שרשור חדש
מחקר בנושא חווית אובדן הריון בקרב גברים בישראלMariafo

מפורסם שוב באישור מנהלת הפורום.

 

שלום, 
שמי פורטנוי מריה ואני אחות מוסמכת.
במסגרת לימודיי לתואר שני בסיעוד אני עורכת מחקר העוסק בחווית אובדן ההריון מנקודת הגבר.
תחום אובדן ההריון הינו מוזנח הן בחברה והן בקרב הצוותים המקצועיים המטפלים בחדרי הלידה ומחלקות הנשים ואני מקווה כי מחקר זה יתרום להעלאת המודעות לגברים וזוגות החווים אובדן קשה זה. 
אני מקווה כי בעזרתכם יתאפשר לי להגיע לכמה שיותר אנשים.

תודה רבה!

 

אבל וצמיחה - הקשר בין הזמן שעבר מאובדן ההריון, עוצמת האבל, תמיכה חברתית וצמיחה פוסט-טראומטית בקרב גברים בישראל

 

מציינת כי ייתכן והמענה יהיה קשה עבור חלק מהנבדקים, ולכן המענה על רוב השאלות אינו חובה. 

שאלות, הערות והארות כמובן שיתקבלו בברכה.

 

מחר גרידה. התקשרו אלי מבית חולים ושכחתי מה צריךאנונימי (פותח)
לדעת לפני. צום או משהו? ממה עוד.. עד שיענו לי
חייב צום של 6 שעות ללא מיםאורית13
בלי תכשיטים ועדשות מגע,
נדמה לי גם ללא לק ( לא בטוחה)
מסמכים, ת.ז.
נשנושים קלים לעיכול לאחרי, פירות וכאלו
זה מה שזכור לי שאמרו כשבררתי
לא עברתי בעצמי גרידה
לי אמרו צום מחצות הלילהאין ייאוש בעולם
ושאר הדברים ש@אורית13 כתבה
לי אמרו 8 שעות ללא אוכל ושתיה654654
כנראה זה תלוי בית חולים ושעת ניתוח..אורית13
אז אני הפותחת והתחיל דימום מאסיבי קצתאנונימי (פותח)
בבוקר ראיתי את השק. אני בטוחה...
באתי לבית חולים לפני כמה שעות וומסתבר שנשאר תוכן רחמי של 15 מ"מ אז אני לא צריכה גרידה. בינתיים בהשגחה שעה לראות שהדימום נורמלי.
את שמחה שזה טבעי בסוף?אין ייאוש בעולם
חיבוק
אותי זה בהחלט היה משמח, כמה שזה אירוני,אורית13
אבל נחסך ניתוח, זה משמח, נראה לי
נכון. אבל תלוי מקרה. לכן התעניינתי איך זה בשבילהאין ייאוש בעולם
למשל אני רציתי שיקחו את העובר לבדיקה גנטית
אז לא רציתי שיפול לבד
כי אפשר לעשות בדיקה גנטית רק עם גרידה.

מצד שני טבעי זה הכי טוב לגוף.
גרידה קצת הפחיד אותי הסיכונים שלה, אפילו שהם נדירים
גם אני רציתי.. ומסתבר שהשאירו להם דגימהאנונימי (פותח)
גם בלי גרידה ובדקו הבוקר ואמרו שזה מספיק . ברוך ה. הבעיה היחידה שקמתי עם חום וכאבים וחזרתי לבית חולים.. מחכה כבר שעתיים לרופאה... בינתיים עשו א.ס ולקחו בדיקות דם. יאללה תור הכי ארוך שחיכיתי בחיים נראה לי..
איך השאירו דגימה בלי גרידה?אין ייאוש בעולם
הבנתי שזה צריך להיות סטרילי כדי שיקחו לגנטיקה

לאיזה שבוע העובר מתאים?
הרופאה לקחה לי בבדיקה פנימית אתמול...אנונימי (פותח)
זה היה סטרילי האופן. ובגנטיקה אמרו שזה בסדר...מאמינה שאין סיבה שלא. אל תשכחי שבאתי בעיצומה של ההפלה ויצא ממני עוד כל מיני דברים. שלא נדע. אמרו לי שאין צורך בגרידה כי יצא הכל כמעט.
די איזה הזויאין ייאוש בעולם
איך בבדיקה פנימית? עם מיכשור?

וואי ב"ה שהסתדר. אני מבינה שזו לא הפלה ראשונה שלך?
איך את מרגישה?
עם ספקולאום ועוד משהו נוראי.אנונימי (פותח)
10 דקות לא נעימות. אבל חסכתי לעצמי גרידה. שלא נדע...
וואי איזה יופי! ב"ה!!אין ייאוש בעולם
ובאסה שכאב לך
למזלי אחרי 4 לידות ועוד 2 הפלות קודמותאנונימי (פותח)
לזאת.. אני ממש חסינה עם כל מה שקורה לי שם ועם החיטוטים שכבר התרגלתי .. לא להאמין. לא כאב ..יותר לא נעים ..מציק כזה .. עכשיו שהחום יעבור והכאבים. שיחררו אותי אחרי מלא בדיקות. לא נשאר ברחם משהו. חוץ מחתיכונת.. ואין חשש לזיהום... מחכה שיעבור...אבא תרחם.. מתפוצץ לי הראש.. ממיגרנה
תרגישי טוב! בשורות טובותאין ייאוש בעולם
חסינה אבל הלב בטוח פצוע, אני בטוחה שאת זקוקה לחיבוק. אז
נשמע חוויות קשות וכואבות, מצטערת עבורך מאוד!!ציפי כהן
תנוחי. קחי כדור אם יש צורך בכך. נוחי.
מאחלת שלווה מעתה.

חיבוק חם!!
שבת עם הילדים לא פהאנונימי (פותח)
עם עוד משפחה שאין לי כח. ... ועוד משפחה.. ואין לי לאל לברוח. אולי לאמא שלי אבל זה לא כזה כיף גם שם.. אני עוד סחוטה פיזית... למה אין אחה בית הבראה למפילות?? כלצכך בא לי שקט איפשהו לבד. מה אתן מציעות? לאן אפשר ללכת?
היי יקירהציפי כהןאחרונה
אני מניחה שעכשיו מעט מאוחר בשביל לחשוב על יציאה לאנשהו... אבל כשקראתי אותך חשבתי שאפשר לצאת לבית מלון לנוח שם. יציאה זוגית.
אני מבינה שיש לך ילדים,ושהם אינם בבית כרגע השבת?
מדוע יש משפחות שנמצאות איתכם? אתם מארחים או מתארחים?
לא לגמרי הבנתי מה הסיטואציה, אך נשמע לי בהחלט לא קל להיות עם כל מני אנשים כשאת בעצם רוצה רק שקט ולבד...

כרגע זו המציאות וזה כנראה מה שיהיה השבת. מה יכול לעזור לך לחוות את השקט שלך ואת המנוחה? חשבי עם עצמך ועם בן זוגך.
אולי ספר טוב שיהיה לך לקרוא במהלך השבת סתם כך במיטה?
דברי על הצרכים שלך והיי גלויה לפחות איתו, כדי שיבין שאת זקוקה לזמן שקט ויאפשר לך אותו.

חיבוקים ואיחולים לשבת נעימה ככל שניתן, עם הרבה שקט עבורך.
ב"ה שיצא. חשבתי עלייך הבוקרה' אלוקינו

ואתמול בלילה... ממש ב"ה שלא היית צריכה גרידה

אני מפחדת.אנונימי (פותח)

הריון שני, שבוע 7.

 

ושוב מתחילים סימנים מדאיגים.

מדאיגים אותנו.

לא את הרופא.

הכל בסדר.

 

 

 

הכל בסדר,

חוץ מהדמיון המובהק להריון הקודם.

שהסתיים בשבוע 9.

 

 

אין לי טיפת כח לעבור את זה.

אין לי טיפת כח להיות אופטימית.

לא עושה כלום בבית.

גם בחילות, וגם מותשת נפשית.

בעלי עושה הכל הכל הכל.

וגם תומך בי.

 

 

 

ולעזעזאל עם הבחילות האלו יהיו סתם.

כי אני סובלת ומגעיל לי.

ובשביל ילד- אני מוכנה.

אבל לא רוצה לסבול סתם.

זה לא פיר.

 

 

היי יקרה. את כל כך הגיןנית ומובנת. חיבוק על הפחדים שלך.ציפי כהן
אני מבינה שיש הרבה דמיון בין ההריון הזה להריון הקודם.
אני מאוד שמחה לשמוע שהרופא לא מודאג ושהכל בסדר.
הלוואי ויימשך תקין ומלא עד הסוף, בשמחה ובנחת.
אני חושבת שבשביל שתרגישי מעט יותר טוב מבפנים- כדאי שתנסי למצוא דווקא את הדברים השונים בין שני ההריונות, ולא את הדברים הדומים. גם כי באמת לא הגיוני שיהיה דמיון כה גדול עד כדי כך, חייבים להיות דברים שונים,
וגם כי זה יותר בריא לנפש להפריד ביניהם. אלה באמת שני הריונות שונים, וכדאי להפריד ביניהם גם בלב ובנפש. כך יהיה קל יותר לראות שההריון הזה, שלא כמו קודמו, ימשיך תקין. אמן.

חיבוק חם על כאבייך רגשותייך,וגם על הסבל הפיזי. אמן, שלא יהא לחינם. וכבר עכשיו הוא אינו לחינם.
איתך!
יקרה! אוף כמה שאני מבינה לליבך!אין ייאוש בעולם
תודה לשתיכן!אנונימי (פותח)

@אין ייאוש בעולם מעדיפה לעדכן כאן ולא בהריון ולידה

לצערי כאן יותר נוח לי.

(זאת אני משם, מהשרשור שביקשת לעדכן)

 

היינו אצל הרופא היום,

ב"ה הדופק כבר לא איטי.

הייתה גדילונת קטנטונת ביומיים האלו, היה קשה לראות בדיוק כי העובר בחר לו זוית אלכסונית שלא ממש מאפשרת לראות את כל הגודל,

אז נלך שבוע הבא לראות שבאמת בשבוע הייתה גדילה.

 

והוא נתן לי תמיכה של פרוגסטרון,

למרות שלדעתו לא באמת צריך, אבל כדי שאני אהיה רגועה.

 

זה הרגיע קצת.

ומקווה שבאמת ימשיך להיות בסדר.

 

 

 

זאת הזדמנות בשבילי לשאול מה שלומך,

חשבתי עלייך השבוע, על ההפלה השנייה שלך.

ודאגתי לך

תודה שחזרת לעדכן. דאגתי לך מלאאין ייאוש בעולם
ואני שמחה שהרופא נתן לך תמיכה. מצטערת על זה שלא נלחמתי על זה. אולי היה מציל את ההריונות..
הרופא שלי לא היה בעניין.

אני כאובה נפשית מאד מאד. מקווה לגלות שזה היה מזל רע ומקווה שהבדיקות יצאו תקינות ושמעכשו הכל ילך בידיים מלאות ובבריאות.
תודה על הדאגה יקרהאנונימי (פותח)

מצטערת לשמוע,

וכואבת איתך.

הלוואי שילך בקלות מעכשיו!

אם זה בסדר מבחינתך, אשמח לבוא לאישי לקבל את השמות שלכם לתפילה.

 

 

אמןאין ייאוש בעולם
לגביי הפורום, מבינה למה היה נח לך לעדכן כאן יותר.
אני מרגישה פתאום ממש לא שייכת בהריון ולידה. השירשורים כל כך לא מדברים אליי ובאלי להגיד לכולן שיפסיקו להתלונן שהילד לא ישן/שהן מפחדות מהלידה, באלי לכתוב לפחות את צריכה ללדת! הן נפלו לי כל כך מהר שצריכה ללדת נשמע לי חלום
אבל אני עוצרת את עצמי. כי אני יודעת שזה לא נכון. כל אחד והמקום שלו, והתמודדות שלו.

לאלוקים פתרונים
גם ביניהם לא מעט נשים עברו הפלות,אורית13אחרונה
ובכל זאת, כשילד לא ישן והיא אחרי לידה זה קשה ומתיש, כמובן זה קושי אחר, זה קושי טוב, אבל עדיין זה קושי וטבעי לחלוק אותו עם אחרות,
ומפחיד ללדת, כי גם בלידה דברים יכולים להסתבך, לצערינו..
גם אני על הרבה שרשורים מסתכלת עכשיו ונקודת מבט אחרת...נקודה שנוספה לי אחרי האובדן...לפני כן הייתי תמימה יותר..
כתבת מדוייק כל אחד והמקום שלו, כל אחת וההתמודדות שלה,
ממש אהבתי את זה
הפלות חוזרות המשךshiran30005
עשיתי כל הבדיקות שאפשר, קרישיות , גנטיקה ,לקחתי תמיכה בהריון. בדיקות מיוחדות לי ולבעלי הייתי אצל פרופ כרפ מתל השומר נתן לי זריקות וגם לא עזר . התייאשתי אז עזבתי אותו. עד שסוף סוף הריון אחד החזיק שבוע אחרי הדופק נפל גם. כל הרופאים אומרים תנסו עד שבסוף זה ייקלט את לא עוברת גרידא אז זה בסדר. ( חוץ מפעם אחת) אבל זה מייאש ומתיש. כוחות?? כבר אין
אוי, כמה כואב ומתסכל!! באמת אין כח.ציפי כהן
אני שמחה שעברת את הבדיקות, נראה שעשיתם הרבה דרך!!
האם פרופסור כרפ נתן זריקות לפי משקל הגוף שלך?
יכול להיות שטוב יהיה להתייעץ גם עם פרופסור קופרמינץ. הוא דוגל בשיטה מעט אחרת מפרופסור כרפ.
הייתי מנסה אצלו גם.

