שלום לכולן, לצערי גם אני מצטרפת... לא בדיוק אובדן הריון, אבל אני מניחה שאני יכולה לשתף כאן ולשאול. לפני שלושה שבועות נפטרה הפגה הקטנטנה והמושלמת שלי, שנולדה בשבוע 25, לאחר חמישה שבועות שעכשיו כל יום ויום מהם יקר ערך כמו חיי בעיניי. מעולם בחיי לא הייתי עצובה כל כך ולא הרגשתי נורא כל כך, ואני יודעת שזה לעולם לא יעבור. אולי יהיה חלק מהחיים ולא כל החיים כולם כמו שזה עכשיו, אבל לעולם לא ייגמר.
אני כאן בעיקר כי אני מחפשת רופאה לבירור של אחרי הלידה. להבין מה קרה, איזה בדיקות אני צריכה לעשות עכשיו (ואיזה לא), ומה צריך לעשות בעתיד כדי להימנע מאסון נוסף עד כמה שניתן. זה היה ההריון הראשון שלי, ואני מאוד לא מבינה בתחום.
אתאר בקצרה מה קרה: נקלטתי להריון מהר מאוד, לאחר חודש אחד בלבד של ניסיונות. ההריון התפתח יפה, לא היו לי בחילות כלל וחוץ מעייפות קלה לא הרגשתי בכלל שאני בהריון. בשבוע 12 עברתי בדיקת סיסי שלייה, בשל X שביר. שבוע בדיוק לאחר הבדיקה, בשבוע 13, הופיע דימום קל בניגוב בלבד, שהרופא קבע שהוא דימום ישן. בבדיקה לא ראו הפרדות שלייה ולא שום דבר, ונשלחתי לנוח בבית יומיים ולאחר מכן להמשיך את חיי כרגיל. כל יתר הבדיקות יצאו תקינות לגמרי לכל אורך ההריון, ולא נצפתה שום המטומה או הפרדות שלייה.
בשבוע 24 התחלתי להרגיש התכווצויות. לא בדקתי אם הן סדירות או לא, כי הנחתי שלא ושהן נובעות מזה שלא שתיתי מספיק מים פשוט. יום אחר כך חשבתי שאני מרגישה פחות תנועות עובר - מרגישה אותן, אבל פחות ממה שאני רגילה להרגיש. יום לאחר מכן (היום השלישי להתכווצויות) הופיע דימום בניגוב. בשלב הזה נשלחתי לבית החולים.
הגעתי לבית החולים עם צוואר רחם של 44. לאחר יומיים כשצוואר הרחם נבדק שוב, הוא היה 22. לאורך השבוע שהייתי מאושפזת ההתכווצויות גברו, והפכו באיזשהו שלב לסדירות וכואבות. קיבלתי עירוי בלבד, שעזר. הדימום (שלא פסק עד הלידה) התגבר, וכבר לא היה בניגוב בלבד. הצוות הרפואי טען שמדובר בדימום חום ולא טרי, אבל בעיניי הוא כן הלך והפך וטרי יותר. כל הזמן הזה, האולטרסאונד לא הראה כל בעיה בשלייה. התחלתי לקבל כדורי פרוגרסטרון (שמהם הספקתי לקחת רק שניים), ובבדיקה שלישית צוואר הרחם שלי היה דינמי ונע בין 21-24. לאחר שבוע שוחררתי הביתה על אף שלא הייתה הטבה ולמרות צוואר הרחם, ובאותו יום חזרתי כבר לחדר לידה. הגעתי עם צוואר רחם מחוק לגמרי, ללא זיהום נרתיקי ועם התכווצויות סדירות וכואבות. הייתי בחדר לידה שלושה לילות עד שהתינוקת הנפלאה והמושלמת שלי נולדה, נושמת בכוחות עצמה ולא זקוקה להנשמה, כמו נמרה. היא התפתחה באופן מדהים בפגייה, הדהימה את כל הרופאים שכבר הבטיחו לנו שאנחנו מפה הולכים הביתה, ושנפסיק כבר לדאוג. אחרי חמישה שבועות ויומיים - יותר משבוע אחרי שהסיכון כבר חלף - תקפה אותה מחלת המעיים הנוראית של הפגים (נק) והיא לא יכלה לה.
השלייה לא יצאה בשלמותה בלידה, והייתי צריכה לעבור ריביזיו. היא נשלחה לפתולוגיה אבל לא קיבלתי מהם תשובה. במכתב השחרור שלי מבית החולים נכתב כי הסיבה ללידה המוקדמת הייתה הפרדות שלייה.
לא הספקתי לחפש הרבה, אבל לא שמעתי עדיין על סיפור כמו שלי. ממה שנתקלתי, הפרדות השלייה קורית בבית אחת, או שרואים אותה באולטרסאונד, או שיש איזושהי עדות אחרת. אני הרגשתי לכל אורך האשפוז שלי שהרופאים רק רוצים לשלוח אותי הביתה, ושאני לא מדאיגה שם אף אחד. אפילו לא הומלץ לי לשכב ולהימנע מעמידה/ישיבה, למרות צוואר הרחם הלא יציב והמתקצר.
יש לי צורך מאוד גדול בפגישה עם רופא הריון בסיכון בהקדם האפשרי. אני גם מאוד רוצה להבין מה קרה עד כמה שניתן (ואם מישהי כאן יכולה לתת לי כיוון כלשהו, זה יעזור לי מאוד), וגם להתחיל בהקדם האפשרי את הבדיקות שאני צריכה לעבור. אני יודעת שזה מוקדם מאוד לחשוב על היריון נוסף, אבל אני רוצה מאוד להיות אמא, ולא רק אמא שכולה. אשמח לשמות של רופאי הריון בסיכון מומלצים ולא פחות מהכי טובים, לא אוכל לעמוד באסון נוראי שכזה שוב. אני מירושלים ובמאוחדת בעיקרון, אבל לא אכפת לי לעבור קופת חולים או ללכת לפרטי.
השמות ששמעתי עליהם בינתיים ואשמח לחוות דעת אם מישהי מכירה הם פרופסור סמואלוב, פרופסור קופרמינץ, ד"ר שלומי יהלומי, פרופסור/ד"ר יגל ופרופסור/ד"ר הוכנר.
בשורות טובות לכולנו 3>
מאחלת לך מעכשיו רק הריונות תקינים ומשעממים.