שרשור חדש
מניעה אחרי הפלהאנונימי (פותח)
אז אנחנו לקראת גרידה, ואני מתה מפחד להיכנס להריון עכשיו..
ההריון התחיל בסדר, בטא תקינה, אבל באוס לא ראו דופק..
קטע הזוי שאני מרגישה בהריון לכל דבר.. הורמונים, הקאות ובחילות, רק רוצה שזה ייגמר!
בהתחלה הופתעתי מההריון ולא כ"כ רציתי אבל קיבלתי והשלמתי ושמחתי ועכשיו הוא אבד.
ואני מפחדת מהתהליך, מאיך אני ארגיש אחר כך וכו'..
חושבת למנוע לחצי שנה עד שאתאזן וארצה שוב (יש בבית ילדים) עד כמה זה מוזר? בעלי לא רוצה שאמנע בתירוץ שהוא ידאג לכל המסביב של ההריון ויטפל בילדים אם ארגיש לא טוב אבל זו לא הנקודה, אני מרגישה הורמונלית בטירוף וסמרטוט בשאר הזמן, בוכה בכמויות לא הגיוניות באופן שלא מתאים לי..
קיצור פרקתי קצת..
מקווה לעצות מחכימות❤

מבינה אותךאמא_מאושרת
אחרי ההפלה גם אני לא רציתי ישר עוד הריון.
מעבר לתהליך הפיזי, יש כאן גם תהליך נפשי. והרגשתי שאני צריכה לחוות אותו בנפרד, בלי ש"יאפיל" עליו תהליך נפשי של הריון נוסף.
אולי לתת זמן לחוות את האובדן כדי להגיע להריון הבא נקיה יותר, לא יודעת איך להגדיר את זה..
בכל אופן, אני חושבת שאת עוברת מלא. פיזית, נפשית, רגשית, בכל כך הרבה מובנים. והגיוני לתת לזה מקום ואת הזמן עד שמרגישים מוכנה.
חיבוק יקרה.
ורק רושמת גם כאן, שאם זאת ח"ו הפלה חוזרת כדאי להתעקש על בדיקת קרישיות.
ועוד חיבוק.
עונהSARITDO

קודם כל בקשר לגרידה- אני גם עברתי לפני 3 שבועות גרידה בשבוע 9.

 

ב"ה מבחינה פיזית עבר מממש בסדר... הרגשתי ממש בסדר אח"כ וגם הדימום הסתיים מאוד מהר- בכלל דימום אחרי גרידה הוא דימום מועט יחסית. מבחינה הורמונלית אחרי הגרידה מרגישים כרגיל נעלמות כל התופעות ברגע.

 

מבחינה נפשית- בימים הראשונים הרגשתי די טוב... הפיצוץ אצלי והמשבר הגיע כמה ימים אח"כ. 

 

בקשר למניעה- אני מכירה את הצד ההפוך גם מעצמי וגם ממה ששמעתי שבד"כ ריפוי לנפש אחרי אובדן הריון- זה הריון חדש.

 

אא"כ יש טראומה בקשר לאובדן או משהו כזה.... 

יתכן שבגלל שאצלך שלא רצית בהתחלה ככ את ההריון גורם לך להרגיש שההפלה היתה סתם "בזבוז" הרי באמת לא רצית אז היה עדיף למנוע מראש......

 

אני יכולה רק להגיד לך מניסיון -שגם מניעה לחצי שנה לא תמיד מסתכמת בחצי שנה- לפעמים אחרי מניעה לוקח כמה חודשים טובים עד שיש הריון ולא הכול בטוח. אז אולי זה גם שיקול כלשהוא...

 

רק הערה קטנה למה שכתבת saritdoאנונימי (3)
גם לי אמרו שהדימום אחרי גרידה קצר, ונראה לי שצריך להזהר עם אמירות כאלה באופן גורף, כי כנראה שזה גם תלוי שבוע. אני כבר 3 שבועות אחרי גרידה בשבוע 20 ועוד לא טבלתי. מקווה לסיים את השבעה נקיים בלי בעיות... והתסכול התגבר במיוחד, כשגילתי שזה יהיה יותר ארוך ממה שנאמר לי בבי"ח.
נכון את צודקת בהחלטSARITDO

רציתי לכתוב גם שזה אולי תלוי באיזה שלב של ההריון נעשתה הגרידה.

 

אבל לפי הנושא של הכותבת הבנתי שגם אצלה מדובר בשבוע מוקדם יחסית.

 

וגם זה לא בטוח- תתכן נקיות ופתאום שוב דימומים

 

מה שכן..... לעומת כדורים(והתנסתי לצערי בשניהם) הדימום הוא הרבה יותר קל מבחינת כמות ומבחינת זמן ולדעתי לפעמים זה משמעותי.

 

אבל ברור שאי אפשר להשליך מאחת לאחת.

יקירה, אני שמחה שאת נותנת קול גם לחוסר רצון להריון לאחר אבדןציפי כהן

נשים רבות חשות צורך עצום להביא עוד ילד לאחר שאיבדו את ההריון שלהן, כמעין פיצוי או כדי לחוות לידה מחודשת (פסיכולוגית ופיזית). כל זה נכון עבור חלק מהנשים, וישנן גם נשים, כמוך, שאינן מעוניינות בעוד הריון לאחר האבדן.

נשים אלה מעדיפות את הזמן לעבד את האבל והאבדן שלהן, לנסות לבדוק מוכנות פיזית ונפשית להריון חדש, ובכלל- ישנן מגוון סיבות לרצות למנוע הריון. בין אם זה לאחר אבדן ובין אם לא.

 

אני ממליצה לך להקשיב לגוף ולנפש שלך, את בריאה והאמירה שלך היא אמירה בריאה. אם אינך רוצה כרגע הריון, אינך צריכה להיכנס לשם. נסי למצוא מניעה שתתאים לך לתקופה של כחצי שנה, ובתקופה הזו נסי לראות האם את מתחזקת פיזית ונפשית ורוצה להמשיך לעוד הריון.

 

אני ממליצה לך בתקופה הזו שבה את קשובה לעצמך ולגופך- לבדוק האם יש לך צורך בעיבוד חוויית האבדן ובעיבוד הרגשות שלך סביב ההריון הזה כי אני מרגישה שמשהו לא פתור לך סביב רגשותייך כלפיו, ואולי את צריכה לשחרר משהו לפני שאת נכנסת לתהליך חדש.

 

אלה מחשבותיי, את מוזמנת לשתף ולומר לי מה דעתך- ואף להפריך או לדייק.

 

מחבקת אותך על הגרידה הקרבה, מקווה בשבילך שתעבור קל ומהיר, כפי שכתבו לך פה- זה לא הליך מאוד מסובך בדרך כלל.

 

חיבוקים.

 

ציפי

ציפי כתבת ככ נכון!!!!SARITDO


מצטרפת מאד לדבריה החכמים של ציפיתחיה דולה

זה נכון, תני לעצמך את הזמן לעבד ולעכל ואין דרך אחת "נכונה" לתקופה שאחרי אובדן.

רוצה להפנות את תשומת ליבך לשתי נק'-

את ההודעה כתבת עוד לפני הגרידה, לא יודעת אם את כבר אחרי, הורמונלית אכן לפני הגרידה הגוף מרגיש בהריון לכל דבר ואז באמת קשה לחשוב על הריון נוסף. 

זה בסדר אם בעוד כמה ימים/שבועות תרגישי אחרת. 

 

הנק' השניה שכתבת שאת מתה מפחד להיכנס להריון נוסף, זה הכי טבעי ונורמלי להרגיש ככה. 

אם בשלב מסוים תרגישי שאת כן רוצה כבר עוד ילד אבל הפחד מהריון נוסף עוצר אותך אפשר לקבל עזרה מסוגים שונים. 

 

וחיבוק. 

 

 

נכון. חכו. זה לא מירוץ.אנונימי (4)אחרונה
לא מאמינה שאני כותבת כאן כותבת בעיקא בשביל לפרוקמי21
ביום שני עברתי הפלה בשבוע 19
הריון ראשון חודשיים אחרי החתונה
כל ההריון היה תקין הדיוק התחלתי להרגיש תנועות
ביום ראשון היה לי חום הרופא אמר וירוס בלילב התחיל לי כאבי בטן בצד שמואל למטה שבאו בגלים וגם היה לי מלא הפרשות לבנות הלכתי למיון עשו לי אולטרסאוד הכל היה בסדר הצוואר רחם סגור הרופא אמר שזה דלקת שתן ושיחררו עם אנטיביוטיקה מאז שהגעתי לבית כל כמה דקות גל של כאבי בטן וגב שרק היתחזקו ואז סה היתגבר כל 4 דקות ואני מאיפה לי לדעת שזה צירים פתאום אני רואה דם בתחתון טסנו חזרה למיון אני צורחת מכאבים עושים אולטרסאוד וגינלי הטכנאית אומרת אוי לא אני צועקת לה מה קרה אין לו דופק? אונרת לי יש דופק אבל הוא ממש למטה תוך כדי פתאןם פוקעים המים תוך רבע שעה הכל נגמר התינוק והשליה יוצאים לוקחים אותי לגרידה בהרדמה למחרת משחררים אותי בלי שום הסבר על ההמשך
ובתיק אישפוז רשום שלאהיה לי דלקת שתן!!! אז למה כל זה קרה למה אני פשוט מרוסקת לחתיכות😭
כמה זמן אמור להיות דימום
אם מותר לנסות שוב להיכנס להריון מיד או לחכות
מתי ללכת לרופא
והכי מתסקל זה הנידה שהכי צריך את החיבוק אסור
אשמח אם משהי יכולה לשפוך לי קצת אור ומידע על מה הלאה
בשורות טובןת

בשורות טובות בעזרתאנונימי (2)
ה'
חיבוק בנתיים תקחי מאמא
איזה חוויה קשה!!אנונימי (3)
גם אני עברתי השבוע גרידה בשבוע 20. הפסיק הדופק.
לפי מה שנאמר לי הדימום אמור להיות אפילו פחות ממחזור רגיל, ותוך שבועיים את יכולה להיטהר (אם זה היה בת או מין לא ידוע, צריך לחכות שבועיים עד הטבילה, אבל אל תסמכי עלי הלכתית, תבדקו).

מבחינת כניסה להריון חדש- דיברתי היום עם מכון פועה,. אמרו לחכות חודש ובינתיים להבדק אצל רופא לראות שהרחם חזר לקדמותו והמליצו גם על בדיקה שאני לא זוכרת את שמה משהו עם לסקופיה בסוף.. כדי להיות בטוחים שלא נשארו שאריות.

לגבי המלצות לעתיד, שווה אולי להתייעץ עם רופא ו/או מכון פועה אם יש בדיקות נוספות מומלצות בעקבות ההריון שנפל.

חיבוק גדול על החוויה הקשה שעברת ועל החלום שהתנפץ. ממש לא פשוט. תרשי לעצמך לבכות, לשאול את כל השאלות, לכאוב, לדבר עם מי שעוזר לך.

ושתזכו שה' ימלא חסרונכם בבריאות ובשמחה!!
חיבוק גדול!!ישועת ה' כהרף

איזו חוויה קשה ומהירה..

אפילו לא היה לך זמן להבין מה קורה וזה נגמר..

זה הזמן לפנק את עצמך ולעשות מה שטוב לך ונעים.. תשקיעי בזה מחשבה.. במה יעשה לך קצת טוב בכל הסופה המהירה שעברת..

לאחר גרידה הדימום אמור להיות קצר יחסית.. שבוע-שלושה שבועות..

יהיו מצבי רוח משתנים בזמן הקרוב.. מצב רוח טוב ופתאום תהום עמוקה.. תתכונני.. זה עובר כשההורמונים של ההיריון מתאפסים.. לוקח קצת זמן..

המון בהצלחה!!

 

חוויה קשה ביותר. במיוחד שהיא כל כך מהירה ובלי הכנה.ציפי כהן

הבנות ענו לך על מגוון שאלותייך,

כל שנותר לי לחבק ולתמוך בכאבך, זה אכן כה קשה לעבור הפלה, מפתיע ומאוד כואב. פיזית ונפשית.

תני לעצמך לכאוב ולהתאבל ולבכות על האבדן שאת חווה.

 

המתנה לאחר הפלה- ישנם רופאים שממליצים לחכות חודש (כלומר, לאחר שתקבלי מחזור והדימום הסתיים לגמרי- כלי כבר לנסות מחדש)

ויש כאלה שאומרים לחכות שלושה חודשים. יש מגוון דעות.

המתיני קודם לסיום הדימום הנוכחי שלאחר ההפלה.

בינתיים פנקי את עצמך והיתמכי במי שאפשר.

 

אנחנו כאן איתך.

 

חיבוק גדול!

תודה רבה לכולן על התמיכה והעזרה ועוד שאלהמי21
מהצהריים ממש כואב לי החזה והיתמלא ועכשיו התחיל לצאת חלב יש דרך להקל על הכאב? ותוך כמה זמן אמור להפסיק לצאת חלב?
אוי, לא הביאו לך כדורים לייבוש החלב!! אני בכלל בהלם מכךציפי כהן

ששחררו אותך ללא כל הנחיות.

נשמע לי נורא קשה. פשוט לנחות לבית בלי לדעת כלום...

 

ישנם כדורים לייבוש החלב שעוזרים. פני מחר לרופא או לבית מרקחת (אני לא בטוחה אם צריך מרשם, סליחה. אולי מישהי פה תדע)

 

חיבוקים גדולים וחמים!!!

בינתיים ניתן להניח על החזה עלי כרוב. הוא עוזר לייבש את החלב.

