המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום אבדן הריון (עמוד 31)

בהנהלת:
מכתב פתיחה
שרשור חדש
דברים שהייתי רוצה לשבוע הקרובציפי כהן
היי אהובות.
מזמינה אתכן לחשיבה וכתיבה (רק מי שרוצה כמובן...)

מה אני מאחלת לעצמי לשבוע הקרוב?
מה אני רוצה שיקרה?
איזה דברים אני לוקחת איתי מהשבוע שעבר ואיזה אני משאירה מאחור ופותחת דף חדש?
אילו אמירות הייתי רוצה לומר השבוע לאנשים סביבי?
מה הייתי רוצה שיידעו?
איזו קבלה אני מקבלת על עצמי לשבוע הזה?

הרבה אהבה, חמלה ורכות לכל אחת מכן. מגיע לכן.
שיהא שבוע טוב.💜
בטא חיובי אחרי ציטוטקאורית13
אז כמעט 4 שבועות אחרי מנה ראשוה של ציטוטק , 3 שבועות אחרי המנה השנייה והתרחשות ההפלה.
לא קיבלתי וסת, עדיין יש מדי פעם הפרשות צמיגיות כתומות/ורודות
היום בהיקור אצל רופא- רירית עבה 15 ממ, לא לגמרי סדירה, לא ניתן לשלול שלא נשארו שאריות.

הנחייה לחכות שבוע ואם לא מגיע הוסת לפנות לאולטרסאונד דופלר,

שאלתי את הרופאה לגבי בדיקת בטא, היא אמרה נחרצות שלא מתייחסים לבטא אחרי הפלה והיא לא מהווה שום אינדיקציה...אבל זה לא מה ששמעתי

חזרתי הביתה, עשיתי בדיקת הריון ( יש לי מלא מאלי) והיא יצאה חיובית, פס חלש אבל ברור ברור לגמרי(
אם אפילו בבדיקת הריון רואים, סימן שבטא גבוהה..

היה למישהי? המחזור יגיע? יש תקווה?😟
היי אוריתאין ייאוש בעולם
אם הבדיקת הריון הביתית יצאה חיובית, ממש לא מחייב שהבטא גבוהה. יש בדיקות שמזהות מבטא 10 אפילו. גם לי קרה שכמה שבועות אחרי הפלה היה חיובי אבל בסוף זה ירד.

גם אותי בהפלה הקודמת, הרופא לא שלח לבדיקת בטא.

לא רואה סיבה למה ביקשו ממך לעשות US דופלר עוד שבוע, אבל אני לא רופאה ולא יודעת מה הרופא ראה שם.

אני יודעת שההנחיה אחרי ציטוטק היא להגיע ביום ה3-5 למחזור או אחרי 6 שבועות, המוקדם מביניהם.

כשהיית בביקורת בבית חולים כמה ימים אחרי שקיבלת את הציטוטק מה אמרו לך על מצב הרירית? ומתי אמרו לך ללכת לרופא בקופה?

אצלי אחרי ציטוטק המחזור הגיע אחרי כמעט 40 יום.
תודה! ממש הרגעת אותיאורית13
הרופאה ראתה רירית בעובי 15 מ"מ לא סדירה לדבריה, היא לא יכולה לשלול שאין שאריות לכן שלחה אותי לדופלר שיראו שם יותר טוב מה בדיוק נשאר , במקרה שהוסת לא מגיעה.

כל כך הרגעת אותי , חשבתי שבדיקות הריון מראות חיובי במרקה של בטה 20.000 ככה לכן נלחצתי

גם זה שיכול להגיע גם אחרי 40 יום, זה מרגיע

בכללי הרופאה שלי די מלחיצה, כנראה, גם כשראתה הפסקת דופק ישר אמרה- נותנת לך הפנייה לגרידה, לא נתנה לי כאופציה ציטוטק, רק בבית חולים אמרו שאפשר גם כדורים בשבוע שלי, ועכשיו אמרה לי ללכת לדופלר,ואחר כך ייתכן ויהיה צורךהיסטרוסקופיה, בסוף כזה הוסיפה- אבל חכי, אל תמהרי, אולי תגיע הוסת, אולי הרירית עבה כי הוסת קרובה.

ועוד פעם אלף תודות על המענה והשיתוף, כי אני כבר נכנסתי ללופ כזה של לחץ,
אחרי הציטוטק במעייני הישועה לאאורית13
לא חוזרים למעקב אצלהם,מבחינתם קיבלת כדור, סיימת,סגרו את התיק. הם נותנים הנחייה ללכת לביקורת אצל רופאה בקופה, היה לי סיפור עם הרופאה שלי, לכן הגעתי אליה רק עכשיו, 3 שבועות אחרי, גם הייתי די רגוע שיצאה הכול, גם כי היה דימום מסיבי, יצאה המון, וגם ראיתי את מה שהיה פעם לשק הריון יוצא.
איזה מוזר שמעייני הישועה לא עושים ביקורתאין ייאוש בעולם
כשאני עשיתי, בבית חולים אחר, אמרו לי להגיע אחרי 3 ימים לביקורת
כן, גיליתי את זה בדיעבדאורית13
וגם אחרי המנה הראשונה, כשהיה ברור לי שהיא לא עבדה, הייתי צריכה לחכות לתור אצל רופאה שלי כדי שהיא תתן לי הפנייה חדשה למיון, אחרת לא היו מקבלים אותי במעייני הישועה... התנהלות ונוהל מוזר ביותר, נראה לי שזה בית החולים היחיד שמתנהל כך.
עדכון לטובת מי שתקרא פעםאורית13
המחזור הגיע, יומיים אחרי, מתברר שבטא מתאפסת רק 5-7 שבועות אחרי הנפלה, או אחרי הווסת
טוב לשמוע שהתחדשת. מאחלת טוב, טוב מאוד.ציפי כהןאחרונה
אבדן הריון ראשון ...אנונימי (פותח)

הריון צעיר. אני צעירה. והכל עוד לפני,

וזה משמח, תראי,

הצלחת להגיע למקום הזה שרצית- הצלחת להכנס להריון, אחרי כל החודשים האלו , שלא...

 

 

ובכ"ז,

זה להפרד ממך.... צעיר ושלי כ"כ.. מילאת אותי, שמחת אותי, הפכת את הצעדים שלי לקלילים יותר...

 

תוך כדי שהתכווץ לי הרחם, שיחררתי אותך, יצאת ממני, ויכולתי להישען רפויה וכואבת על הקב"ה...

 

להתרפק כמו ילדה קטנה...

שמחכה , מחכה מחכה.....

 

 

והלב שלי מתרחב ולומד

 לומד לכאוב , לומד לאהוב, לומד לפעום, לומד לחיות....

 

אובדן הריון ראשון זה כואב כ"כ. הכל ראשוני וחדש ובום הלםאין ייאוש בעולם
זו הפעם הראשונה שאת מרגישה את החוויה שמשהו נוצר בתוכך.
חיכית כל כך להיקלט גם כדי לדעת שהכל תקין אצלך, אבל בום זה נפל.
זה כואב כל כך.
תני לעצמך לכאוב.

רק יכולה לעודד אותך שהסטטיסטיקה היא 20% מכל ההריונות נופלים. והבנתי שהרבה מהם זה בהריון ראשון דווקא.
בע"ה תעברי את זה ותחבקי ילד/ה בקרוב.

חיבוק גדול!
אוי. כואב לי עבורך כל כך. חוויה ראשונית כה נעימה של הריון,ציפי כהןאחרונה
חוויה ראשונית של חיים בתוכך... ופתאום אבדן כה גדול... שהוא גם חוויה ראשונית.
הכאב החי הזה, הראשוני כל כך,
שגורם לנפש להתכווץ ולהתרחב
ללב שלך לפעום אהבה וכאב ביחד-
זה כאב שמגדל לבסוף.
לא קל בכלל. חיבוק חם לשבת שלווה כמה שניתן.
איתך בכל הרגשות שלך. בעליות וגם בירידות.
וכתבת עדין ומקסים.
איך מתגברים על הפחדים?מצפה בקרוב22
הריון שלישי מפתיע עד מאוד חודשיים לאחר ההפלה האחרונה (הפלה שנייה). עשינו חלק מהבירורים (קרשיות ,קריוטיפ היסטרוסקופיה עשיתי מזמן) הכל תקין. שבוע הבא יש לי בדיקת דופק ואני לא יודעת איך אשרוד עד לשם..מפחדת רק לחשוב על חלילה עוד הפלה. הדבר היחיד שקצת מעודד זה שהפעם הבטא הכפילה יפה ביחס להריונות הקודמים..
בקיצור אני מלאה פחדים..מפחדת שאין לי בכלל תופעות...
אוחח כמה קשה ומשמח כאחדאין ייאוש בעולם
משמח כל כך שנקלטת וכל כך מהר..
וקשה כל כך הפחדים. אוי כמה קשה.

אני בדיוק בצומת הזאת אחרי 2 הפלות ועושים קצת בירורים. ורוצה להיקלט רק אחרי שיהיו קצת תוצאות קודם. בגלל הפחד שאת מתארת.

כשהייתי כלה טריה התפללתי לה' שאקלט להריון, כל כך תמימה הייתי שחשבתי שזה מספיק.
היום אני יודעת שלא מספיק שאין בעיה בלהקלט, גם על זה צריך להודות, אבל צריך גם להחזיק אותו.

בידיים מלאות יקרה ! ! !
מי כמונו מבינות איזו ברכה ענקית זו
חיבוק
ממליצה לקחת תמיכה. אני אחרי 3 הפלותראשית אמונה
רצופות. לא לקחתי תמיכה בהיריון האחרון ואני מתחרטת. אולי זה היה עוזר . הקשבתי לדעה רפואית אחת ולא הקשבתי לאחרות .... זה מה שאני הייתי עושה מצד שני שמעתי על הרבה נשים שחוו 2 הפלות רצופות ואז נכנסו להיריוו תקין. מתפללת בשבילך
זה הריון אחרי טיפוליםמצפה בקרוב22
לא ברור אם זה ספונטני או בגלל ההחזרה (פעם ראשונה שאני מחזירה על בסיס טבעי) כך שפעם ראשונה אני בלי תמיכה (וזה ממש כיף) למעט פרגניל שאני לוקחת בהמלצת פרופ' כרפ.
חייבת לומר שממש לא חשבתי שאכנס להריון ככ מהר... (בה) מההפלה הראשונה לשנייה עבר יותר משנה וגם זה בטיפולים..
אני אוכלת סרטים מזה שאני לא מרגישה כלום
ברוך ה'. גם אני אצל כרפ בעקבות ההפלות.ראשית אמונה
הלוואי וימשיך לך טוב. ותזכי לחבוק תינוק. מתפללת עלייך...
רואים טוב בעיניים. ממש מתאמצים.ציפי כהןאחרונה
בהריון לאחר אבדן הקושי הוא לדעת שיהיה טוב, שייצא מזה תינוק בריא... זה באמת כל כך מורכב וקשה.
אני עשיתי עבודה פנימית משמעותית-
חיפשתי כיוונים איך להרגיע, חיפשתי כיוונים איך לעשות לעצמי טוב בלב.
מצאתי כמה שעזרו לי, מזמינה אותך לחפש מה יעזור לך.
הנה כמה:

- יוגה להריון. בעזרת מדריכה מוסמכת.
- עבודה עם נשימות. שאיפה מהאף בעדינות עמוק אל תוך הבטן, ונשיפה החוצה בפה פתוח מעט.
- לשים לב לפרטים הקטנים שאני אוהבת בחיים שלי
- לשמוח על הרגע הזה, בהריון הזה. עכשיו.
- דמיון מודרך- לראות תמונה שלי בשלב מתקדם של ההריון,בלידה... מחזיקה תינוק בוכה ביד... (בתחילת ההריון היה לי קשה מדי לדמיין את הלידה. אז דמיינתי את השלב הבא של ההריון. לאט לאט עם התקדמות ההריון דמיינתי לידה).
- מצאתי לי תמיכה רגשית ותמיכה פיזית (דולה מקסימה) שעזרו לי כל אחת מהכיוון שלה
- שלחתי הרבה אהבה פנימה, לעובר המתוק, קיוויתי והתפללתי לטוב.
- ניסיתי למצוא עוד עיסוקים מלבד ההריון

חיבוק חם. הלוואי וכבר תראי דופק.

שוב.אנונימי (פותח)

שוב להסיר את הריון ולידה מהמועדפים.

שוב להחליט שאת הפורום הזה אני לא מוסיפה לרשימה.

כי הוא לא מועדף.

הוא ברירת מחדל.

תוצר של כאב ושל אובדן.

 

שוב.

 

שוב לשים מסך על עצמי,

כי הכאב גדול מכדי להכיל.

שוב להרגיש רגעים שהוא מגיע כולו

ולהתפרק.

 

שוב.

 

 

 

 

כמעט אותו סרט.

שוב.

 

 

הפלה שניה.

 

 

ברוכה הבאה למועדון.

 

 

 

 

 

 

(ואולי בסוף אני אפסיק לכתוב פה מאנונימי, ואפתח ניק בשביל הפורום הזה.

לא רציתי ליצור שייכות למקום הזה. אבל אני פה).

 

 

 

@אין ייאוש בעולם

מצטערת לתייג אותך מסיבות כאלו.

אבל את התענינת השבוע,

אז בסוף נגמר.

(זאת אני, מהדופק הקצת איטי שנהיה בסדר, מהגודל הקצת קטן של העובר, מהתמיכה של הפרוגסטרון. לא עזר. הגענו היום רגועים ושמחים לוודא שהייתה גדילה. ולא הייתה. והדופק נדם.)

 

 

חיבוק ענק לך יקרה!אמא_מאושרת
מצטערת לשמוע
שהשם ימלא חסרונכם!
לא לא לא! אוף!!אין ייאוש בעולם
הכאב עצום. עצום.
וואו כל כך עצום שאין לי כלים...
מסתובבת חצי רובוט. מחייכת, נושמת, אבל משהו מת בתוכי.

ואוף מבאס אותי שעוד מישו יסבול כמוני.

מחבקת אותך! כי זר לא יבין זאת...
וכאן בשבילך!!
כואב כואב. חצי רובוט... זה כמו להיות חצי משותקת,ציפי כהן
או חצי מתה, סליחה על האסוציאציה המעט פרועה...
כי זה חצי ממך שאינו מתפקד או יצא מכלל פעולה רגשית, ומהלך כמו אין בתוכו חיים...
זה נשמע קשה וכואב מאוד. מאוד.

(משהו מת בתוכי- זו האמירה הכי מציאותית שיש למה שחווית... זה ממש גופני. אבל בוודאי גם נפשי. כמה כאב על המוות הזה!!)

אני מאוד מקוה שאת מוצאת מקום וביטוי לקושי הפנימי הזה, גם כלפי חוץ. לאפשר לעצמך לדבר את הרגש שלך, לאוורר אותו, לבכות אותו או רק לומר כמה את שבורה- זה כבר עוזר.
לא להישאר לבד.
גם בחיים האמיתיים, במערכות היחסים שלך ביומיום. לא רק בפורום.

חיבוק חם לך.
מקוה שלאט לאט תרגישי שאת מוצאת כלים.
תודה ציפי. אני משתפת מאד גם בחיים האמיתייםאין ייאוש בעולם
אבל נמאס להרגיש כאילו אני איזה דיכאונית כזאת. ולדכא את בעלי.

כבר לא נעים לי לכאוב. מרגישה כאילו יש ציפיה שזהו היה עבר, להמשיך הלאה.

מצד שני מה הם מבינים בכלל?
יקרהאמא_מאושרת
ציפיה זה אחלה
אבל ציפיה של מי?
יש מישהי שעברה את זה כמוך?

