל בסדר. והיא גם ישבה איתו לשיחה פרטית והוא היה בעננים מזה שנתנו לו תשומת לב אישית. אבל אחרי זה הוא שוב היה אומר כל בוקר שהוא לא רוצה ללכת לגן. יש לו גם משהו נגד הגננת המשלימה, בימים שהיא בגן, איך שהוא פוקח את העיניים בבוקר הוא אומר שהוא לא הולך היום כי היום הגננת השניה... אין לי מושג איך הוא בכלל יודע איזה יום היום. וגם הוא לא אמר משהו ממשי נגדה, רק שהוא לא אוהב שהיא בגן.
לדעתי הבן שלי לא רוצה ללכת כי כמה שטוב לו בגן הוא מעדיף להיות בבית עם אמא שאוהבת אותו ואין מה להשוות בכלל לגן עם מלא ילדים. אז כל בוקר אני מזכירה לו שיהיה לו כיף בגן עם חברים ופעילויות שאין בבית ושעכשיו אמא צריכה ללכת לעבוד אז גם ככה הוא ישאר לבד וכו'... ובסוף הוא הולך וחוזר שמח.
עכשיו הוא בבידוד כבר הרבה זמן אז הוא מבסוט!
בהצלחה. לא תמיד יש בעיה אמיתית בגן. לפעמים זה קושי של הילד מול עצמו והסיטואציה שהוא נמצא בה.

אנחנו בלאגניסטים כרוניים והרהיטים אצלנו משנים מקום הרבה פעמים כחלק מהבלאגן..

נראה לי שבגלל זה הילדים אף פעם לא שואלים לגבי שינוי מצב המיטות.. זה נראה להם פשוט חלק מהבלאגן של הבית..

טובבבבב

ולגבי הסוף שלך - "מחכה לשיחה הזו" - מתכננת להסביר בשלב מסוים? מתי ואיך תכננת? נושא מענין...

רק אומרת לגבי 'השיחה' הזו-
אני זוכרת שבתור ילדה פשוט ידעתי שיש הלכות שקשורות למיטות של ההורים, וכשאני אגדל אני אדע מתי צריך לחבר ומתי להפריד. לא זוכרת שום 'שיחה' בנושא, פשוט כנראה שכששאלתי על זה, זה מה שאמא שלי ענתה בטבעיות. אני אפילו לא זוכרת את הסיטואציה, רק את הידיעה הזו שהיתה לי מאוד פשוטה וברורה.
וזה מה שגם אני עניתי לילדים שלי כשהם שאלו - יש הלכות שקשורות לזה, ה' לימד אותנו מתי צריך לחבר ומתי להפריד. אם שואלים יותר מזה אני אומרת שכשיגדלו הם ילמדו כל מה שצריך כדי לדעת מה לעשות אצלם (לא זוכרת אם השיחה הגיעה לזה, אבל זו הגישה). אצלנו עבר ממש בלי בעיה.
(האמת שאנחנו מחברים את המיטות בבוקר בשביל הסדר של החדר - כדי לפרוש את הכיסוי מיטה בצורה נוחה. אבל כשהם מגיעים לחדר לפני שסידרנו ורואים רווח בין המיטות - זה טבעי מבחינתם שלפעמים יש רווח).

ממש לא מתאים לי שהם יסיקו מסקנות , הן כבר גדולות.
במשך השנים פשוט אמרתי מספיק פעמים כי ככה אני רוצה עכשיו והן פשוט הפסיקו לשאול מתי שהוא, מבחינתם זה פשוט ככה וזהו. כמו שאני לא עונה על השאלה לאיפה את הולכת תמיד . לא כל דבר צריך לדעת מותר שיהין לי איזורים אישיים בחיים ומבחינתי טוב שהם תדענה שלא על כל שאלה אישית אני עונה

לא הבנתי למה לאבא ואמא יש רווח לפעמים.
חוץ מזה שתמיד נהנינו לשחק ברווח בין המיטות, תמיד הייתי מחברת להם את המיטות בחזרה😅

ורק אני
תמימה כמו נעל
בחיים לא חשבתי אפילו שזה מוזר שלפעמים זה מופרד ולפעמים לא....
נראהלי רק בגיל ממש גדול (איפשהו בסוף תיכון) נפל לי האסימון🤭🤭

פשוט לא חשבתי על זה. ולא על כלום כמעט. תמימות שיא.

אומרים לילדים שיש זמנים שמותר לאבא ואמא לישון במיטה אחת וזמנים שלא, כמו למשל תשעה באב ויום כיפור ויש עוד זמנים

המיטה שלהם הייתה מעפנה וזזה מלא. היינו תמיד נופלים בחור גם כשהמיטות היו "מחוברות" אז זה היה פשוט הגיוני וזהו.

פעם נשברו המיטות...

למה יש חור במיטה..

וגם כשמפרידים, זה רווח קטן, אז לא נראה לי שהילדים שמים לב. בכל מקרה אף אחד אף פעם לא שאל.
רק הקטנצ'יק שאוהב לפעמים לבא לישון איתנו אומר מתוך שינה שלא נח לו כי הוא נופל בין המיטות! 😆 גם תופס לי את כל המיטה וגם יש לו תלונות...