וואו קשה. כאילו אני כתבתי את זהכלה נאהאחרונה
בדיוק מה שעברתי בהריון ראשון רק בשבוע 24
תהיי חזקה !
זה לא פשוט במיוחד שזה בהריון הראשון... ובשנה ראשונה.
אני יכולה לעודד אותך שברוך השם עברתי אחרי זה עוד 6 הריונות תקינים!
רק מה תבקשי מהרופא שלך בירור למה היו לך צירים מוקדמים ?
אותי שלחו לכל מיני בדיקות לשלול בעיות,
שבהריון הבא בע"ה תיהי רגועה.
Fsh גבוה והריוןמצפה להריון
למישהי פה היה fsh מעל 10 והצליחה להכנס להריון טבעי ללא התערבות רפואית? אשמח למענה גם בפרטי..
אוףף אני כבר כל כך מתוסכלת
הורמון fsh גבוה אינו הפקטור היחיד בכניסה להריון.ציפי כהן

ישנם משתנים נוספיים שכדאי לבדוק.

מה שכן, נראה שהוא מצביע על שלב כלשהו של מעבר לכיוון של הפחתה בביוץ ובפעילות שחלתית.

בת כמה את, אם יותר לי לשאול? גיל הוא פקטור בתהליך הניסה להריון כי רמות ההורמון עולות עם הגיל. אך זה לא מחייב, כאמור.

 

אני ממליצה לך א. לקרוא על כך חומר באינטרנט (אך קחי אמירות חד משמעיות בערבון מוגבל... האינטרנט אינו נותן לך אבחנה ספציפיצ, הוא מדבר באופן כללי מאוד ויכול להיות שיהיו שם דברים אינם נוגעים לך כלל)

ב. ללכת לטיפולים ברפואה משלימה כגון תזונה, הומיאופתיה, רפלקסולוגיה, יוגה נשית (יוגה שקשובה לגוף ולתהליכיו ומסייעת בנושאי פוריות)

ג. לשאול את הרופא שלך בעניין זה, ומה עוד משפיע, ומה ניתן לעשות מלבד טיפול תרופתי.

 

מחבקת אותך.

ידע הוא כח, טוב שאת שואלת ומבררת, כדי ללמוד עוד על הדברים כפי שהם אצלך.

 

 

תודה לך ... עונה לשאלותמצפה להריון
אני בת 32 עם ילדים בריאים בבית מהריון טבעי ללא כל קושי,
ילדתי אותם בשנות ה26 ומענתי עד עכשיו 5 שנים
קיוותי שזה ילך חלק אבל כבר 3 חודשים שזה לא קורה וזה מתסכל כי הצלחתי להרות בקלות ברוך ה'
אני מרגישה את הביוץ ויש הפרשות .. אבל ההריון לא מגיע😭
סתם מעניין אותיSARITDO

עשית בדיקות ככ מהר אחרי שלא הצלחתם 3 חודשים??

 

בכ"א אין קשר למניעה הממושכת??

 

אין קשר למניעהמצפה להריון
להפך.. אחרי מניעה נקלטים ישר בדרכ..
סתם ביקשתי מרופאת משפחה בדיקות הורמונליות ובאמת יצא שיש fsh גבוה
מה זה ההרומון הזה ועל מה הוא מעיד?SARITDO

לי לקח אחרי מניעה של שנתיים חצי שנה להכנס להריון אבל ידעתי כמעט כל התקופה שאין לי ביוץ סדיר בכלל.

 

 

זה מעיד על רזרבה שחלתית נמוכהמצפה להריוןאחרונה
כן11ט2
עם fsh 10.2 וamh 0.49.
בת 28. נכנסתי להריון (רביעי) תוך 3 חודשים, ללא טיפולים (רופאת פוריות המליצה לנסות לפני שמתערבים, בכ"ז אחרי 3 ספונטניים).
וואוו מעודד!!מצפה להריון
האמת שעם ה2 הראשונים נכנסתי בקלות אחרי חודש והן נולדו בגילאי ה20 המאוחרות.. עכשיו אני בת 32 אולמ זה יותר קשה? מלבד הfsh הגבוה המערכת ממש חזרה לעצמה מהר אחרי 5 שנים של מניעה .
מקווה שאקלט בקרוב ללא טיפוליםם
הפחד שלי שהביציות כבר לא טובות 😭
עוד מוקדם להגיע למסקנות.ציפי כהן
את צעירה עדיין, ושלושה חודשים זהו זמן המתנה נורמלי. האמת שגם חצי שנה ושנה זה נורמלי...
כמובן זה כטאב וקשה ומצריך כוחות נפש בכל חודש מחדש. ובכל זאת זה נורמלי להמתין מספר חודשים חפני כניסה להריון.
אני יכולה לספר לך שאחר שמנעתי כמה שנים, הורדתי את המניעה ולקח לי 9 חודשים להיכנס להריון. זה היה קשה מאוד... במיוחד לאחר המתנה ארוכה שלא רציתי בה. אבל לבסוף נקלטתי.

מאחלת לך שבהרבה פחות זמן,
בשמחה ובנחת.

שאלהSARITDO

שלום לכולן

 

האם צריכים לבצע בדיקת בטא אחרי הפלה (גרידה שבוע 9- עם שק הריון ריק שמתאים לשבוע 5)??

 

ב"ה אין דימומים כבר שבועיים.

 

מרגישה טוב

 

הרופא לא אמר כלום לגבי זה.

 

שיהיה לכולנו שבוע נפלא מלא בבשורות טובות

או"ס עשו לך?אנונימי (2)
הבנתי שיש גישות שונות - יש רופאים שמסתפקים באו"ס תקין ויש כאלה שמוסיפים בדיקת דם. אני אישית עשיתי בטא כמה פעמים בחודשים שאחרי ההפלה כי לא היה ממש וסת ורציתי לדעת אם יהיה הריון חדש. בפועל ירד לי בכל פעם קצת ( 5, 2...) ובחודש אחרי שהיה אפס עגול נכנסתי להריון תקין ב"ה. ואם זה משנה - עברתי הפלה עם כדורים ולא גרידה.
אז אני עברתי גרידהSARITDO

או"ס עוד שבוע בעז"ה.

 

לבינתיים ב"ה הספקתי להטהר ונראה לי (לא בטוחה) שהיה ביוץ.

 

סתם מעניין אותי אם כדי לעשות בדיקת בטא לפני שאני מגיעה לרופא.

 

 

אם לא קשה לך, אז למה לא?!אנונימי (3)
גם אני לא קיבלתי המלצה לעשות, אבל ראיתי פה בפורום שהרבה עושות, עשיתי וזה הרגיע אותי לראות שהבטא ירדה. (כתבתי פה בשירשור של מחזור אחרי גרידה)
אני לא עשיתי בטא רק אולטרסונדאנונימי (4)
ותוך 4 שבועות קבלתי מחזור אבל זה משתנה מאחת לאחת
אני חושבת שכן כדאי לעשות. כדי להיות רגועה שהתאפס. ואגב,ציפי כהן

מעבדות שונות נותנות ערכים שונים לפעמים, ערכים שהם מתחת ל-5 נקראים איפוס ברוב המקומות. ולפעמים זה מופיע כערך שהוא מתחת ל-10, וזה נחשב איפוס. 

שתדעו.

 

מה שלומך מעבר לרצון לדעת על האיפוס? שמחה לשמוע שהצלחת להיטהר.

 

 

הבנתי . תודה רבהSARITDOאחרונה

אני ב"ה מרגישה טוב.

 

מנסה כמה שיותר להתמקד בעתיד להבין שכול מה שעושה ד הוא לטובה ולמצוא את החסד שבדין.

 

 

מאחלת לכולנו שיתמלאו משאלותינו בקרוב ונזכה למנוחת הנפש והגוף תמיד מתוך שמחה בריאות ואושר

למה הפורום הזה פתוח??אביול

זה פשוט הזוי!!

הדברים הכי הכי צנועים ואינטימיים, בפורום פתוח שכל אחד יכול לראות (החל מילד קטן ותמים...)
איפה הצניעות שלנו? רק שביל שתהיה גישה לכל מי שרוצה את הפורום הזה פותחים את זה לכולם?

מוזר לי מאוד. אשמח לתשובה.

יקירה, את צודקת. חשבנו לפתוח את הפורום ולראות היענות,ציפי כהן

ולשקול סגירה שלו לאחר זמן.

הסיבות שציינת הן חלק ממגוון שיקולים לסגירה של הפורום.

נשים היו רוצות פורום אינטימי שבו הן יוכלו להביע את כאבן, בלי להסתתר תחת אנונימי או תחת שם אחר.

כך יכולה להיווצר קהילה אינטימית ותומכת יותר. 

ובאמת, הצורך הצניעותי הוא נושא שבאמת חשוב לחשוב עליו בהקשר הזה.

(מצד שני- האם חשבת על כך שגם פורום הריון ולידה עונה על אותם קריטריונים של צניעות ומעלה נושאים רבים שאינם קשורים לעולמם של ילדים...? מה דעתך על כך?) 

 

מן הצד השני, ישנן נשים רבות שעוברות הפלה באופן פתאומי והפורום מאוד מסייע כשהוא פתוח ולא צריך לבקש אישור כניסה מיוחד, ולעבור תקופת היכרות מסוימת כדי לקבל אישור כניסה... זה יהיה מורכב ביותר עבור אישה שעוברת הפלה ועכשיו צריכה מענה מיידי.

 

בנוסף, הפורום מיועד גם לגברים.

אמנם גברים לא הביעו פה עמדה או מצוקה או דעה (לא בפומבי בכל אופן, מלבד מענה לקוני ומלבד פניה למילוי שאלון מחקרי)- ובכל זאת זהו מקום שמיועד גם להם. ולאבות שמאבדים הריון יש מקום חשוב מאוד בתוך המערך הזה, לעיתים הצורך משמעותי ביותר וחשוב שיהיה המקום גם עבורם.

אם נסגור את הפורום הוא ככל הנראה יהיה שייך רק לנשים.

 

ישנה אפשרות ליצור פורום סגור במקביל לזה הפתוח, וכך ליצור את שתי האופציות ולהשאיר את השאלות האינטימיות ואת הנושאים הפחות צנועים- לפורום הסגור.

 

אשמח לשמוע את דעותיכן/ם, חברי וחברות הפורום היקרים/ות.

נעלה זאת שוב לדיון.

ניתן לכתוב פה בשרשור כדי שנוכל לדון על כך בפתיחות. היו כנות וכנים, שנוכל לתת את המענה הטוב ביותר עבור כמה שיותר אנשים ונשים.

 

תודה לך אביול על העלאת הנושא מחדש למחשבה.

 

ציפי

 

 

 

תודה רבה על התשובה.אביול

אני עדיין חושבת שהנושאים שאמורים להיות נידונים כאן גוברים על הצורך המיידי שיהיה פורום פתוח. וכן, גם פורום הריון ולידה בעיניי חוטא למקום הזה. ולגבי גברים- אני חושבת שאם קיים צורך כזה, אולי כדאי שהוא יהיה בנפרד. לא חושבת ששייך בנושא הזה לערבב בין המינים. אבל זו רק דעתי, עשו כהבנתכם...

אני מזמינה את המשתתפות להביע דעתן. נחשוב עוד.ציפי כהן


פתוח..אמא_מאושרת
עזר לי מאוד,
ואי אפשר לצפות לכך שתצטרכי את עזרת חברות הפורום..
בע"ה שלא יהיו מצטרפות חדשות
פתוח..ישועת ה' כהרף

לקבל הרשאה לפורום סגור פה זה יותר קשה מלהתקבל לעבוד בשב"כ..

בנוסף, ילדים לא אמורים לגלוש באינטרנט ללא השגחת מבוגר צמוד..

המחשב לא נגיש כלל לילדי (אבל זו דעתי בלבד..).. אני מעדיפה שהם ישחקו ויעשו דברים של ילדים ולא ישבו פאסיביים מול מסך מכל סוג שהוא..

יש פורום לנשואות סגור ואם יש שאלות אינטימיות, ניתן להפנות לשם.. בטוחה שעשו זאת בעבר..

 

פתוחאמא5

פורום סגור מסרבל מאודד!!!!!!!

וברגע שאת כאובה ורוצה לפרוק להתחיל לבקש אישורים והשראות את כבר מעדיפה לוותר על השיתוף והפריקה.

ילדים לא אמורים להגיע לפורומים האלה...

^^^אנונימי (2)
פורום סגור לא רלוונטי מבחינתי. מעבר לזה שקשה כאן להיכנס לסגורים, זה נושא אישי מדי שאני לא משתפת גם את אמא שלי או אחותי ובודאי שאני לא מתכוונת להיחשף בפני המנהלות.
מי שנותן לילדים שלו לגלוש באופן חופשי באינטרנט כנראה שהילדים שלו ייחשפו לדברים שהוא לא מעוניין שיראו. ולא רק כאן וגם באינטרנט מסונן. זה לא צריך למנוע מאנשים מקום נגיש לשאול ולהתייעץ בצניעות. ואגב, גם כמבוגרים, כדאי לפעמים להימנע מלפתוח שרשורים מסויימים.
פתוח. לא מבינה בכלל במה יש להתבייש?מצפה לילד
מה יש להסתיר?
מה עניין צניעות??
אם ילד גולש כאן ישבעיה בבילד לא בפורום הנוכחי.
ויש קושי ותחושה שצריך להסתיר
ממילא החוויה כל כך קשה
לא חטאנו שזה מצבנו ולא מבינה למה להסתיר
זה שזה זמין לפתוח. זה יקר ערך
פתוחצעיף
מצד אחד מסכימה עם הפותחת שמדובר פה בנושאים אינטימיים שהצניעות יפה להם.
אבל, ע"מ להיכנס לפורום סגור צריך להזדהות, ודווקא במקרים הכואבים והאישיים פה, לחלקן (הגדול?) יותר טוב להישאר אנונמיות.
כמו שכתבו, גם המיידיות של הכניסה לפורום פתוח, עוזרת ברגעים הקשים, בלי פרוצדורות- להיכנס לשאול/ לפרוק.
כל הכבוד על פתיחת הפורום, אישית הוא שיחרר לי חסמים לדבר על הנושא גם בחיי היומיום.
תודה לך ולכולכן על הבעת הדעה, העלית לי נקודה למחשבה-ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

אני חושבתרק אמונה

שאולי אפשר לטשטש איך שהוא את שם הפורום אולי 

פורום אבדן ה.?