ממה שאני ראיתי, אפילו אם מישהי חלילה עברה את אותו הדבר, כל אחת לוקחת את זה אחרת.
יש כאלה שזה עובר על ידן ויש כאלה שזה ילווה אותן לאורך זמן.
מה אפשר להבין מזה? שממש אי אפשר לצפות מאף אחת לשום דבר.
מההפלה השניה שלי עברה כבר יותר משנה וחצי.
ב"ה יש לי תינוק!
ואני עדיין לפעמים שם. זה חוזר.
נתתי להם שמות, אני מדברת איתם. אוהבת אותם. גם הם הילדים שלי.
החברה יכולה לצפות למה שהיא רוצה.
לדעתי, מי שלא יכול להכיל אותך- אל תפתחי את זה בפניו.
מי שכן- תיעזרי בו.

אגב, אצלי לקחתי יומיים ונסעתי כל בוקר לים. להתאבל.
עזר לי מאוד לתת לזה את המקום של זה.
חיבוק
חבל שאין אפשרות לעשות לייק... ציפי כהן
אהבתי את מילותייך ואני מצטרפת בכל לב.
ואוסיף נקודת מבט-
מי שמצפה אינו יודע מה את עוברת, ואולי אינו מסוגל להכיל את מה שעברת. לכן הציפיה היא מעין אמירה סמויה:
"קשה לי נורא עם מה שעברת.
זה כל כך כואב שקשה לי להכיל.
בבקשה תחזרי לשגרה כדי שגם לי יהיה קל יותר... וכמובן גם לך."

צריך מקום (רגשי, אולי גם פיזי) להביא אליו את כאבייך ולשהות בהם מספיק זמן עד שהנפש תירגע ותמשיך מעצמה.
פה אנחנו מבינות מאוד.
גם במרחב טיפולי שאינו וירטואלי יש הבנה ומרחב מספיק לכל כאבייך.

מחבקת.
שתפי ככל שתרצי, הדיכאון או הכאב אינם זרים פה ואינם מכבידים.
אנחנו איתך.

ציפי 💓כל כך דייקת בפסקה הראשונה.. קרה לי עםאין ייאוש בעולם
חברה.. הרגשתי אפילו בתנועות הגוף שלה שהיא לא רוצה לחשוב על זה אפילו. היא אמרה לי משפטים מפוצצים כמו 'כולנו עוברים התמודדיות בחיים' 'צריך להאמין שהכל לטובה'. זה נכון. אבל איפה המקום להכלה, לחיבוק..?
היא גם אמרה לי 'אני לא מבינה בזה, ולא רוצה להבין בזה'. וזה קצת פגע בי. כאילו שאני מדבקת באיזה מחלה.
כנראה שבאמת היה גדול עליה להכיל.
גם לי הייתה חברה כזאתאנונימי (3)
שהרגשתי כל כך רע אחרי שסיפרתי לה פשוט הצטערתי על השיתוף איתה
את לא מידבקת... אבל זה קשה לה לשים את עצמה במקומך.ציפי כהן
והיא אכן לא מאחלת לעצמה כזה דבר...
אף אחת לא מאחלת לעצמה או לחברתה. זה כואב מדי.

לעיתים, כשקשה לשאת את הכאב של זולתנו, אנחנו נוטים לומר אמירות מבטלות או מקטינות באיזושהי צורה. כי קשה כל כך להיות עם התוכן הזה. קשה לשהות עם כאב כזה... אז מנסים להקל על עצמינו ועל זולתינו , ואיכשהו לשפר את המצב או ההרגשה...

זה מובן ואנושי, ועלול לקרות לכולנו מול דברים קשים שמאיימים על שלומנו הפנימי.

ועדיין, זה מכאיב ומצער כל כך שזו ההתייחסות.
היינו רוצים שפשוט יהיו איתנו בכאבנו.
כי אין באמת נחמה.

חיבוק חם.
וואו. קלעת בול. תודה על המילים. חיזקת אותיאין ייאוש בעולם
💜ציפי כהןאחרונה
תודה ציפי! ולגמרי מסכימה עם התוספת...אמא_מאושרת


היי, את מהממת. חיממת את ליביאין ייאוש בעולם
עבר עריכה על ידי אין ייאוש בעולם בתאריך כ' בתמוז תשע"ט 16:33
באופן לא מפתיע, הציפיה הזאת מגיעה מאנשים שלא עברו את זה!
במקרה בודד שהיה לי, הציפיה הגיעה מאישה שעברה הפלה אחת בשבוע מוקדם אחרי מס' ילדים (אולי זה בגלל שאז יותר קל לומר לעצמך שזה קורה וזה סטטיסטיקה. לא שמפחיתה מהכאב, אבל אין ספק שזה שונה מכמה הפלות/הפלה בשבוע מתקדם).

מסכימה איתך שכל אחת לוקחת את זה אחרת. מצד שני, איך נקבל את זה תלוי גם בגורמים נוספים מלבד דרך התמודדות - כמו שבוע ההפלה, לפני ילדים/לא, מספר ההפלות ומשתני חיים נוספים שלא קשורים ישירות למקרה.

באופן אישי, מרגישה שלקושי שלי מצורף העניין שזה לפני לידות.
זה לא שחוויתי גם טוב מהריונות וגם כשלון. מבחינתי חוויתי רק כשלונות של הריונות. והאנשים האלה שמגיבים כך, כנראה לא מרוע, פשוט באמת לא מסוגלים להבין מזה שכל החוויות שלך מהריון הסתיימו באובדן. מזה לחזור הביתה עם תחושת 'אין' אחת גדולה.
יש לך פייסבוק?אורית13
יש שם קבוצה סגורה "הפלה לידה שקטה...ומה שביניהם", בדיוק היום ראיתי בה סיפור של מישהי שנעזרה בקבוצה הזאת בשתי ההפלות שלה, וחזרה לעדכן על לידת תינוק ראשון, והיא כתבה כל מיני תובנות שלה מהתהליך, ובכללי, נראה לי שתמצאי שם תמיכה ולא מעט נשים שמבינות אותך בדיוק
מבינה אותך לגמריאמא_מאושרת

אצלי ההפלות פשוט שינו את הראיה

גרמו לי לחשוב איך עד אז כשהייתי רואה שני פסים על בדיקת היריון הייתי בטוחה שעוד תשעה חודשים יהיה תינוק בבית.

חיבוק גדול לך. אין ספק שההתמודדות פה לא פשוטה בכלל.

תני לנפש זמן להתאבל, ופשוט מאוד שהסביבה תקפוץ לך!

בע"ה שהקב"ה ימלא את מחסורך בקרוב!

שולחת חיבוק🤗אנונימי (3)
בדיוק היום הלכתי לטיפול רגשי ולא יודעת איך הגעתי לנושא של ההפלה שעברתי אבל זה היה קשה חשבתי שתינוק חדש ינחם אבל הוא משמח אבל לא לגמרי משכיח נזכרתי בזה שוב והתחלתי לבכות כמו ילדה קטנה רק רוצה חיבוק ברוך ה עברתי רק הפלה אחת בשבוע מתקדם ומאחלת לעצמי שלא יהיו עוד הפלות, לא לי, לא לך ולא לשום אישה בעולם ויהיה לך זרע חיה בר קיימא והריון תקין בידיים מלאות,
בכתיבתך העלית לי דמעות כמה זה עצוב כמה ניסיונות אין באמת מילים לנחם ולעודד רק צריך לתת לזמן לעכל ולאט לאט להתאושש ולנסות שוב הקב"ה ירעיף עלייך רק טוב
שולחת חיבוק מרחוק🤗
אוי לא!!! כמה נורא, כמה כואב!!! שוב....ציפי כהן
חיבוק חיבוק חיבוק, יקרה,
כמה תקוות וכמה ניפוץ
וכמה כאב....
אני ממש. ממש. מצטערת.
וכואבת איתך מאוד.

חיבוק חם!!!
משתתפת בצערך..... בכאבך.... לא ניתן להכלהראשית אמונה
מתפללת שתזכי בקרוב לנחמה.
אני לא מאמינה כמה נוראנועה נועה

עקבתי בשקט וקיוויתי בשבילך כל כך... חיבוק חזק חזק. אין מילים. איתך.

אפשר שירשור עם בנות שעברו גם הרבה הפלות רצופות ונולדוראשית אמונה
אחכ תינוקות בריאים... אני מיואשת לאחרונה... למישהי זה קרה? אני עם 3 פעמים רצופות... ומקווה פעם הבאה לעובר בריא.. אנא תכתבו ותעודדו. זקוקה לסיפורים משמחים
אני עברתי 2 הריונות כימייםמצפה להריון.
ולאחריו נקלטתי להריון תקין בעזרת תמיכה פרוגרסטרון
היום אני חובקת נסיך מתוק בן חודש וחצי
סיפור הציטוטק שליליהיא44
אחרי שאורית המקסימה שיתפה בחוויה שלה החלטתי לכתוב עד כה מה קורה. אורית כתבה ואני מסכימה איתה שזה יוכל לעזור לצערי לעוד נשים שעוברות ויעברו.
ביום ראשון לפני שבועיים התבשרתי בבשורה הקשה- עובר בשבוע התואם 6+3 ללא דופק ונראה כי גם אין התפתחות. לאחר מספר חוות דעת הבנתי שאין ברירה, ניגשתי למיון בערב וקיבלתי המפיג'ין. ביום שני קיבלתי את מנת הציטוטק הראשונה. 4 כדורים בפה והמתנה של 5 שעות.. במשך השבוע דיממתי כמו במחזור, לא היו לא התכווציות קשות ולא דימום מאסיבי. ניגשתי לביקורת ביום שני שעבר באולטרסאונד נצפו קרישי דם ולא היו בטוחים כי יש שארית לכן לא קיבלתי מנה נוספת. שוחררתי הביתה עם המלצה לחכות לווסת הבאה ולאחריו ללכת לרוםא הנשים לבדיקה. בנתיים הדימומים לא פסקו וביום ראשון האחרון התחילה לכאוב לי הבטן, כמה ימים קודם (סליחה על התאור פשוט נראה לי חשוב והכרחי) התחיל ריח חזק ונוראי משם..הגיע למצב שכל שניה החלפתי פד, התקלחתי וכלום לא עזר. ביום ראשון בערב נבדקתי על ידי רופא תורן לא מאוד מקצועי שנתן לי אנטיביוטיקה המתאים יותר לחולי מלריה עם תופעות לוואי קשות. החלטתי לחכות ליום שני ולהתעקש להגיע לרופא שלי. כמובן שקיבל אותי, בדק וראה תוכן לא סדיר ודרש שאגיע בדחיפות למיון. הגעתי במהירות, עשו לי אולטראסאונד בדיקות דם ושתן, בדיקות וגינאליות לא נעימות והוחלט להשאיר אותי לאשפוז בחשד לזיהום או דלקת. לא היה לי חום אך כאב חד בבדיקות שעשו לי ברחם החשידו שאני לקראת זה ולא לקחו סיכון. כרגע אני מאושפזת כבר יום שלישי, מקבלת 3 מנות אנטיביוטיקה ביום דרך הוריד..אתמול קיבלתי מנה נוספת של ציטוטק וגם היום, סהכ 6 כדורים. המטרה לנסות ולהתנקות בעזרתם וללא פעולה כירוגית. כרגע שוקלים לשחרר ולחזור לביקורת בעוד כשבוע ואז לקבל החלטה.. אם לחכות ולווסת הבאה שגם תעזור לניקוי הרחם או להגיע למצב של הליך כירוגי. כמובן שיש צורך להמשיך עם האנטיביוטיקה.
זהו.. זה עד כה.. מקווה שהעדכונים הבאים יהיו משמחים יותר.. בריאות לכולן
כל היום אני חושבת עליך ומציצה בפורוםאורית13
לראות מה שלומך,
יואו, איזה סיפור בהמשכים, כל כך קשה שהוא לא נגמר.

אני עדיין עם דימומים, ההצבע שלהם לא מוצא חן בעיניי- זה לא כמו צבע המחזור. אבל איין כאבים ולא ריח שתארת, אז מחכה לשבוע הבא לביקורת אצל רופאה.
מאוד מאוד מקווה שתשוחררי כבר הביתה ושתצליחי להתנקות עם הציטוטק
היי יקרהליהיא44
תודה, את מקסימה ומחממת לי את הלב.
לפי מה שהבנתי כשהדימום נחלש ומשנה צבעו להכתמות חומות כמו סוף של מחזור את לקראת סיום בעזרת השם. ואני מאחלת מכל הלב שהביקורת תראה שזהו שאת אחרי.
אני מאוד מאוד מקווהאורית13
שחררו אותך? איך את מרגישה?אורית13
אני אגיד מה אני לוקחת, אולי תחליטי שמשהו מזה מתאים לך, בתקווה שיעזור להתנקות, לא מזיק זה בטוח.

שותה מיץ לימונים, כמה שמצליחה (4-5) ביום
אבץ - לחיזוק מערכת החיסון
זרעי פשטן (טחונים)- שמעתי מכמה מקורות שעוזר להתנקות הרחם
וגם קניתי שמן מור - לוקחת כצה טיפות ביום ובעיקר מאוד נהנת להריח , מאוד מרגיע אותי ואני ממש יכולהה לדמיין את עצמי בבית המקדש

ועוד כל מיני דברים שיש לי בבית ושולפת מהמקרר כשנזכרת, אבל
אני אנסהליהיא44
מחר אשלח את בעלי לקנות, להזיק זה לא יכול.
כרגע אני בבית.. מעולפת מהכמות של האנטיביוטיקה והציטוטק..
איזה נסיון קשההאורית13
את האמת, אני לא בטוחה אם במצב כזה לא הייתי מסכימה כבר לגרידה וזהו - האשפוז, עוד מנות ציטוטק, חוסר הידיעה מתי כבר זה יסתיים, הדאגה מהזיהום שלא יזיק לרחם..ובעיקר הבדיקות בדיקות בדיקות, כל ההתעסקות של הרופאים במקום הזה- אוף, זה ממש נסיון קשה מאוד, מה שאת עוברת
בעז"ה, אחרי כל מה שעברת השבוע שבשבוע הבא יהיו לך אך ורק בשורות טובות.
לפחות את בבית כרגע,, תנוחי כמה שאת יכולה
חיבוק ענק⁦❤️⁩
חייבת ממש להגיב לשתיכן!!!אנונימי (2)

 @אורית13 ו- @ליהיא44

 

מידי פעם אני נכנסת לראות כאן התכתבויות ואיך שהבנות מתמודדות.. סתם מתוך התעניינות.. לפעמים עונה ולפעמים לא..

ואני עוקבת אחרי שתיכן , עצובה וכאובה איתכן על מה שאתם עוברות.. שלא תדעו עוד צער ובעז"ה תזכו כבר במהלך השנה לידיים מלאות!! (אם אפשרי מבחינה רפואית, כן?)

ואני חייבת להגיד לכן שאני נפעמת כל פעם מחדש , איך שאתן מחזקות , מעודדות , משתפות , מייעצות אחת לשנייה! וכל זה שאתן עדיין ממש בתוך הכאב העצום שלכן!

אני ממש לומדת מכן מלא!! 

מחבקת אתכן חיבוק חזק ומעבירה לכן כוחות ממני הקטנה!

רק אושר ובריאות!!