חיבוווק יקירה, נשמע כמו סיוט מה שעברת... כל כך קשה ובהחלט לוקח את הכוחות.
אם עברתם הרבה בזמן קצר, ממליצה גם לתת לגוף ולנפש לנוח מכל זה.

עוד חיבוק. הרבה אהבה.
הפלות חוזרות המשךshiran30005
במה קופרמנץ שונה? כרפ נתן פרגניל והמליץ על אימונוגלובילים הקופה לא אישרה וזה גם לא מוכח עם תופעות לוואי קשות אז ויתרתי
לקופרמינץ יש שיטה אחרת.ציפי כהן
הוא ממליץ על לקיחת זריקות נגד קרישיות יתר (קלקסן), והוא נותן מינון עפ"י משקל הגוף של האישה.
לפעמים המינון יכול להיות גבוה, זה תלוי במשקל.
יש רופאים רבים שמתנגדים לשיטה זו, כי הם חוששים מהשפעת התרופה על הדם (עלול להיות דימום יתר).
רופאים רבים נותנים מינון מניעתי (40 מ"ג), או טיפולי (60 מ"ג). הוא יכול לתת גם 80 וגם 100.
קופרמינץ פותר את הפחד מחוסר קרישת דם בכך שהוא בודק באופן סדיר את מידת קרישת הדם (בדיקת דם כל 3 שבועות), ואם הוא רואה שיש משהו חריג- הוא משנה מינון.

אני הלכתי עם הגישה שלו.
יש גישה נוספת שבה נותנים כדור אספירין פעם ביום.
כשהלכתי לפי קופרמינץ הוא לא אמר לי לקחת אספירין, אך כן המליץ על קלקסן. לקחתי רופא נוסף שהשגיח עלי יחד איתו במהלך ההריון, והוא הציע שאקח גם אספירין. אז לקחתי גם וגם...
נולדה לי בת. בחודש תשיעי. והכל היה בסדר.
אצליshiran30005
אצלי זה שונה. יש לי בעיית קרישה אחרת שלא קשור לכל ההפלות. ודווקא קלקסן עשה לי דימום אז הפסקתי עם זה . כל רופאי המטולןגיה של קרישה לא בדעה לתת לי קלקסן.
לכי עם הרופאים. לא לכולן מתאים הכל. חיבוקים!ציפי כהן
אני גם מטופלת אצל כרפראשית אמונה
מקווה שעשיתי בשכל שבאתי אליו .הוא מומלץ גם?.... איזה קשה זה... זה נשמע כבר בלתי נתפס. לא להאמין מה נשים עוברות. ואני בתוכן...מתיש. בא לי להתנתק מכל הסיפורים הקשים ולשמוע סיפורים עם תקווה
כן, גם כרפ מומלץ.ציפי כהן
ואכן, לפעמים קשה לשקוע ולהיות בסיפורים הקשים.
אל תהיי בתוך זה כל הזמן. תני לעצמך הרבה תקוה. לא טוב להיות רק בסיפורים הקשים, או לשהות בתוך הפורום הזה כל הזמן.
אפשר גם לעבור למקומות אחרים.
וגם כדאי.

חיבוקים!!!
חחח אני שוהה פה... כי זה התמיכה היחידה שיש לי. רק אתן מבינותראשית אמונה
אבל ציפי את צודקת... באמת חשוב קצת להתנתק מפה לפעמים...כרגע מחכה לגרידה בבית. גם לא יכולה לעבוד עקב חולשה ועוד בעיות.. מחכה שיעברו כבר הימים... שאהיה אחרי ולא אזדקק לחפש סיבות ותשובות
זה טוב לשהות פה לתמיכה... אבל גם לאוורר.ציפי כהןאחרונה
ולא יותר מדי. להגביל.
קחי לך תחביב ותתעסקי בו.
קריאה, כתיבה, ריקוד, יצירה, סריגה, ציור, נגינה, שירה, האזנה למוזיקה, גידול פרחים, יציאה לטיול... תוסיפי לך לרשימה... כל דבר כזה שמוציא קצת מהעיסוק רק בזה.
יש עולם נוסף על ההמתנה וכדאי גם להיות בו.
אני מבינה, וזה גם נכון, שבזמן ההמתנה לגרידה ובזמן שהנפש מאבדת משהו במקביל לאבדן הגופני- יש צורך להתעסק בזה מאוד. ועדיין, מצאי לך עוד תחומי עניין.
כדי שלא תטבעי.

חיבוק אהובה.
חיבוק גדול.אמא_מאושרת

אין לי תובנות. רק חיבוק גדול

 

ואולי.. אולי הייתי מנסה דיקור סיני, אצל מישהו עם התמחות בנשים. 

וחיבוק 

זקןקה לעצת מנוסות! שוב אין דופק.אין ייאוש בעולם
הפלה שניה. אין ילדים עדיין.
הבנתי שקשה לקבל בירור אחרי 2 הפלות.
זקוקה לעזרתכם. לאיזה רופא אני פונה?
איך אני גורמת לכך שיבדקו גנטית את העובר?
הרופא נשים הביא לי בדיקות לקרישיות יתר. האם זה הבדיקות שצריך?
היי יקירה. איזה כאב!!!! חיבוק חם אהובה. כמה קשה.ציפי כהן
אם הרופא נביא לך בדיקות קרישיות זה מצוין. זה מה שנותנים בדרך כלל אחרי שלוש הפלות... אני שמחה בשבילך שנתן לך.
אלה הבדיקות שנותנים לאחר הפלות חוזרות, כי קרישיות יצר עלולה לגרום להפלות חוזרות.

לגבי רופא-
אפשר ללכת לרופאים הגדולים (פרופסור קופרמינץ באיכילוב, או פרופסור כרפ בתל השומר) הם מומחים להפלות חוזרות, בדרך כלל מתעסקים עם המקרים היותר מורכבים. אבל גם לאחר שתי הפלות יכןל להיות שיוכלו לתת מענה.
שם נוסף של רופא טוב- פרופסור ערן הדר, בילינסון.
אני ממליצה גם על פרופסור סמואלוב משערי צדק, אך יש כאלה שפחות התחברו לסגנון שלו.

כל קוםא שמונה להריון בסיכון יכול להיות מלווה לגבי הפלות חוזרות.
האם הרופא שנתן לך את ההפניות הוא מומחה להריון בסיכון?

חיבוקים על כל זה
באהבה.

אני לא יודעת אם הוא מומחה לזה. הוא רופא נשים.אין ייאוש בעולם
אבל נתן לי גם הפניה לייעוץ גנטי לקריוטיפ של ההורים. ורוצה שאעשה גם צילום רחם.

השאלה איך אני יודעת שהבדיקות קרישיות שנתן לי מספיק מקיפות?
כי יצא לי לקרוא כאן שבנות כתבו שבדיעבד התברר להן שהבדיקות קרישיות שעשו הן חלקיות
יש בדיקה שעולה יותר. זה באזור 1000 שח, לפי זכרוניציפי כהן
האם נתן לך בדיקה שהיא מחוץ לסל ואת צריכה לשלם אותה מכספך...?
לא. נתן לי לעשות אחת בקופה. ואחת מחוץ לקופה אבל בסלאין ייאוש בעולם
בעיניי תעשי את כל הבדיקות הללו, יכול להיותציפי כהןאחרונה
שזה כל מה שצריך .
הוא נתן לך הרבה דברים שטוב שנתן.
הפלות חוזרותshiran30005
היי לכולם, אני חדשה פה. מזדהה מאוד עם מה שאתם כותבות פה וגם מתחזקת מהדברים
אני לאחר 6 הפלות חוזרות בשלבים המוקדמים ( אולי יותר כבר לא סופרת...) לפני כל ההפלות יש לי 2 ילדים בריאים ב"ה ולפניהם עברתי לידה שקטה בסוף ההריון. קיצר לא פשוט.. רוצה מאוד הריון נוסף אך מאוד מאוד חוששת חושבת שאם יהיה לי שוב הפלה כבר לא יעמוד בזה. מהלחץ הזה כבר מס חודשים אני לא נקלטת.. אודה לעצות מהניסיון שלכם וכן מה הטיפול שאתן מקבלות למנוע הפלות נוספות
וואי, נשמע כל כך קשהאורית13
עשית בירור מקיף של קרישיות אצל המטולוג?
וואו! מאיפה את לוקחת כוחות? אני אחרי 2 ואני בקריסה!!אין ייאוש בעולם
היית אצל מומחה?
היי יקירה. יש המון מה לעשות בתחום הזה. מה שחסר לנוציפי כהן
זה מידע מה עשית כבר, עם איזה רופאים נפגשת, מה היו ההמלצות, מה אמרו לך, האם עשית בדיקות קרישיות?
האם המליצו לך על קלקסן או אספירין?
האם את רוצה ללכת לרופא מומחה להפלות חוזרות?
במצב מאוד דומה..אנונימי (2)
עשיתם בדיקות גנטיות?
אצלי ידעתי מראש שיש נשאות שעלולה לגרום לזה..
כך שנפשית קבלתי את ההפלות יותר בקלות. עכשיו אני בתהליך של pgd כדי להמנע מזה.
Ivf+ בחירת עוברים ללא פגם גנטי שידוע מראש.באפלאחרונה
תעברי לתזונה טבעית כולל הורדת מוצרי חלב. זה בדוק!הסיירת

ובנוסף כדאי לבדוק אם אינך סובלת מ-FMF?

הכאב של ההפלה עולה מחדשמתוקנת
כבר עברה יותר מחצי שנה מאז ההפלה. גם התל"מ שהיה אמור להיות עבר...
כבר הרגשתי שעברתי תהליך טוב ונכנסתי לרוגע
אבל מלפני שבועיים זה עלה שוב. הכאב על מה שאיבדתי ועל זה שאני עוד לא בהריון
כל כך רוצה שהכאב הזה יחלוף ואני אוכל לחיות נורמלי
היי יקרה, לפעמים הכאב חוזר וצף. תני לו מקום.ציפי כהן
אפשרי לו להיות כמה זמן שאת צריכה.
כאב על אבדן אינו דבר ליניארי שבא והולך ועובר. זה דבר שמסתובב בפנים, משפיע על חוויות ורגשות, לאט לאט נרגע, ואז שוב צף בגלל משהו שראית או שמעת או הזכיר לך...
לפעמים הוא בא בגלים למרות שנראה שהכל עבר.
אל תדאגי, את בסדר גמור. תני לרגש להיות, ואל תעצרי אותו.
הוא יירגע.
ואם לא נרגע, אולי כדאי לחשוב על כיוונים איך לעזור לכאב להירגע.

חיבוקים!!
תודה על המילים החמותמתוקנת
ברוך השם היתה לי שיחה טובה עם בעלי שבה הוא נתן לי המון אמפתיה.
וברוך השם המחנק בגרון והקושי נרגע.
מתלבטת האם לשתף חברות בזה.
חוששת שלא כל אחת יכולה לשמוע על קושי של הפלה.
אולי ילחיץ אותה באופן האישי...
מה אומרות ?
בעיניי טוב לנסות. תראי כמה אמפתיה של בעלך עשתה לך טוב.ציפי כהן
אין כמו חיבוק של חברה או הבנה נשית, שמאפשרת שחרור ותחושה שאת מובנת.
אני בעד לנסות.
חברה טובה יכולה להיות שם עבורך בקושי שלך, וזה בסדר לספר עליו.
הפלות קיימות בכל כך הרבה מקרים, שאת עלולה אפילו להיות מופתעת מכמות הנשים שעברו חוויה של הפלה ולא שיתפו בכך...
לפעמים הפתח הזה משחרר אמירות מנשים רבות: גם אני עברתי הפלה.... ופתאום את מרגישה שאינך לבד...

וגם אם לא חוו- זה טוב לשתף.
בחרי לך מישהי ותגידי לה שאת רוצה לספר לה משהו לא קל שעברת, והיית רוצה שהיא תהיה תומכת ואמפתית עבורך כי זה קשה לך.
ספרי.
תראי כמה זה פלא לשתף.

חיבוק!!
תודה ששיתפת גם פה.
לדעתיאמא_מאושרת
באמת לא כל אחת יכולה לשמוע על קושי של הפלה
אבל עבורי למשל ממש היה חשוב השיתוף הזה
מצד שני לא יכולתי לשאת את הנטיה של הסביבה למזער את מה שעברתי

לדעתי, אם את יכולה לחשוב על חברה/ אחות שתדע להכיל את מה שעובר עלייך, שתפי אותה
אבל אל תיפגעי אם היא מנסה למזער את זה, או לא יודעת מה לומר.
קחי בחשבון שזאת לא סיטואציה רגילה לאנשים

אצלי, מהפחד שלא יבינו אותי לא שיתפתי
ושיתפתי רק אחרי ההריון התקין שהגיע אחרי
השיתוף הזה הוריד לי סלע מהלב
בדיעבד, אולי הייתי משתפת קודם.
חיבוק גדול!
יקרה, האובדן בא בגליםחמניה

בתחילה, כמו ים סוער, גלים חזקים, מתנפצים לרסיסים קטנטנים. אח"כ קצת שקט עם מערבולות פנימיות, שלא רואים כלפי חוץ, אח"כ גלים פחות סוערים, כאלו שלומדים לגלוש עליהם ומתחתם. לבסוף גלים רכים, מלטפים, הולכים וחוזרים..