ככה טינאגרים למינהם לא ירוצו לשם דבר ראשון...

 

חוץ מזה אולי ליצור קבוצת ווטסאפ של הבנות שרוצות סגור עם ניקים מוכרים

אני יודעת שניתן ליצור גם כאן  בפורומים קבוצה בשיחה האישית עם מגוון משתתפים

אני מכירה את הפורומים הסגורים יצאו משם כמה וכמה קבוצות ווטסאפ

מניסיוני זה רק מעורר סקרנותתחיה דולה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

שובבות רק אמונה


מצטרפת לעניין של שחרור חסמים לדבר על הנושא!!!לב קטן
זה יותר מדי כואב, קשה לדבר על הנושאים האלו.
מצד שני מי שחווה את זה אז כל כולו בתוך זה.
וזה לא נדיר לצערינו....
מרגישה שירד ממני איזה מחסום..
הפורום נתן לגיטימציה לרגשות ולמחשבות שהיה קשה להתמודד איתן...
אני לא כותבת כאן אבל קוראת.
חייבת לשאול-עדינות
למה השאלה הזו לא עלתה בקשר לפורומים כמו "הריון ולידה" ועוד יותר- "נשואים טריים"? שם עולות שאלות מאוד אינטימיות ופתוחות ובנשואים טריים מקובל לגמרי שגברים ונשים ידונו עליהם ביחד. (גם בהריון ולידה זה קורה לפעמים אבל פחות מקובל).
אני מרגישה שהאווירה כאן צנועה ומכבדת והמקום הזה מאוד משמעותי דווקא בגלל הפתיחות והזמינות שלו. התמיכה הנפשית מעוד נשים שעברו את זה, והמקום לפרוק ולהתייעץ בלי להזדהות עוזרים מאוד בתקופות כאלו.
ולגבי צעירים שיקראו את זה, אם הם משוטטים באינטרנט ומחפשים דברים כאלה, נראה שכאן הם יקראו את הדברים בצורה שיותר קרובה לעולמם מאשר באתרים אחרים. למנוע מהם את זה, כשהם גם ככה משוטטים בלי בקרה, כנראה יהיה בלתי אפשרי, וזה נכלל באחריות שלהם/ של הוריהם.

תודה ציפי על התגובות מחממות הלב שלך. אוהבת לקרוא אותך והלוואי שהיה לי את הפורום הזה כשעברתי גם אני את המסע הזה, והייתי כל כך בודדה, שבורה וחסרת אונים.
השאלה עולה כל הזמן בפורום הריון ולידהתחיה דולה


תודה לךציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

אני חושבת שיש גבול לכמה אחריות אנחנו צריכים לקחתנועה נועה
יש כאן צורך גדול ומשמעותי שהפורום נותן עליו מענה. אי אפשר לקחת בחשבון כל אחד שאולי עלול להיכנס לכאן... זה מזכיר לי את הסוגיה של החמץ בפסח, שמא תגרור חולדה... "אין לדבר סוף". בסך הכל השיח כאן לא חשוף מידי ומאוד מכובד בעיניי, לא הייתי נבהלת שילדים או נערים יגיעו לכאן (לפחות לא מצד הצניעות. מצד החששות והחשיפה לסוגיה קשה בחיים, אולי). בהריון ולידה, נשואים טריים ואפילו לנ"ו מידי פעם יש שיח נפיץ בהרבה. ועדיין לדעתי האחריות היא של ההורה או הנער, ולא הגיוני למנוע דבר חשוב כזה כי הרחבנו את האחריות שלנו לכל אחד שעלול לקרוא פה אי פעם.
מסכימה!לב קטן
מסכימה!לב קטן
לפורום הזה מגיעות בד"כ נשים שזקוקות לו...לב קטן
נכון שגם עיניים סקרניות יכולות להגיע לפה בקלות, אבל הנשים שזקוקות לפרוק או להתייעץ לא יכולות לחכות עד שיאשרו אותן לפורום סגור וכו'...
לצערי יש דברים פתאומיים ואין עם מי לחלוק בדיסקרטיות ובאנונימי......
^^^^^^אנונימי (3)
(וסליחה על האנונימי. עוד לא מרגישה בנוח לכתוב מהניק שלי)

אובדן הריון יכול לקרות מאוד מהר, זה לא נמשך 9 חודשים שאמורים להיות רגועים. זה מגיע בהפתעה, מטלטל, וכואב, קשה עם רגשות כאלה כשאת רוצה תמיכה/מידע כאן ועכשיו, לבקש כניסה לפורום או להחליט לחשוף את עצמך בהצטרפות לקבוצה סגורה.
בדיוק!!!לב קטן
לאבד הריון זה הכי אינטימיאנונימי (4)
זה מצב בו לא מקבלים הרבה נחמה (במיוחד כשזה בשלב בו לא ידעו שהאישה בהריון)
אפשר לאמר מצב של הלם.

אני כותבת מאנונימי כי לא רוצה להחשף.
אבל כרגע במצב בו הפורום הזה הוא כמו אי קטן ובטוח בשבילי.
כבר כתבתי פוסט ומחקתי, עצם הכתיבה הקלה.
תודה לכל הנשים היקרות שמשתפות.
ממש מרגישה שאני לא לבד בכל הטירוף הזה של החיים.
בשורות טובות לכולן!!!
תודה לך! מקווה שיתרחבו לך האיים הבטוחים בחייך. חיבוקים!ציפי כהןאחרונה


טוב, אז אני בהריון. והפחד.. לא נותן מנוחהאנונימי (פותח)
אתמול היינו בבדיקת דופק והגוף שלי ממש רעד.. הייתי ממש לחוצה. גם לא ידעתי אם בעלי יוכל לבוא וזה עוד יותר הגביר את החששות.
אז יש דופק. מעולה. שלב אחד עברנו..
הרופא כבר נתן הפניות לכל שאר הבדיקות
אבל מפחיד אותי לקבוע תור.
מפחיד לקוות
לפתח ציפיה

משתק

איפה האמונה?

יוצאת מהאנונימי.. אהובה אני בדיוק כמוך..מצפה לילד
אחרי הפלות החששות מוצדקים..
אני אתמול התעוררתי בבכי של שעה בלילה בגלל הפחד שהרגישות בחזה נעלמה..
אולי אני כבר לא בהריון.
לי מה שעוזר זה לתת לעצמי להתפרק לבכות כמה שצריך.
להתפלל. ולהביא שאני בידיים של הרב"ה והכל לטובה.וגם שוקלת טיפול פרטי.
גם קבעתי בהמלצת הבנות המקסימום פה תור לקופרמינץ..
ונראה מה יש לו להגיד..
אצלי הרופא לא נתן הפניות רק אמר לחזור עוד 3 שבועות. בשבוע 9-10
ואני ממשיכה להיות חרדה ולהתפלל.
שלא יעמיד אותי שוב בניסיון כזה גדול וכואב
שבת שלום מתפללת איתך.
אנחנו צמודות בתלמ
בע"ה שנזכה לידיים מלאות יחד
תודה. אמןאנונימי (פותח)
מעדכנת שבשבת היה דימום מועט.. נסענו למיון ב"המצפה לילד
נצפה דופק
אווף גם שם לא המליצו על תמיכה
ואני אנה נאני באה

האם עדיף ללכת לקופרמינץ גם בשלב הזה?
מי שמכירה אותו?הוא ימליץ לי על קלקסן?
חיבוקאנונימי (פותח)
לא יודעת לגבי קופרמינץ או תמיכה, אצלי הבעיה אחרת. שולחת חיזוק

ולא. לא הצלחתי להתפלל ואפילו לא לעצור את עצמי מלאכול יותר מידי מרב לחץ

אבל כן חלמתי חלום מעודד
חלום מעודד זה כיף. שימשיך בקלות ובנחת יקרה!מצפה לילד
היי יקרה! אני שמחה איתך על ההריון,אנונימי (3)
עבר עריכה על ידי מתחדשת בתאריך י"ב בתמוז תשע"ח 09:56

ובמתח איתך על גורלו, עצובה על החוויה הלא נעימה של השבת!!
אכן בהריון לאחר אבדן המתח גבוה מאוד, כל דימום מקפיץ וכל הרגשה יכולה להעלות רמות חרדה.

אני ממליצה בחום על תרגילי הרפיה ומודעות למה שקורה בגוף,
ללמוד איך לנשום נכון אל תוך הבטן,
לדמיין דמיון חיובי של הבטן הצומחת והגדלה,
לתת לעצמך תמיכה ולעשות לעצמך דברים טובים שיקלו עלייך וישמחו אותך,
וכן, ללכת לטיפול פרטי כדי שיהיה לך ליווי אישי אם את חשה צורך בהרגעה ואינך מצליחה להרגיע.

גם יוגה נשית מומלץ וטוב ומרגיע.

לגבי קופרמינץ-
הגישה שלו היא בעד קלקסן, הוא נותן לפי משקל גוף ולעיתים זה יוצא גבוה ממה שרופאים אחרים ממליצים. רופאים נותנים 40 מ"ג (מניעתי) או 60 מ"ג כמינון טיפולי, והוא לפעמים נותן גם 80 ו-100. ישנם כאלה שמתנגדים אך בפועל יש לו הצלחות מרובות במובן המעשי. יש הרבה הוכחות קליניות. ויש גם שלא. כמו תמיד. כל אחת שוקלת לפי רצונה והחלטותיה.
בגדול הוא בעד קלקסן, אך אני לא יכולה לדעת מה הוא יגיד לכל אחת, כל אחת והסיפור שלה.

מה שאני כן יודעת- התחושה שיש מישהו מומחה שנמצא איתי בתוך הסיפור- יוצרת בפנים הקלה מסוימת. וזה הדבר הכי משמעותי בהריון לאחר אבדן: לעבוד על הרגעה פנימית וכמה שיותר הקלה ונינוחות פנימית.

חיבוקים לשתיכן!

^זו הייתה תגובה שלי, משום מה יצאה באנונימי...ציפי כהןאחרונה


וואי אני לגמרי מזדהה!!אמא_מאושרת
זהו, אין לי עצות. איתך באותה סירה.
בע"ה הריון בריא ועדיין מלאות!
אני ממליצה אם יש אפשרות לחפש אנשי מקצוע מביניםאנונימי (4)
נפשית, כי רפואית לא יודעת כמה אפשר לעשות (אולי אפשר, פשוט אין לי ידע בתחום). לי זה ממש עזר שהיתה לי אחות ליווי הריון מקסימה ותומכת (שזו סיעתא דשמיא גדולה כי יש לנו רק אחות אחת, אין אפשרות לבחור) שכשלמשל ביקשתי הפניה לאולטראסאונד סתם כי זו תקופה של מרווח גדול בין בדיקות ולא מסיבה מסוימת, בהתחלה הבנתי שלא כל כך נותנים אבל ברגע שהיא שמעה שזה הריון אחרי הפלה היא נתנה לי בלי שאלות נוספות.
איזה אחות מקסימה וכמה טוב שהיה לך אותה כדי להרגיע! כמה חשוב.ציפי כהן


חיבוק יקרהתחיה דולה

זה ממש נורמלי מה שאת מתארת, הגוף שלנו "מגיב" למה שקורה לנו ולכן רועד בדיוק בזמנים האלה.

זה בסדר גמור לפחד, זה נורמלי לגמרי להימנע מלקבוע תורות או לאפשר לעצמנו לפתח ציפיות. 

וזה לא נעים להיות במקום הזה ויש מה לעשות עם זה. 

מה יכול לעזור לך במקום שאת נמצאת בו? 

כרגע? הלואי וידעתיאנונימי (פותח)
מתמודדת עם עוד כמה דברים וזה רק מקשה על העניין
נראה לי כרגע שהכי עוזר לי לקטר כאן..
זה ממש חשוב שיש מקום לקטר בו!!תחיה דולה

חיבוק וכוחות. 

ואנחנו כאן...

היי יקרה, כפי שכתבו לך- את כל כך נורמלית. הפחד מוחשי וקיים.ציפי כהן

אני מניחה שהאמביוולנטיות בלתי נמנעת:

היה רצון עצום להריון, והוא עדיין קיים, אבל עכשיו כשיש הריון- ישנו פחד עצווום מכך שהוא יסתיים...

לאור העבר שלך למוד הכאב הפחד שלך נורמלי. והגיוני.

 

אני ממליצה על עבודה עם נשימה אל תוך הבטן, זה עוזר להרגיע.

 

בנוסף, מוסיקה היא דבר שמרגיע- עשי לך פלייליסט לזמנים שאת רוצה מוסיקה מרגיעה ונעימה בשביל לנוח איתה, ופלייליסט לזמנים יותר כואבים או מלאי מתח- זמנים בהם את רוצה מוסיקה שתשקף את הלך הרוח שלך.

אפשר פלייליסט של כאב, עם שירים כואבים או כועסים לזמנים בהם את מרגישה אומללה. (יש כאלה שעושות ממש עם שירי יום הזיכרון). יש משהו במוסיקה ובשירים שמאפשר לנו לבטא את כאבינו וכעסינו בלי הרבה מילים שלנו. זה משקף הלך רוח פנימי. וזה עוזר להרגיע. או לחוש הזדהות ותחושה שאני לא לבד. עוד מישהו חש את הכאב הזה ואפילו ביטא אותו במילים.