תודה, אנונימית היקרה!!!אורית13
תודה רבהליהיא44
אני מרגישה כאילו אני מכירה את אורית כבר באופן אישי, אני שואבת ממנה כוחות ומכל הודעה שלה. לצערי "נפגשנו" פה.. במקרה קשה של שתינו.. ובכלל, הבנות פה והעידוד מאוד עוזר, השיתוף הנכונות לענות ולעודד. לפעמים גם רק הודעת- שולחת לך חיבוק נותנת לי כוח. אני התלבטתי אם להכנס לקבוצה, עכשיו אני מאושרת כי יש בנות שמבינות אותי ומלוות אותי. זה מאוד חשוב לי.
אורית את צודקת התהליך הארוך, חוסר הוודאות והבדיקות נוראיים. אבל אני כל כך מפחדת מהליך כירוגי . כל כך לא בא לי שיכנסו לי לרחם... אז באמת שנותנת לזה צ'אנס. הייתי רוצה להיות אחרי..אבל ממשיכה ככה כרגע, אולי זה יקרה בדרך הזו. בעזרת השם בשבוע הבא אני מקווה לשתף בדברים טובים! מקווה שאת גם בטוב! חיבוק גדול גם לך!
כל הכבוד לך, צריך הרבה כוחות להמשיךאורית13
כשאמרתי שהייתי אולי מסכימה לגרידה, התכוונתי שזאת הייתה החלטה מתוך חולשה ויאוש וחוסר יכולת להמשיך להתמודד , אזהכל הכבוד לך שאת לא נשברת, ממשיכה בדרך שמאמינה בה...עכשיו את כבר נלחמת בלצאת מכל הסיפור בכמה שפחות נזק לרחם,
בתחושה שלי זה כבר עבר את שלב של - נגמר הריון, זה כבר מלחמה על העתיד, על הבריאות שלך
אני מקווה שאני בטוב, הדימום ממשיך, יכול להיות לילה כמעט ללא,חצי יום עם הכתמות בקושי ואז פתאום שוב דימום , לא גדול אבל כזה שברור שזה עוד לא נגמר ואין מה לחשוב על הפסק.
לגמריליהיא44
זאת החלטה קשה להמשיך במצב הזה ולא להיות אפילו לקראת סיום. זה ממש כמו שאת אומרת, מלחמה על העתיד והבריאות ובעיקר על הפריון והרחם. מאוד מאוד רוצה להגיע לשבוע הבא ולשמוע שהמצב טוב יותר.
אני מקווה שהמצב אצלך אומר שאת כבר בסוף התהליך הקשה הזה, ובעיקר שלקראת ההפסק שאומר שאת באמת חוזרת לשגרה ולחיים.
שבוע טוב, מה שלומך?אורית13
@ליהיא44 , איך את מרגישה?
נראה לך שכל המנות של הציטוטק עזרו?
שיהיה לך שבוע טוב עם בשורות טובות!
היי אורית יקרהליהיא44

אני מאוד מקווה שכן, ביום שני אלך לבדיקה נוספת.

מה שלומך? איך את מרגישה?

לא תאמיני, אולי תחשבי שאני משוגעת, אני כבר לא יודעת אם לצחוק או לבכות. בכל אופן משתפת..יום אחרי שהשתחררתי מהאשפוז חזרתי לבית החולים ללילה שלם... בנוסף להכל מסתבר שאני בכלל אלרגית לאנטיביוטיקה שנתנו לי כל הימים... חשבתי ברוב טמטומי שאני רגישה לסדינים בבית החולים שאולי לא כל כך נקי ומשם הגרד הבלתי נסבל שהתפשט בבית לכל הגוף.. מסתבר שלאמבולבלעצבני

חסרת מילים מה שנקרא.... תקופה לא ברורה

לא להאמין מה שאת עוברתאורית13
חזרת לאישפוז בגלל האלרגיה לאנטיביוטיקה?
, מי עוזר לך עם הבית?
מה שאת עוברת...לא להאמין, בטח זה מרגיש לך כבר נצח , כל התקופה הזאת.
אני ב"ה בסדר, עוד לא עסיתי הפסק, אבל זה נראה קרוב.
מה שכן ביטלו לי את התור לרופאה השבוע..יש לי בשבוע הבא, שזה יצא כבר 3 שבועות אחרי מנה אחרונה של ציטוטק.. אבל הכול נראה בסדר..ממש לא בא לי ללחת לרופא גבר..כנראה גם השבוע לא אראה רופא..
אני כבר מתביישת לספרליהיא44
לאנשים,למשפחה לחברות.. שלא יחשבו שאני משוגעת באמת.. כי זה נשמע כבר מטורף. כן חזרתי לאשפוז לילה בגלל האלרגיה לאנטיביוטיקה, מה שבחיים לא היה לי.. מרגישה שהכל הכל יחד. בעלי והמשפחות, בלעדיהם לא הייתי מסתדרת..
יופי אני שמחה לשמוע שלאט לאט הדם פוסק, זה גם חלק חשוב בתהליך הזה, שלא כל פעם נראה את הדם..זה לא קל. אולי תנסי לקבוע לרופאה אחרת? האמת אבל שאם יש עדיין דימומים כנראה שיש עוד מה להוציא.. אני מקווה שהסבלנות של שתינו תשתלם וזה יסתכם בציטוטק והתהליך הארוך מאוד שלו.
שבוע טוב יקרה שולחת לך חיבוק ותודה על הכל! את כבר כמו חברה!
להתבייש? ממש לאאורית13
מה יש להתבייש בזה שגופף פיתח אלרגיה לאנטיביוטיקה, בזה שאת עוברת תהליך קשה..?
אין בקופת חולים שלי רופאה אחרת באזור, יש גם את העיניין של רבעונים, כדי לקבוע תור לרופא נשים אחר אני צריכה לקבל אישור מיוחד ממנהל הסניף...בסניף הציעו לי ללכת לאיזה רופא בעיר שמקבל תורים דחופים , אבל אני לא סובלת אותו, הייתי אצלו לפני שנים פעם אחד ולא רוצה לחזור , בטח לא לבדיקה פנימית.

תגידי, כדי לראות אם הרחם התנקה חייבים אולטרסאונד פנימי? בבית החולים הטכנאית עשתה פנימי ולא הסכימה בטני.

עכשיו אצלי זה לא דם, אדום,ביומיים האחרונים זה ממש צבע חום בהיר כזה, אולי אפילו רב היה מתיר, אבל אף פעם לא שלחתי בדיקות לרב, וגם עכשיו ממש לא מתחשק לי😟


אני ממש איתך בזהליהיא44
תלכי רק לרופאה/רופא שאת סומכת עליו.. זה מאוד חשוב במיוחד במצב הרגיש הזה.
וכן כדי לראות אם הרחם התנקה חייבים אולטרסאונד פנימי, בבטני לא רואים מספיק טוב כמו שהסבירו לי..
אני חושבת שתחכי עוד יום יומיים ובעזרת השם זה פשוט יפסק מעצמו. גם אני אפעם לא שלחתי ובמצב הזה מרגישה שאני רוצה לחכות ממש ממש לסוף, שלא יהיה כתם אחד.. כמו טראומה כזו לא יודעת איך להסביר.. שקודם יצא ממני הכל הכל
אפילו וייתכן שנשארו עודאורית13
איזשהם שאריות, לדעתי , זה לא מצב שמחייב מנות ציטוטק או משהו, אלא שרופא יגיד- נחכה לווסת , בתקווה שיתנקה לגמרי , ומעקב... מאז שכתבת על ריח אנינכל הזמן בודקת- אין ריח מכשיד, שום דבר לא כואב, ככה שלא נראה לי שלרופא יהיה משהו מיוחד להגיד לי חוץ מ- נחכה למחזור הבא, אז...במיוחד אם זה בהכרח בדיקה פנימית, מעדיפה לחכות לרופאה 🙄
ואחרי שמסיימת לכתוב , מתמלאתאורית13
ספקות...אולי בכל זאת זה קריטי שרופא יראה אותי, אבל כל כך כל כך לא רוצה רופא, רק מהמחשבה על זה מתחילה לבכות.
כל התפילות שלי לפני הלידות- שלא יהיה רופא בלידה, וגם עכשיו, בסיעת הדשמייאה, בדיקות פנימיות היו או על ידי רופאה או טכנאית...
זאת הנקודה הרגישה אצלי...((😥
אגיד את האמתליהיא44
הייתה לי רופאה בהתחלה, ואז נאלצתי בלת ברירה לעבור לרופא. מאוד חששתי והתביישתי..מאוד לא רציתי. אחרי התייעצות עם הבעל החלטתי לנסות, בליווי שלו כמובן וזו ההחלטה הטובה ביותר שעשיתי. תראי אם אין סימנים מחשידים, אם אין כאבי בטן, חום, ריח זה ממש נראה כסוף של זה. אם את לא שקטה ומשהו מרגיש לך לא טוב תלכי להבדק רק כדי להרגיש שאת בסדר
מחר את בביקורת, נכון?אורית13
הלוואי בשורות טובות, תעדכני⁦❤️⁩
כן מחר בבוקרליהיא44
בעזרת השם שיגיד שהכל טוב.. תודנץה יקרה, אחזור לעדכן כמובן. ואת תעדכני מה עשית בסוף.. אני רוצה שתרגישי טוב שלא תייהי עם חששות
יקרה. ובעצם, יקרות... גם ליהיא וגם אורית היקרות.ציפי כהן
אתן עוברות משבר קשה, וזה ממש פלא ולא ייאמן שזה פשוט לא נגמר ...
פשוט לא נגמר!!!
אורית, נשמע שהדימום שלך פשוט ממשיך וממשיך... הוא אמנם נחלש ונהיה בגווני חום, שזה סימן טוב מאוד, אבל בכל זאת... לא נגמר...
נשמע ממש כמו סיוט!!
וכמה את עושה בשביל זה!!!
מדהימה שכמוך. לא להרים ידיים, לא להתייאש! זה יגיע לסיום המיוחל.
חיבוק חם!!

וליהיא... איזה דברים הזויים!!!
כתבת פה באיזו הודעה שאת מרגישה שזו ממש טראומה.
ואני אומרת: אכן כך. זו ממש טראומה. זה מתמשך וזה לא נגמר, וחוסר האונים משגע באופן שקשה לתאר! וכל פעם סיבוך אחר... זה בהחלט טראומתי.
אני רוצה לספר לך שנשים רבות עוברות גרידה וזה לא פוגע להן ברחם. את יכולה להחליט לסיים את הסאגה הזאת בגרידה, וזה יהיה בהחלט בסדר גמור. זו אופציה שעדיין עומדת בעינה והיא לא כל כך קשה כמו שאת אולי מפחדת. אמנם יש אחוזים מסוימים לפגיעה, אך הסיכון קיים גם בהליכים אחרים... ואי אפשר באמת לדעת.
כמובן גם האופציה להמשיך באופן תרופתי ולראות מה יתקדם- קיימת ועודנה.
אני מקווה כל כך שתרגישי טוב מהר, שהכל יסתיים
והביקורת מחר תהיה מעולה ומעודדת.

הלוואי!!!

מצטערת שלא הייתי כמה ימים, אני בעומס כרגע ולכן פחות נוכחת.
אתן מקסימות ומדהים שמצאתן זו את זו לתמיכה. מרגש לקרוא אתכן!!

אוהבת מחבקת ומקווה איתכן כל כך!!!


ציפי יקרהליהיא44
תודה רבה על תגובה אישית לכל אחת. אכן אורית היא מקום מפלט שאני חוזרת על מנת לקבל כוחות. זה שהיא דואגת ומתעניינת ונמצאת בזה מרגיש שמבינה בדיוק. אני חושבת שההתכתבות מול כולן חשובה כמו שאמרתי לעכשיו למי שקוראת ולצערי גם לאלו שיקראו בעתיד.
לגבי ההמשך שלי, אני אדבר מחר עם רופא הנשים. אעבור שוב אולטראסאונד ואקווה לשמוע בשורות טובות יותר. כרגע גרידה בלי קשר לא באה בחשבון כיוון שאם יש חשד לזיהום לא רוצים לגעת ברחם כך הסבירו לי. אז האופציה היחידה היא להמתין ולהמתין..להמשיך לדמם ולהתפלל שבאמת הכל יצא.. ההפסק יחכה כרגע, עכשיו אני רק רוצה להיות אחרי מבחינה רפואית בשביל הנפש והגוף.
אני מבינה. כמה קשה העניין עם הזיהום ברחם...ציפי כהן
יכולה לשתף אותך שאחרי הלידה השקטה שחויתי,
הייתי מאושפזת עוד כמה ימים בגלל חולשה גדולה.
לבסוף שוחררתי ביום שישי, הייתי שבת בבית... וחזרתי לעוד שבוע אשפוז בגלל זיהום...
קיבלתי אנטיביוטיקה והייתי מאושפזת להשגחה כדי לוודא שהזיהום הסתיים. אבל זה היה כל כך קשה... חא מספיק מה שעברתי, אני צריכה עוד שבוע אשפוז ועוד חוסר וודאות...??!
אני מבינה היטב את כאבייך ואת חוסר האונים הגדול.

רוצה לעודד אותך לאחר שנים, בהסתכלות לאחור:
א. זה עובר. אמנם זה קשה עכשיו, וצריך לשרוד כל רגע וכל יום, אבל זה באמת עובר.
ב. יש תקוה. ילדתי ילדה מתוקה אחר כך. ויש נשים רבות שילדו אחרי הפלות חוזרות או זיהומים. זה קורה. וזה לא מופרך בכלל.
ג. היי עם מה שקורה לך והכי חשוב: אל תברחי מהרגשות שלך. אם קשה לך ואת עצובה, היי עצובה. תני לעצמך לבכות. אם קשה היי עם מה שקשה. תני לו מלים.
הישעני על בעלך ועל משפחתך, זה ודאי לא בושה זה רק ביש מזל... ואת ראויה לכל הפינוקים האפשריים!! מגיע לך... תגידי מה בא לך ודברי על צרכייך בתוך כל זה. היי כנה ואמיתית, זה יעזור גם לך וגם לסובבים אותך.

מחזקת את ידייך וספרי לנו מה שלומך.
גם אני כאן עוקבת, גם אם לא ממש יכולה לענות בכל יום. אני קוראת הכל ונמצאת איתך בלב.
בהרבה אהבה ותקוה.
תודה על השיתוף שלך ציפיליהיא44
זה לא קל לקרוא.. לצערי בעלי לא ממש בעד להתכנס בתוך העצב. הוא בעיקר רוצה שאתמודד ואמשיך בחיי. גישה קשה, שאני לא מקבלת. כרגע מנסה לעזור לעצמי בעיקר.. אני משתפת שהייתי היום אצל הרופא, לפי התיאורים שלי החליט לא לגעת בי, לא לערוך בדיקה ולתת למקום עוד קצת להחלים אחרי האשפוז בשבוע שעבר. בנתיים אני מחכה עוד קצת ומחכה לשבוע הבא לאולטראסאונד בתקווה שאני אחרי.
אין צורך להתכנס בתוך העצב... רק לאפשר לו להיות.ציפי כהן
אם מתכחשים לרגש, הוא נשמר בפנים ובדרך כלל גדל.
לא כדאי.
אני ממליצה לאפשר לרגש להיות, ויש מגוון סוגים של רגשות. הם כוללים בתוכם גם שמחה, אהבה, תקוה ועוד. לאפשר את התנועה הזו- זה מה שחשוב.
לא להיתקע או להתכנס, אלא להיות עם מה שבא.

אם בעלך אינו קשוב לכך או אינו תומך בך ברגעים שכאלה, מצאי חברה או מישהו אחר לשתף אותו. חשוב שתאפשרי לעצמך פשוט להיות. עם כל מה שעולה. זה לא ייתקע. להפך,זה ינוע.
אם לא מאפשרים- אז זה דווקא נתקע...
כמה פרדוקסלי...