 

כ"כ טבעי, כ"כ נכון.. זוכרת את השנה הראשונה לאחר האובדנים שלנו, שלמדתי לשחות, ולאסוף את הרסיסים

שולחת לך הרבה כוחות וחיבוק חזק חזק. שתראי את השקט המיוחל בקרוב

אוי איזה תיאוראמא_מאושרת

כל כך, כל כך מדויק

תיארת אותי בדיוק

וזה ממש ללמוד לשחות

לקחתי לי את האנלוגיה להמשך, מקווה שזה בסדר..

תודה!

כתבת מקסים. תודה חמניה אהובהציפי כהן
התיאור שלך מקסיםמתוקנתאחרונה
ונותן לי גם תחושה של הבנה ושאני נורמלית
תודה רבה.
ומאחלת לכולן שהגלים שישתפו אותה יהיו גלים של שמחה וצחוק של תינוקות וילדים
בבקשה המלצות לרופא מומחה להפלות חוזרות וטלפון 🙇אין ייאוש בעולם
יקירה!אנונימי (2)

קראתי עכשיו את השרשור שלך בהריון ולידה,

ופשוט התחלתי לבכות.

 

אין לי עיצות ותובנות,

אני אחרי פעם אחת

 

אבל חיזקת אותי כאן כ"כ הרבה פעמים...

שפשוט נכנסת לי ללב.

 

שולחת לך חיבוק חזק,

והמון כח.

שה' יתן לכם כח לעבור את התקופה הזאת כמה שיותר בקלות.

וישמח אתכם במהרה.

נראה לי שבפורומים הפעילים יותראורית13
תקבלי יותר מענה...
אני גם פעם ראשונה, מקווה אחרונה,נכך שאין לי עצות כל כך
יש את יעל טוקוצינסקי, שהיא מטפלת בבעיות פוריות וחוסר איזון הורמונלי, יש לה אתר אינטרנט עם מאמרים, אני לא בטוחה שהיא עדיין מקבלת בקליניקה...אולי שווה לבדוק..
כתבתי לך בשרשור שפתחת לפני כמה ימים. תסתכלי.ציפי כהןאחרונה
מכתב לבורא עולםראשית אמונה
מכתב לבורא עולם,
אני כותבת מתוך בלבול חוסר הבנה עייפות. תשישות. כוחות כלים .. לכל בן אדם יש ניסיון... שלא נדע יש כאלה שאיבדו בעל בפיגוע או מחלה. יש כאלה שאיבדו ילד רך בשנים.. יש שאיבדו הוריהם שהיו צעירים. יש שחולים. שרווקים. שמחכים בכליון עינים לילדים... יש כל כך הרבה סוגים של ניסיונות.... תמיד סביבי לכולם קל. ולי נראה שהכי קשה ..ולכולם טוב... יותר ממני. אני עם ניסיון של אובדן... עברתי הפלה לפני שנה וחצי. אחרי 4 ילדים שנולדו בהיריונות תקינים לחלוטין.. חטפתי כאפה... אבל המשכתי כרגיל... ועברו עוד כמה חודשים ושוב היריון ושוב הפלה. ומתחילים כבר לחשוד שמשהו לא בסדר... בודקים קרישיות. אין בעיה. ממשיכים להיריון הבא בתקווה ציפיה וחשש גדול ..ושוב הנורא. עובר שלא שרד. טוב. לבכות סיימתי כמעט... גם הכעס הופחת. לא ציפיתי מסתבר. ציפיתי לגרוע מהכל. והוא הגיע בגדול. ... נורא לי ה' שהתרגלתי. התחושות בקושי מלוות אותי. מן אפטיות מוחלטת. לפעמים יש זעקת שבר. היא נגמרת מהר. כי משהו בי כבה. הכאב נעלם לי. נשאר בי רצון עז לחיות ולהמשיך. לקטוף אהבות ושמחות... לראות ולחוות טוב. להתרגש ממה שקיים.להיות בשגרה ..כי בה כל כך טוב לי אבא אהוב. טוב לי במה שיש. טוב לי. ואני רוצה עוד קצת ומבקשת עוד.... כדי לשמוח ולהתרגש יותר. כדי להגדיל אותך בעולם. אתה עוצר אותי. ונותן לי להרגיש שעד כאן זה מה יש. תשמחי במה שנתתי לך. והרי כל כך טוב לך גם בלעדי זה. טוב לי. טוב לי ה'. אבל אני נגמרת.... מפחדת שלא אעז יותר להביא ילדים מפחד התיסכול והתהליך המתיש שזה מחייב אותי... אתה מצפה שאמשיך לקפוץ.. אני אמשיך.. כמו שאתה מכיר אותי... כי יש בי רצון עז להמשכיות ולאופטימיות לראית הטוב ויש בי רצון עז להביא עוד ילדים רצון מטורף. שלא נותן לי מנוח ואינני יודעת מדוע....... ויש בי עוד אמונה תמימה שאזכה לילד. ולעוד ילד. ושלא אזכור יותר את אשר עברתי כרע אלא כמשהו שחיזק... יש בי המון רגשות. . המון מחשבות. .. לפעמים גם כעס עליך.. ורצון עז לצרוח אליך שתפסיק לעשות לי את זה. זה מאמלל אותי אבל אתה יודע שזה הכי נכון לי ואני לא יודעת כלום. אני בהסתר מוחלט. אז רק אחד ביקשתי עוד כוח. כוח להתמודד עם מה שאתה מביא לי. כח להאמין שעוד אזכה לחבוק ילד. כח להביא בכלל ילד. כח ביקשתי מאיתך.. כח!!!
גרמת לי לבכות..ליהיא44
כוח להאמין שעוד אזכה לחבוק ילד... זה כל מה שאני רוצה עכשיו.. אני מבקשת בכל ליבי שלכל אחת מאיתנו תבוא הנחת הזאת במהרה, שתשכיח את הכאב העצום
מזדהה עם האפטיות והלב שכבהאין ייאוש בעולם
מעריצה אותך על האמונה. אני בקושי מצליחה לגייס כוחות לדבר עם ה'.
יקירה, כמה הרבה רגשות כתבת פה...ציפי כהןאחרונה
ובכל זאת, גם תיארת אפאתיות....

תיארת כעס וכאב,
אכזבה. עצב. יגון.
תיארת פחד מהריון או מאובדן חלילה,
חשש ואף יאוש...
תיארת תקווה ורצון,
אמונה וכוח.
תיארת קשר עם בורא עולם, השלמה עם מה שיש
ולצידם כעס אדיר וחוסר רצון להשלים.
תיארת בקשה, אולי אף דרישה, שיסביר לך מה פתאום זה קורה לך.
ותיארת בדברייך שוב ושוב את הרצון שיתן לך עוד.
שרק ייתן עוד...

יקירה.
התנועה בין הרגשות השונים לפעמים מתישה.
לפעמים כבר קשה להרגיש כל כך הרבה... לכן תחושת האפאתיות.
אך את לא באמת אפאתית. לא עם מגוון הרגשות שהבאת למעלה...
את פשוט חווה הרבה.
ולפעמים בא לך לנוח. פשוט להיות. לשמוח. להנות מהיש.
כמה זה בריא וכמה חיובי.
וכמה טוב לנוע בין הדברים, בין הרצונות והתקוות ובין הכאבים והיאוש, בין הכעסים הגדולים לבין ההשלמה וההבנה.
יש בך הרבה מאוד מאוד.
טוב שהוצאת בכתיבה ובתפילה,
בהודיה ובבקשה.
טוב שנתת ביטוי לכל זה.

מקוה שהאמונה מחזקת אותך, ומקוה איתך להמשך טוב, הכי טוב שתוכלי לדמיין.
זה ממש אפשרי.

חיבוק!!!

צריכה לעבור גרידה דווקא. לא יכולה לפרט. מה הפרוצדורהאנונימי (פותח)
חיייבים קודם מיון וכו? זה באותו יום? אחרי כמה ימים?
הבנתי שזה תלוי בית חוליםאורית13
צריך להתקשר לבית החולים ולשאול אותם, יש כאלו כמו לניאדו, שאפשר לקבוע תור טלפונית, להגיע ולסיים ביום אחד, יש כאלו כמו מעיני הישועה שחייבים לבוא למיון ( עם הפנייה למיון) לעבור 2 בדיקות אולטרסאונד אצלהם ( על ידי טכנאית ורופא) ואז לקבל אידור מרב בית החולים ( עיניין של דקה האחות עושה בטלפון) ורק אז הם יכולים לקבוע לך תור לגרידה וייתכן ויבקשו לבוא ערב לפני להכניס למינריה- זה כבר תלי מה הרופא במיון ימליץ
הבנתי שרוב ביתי חולים דורשים קודם ביקור במיון ואז קובעים תור ורק בלניאדו אפשר לקבוע טלפונית. אבל כמובן כדאי לברר טלפונית עם בית החולים שאת מתכוונת להגיע אחיו
חיבוק חם. אכן תלוי באיזה בית חולים. כפי שכתבה לך אורית.ציפי כהןאחרונה
מה שלומך?
עובר שהתאים לשבוע 6 פלוס 4 והפסיק להתפתחראשית אמונה
עד כמה זה נורא בהפלה טבעית לעומת שבוע 8 פלוס? עברתי פעמיים בשבוע 8 פלוס... גם שעות של גושים? שלא נדע מה אני עוברת... לא מאחלת לכן. גם נורא הרגיע אותי לקרוא איך הפלות חוזרותת קשורות להופעת סרטן בהמשך.(בציניות כמובן)... פשוט נגמרו לי המלים. אין לי מושג מה עוד נותר לי לעשות. שנה וחצי של יסורים... וכל פעם מתאוששים קמים מתפללים מצפים. סיימתי לצפות. ואפילו כבר לא בוכה. פעם שלישית זה כבר... הופך אותך לעניין שבשגרה. התרגלתי . רק בבוקר קשה שאני קמה.... מרגישה מוות בלב. ואז ממשיכה בחיים. ההכל רגיל מנסה לשמח את עצמי. התעייפתי מלהישאב לכאבי לב. אני רוצה לחיות הקדוש ברוך הוא אני בן אדם אופטימי ושמח. כמה אפשר לכאוב על מוות ואובדן... לא הערכתי את 4 הילדים המתוקים שיש לי היריונות תקינים לחלוטין. ופתאם ברצף 3 לא תקינים בדיקת קרישיות מאה אחוז חבל שהקשבתי לרופאים הלא נכונים ולא לקחתי תמיכה. בעצם חבל לבכות על מה שהיה אני אמשיך בחיי עד יעבור זעם ההפלה הזאת.... ואקום מחדש ונראה מה יהיה לישועתך קיוויתי ה'. רק לישועתך!
הי, יקירה,כואבת איתך..אורית13
איך מגלים קרישיות יתר ? אלו בדיקות צריך לבקש?
יש לי ב"ה 3 ילדים, ההפלה הזאת הממה אותי, כל כך לא ציפיתי..מה צריך לדרוש מהרופא? איזה בדיקות בדיוק ? כדי לא לעבור את היסורים כמוך?

אוף איזה כאב עצום. הלב נקרע לרסיסיםאין ייאוש בעולם
ממש נקרע. הבחילות גומרות אותי... לפחות שזה יגמרראשית אמונה
וואי. לפחות שהגוף ירגיש טוב, אם לא הנפש. איזה ייסוריםאין ייאוש בעולם
איך בא ליצשיהיה בית הבראה למפילותראשית אמונה
אני חייבת חופשה לנפש עם נשים לא עם בעלי.. משהו אחר...רוצה שקט מהעולם... הלוואי ואמצא מקום כזה
חיבוקרק אמונה

יש הרבה חופשות לנשים ואולי בבית החלמה כן יסכימו?

ויש כאן פורום אבדן הריון, מכירה?רק אמונה

אולי הם יוכלו לתמוך.

אני בפורום הזהראשית אמונה
היי אהובה ויקרה. כמה כאב במילותייך!!ציפי כהן
קודם כל, חיבוק חם על כאבייך ויסורייך בחצי השנה האחרונה.
אני שומעת גם הרבה אשמה, אולי שיח פנימי בין אשמה לבין לשחרר ולסמוך על הקב"ה.
מצד אחד "למה שמעתי לרופאים ולא לקחתי תמיכה"
מצד שני, "חבל לבכות על מה שהיה, אני אמשיך בחיי".
זה שיח בין הצדדים השונים, שבעיניי דווקא כן כדאי לאפשר להם מקום. לשניהם.
אולי אפילו ליצור שיח דמיוני בין החלקים השונים בתוכך.
הושיבי אותם סביב שולחן, או במקום נעים כלשהו, וצרו שיח. כל החלקים ישבו סביב המעגל וידברו את מה שהם מרגישים וחווים. אם כל החלקים יקבלו את מקומם- אולי ייווצר לך פתאום צד נוסף, שלא היה קיים שם, או שתביני פתאום משהו שלא הבנת קודם...?
נסי לראות איזה חלק מנסה לומר לך משהו ולאיזה חלק את לא מקשיבה, או לא מאפשרת לו להיות.
קבלי את כולם, הם כולם צדדים שלך. חבל שתדחי הצידה אחד מהם.

בנוגע לתמיכה או לבדיקות- הייתי הולכת עם זה לפרופסור כארפ או קופרמינץ או אחד הרופאים האחרים שמתעסקים באבדן הריון והפלות חוזרות.