 

אם יש לך אפשרות לשלב ספורט- זה מאוד עוזר בהרגעת מתחים. ספורט עדין שמתאים להריון.

 

יש אפשרות גם לעשות תרגילי דמיון מודרך ולדמיין מקום טוב ונעים ללכת אליו, וכך בכל פעם שקשה- לחזור למקום הזה ולשהות בו כמה שצריך. את יכולה לשאת אותו איתך לכל מקום וכך להירגע בעזרת הדמיון הזה (הוא הרי נמצא בפנים... הוא שלך...)

 

ואם אינך מצליחה להרגיע בדרכים אלו- ניתן למצוא מישהי (מטפלת רגשית או מטפלת ברפואה משלימה או אחות ליווי הריון או מישהי אחרת שתתחברי אליה)- שתרגיע אותך ותלווה אותך בזמני הקושי הללו.

 

זה לגיטימי ומובן.

מקווה שאת עכשיו יותר בטוב.

 

חיבוקים.

 

ציפי

 

 

 

 

אז קבעתי תור לקופרמינץ. מעבר לסכום המטורף של 1100 שח לפגישהמצפה לילד
למה לצפות??
מפחדת מאוד.
מתפללת שההריון הזה ימשיך תקין
אוי. אני זכרתי שהסכום הוא הרבה פחות... יש החזר מהקופה,ציפי כהןאחרונה

את בביטוח מושלם/פלטינום או זהב של מכבי, או משהו אחר של קופות אחרות? יש החזרים.

 

לגבי הפגישה עצמה-

הביאי איתך את כל המסמכים הרלוונטים לעבר המיילדותי שלך ומסמכים רפואיים אחרים רלוונטים.

הוא יקשיב באופן ממוקד לסיפור שלך, אני מניחה שהוא ישאל שאלות מנחות (בת כמה את, איזה הריון זה, מספר הפלות, מספר ילדים, אירועים מיוחדים....) היי מוכנה לספר גם דברים שקשים לך לספר סתם כך- הוא רופא והוא צריך לדעת את הפרטים הרלוונטים הקשורים בהריונות.

יכול להיות שהוא יהיה מאוד ענייני ויכוון אותך בדיוק לדברים שהוא ירצה לשמוע כדי להגיע לאבחנה מדויקת תוך פרק זמן קצר.

היי ברורה, ולדעתי כדאי מאוד להביא מחברת ולרשום שם את הדברים שהוא מציע או ממליץ. אחר כך עלולים לשכוח מרוב לחץ... או לא לזכור במדויק את ההוראות שלו.

(אישית הבאתי מחברת ורשמתי, והוא אמר לי שאין צורך כי הוא רושם הכל כבר בסיכום הביקור, אבל בכל זאת רשמתי את הדברים- ולבסוף ממש שמחתי כי הוא רשם מאוד בתמצית ואני רשמתי לעצמי את דבריו כפי שאני מבינה, וזה היה לי חשוב וטוב. לפעמים רוצים לרצות את הרופא, אז שותקים... הוא רוצה להספיק כמה שיותר מטופלות, או שהוא אומר דברים הרבה פעמים לכל הנשים שמגיעות אליו- אבל את אחת ויחידה ולך מאוד משמעותי להבין. אז זכרי זאת ואמרי לו שהמתנת הרבה זמן תור אליו ואת מבקשת לרשום ולהבין בודאות את דבריו כי זה משמעותי לך ויושב על כאבי גוף ונפש רבים).

 

בסופו של דבר צריכה להיות לך שאלה ברורה. אצלך השאלה היא: האם אני צריכה טיפול כלשהו אחר ממה שהוצע לי עד עכשיו, האם אתה ממליץ על הזרקת קלקסן (אם כן באיזה מינון?), או משהו אחר?

בסופו של דבר הרצון הוא לסיים את ההריון בשלום עם ידיים מלאות ובבריאות, בסיומו. איך זה יכול לקרות לדעתך...?

 

הוא יענה לך. יגיד לך את דעתו- האם הוא תומך בדעת רופאך א שלא, מה צריך לעשות לדעתו.

את תרשמי או תקשיבי,

ולאחר מכן תצטרכי לקבל החלטה- מה את עושה עם המלצותיו או אמירותיו.

לאחר הפגישה תוכלי לחזור הנה להתלבטות אם תרצי, ונעזור לך לחשוב.

 

מחבקת אותך,

מקווה שיהיה לך טוב.

הכיני עצמך לכך שלא תמיד הוא נעים ונחמד. לפעמים כן ולפעמים הוא ענייני וחותך (חוויתי אותו משני הכיוונים, זה הגיוני שכך עם כמות הנשים שהוא קבל ליום). אבל הוא מקצועי.

ובעיניי הכסף שווה את זה- אם זה ייתן לך הריון בריא ושלם לבסוף. אינך חושבת כך?

 

חיבוקים.

בהצלחה!!!

 

 

נשים יקרות! אני רוצה לשתף אתכן שלפני כשנתיים העליתי מופעציפי כהן

הנושא היה לידה שקטה, וצמיחה מתוך האבדן.

העליתי את המופע מתוך מחשבה שאנשים לא מספיק מבינים מה עובר על אישה כאשר היא עוברת לידה שקטה, שאנשים לא יודעים איך להגיב, וגם הנשים עצמן לא מבינות מה עובר עליהן, מה נורמלי ומה לא, ומהן הבחירות אותן היא יכולה לעשות לאורך התהליך ואחריו. חשתי שיהיה נכון להעלות את הדברים למודעות הציבורית ועבור נשים- בין שעברו משהו דומה ובין שלא.

 

המופע הועלה פעם אחת, ביישוב בו אני גרה, ומאז לא העליתי אותו שוב.

 

כעת אני מעלה אותו שוב, בקרוב. לנשים.

התלבטתי רבות האם לפרסם זאת פה, אולי זה עלול להיות ניגוד עניינים כי אני מנהלת פה ואני לא רוצה שהמקום יהפוך למקום פרסומי.

מכיוון שהמופע אינו לשם רווח אלא לשם העלאת המודעות ולשם תמיכה בנשים לאחר אבדן הריון- אני בכל זאת מפרסמת.

הסיבה הנוספת היא- שהפורום הזה הוא בדיוק המקום בו מתמודדים עם אבדן הריון, ואת מי אזמין אם לא אתכן...

 

אז אני מניחה פה את ההודעה שכתבתי בדף הפייסבוק שלי, ומזמינה אתכן להגיע או להזמין חברות שנוגעות בעניין. 

 

שמחה לבשר!! בעקבות פניות ובקשות חוזרות שאקיים שוב את המופע שלי- אני חוזרת להופיע!
הפעם- המופע יתקיים ב'החממה להתחדשות הגוף והנשמה' בבית ערבה בשער בנימין, מקום מקסים, אינטימי ונעים שהקימה נעמה מאירסדורף המקסימה.

אז...
ממש בקרוב! יום רביעי, 11/7, כח תמוז. 20:30 בערב.
המופע "להיוולד מחדש" עולה שוב.
פרטים מדויקים בקרוב...

בינתיים- קבלו הצצה חוזרת למה שהיה אז...

 

 

(שירת אישה. אני מנגנת ושרה.)

 

אני מקווה שזה אכן לא ניגוד עניינים לפרסם לכן את זה, מקווה שמופע זה יסייע אפילו בקצת- להעלאת המודעות, להבנה של התהליכים הנפשיים ולידיעת הבחירות שאתן יכולות לבחור סביב התהליך ואחריו.

 

חיבוקים!

 

ציפי

ריגשת .את מדהימה. כל כך מדוייק ונוגע.מצפה לילד
הלוואי ואצליח להגיעמצפה לילד
מקוה לראותך. ואם לא יהיו הזדמנויות נוספות.ציפי כהן
בהצלחה ציפי אהובה!תחיה דולהאחרונה


אובדן ילד- מחפשת תמיכה לחברהגורן הקטנה
בנות יקרות, צריכה את עזרתכן.. חברה יקרה איבדה תינוק בן חודשיים(אחרי שהיו חודשיים בטיפול נמרץ) ומחפשת קבוצת תמיכה בירושלים/במרכז
גם קבוצות בפייסבוק מתקבלות..
אשמח ממש לשמוע..ואולי ככה לעזור לה
יש קבוצת תמיכה בפייסבוק שנקראת "חיבוק בשקט"ציפי כהן

לנשים שאיבדו את עובדן בלידה שקטה או תינוקות רכים.

 

קבוצות תמיכה אני מכירה כרגע לנשים לאחר לידה שקטה, אך יכול להיות שקבוצות אלה מקבלות גם לנשים שאיבדו תינוק רך. זה נכנס לאותה נישה במקרים רבים. ניתן לפנות למלכה נוקריאן, מיילדת מהדסה המרכזת קבוצות תמיכה לנשים לאחר לידה שקטה. מוזמנת לפנות אליי באישי לקבלת מספר.

 

ישנה גם מרפאת "חווה" בתל השומר, המטפלת בנשים שאיבדו את עוברן בשלבים מתקדמים של ההריון. זה קשור כמובן גם לתינוקות רכים.

 

בנוסף, קיימת עמותה בירושלים הנותנת מענה פיזי ורגשי לנשים לאחר לידה שקטה- "מרכז פנים". ניתן לפנות אליהם בעיקר לשם קבלת עיסוי, יוגה, שיחות ודמיון מודרך, או קישור למטפלות העוסקות בליווי בתחום.

מצרפת קישור:

דף הבית

(איני מכירה את המרכז. אני רק מעבירה מידע)

 

אני מזמינה נשים להוסיף כתובות ורעיונות לטיפול, אולי בקרוב נעשה שרשור שיינעץ עם כתובות לפנייה במקרה של קשיים לאחר האבדן.

 

חיבוקים לחברתך.

מה ההגדרה של תינוק רך, עד איזה גיל?אנונימי (2)
לא בטוחה. אבדוק.ציפי כהן


תודהאנונימי (2)
בד"כ מתייחסים ככהתחיה דולה

לפטירה של תינוק עד גיל חודש או יותר אם הוא עדיין היה בבית חולים מאז לידתו.
(כשאני כותבת את זה אני מבינה שזה מותאם להגדרה ההלכתית) 
 
 

מקפיצה למשמרת לילה-בוקר...גורן הקטנה
אשמח מאוד למענה...
כל רעיון יתקבל..
אגב קבוצת קמים מיועדת לאמהות של ילדים שחלו במחלת הסרטן בלבד...
אם יש לכם עוד רעיונות נשמח לשמוע...
האם הצעת לחברתך את הרעיונות שכתבתי? כדאי להתחיל משםציפי כהן

ולראות אולי בקבוצת "חיבוק בשקט" ישנן נשים שיודעות יותר.

כמו כן אני ממשיכה לאסוף אליי לפה מידע לגבי מקומות תמיכה. וישנם. מוזמנות לומר לי או לפרסם על גבי הפורום.

 

חיבוקים לך ולחברתך.

שתבדוק במרפאת חווה בתל השומרקיפי.אחרונה


לקראת גרידה השבוע.. כמה שאלות טכניות מבעלות הנסיון:מושגחת פרטית
א. קיבלתי הנחיה להגיע בצום. האם הצום כולל שתיית מים?
ב. האם להגיע מוכנה עם אוכל לאחרי התהליך או שבית החולים מספק אוכל? זה בכ"ז אשפוז יום..
ג. מה הסיכוי שארגיש טוב מספיק כדי לעצור במסעדה לארוחה שפויה עם בעלי לפני שנגיע הביתה? או שארצה רק את המיטה..?.
ד. חברות יקרות הציעו לי עזרה לזמן שנהיה בבית החולים. האם לסדר מראש שהילדים יאכלו אצל השכנים גם ארוחת ערב?
מתלבטת אם יהיה להם טוב יותר להיות בבית עם הורים מותשים או אצל חברים חסרי דאגות כדי שאנחנו נוכל לנוח?
ה. סעודת שבת- עדיף להתאמץ קצת בהכנות ולהיות בשקט בבית או להתארח כשאני עמוסת הורמונים..?
אף אחת מהאפשרויות לא נשמעת לי אטרקטיבית..

זהו בינתיים.
רוצה רק לעבור את זה בשלום ועם מינימום הפתעות..
קודם חיבוק גדול מנסה לענותאנונימי (2)
א. צום מלא תשאלי כמה שעות את צריכה להיות בצום
ב.. את מבקשת שימרו לך את הארוחה שמחלקים אני אשית מעדיפה דברים שהעלי קנה קראוסן וכדומה אני בשני הפעמים הייתי באישפוז נשים ושחררתי כעבור כמה שעות
ג.אני רציתי רק מיטה להגיע להבית של ההורים שלי שמה חיכו לי דברים מפנקים שאני אוהבת
ד. אין לי לידים אבל אחרי הגרידה אחותי היתה אחרי לידה עם אחינים שלי ולא היה לי כוח רק האכלתי התקלחתי ונכנסתי למיטה.
ה.לי הגרדיה היתה יום חמישי והינו אצל ההורים שלי לפי דעתי זה תלוי רק איך את מרגישה ומה מתאים לך וזה גם תלוי באיזה שבוע הגרידה אצלי היה פעם בשבוע 15 ושבוע 12 והתוששתי יותר מהר שזה היה בשבוע 12
חיבוק גדול אם אם את צריכה עוד משהו בשמחה.
ושתחזרי לבשר בשורות טובות מהר
עונהאנונימי (3)
כבו ענו לך על הטכני.
אענה על השאר:
אני הייתי באשפוז מיום קודם, ולא הצלחתי לישון נורמלי בלילה בבי"ח, ואולי גם ההשפעה של ההרדמה עוד לא לגמרי פגה, בכל מקרה רק רציתי להגיע הביתה לישון.
יכול להיות שהייתי מוכנה לצאת לאכול עם בעלי, אבל אח"כ ישר למיטה.
ואם הילדים יודעים, אז זה עוד יותר בסדר שיהיו אצל חברים ולהסביר להם שאמא עוד צריכה לנוח.
אחרי שישנתי כמו שצריך, פיזית הרגשתי מצוין, נפשית הייתי גמורה (הייתי בשבוע 20), ואז את צריכה לחשוב את מי מתאים לך לראות במצב כזה.
עונה ומרחיבהSARITDO

שלום לך....