אני שמחה בשבילך שהרופא לא נגע בכלום... מקוה שיהיה בסדר בהמשך.

חיבוקים!!
תודה רבהליהיא44
אני משתדלת למצוא לי מקומות אחרים לפרוק.. האופי של בעלי מאוד חזק, מעביר דברים..שונה לחלוטין ממני.
אני מדברת, מוציאה מנסה לעכל ולנתח מה קורה . עכשיו זה בעיקר עצב.. על כל התקופה...והרצון שיגמר

אורית מה קורה איתך?? איך את מרגישה? חושבת עליך
נעים לשמוע על הביקור אצל רופאאורית13
זה רק מחזק אותי שבמצב שלי אין לחץ לראות רופא,
מאתמול בערב ועד הצהריים לא ראיתי דם בכלל, לקראת הערב שוב משהו חום, אז אני די בהרגשה שאני לקראת הסוף.

לגבי הבעל..גם שלי כך, אני חושבת שזאת דרך התמודדות של רוב הגברים. נגמר,סיימנו, שכחנו, המשכנו הלאה, לא לדרוך במקום, ללעוס את זה, מבחינתם זה בזבוז אנרגיה מיותר, סתם בלבולי מוח של נשים. עוד בימים של לפני הציטוטק, בין לבין הפגין איזה אמפטיה , ביום של הציטוטק השני, איך שבעצם ידעתי ששק ההריון יצאה- מבחינתו נגמר הסיפור.זהו

לכן ,שלא כדרכי, החלטתי לשתף כמה חברות, וכאן, לשאוב את הכוח מנשים ( גם לא כל הנשים יודעות להגיד את המילים הנכונות..🙃 ויש את הללו שהתמיכה שלהם היא להגיד- זה לטובה, טוב שבשבוע 8 ולא 20...בא לי לצרוח- לא! לא טוב שזה קרה בכלללל!)
הנקודה היא, שדיי הנחתי לבעלי לנפשו, לא מחפשת את הנחמה אצלו, כי אין להם את זה, לגברים, אולי יש יוצאים מן הכלל, אבל הרוב לא בנויים לשיחות נפש, וחפירות ברגשות..ככה הם, לדעתי...

אז בעז"ה את אחרי..) ונתחיל לראות את הסוף, שהוא בעצם התחלה חדשה
כל כך מזדהה עם מה שכתבתליהיא44
ככה בדיוק התנהג בעלי, אולי קצת באשפוז הראה יותר דאגה ומחשבה אבל מיד אחרי רצה שאקום כבר על הרגליים..
אז אני מבינה שלפי מה שכתבת לא רק אני זוכה לתמיכה חסרת כל טאקט מאנשים- אני לא מצליחה להבין איך אומרים שלטובה, או תפסיקי לבכות, או יהיו לך עוד ועוד משפטים מטופשים וחסרי רגישות!!!! אז כבר עדיפה לי "התמיכה" שלו משל אנשים עם חוסר אינטיליגנציה רגשית!!!
גם אני הנחתי לו, הבנתי שלצעוק ולבכות לא ממש עוזר לקדם את המטרה אז שחררתי..
אני מתפללת שאנחנו כבר בסוף התהליך.. מחכה כבר לשמוע שאפשר לחזור לשגרה
כמה צריך 'מקום' להביא אליו את הבכי, הכאב והצעקותציפי כהן
וכמה לפעמים העולם שלנו לא נותן לנו את המקום הזה, את הזמן המספיק והמתאים, את הרכות וההבנה שאפשר... שמותר לכאוב...
הנטיה היא לטאטא את הכאב ולא להתיחס אליו. או למצוא מילים שכביכול מנחמות אך בעצם יוצרות מצב הפוך: כעס, רוגז ופגיעה.
לפעמים צריך פשוט לשהות יחד בתוך הכאב.
וזה הכל.
בלי לפתור שום דבר ובלי לברוח.

אנחנו פה איתך.
(ואני ממליצה, ואולי גם אפתח בהמשך, קבוצת תמיכה לנשים לאחר אבדן הריון. שם יהיה מקום וזמן עבור כל אלה.)

כן כן, אנשים לא יודעים איך לתמוךאורית13
את האמת, אני עצמי,לפני המקרה הפרטי שלי, אולי הייתי מאלו, ש"תומכות" עם כל מיני אמירות עומללות בסגנון - תראי את הצד החיובי ..
זה לא מרוע לב, פשוט לא יודעים איך..אז אלו שלא יודעות איך לתמוך, פשוט נטרלתי ולא משתפת יותר ואם שואלות- אומרת- הכול בסדר.
חברה אחת שלי , למרות שלא עברה הפלות , כן נחנה ברגישות ויודעת פשוט להיות איתי בכאב אבל לא יוצא לנו להיפגש הרבה, אז...יש לי אתכן פה, תודה שאתן כאן⁦❤️⁩💛💜
קבוצת תמיכהליהיא44
יכולה מאוד לעזור אני חושבת.. אחרי ששיתפנו באובדן צריך מקום להמשיך לפרוק..כי זה לא נגמר ברגע לצערי. בנתיים כאן זה מצוין.
זה בדיוק זה, הנטייה לטאטא והנטייה להעביר הלאה גורמת אצלי להרבה מאוד כעס ותסכול.. אני מנסה לנתב את זה אחרת.. לגבי האמירות של אנשים, בימים הראשונים הייתי מתעצבנת, מחזירה ועונה עד כדי כך שלא היה להם מה לענות לי, אגב ההערות הגיעו גם מנשים שעברו את זה שזה עוד יותר הרגיז אותי. הייתי עסוקה בלהסביר שזה כן נורא, ושזה לא משנה מתי זה קורה ושאני לא עושה השוואות עם מקרים אחרים ושמותר לי לבכות. היום כבר אין לי כוח להתעסק באנשים אז שיגידו מה שהם רוצים ואני נשארת או במבט חצי מחויך או במבט של תשתקו אם אתם לא רוצים לקבל הרצאה :/
כתבתי לך בפרטי אתמול ;)אורית13
לא הצלחתי להוסיף קישור בפרטיאורית13אחרונה
היי מחשבה שעלתה לי... האם הפלות חוזרות שלא מוצאים להןראשית אמונה
סיבה יכולות להיות קשורות לבעיה בבעל? ? כי לא ראיתי שהפרופסורים שולחים את הגבר לבירור.. סתם תהיתי לי.
ראיתי שיש מחקר שטוען שצריך לעשות בדיקת זרעאין ייאוש בעולם
אבל אולי זה לא הדעה של הרוב...
ובפועל זה לא חלק מהבדיקות שעושים נראלי

מעניין! תודה!ציפי כהן
היי, שאלה מעניינת. לרוב, הבדיקות שנעשות לגברים נעשות בנושאיציפי כהן
פוריות.

בעניין הפלות חוזרות, הדיבור הוא יותר בהקשר של החזקה של התינוק ברחם. אני תוהה איזו בדיקה לגבר יכולה להתאים למצב של הפלות חוזרות. לא נשמע לי כמו משהו שמתאים. אבל אני לא רופאה או ביולוגית... אז איני יודעת....

מה שכן, אני תוהה אם במילים אלו את בעצם רוצה לומר כמה זה לא פייר שגברים לא צריכים לעבור פיזית את כל מה שנשים עוברות כדי להצליח להביא את התינוק (המשותף לחלוטין), לאויר העולם...
בין אם התכוונת לזה או שאלת שאלה פשוטה,
אני מחבקת אותך על מה שאת עוברת. מוזמנת לשתף.

נטורופתית אחת שמבינה בתחום אמרה ליתשוב תחיניאחרונה
שבעיה במורפולוגיה של הזרע יכולה לגרום להפלות חוזרות...שווה אולי לשאול את הרופא שלכם..
שרשור סוף שבוע.ציפי כהן
אז... מסתיים לו השבוע.
היה לנו שבוע מלא ועמוס במגוון אירועים.
אשמח שכל אחת תכתוב משהו על השבוע שלה.

אניח כאן שאלות מנחות שאפשר להתייחס אליהן בכתיבה, ואפשר כמובן כתיבה חופשית.
תנו לעצמכן רגע לחשוב על השבוע שחלף.
אילו אירועים משמעותיים היו לי?
אילו רגעים מיוחדים או משמעותיים חוויתי?
מדוע דווקא אלה היו משמעותיים?
מה היה לי טוב השבוע, מה היה פחות טוב?
מה אני לוקחת איתי לשבת?
מה אני מניחה בצד לזמן הקרוב, עד לשבוע הבא?

חיבוקים ואהבות לכל אחת שקוראת, חושבת, שמשתפת וגם ששותקת.

איחולים לשבת שלווה,
ציפי
שבוע מפרק לחתיכות.אין ייאוש בעולם
סורי שאין לי משהו אופטימי יותר
אנונימי (2)

חיבוק יקרה.

 

 

אין לך מה להצטער... אני מצטערת עבורך שכך את מרגישה.ציפי כהן
זה מובן לי שכך את חשה אחרי חוויות כה קשות וכואבות.
מותר לך להרגיש מפורקת ובלי כוחות כרגע.
אני יודעת שהם קיימים ושיש לך כוחות רבים, לפי היכולת שלך לתמוך בנשים באופן רגיש ואמפתי, למרות הקושי האישי שלך.
מעבר לזה, אפילו מהכינוי שלך אני רואה כמה כוחות יש בך...

מותר להרגיש מפורקת לזמנים מסוימים.
מקוה שיש איתך מי שמחזיק את הפירוק.
מקוה שיגיעו ימים שתרגישי מעט יותר אסופה, או מסוגלת לאסוף את הדברים שהתפרקו לך.

אנחנו פה איתך. בכל הזמנים- המפורקים והאסופים, וימי הביניים.
ליל מנוחה, תני לעצמך זמן ומקום וחיבוק והרבה אהבה.
מגיע לך.

שבוע של גלים.אנונימי (2)

שנעים בין תקווה לבין לחרדה.

 

התחיל בפחד גדול מבדיקת הדופק,

המשיך ביאוש, בכי ופחד אחריה,

אחרי שהיה בסדר, אבל רק כמעט.

כמעט הגודל, כמעט הקצב. כמעט.

המשיך בבכי ופחד, כשתוצאות הבדיקת דם לא היו לי ברורות.

 

וממשיך בתקווה זהירה.

אחרי תור נוסף שהראה דופק בקצב תקין,

עובר שגדל טיפטיפונת ביומיים האלו,

ותמיכה של פרוגסטרון.

 

 

 

הלוואי שלא אהיה שייכת יותר לפורום הזה.

באף הריון.

 

 

 

למרות שלא נראה שבאמת עוזבים אותו.

תמיד הכאב על ההריון ההוא ישאר לו בפינה קטנה בלב.

ותמיד בהריונות יהיו פחדים של אם ושמא ואולי,

והמצב התקין לא ברור מאליו.

ולא ברור מאליו שימשיך.

נראה שתמיד זה יהיה.

 

 

תודה ששאלת ציפי.

 

תודה לך על דברייך, יקרה.ציפי כהן
אני חושבת שיכולים להגיע ימים שקטים יותר, בהם האבדן לא עומד כך מול העיניים. ואפשר להמשיך כרגיל בשלווה ובשלום פנימיים.
זה לוקח זמן וגם מקום נפשי. אבל אפשרי. וקורה.

תני לעצמך להיות עם הימים האלה.
אני איתך בתקוות וגם בפחדים.
לאט לאט.
אמן שיעבור פשוט בשלום.
השבועאנונימי (3)
היה לי בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית
עשיתי את זה אחרי ניתוחית בגלל שאריות של הפלהאני אחרי 5 הפלות ללא ילדים כל הפלה זה סיפור שונה ברוך השם הרחם נקייה.
האמת אף פעם לא חשבתי שאני יצא כל כך שמחה מבדיקה מחכה עכשיו לווסת ולאור ירוק מהרופא שלי לחזור להחזרת עובר איזה כיף שיש מה להחזיר ואני לא צריה לעבור שאיבות אז השבוע שלי הסתיים ואני אופטימית ומקווה לחזור לבשר בשורות טובות
איזה מדהימה את!! וואו. כמה הכרת הטובאין ייאוש בעולם
יקירה, כמה דרך עשית...ציפי כהן
אני שמחה בשבילך על הבדיקה המסמלת התחלה חדשה ותקווה.
את מעוררת התפעלות בשמחה שלך ובהתרגשות לקראת החזרת העובר החדש, בשמחה הפשוטה בכך שלא צריך עוד שאיבות ושזה אפשרי באופק.
את מלמדת את כולנו שיש דברים פשוטים שאפשר לשמוח בהם, בתוך מציאות מורכבת כל כך...
ואת נותנת גם פרופורציות. זה דבר שחשוב להבין אותו כשחווים דברים קשים.
עם זאת, כל אחת החוויה שלה וכל אחת והשלב הנפשי אותו היא עוברת.

אני איתך בשלב הזה שלך, ומקוה איתך לטוב-טוב!!

שבת שלווה.
שבוע של עליות וירידותאורית13
יש את נקודות האור בתהליך, יש ימים של נפילה לתהום
מנסה להרים את עצמי, לצאת מהבור הזה שנפלתי אליו..מבחינת האנרגיות ... לחזור להיות פעילה, לעשות דברים, הבסיסים ביותר- בישול, להחזיר את הבית למצב נורמלי...
נראה לי שאנסה להתנתק קצת מהפורום, לראות אם מצליחה לחזור למסלול החיים, אולי הגיע הזמן לשחרר ולהמשיך ...מקווה שלא יהיו הפתאות לא נעימות בביקור רופאה בשבוע הבא,
שבת שלום לכולן
אני שמחה עבורך על הנסיונות לחזור לשגרה, למעשים הקטנים.ציפי כהן
אולי גם נסיון לחזור לעצמך, לתחושת העצמי המסוגלת לעשות דברים נוספים מלבד להתמודד עם השבר הזה.
באמת יש עוד דברים בחיים, טובים ושמחים ופשוטים וקרובים.
ויש עליות וירידות.
אפשר להתנתק מהפורום לסמן מה ואם יש צורך פנימי אס לשוב אליו. יש הרבה ימים של תנועות בנפש, רצון להתרחק, לעומת רצון רק לשקוע בתוך זה.
לאט לאט, תני לעצמך להיות ולצאת, ללכת ולשוב, עד שתרגישי מספיק חזקה לפרוח ולחיות גם ללא הפורום.
היי קשובה. זה העיקר. תני לעצמך מה שאת זקוקה לו.

חיבוק חם ואיחולים לשבת טובה ולשבוע קל בהרבה!

שבת שלווה.
לקחתי דףליהיא44
וכתבתי בענק "הכל בסדר" ותליתי על המראה בחדר. החלטתי לשנן את צמד המילים בכל פעם שמחשבה רעה נכנסת לי. לפעמים זה עוזר, לפעמים פחות. עליות ומורדות כל היום..
נגיד שבעלי נכנס לחדר, ראה, קרא, ולא ממש הגיב. אולי הוא חושב שהשתגעתי.....
זה העלה לי חיוך...ציפי כהןאחרונה
מצד אחד- כמו מעין מנטרה פנימית שאת מנסה להכניס לעצמך, כדי להירגע,
מצד שני, אולי במציאות העכשווית זה מרגיש קצת לא מציאותי לומר כך? אולי לכן את חושבת שהוא חושב שהשתגעת...?