ובנוגע לחופשה לבד ... או עם נשים...
אמנם באמת חבל שאין בית הבראה לאחר אבדן הריון (רעיון גאוני! אולי יום אחד אקים משהו כזה...),
אבל את בהחלט יכולה ליסוע עם חברה. תזמיני מישהי יצאו לכן לנופש. רק שתיכן. בטוחה שזה יעשה לך טוב.
אני אישית יצאתי כמה פעמים לנופש לבד, כשהייתי זקוקה לשקט. וגם עם חברה.
שווה לחשוב על כך!!!

חיבוק חם יקרה.
מה שלומך היום?
ברוך ה. בסדר....תודה ציפילה היקרהראשית אמונה
הייתי אתמול אצל כרפ.... נתן לי הפניה למלא בדיקות... עושה את מירב ההשתדלות... נותר לי לבטוח בה'. בוא נגיד שאני במצב יותר טוב מהפלה קודמת. חושבת חיובי וממשיכה לתפקד. כי התעייפתי ליפול לעצב. לפעמים יש משברון אבל ככל שאני עושה וממשיכה ורואה אנשים יותר קל לי. אני שמחה במה שיש ומשמחת את עצמי...
נהדרת. וגם תשתפי בכאבייך, תני להם מרחב. אל תדחפי פנימה.ציפי כהן
תני למישהו להיות איתך, לראות ולשמוע.
זה חשוב.
בסדר יקרה?

חיבוק מכל הלב.
ברור. נותנת מקום להכל. ושוב תודה את מדהימהראשית אמונה
מעריצה אותך על ההתמודדות!!!אין ייאוש בעולם
תודה מותק .. אין לי ברירה. נגמרו הדמעות בא ליראשית אמונה
כרגע בעיקר אוכל . מלא שוקולד וקצפת... זה משמח אותי . מזזל שאני רזה עדיין.
אני הוספתי 4 ק"ג בשבועות האחרונים😔אורית13
חחח... מזל שיש את האוכל בעולםראשית אמונהאחרונה
שאלה לגבי ציטוטקליהיא44

קיבלתי מנה אחת של ציטוטק לפני כשבועיים. מאז אני מדממת.. בימים האחרונים הרבה פחות אך עדיין לא נמצאת במצב שיכולה להתחיל הפסק טהרה. רציתי לשאול לצערי מניסיונכן.. כמה זמן ארך כל תהליך ההפלה הקשה הזה.. אני סובלת בכל פעם שעוד רואה את ההכתמה הזאת, מרגישה בעיטה בבטן בכל פעם מחדש.

כמה זמן זה עוד צריך להמשך?

ואחרי הפעם ההיאאנונימי (2)

כל השק הריון יצא?

 

אני קבלתי מנה אחת של צטוטק דרך הפה, אבל כבר דיממתי ממש כשקבלתי את זה, והיו כאבי מחזור חזקים מאד מאד עוד לפני הכדורים.

אחרי יומיים בUS כבר לא היו שאריות לשק, רק רירית.

טבלתי אחרי שבועיים (כלומר הפסק שבוע אחרי)

 

אני זוכרת שהרופא שלי אמר לי שהדימום עצמו הוא X זמן (לא זוכרת כמה, אז לא רוצה לכתוב סתם), ואם אח"כ עוד יש דימום- אז לבוא לבדוק.

אבל שלהצליח לעשות הפסק יכול לקחת יותר... ומבחינה רפואית זה כבר לא נחשב דימום.

 

אם את דואגת -תלכי להיבדק.

אולי יש דרך רפואית לנקות את הרחם.

 

או לחילופין - לקחת פרימולט נור ולחזק את הרירית שלא תצא.

 

 

בהצלחה

שייגמר לך בקלות

תודה על המענה המהירליהיא44

הייתי בשבוע שעבר באולטראסאונד והרופאה הסבירה שיש עוד קרישי דם אבל לא משהו חריג שמצריך עוד מנה...

לא דיממתי בצורה מסיבית בתקופה הזאת אבל כן השק יצא..

אולי באמת כדאי להבדק שוב אצל רופא נשים.. תודה שוב, אמן.. רק רוצה להיות אחרי 

תשאלי רופאה על פרימולט נור (אותה אנונימית)אנונימי (2)

עדיף מישהי דתיה או מבינה בטהרה.

 

בזמנו הרופא שלי (דתי) אמר לי שאם מדי הרבה זמן לא אצליח לעשות הפסק - אז אולי פרימולט.

 

 

הי, אני עכשיואורית13
10 ימים אחרי מנה ראשונה, ו 4ימין אחרי מנה שנייה,
לא רק שהדימום ממשיך, (חלש אבל ממשיך) אלא שהיום אחרי 3 ימים של שקט יחסי, ( רק דימום חלש) פתאום יצאה קריש דם מגעיל וגדול...
ביאס אותי לגמרי, גם כי מתברר שהרחם עוד לא התנקה סופית ( רק ביום שלישי הרופאה שלי מקבלת אלך לבדוק) וגם כי נמאס לי כבר, והתזכורת הזאת שוב הכניסה אותי לדכדוך..(((
לגמריליהיא44

מראה הדם מזכיר כל פעם ומדכא נורא.. 

אני מקווה שזה תקין המצב הזה, פתאום נכנסתי ללחצים.. אולי זיהום חלילה

כי אני לא קיבלתי מנה שניה.. אז למה זה ממשיך ככה

היי יקרה, איזה צער. חיבוק על כל המסע הזה שלא נגמר...ציפי כהן
מבין מילותייך אני שומעת דני דברים עיקריים.
אחד- הצורך שהתהליך יסתיים כבר, שהגוף והנפש יוכלו לעבור לשלב אחר, שלב עבודה נפשית או המשך חיים, ובכל אופן ללא התמודדות עם דימום שמעורר קשיי פרידה, עצב וכאב.
שני- הצורך במגע ובחיבוק מבעלך,הצורך בהפסק טהרה שיוביל לבסוף למגע שכה זקוקים לו לאחר תהליך כה קשה וכואב. לאחר אבדן כה גדול.
לא אמרת זאת במפורש, אך אני שמעתי מבין מילותייך את הכאב הגדול שבדחיית ההפסק, וכמה זה קשה שאי אפשר להיטהר כבר.
באמת קשה!

לגבי הדימום, טוב שבדקת לאחר שבוע. אני מבינה שהרופאה אמרה לך שיש עוד דימום ושלא הכל יצא. זה מסביר את הדימום של השבוע האחרון. אם הדימום שלך לא מאסיבי, והוא נחלש- זה סימן שזה בדרך אל הסוף. אך אני מציעה שבכל זאת תלכי לבדוק מה קורה שם בפנים,אם את יכולה. כדי לסיים עם הסאגה הזאת, להרגיע את הנפש, ולנסות בכל זאת להתנקות. רופא יכול לומר לך כמה זמן יכול לקחת הדימום, אם הוא רואה עדיין תוכן ברחם.
ואני אומרת אפשרות נוספת, כי אני מבינה שאת כן רוצה להתכונן למגוון אפשרויות - לפעמים אחרי ציטוטק שבו לא הכל יצא, עושים בכל זאת גרידה. כדי להוציא מה שנשאר.
היי מודעת לאפשרות הזו אם עדיין יש תוכן ברחם.

יקירה,
זו התמודדות ארוכה וקשה. הלוואי ותסתיים כבר.
מחבקת אותך ומאחלת טוב מאוד!
שיהא שבוע מבורך.

אני ממש עם דמעות בעינייםליהיא44

את קראת כל כך נכון את הדברים ופרשת בדיוק את הנפש שלי.

אני בהחלט זקוקה לקרבת בעלי ולתמיכתו.. לצערי המאוד רב הוא הודיע לי כי רוצה לחכות עכשיו בנסיון להכנס לעוד הריון.. מבחינתי הייתי מנסה מיד אחרי המקווה... אני מתפללת בכל יום שדעתו תשתנה ואוכל למצוא בזה מעט נחמה..

בשבוע שעבר ראו רק קרישי דם אך לא תוכן המצריך מנה נוספת של ציטוטק או חלילה מצב של גרידה.

אני כנראה באמת בסוף כי הדימום נחלש, נראה כמו הסוף של המחזור.. יותר הכתמות כהות ולא דם כמו בהתחלה.

בכל אופן אלך להבדק לשקט הנפשי שלי.. 

אני מודה לך מאוד על התגובה החמה זה מעודד מאוד

יקרה. אוף זה כל כך קשה שאת רוצה והוא עוד לא.אין ייאוש בעולם
בכל מקרה ההמלצה היא לתת לגוף מחזור אחד טבעי אחרי הדימום של ההפלה.
לראות שהגוף חזר למסלולו ולאיזון.
תני לבעלך את הזמן הזה עד הווסת הבאה ואחרי המחזור הבא תשוחחי איתו שוב, אולי עד אז הוא יתאושש קצת ודעתו תשתנה.
זה כל כך מתסכלליהיא44
ואפילו מאכזב התגובה שלו.. כי מה אישה רוצה אחרי דבר כזה?? עוד הריון בריא ושלם.. כרגע נמנעת מלדבר על זה והלוואי הלוואי שדעתו תשתנה בקרוב.. אני יודעת שיש זמן שרצוי לחכות מבחינה רפואית ואכן אחכה.. בתקווה שעד אז דברים ישתנו.
יקרהאין ייאוש בעולם
יכול להיות שהוא פוחד מלאבד שוב.
יש שתי תגובות עיקריות שמתרחשות אחרי הפלה, יכולות להופיע גם אצל נשים. לעיתים רוצים מיד, ולעיתים רוצים לחכות מסיבות שונות (ולעיתים רוצים גם וגם ולא יודעים מה יותר). בגלל הפחד לאבד, בגלל רצון לשיקום פיזי, רצון לשיקום נפשי ועוד.
התגובות מובנות ולכל אחד צורת וקצב החלמה שונה
לי לקח שלושה שבועות עד שטבלתי.אין ייאוש בעולם
הדימום עצמו היה לא הרבה זמן. אבל גם היה לי את הזמן המינימלי שחייבת לחכות ברמה ההלכתית. וגם באמצע ספירת שבעה נקיים שוב היה דימום.

מבינה ממש את הצורך להיטהר ולקבל כבר חיבוק מהבעל. אבל תני לגוף שלך את הזמן שלו להחלים. אני הרגשתי שזה גם טוב לתת לו להוציא כל מה שהוא צריך.

חיבוק
את צודקתליהיא44
פשוט לא אמרו לי כמה זמן הדימום אמור להמשך.. אני אלך להבדק היום . לקבל קצת מידע..והכי חשוב לראות שהכל תקין..
לגבי התגובה של בעלך..אורית13
אני מניחה שמאוד קשה לו לראות אותך סובלת כל כך, והוא מפחד ודואג לך למקרה שחס וחלילה הסיפור יחזור על עצמו ..
אני עצמי, בתגובה הראשונה שלי, חשבתי לעצמי- אני לא רוצה להסות שוב עכשיו, רוצה להתאושש נפשית, הרגשתי כאילו עברתי סוג של בגידה של הגוף בי, אולי אפילו של בורא עולם שהניח לזה לקרוא לי....
ויש את הפחד מה אם זה שוב יקרה..לא רוצה שזה יקרה לי שוב..איך אתמודד..
מצד שני עם ההחלמה של הגוף וההתאושדות אני מגיע להבנה שלמנוע אנימלא רוצה בטוח...אני עם עצמי יודעת מה היה שונה בהריון הזה מההריונות הקודמים מבחינה רפואית, לא בטוחה שזה מה שהשפיעה אבל יחד עם זאת יש לי סוג של תקווה שנותנת לי יותר רוגע שאם אקח את הצמח הזה בהריון הבא כמו בקודמים, אז גם הוא יסתיים בידיים מלאות בעז"ה. הידיעה הזאת שאני יכולה לנקות פעולה כלשהי שאולי תעזור, נותנת ליכוח לנסות שוב.
תני לבעלך זמן, ובעיקר, אנימחושבת שאם הוא יראה שרת בסדר, אז גם הוא ירגע
אורית יקרהליהיא44

אני מאוד מקווה שכך יהיה..לידו אני משדרת ״עסקים כרגיל״…כמובן שיש רגעי שבירה גם מולו אבל בגדול אני משתדלת לתפקד כרגיל.. גם מתוך ההבנה שלראות אותי בדיכאון לא יעזור לי ובטח לא לו. 

תחושת הבגידה של הגוף מלווה גם אותי, אך אני מאוד רוצה באיזשהו מקום לפצות על זה וכיאה למזל שור אני רוצה את זה כבר שלשלום... מבחינתי אני לא רוצה להמתין ומרגישה שזה מה שירפא אותי ויעזור לי לשקם את הנפש

בעז"ה!אורית13
חוזרת לשתףליהיא44
שההרגשה הלא טובה שלי מהדימום המתמשך לצערי הייתה נכונה. כרגע מאושפזת משעות הצהריים בגלל חשד לזיהום.. עשו לי אולטראסאונד נוסף ולא ניתן לקבוע סופית שלא נותרה שארית.. מאוד קשה המחשבה שאני לא אחרי, מאושפזת, רחוקה מהבית וממשפחתי ופוחדת מאוד מההמשך. לא ציפיתי לזה..כבר הייתי בטוחה שאני אחרי... מתפללת כבר לנסות ולחזור לשגרת חיי...
אוי יקרה... כמה מצער לשמוע!!!ציפי כהן
לפי מה שהבנתי ממקרים אחרים, לפעמים אין ברירה אלא לעשות גרידה וכך לוודא שהכל יצא...
ממש כפי שרשמתי לך למעלה.
אני מצטערת איתך מחבקת אותך חיבוק חם!!
ורוצה לומר לך- קחי נשימה, היי נוכחת במה שאת עכשיו. תני לעצמך כל פעם שעה לעבור.
עשי לעצמך משהו טוב בשעה הזאת.
היי נוכחת עם הרגשות והתחושות ותני להם ביטוי. אפשר בכתיבה- פה או לעצמך או למישהו אחר,
אפשר בהאזנה לשירים שיעזרו לך להרגיש מובנת (שירים הרבה פעמים מבטאים את מה שמרגישים... מוזמנת לשתף מה השיר של היום, עבורך, או של הרגעים הללו... אולי נפתח שרשור שירים...?)
אפשר גם לצייר.
אפשר לדבר עם הבעל/ אמא/ חברה.
היי עם רגשותייך.