 

 

אני יכולה לתת לך מהניסיון שלי...

לצערי

 

מה שכן אשמח אם זה יעזור לך....

 

אני עשיתי באסותא וזה היה התהליך שם מה שכן בגדול זה פחות או יותר מתאים לכול בית חולים....

 

אז ככה - צריך לפחות 6 שעות צום כאשר 3 שעות אחרונות הם גם צום ממים.

אנחנו הגענו ב7 וחצי והשתחררנו אחרי שעתיים וחצי. לפי הדוח של הניתוח הייתי בחדר ניתוח משהו כמו 5 דקות.

 

בקשר לאוכל- הבית חולים הביא כריך שתיה ופרי.... אני הבאתי איתי גם קצת אוכל מהבית (אצל זה היה על  הבוקר אז הצום היה פחות מורגש כי צמתי בלילה- שאז בד"כ צמים

 

אני רציתי רק הביתה להתלקח ולמיטה. הייתי שבורה נפשית פיזית הרגשתי די טוב אם כי כן יש הרגשה טיפה מסומממת גם בגלל כנראה ההרדמה וגם בגלל המשככי כאבים שדוחפים בחדר ניתוח וכו  ולכן למסעדה הלכנו אחרי יומיים.

 

כן, מבחינתי זה מבורך וטוב לקבל כל עזרה שיש... כי גם אם פיזית קל (ובאמת לדעתי מרגישים די טוב אחרי) נפשית לא

 

דווקא אני הרגשתי אחרי מבחינה פיזית מממש טוב וגם מבחינה נפשית די טוב לפחות בימים הראשונים והבנתי שרובם מרגישות ככה .. הנפילה שלי התחילה אח"כ. אבל אולי אצל כל אחת זה אחרת... אני אישית תמיד מעדיפה בבית בשקט שלי ואם יש לך אפשרות לשלוח את הילדים לשבת גם טוב.

 

אני בעד לתת לעצמי את הזמן כי לנוח ולהרגע ולקבל את הילדים בנחת וברוגע....

 

 

כמובן מחבקת אותך וירוטאלית בחיבוק של הזדהות והכלה.... שבעז"ה בקרוב ממש כולנו נזכה לבשר בשורות טובות. אמן

 

 

 

על תבני על כך שזה יהיה מהר אני הגעתיאנונימי (2)
גם מוקדם ב10 ורק ב6 ירדיתי ללחדר ניתוח זה תלוי עם יש מקרים יותר דוחפים אני עשיתי בציבורי אבל הם רופא פרטי
ועוד משהו תבדקי בקשר לצום לי היה אסור גם מים וזה מנסיון של פעמים לצערי
תודה יקרות.מושגחת פרטית
עונה לכולכן..
אמרו לי להגיע ב8 ושמשחררים בסביבות 15.00. לכן אני דואגת על האוכל..
אין מצב ללכת להורים. לא באותו היום ולא לשבת לצערי.. וב"ה מחכה לי בית מלא בילדים שלא נהנים השבוע מתפקוד אימהי גבוה במיוחד..
האמת שכבר מזמן רצינו לצאת לאכול קצת ביחד וממש לא יוצא.. אנחנו גרים בחור אז חשבתי לנצל את העובדה שנהיה אחרי יום מתיש ושאנחנו כבר ביחד בעיר וגם יש מי ששומר על הילדים וגם זמן להתאושש לעכל יחד ולחזור הביתה שפויים ולא מורעבים..
אבל לא רוצה לבנות על זה אם אני לא במצב..

דווקא משבת אני מפחדת יותר מבחינת הורמונים וקושי תפקודי ולכן אין לי מושג מה יהיה לנו הכי שפוי.. אני לא יכולה לעדכן בשניה האחרונה. צריכה לקבל החלטות מראש..
איזה מצב דפוק..
ותודה לכולן על התמיכה והחיבוקים.מושגחת פרטית
הלוואי שהפורום הזה ייסגר מחוסר שימוש..
אני לא יודעת איפה את עושה את זהSARITDO

אבל יכולה להמליץ לך אם יש לך ברירה זה ללכת לשר"פ/ לאסותא (מכבי מקבלים החזר) שם את מגיעה לתור שנקבע מראש בצורה מסודרת ומקבלים אותך רופאים ממוחים ובעלי ניסיון שזה חשוב.

 

מלא מלא בהצלחה!!

 

מצטרפת לברכה שהפורום יסגר מחוסר שימוש או שישאר רק כדי שנוכל לבקש בשורות טובות בקרוב בעז"ה.

 

 

ההמלצה לא רלוונטית לי מכמה בחינות..מושגחת פרטית
תודה.
בסדר גמורSARITDO


שיהיה בהצלחה!!!!SARITDO

מחזיקות לך אצבעות

 

תתפללי ותאמיני שיהיה טוב.

 

גם על כולנו

היי יקירה. ענו לך כבר על השאלות-ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

תודה על המענה המפורט והמחבקמושגחת פרטית
ב"ה אני מוקפת בדמויות שמיטיבות ורגישות מספיק.. בחרתי לשתף את מי שהנחתי שידעו לפעול נכון.

לגבי בישולים יש לי חחק מהדברים במקפיא וחלק בעלי יוכל לבשל.. קיבלנו הצעה לאירוח סעודה אחת. כנראה שנענה בחיוב..

מקווה מאד שאצליח להתאושש מהר ויעיל.
החיים שלי ב'הולד' בימים האחרונים וזה מתיששש..
אענה על חלקאני והגיטרה

א- לרב צום לא כולל מים. את יכולה להתקשר למחלקת נשים בבית חולים שאת הולכת אליו ולשאול את אחת האחיות.
ב - כדאי להגיע עם אוכל קל. אם לא בשבילך, אז לבעלך.
ג- א"א לדעת מראש, אבל ייתכן מאד שכן. אני הרגשתי מצויין אחרי זה (משהו נפשי כנראה. הייתה לי פשוט תחושת הקלה שזה מאחורי).

ד - הילדים שלי מאד אוהבים להיות אצל חברים. אף פעם לא מרגישים 'מקופחים' מהעניין. אם הילדים שלך גם נהנים אצל חברים, וזה יאפשר לך לנוח יותר (במיוחד שא"א לדעת מראש איך תהיה נפשית ופיזית),
אז אני הייתי כן מוצאת סידור (בנחת), ומקסימום אומרת לא תודה.
ה - נשמע ממה שכתבת שאת מעדיפה להיות בבית. אז ארוחות בקטנה, נגיד רק מרק לערב. קצת אוכל קנוי, או אולי קצת עזרה מחברה. ונשמע שיהיה לך טוב

 

בהצלחה רבה. בהכל. ובעז"ה הריון נוסף בקרוב.

תודה רבה לך ולכולן על העצות והתמיכה!מושגחת פרטית
ב"ה אני אחרי. מתאוששת בהדרגה..
חייבת לציין לטובה את ההתנהלות במחלקת אשפוז יום נשים בסורוקה.
צוות רגיש, מאיר פנים, תומך ומסור כולל כולם!
לא היו עיכובים משמעותיים. הכל זרם טוב..

מקווה לסיים במהרה את יתר שלבי ההתאוששות.
בשורות טובות ונחמות לכולן!!
תרגישי טוב אני והגיטרה
יופי, משמח לשמוע! יחס טוב מהמטפלים בך הוא דבר משמעותי.ציפי כהן

שמחה שאת אחרי, התאוששות קלה.

היי קשובה לעצמך ולצרכייך.

מצטרפת לאיחולייך- בשורות טובות.

יופי ב"הSARITDO

התאוששות קלה בכול המישורים....

 

וכמובן אני (ואחרות) פה לכול מה שאת צריכה... בתקווה שנוכל לעזור

...אנונימי (4)אחרונה
לגבי האוכל קחי בחשבון שהרבה פעמים יש בחילות אחרי הרדמה מלאה... אז לא בטוח שיתאים לשבת במסעדה... הזמנו פיצה ובסוף לא הייתי מסוגלת להכניס לפה כלום... (רק להוציא...)
אנחנו חזרנו הביתה אני הלכתי למיטה ובעלי טיפל בחבורה...
ובערב שהרגשתי קצת יותר טוב אכלנו ביחד...
מחזור אחרי גרידהאנונימי (פותח)
עברתי לפני פחות משבועיים גרידה.
אחרי שבוע הפסק (יומיים קודם כבר היה נקי) ומאז ממש נקי עד היום... חשבתי שאטבול מחר אבל היום בצהריים כתם ממש גדול חום כהה, ומאז יוצא עוד (לא הסתכלתי בניגוב או בשירותים) על הפד אבל לא כמות גדולה וחום כהה.

יכול להיות כבר מחזור??

עוד לא דיברתי או הייתי אצל הרופא מאז ההפלה, יש לי תור רק עוד חודש...
אני עונה לך לא מניסיון אישי עם כזה מקרה אצלי אבל ממה ששמעתיSARITDO

אני עברתי גם גרידה לפני כשבועיים

 

אני לא עונה לך מניסיון שזה מה שקרה אצלי

 

אבל ממה ששמעתי

 

שאחרי גרידה יכול להיות תקופה של עד שבועיים של דימומים (לא אמור להיות דימומים כבדים) 

ככה שיתכן שהכתם החום זה בעצם דם ישן.....

 

או דימום טרי 

בכ"א מבינת כמות לא נשמע מאוד מלחיץ...

 

מה שכן בשביל להוריד מתח נפשי שאני בטוחה שקיים בכזה מקרה תנסי לבקש להגיע לרופא או שתשמעי ממנו חוו"ד

 

אם את במכבי ניתן לשלוח בקשה לרופא....והוא יחזור אלייך.

 

בקשר לכתם- טהרה- תנסי לשאול רב מה עושים בכזה מקרה

 

 

בכ"א אני מאוד מאוד מבינה את המצב שאת נמצאת בו בטח ובטח כשאת מנסה להגיע לידי טהרה ולפחות לקבל חיבוק ועידוד מהבעל.... אני שולחת לך חיבוק וירטואלי..... ומקווה שהעניין יפתר על הצד הטוב ביותר.

 

 

זה לא מחזור, ככה לי אמרו בעברממוחשבת
יכול להיות שבוע נקי, ואח"כ שוב דימום.
זה תקין.
תודה על התשובותאנונימי (פותח)
מבעס. אמרו לי בבי"ח שהדימום בערך שבוע.
ועכשיו משיטוט באינט' ומהתשובות פה אני מבינה שזה כמו אחרי לידה, בא והולך ולוקח שבועות להיטהר.
נקווה לטוב.
בינתיים שתיתי הבוקר מיץ לימון, אולי זה יעזור.

ואם מישהי יודעת אולי לענות לי: אני יודעת שאחרי לידה אין כמות דם שצריכה לצאת (חות מהימים הראשונים) אלא כלי הדם צריכים להיסגר ואז הדימום יפסק. ואם נחים זה עוזר (אחרי הלידה האחרונה נחתי הרבה והצלחתי לטבול אחרי חודש). גם בגרידה זה ככה? כי אני לא נחה כ"כ, ממשיכה הכל כרגיל, אבל רוצה לגמור עם הדימום הזה... (אני שבועיים אחרי גרידה בשבוע 20, עובר תואם ל18)
אני לא בטוחהSARITDO

אני יודעת שצריך לנוח אחרי לידה.

 

יתכן שחלק מהסיבות זה בשביל שהמערכת ההורמונלית תחזור לעצמה....

 

כן מניחה שיש לזה מקבילות לתהליך של גרידה. 

 

אני חושבת גם שמאוד תלוי באיזה שלב נעשית הגרידה.

 

בכ"א, אני ממליצה לך לדבר עם רופא להתייעץ איתו ולנסות להרגע...

 

ולהתפלל לד' שישלח לך מרגוע לגוף ולנפש בקרוב קרוב קרוב!!

מעבר לכך בדקת בטא??SARITDO

האם ווידאת שאין שאריות??

לא עשיתי בטא. בעז"ה אעשה השבועאנונימי (פותח)
לא בדקתי אם יש שאריות, אבל אין לי בכלל כאבים/חום/דימום מוגבר.
כרגע יש אומנם ממש דימום אבל רק בניגוב, הפד נשאר נקי לגמרי.
יש לי תור לרופא רק עוד חודש.
בינתיים אעקוב אחרי הבטא והדימום ואראה ששניהם מתאפסים ואין בעיות.
בתקווה שעד שאגיע לרופא גם אהיה אחרי מחזור אחד והכל יהיה נקי. רוצה הריון....

תודה על התמיכה!!
אכן, זה נשמע תקין. הדימום בא והולך. מבאס... אך זה כך.ציפי כהן

באמת עקבי אחר הבטא והדימום, כפי שכתבת.

 

ונקווה איתך לטוב.

 

חיבוקים.