אני בעד מנטרות. הן באמת יכולות להיות מרגיעות. ותומכות.אני תוהה לעצמי האם את באמת חשה כך,או שזה נסיון לשכנע את עצמך או להעביר את עצמך למצב רגשי אחר?
אולי שווה לדייק המנטרה כך שתשקף את המצב כפי שהוא ותאפשר מרחב נשימה ומרחק התבוננות קדימה?
למשל- אני נהדרת. אני מתמודדת נהדר עם מה שקורה לי. והכל יסתדר על הצד הטוב ביותר, ומהר.
או- אני אוהבת את עצמי ואני טובה. ויהיה לי טוב מאוד גם בהמשך.
או- הדברים יסתדרו בהקדם, בינתיים אני פשוט קשובה לאהבה הפנימית שבי.
או כל משפט שעולה בדעתך, שבו מצד אחד את מחוברת למה שקורה ומצד שני מאוד מאמינה ובטוחה בטוב.

בנוגע לתליית השלט,
אפשר לתלות בחדר (חשבתי לי שכך את גם מעבירה לו מסר בלי מילים: אני צריכה שתעודד אותי! ואם לא תעודד אז אני אעודד את עצמי...)
ואפשר גם לתלות על הלב... עמוק בפנים...

והכי הכי חשוב!
בזוגיות כדאי לדבר. על מה שעובר ועל הצרכים.
קל וחומר במשבר.
דברי איתו, אל תשאירו ביניכם דברים מושתקים. דברי על כאבייך ועל צרכייך. אם צריך תני לו לקרוא דברים שכתבת. היי ברורה עם הצרכים שלך ואל תוותרי על היחד שלכם בתהליך הזה.
אל תישארי לבד.

חיבוק חם!!!



מחקר בנושא חווית אובדן הריון בקרב גברים בישראלMariafo

מפורסם שוב באישור מנהלת הפורום.

 

שלום, 
שמי פורטנוי מריה ואני אחות מוסמכת.
במסגרת לימודיי לתואר שני בסיעוד אני עורכת מחקר העוסק בחווית אובדן ההריון מנקודת הגבר.
תחום אובדן ההריון הינו מוזנח הן בחברה והן בקרב הצוותים המקצועיים המטפלים בחדרי הלידה ומחלקות הנשים ואני מקווה כי מחקר זה יתרום להעלאת המודעות לגברים וזוגות החווים אובדן קשה זה. 
אני מקווה כי בעזרתכם יתאפשר לי להגיע לכמה שיותר אנשים.

תודה רבה!

 

אבל וצמיחה - הקשר בין הזמן שעבר מאובדן ההריון, עוצמת האבל, תמיכה חברתית וצמיחה פוסט-טראומטית בקרב גברים בישראל

 

מציינת כי ייתכן והמענה יהיה קשה עבור חלק מהנבדקים, ולכן המענה על רוב השאלות אינו חובה. 

שאלות, הערות והארות כמובן שיתקבלו בברכה.

 

מחר גרידה. התקשרו אלי מבית חולים ושכחתי מה צריךאנונימי (פותח)
לדעת לפני. צום או משהו? ממה עוד.. עד שיענו לי
חייב צום של 6 שעות ללא מיםאורית13
בלי תכשיטים ועדשות מגע,
נדמה לי גם ללא לק ( לא בטוחה)
מסמכים, ת.ז.
נשנושים קלים לעיכול לאחרי, פירות וכאלו
זה מה שזכור לי שאמרו כשבררתי
לא עברתי בעצמי גרידה
לי אמרו צום מחצות הלילהאין ייאוש בעולם
ושאר הדברים ש@אורית13 כתבה
לי אמרו 8 שעות ללא אוכל ושתיה654654
כנראה זה תלוי בית חולים ושעת ניתוח..אורית13
אז אני הפותחת והתחיל דימום מאסיבי קצתאנונימי (פותח)
בבוקר ראיתי את השק. אני בטוחה...
באתי לבית חולים לפני כמה שעות וומסתבר שנשאר תוכן רחמי של 15 מ"מ אז אני לא צריכה גרידה. בינתיים בהשגחה שעה לראות שהדימום נורמלי.
את שמחה שזה טבעי בסוף?אין ייאוש בעולם
חיבוק
אותי זה בהחלט היה משמח, כמה שזה אירוני,אורית13
אבל נחסך ניתוח, זה משמח, נראה לי
נכון. אבל תלוי מקרה. לכן התעניינתי איך זה בשבילהאין ייאוש בעולם
למשל אני רציתי שיקחו את העובר לבדיקה גנטית
אז לא רציתי שיפול לבד
כי אפשר לעשות בדיקה גנטית רק עם גרידה.

מצד שני טבעי זה הכי טוב לגוף.
גרידה קצת הפחיד אותי הסיכונים שלה, אפילו שהם נדירים
גם אני רציתי.. ומסתבר שהשאירו להם דגימהאנונימי (פותח)
גם בלי גרידה ובדקו הבוקר ואמרו שזה מספיק . ברוך ה. הבעיה היחידה שקמתי עם חום וכאבים וחזרתי לבית חולים.. מחכה כבר שעתיים לרופאה... בינתיים עשו א.ס ולקחו בדיקות דם. יאללה תור הכי ארוך שחיכיתי בחיים נראה לי..
איך השאירו דגימה בלי גרידה?אין ייאוש בעולם
הבנתי שזה צריך להיות סטרילי כדי שיקחו לגנטיקה

לאיזה שבוע העובר מתאים?
הרופאה לקחה לי בבדיקה פנימית אתמול...אנונימי (פותח)
זה היה סטרילי האופן. ובגנטיקה אמרו שזה בסדר...מאמינה שאין סיבה שלא. אל תשכחי שבאתי בעיצומה של ההפלה ויצא ממני עוד כל מיני דברים. שלא נדע. אמרו לי שאין צורך בגרידה כי יצא הכל כמעט.
די איזה הזויאין ייאוש בעולם
איך בבדיקה פנימית? עם מיכשור?

וואי ב"ה שהסתדר. אני מבינה שזו לא הפלה ראשונה שלך?
איך את מרגישה?
עם ספקולאום ועוד משהו נוראי.אנונימי (פותח)
10 דקות לא נעימות. אבל חסכתי לעצמי גרידה. שלא נדע...
וואי איזה יופי! ב"ה!!אין ייאוש בעולם
ובאסה שכאב לך
למזלי אחרי 4 לידות ועוד 2 הפלות קודמותאנונימי (פותח)
לזאת.. אני ממש חסינה עם כל מה שקורה לי שם ועם החיטוטים שכבר התרגלתי .. לא להאמין. לא כאב ..יותר לא נעים ..מציק כזה .. עכשיו שהחום יעבור והכאבים. שיחררו אותי אחרי מלא בדיקות. לא נשאר ברחם משהו. חוץ מחתיכונת.. ואין חשש לזיהום... מחכה שיעבור...אבא תרחם.. מתפוצץ לי הראש.. ממיגרנה
תרגישי טוב! בשורות טובותאין ייאוש בעולם
חסינה אבל הלב בטוח פצוע, אני בטוחה שאת זקוקה לחיבוק. אז
נשמע חוויות קשות וכואבות, מצטערת עבורך מאוד!!ציפי כהן
תנוחי. קחי כדור אם יש צורך בכך. נוחי.
מאחלת שלווה מעתה.

חיבוק חם!!
שבת עם הילדים לא פהאנונימי (פותח)
עם עוד משפחה שאין לי כח. ... ועוד משפחה.. ואין לי לאל לברוח. אולי לאמא שלי אבל זה לא כזה כיף גם שם.. אני עוד סחוטה פיזית... למה אין אחה בית הבראה למפילות?? כלצכך בא לי שקט איפשהו לבד. מה אתן מציעות? לאן אפשר ללכת?
היי יקירהציפי כהןאחרונה
אני מניחה שעכשיו מעט מאוחר בשביל לחשוב על יציאה לאנשהו... אבל כשקראתי אותך חשבתי שאפשר לצאת לבית מלון לנוח שם. יציאה זוגית.
אני מבינה שיש לך ילדים,ושהם אינם בבית כרגע השבת?
מדוע יש משפחות שנמצאות איתכם? אתם מארחים או מתארחים?
לא לגמרי הבנתי מה הסיטואציה, אך נשמע לי בהחלט לא קל להיות עם כל מני אנשים כשאת בעצם רוצה רק שקט ולבד...

כרגע זו המציאות וזה כנראה מה שיהיה השבת. מה יכול לעזור לך לחוות את השקט שלך ואת המנוחה? חשבי עם עצמך ועם בן זוגך.
אולי ספר טוב שיהיה לך לקרוא במהלך השבת סתם כך במיטה?
דברי על הצרכים שלך והיי גלויה לפחות איתו, כדי שיבין שאת זקוקה לזמן שקט ויאפשר לך אותו.

חיבוקים ואיחולים לשבת נעימה ככל שניתן, עם הרבה שקט עבורך.
ב"ה שיצא. חשבתי עלייך הבוקרה' אלוקינו

ואתמול בלילה... ממש ב"ה שלא היית צריכה גרידה

אני מפחדת.אנונימי (פותח)

הריון שני, שבוע 7.

 

ושוב מתחילים סימנים מדאיגים.

מדאיגים אותנו.

לא את הרופא.

הכל בסדר.

 

 

 

הכל בסדר,

חוץ מהדמיון המובהק להריון הקודם.

שהסתיים בשבוע 9.

 

 

אין לי טיפת כח לעבור את זה.

אין לי טיפת כח להיות אופטימית.

לא עושה כלום בבית.

גם בחילות, וגם מותשת נפשית.

בעלי עושה הכל הכל הכל.

וגם תומך בי.

 

 

 

ולעזעזאל עם הבחילות האלו יהיו סתם.

כי אני סובלת ומגעיל לי.

ובשביל ילד- אני מוכנה.

אבל לא רוצה לסבול סתם.

זה לא פיר.

 

 

היי יקרה. את כל כך הגיןנית ומובנת. חיבוק על הפחדים שלך.ציפי כהן
אני מבינה שיש הרבה דמיון בין ההריון הזה להריון הקודם.
אני מאוד שמחה לשמוע שהרופא לא מודאג ושהכל בסדר.
הלוואי ויימשך תקין ומלא עד הסוף, בשמחה ובנחת.
אני חושבת שבשביל שתרגישי מעט יותר טוב מבפנים- כדאי שתנסי למצוא דווקא את הדברים השונים בין שני ההריונות, ולא את הדברים הדומים. גם כי באמת לא הגיוני שיהיה דמיון כה גדול עד כדי כך, חייבים להיות דברים שונים,
וגם כי זה יותר בריא לנפש להפריד ביניהם. אלה באמת שני הריונות שונים, וכדאי להפריד ביניהם גם בלב ובנפש. כך יהיה קל יותר לראות שההריון הזה, שלא כמו קודמו, ימשיך תקין. אמן.

חיבוק חם על כאבייך רגשותייך,וגם על הסבל הפיזי. אמן, שלא יהא לחינם. וכבר עכשיו הוא אינו לחינם.
איתך!
יקרה! אוף כמה שאני מבינה לליבך!אין ייאוש בעולם
תודה לשתיכן!אנונימי (פותח)

@אין ייאוש בעולם מעדיפה לעדכן כאן ולא בהריון ולידה

לצערי כאן יותר נוח לי.

(זאת אני משם, מהשרשור שביקשת לעדכן)

 

היינו אצל הרופא היום,

ב"ה הדופק כבר לא איטי.

הייתה גדילונת קטנטונת ביומיים האלו, היה קשה לראות בדיוק כי העובר בחר לו זוית אלכסונית שלא ממש מאפשרת לראות את כל הגודל,

אז נלך שבוע הבא לראות שבאמת בשבוע הייתה גדילה.

 

והוא נתן לי תמיכה של פרוגסטרון,

למרות שלדעתו לא באמת צריך, אבל כדי שאני אהיה רגועה.

 

זה הרגיע קצת.

ומקווה שבאמת ימשיך להיות בסדר.

 

 

 

זאת הזדמנות בשבילי לשאול מה שלומך,

חשבתי עלייך השבוע, על ההפלה השנייה שלך.

ודאגתי לך

תודה שחזרת לעדכן. דאגתי לך מלאאין ייאוש בעולם
ואני שמחה שהרופא נתן לך תמיכה. מצטערת על זה שלא נלחמתי על זה. אולי היה מציל את ההריונות..
הרופא שלי לא היה בעניין.

אני כאובה נפשית מאד מאד. מקווה לגלות שזה היה מזל רע ומקווה שהבדיקות יצאו תקינות ושמעכשו הכל ילך בידיים מלאות ובבריאות.
תודה על הדאגה יקרהאנונימי (פותח)

מצטערת לשמוע,

וכואבת איתך.

הלוואי שילך בקלות מעכשיו!

אם זה בסדר מבחינתך, אשמח לבוא לאישי לקבל את השמות שלכם לתפילה.

 

 

אמןאין ייאוש בעולם
לגביי הפורום, מבינה למה היה נח לך לעדכן כאן יותר.
אני מרגישה פתאום ממש לא שייכת בהריון ולידה. השירשורים כל כך לא מדברים אליי ובאלי להגיד לכולן שיפסיקו להתלונן שהילד לא ישן/שהן מפחדות מהלידה, באלי לכתוב לפחות את צריכה ללדת! הן נפלו לי כל כך מהר שצריכה ללדת נשמע לי חלום
אבל אני עוצרת את עצמי. כי אני יודעת שזה לא נכון. כל אחד והמקום שלו, והתמודדות שלו.

לאלוקים פתרונים
גם ביניהם לא מעט נשים עברו הפלות,אורית13אחרונה
ובכל זאת, כשילד לא ישן והיא אחרי לידה זה קשה ומתיש, כמובן זה קושי אחר, זה קושי טוב, אבל עדיין זה קושי וטבעי לחלוק אותו עם אחרות,
ומפחיד ללדת, כי גם בלידה דברים יכולים להסתבך, לצערינו..
גם אני על הרבה שרשורים מסתכלת עכשיו ונקודת מבט אחרת...נקודה שנוספה לי אחרי האובדן...לפני כן הייתי תמימה יותר..
כתבת מדוייק כל אחד והמקום שלו, כל אחת וההתמודדות שלה,
ממש אהבתי את זה
הפלות חוזרות המשךshiran30005
עשיתי כל הבדיקות שאפשר, קרישיות , גנטיקה ,לקחתי תמיכה בהריון. בדיקות מיוחדות לי ולבעלי הייתי אצל פרופ כרפ מתל השומר נתן לי זריקות וגם לא עזר . התייאשתי אז עזבתי אותו. עד שסוף סוף הריון אחד החזיק שבוע אחרי הדופק נפל גם. כל הרופאים אומרים תנסו עד שבסוף זה ייקלט את לא עוברת גרידא אז זה בסדר. ( חוץ מפעם אחת) אבל זה מייאש ומתיש. כוחות?? כבר אין
אוי, כמה כואב ומתסכל!! באמת אין כח.ציפי כהן
אני שמחה שעברת את הבדיקות, נראה שעשיתם הרבה דרך!!
האם פרופסור כרפ נתן זריקות לפי משקל הגוף שלך?
יכול להיות שטוב יהיה להתייעץ גם עם פרופסור קופרמינץ. הוא דוגל בשיטה מעט אחרת מפרופסור כרפ.
הייתי מנסה אצלו גם.

חיבוווק יקירה, נשמע כמו סיוט מה שעברת... כל כך קשה ובהחלט לוקח את הכוחות.
אם עברתם הרבה בזמן קצר, ממליצה גם לתת לגוף ולנפש לנוח מכל זה.