זה יעבור.

חיבוק חם יקרה ואהובה!!
אנחנו איתך.
אוי, כל כך קשה ומבאס((אורית13
עד שהתחלת להרגיש יותר טוב ושוב בית חולים (
מתפללת עבורך ועבורי,שנהייה כבר אחרי..
אני גם עדיין עם דימום,אורית13
ועדיין לא הלכתי לבדיקה, כי לשבוע הזה אין תור פנוי לרופאה שלי, והדימום נהייה ממש מועט ביומיים האחרונים, כך שחשבתי שהוא כבר לקראת הסוף ואפשר לחכות לשבוע הבא עם ביקור רופאה ( כל כך לא רוצה ללכת לרופא אחר)

אבל עכשיו די חלחצת אותי...הדימום שלי ביומיים האחרונים ממש טיפונת אפילו יותר דומה לכתמים ..האם ככה היה גם אצלך?
יחד עם זאת אני רק שבוע בלבד אחרי המנה השנייה של ציטוטק, אז אולי זה עדיין תקין, מאוד מאוד מקווה
שבוע אחרי זה בסדר. היא היתה שבוע לפנייך.ציפי כהן
אל תילחצי... לאט לאט.
כל גוף וההתאוששות שלו.

חיבוק על הדימום.
אמן אמןליהיא44
אני ממש לא מאמינה שאני פה...
בא לי לחבק אותך, מסכנה, כמה קשהאורית13
ועוד אשפוז חוסר וודאות, פשוט סיוט
קשה קשה כל כךליהיא44
אני כבר משתגעת מהמתנות ובדיקות.. אני יודעת ומקבלת את כל הניסיון הזה באהבה. אני מאמינה ויודעת שבסוף אני אקבל פיצוי ענק. אבל כרגע ברגעים האלה הראש מתקשה לקבל.. וכמו שאת אומרת, החוסר וודאות וזה שאני לא יודעת מה קורה הורס אותי
כן. חוסר וודאות וחוסר אונים- דברים שקשה לשאת. מאוד!ציפי כהן
להיות תלויה במישהו אחר,
לא לדעת מה קורה לך...
כמה זה קשה!!
אנחנו אנשים שרוצים לדעת, שרוצים לשלוט במה שקורה לנו. ופתאום כזה חוסר אונים מציף...
זה באמת קשה.

מנסיוני במגוון התנסויות, גיליתי שבמצבי חוסר אונים אני גדלה.
אני מקשיבה פנימה למה שאני מרגישה, ומאפשרת לזה מקום ומרחב.
מנסה לבטא במילים,
מנסה לתת שם לתחושות,
משתפת בכאביי.

חוסר האונים מציף בי את הרצון לדעת ולשלוט במה שקורה, אבל אני לומדת לשהות ברגע הזה. עכשיו. להיות נוכחת במה שקורה עכשיו, בלי להיות תלויה בדברים חיצוניים.
מתמקדת פנימה ועושה עם עצמי עבודה להיות נוכחת וקשובה לרגשותיי.
אם יש לי בכי אני בוכה.
אם יש כאב אני מנסה להקשיב לו, לרפא משהו או לשהות איתו.
אם יש שמחה על משהו אני נוכחת בה, מאפשרת לה להתרחב בי עם כל נשימה.
עבודת נוכחות עוזרת להיות עם מה שעכשיו, וחוסר האונים מקבל תחושה של שליטה, רוגע ויכולת.
ממליצה בחום!
יש כאן מאמר די מפורטאורית13
אולי יעזור לקראת סוף המאמר יש הסבר על מעקב אחרי ציטוטק, כמה יכול להימשך דימום וכו'
לך
טיפול תרופתי או גרידה לריקון הרחם במקרים של הפלה טבעית?, ספריית מאמרים | שיבא נשים
ותעדכני מה איתךאורית13
תודה יקרותליהיא44
מאוד מעודד לראות ולקרוא שאתן איתי.
כרגע אני פה, קיבלתי עוד מנת ציטוטק בתקווה לריקון מה שעוד נשאר. מקבלת אנטיביוטיקה ומחר אגש לאולטראסאונד ונראה איך ממשיכים. כרגע אין צפי לשחרור :/
כמה מ"ג ציטוטק נתנו לך?אורית13
לפי מה החליטו לתת לך אנטיביוטיקה? יש לל כאבים? חום? או רק על סמך אולטרסאונד ולייתר ביטחון?

בעז"ה שמחר תהייה בבית!
הלכתי אתמול להבדקליהיא44
אצל רופא הנשים שלי, גם כי הדימומים נמשכו וגם כי כאבה לי הבטן וסליחה סליחה ושוב סליחה על התאור עכשיו- היה לי ריח נוראי משם והחלטתי שמשהו לא בסדר. או שיש פטריה או זיהום. המדדים בסדר רק שבבדיקות הרחם שלי נורא נורא רגיש וכואב והאולטראסאונד מראה שיש תוכן, בעיקר קרישי דם אך אי אפשר לשלול לחלוטין תוכן אחר.. ולכן החליטו לא לחכות ונתנו אנטיביוטיקה. שלוש פעמים ביום דרך הוריד.. ציטוטק במקום 4 כדורים שקיבלתי שבוע שעבר קיבלתי עכשיו רק 3
תודה רבה על התיאוראורית13
המפורט, זה גם עוזר לי עכשיו, לדעת למה לשים לב וגם יעזור לבנות אחרות שיקראו אפילו אחרי שנים ..
נשמע שההחלטה של הרופאה ששחררה אותך ללא. מנה נוספת של ציטטק לפני שבועיים הייתה שגוייה((
אני קיבלתי בפעם השנייה 4 כדורים כמו בפעם הראשונה, אבל גם הייתי בשבוע יותר מתקדם ממל, וראו מלא תוכן ברחם.
איך את עכשיו?
מתפללת עבורך שהפעם הכדורים ישפיעו את פעולתם לטובה!
העיקר להיות כבר אחרי, מחבקת אותך
תודה אהובהליהיא44
את צודקת, אם הייתי מקבלת מנה נוספת אולי לא הייתי נמצאת איפה שאני היום. אני כרגע מקבלת מלא אנטיביוטיקה... אחרי עוד מנת ציטוטק שלא הרגשתי שעשה משהו רציני. מחר אעבור אולטרסאונד נוסף ובעזרת השם שאעדכן שהכל בסדר ושאני יוצאת הביתה
תנוחי כמה שאפשר💜אורית13אחרונה
יקרות שלי...ציפי כהן
אני כבר כמה ימים בעומס די מטורף
מתמודדת עם כל מני דברים שדורשים ממני הרבה כוחות גוף ונפש.
משתדלת מאוד להיות, רואה שאתן כותבות.
כשאני מוצאת זמן אני עונה, מתעניינת ואומרת את דעתי.
אבל כנראה זה יקח כמה ימים עד שאענה לכולן, הקצב מעט הואט בתקופה האחרונה בגלל העומס.
אני שמחה שאתן פה אחת בשביל השניה, אני מרגישה שאתן דואגות זו לזו ומחזקות זו את זו באופן מרשים ויוצא דופן. זה מרגש!! תודה לכן. אתן מדהימות ומיוחדות ויצרנו פה קהילה תומכת ומכילה, מרגש הכח שלנו כנשים לתמוך זו בזו!!!
זה מה שרציתי שיקרה... ואני שמחה שזה קורה לנו פה. תודה לכן!!

מבקשת שאם יש שאלה דחופה שמופנית אליי-
פנו אליי במסר פה, או אפילו בווצאפ בפלאפון, רשום בחתימה שלי למטה. אענה.
לשאר הדברים אענה לאט לאט. בקצב שאפשרי לי כרגע...

אוהבת אתכן ומחזקת כל אחת ואחת מכן בדרך הקשה שהיא עוברת!!!
חיבוקים חמים.
ציפי יקרהליהיא44
את משהו מיוחד, כמו גם שאר הבנות שכותבות ומחזקות. מאחלת גם לך מכל הלב שקט נפשי, ותודה לך על התגובות והיחס
תודה רבה יקרה.ציפי כהןאחרונה
לחץ לקראת אולטרסאונד בהריוןאנונימי (פותח)
רק לפרוק קצת..
אז ב"ה בהריון, בבית 4 מתוקים אבל הריון מספר 10..
כל הבדיקות שעשיתי יצאו תקינות ולא יודעים מה הגורם להפלות..
כרגע בהריון אבל לא מצליחה להרגע, עשיתי כבר פעמים אולטרסאונד וראו דופק, מרגישה בסך הכול טוב ולכן לחוצה..
מחר שקיפות עורפית ומפחדת ממש שאולי משהו לא תקין, בהריון ממש חיה מאולטרסאונד לאולטרסאונד..
מקווה שהפעם יגמר בידיים מלאות עם הריון משעמם..
וואי יקרה! 5 הפלות? איזה מטורף! מה את עוברת... שולחת חיבוקאין ייאוש בעולם
ענק ענק
והכי מובן שתחששי. חווית כל כך הרבה אכזבות.
בעה את תכף מסיימת שליש ראשון שהוא נחשב הכי רגיש ואז ההריון יותר בטוח. מברכת אותך שתסיימי בידיים מלאות!

תעדכני
מעריצה אותך.. איך שורדים אחרי כל כך הרבה פעמים?ראשית אמונה
אני 3 פעמים ומרגישה כלו כוחותי
אז ב"ה אני אחרי..אנונימי (פותח)
הרופא היה מפסוט מהבדיקה ואמר שמבחינתו הכול תקין..
תודה אהובות!
וואייייי אני מתרגשת בשבילךאין ייאוש בעולם
היי יקירה, הגעתי אחרי... אבל כל כך שמחה לשמוע!ציפי כהן
שמחה איתך על ההריון, מצטערת על ההפלות הרבות!!
עלו לי שאלות לגבי הבדיקות שערכת.
האם כל בדיקות הקרישיות נעשו? יש כמה מהן שאינן בסל, שנותנים באופן מיוחד מעבר לבדיקות הרגילות (לי עלו משהו כמו 1000-1500,איני זוכרת בדיוק).
האם את מלווה ע"י רופא להריון בסיכון?
באיזה שלב קרו ההפלות?
האם הלכת לכמה רופאים כדי לברר?
האם הציעו לך בשלב כלשהו לקחת קלקסן או אספירין?
הרבה שאלות... מקוה שאת מטופלת אצל מומחה להריון בסיכון ושמיציתם את האפשרויות השונות.
מקוה ומאחלת הריון תקין עד תומו!!

חיבוק חם.

תודה על התשובה המפורטתאנונימי (פותח)
נראה לי עשיתי את כל בירורי הקרשיות, עשיתי את הבדיקות דם שעושים בבית חולים לפי מה שההמטולוג נתן לי..
ההפלות לא היו רצופות, ההריונות
הפסיקקוונו להתפתח בין שבוע 5 ל10..
לא הלחתי לגמה רופאים, הרופאה שלי כם נתנה לי קלקסן להזריק בהריון הזה..
אז את מזריקה קלקסן... אוקיי. זה אחרת. בהצלחה רבה!!!ציפי כהןאחרונה
החלטתי לשתף ..אולי יעזור למשהיאורית13
ב"ה. יש לי שלושה ילדים מתוקים, בראשונה אחרי שלא נקלטתי כמה חודשים, ומחזורים ארוכים ובירורים וגילוי שאין ביוץ רופאת נשים נתנה מרשם לאיקיקלומין.
לא הלכתי לקנות אותו, אלא ישבתי חיפשתי משהו טבעי, מצאתי המלצות על שיח אברהם - vitex, אחרי קריאה מעמיקה עליו החלטתי לתת סיכוי לפני שאתחיל עם כימיקלים.
התחלתי לקחת מהיום הראשון לש הוסת, הוסת הבאה הגיע בזמן (29 יום ולא אחרי 40-50) , המשכתי לקחת ואחרי הוסת השנייה נקלטתי ב"ה, המשכתי לקחת את הכמוסות עד שבוע 12, כמעין תמיכה כמו שנוהגים לתת תמיכה הורמונלית לנשים שעברו טיפולים.
בשני ההריונות הבאים נהגתי אותו הדבר, כשהגיעה הוסת הראשונה ( בדרך כלל כשנה אחרי לידה כי מניקה מלא) וכשהייתי מוכנה. להריון נוסף, הייתי מתחילה לקחת את כמוסות שיח אברהם נקלטת באותו החודד וממשיכה לקחת עד שבוע 12 לערך, ( לקראת הסוף הייתי מתחילה גצת לזייף, לפעמים שוכחת יום וכאלו)