בשוק (לטובה)אנונימי (פותח)
אני האנונימית הפותחת.
עשיתי הבוקר בטא וקיבלתי תשובה 11.3 !!
ציפתי לכמה מאות לפחות...
שבועיים וחצי אחרי גרידה בשבוע 20.
ב"ה הגוף חוזר לעצמו.
אוקיי, משמח. זה אומר כמעט איפוס.ציפי כהןאחרונה
עכשיו זמן הנפש לעבד לחוות להיפרד ולהמשיך הלאה, בתקווה שלא ייתקעו משקעים בפנים ויידעו את דרכם החוצה אם ישנם כאלה.

חיבוקים חמים!
לי בהפלה של שבוע 15אנונימי (3)
לקח לי שלוש וחצי שבועות עד שהגעתי למקווה
והינו בקשר עם מכון פעוה שהנחו אותי כמה בידקות לעשות אםצאני זוכרת עשיתי רק שלוש והלכתי עם תחתית לבנה שיותר קל להקל עם יש עליה דם
הגוף לוקח זמן להתאפס..אני הצלחתי לטבול רקמצפה לילד
אחרי חודש וחצי..
מבצעי מעקב בטא לראות שהיא התאםסה .
חיבוק ענק
מקוות איתך לטוב ומחכות שתעדכני בבשורות טובות בקרוב בעז"הSARITDO


קיבלתי מחזור בתאריך לידה המשוער שלי..גלוטנית לשעבר
עבר עריכה על ידי גלוטנית לשעבר בתאריך ד' בתמוז תשע"ח 23:01
אוף 8 מחזורים מאז ההפלה וכלום..
אבדתי אמון בגוף שלי... אפשר להיות בהריון ככה?
אפילו עשיתי בדיקת הריון כי היה איחור של יומיים.. לא יודעת איך האמנתי בזה לרגע
קודם כל קבלי חיבוק גדולSARITDO

וירטואלי.

 

?האם זהו הריון ראשון???טבעי?טיפולים?

 

 

בכ"א כדי ללכת לרופא לבדוק אם לא נשארו שאריות או הידבקויות ברחם

 

 

אוי, כמה מאכזב וקשה!!ציפי כהןאחרונה

תאריך הלידה המשוער נתפס בעינינו פעמים רבות כתאריך משמעותי, הוא מסמל את מה שהיה יכול להיות לנו אך נעלם ונגוז עם ההפלה, החלום שלנו שאבד... זה תאריך שסביבו נשים רבות חוות אבל וכאב, מלבד התאריך של ההפלה עצמה.

זה לא יום קל, ולקבל מחזור בדיוק ביום הזה- פי כמה...

 

אשתף במחשבה- את יכולה לקבל אותה או לא, כרצונך:

תאריך הלידה המשוער זהו תאריך משוער ללידה, אין בו ממש, נשים רבות יולדות לפני או אחרי התאריך וזה רק תאריך שבמהלך ההריון ידוע שבערך סביבו אמורה להתרחש הלידה. אין בתאריך הזה משהו ממשי.

למה אני אומרת זאת? כי לעיתים נותנים לו משקל גדול אך שוכחים שהוא לא באמת תאריך שבו יש משהו או קרה משהו. ניתן לשחרר את התאריך ולתת לתאריך משמעותי אחר להיות שם כיום משמעותי: תאריך ההפלה עצמה. זה היום בו איבדת את עוברך, וזה אכן כואב וקשה כל כך.

 

לגבי אבדן האמון בגופך- אני מקוה שהוא ישוב לאט לאט. אולי שווה לחשוב על שיטות טבעיות להקלה על ההמתנה הממשוכת. אני ממליצה על יוגה נשית- כמרגיעה וגם כפותחת אפשרויות לפוריות. וישנן שיטות נוספות.

 

מחבקת אותך על המחזור הזה, כמה לא קל להמתין ולהתאכזב בכל חודש מחדש.

 

מקווה איתך לטוב.

 

ציפי

אוף. חשבתי שאני אחרי זה..מושגחת פרטית
אחרי גרידה.
הכל היה חלק וזרם מעל ומעבר לציפיות שלי. כולל ההתמודדות האישית.
פתאום נפילה.
אין לי כח לחזור לשיגרה השבוע.
כן, אני יודעת שהכי פשוט להמליץ לקחת את הזמן ולא למהר לחזור לשצף החיים אבל כבר שבוע וחצי לא הגעתי לעבודה (לא היה מצב להתרכז.. הייתי באאוט רציני עד הגרידה). היה המון חשש מהפרוצדורה וכל מה שמסביב..
חזרתי הביתה בחמישי בערב לתוך העומס של שבת עם המשפחה והילדים ועם אפס זמן עיכול..

פתאום זה מכה. כל מה שהתרגלתי לחשוב עליו- התהפך לי.
תוכניות לעתיד הקרוב והרחוק, הכנה נפשית להריון ותינוק ץ, אפילו לשכב על הבטן ולהרגיש את הגוש הזה מתחתיי פתאום חסר לי..
כל פעם שצפה מחשבה כזו אני מפוצצת אותה כי עכשיו אין הריון ואין תינוק. אבל המחשבות לא מפסיקות לצוץ ואני מוצאת את עצמי מפוצצת אןתם בלי סוף.. זה מתיששש...

מבינה בשכל כמה כל מה שעברנו הוא ככ מבורך ומושגח אבל הנפש מותשת לגמרי...

השבוע מחכה לי מעבר לפינה עמוס בטירוף באירועי סופשנה, בעומס לימודים ועבודה ואני כבר לא יודעת מה עדיף..
מצד 1- כשיש לי פתאום כמה דקות לחשוב לבד אז אני מתפרקת ומותשת.
מצד 2 כשיש אירועים או אנשים סביבי אני זורמת כרגיל, אבל כבר הספקתי ללמוד כמה ההדחקה הזאת מתרסקת לי בפנים בסופו של דבר.
רוצה להיעלם. אין לי כח להתמודד..
יודעת שישאלו אותי השבוע לאן נעלמתי.
לפעמים לא רוצה לשתף
לפעמים רוצה לשתף והסיטואציה לא מתאימה אז אני שותקת
ולפעמים רוצה לשתף אבל לא רוצה את מבטי הרחמים ואת ההכרח "לעבור את זה מחדש" עם השיתוף..
ולפעמים רוצה סתם חיבוקים. בלי מילים. בלי ולהתמודד.. סתם ליפול נפילה חופשית..

מתחילה להבין שמחכה לי חתיכת רכבת הרים השבוע.

ואין
לי
כח....
והכי מציק-מושגחת פרטית
אני סובלת מאפס סובלנות לילדים שלי.
בימים האחרונים לא הייתי מסוגלת לסבול שום רעש, אפילו הגיוני. של משחק, צחוק...
לא הייתי מסוגלת לסבול מגע. ממש הרחקתי אותם ממני.
עצוב עצוב עצוב..

רוצה כבר לחזור להיות אני.
יואו אני ככ מבינה אותךSARITDO

אני גם בידיוק במצב כזה.....

 

והכי קשה לי מהכול שיש לי אפס סובלנות לילדים... ואני חושבת לעצמי מה הילדים אשמים????

 

רק תפילה לרבונו של עולם עוזרת לי ברגעים האלה... ומוזיקה נעימה.

 

ד יעזור שיהיו לך הרבה כוחות להתמודד עם המצב הלא פשוט הזה ותשכחי מהכול הכול מהר....

 

מה שקצת "מנחם" אותי (במרכאות כמובן אבל זה המצב)

 

זה שפעם לפני ה-4 הריונות תקינים שלי היתה לי הפלה(הריון ראשון) ואחרי 3 חודשים ב"ה נקלטתי להריון תקין עם הבן הגדול שהיום כבר בן 12 ב"ה... ואח"כ כבר ממש שכחתי את ההפלה.... -אני כן זוכרת שזו היתה תקופה קשה עד שהייתי בהריון ולא פלא כי זה היה הריון ראשון אבל הנה זה עבר...

בגדול הרכבת הרים נרגעת כשהבטא מתאפס..ישועת ה' כהרף

תחזיקי מעמד.. את נמצאת בסחרור הורמונים שמשבש אותך לגמרי..

מכירה את כל מה שאת כותבת.. חוויתי את זה.. עזר לי מאוד שבעלי היה איתי כמעט שבועיים (שבוע פסח ושבוע לאחר מכן בין הזמנים..) והוא טיפל בילדים.. לקח אותם כל יום כל אחה"צ וסיים את תהליך ההשכבה.. הרגשתי שאני לא מסוגלת לראות/לטפל בהם.. ולאט לאט חזרתי לעצמי.. הסבלנות חוזרת.. הכוחות הגופניים והנפשיים חוזרים.. ואצלי זה ממש הסתנכרן כשהבטא התאפסה.. פתאום השמש חזרה להאיר.. חזרתי להנות מהילדים המדהימים.. וחזרה לי הפרופורציה (בסה"כ החיים שלי טובים, יש לי בבית ילדים בריאים, האירוע אינו חריג וקורה להמון נשים ואם נשים בצד את ההפלה אין לי טענות..)..

לגבי החלומות שמתנפצים- כל מה שתיארת נכון.. מזדהה.. הרגשתי.. אך ככל שחולף הזמן התרגלתי לאכזבה.. יש המון אכזבות בחיים.. וזו אחת מהן.. רציתי תינוק מאוד (יותר משנה וחצי חיכיתי לו..) ולא קיבלתי בסוף.. מאכזב.. יכולה להגיד שהיום כחודשיים אחרי זה כבר לא תופס אותי חזק.. מאכזב מאוד אבל התאכזבתי מהמון דברים בחיים.. לא מקבלים מה שרוצים.. (השיח הפנימי שלי כמובן)..

ולגבי השיתוף- בחרתי מההתחלה לומר לכל מי ששואל (מה קרה? למה אני מחסירה/נראית לא טוב? וכו') שאני עוברת/עברתי הפלה.. ככל שאמרתי את זה יותר פעמים.. היה לי קצת יותר קל.. הרבה בגלל שכמעט כל מי שאמרתי לה חוותה משהו דומה (כולל לידות שקטות).. זה ממש מטורף.. ואז אני מבינה שהמקרה שלי בסה"כ עבר ממש בקלות יחסית למה שיכל להיות (הפלה טבעית, לא ידעו עדין שאני בהריון, קיבלתי מחזור מהר אח"כ וכדומה..).

כל מה שכתבתי הנו שיח שלי עם עצמי והדרך שבה התמודדתי ואני ממשיכה להתמודד.. לא העברת ביקורת חס ושלום על אף אחת/דרך התמודדות של אף אחת.. כל אחת עם מבנה האישיות שלה, סיפור החיים שלה, מעגלי התמיכה שלה וכדומה..

יצא קצת ארוך..

מקווה שעזרתי..

בהצלחה!!

את מדהימה. עזרת מאד..מושגחת פרטית
הכי טוב לקרוא שאני נורמלית בתוך חוסר השפיות הזה.. הזדהיתי המון עם מה שכתבת.
כמה זמן לוקח לאיפוס הבטא?
הרגשתי ביממה האחרונה ככ הרבה דברים שהשתנו בי- בגוף ובנפש.. כלום לא יציב.

רוצה כבר לגמור את התקופה הזאת..
היי יקירה, את אכן כל כך נורמלית.ציפי כהןאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

בבקשה אם מישהי יכולה לעזור ליSARITDO

אני שבוע אחרי גרידה

 

2 רופאים אמרו לא למנוע

 

אבל עכשיו ששוחחתי טלפונית עם הרופא נשים הוא אמר אחרי קבלת וסת סדירה לא למנוע

 

לפני, אם נמצאים ביחד אז כן.

 

אבל איך מונעים לתקופה קצרה?? (לא בא לי הורמונים זה משפיע עליי מאוווד לא טוב)

 

והאיך יתכן שיש כאן נשים שכתבו שנכנסו להריון מיד אחרי הגרידה?? יש דעות שאומרות לא למנוע גם לפני קבלת הוסת??

 

 

 

 

באותו מצבאנונימי (2)
מכון פועה אמרו למנוע חודש אחד ובזמן הזה להעזר בבדיקות ביוץ וקוטלי זרע (שקפים, נרות וכו')
מה זה קוטלי זרע??SARITDO

איפה קונים את זה ??

 

ז"א מתי שלא מזהים ביוץ ניתן לא לשים כלום??.

 

 

מעולם לא השתמשתי בערכות ביוץאנונימי (2)
אז לא יודעת לענות לך בוודאות. בטח יש פה חכמות ממני שידעו לענות לך.

קוטלי זרע יש כל מיני יש למשל נרות פרמטקס שנמכרים אצל משווקים פרטיים. מכניסים את זה לנרתיק ותוך כ20 דק' זה מתחיל להיות פעיל.
יש שקפים שנקראים vcf שמשתמשים בהם באותה דרך ונראה לי אפשר לקנות בסופר פארם או במכון פועה.
קוטלי זרע נחשבים כאמצעי מניעה יחסית לא בטוח, מניעה של 85 אחוז בערך. אבל בשביל חודש אחד זה בטוח בסדר. הרי לא תתחילי לקחת כדורים או משהו אחר בשביל חודש.
עונהישועת ה' כהרף

הרופא הפרטי שהתייעצנו אתו (מומחה גדול) אמר שברגע שהבטא מתאפסת והרחם נקי אין צורך למנוע..

פשוט צריך לוודא את שני הפרמטרים האלו..

אצלי ספציפית לא היה ביוץ לפני המחזור הראשון.. אז לא היה קונפליקט.. והבנתי שיש עוד בנות שככה היה אצלן..

בכל אופן, אם שני רופאים אמרו לך שלא צריך למנוע, למה את ממשיכה להתעסק עם זה?!