עוד חיבוק. הרבה אהבה.
הפלות חוזרות המשךshiran30005
במה קופרמנץ שונה? כרפ נתן פרגניל והמליץ על אימונוגלובילים הקופה לא אישרה וזה גם לא מוכח עם תופעות לוואי קשות אז ויתרתי
לקופרמינץ יש שיטה אחרת.ציפי כהן
הוא ממליץ על לקיחת זריקות נגד קרישיות יתר (קלקסן), והוא נותן מינון עפ"י משקל הגוף של האישה.
לפעמים המינון יכול להיות גבוה, זה תלוי במשקל.
יש רופאים רבים שמתנגדים לשיטה זו, כי הם חוששים מהשפעת התרופה על הדם (עלול להיות דימום יתר).
רופאים רבים נותנים מינון מניעתי (40 מ"ג), או טיפולי (60 מ"ג). הוא יכול לתת גם 80 וגם 100.
קופרמינץ פותר את הפחד מחוסר קרישת דם בכך שהוא בודק באופן סדיר את מידת קרישת הדם (בדיקת דם כל 3 שבועות), ואם הוא רואה שיש משהו חריג- הוא משנה מינון.

אני הלכתי עם הגישה שלו.
יש גישה נוספת שבה נותנים כדור אספירין פעם ביום.
כשהלכתי לפי קופרמינץ הוא לא אמר לי לקחת אספירין, אך כן המליץ על קלקסן. לקחתי רופא נוסף שהשגיח עלי יחד איתו במהלך ההריון, והוא הציע שאקח גם אספירין. אז לקחתי גם וגם...
נולדה לי בת. בחודש תשיעי. והכל היה בסדר.
אצליshiran30005
אצלי זה שונה. יש לי בעיית קרישה אחרת שלא קשור לכל ההפלות. ודווקא קלקסן עשה לי דימום אז הפסקתי עם זה . כל רופאי המטולןגיה של קרישה לא בדעה לתת לי קלקסן.
לכי עם הרופאים. לא לכולן מתאים הכל. חיבוקים!ציפי כהן
אני גם מטופלת אצל כרפראשית אמונה
מקווה שעשיתי בשכל שבאתי אליו .הוא מומלץ גם?.... איזה קשה זה... זה נשמע כבר בלתי נתפס. לא להאמין מה נשים עוברות. ואני בתוכן...מתיש. בא לי להתנתק מכל הסיפורים הקשים ולשמוע סיפורים עם תקווה
כן, גם כרפ מומלץ.ציפי כהן
ואכן, לפעמים קשה לשקוע ולהיות בסיפורים הקשים.
אל תהיי בתוך זה כל הזמן. תני לעצמך הרבה תקוה. לא טוב להיות רק בסיפורים הקשים, או לשהות בתוך הפורום הזה כל הזמן.
אפשר גם לעבור למקומות אחרים.
וגם כדאי.

חיבוקים!!!
חחח אני שוהה פה... כי זה התמיכה היחידה שיש לי. רק אתן מבינותראשית אמונה
אבל ציפי את צודקת... באמת חשוב קצת להתנתק מפה לפעמים...כרגע מחכה לגרידה בבית. גם לא יכולה לעבוד עקב חולשה ועוד בעיות.. מחכה שיעברו כבר הימים... שאהיה אחרי ולא אזדקק לחפש סיבות ותשובות
זה טוב לשהות פה לתמיכה... אבל גם לאוורר.ציפי כהןאחרונה
ולא יותר מדי. להגביל.
קחי לך תחביב ותתעסקי בו.
קריאה, כתיבה, ריקוד, יצירה, סריגה, ציור, נגינה, שירה, האזנה למוזיקה, גידול פרחים, יציאה לטיול... תוסיפי לך לרשימה... כל דבר כזה שמוציא קצת מהעיסוק רק בזה.
יש עולם נוסף על ההמתנה וכדאי גם להיות בו.
אני מבינה, וזה גם נכון, שבזמן ההמתנה לגרידה ובזמן שהנפש מאבדת משהו במקביל לאבדן הגופני- יש צורך להתעסק בזה מאוד. ועדיין, מצאי לך עוד תחומי עניין.
כדי שלא תטבעי.

חיבוק אהובה.
חיבוק גדול.אמא_מאושרת

אין לי תובנות. רק חיבוק גדול

 

ואולי.. אולי הייתי מנסה דיקור סיני, אצל מישהו עם התמחות בנשים. 

וחיבוק 

זקןקה לעצת מנוסות! שוב אין דופק.אין ייאוש בעולם
הפלה שניה. אין ילדים עדיין.
הבנתי שקשה לקבל בירור אחרי 2 הפלות.
זקוקה לעזרתכם. לאיזה רופא אני פונה?
איך אני גורמת לכך שיבדקו גנטית את העובר?
הרופא נשים הביא לי בדיקות לקרישיות יתר. האם זה הבדיקות שצריך?
היי יקירה. איזה כאב!!!! חיבוק חם אהובה. כמה קשה.ציפי כהן
אם הרופא נביא לך בדיקות קרישיות זה מצוין. זה מה שנותנים בדרך כלל אחרי שלוש הפלות... אני שמחה בשבילך שנתן לך.
אלה הבדיקות שנותנים לאחר הפלות חוזרות, כי קרישיות יצר עלולה לגרום להפלות חוזרות.

לגבי רופא-
אפשר ללכת לרופאים הגדולים (פרופסור קופרמינץ באיכילוב, או פרופסור כרפ בתל השומר) הם מומחים להפלות חוזרות, בדרך כלל מתעסקים עם המקרים היותר מורכבים. אבל גם לאחר שתי הפלות יכןל להיות שיוכלו לתת מענה.
שם נוסף של רופא טוב- פרופסור ערן הדר, בילינסון.
אני ממליצה גם על פרופסור סמואלוב משערי צדק, אך יש כאלה שפחות התחברו לסגנון שלו.

כל קוםא שמונה להריון בסיכון יכול להיות מלווה לגבי הפלות חוזרות.
האם הרופא שנתן לך את ההפניות הוא מומחה להריון בסיכון?

חיבוקים על כל זה
באהבה.

אני לא יודעת אם הוא מומחה לזה. הוא רופא נשים.אין ייאוש בעולם
אבל נתן לי גם הפניה לייעוץ גנטי לקריוטיפ של ההורים. ורוצה שאעשה גם צילום רחם.

השאלה איך אני יודעת שהבדיקות קרישיות שנתן לי מספיק מקיפות?
כי יצא לי לקרוא כאן שבנות כתבו שבדיעבד התברר להן שהבדיקות קרישיות שעשו הן חלקיות
יש בדיקה שעולה יותר. זה באזור 1000 שח, לפי זכרוניציפי כהן
האם נתן לך בדיקה שהיא מחוץ לסל ואת צריכה לשלם אותה מכספך...?
לא. נתן לי לעשות אחת בקופה. ואחת מחוץ לקופה אבל בסלאין ייאוש בעולם
בעיניי תעשי את כל הבדיקות הללו, יכול להיותציפי כהןאחרונה
שזה כל מה שצריך .
הוא נתן לך הרבה דברים שטוב שנתן.
הפלות חוזרותshiran30005
היי לכולם, אני חדשה פה. מזדהה מאוד עם מה שאתם כותבות פה וגם מתחזקת מהדברים
אני לאחר 6 הפלות חוזרות בשלבים המוקדמים ( אולי יותר כבר לא סופרת...) לפני כל ההפלות יש לי 2 ילדים בריאים ב"ה ולפניהם עברתי לידה שקטה בסוף ההריון. קיצר לא פשוט.. רוצה מאוד הריון נוסף אך מאוד מאוד חוששת חושבת שאם יהיה לי שוב הפלה כבר לא יעמוד בזה. מהלחץ הזה כבר מס חודשים אני לא נקלטת.. אודה לעצות מהניסיון שלכם וכן מה הטיפול שאתן מקבלות למנוע הפלות נוספות
וואי, נשמע כל כך קשהאורית13
עשית בירור מקיף של קרישיות אצל המטולוג?
וואו! מאיפה את לוקחת כוחות? אני אחרי 2 ואני בקריסה!!אין ייאוש בעולם
היית אצל מומחה?
היי יקירה. יש המון מה לעשות בתחום הזה. מה שחסר לנוציפי כהן
זה מידע מה עשית כבר, עם איזה רופאים נפגשת, מה היו ההמלצות, מה אמרו לך, האם עשית בדיקות קרישיות?
האם המליצו לך על קלקסן או אספירין?
האם את רוצה ללכת לרופא מומחה להפלות חוזרות?
במצב מאוד דומה..אנונימי (2)
עשיתם בדיקות גנטיות?
אצלי ידעתי מראש שיש נשאות שעלולה לגרום לזה..
כך שנפשית קבלתי את ההפלות יותר בקלות. עכשיו אני בתהליך של pgd כדי להמנע מזה.
Ivf+ בחירת עוברים ללא פגם גנטי שידוע מראש.באפלאחרונה
תעברי לתזונה טבעית כולל הורדת מוצרי חלב. זה בדוק!הסיירת

ובנוסף כדאי לבדוק אם אינך סובלת מ-FMF?

הכאב של ההפלה עולה מחדשמתוקנת
כבר עברה יותר מחצי שנה מאז ההפלה. גם התל"מ שהיה אמור להיות עבר...
כבר הרגשתי שעברתי תהליך טוב ונכנסתי לרוגע
אבל מלפני שבועיים זה עלה שוב. הכאב על מה שאיבדתי ועל זה שאני עוד לא בהריון
כל כך רוצה שהכאב הזה יחלוף ואני אוכל לחיות נורמלי
היי יקרה, לפעמים הכאב חוזר וצף. תני לו מקום.ציפי כהן
אפשרי לו להיות כמה זמן שאת צריכה.
כאב על אבדן אינו דבר ליניארי שבא והולך ועובר. זה דבר שמסתובב בפנים, משפיע על חוויות ורגשות, לאט לאט נרגע, ואז שוב צף בגלל משהו שראית או שמעת או הזכיר לך...
לפעמים הוא בא בגלים למרות שנראה שהכל עבר.
אל תדאגי, את בסדר גמור. תני לרגש להיות, ואל תעצרי אותו.
הוא יירגע.
ואם לא נרגע, אולי כדאי לחשוב על כיוונים איך לעזור לכאב להירגע.

חיבוקים!!
תודה על המילים החמותמתוקנת
ברוך השם היתה לי שיחה טובה עם בעלי שבה הוא נתן לי המון אמפתיה.
וברוך השם המחנק בגרון והקושי נרגע.
מתלבטת האם לשתף חברות בזה.
חוששת שלא כל אחת יכולה לשמוע על קושי של הפלה.
אולי ילחיץ אותה באופן האישי...
מה אומרות ?
בעיניי טוב לנסות. תראי כמה אמפתיה של בעלך עשתה לך טוב.ציפי כהן
אין כמו חיבוק של חברה או הבנה נשית, שמאפשרת שחרור ותחושה שאת מובנת.
אני בעד לנסות.
חברה טובה יכולה להיות שם עבורך בקושי שלך, וזה בסדר לספר עליו.
הפלות קיימות בכל כך הרבה מקרים, שאת עלולה אפילו להיות מופתעת מכמות הנשים שעברו חוויה של הפלה ולא שיתפו בכך...
לפעמים הפתח הזה משחרר אמירות מנשים רבות: גם אני עברתי הפלה.... ופתאום את מרגישה שאינך לבד...

וגם אם לא חוו- זה טוב לשתף.
בחרי לך מישהי ותגידי לה שאת רוצה לספר לה משהו לא קל שעברת, והיית רוצה שהיא תהיה תומכת ואמפתית עבורך כי זה קשה לך.
ספרי.
תראי כמה זה פלא לשתף.

חיבוק!!
תודה ששיתפת גם פה.
לדעתיאמא_מאושרת
באמת לא כל אחת יכולה לשמוע על קושי של הפלה
אבל עבורי למשל ממש היה חשוב השיתוף הזה
מצד שני לא יכולתי לשאת את הנטיה של הסביבה למזער את מה שעברתי

לדעתי, אם את יכולה לחשוב על חברה/ אחות שתדע להכיל את מה שעובר עלייך, שתפי אותה
אבל אל תיפגעי אם היא מנסה למזער את זה, או לא יודעת מה לומר.
קחי בחשבון שזאת לא סיטואציה רגילה לאנשים

אצלי, מהפחד שלא יבינו אותי לא שיתפתי
ושיתפתי רק אחרי ההריון התקין שהגיע אחרי
השיתוף הזה הוריד לי סלע מהלב
בדיעבד, אולי הייתי משתפת קודם.
חיבוק גדול!
יקרה, האובדן בא בגליםחמניה

בתחילה, כמו ים סוער, גלים חזקים, מתנפצים לרסיסים קטנטנים. אח"כ קצת שקט עם מערבולות פנימיות, שלא רואים כלפי חוץ, אח"כ גלים פחות סוערים, כאלו שלומדים לגלוש עליהם ומתחתם. לבסוף גלים רכים, מלטפים, הולכים וחוזרים..

 

כ"כ טבעי, כ"כ נכון.. זוכרת את השנה הראשונה לאחר האובדנים שלנו, שלמדתי לשחות, ולאסוף את הרסיסים

שולחת לך הרבה כוחות וחיבוק חזק חזק. שתראי את השקט המיוחל בקרוב

אוי איזה תיאוראמא_מאושרת

כל כך, כל כך מדויק

תיארת אותי בדיוק

וזה ממש ללמוד לשחות

לקחתי לי את האנלוגיה להמשך, מקווה שזה בסדר..

תודה!

כתבת מקסים. תודה חמניה אהובהציפי כהן
התיאור שלך מקסיםמתוקנתאחרונה
ונותן לי גם תחושה של הבנה ושאני נורמלית
תודה רבה.
ומאחלת לכולן שהגלים שישתפו אותה יהיו גלים של שמחה וצחוק של תינוקות וילדים
בבקשה המלצות לרופא מומחה להפלות חוזרות וטלפון 🙇אין ייאוש בעולם
יקירה!אנונימי (2)

קראתי עכשיו את השרשור שלך בהריון ולידה,

ופשוט התחלתי לבכות.

 

אין לי עיצות ותובנות,

אני אחרי פעם אחת

 

אבל חיזקת אותי כאן כ"כ הרבה פעמים...

שפשוט נכנסת לי ללב.

 

שולחת לך חיבוק חזק,

והמון כח.

שה' יתן לכם כח לעבור את התקופה הזאת כמה שיותר בקלות.

וישמח אתכם במהרה.