ההריון הזה..עוד לא הייתי בטוחה שמוכנה, קיבלתי וסת ראשונה חצי שנה אחרי לידה- מוקדם מהצפוי...לא רציתי למנוע אבל גם לא מיהרתי להיכנס להריון נוסף, לכן לא התחלתי לקחת את vitex, ואחרי 6 וסתות נכנסתי להריון, ושמחתי בו
כיוון שלא לקחתי את הכמוסות מהתחלה אז לא ראיתי לנכון להתחיל לקחת עם גילוי ההריון...ובשבוע 8 ההריון נגמר, הדופק נעצר(((
אני אפילו יודעת בדיאבד באיזה יום, כי באותו היום פתאום הרגשתי רע במיוחד, חולשה נוראית, בחילות, כאילו הגוף השתגעה, ולמחרת הרגשתי יותר טוב, ויום אחרי כלום, כאילו אני אישה רגילה , לא בהריון, אין זכר לא לבחילות של הריון ולא לעייפות,
מן הסתם לא אדע מה הסיבה...אבל..ייתכן שההריונות הקודמים הסתיימו בשלום ובידיים מלאות בזכות זה שלקחתי את שיח אברהם...אולי יש לי איזו חוסר איזון הורמונלי, חוסר בפרוגסטרון, לא יודעת מה, שבזכות השיח אברהם הגוף הצליח להתגבר עליהם..לעולם לא אדע
מה שבטוח, שכבר מעכשיו, אני חוזרת לכמוסות שלי, מתחילה לקחת את שיח אברהם כדי להחזיר לגוף את האיזון ההורמונלי אחרי ההפלה , ובטח שהריון הבא, בעז"ה , אני אקח גם.
לא יכולה להמליץ לאף אחת מה לקחת ומה לא, אני לקחתי על דעת עצמי,
רק משתפת בנסיון שלי..
תודה שאת משתפתליהיא44
אורית יקרה זה לא מובן לשתף בחוויות האישיות שלך. זה דבר גדול, את מחזקת בנסיון שלך אחרות. אני קוראת את הדברים ומבקשת ממך לא לקחת על עצמך את עניין הכמוסות שלא לקחת בהריון שלא צלח.. אנחנו סוג של יחד מהרגע שזה קרה לשתינו, מעדכנות וכותבות את מה שעוברות.. לרגע אל תרגישי שיש לה בזה חלק.. זה מה שאמר לי הרב, שאני לא אשמה לא עשיתי דבר כדי שזה לא יצליח ונשאר לי רק להגיד תודה לאלוהים שעשה עימי חסד.. אולי אם תגידי את זה לעצמך זה קצת יקל. אל תקחי אשמה. אני מאוד אשמח לשמוע על הכמוסות האלה, אפשר גם בפרטי.. הביוץ שלי לא קבוע כי המחזורים שלי משתנים מבחינת ימים. בעזרת השם מאחלת לך בקרוב הריון חדש בריא ושלם!
זה צמח שיח אברהםאורית13
את יכולה לקרוא שפע של מידע עליו באינטרנט
לרוב מוכרים תמציות נוזליות כשרות של שיח אברהם בביתי טבע שונים
, אני , אז לפני שנים רכשתי מחו"ל, ללא כשרות, קיבלתי היתר מרב לקחת אותם. ( גם אחת המכרות שלי קיבלה היתר מרב לגביהם) לכן כבר נשארת איתם.
אבל אין שום סיבה שלא לקנות תמצית נוזלית או כל דבר אחר שמוכרים בארץ, נראה לי.

תודה לך יקרה על השיתוף, אכן שמעתי על השיח המופלא,ציפי כהןאחרונה
איני יודעת מהן סגולותיו בהחזקת ההריון אך מבינה שבעינייך הוא סייע, ואולי היעדרו חשף אותך לסיכון ולהפלה.
רק לומר לך, כפי שליהיא אמרה-
אינך יכולה לדעת את הסיבה. הניחי לסיבה...
הכל קרה פשוט כי קרה.

תודה לך על השיתוף.
חיבוקים.
עדכון, פותחת שרשור חדשאורית13
אז אחרי שלעובר הפסיק הדופק בשבוע 8+2, הגעתי למיון נשים מעייני הישועה ובשבוע 9+5 קיבלצי מנה ראשונה 800 מ"ג של ציטוטק. איך הלך התהליך במייעני הישועה פירטתי בהודעות הקודמות, אז לא אחזור על זה.
אחרי 5 ימים הלכתי לרופאה בקופה, הסברתי לה ש היה דימום לא משמעותי , לא כמו שאני מכירה אחרי לידות, כמה קרישי דם בודדים, ודימום קל אפילו חלש יותר מווסט. היא אפילו לא בדקרה( שמחתי לחסוך עוד בדיקה) , נתנה הפנייה חדשה למיון ( במעייני הישועה דורשים הפנייה חדשה בביקור חוזר) ונסעתי לבית החולים.
שוב ביליתי שם כמעט 3 שעות רק בגלל המתנה לרופא ( היה להם איזה לחץ ובלגן שם) והרופא שלח קודם לטכנאית אולטרסאונד ( לפחות שם כמעט לא היה תור) האולטרסאונד כבר לא ראו עובר ( בשבוע שעבר ההיה עובר כבר כמעט 2 ס"ם) , - הרגשתי הקלה , כן ראו תוכן רב ברחם. חזרתי לרופא, ב"ה הוא לא היה צריך לבדוק. אותתי, הספיק לו הדוח של הטכנאית, ונתן לי עוד פעם 800 מל"ג ציטוטק לקחת בבית. הפעם אמר שאין צורך להמיס אותן מתחת ללשון אלא אפשר לבלוע וזה לא משנה ) אולי זאת גישה שונה של רופאים שונים)
ועודד שהפעם הכדורים אמורים להשלים את התהליך ואפשר להיות אופטיימים.
אני יצאתי ממש מעודדת, עכשיו אני מבינה עד כמה פחדתי מלראות את העובר יוצא ממני, כי באולטרסאונד הוא כבר נראה עובר אדם, עם גפיים קטנות, לא איזה משהו לא מובן, ונורא חששתי מלראות אותו יוצא לא חי ממני, עכשיו אני יותר שלווה, אמנם עוד לא סיימתי אבל אני רואה שיש התקדמות. העובר / שק ההריון,בטוח לא יצאה ממני, כנראה הכול שם בפנים התערבב / נספג/ התפורר- כמו שאמרה הרופאה הלא כל כך רגישה שלי לפני שבוע.
אז אני מתכוונת לאכול,לנוח כמה שעות,לאגור קצת כוחות , להתאושש אחרי הלילה והיום קשים פיזית ורגשית, ואז לקחת את הכדורים ולהתפלל שיפעלו לטובה.
אמורה לחזור לביקורת בקופה בשבוע הבא.
כמובן אעדכן , בלי נדר.
מאחלת לך כוחות.באפל
ושילך על הצד הקל ביותר האפשרי במצב הזה.
אורית יקרהליהיא44

אני שמחה לשמוע שאת גם בסדר.. אני מבטיחה לך שתוך כמה ימים את תייהי לגמרי אחרי! 

שולחת לך חיבוק גדול..תמיד כאן כשתצטרכי.. אנחנו ביחד בזה..

תודהאורית13
שיעבור בקלות ובמהירות. חיבוק!אמא_מאושרת
מעדכנת, אני חושבת שעבר בשלוםאורית13
עבר עריכה על ידי מתחדשת בתאריך א' בתמוז תשע"ט 22:54
עריכה: תוכן קשה, תיאור הפלה. למי שיהיה קשה לקרוא- שתבחר לא לקרוא.

היה לא פשוט בכלל. אני אנסה לפרט כמה שיותר לטובת הבנות שכמוני, צריכות לעבור את התהליך, מחפשות מידע, למה לצפות, איך ומה. אותי אישית מאוד מרגיעה לדעת לקראת מה אני הולכת, וכשאני בחוסר ידיעה- זה מלחיץ שבעתיים.

אז לקחתי את המנה השנייה ב 17, כאמור שוב 800 ציטוטק ( נראה לי, לפי התגובה במופתעת של אחות להוראה של הרופא לתת לי 800- זאת מנה גדולה בשביל פעם השנייה)
אז כמו אחרי המנה הראשונה עלה לי קצת חום לאיזו שעה, צמרמורת, חולשה, קיבע רכה, ריצות לשרותים.
אחרי בערך שעה התחילו דימומים, דימומים רציניים שנמשכו כמעט 6 שעות, עם הרבה מאוד קרישי דם גדולים. עם כאבים הדומים לצירים. הפדים בכלל לא עזרו, השתמשתי בטיטולים של ילדים, חיסלתי כמעט חבילה שלימה, כי כל פעם שהלכתי לשירותים החלפתי- להרגשה טובה.
שמתי לב, שהדימום הוא לא קבוע זורם כל הזמן, וגם "צירים" זה הלך בערך כך- כאבים..דימום זורם..יוצא כריש דם גדול, הדימום נחלש ...וחוזר חלילה.
העצה שלי- קודם כל להישתמש בטיטולים, זה משחרר מהפחד להתלכלך, אפשר לי לא להתכווץ ולהתאפק כשהרגשתי שזורם ממני- אלא להפך- לשחרר עד כמה שאפשר, להשתדל לאפשר לצוור הרחם להיפתח,
דבר שני- תנועה! לא לשכב מקובצת על המיטה, אלא להתנהל כמו בלידה- לעזור לתוכן הרחם לצאת- לשנות תנוחות- משכיבה לעמידה, כריעה , סיבובי אגן. כשהרגשתי שזורם הדם ישבתי על האסלה, טוב להשתמש בשרפרף- להניח עליו את הרגליים כדי חדמות קצת כריעה וסוג של ללחוץ, כמו בלידה, לאפשר למקום להיפתח, לא הולך- לקום, הרבה פעמים שינוי התנוחה אפשר את השחרור והיציאה של קריש הדם התורן. ואז הדימום נחלש, עד ה*ציר" הבא.
זה לא סיפור לבעלי לב חלש, אני מניחה שבנות שלא ילדו ולא ראו דימום אחרי לידה, יכולות להיכנס ללחץ רק מלראות כמויות דם כאלו יומאות מהן.
היו רגעים מלחיצים, כאשר אחרי כ 4 שעות כבר התחלתי להרגיש קצת חוחשה וסחרחורת, והכאבים תוקפים ולא רואה את הסוף. אבל אז נכנסתי חמקלחת - זרם מים מקל מאוד על הכאבת וראיתי שהדם לא זורם קבוע- איך שקריש דם תורן יוצא- הדימום נרגע.
ושתיתי כמה כוסות תה שחור מתוק עם כמות נכבדת של סוכר- עזר מאוד נגד החולשה והסחרחורות!!!

רוצה להדגיש את הנקודה- אם רואים דם זורם וזורם, וחוץ מדם נקי טרי לא יוצא כלום-לשקול חהתפנות לבית החולים, כי אם קריש דם או שק ההריון תקוע בצוואר הרחם- הרחם מזרים כמויות של דם כדי לפנות אותו משם, וכל עוד הוא לא יצא-אפשר לדמם עד עיבוד ההכרה בצורה כזאת. להיזהר להיות עם היד על הדופק.

וכך התנהלו כמה שעות עד נ 23 בערך הכאבים מאוד התעצמו, ממש כמו צירים במשך כיוצר משעה, בינתיים קרישי דם ממשיכים לצאת אחד אירי השני ואז שוב הרגשתי זרם דם, ישבתי על ההאסלה וממש לחצתי ממני ללאט מה שהיה נראה לי בהתחחה כעוד קריש דם- עד שהבנתי שזה שק ההריון. לא ציפיתי לגודל כזה,באולטרסאונד עמרו שהעובר כמעט 2 ס"ם, אבל מה שיצא היה רץהרבה יותר גדול. ..הקב"ה עשה עימי חסד, שההפלה התרחשה רק עכשיו ולא במנה השנייה, כי עכשיו זה כבר לא היה נראה עובר, אני מניחה שזה היה מוסיף לי לטראומה חראות את העובר הלא חי יוצא ממני, ובשלב הזה, יותר משבועיים אחרי שהפסיק הדופק, זה היה נראה כמו רקמה, דומה לקרישי דם בצבע וצורה, רק גדול ומוצק שלא נתן להתבלבל שזה לא סתם כריש דם. גם ככה זה עשה לי ממש רע.
זה היה מנש כמו סוג של מיני לידה- צירים, תחושה של צוואר הרחם מתרחב, לחיצות.

בהחלט לא מתאים לכל אחת.

איך ששק ההריון יצאה, תוך דקה פסקו הכאבים, הגוף נרגע ונרפה, יכולתי לנשום רגוע, הדימום התמעט, אחרי כמה דקות יצא לי עוד כריש דם רציני, ואז זהוא, דימום מיד נהיעה ממש חלש, רגיל כמו של וסת , ואין שום כאבים.

ככה, שנראה לי ששאפשר להניח שכל עוד יש כרבי מחזור , אפילו חלשים- שק ההריון עוד לא יצאה..

גם במהלל השבוע הזה מאז המנה הראשונה ועד השנייה,,אפילו שלא היו דימומים משמעותיים, מדי םעם כן באו כאבי מחזור.
אמנם הם לא גרמו לדימומים חזקים ופינוי הרחם- אבל העידו על כך שהתהליך עוד לא הושלם.

אז אחרי 6 שעות אינטנסיביות, אני מרגישה שעברתי את התהליך בשלום, נוחכתי שצריך הרבה חסדי ה', כדי להשלים את הנפלה בשבוע כזה , בעזרת הכדורים בשלום. אם אני דיממתי 6 שעות . מה עם בנות שלא כברו לידה- צוואר הרחם יותר סגור, יש יותר סיכון שמשהוא יתקעה שם והיא תדממם לחא הפסקה.