תמיד יהיו רופאים/רבנים לכאן ולכאן.. את אף פעם לא יכולה לקלוע לכל הדעות..

בהצלחה..

 

כי מסתבר שהם התכוונו שעד שישSARITDO

מחזור ברור שלמנוע ואח"כ אין צורך....

 

כי משהו הרופא הסביר שיתכן ורירית הרחם לא תיהיה מספיק חזקה לשמור על ההריון.

וגם לא בטוח שהרחם נקי לפני שמקבלים וסתSARITDO


אצלי בטוח הרחם לא היה מספיק נקי..ישועת ה' כהרף

המחזור לאחר ההפלה היה כבד במיוחד כולל קרישי דם שלא היה לי בעבר..

המחזור היה הרבה יותר כבד מהההפלה עצמה גם בכמות וגם במשך..

אז מסתבר שלמרות שראו שהרחם נקי הוא לא היה וזה מחזק את מה שאמרת..

בהצלחה.

רוב הרופאים אומרים למנוע עד למחזורממוחשבתאחרונה
כדי לראות שהכל תקין.אפשר למנוע עם שקפים/נרות.
תחזיקו לי אצבעות ותתפללו יחד איתי שמחר בבדיקה הכל יהיה תקין.אנונימי (פותח)
העובר יתאים לשבוע שלו
ושיצפה דופק
אנא ה' בבקשה אל תעמיד אותי בניסיון.
המצב הנפשי שלי אחרי ההפלות היה כל כך קשה.
כל כך קשה
בבקשה אני בחרדה נוראית.בפחד אמוני עצום
בבקשה אבא
אל תעמיד אותי בניסיון הזה
תחזיר לי את שלוות הנפש
את הכמיהה להריון תקין רגיל ומשעמם
קח ממני את כל משפטי הזוועה שמלווים אותי
אין דופק,את בטוחה שאת בשבוע 11?
חשש להריון חוץ רחמי,שאריות הריון בצוואר הרחם,
וכהנה וכהנה
אני רוצה לשמוע
את רואה את העיגול הפועם על המסך. תקשיבי זה הדופק .שלו.
רוצה להתרגש.רוצה לצפות.רוצה לשמוח
רוצה להחזיר את האמונה שלי בגוף שלי.שיודע להחזיק הריון תקין
שלא יבגוד בי שוב
תודה לכן על המקום לפרוק
בטיחותי הריונות תקינים משעממים ויכוחים לכולנו
שבסופם ילדים בריאים ושלמים

יקרה! מתפללת איתך..מושגחת פרטית
מבינה מאד מאד את החשש והמתח לקראת הבדיקה.
נסי להתערסל בשעות שנותרו לך בידיו של רבש"ע בידיעה שהוא אבא טוב ומיטיב וודאי לא ירצה להכאיב לך.. הוא רק יודע ומבין דברים שאנחנו לא.. לגבי התפקיד שלנו ושל הנשמות שמנסות לרדת.
והכל הכל בידיים שלו..

מקווה איתך לחוויה תקינה ומתקנת של נחת וברכה גדולה!
אוי, יקירה, מתפללת איתך!!! כל כך הרבה חוויות כאב עברת.ציפי כהן

מגיע לך הריון תקין וארוך ומלא ושלם.

מצטרפת לאמירה המקסימה של

@מושגחת פרטית - התערסלי בידיו וחיבוקו של הקב"ה, אולי ההרגשה הנעימה של חיבוקו יביאו לך מרגוע, ולעוברך יביאו את ההיכל השומר שימשיך להזרים לו את כל מה שצריך על מנת להתפתח תקין ומלא.

הו, הלוואי...

 

מקווה איתך ובשבילך.

 

ספרי לנו מה שלומך אם יתאים לך.

 

מחבקת!

 

ציפי

ברור שאעדכן. תודה לכן מקסימות.וחודש טוב!אנונימי (פותח)
מקסימות חוזרת לעדכן. שברוך ה יש דופק.אנונימי (פותח)
הציפייה להריון תקין.
תודה לכן על הכל
אתן קרש ההצלה שלי
איזה בשורה טובה ומשמחת!!אנונימי (3)
שימשיך בבריאות, בשמחה וברוגע בידיים מלאות.

כיף שחזרת לעדכן.
יההההה!! מתרגשת איתך!!! משמח כל כך לשמוע!!!ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

שתמשיכי לבשר בשורות טובות!! איזה יופי!! ב"ה!!תחיה דולהאחרונה


עדכון מצבSARITDO

שלום לכולן

 

לצערי עברתי גרידה שבוע שעבר ביום שני

 

עבר טוב ב"ה.

 

עכשיו אני בלי דימומים כמעט רק הכתמות ממש מידי פעם שהולכות ונגמרות

 

מתי צריך ללכת לרופא??? 

התקשרתי לרופא והוא אמר שאין לחץ ואפשר לבוא גם אחרי חודש

אבל מנגד גם אמר שאין  צורך במניעה. (עוד 2 רופאים אמרו את זה) ואני שואלת את עצמי איך אני יודעת שהכול תקין ואפשר לנסות שוב?? לא צריך לבדוק לפני???

 

ממתי מותר לקיים יחסים??

 

והשאלה הכי גדולה- מתי אני יחזור לעצמי ולשמחת החיים???

 

שבוע שעבר היה לי דווקא מצב רוח מעולה!!

אבל מלפני יומיים אני מממש שבורה!!!  כל הזמן בכי לא מתייחסת לילדים צעקות על הבעל מרגישה רע נפשית! ומתוסכלת מזה מאוד.

 

 

יקירה. א. שמחה שעבר טוב. ושעבר.ציפי כהן

ב. המילים המרכזיות שלי כרגע ביחס לדברים שכתבת הן הקשבה, וזמן.

הקשבה- שימי לב לגוף שלך. ולנפש שלך.

תני לגוף את הזמן לשחרר את מה שצריך להשתחרר ממנו (כתמים... הפרשות... זה בא והולך עד שמסתיים)

תני לנפש שלך זמן לעכל ולהיות עם מה שהיא. השמחה לא פורצת כאשר מאבדים משהו יקר. בהתחלה אולי חשת בטוב כי יש מעין הכחשה פנימית, או רצון פנימי להעלים את מה שקרה ולהמשיך הלאה.

אך לאחר מעט זמן, כשהיומיום ממשיך והחיים הרגילים חוזרים למסלולים, והאבדן מחלחל, הנפש נזכרת. ומתאבלת. וכואב ובוכה את שאיבדה. תני לה להיות באבל, למרות שהוא לעיתים בלתי נסבל.

תני לעצמך זמן ורכות והקשבה, אנחנו פה איתך עם הזמנים המשתנים שלך ושל גופך-

ובהקשבה איתך פנימה. אל מה שאת זקוקה לו.

 

שמחת החיים תבוא לאחר שהאבל יירד מעט, תוך הקשבה פנימית לעצמך.

וזה תהליך שאי אפשר להאיץ אותו. הנפש צריכה אותו כדי להחלים. ואם מאיצים- לפעמים זה מגיע כמעין מסכה של שמחה, אבל בפנים הלב רוצה להתאבל ולהיות בעצב עוד זמן מה לפני שיחזור, ואז הוא מתחבא בפנים... ולבסוף יפרוץ החוצה בדרך כלשהי.

אל תחביאי. היי עם רגשותייך.

והיי עם הכאב, את יכולה גם לדבר אותו מול הילדים, אם הם יודעים שעברת גרידה.

תבכי. זה בסדר. זה מה שאת צריכה עכשיו. זה הזמן שלך.

תני לעצמך בחמלה ורכות.

(ואם את מרגישה שזה יותר מדי- פני לקבל עזרה נפשית ותמיכה על מנת שתצליחי להיות גם עם האבל וגם עם הבית והילדים והעולם שמחכה לך שם בחוץ).

 

לגבי הבדיקות-

אם עשו בדיקת או"ס וראו שאין שאריות- אכן הרופאים אומרים דבר נכון ואין שום סיבה לעשות עוד בדיקות, ואפשר להיטהר וכבר לנסות שוב.

ישנם כאלה הממליצים לחכות למחזור שאחרי.

אבל זה לא חובה, ולא כל אחד אומר זאת.

 

עשי כהבנתך,

בחיבוק חם,

 

ציפי

 

 

ציפי תודה רבהSARITDOאחרונה

על התגובה החמה..

 

 

היא בהחלט מאוששת ומעודדת.

 

היום אני ב"ה קצת יותר טוב...

 

לגבי בדיקות אחרי גרידה- אני בידיוק שבוע אחרי. לא עשו שום בדיקות

 

והרופא אמר לי לבוא חודש אחרי הגרידה.

 

השאלה אם למנוע עד שאגיע לרופא?? (ממנו הבנתי שאין צורך ...אבל איך הוא יודע שהכול תקין????) 

 

 

האם ניתן לבקש ממנו בינתיים עד שיהיה תור - הפניה לא.ס במוקד נניח? 

 

אם למנוע עד המחזור??

 

למה בעצם אפחד לא מביא את התשובות ברורות אצל הרופאים????

 

שוב תודה רבה

 

והלוואי שאזכה לבשר ולהתבשר בבשורות טובות בקרוב

 

 

 

תעזרו לי לעשות סדר. בדיקות אחרי גרידהאנונימי (פותח)
אחרי גרידה בשבוע 20
הבנתי שמומלץ לחכות למחזור הראשון לפני הריון נוסף.
מה עוד צריך לעשות? צריך לבדוק שהבטא התאפסה? תוך כמה זמן זה אמור להיות?
ובדיקת רופא- כדאי רק אחרי מחזור ראשון? אבל התורים פה זה לעוד חודש וחצי, לא יודעת מה יהיה עד אז- מחזור, הריון, כלום...
במכון פועה המליצו בנוסף לאולט' רגיל עןד בדיקה משהו עם סיב אופטי. יודעות על מה מדובר? הרופא נשים יכול לעשות את זה במקום?
סליחה על מבול השאלות...
אוקיי. אנסה לעשות לך סדר, ובנות יוסיפו אם פספסתי משהו.ציפי כהן

אכן מומלץ לחכות אחרי המחזור הראשון לפני הריון נוסף. כדי שהרחם יתנקה.

חשב מאוד לבדוק איפוס של הבטא.

לאחר גרידה ישנן נשים שהצליחו להתנקות מהדם כשבוע אחר כך, יש שכמה ימים ויש ששבועיים עם טפטופים... בגדול לא אמור להיות דימום רב. לדעתי לוקח בערך שבועיים להיטהר. אך נשים יקרות- תקנו אותי אם טעיתי, איני מנוסה בכך.

חשוב לעשות אולטראסאונד כדי לראות שאין שאריות.

בדיקה עוד כחודש וחצי זה נשמע טוב, יכול להיות שיהיה אחרי המחזור הראשון ויכול להיות שלא. ובכל אופן- עשי בדיקה לפני כן אם יש לך הרבה דימום או כאבים.

 

מה שמכון פועה המליצו עליו הוא בדיקה שנקראת היסטרוסקופיה. זהו אכן סוג של סיב אופטי שמחוברת אליו מצלמה זעירה. הוא מוכנס לנרתיק ובעזרתו בודקים האם יש מחיצות ברחם או ישנה בעיה אחרת כלשהי.

אני מניחה שמכון פועה המליצו על בדיקה זו לבדיקת בעיות כלשהן ברחם או לבדיקה שלא נשארו שאריות.

לרוב, בדיקת אולטראסאונד מספיקה. 

זו המלצה שאת צריכה לקבל מהרופא שלך. לא כל אישה עושה בדיקה זו לאחר גרידה.

 

חיבוקים. הלוואי ותרגישי טוב במהרה.

מקווה שהמידע מקל מעט על ההתמודדות.

מתחדשת מקסימה, תודה רבה!!אנונימי (פותח)
ב"ה הדימום כנראה מאוחרינו. גם כאבים אין.
אפשר כבר לבדוק התאפסות של הבטא או שזה מוקדם מידי? (עבר שבוע בסה"כ)
אז אחכה באמת לבדיקת רופא. הוא יכול בעצמו לעשות את ההיסטורוסקופיה או שנותן הפניה? מכון פועה הציעו לשאול את הרופא על זה כדי לוודא שלא נשארו שאריות.
אני לא הייתי ממליצה לרוץ לעשות היסטרוסקופיה.ציפי כהןאחרונה

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

אני לא הלכתי לאף רופא.. והחרדה ממשיכות.תור לראות דופק רק ביואנונימי (פותח)
ואני בחרדה מוחלטטטטת
לא מצליחה להחזיק עוד דקה.
שוב הכאבים הולכים חברים שישראל עושים לי פלשבקים להפלות.
ואני לא מצליחה לנשום.
מצד אחד משתדלת לשכנע את עצמי שהכל בסדר.
הנה אין דימום.
מנגד הייתה הפסקת דופק גם בלי דימום.
לא מצליחה להשץחרר מהלחץ.התור לדופק רק יום שלישי.
רביעי שעבר בטא 1500
מתלבטת אם לעשות שוב בטא??או ללכת ישר לאולטרסאונד.
שוב החרדה לשמוע
אין שק הריון..דייי ריבונו של עולם איך מתפטרים. מחרדות? איך ממשיכים לחיות תקין ולהתחזק באמונה שהגוף שלי מסוגל אחרת

סליחה שאני פורקת פה. אין לי עם מי לדבר כמובן לא סיפרנו לאף אחד על ההריון.
ואני לא רוצה להכביד על בעלי
מבינה אותך..ישועת ה' כהרף

כל כך מבינה אותך ומתחברת לתחושות שלך..

אבל 

אי אפשר לחיות ככה..

צריך לחשוב טוב, לדמיין את הכל טוב, לדמיין אותו מתפתח, לדמיין את הלידה..