נראה לי שבפורומים הפעילים יותראורית13
תקבלי יותר מענה...
אני גם פעם ראשונה, מקווה אחרונה,נכך שאין לי עצות כל כך
יש את יעל טוקוצינסקי, שהיא מטפלת בבעיות פוריות וחוסר איזון הורמונלי, יש לה אתר אינטרנט עם מאמרים, אני לא בטוחה שהיא עדיין מקבלת בקליניקה...אולי שווה לבדוק..
כתבתי לך בשרשור שפתחת לפני כמה ימים. תסתכלי.ציפי כהןאחרונה
מכתב לבורא עולםראשית אמונה
מכתב לבורא עולם,
אני כותבת מתוך בלבול חוסר הבנה עייפות. תשישות. כוחות כלים .. לכל בן אדם יש ניסיון... שלא נדע יש כאלה שאיבדו בעל בפיגוע או מחלה. יש כאלה שאיבדו ילד רך בשנים.. יש שאיבדו הוריהם שהיו צעירים. יש שחולים. שרווקים. שמחכים בכליון עינים לילדים... יש כל כך הרבה סוגים של ניסיונות.... תמיד סביבי לכולם קל. ולי נראה שהכי קשה ..ולכולם טוב... יותר ממני. אני עם ניסיון של אובדן... עברתי הפלה לפני שנה וחצי. אחרי 4 ילדים שנולדו בהיריונות תקינים לחלוטין.. חטפתי כאפה... אבל המשכתי כרגיל... ועברו עוד כמה חודשים ושוב היריון ושוב הפלה. ומתחילים כבר לחשוד שמשהו לא בסדר... בודקים קרישיות. אין בעיה. ממשיכים להיריון הבא בתקווה ציפיה וחשש גדול ..ושוב הנורא. עובר שלא שרד. טוב. לבכות סיימתי כמעט... גם הכעס הופחת. לא ציפיתי מסתבר. ציפיתי לגרוע מהכל. והוא הגיע בגדול. ... נורא לי ה' שהתרגלתי. התחושות בקושי מלוות אותי. מן אפטיות מוחלטת. לפעמים יש זעקת שבר. היא נגמרת מהר. כי משהו בי כבה. הכאב נעלם לי. נשאר בי רצון עז לחיות ולהמשיך. לקטוף אהבות ושמחות... לראות ולחוות טוב. להתרגש ממה שקיים.להיות בשגרה ..כי בה כל כך טוב לי אבא אהוב. טוב לי במה שיש. טוב לי. ואני רוצה עוד קצת ומבקשת עוד.... כדי לשמוח ולהתרגש יותר. כדי להגדיל אותך בעולם. אתה עוצר אותי. ונותן לי להרגיש שעד כאן זה מה יש. תשמחי במה שנתתי לך. והרי כל כך טוב לך גם בלעדי זה. טוב לי. טוב לי ה'. אבל אני נגמרת.... מפחדת שלא אעז יותר להביא ילדים מפחד התיסכול והתהליך המתיש שזה מחייב אותי... אתה מצפה שאמשיך לקפוץ.. אני אמשיך.. כמו שאתה מכיר אותי... כי יש בי רצון עז להמשכיות ולאופטימיות לראית הטוב ויש בי רצון עז להביא עוד ילדים רצון מטורף. שלא נותן לי מנוח ואינני יודעת מדוע....... ויש בי עוד אמונה תמימה שאזכה לילד. ולעוד ילד. ושלא אזכור יותר את אשר עברתי כרע אלא כמשהו שחיזק... יש בי המון רגשות. . המון מחשבות. .. לפעמים גם כעס עליך.. ורצון עז לצרוח אליך שתפסיק לעשות לי את זה. זה מאמלל אותי אבל אתה יודע שזה הכי נכון לי ואני לא יודעת כלום. אני בהסתר מוחלט. אז רק אחד ביקשתי עוד כוח. כוח להתמודד עם מה שאתה מביא לי. כח להאמין שעוד אזכה לחבוק ילד. כח להביא בכלל ילד. כח ביקשתי מאיתך.. כח!!!
גרמת לי לבכות..ליהיא44
כוח להאמין שעוד אזכה לחבוק ילד... זה כל מה שאני רוצה עכשיו.. אני מבקשת בכל ליבי שלכל אחת מאיתנו תבוא הנחת הזאת במהרה, שתשכיח את הכאב העצום
מזדהה עם האפטיות והלב שכבהאין ייאוש בעולם
מעריצה אותך על האמונה. אני בקושי מצליחה לגייס כוחות לדבר עם ה'.
יקירה, כמה הרבה רגשות כתבת פה...ציפי כהןאחרונה
ובכל זאת, גם תיארת אפאתיות....

תיארת כעס וכאב,
אכזבה. עצב. יגון.
תיארת פחד מהריון או מאובדן חלילה,
חשש ואף יאוש...
תיארת תקווה ורצון,
אמונה וכוח.
תיארת קשר עם בורא עולם, השלמה עם מה שיש
ולצידם כעס אדיר וחוסר רצון להשלים.
תיארת בקשה, אולי אף דרישה, שיסביר לך מה פתאום זה קורה לך.
ותיארת בדברייך שוב ושוב את הרצון שיתן לך עוד.
שרק ייתן עוד...

יקירה.
התנועה בין הרגשות השונים לפעמים מתישה.
לפעמים כבר קשה להרגיש כל כך הרבה... לכן תחושת האפאתיות.
אך את לא באמת אפאתית. לא עם מגוון הרגשות שהבאת למעלה...
את פשוט חווה הרבה.
ולפעמים בא לך לנוח. פשוט להיות. לשמוח. להנות מהיש.
כמה זה בריא וכמה חיובי.
וכמה טוב לנוע בין הדברים, בין הרצונות והתקוות ובין הכאבים והיאוש, בין הכעסים הגדולים לבין ההשלמה וההבנה.
יש בך הרבה מאוד מאוד.
טוב שהוצאת בכתיבה ובתפילה,
בהודיה ובבקשה.
טוב שנתת ביטוי לכל זה.

מקוה שהאמונה מחזקת אותך, ומקוה איתך להמשך טוב, הכי טוב שתוכלי לדמיין.
זה ממש אפשרי.

חיבוק!!!

צריכה לעבור גרידה דווקא. לא יכולה לפרט. מה הפרוצדורהאנונימי (פותח)
חיייבים קודם מיון וכו? זה באותו יום? אחרי כמה ימים?
הבנתי שזה תלוי בית חוליםאורית13
צריך להתקשר לבית החולים ולשאול אותם, יש כאלו כמו לניאדו, שאפשר לקבוע תור טלפונית, להגיע ולסיים ביום אחד, יש כאלו כמו מעיני הישועה שחייבים לבוא למיון ( עם הפנייה למיון) לעבור 2 בדיקות אולטרסאונד אצלהם ( על ידי טכנאית ורופא) ואז לקבל אידור מרב בית החולים ( עיניין של דקה האחות עושה בטלפון) ורק אז הם יכולים לקבוע לך תור לגרידה וייתכן ויבקשו לבוא ערב לפני להכניס למינריה- זה כבר תלי מה הרופא במיון ימליץ
הבנתי שרוב ביתי חולים דורשים קודם ביקור במיון ואז קובעים תור ורק בלניאדו אפשר לקבוע טלפונית. אבל כמובן כדאי לברר טלפונית עם בית החולים שאת מתכוונת להגיע אחיו
חיבוק חם. אכן תלוי באיזה בית חולים. כפי שכתבה לך אורית.ציפי כהןאחרונה
מה שלומך?
עובר שהתאים לשבוע 6 פלוס 4 והפסיק להתפתחראשית אמונה
עד כמה זה נורא בהפלה טבעית לעומת שבוע 8 פלוס? עברתי פעמיים בשבוע 8 פלוס... גם שעות של גושים? שלא נדע מה אני עוברת... לא מאחלת לכן. גם נורא הרגיע אותי לקרוא איך הפלות חוזרותת קשורות להופעת סרטן בהמשך.(בציניות כמובן)... פשוט נגמרו לי המלים. אין לי מושג מה עוד נותר לי לעשות. שנה וחצי של יסורים... וכל פעם מתאוששים קמים מתפללים מצפים. סיימתי לצפות. ואפילו כבר לא בוכה. פעם שלישית זה כבר... הופך אותך לעניין שבשגרה. התרגלתי . רק בבוקר קשה שאני קמה.... מרגישה מוות בלב. ואז ממשיכה בחיים. ההכל רגיל מנסה לשמח את עצמי. התעייפתי מלהישאב לכאבי לב. אני רוצה לחיות הקדוש ברוך הוא אני בן אדם אופטימי ושמח. כמה אפשר לכאוב על מוות ואובדן... לא הערכתי את 4 הילדים המתוקים שיש לי היריונות תקינים לחלוטין. ופתאם ברצף 3 לא תקינים בדיקת קרישיות מאה אחוז חבל שהקשבתי לרופאים הלא נכונים ולא לקחתי תמיכה. בעצם חבל לבכות על מה שהיה אני אמשיך בחיי עד יעבור זעם ההפלה הזאת.... ואקום מחדש ונראה מה יהיה לישועתך קיוויתי ה'. רק לישועתך!
הי, יקירה,כואבת איתך..אורית13
איך מגלים קרישיות יתר ? אלו בדיקות צריך לבקש?
יש לי ב"ה 3 ילדים, ההפלה הזאת הממה אותי, כל כך לא ציפיתי..מה צריך לדרוש מהרופא? איזה בדיקות בדיוק ? כדי לא לעבור את היסורים כמוך?

אוף איזה כאב עצום. הלב נקרע לרסיסיםאין ייאוש בעולם
ממש נקרע. הבחילות גומרות אותי... לפחות שזה יגמרראשית אמונה
וואי. לפחות שהגוף ירגיש טוב, אם לא הנפש. איזה ייסוריםאין ייאוש בעולם
איך בא ליצשיהיה בית הבראה למפילותראשית אמונה
אני חייבת חופשה לנפש עם נשים לא עם בעלי.. משהו אחר...רוצה שקט מהעולם... הלוואי ואמצא מקום כזה
חיבוקרק אמונה

יש הרבה חופשות לנשים ואולי בבית החלמה כן יסכימו?

ויש כאן פורום אבדן הריון, מכירה?רק אמונה

אולי הם יוכלו לתמוך.

אני בפורום הזהראשית אמונה
היי אהובה ויקרה. כמה כאב במילותייך!!ציפי כהן
קודם כל, חיבוק חם על כאבייך ויסורייך בחצי השנה האחרונה.
אני שומעת גם הרבה אשמה, אולי שיח פנימי בין אשמה לבין לשחרר ולסמוך על הקב"ה.
מצד אחד "למה שמעתי לרופאים ולא לקחתי תמיכה"
מצד שני, "חבל לבכות על מה שהיה, אני אמשיך בחיי".
זה שיח בין הצדדים השונים, שבעיניי דווקא כן כדאי לאפשר להם מקום. לשניהם.
אולי אפילו ליצור שיח דמיוני בין החלקים השונים בתוכך.
הושיבי אותם סביב שולחן, או במקום נעים כלשהו, וצרו שיח. כל החלקים ישבו סביב המעגל וידברו את מה שהם מרגישים וחווים. אם כל החלקים יקבלו את מקומם- אולי ייווצר לך פתאום צד נוסף, שלא היה קיים שם, או שתביני פתאום משהו שלא הבנת קודם...?
נסי לראות איזה חלק מנסה לומר לך משהו ולאיזה חלק את לא מקשיבה, או לא מאפשרת לו להיות.
קבלי את כולם, הם כולם צדדים שלך. חבל שתדחי הצידה אחד מהם.

בנוגע לתמיכה או לבדיקות- הייתי הולכת עם זה לפרופסור כארפ או קופרמינץ או אחד הרופאים האחרים שמתעסקים באבדן הריון והפלות חוזרות.

ובנוגע לחופשה לבד ... או עם נשים...
אמנם באמת חבל שאין בית הבראה לאחר אבדן הריון (רעיון גאוני! אולי יום אחד אקים משהו כזה...),
אבל את בהחלט יכולה ליסוע עם חברה. תזמיני מישהי יצאו לכן לנופש. רק שתיכן. בטוחה שזה יעשה לך טוב.
אני אישית יצאתי כמה פעמים לנופש לבד, כשהייתי זקוקה לשקט. וגם עם חברה.
שווה לחשוב על כך!!!

חיבוק חם יקרה.
מה שלומך היום?
ברוך ה. בסדר....תודה ציפילה היקרהראשית אמונה
הייתי אתמול אצל כרפ.... נתן לי הפניה למלא בדיקות... עושה את מירב ההשתדלות... נותר לי לבטוח בה'. בוא נגיד שאני במצב יותר טוב מהפלה קודמת. חושבת חיובי וממשיכה לתפקד. כי התעייפתי ליפול לעצב. לפעמים יש משברון אבל ככל שאני עושה וממשיכה ורואה אנשים יותר קל לי. אני שמחה במה שיש ומשמחת את עצמי...
נהדרת. וגם תשתפי בכאבייך, תני להם מרחב. אל תדחפי פנימה.ציפי כהן
תני למישהו להיות איתך, לראות ולשמוע.
זה חשוב.
בסדר יקרה?

חיבוק מכל הלב.
ברור. נותנת מקום להכל. ושוב תודה את מדהימהראשית אמונה
מעריצה אותך על ההתמודדות!!!אין ייאוש בעולם
תודה מותק .. אין לי ברירה. נגמרו הדמעות בא ליראשית אמונה
כרגע בעיקר אוכל . מלא שוקולד וקצפת... זה משמח אותי . מזזל שאני רזה עדיין.
אני הוספתי 4 ק"ג בשבועות האחרונים😔אורית13
חחח... מזל שיש את האוכל בעולםראשית אמונהאחרונה
שאלה לגבי ציטוטקליהיא44

קיבלתי מנה אחת של ציטוטק לפני כשבועיים. מאז אני מדממת.. בימים האחרונים הרבה פחות אך עדיין לא נמצאת במצב שיכולה להתחיל הפסק טהרה. רציתי לשאול לצערי מניסיונכן.. כמה זמן ארך כל תהליך ההפלה הקשה הזה.. אני סובלת בכל פעם שעוד רואה את ההכתמה הזאת, מרגישה בעיטה בבטן בכל פעם מחדש.

כמה זמן זה עוד צריך להמשך?

ואחרי הפעם ההיאאנונימי (2)

כל השק הריון יצא?

 

אני קבלתי מנה אחת של צטוטק דרך הפה, אבל כבר דיממתי ממש כשקבלתי את זה, והיו כאבי מחזור חזקים מאד מאד עוד לפני הכדורים.

אחרי יומיים בUS כבר לא היו שאריות לשק, רק רירית.

טבלתי אחרי שבועיים (כלומר הפסק שבוע אחרי)

 

אני זוכרת שהרופא שלי אמר לי שהדימום עצמו הוא X זמן (לא זוכרת כמה, אז לא רוצה לכתוב סתם), ואם אח"כ עוד יש דימום- אז לבוא לבדוק.

אבל שלהצליח לעשות הפסק יכול לקחת יותר... ומבחינה רפואית זה כבר לא נחשב דימום.

 

אם את דואגת -תלכי להיבדק.

אולי יש דרך רפואית לנקות את הרחם.

 

או לחילופין - לקחת פרימולט נור ולחזק את הרירית שלא תצא.

 

 

בהצלחה

שייגמר לך בקלות

תודה על המענה המהירליהיא44

הייתי בשבוע שעבר באולטראסאונד והרופאה הסבירה שיש עוד קרישי דם אבל לא משהו חריג שמצריך עוד מנה...

לא דיממתי בצורה מסיבית בתקופה הזאת אבל כן השק יצא..

אולי באמת כדאי להבדק שוב אצל רופא נשים.. תודה שוב, אמן.. רק רוצה להיות אחרי 

תשאלי רופאה על פרימולט נור (אותה אנונימית)אנונימי (2)

עדיף מישהי דתיה או מבינה בטהרה.

 

בזמנו הרופא שלי (דתי) אמר לי שאם מדי הרבה זמן לא אצליח לעשות הפסק - אז אולי פרימולט.

 

 

הי, אני עכשיואורית13
10 ימים אחרי מנה ראשונה, ו 4ימין אחרי מנה שנייה,
לא רק שהדימום ממשיך, (חלש אבל ממשיך) אלא שהיום אחרי 3 ימים של שקט יחסי, ( רק דימום חלש) פתאום יצאה קריש דם מגעיל וגדול...
ביאס אותי לגמרי, גם כי מתברר שהרחם עוד לא התנקה סופית ( רק ביום שלישי הרופאה שלי מקבלת אלך לבדוק) וגם כי נמאס לי כבר, והתזכורת הזאת שוב הכניסה אותי לדכדוך..(((
לגמריליהיא44

מראה הדם מזכיר כל פעם ומדכא נורא.. 