בסופו של דבר אני שמחה,שבחרתי באופציה הזאת, ולא הלחתי לגרידה.למרות שזה היה מתיש נפשית ופיזית, ונזקקתי למנה שנייה של ציטוטק.זה התאים לי , אישית יותר מאשר ניתוח- עצם תהליך הניתוח , בטוחה שהיה משאיר בי יותר טראומה.

אז כל אחת צריכה לבחור מה שמתאים לאישיות שלה.

אם זה יותר מדי מפורט ופחות מתאים לרוח הפורום, ולדעת מנהלת הפורום לבנות יהיה לא נעים לקרוא את זה- אסיר את ההודעה.
אבל אני, הייתי רוצה לדעת לקראת מה אני הולכת , למה להתכונן פיזית ונפשית.

טעוד נקודה- שמחה שבחרתי לעבור את התהליך במעייני הישועה, כי אצלהם לא מאשפזים להשגחה אחרי הציטוטק- אלא נותנים לקחת בבית.
לי אישית,היה הרבה יותר נוח להיות בבית, להשתמש בשירותים שלי, להיכנס למקלחת, ובכלל להיות בביתי.
אני מבינה את ההגיון באישפוז- לתפוס בזמן את המקרים שמתחילים לדמם לחא הפסקה וזקיקים דחוף לגרידה שמצילה חיים במקרים כאלו.

וכמובן, אם זה שבוע 7-6 ופחות- התהליך הרבה הרבה יותר קל- שק ההריון יותר קטן, יוצא בקלות, יש הרבה פחות תוכן הרחם וכו.


אורית יקרהליהיא44

אני כל כך שמחה לקרוא שאת אחרי, עברנו יחד ימים לא קלים.. בלי הרבה תשובות וידע ואני חושבת שהכתיבה והפירוט שלך את מה שעברת יוכל לעזור ולהקל לעוד נשים רבות. תנוחי עכשיו הרבה, קחי נשימה עמוקה... את אחרי.

ובהמשך לשרשור אחר שנכחנו בו- מגיע לך טילון מכובד!!

אני ברגשות מעורביםאורית13
הקלה עצומה, עצב על האובדן, חששות מהעתיד..
שה' ירפאה את נפשינו וימלא את חסרונינו
מזדהה איתך בכל,ליהיא44

אמן והשמחה והחיוך יחזרו לנו במהרה.. שנצליח להתאושש כמה שיותר מהר. שולחת לך חיבוק גדול

וואו אורית. כמה כוחות יש בך!!ציפי כהן
עברת מסע לא פשוט, קראתי הכל ונפעמתי!
את בחרת לקחת מנה שניה, די גדולה ומכובדת.
בחרת להיות מודעת למה שהולך לעבור עלייך.
בחרת במקום שמאפשר ללכת הביתה כדי להיות במקום שנח לך. בחרת בשליטה שלך על התהליך, וכך היית פחות תלויה ויותר עצמאית. מדהים!
בחרת ללכת למסע הזה תוך הכנה נפשית ופיזית, וגם תוך כדי הכאבים- ידעת להניע את הגוף, לתת לו את מה שהוא צריך, היית מודעת לכך שדימום מאסיבי ללא קרישי דם הוא מסוכן, שמת לעצמך טיטולים (איזה רעיון...!), לקחת תה שחור כדי להרגיש טוב יותר... ועוד ועוד..
אני מרגישה שלאורך כל התהליך את היית מאוד מודעת ומאוד מדוייקת לעצמך. האקטיביות שלך מאוד מרשימה.

תודה רבה לך על הפירוט החשוב!!

מאחלת לך עכשיו ימים ללא דימום... ימי מנוחה, שתצליחי להרגיש שאת מאפשרת לעצמך את המרחב הפנימי הראוי לך כדי להתחזק.

חיבוקים חמים!!
כשאת מתארת את זה כך))אורית13
אני פתאום מרגישה וואו, אולי אני באמת מספיק חזקה..
וואו, באמת הייתי בסדר, עברתי את ההפלה עצמה, אז עכשיו גם אעבור ואתגבר על החלק הנפשי..על העצב, והמחשבות למה זה היה צריך לקרות לי, ולמה זה גורלו של העובר שלי? והשאלה הגדולה שמציקה לי האם אני עשיתי משהו (במישור הפיזי או רוחני) במהלך ההריון הקצר שלי שגרם להפסקתו או שכך נגזר מרגע ההפרייה? ((
אני מרגישה שלא התפללתי מספיק, לא הערכתי מספיק, לא הודתי מספיק על ההריון הזה... 8+2 שבועות..58 ימים..18 ימים של חיים לעובר שלי. (אחרי 40 יום לפי ההלכה העובר נחשב לעובר אדם ממש וההפחה נחשבת ללידה לעניין טומאת לידה וכו') למה?
ממליצה לעשות ספירת דםggg
נשמע שהיה לך דימום כבד. לי אחרי ההפלה ירד ההמוגלובין לרמה שהייתי צריכה לקבל מנות דם ואחרי זה לקחת המון ברזל. בהצלחה
גם לי ירד המון דם והיו קרישים. אבל יש הגדרה לכמה זה דימוםאין ייאוש בעולם
מוגזם.
וגם אני הרגשתי שהפדים לא עומדים בזה.
אבל לא הרגשתי שזה לא תקין או משו.
יש הגדרה שאם אחרי חצי שעה הפד מלא כולו אז לחזור למיון. זה מה שאמרו לי. או אם יש חום וסחרחורות קיצוניות.

אבל דימום מסיבי עד גבול ההגדרה הנל נראה לי הגיוני, לא?

@אורית13 אני הייתי בשבוע כמו שלך ומנה אחת הספיקה ולא ראיתי שום עובר. רק גושים.
אותי באופן אישי הדימום והגושים לא הרתיעו. זה היה החלק הקל בסיפור. יודעת שיש כאלה שזה טראומטי בשבילן. אני התייחסתי לזה כמו ווסת רק מסיבית.
לי החלק הנפשי של האובדן היה הקושי העיקרי.
ולגביי הכאב של ההתכווצויות לקחתי משככי כאבים, לא נתתי לסבול מראש.
אצלי הפדאורית13
יכל להיות מלא אחרי 5 דק, ואז אחרי יציאה דל קריש דם, כמעט הפסקה של איזה 10 דקות בדימום ואז שוב גל של דימום שאין טעם לשים פד. ככה,בגלים
אני לוקחת ברזלאורית13
ברור לי שההמוגלובין ירד
לא יקירתי. אמנם גוף ונפש קשורים זה בזה,ציפי כהןאחרונה
אך ההפלה היא רק חלק אחד, גופני ביותר, שעוברים בתהליך הזה.
זה חלק קשה ביותר, ובוודאי שיש בו גם היבטים נפשיים אך הוא בעיקר מתמקד בחוויה הגופנית הקשה. הנפש מתמקדת בלעבור את זה... לשרוד את זה... להצליח לקום גופנית מההפלה הזאת.
אבל אחר כך עיקר ההתמודדות היא בנפש.
העצב, הכאב, הכעס, האשמה, הבושה, תהליך האבל.
זה תהליך מורכב ולעיתים גם ארוך, לעיתים גם נתקע ברגש מסוים למשך זמן מה, לעיתים מנסים לחזור לשגרה ולהתעלם ממנו, אך מתחת לפני השטח הוא ממשיך לעשות תנועות ועבודה.
התהליך הנפשי דורש את הזמן שלו. ואת הכוחות שלו.
דווקא בעיניי האמירה שלי שאת חזקה ועם עוצמות ויכולות- באה לחזק אותך שאת אכן מסוגלת לעבור דרך התהליך הזה גם כן.
אל תפחדי להרגיש, אל תפחדי מהכאב. הוא שם, והוא קיים, והוא צריך להיות מספיק זמן כדי שתוכלי להמשיך הלאה. כל אחת והזמן המתאים לה, אך לא כדאי להתעלם או לנסות לחזור מהר מדי לשגרה. לא כדאי להעביר את זה הלאה.
כדאי לשהות בתוך הרגשות.
כדאי מאוד לדבר אותם.
כדאי לאפשר בכי או כאב או כעס או כך רגש אחר.
כדאי כי זה הזמן הנכון לעשות זאת.
אפשר גם לשאול שאלות כמו למה זה קרה לי, או מה אני יכולה ללמוד מזה.

מה שכן, תחושת אשמה עלולה להיות קשה, והיא לא נכונה. זה הרגש שאני דווקא לא מעודדת לקיים או לקבל,אף על פי שהוא קיים אצל רוב מוחלט של הנשים.
נשים מחפשות אחריות. הן מחפשות שליטה על הדברים (כמו כולם, כל כך טבעי והגיוני) ומחפשת משהו שיסביר כדי לאפשר לעצמן להצביע על סיבה.למה זה קרה.
הרבה פעמים אין סיבה. פשוט אין. זה פשוט קרה... ככה.
אבל תחושת האחריות או הרצון לתת לזה כותרת- היא חזקה מאוד. לכן לפעמים רגשות אשמה מגיעים.
אבל אין זה נכון.
אני מציעה לקחת אחריות במקומות שאפשר (ואת עשית זאת בבחירות יפות בתוך התהליך), במקומות שאין מה לקחת בהם אחריות- לשחרר אחריות ואשמה.

את נהדרת. קחי את הכוחות והמודעות שלך לצרכיך,והיי נוכחת גם בתהליך הרגשי.

מאחלת שבת מנוחה.
חיבוק.

מי שלא מתאים לה שלא תקרא (לידה שמחה)שיעור באמונה
התלבטתי אם לכתוב פה, כשמסביב הכל שירשורים של אובדן.

בסוף החלטתי שכן.

לפני שנה כשהפורום עוד היה בימיו הראשונים, כתבתי כאן על אובדן של עובר באמצע חודש חמישי.

לפני שבוע זכינו לחבוק בת מתוקה שנולדה בהפרש של שנה ויומיים מהיום בו התבשרנו שאין דופק לעובר...
מזל טוב יקירה!אנונימי (2)

זה כ"כ כ"כ משמח

ונותן תקווה

 

שתהיה התאוששות קלה

גידול קל ובריא ושמח

תודה ששיתפת

מזל טוב,הרבה נחת!אורית13
מזל טוב יקרה! תרווי נחתאין ייאוש בעולם
מרגש לקרואליהיא44

נותן הרבה תקווה להמשך.. אחרי שהתקשרתי אתמול שההפלה עברה בשלום ואני אחרי פוסט כזה נותן כמו אוויר לנשימה, אמונה וידיעה שיהיה בסדר! מאחלת לך המון מזל ושתגדלו אותה בנחת ושמחה

מזל טוב יקרה!! כמה משמח!!אמא_מאושרת
וואוווו ברור שלכתוב פה!!! איזו סגירת מעגל מדהימה, וכמה שמחה!ציפי כהן
יקירה, אין כמו בשורות טובות שכאלה, לאחר אבדן כה גדול,
זה משמח,מרגש ונותן תקוה!!

כן, זה גם צובט בלב ומכאיב למי שאיבדה.
אך זה מראה שאפשר. וזה מראה שגם במציאות של אבדן ניתן לראות את היש.
ואם קשה אז לא פותחים... כי באמת יש תקופות שקשה להכיל.

מזל טוב יקרה ואהובה!!!
ומה שלומך?
ומה שלומה?
ואיך עבר עלייך ההריון או הזמן שלאחר האבדן ההוא?
אשמח אם תשתפי, מה שאת רוצה וכמה שתרצי.
ריגשת!!! חיבוק חם. תודה שחזרת לעדכן!!
מזל טוב. שלא תדעו עוד צערgggאחרונה
רק צחוק ושמחה של ילדים
למה אחרי הפלה בשבוע 10 אני מרגישה כאובה כמו אחרי לידהאורית13
אחרי הפסקת הריון עם ציטוטק בשבוע 10 ( עובר מתאים ל8+3)
אני מרגישה עייפה חלשה, כל האזור למטה חבול וכאוב, בדומה לאחרי לידה, מרגישה קצת את רצפת האגן,
כל מאמץ גורם לכאבים ברחם..

זה הגיוני בסך הכול, בהתחשב בשבוע יחסית "מתקדם" להפלה בכדורים, אבל עדיין זה הפתיעה אותי, משום מה חשבתי שזה יעבור יותר כמו וסת..

וכמובן כל העצב על האבדן שלא משחרר...בא לי להיות במיטה כל היום ולא לעשות כלום
לא יודעת לגבי השבועבאפל
אבל גם אני עברתי עם ציטוטק וזו אותה פעולה, וזה מייצר פתיחה ועושה צירים וזו הרגשה כמו לידה, רק לא פתיחה מלאה.

וקחי לעצמך הפסקה מהחיים. את יכולה לנוח כמה ימים. לגיטימי לגמרי. תפנקי את עצמך.
זה לא דבר שקל לעבור.
היי יקירה, אחרי שתיארת באופן מפורט את מה שעברת-ציפי כהןאחרונה
אני לא מתפלאה.
זה נשמע כאילו ממש עברת לידה.
תחשבי רגע:
היו צירים. כאבים חזקים.
היתה תנועה פיזית כדי לאפשר יציאה של העובר.
היו המון מאמצים פיזיים נפשיים עד שהכל יצא.
והיו קרישי דם גדולים שיצאו... היה שק ההריון...
יקירתי, אכן עברת מאמץ עצום שנשמע כמו מאמץ של לידה.
אמנם הגודל אינו אותו גודל, אך המהות והמשמעות של מה שתיארת מרגישים כמו לידה.
וגם ההורמונים והחולשה דומים בחלקם.

זה רק החברה, והרופאים, שאינם מכירים בצורך של אישה לנוח ולהפסיק את המירוץ כדי לרפא את הפצעים.
אבל מצד האמת, את זקוקה למנוחה רבה.
עברת דבר קשה מאוד ודורש מאוד. ואת יכולה לקרוא לו מיני לידה. בעיניי זה די מדויק מבחינת הפרמטרים שהזכרתי למעלה.

חיבוק חם!!!
ת נ ו ח י.



(וכמובן, באופן שולי לחלוטין, את איבדת עובר. תינוק. זו סיבה מספיק טובה להרגיש כל כך קשה וכואב ושאין כח. שולי במקצת.)
(אני מציגה בדבריי את יחס החברה להפלה. כמה עצוב).
בנות אהובות תמיכהההה עידוד תקווהראשית אמונה
לאחר כתם ורוד אתמול ניגשתי היום לא.ס
לפי וסת אני 7 פלוס 2
בא.ס זה היה 6 פלוס 4
חיפשה חיפשה לא מצאה דופק
אני אחרי 2 הפלות.
אני באמת הרגשתי שהתינוק חי. לא היו צבעים כמעט גם מסביב. ואז ראיתי צבעיים קצצת באמצע ואמרה שזה לא דופק ואין דופק וחיפשו וחיפשהה ואין...
אני מרגישה שיש
פעם ראשונה שלא ויתרתי. התעקשתי. וגם היא התעקשה אמרה שאצלה כבר בשבוע 5 פלוס 5 קופץ הדופק
בהתחלה עשתה על הבטן ואמרה שראתה משהו
ושעשתה וגינאלי לא ראתה כלום.
קיצר תנו תקווה זה עדיף מלהיכנס לבאסה.
אני מאחלת לך בשורות טובותליהיא44

מקווה שתתבשרי שהכל בסדר אם עוד לא ראו יש עוד סיכוי!!!!! מקווה מכל הלב!

תשארי חזקה וחיובית

אני אומרת שזה שטויות במיץ עגבניותאמא_מאושרת
אל תקחי את זה כרגע כאין דופק
כרגע לא רואים.
ואולי התאריך לא נכון, והעובר גדול?
ואולי היום המכשיר שלה לא פעל טוב?

את יודעת, אני מאמינה גדולה בהרגשה של האישה
ב2 בהפלות שלי ממש ידעתי שהעובר כבר לא איתי
ואם את מרגישה שהוא שם- זה אומר משהו
אל תלחצי. זה לא אומר כלום!
חכי עוד קצת. בנחת.
בע"ה יהיו בשורות טובות!
תעדכני..
אוי יקרה, מקוה איתך כל כך!!!!ציפי כהןאחרונה
בשבועות 5-6 לא רואים דופק בדרך כלל. זה מאוד קטן ומאוד גבולי.
אני כל כך מקוה שאכן זה רק בגלל זה, יש עוד זמן לא רב יגלו עובר חי ופועם!!!!
הלוואי.


בינתיים נסי לשמוח ולהיות עם ההווה, עם מה שיש ולא אבד, עם כל הטוב של הרגע הזה.

הרבה אהבה.
נפשי...נפשי...אנונימי (פותח)
אז שוב... נראה לי בתחושה פנימית שזה הולך למקום לא טוב נפשי. נפשי חמדה. בעובר עם דופק.... יערב נא שיחי עליך.... כי נפשי כואבת מלשמוע שאין דופק... והפעם מה יהיה בגורלי ומי יכריז ואיך זה יהיה וכמה זמן יקח? ולהיטהר? ושוב להאמין... להיות באיזו תקווה. ולחפש עוד איזה מוצא. דרך.... פתרון... אולי משם תגיע ישועה? אולי הדופק ימשך... אולי לא יפסיק לעוברי לפעום הלב.. אולי. אבא שבשמים ובארץ וגם פה איתי... אין לי תואנה כלפיך... בפנים פנימה יש איזו סיבה. אני מקבלת את הגזירה ומתחננת לרחמים. להמתקת הדין. אנא אמור לי מה עלי לעשות כדי שאשמע כמו פעם שהכל תקין.... אנא. רחם עלי. ועל כל מפלת. עשיתי כל השתדלות.. ואולי צריך עוד? מתנחמת שיש בבית 4 מתוקים.... ששווים לי כה הרבה... מחכה ממך לישועה....
למה את חושבת שזה הולך למקום לא טוב?אין ייאוש בעולם
התחילו כתמים. יש לי היום א.ס שבוע 7 פלוסאנונימי (פותח)
אולי יהיה דופק כמו פעמיים קודמות ואז שוב כתמים דימום ואומרים בשבוע 10 שאין דופק. ככה היה לי פעמיים אחרונות... מחפשת רופא שיתן לי איזו תמיכה.. מירושלים. ..מכבי. מישהי מכירה? וואייי בלילות יש לי סיוטים ששוב אני עם גושים ומפילה. עברתי פעמיים את זה וזה היה מזעזע. אין בי כח יותר.
אוף. איזה סיוט.אין ייאוש בעולם
תלכי לקבל תמיכה. לא יודעת אם זה עוזר, יש מחלוקת בעניין אצל רופאים. אבל תנסי לדעתי.
אולי ב'הריון ולידה' ידעו יותר לענות לך.

ממש מבינה אותך שהכתמים גרמו לך לפחד.

והדם והגושים... אוי זה נורא. שולחת לך חיבוק על הכאב שעברת. ועוד פעמיים. כאב לב עצום.

ותבשרי לנו בשורות טובות
אכן... מנסה באמת לחשוב איך אני יוצאתאנונימי (פותח)
מהסיוט הזה טוב. אני אוהבת את החיים מאוד. את בעלי וילדי. וזה כרגע הניסיון שלי בשנה וחצי האחרונות הפלות .. פעם הניסיון שלי היה בהיריונןת הקאות ובחילות שמשתקות והייתי מתלוננת בלי סוף. כרגע אני עם בחילות כמו תמיד. אבל להתלונן אני לא מעזה.... העיקר שיצא לי תינוק בריא. כל כך רוצה להישאר אופטימית. אבל מרגישה כאילו אין סיכוי...... הרופאים לא מצאו כלום. עשו לי בדיקת קרישיות מקיפה. הרופא אומר שאין מה לעשות... אין מה לתת... אולי בכל זאת אבקש פרוגסטורון... אוף... מה ה' רוצה ממני.... מה הוא מצפה? ואם שוב הטכנאית תגיד לי שאין דופק וזה אותו סיפור... אני כבר לא אבכה. השלמתי עם זה. השאלה איך אצמח מזה. כי היסורי גוף גמרו אותי. וגם יש יסורי נפש. ומחשבות שלא עוזבות.... איך מתמודדים? איך קמים בפעם השלישית? בעלי אומר לי שדווקא עכשיו יהיה יותר קל.. חחח מצחיק...
כנראה הוא בגישה שתמיכה לא תורמת. תלכי לרופא אחר ותבקשי תמיכהאין ייאוש בעולם
אחותי, חיבוק ענק!אמא_מאושרת
איך היה היום?
שתדעי לך שהרגת אותי עם השיר הזה
כי הוא חדר לי את הלב גם, ב2 בהפלות שהיו לי
ואז בהריון שהגיע אחר כך
ואני זוכרת איך הגענו לבית הכנסת לפני הברית
ובית הכנסת עוד היה ריק, ונכנסתי לעזרת הגברים ועמדתי מול הארון עם הילד בידיים
ובלב רוטט שרתי את השיר הזה.

תגידי, עשית בדיקת קרישיות?

וחיבוק גדול!
מה שקרה לא אומר שזה מה שיקרה שוב
החששות כל כך כל כך ברורות, חוויתי את זה. אבל יכול להיות גם סוף שמח!
אוי יקרה ואהובה... חיבוק חם!!! איזה שיבוצים יפים עשית...ציפי כהןאחרונה
שיבוצי פסוקים לשיר מלא כאב, שמוסיפים לשיר כל כך הרבה רגש, כאב וערגה... כיסופים...

יקירה.
קודם כל, זה שקרה מה שקרה, ואפילו פעמיים, אינו אומר שיחזור ויקרה. נסי לעשות הבחנה והפרדה.
דבר שני,בהחלט יש מחלוקות בין רופאים. אני מציעה לך לחפש רופא בנרות, כזה שייתן לך תמיכה. אולי חפשי דרך קבוצות לנשים עם הפלות חוזרות, בפייסבוק?
אני מצטערת אבל לי אין שמות שידועים לי ואיני יכולה לתת לך המלצה. פשוט איני מכירה. אבל בטוח בפייסבוק יכולים לעזור!
אני מכירה קבוצת פייסבוק ששמה women friendly , זו קבוצה שבה יש אנשי טיפול מכל מקצועות הטיפול והם מייעצים על אנשי ונשות מקצוע שעוזרים ועוזרות לנשים. אולי תשאלי שם?

ומה שלומך עכשיו,לאחר האולטראסאונד? האם רגועה יותר?

חיבוקים חמים ואוהבים, ואיחולי שבת רגועה.

עכשיו אני לצערי צריכה עידודבאפל
רקע.
הפסקת הריון בשבוע 18+ של אליה. ( ככה קראנו לה לאחר שנולדה)
מאז. כבר 7 חודשים בבדיקות גנטיות. כל בדיקה לוקחת חודש/ חודשיים לתוצאה. עד כה כל בדיקה הובילה לעוד בדיקות. נגמר החומר הגנטי של אליה, אמרתי זהו. עשינו כל מה שאפשר , יגיעו תוצאות וזהו. אז לא. הגנום שלנו (בנ''א) כ''כ מורכב, ככה שיש עוד המון מה לבדוק. ודי. נמאס לי. מיציתי לגמרי. כל טלפון ממספר חסוי ( מעצבנים!) שמביא תוצאות שרק אומרות עוד בדיקות ועוד אלפי שקלים לוקח אותי 7 חודשים אחורה. לצער על אליה. לעתיד החשוך מכל.
ודי. נמאס לי. מה זה נותן לי??
למה בכלל אני רוצה עוד ילדים?


אז. אוף. לא יודעת. מה אני רוצה. פשוט לפרוק שסיוט. ונמאס לי ומיציתי.
זו התשובה שלי לעצמי באפל

אחלה תשובה... העלית לי חיוך. מוכר לי מרגעי משבר... ציפי כהן
נשמע לגמרי כמו סיוט מתמשך((אורית13
העלת לי חיוך קטן..ליהיא44

התשובה שלי לעצמי הייתה טילון- כבר לא יכולה לצלם, נאכל במהירות הבזק (:

או,טילון, בעז"ה אחרי שאעבור מה שאניאורית13
עוברת עכשיו, אפנק את עצמי בטילון, שנים שלא הרשתי )))
בעזרת השםליהיא44

תקני לך טילון טעים מגיע לך מאוד!!!

אני רק חיבוק. אמא_מאושרת
ובע"ה שתצאו מהר מהלופ ההזוי הזה
יקירתי. כמה לא קל המסע המוטרף הזה.ציפי כהןאחרונה
פעמים רבות זה מרגיש שזה יותר מדי. ואז באמת עולות השאלות- למה לי?
האם אני באמת רוצה עוד ילדים?
למה אצלי זה לא מובן מאליו שזה מגיע, ואצל הרבה אחרות זה פשוט כל כך...?

זו בחירה שזכינו להסתכל לה בעיניים כל יום מחדש.
לבחור להביא ילד לעולם זו זכות בעיניי.
כי הבאת ילדים אינה דבר אוטומטי עבורנו, או דבר שנעשה בלי תכנון או מחשבה. לצערינו זה כך, אך אני רואה זאת מהכיוון ההפוך. לשמחתי זכיתי לבחור בהבאת ילדיי לעולם, כי המסע לעבר עוד ילד הוא קשה ומתיש וארוך, ואני צריכה לבחור בו בחירה מלאה לפני שאני פוסעת בשביליו.
אם אני בוחרת לצאת למסע להבאת הילד הבא- אני בוחרת אותו על כל המחירים שהוא יגבה ממני.
זו חתיכת בחירה. אבל היא הכי אמיתית שיש.
זכיתי לבחור במסע הזה, וזכיתי גם ללדת ילדה אחרי הרבה דרך.
אז מה אומר לך יקרה,
קל זה לא.
זה קשה ביותר.
זה מתיש נפשית.
ולפעמים השבר גדול ואז עולות שאלות
או שפשוט נשברים ואין כח.
וזה בסדר להרגיש כך.

אם קשה לך עכשיו את יכולה לנוח, או להניח לעצמך מעט. אינך חייבת לרוץ לכל הבדיקות. אפשר ללכת לאט ובזהירות, להקשיב לנפש ולגוף, לנשום. לאוורר מעט. להרגיש מה עברתי, מה אני עוברת, מה אני רוצה, לאן אני רצה, מה אני בוחרת ומה אוטומטי, מה איבדתי ומה קיבלתי בתוך התהליך.
הרבה שאלות חשובות, שלפעמים בתוך הריצה והעשייה והבדיקות- אנחנו שוכחות לשאול, או להקשיב להן.
והן משמעותיות כי הן מאפשרות בחירה, או עוזרות לסכל אבנים מהדרך.

אני מחבקת אותך. מאז ההודעה כבר עברו כמה ימים ואני תוהה מה שלומך עכשיו.
חיבוק חם לשבת שלווה ונעימה.