אני מקווה שזה תקין המצב הזה, פתאום נכנסתי ללחצים.. אולי זיהום חלילה

כי אני לא קיבלתי מנה שניה.. אז למה זה ממשיך ככה

היי יקרה, איזה צער. חיבוק על כל המסע הזה שלא נגמר...ציפי כהן
מבין מילותייך אני שומעת דני דברים עיקריים.
אחד- הצורך שהתהליך יסתיים כבר, שהגוף והנפש יוכלו לעבור לשלב אחר, שלב עבודה נפשית או המשך חיים, ובכל אופן ללא התמודדות עם דימום שמעורר קשיי פרידה, עצב וכאב.
שני- הצורך במגע ובחיבוק מבעלך,הצורך בהפסק טהרה שיוביל לבסוף למגע שכה זקוקים לו לאחר תהליך כה קשה וכואב. לאחר אבדן כה גדול.
לא אמרת זאת במפורש, אך אני שמעתי מבין מילותייך את הכאב הגדול שבדחיית ההפסק, וכמה זה קשה שאי אפשר להיטהר כבר.
באמת קשה!

לגבי הדימום, טוב שבדקת לאחר שבוע. אני מבינה שהרופאה אמרה לך שיש עוד דימום ושלא הכל יצא. זה מסביר את הדימום של השבוע האחרון. אם הדימום שלך לא מאסיבי, והוא נחלש- זה סימן שזה בדרך אל הסוף. אך אני מציעה שבכל זאת תלכי לבדוק מה קורה שם בפנים,אם את יכולה. כדי לסיים עם הסאגה הזאת, להרגיע את הנפש, ולנסות בכל זאת להתנקות. רופא יכול לומר לך כמה זמן יכול לקחת הדימום, אם הוא רואה עדיין תוכן ברחם.
ואני אומרת אפשרות נוספת, כי אני מבינה שאת כן רוצה להתכונן למגוון אפשרויות - לפעמים אחרי ציטוטק שבו לא הכל יצא, עושים בכל זאת גרידה. כדי להוציא מה שנשאר.
היי מודעת לאפשרות הזו אם עדיין יש תוכן ברחם.

יקירה,
זו התמודדות ארוכה וקשה. הלוואי ותסתיים כבר.
מחבקת אותך ומאחלת טוב מאוד!
שיהא שבוע מבורך.

אני ממש עם דמעות בעינייםליהיא44

את קראת כל כך נכון את הדברים ופרשת בדיוק את הנפש שלי.

אני בהחלט זקוקה לקרבת בעלי ולתמיכתו.. לצערי המאוד רב הוא הודיע לי כי רוצה לחכות עכשיו בנסיון להכנס לעוד הריון.. מבחינתי הייתי מנסה מיד אחרי המקווה... אני מתפללת בכל יום שדעתו תשתנה ואוכל למצוא בזה מעט נחמה..

בשבוע שעבר ראו רק קרישי דם אך לא תוכן המצריך מנה נוספת של ציטוטק או חלילה מצב של גרידה.

אני כנראה באמת בסוף כי הדימום נחלש, נראה כמו הסוף של המחזור.. יותר הכתמות כהות ולא דם כמו בהתחלה.

בכל אופן אלך להבדק לשקט הנפשי שלי.. 

אני מודה לך מאוד על התגובה החמה זה מעודד מאוד

יקרה. אוף זה כל כך קשה שאת רוצה והוא עוד לא.אין ייאוש בעולם
בכל מקרה ההמלצה היא לתת לגוף מחזור אחד טבעי אחרי הדימום של ההפלה.
לראות שהגוף חזר למסלולו ולאיזון.
תני לבעלך את הזמן הזה עד הווסת הבאה ואחרי המחזור הבא תשוחחי איתו שוב, אולי עד אז הוא יתאושש קצת ודעתו תשתנה.
זה כל כך מתסכלליהיא44
ואפילו מאכזב התגובה שלו.. כי מה אישה רוצה אחרי דבר כזה?? עוד הריון בריא ושלם.. כרגע נמנעת מלדבר על זה והלוואי הלוואי שדעתו תשתנה בקרוב.. אני יודעת שיש זמן שרצוי לחכות מבחינה רפואית ואכן אחכה.. בתקווה שעד אז דברים ישתנו.
יקרהאין ייאוש בעולם
יכול להיות שהוא פוחד מלאבד שוב.
יש שתי תגובות עיקריות שמתרחשות אחרי הפלה, יכולות להופיע גם אצל נשים. לעיתים רוצים מיד, ולעיתים רוצים לחכות מסיבות שונות (ולעיתים רוצים גם וגם ולא יודעים מה יותר). בגלל הפחד לאבד, בגלל רצון לשיקום פיזי, רצון לשיקום נפשי ועוד.
התגובות מובנות ולכל אחד צורת וקצב החלמה שונה
לי לקח שלושה שבועות עד שטבלתי.אין ייאוש בעולם
הדימום עצמו היה לא הרבה זמן. אבל גם היה לי את הזמן המינימלי שחייבת לחכות ברמה ההלכתית. וגם באמצע ספירת שבעה נקיים שוב היה דימום.

מבינה ממש את הצורך להיטהר ולקבל כבר חיבוק מהבעל. אבל תני לגוף שלך את הזמן שלו להחלים. אני הרגשתי שזה גם טוב לתת לו להוציא כל מה שהוא צריך.

חיבוק
את צודקתליהיא44
פשוט לא אמרו לי כמה זמן הדימום אמור להמשך.. אני אלך להבדק היום . לקבל קצת מידע..והכי חשוב לראות שהכל תקין..
לגבי התגובה של בעלך..אורית13
אני מניחה שמאוד קשה לו לראות אותך סובלת כל כך, והוא מפחד ודואג לך למקרה שחס וחלילה הסיפור יחזור על עצמו ..
אני עצמי, בתגובה הראשונה שלי, חשבתי לעצמי- אני לא רוצה להסות שוב עכשיו, רוצה להתאושש נפשית, הרגשתי כאילו עברתי סוג של בגידה של הגוף בי, אולי אפילו של בורא עולם שהניח לזה לקרוא לי....
ויש את הפחד מה אם זה שוב יקרה..לא רוצה שזה יקרה לי שוב..איך אתמודד..
מצד שני עם ההחלמה של הגוף וההתאושדות אני מגיע להבנה שלמנוע אנימלא רוצה בטוח...אני עם עצמי יודעת מה היה שונה בהריון הזה מההריונות הקודמים מבחינה רפואית, לא בטוחה שזה מה שהשפיעה אבל יחד עם זאת יש לי סוג של תקווה שנותנת לי יותר רוגע שאם אקח את הצמח הזה בהריון הבא כמו בקודמים, אז גם הוא יסתיים בידיים מלאות בעז"ה. הידיעה הזאת שאני יכולה לנקות פעולה כלשהי שאולי תעזור, נותנת ליכוח לנסות שוב.
תני לבעלך זמן, ובעיקר, אנימחושבת שאם הוא יראה שרת בסדר, אז גם הוא ירגע
אורית יקרהליהיא44

אני מאוד מקווה שכך יהיה..לידו אני משדרת ״עסקים כרגיל״…כמובן שיש רגעי שבירה גם מולו אבל בגדול אני משתדלת לתפקד כרגיל.. גם מתוך ההבנה שלראות אותי בדיכאון לא יעזור לי ובטח לא לו. 

תחושת הבגידה של הגוף מלווה גם אותי, אך אני מאוד רוצה באיזשהו מקום לפצות על זה וכיאה למזל שור אני רוצה את זה כבר שלשלום... מבחינתי אני לא רוצה להמתין ומרגישה שזה מה שירפא אותי ויעזור לי לשקם את הנפש

בעז"ה!אורית13
חוזרת לשתףליהיא44
שההרגשה הלא טובה שלי מהדימום המתמשך לצערי הייתה נכונה. כרגע מאושפזת משעות הצהריים בגלל חשד לזיהום.. עשו לי אולטראסאונד נוסף ולא ניתן לקבוע סופית שלא נותרה שארית.. מאוד קשה המחשבה שאני לא אחרי, מאושפזת, רחוקה מהבית וממשפחתי ופוחדת מאוד מההמשך. לא ציפיתי לזה..כבר הייתי בטוחה שאני אחרי... מתפללת כבר לנסות ולחזור לשגרת חיי...
אוי יקרה... כמה מצער לשמוע!!!ציפי כהן
לפי מה שהבנתי ממקרים אחרים, לפעמים אין ברירה אלא לעשות גרידה וכך לוודא שהכל יצא...
ממש כפי שרשמתי לך למעלה.
אני מצטערת איתך מחבקת אותך חיבוק חם!!
ורוצה לומר לך- קחי נשימה, היי נוכחת במה שאת עכשיו. תני לעצמך כל פעם שעה לעבור.
עשי לעצמך משהו טוב בשעה הזאת.
היי נוכחת עם הרגשות והתחושות ותני להם ביטוי. אפשר בכתיבה- פה או לעצמך או למישהו אחר,
אפשר בהאזנה לשירים שיעזרו לך להרגיש מובנת (שירים הרבה פעמים מבטאים את מה שמרגישים... מוזמנת לשתף מה השיר של היום, עבורך, או של הרגעים הללו... אולי נפתח שרשור שירים...?)
אפשר גם לצייר.
אפשר לדבר עם הבעל/ אמא/ חברה.
היי עם רגשותייך.

זה יעבור.

חיבוק חם יקרה ואהובה!!
אנחנו איתך.
אוי, כל כך קשה ומבאס((אורית13
עד שהתחלת להרגיש יותר טוב ושוב בית חולים (
מתפללת עבורך ועבורי,שנהייה כבר אחרי..
אני גם עדיין עם דימום,אורית13
ועדיין לא הלכתי לבדיקה, כי לשבוע הזה אין תור פנוי לרופאה שלי, והדימום נהייה ממש מועט ביומיים האחרונים, כך שחשבתי שהוא כבר לקראת הסוף ואפשר לחכות לשבוע הבא עם ביקור רופאה ( כל כך לא רוצה ללכת לרופא אחר)

אבל עכשיו די חלחצת אותי...הדימום שלי ביומיים האחרונים ממש טיפונת אפילו יותר דומה לכתמים ..האם ככה היה גם אצלך?
יחד עם זאת אני רק שבוע בלבד אחרי המנה השנייה של ציטוטק, אז אולי זה עדיין תקין, מאוד מאוד מקווה
שבוע אחרי זה בסדר. היא היתה שבוע לפנייך.ציפי כהן
אל תילחצי... לאט לאט.
כל גוף וההתאוששות שלו.

חיבוק על הדימום.
אמן אמןליהיא44
אני ממש לא מאמינה שאני פה...
בא לי לחבק אותך, מסכנה, כמה קשהאורית13
ועוד אשפוז חוסר וודאות, פשוט סיוט
קשה קשה כל כךליהיא44
אני כבר משתגעת מהמתנות ובדיקות.. אני יודעת ומקבלת את כל הניסיון הזה באהבה. אני מאמינה ויודעת שבסוף אני אקבל פיצוי ענק. אבל כרגע ברגעים האלה הראש מתקשה לקבל.. וכמו שאת אומרת, החוסר וודאות וזה שאני לא יודעת מה קורה הורס אותי
כן. חוסר וודאות וחוסר אונים- דברים שקשה לשאת. מאוד!ציפי כהן
להיות תלויה במישהו אחר,
לא לדעת מה קורה לך...
כמה זה קשה!!
אנחנו אנשים שרוצים לדעת, שרוצים לשלוט במה שקורה לנו. ופתאום כזה חוסר אונים מציף...
זה באמת קשה.

מנסיוני במגוון התנסויות, גיליתי שבמצבי חוסר אונים אני גדלה.
אני מקשיבה פנימה למה שאני מרגישה, ומאפשרת לזה מקום ומרחב.
מנסה לבטא במילים,
מנסה לתת שם לתחושות,
משתפת בכאביי.

חוסר האונים מציף בי את הרצון לדעת ולשלוט במה שקורה, אבל אני לומדת לשהות ברגע הזה. עכשיו. להיות נוכחת במה שקורה עכשיו, בלי להיות תלויה בדברים חיצוניים.
מתמקדת פנימה ועושה עם עצמי עבודה להיות נוכחת וקשובה לרגשותיי.
אם יש לי בכי אני בוכה.
אם יש כאב אני מנסה להקשיב לו, לרפא משהו או לשהות איתו.
אם יש שמחה על משהו אני נוכחת בה, מאפשרת לה להתרחב בי עם כל נשימה.
עבודת נוכחות עוזרת להיות עם מה שעכשיו, וחוסר האונים מקבל תחושה של שליטה, רוגע ויכולת.
ממליצה בחום!
יש כאן מאמר די מפורטאורית13
אולי יעזור לקראת סוף המאמר יש הסבר על מעקב אחרי ציטוטק, כמה יכול להימשך דימום וכו'
לך
טיפול תרופתי או גרידה לריקון הרחם במקרים של הפלה טבעית?, ספריית מאמרים | שיבא נשים
ותעדכני מה איתךאורית13
תודה יקרותליהיא44
מאוד מעודד לראות ולקרוא שאתן איתי.
כרגע אני פה, קיבלתי עוד מנת ציטוטק בתקווה לריקון מה שעוד נשאר. מקבלת אנטיביוטיקה ומחר אגש לאולטראסאונד ונראה איך ממשיכים. כרגע אין צפי לשחרור :/
כמה מ"ג ציטוטק נתנו לך?אורית13
לפי מה החליטו לתת לך אנטיביוטיקה? יש לל כאבים? חום? או רק על סמך אולטרסאונד ולייתר ביטחון?

בעז"ה שמחר תהייה בבית!
הלכתי אתמול להבדקליהיא44
אצל רופא הנשים שלי, גם כי הדימומים נמשכו וגם כי כאבה לי הבטן וסליחה סליחה ושוב סליחה על התאור עכשיו- היה לי ריח נוראי משם והחלטתי שמשהו לא בסדר. או שיש פטריה או זיהום. המדדים בסדר רק שבבדיקות הרחם שלי נורא נורא רגיש וכואב והאולטראסאונד מראה שיש תוכן, בעיקר קרישי דם אך אי אפשר לשלול לחלוטין תוכן אחר.. ולכן החליטו לא לחכות ונתנו אנטיביוטיקה. שלוש פעמים ביום דרך הוריד.. ציטוטק במקום 4 כדורים שקיבלתי שבוע שעבר קיבלתי עכשיו רק 3
תודה רבה על התיאוראורית13
המפורט, זה גם עוזר לי עכשיו, לדעת למה לשים לב וגם יעזור לבנות אחרות שיקראו אפילו אחרי שנים ..
נשמע שההחלטה של הרופאה ששחררה אותך ללא. מנה נוספת של ציטטק לפני שבועיים הייתה שגוייה((
אני קיבלתי בפעם השנייה 4 כדורים כמו בפעם הראשונה, אבל גם הייתי בשבוע יותר מתקדם ממל, וראו מלא תוכן ברחם.
איך את עכשיו?
מתפללת עבורך שהפעם הכדורים ישפיעו את פעולתם לטובה!
העיקר להיות כבר אחרי, מחבקת אותך
תודה אהובהליהיא44
את צודקת, אם הייתי מקבלת מנה נוספת אולי לא הייתי נמצאת איפה שאני היום. אני כרגע מקבלת מלא אנטיביוטיקה... אחרי עוד מנת ציטוטק שלא הרגשתי שעשה משהו רציני. מחר אעבור אולטרסאונד נוסף ובעזרת השם שאעדכן שהכל בסדר ושאני יוצאת הביתה
תנוחי כמה שאפשר💜אורית13אחרונה