על כל מחשבה לא טובה להכריח להביא שתי מחשבות טובות..

אל תעני את עצמך..ואם יקרה משהו.. לפחות היית בטוב עד אז.. ולא סבלת..

ככה החלטתי שאני מתמודדת עם זה..

אלפי פעמים ביום עולות המחשבות השליליות ואני מורידה אותן.. אי אפשר לעבור ככה הריון.. זה לא בריא לי, לבעלי, לילדים, לסביבה שלי..

אנחנו בידיים של ה'..

הכל יהיה טוב.

אני כועסת על עצמי שלא התחלתי לקופרמינץ..ועכשיו מרגיש לי מאוחאנונימי (פותח)
כי אם משהו לא התפתח טוב..
אז ארגיש אשמה.
וגם שהרופא שלי לא רוצה לתת תמיכה..
כי הוא חושב שאני עדכשיו בצד הרע של הסטטיסטיקה..
תנסי ללכת לרופא אחרממוחשבת
ותמיכה, נראה לי שנותנים רק אם יש דימום.
מבינה אותך.ישועת ה' כהרף

אם ככה חושב הרופא אז מעכשיו את בצד הנכון של הסטטיסטיקה.

תסתכלי מסביבך.. כל העולם זה בעצם תינוקות שנולדו.. 

רוב הסיכויים הם שיוולד תינוק.. עכשיו תורך..

תורידי לחץ, זה לא בריא.. תחשבי מחשבות טובות..

אם לא הלכת (בדיעבד) כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות.. 

אי אפשר ללכת עכשיו?

יש לי פיתרוןהרב שלי

קודם נתחיל , שישנם שתי דברים לטפל בזה הראשונה cbt - ועליה אני לא ממליץ כי היא פשוט לא עוזרת - מניסיון של שנים עם חברים שעברתי איתם על זה , והשנייה tat - אני מכיר את האדם אישית קוראים לו אליעזר ספסטר והוא מומחה לכל מה שקשור לחרדות - השיטה הינה דרך אנרגיות (והכל דתי הוא חרדי ויש גם לנשים  ע"י אישתו  )ואני יודע  בוודאות שהוא עזר להרבה אנשים שהיו במצבים הרבה יותר גרועים משלך , ויש עוד הרבה נשים שעברו את מה שאת עוברת לכן אני ממליץ לך שתכתבי TAT אליעזר - ותקראי מה כתוב שם - לכן אני ממליץ בחום שתלכי אליו ותזכרי את מה שאני אומר שעוד בעז"ה כמה חודשים את תראי שהכול יעבור ... שיהיה בהצלחה רבה רבה ...

 

יקירה, קודם כל- את נורמלית. זה הגיוני לחוש מה שאת חווה.ציפי כהן

החוויה שעברת היתה טראומטית עבורך, לא עשית לה עיבוד והיא לא יושבת במקום רגוע בנפש- ולכן היא קופצת עכשיו, כשבא הריון חדש, והחרדות קופצות עלייך יחד איתה.

את צודקת, זה באמת קשה מאוד לעשות הפרדה בין מה שהיה למה שעכשיו.

ההריון ההוא הסתיים בלי דימום, רק הפסקת הדופק, ואין לך ערובה לכך שההריון הזה יימשך חלק.

חיכית, ציפית ורצית כל כך... אבל עכשיו כשהוא הגיע את פוחדת כל כך...

זה טבעי ונורמלי והגיוני.

אז קודם כל חיבוק.

 

הצעות ומחשבות לששיפור מצבך יכולות ללכת בכמה כיוונים.

- תמיכה חיצונית- חפשי מטפל/ת שתוכלי להתחבר לאישיות שלה/ו, ושיעבדו איתך על הורדת החרדה. יש הרבה שיטות טובות היום בטיפול. החל מדמיון מודרך,

TAT כמו שאחד הכותבים הזכיר פה,

CBT- שהוא טיפול מוכח להורדת סף חרדה ודיכאון,

EMDR- שעוזרת לעיבוד טראומה ולהפחתת חרדה בזמן קצר יחסית,

ועוד טיפולים רגשיים שעוזרים לתמיכה והרגעה של המקומות הכואבים כל כך.

לפי מה שאני קוראת, את זקוקה להרגעת החרדה ולליווי סביב ההריון, ואינך חשה שבעלך יכול לשאת את חרדותייך לכן אינך משתפת אותו. מצאי לך מישהו שיהיה לצידך וירגיע אותך בזמנים קשים. זו יכולה להיות גם דולה.

 

- הרגעה פנימית בעזרת דמיון, מוזיקה מרגיעה, מחשבות טובות על עצמך ועל ההריון, נשימות פנימה עמוק אל הבטן והרבה עבודה פנימית על אמונה ובטחון שהפעם יהיה אחרת. עבודת הפרדה בין מה שהיה למה שעכשיו. מה שהיה אינו אומר דבר על מה שעכשיו. כל הריון הוא שונה. בסדר?

 

- פניה אל רופא מומחה שיקשיב לך ויסייע במידת האפשר.

אני לא יודעת את סיפורך- היתה הפלה אחת? היו כמה? מה היתה הסיבה להפלה/הפלות? יכול להיות ששווה לך לפנות לקופרמינץ אפילו כעת, ויכול להיות שזה לא השלב המתאים לפנות אליו. זו שאלה.

אך אפשר גם לפנות לפרופסור סמואלוב בשערי צדק, או לפרופסור כארפ בתל השומר, הם גם מומחים להפלות חוזרות. השאלה כמה הפלות היו לך.

 

ומה שלומך כעת?

שתפי אותנו. ונסי לעשות עבודה פנימית.

חיבוק גדול!

 

ציפי

היו 3 הפלות.. זה הריון שביעי..אנונימי (פותח)
בשבועות שונים
אחד כימי שמהתחלה היו דימומים. אחד שבוע 11 שפתאום פסק דופק
אחד התחיל דימום ונפל בשבוע 6
אם כך, את יכולה בהחלט לפנות לקופרמינץ.ציפי כהן


עדיף לחכות שנראה דופק או עדיף כמה שיותר לפני??אנונימי (פותח)
מה העלויות לקופרמינץ?
בפרטי, אם איני טועה- 800 ש"ח לפגישה ראשונהציפי כהן

ואולי אחר כך מעט פחות, או אותו דבר. זה סדר הגודל לפגישה.

מתוך זה- קופות החולים נותנות החזר. תלוי באיזה ביטוח את, אני קיבלתי החזרים של 70% מהפגישות.

פשוט ביקשתי את הקבלה ושלחתי לביטוח קופ"ח, החזירו לי מתוך סל ההריון או מתוך הסל של הזכות להתייעצות עם רופא מומחה.

 

אם יש הריון הייתי ממליצה כבר ללכת אליו.

 

בהצלחה!

רצופות?SARITDO


כן לצעריאנונימי (פותח)אחרונה
מרוסקתמאמינה ובטוחה
חושבת שיש לי את כל הסיבות
תודו שהאמנתי וקיוותי
אבל הקב"ה רצה אחרת
ונסתרות מי יבין
עברתי היום שוב הפלה😢

מה יהיה הלאה?האם ארצה לנסות שוב?לא יודעת...
ה' תן לי ולכולן פה ברכה וכח!
אויייי יקירה!!! כמה צער!!! 5 הפלות ברציפות? אני צודקת?ציפי כהן

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

תודה ציפי..מרגישה את החיבוק..מאמינה ובטוחה
אכן..הפלה חמישית😣 רצופה.
יש ב"ה ילדים אבל רוצה עוד..עכשיו מנסה לאסוף את עצמי ולא לחשוב מה יהיה..
תודה לך על החיזוקים.
אני בוודאי מלווה..כבר מההפלה השלישית..
מקווה שלא אפול חזק הפעם..בעזרת השם
אוי. כמה קשה .לא כרגעאחרונה
לא נתפס.. חיבוק גדול.
הלוואי שה' ייתן לך כוח להתמודד ולהתחזק.
תדעי לפחות שנגעת לאנשים פה וחושבים עלייך.
יצאתי מבולבלת..מושגחת פרטית
ביקור ראשון אצל רופא. שבוע 9+1.
אולטרסאונד ראשון לפני שבועיים תקין לגמרי.
ביקשתי מהרופא היום אולטרסאונד קצר רק כדי לוודא שהכל טוב.
קצת צחק עלי אבל הסכים.
אולטרסאונד בטני... אין דופק.
חיפש המון. מדד את העובר והוא מתאים לעכשיו בדיוק אבל רואים את כל העובר ואין תזוזה של דופק בכלל.

לא הסכים לבצע ואגינלי ושלח אותי למומחה מחר דחוף.
לפני 25 שעות מורטות עצבים.. ואני צריכה לצאת תכף לאירוע חברתי קריטי הערב. האפשרות היחידה לא לנסוע היא רק אם חלילה יתחיל דימום..

מצד 1- ראיתי בעיניי שאין דופק.
מצד 2- אולי לא רואים טוב בגישה בטנית? אני לא רזה..
חוצמזה העובר גדל והתפתח עד עכשיו..

מרגישה בידיים של הקב"ה אבל עומדת רגל פה רגל שם ומחפשת איזון שפוי ליממה הקרובה.
חייבת להמשיך לתפקד כל עוד לא הוכח שום דבר.. מחר יום לחוץ וחשוב בעבודה.
מרגיש לי הזוי כל העסק...
למה לא הסכים לעשות וגינאלי??מצפה בקרוב
למיטב ידיעתי רואים טוב יותר.. מצד שני לצערי הדופק גם יכול להפסיק 😞
אם את לא רגועה הייתי הולכת למיון.. בהצלחה רבה רבה
מחזיקה אצבעות שתקין!!
גם לי היה מוזר שהוא לא רצה..מושגחת פרטית
והתביישתי לדרוש וגינאלי.
אני עם צניחת אנרגיה רצינית בעבודה. לא בא לי כלום.
וסגרנו נסיעה לשבת לחמותי. מקווה מאד שזאת לא טעות..
תהיי חזקהמצפה בקרוב
תשמעי ממה שאני חוויתי עם רופאין הבנתי שפשוט צריך לדרוש.. כי אחרת זה לא עובד.. לגבי השבת, אפ את מרגישה נוח יותר לכי להורים שלך. אצלי יצא שבמזל (אירוני משהו) היינו אצל אמא שלי בתחילת ההפלה ולא אצל חמותי כפי שתוכנן
לא ממש פשוט לשנות כיוון בשלב הזהמושגחת פרטית
במיוחד כשאני לא רוצה שידעו את הסיבה.
אנחנו כבר ממש לא זוג צעיר ונערכים לאירוח שלנו..
אני יודעת שאין לה זמן לבשל מחר אז מן הסתם הכל כבר מוכן.

בקיצור- או שנגלה בשעות הקרובות שזו היתה אעזקת שוא או שאצטרך להשתמש בכוחות נפש לא מעטים בסוף השבוע..
א. היית בבדיקה היום? יש תוצאות? ומה שלומך?ציפי כהן

ב. לגבי החשיבה על חמותך- אני חושבת שבמצבי קושי שכאלה את צריכה להתחשב בעצמך ובצרכייך, ולא באנשים סביבך. אפילו אם זו חמותך היקרה.

את עוברת משבר. את זו שצריכה את התמיכה. מדוע שתטרכי לעבוד על עצמך קשה, או לכאוב מבפנים ולעבוד קשה על הסתרה, להתאמץ להתחשב בסביבתך, בעוד את היא זו שעוברת את התקופה הקשה ובך צריך להתחשב?

 

אני בכלל שואלת את עצמי לא מעט מדוע מסתירים הפלות.

זה נשמע לי כמו מאמץ מאוד מיותר.

נשים רבות עוברות הפלות, וזה נושא שמתאמצים להסתיר אותו... ורק כשעוברים אותו מגלים כמה הוא נפוץ... מדוע מסתירים? מה עשית רע בכך שהפלת? מדוע שלא, נניח, תאמרי שאת עוברת הפלה (או תספרי בדיעבד שעברת)- ולכן את זקוקה למנוחה בבית?

זה יהיה הרבה יותר קל ופשוט מאשר להסתבך עם הסברים...

יחסוך ממך מאמצים עילאיים של הסתרה וכאב פנימי,

ואולי גם יגרום לכך שתקבלי עזרה, תמיכה או אפילו רק יניחו לך ויבינו אותך.

מדוע לא?

 

הסתרה שואבת המון אנרגיות.

 אם את אכן עומדת לעבור הפלה איני רואה צורך להסתיר אלא לגלות- לא לצעוק ברחבי ישראל, אבל כן להגיד למי שקרוב ואולי גם יכול לסייע או לתמוך.

 

ובכל מקרה, חיבוק גדול.

תודה על המחשבה והעידוד.מושגחת פרטית
הבדיקה הנוספת אכן העלתה את התוצאה הסופית שהעובר ללא דופק.
השבת עברה ממש בטוב. חוץ מחלום קריפי במיוחד בלילה...

אני לא מסתירה. סיפרתי לחברות, לחלק רלוונטי מהמשפחה, ואני מקבלת תמיכה.
חשבתי במהלך השבת אם לשתף את חמותי אבל ברור לי שכשהיא תדע זה רק יפריע לי להתמודד.. חוקרת בהמון שאלות טכניות ובעלל בכלל לא בעיוון
קפץ לי..מושגחת פרטית
בכלל בכלל לא בכיוון של חיבוק, תמיכה או הצעת עזרה..
לא יעזור לי לקבל ממנה טלפונים חוזרים ובקשות חוזרות להתעדכן מה איתי..

לכן בוחרת באופן מושכל את מי לשתף ומתי.
בוחרת בפינצטה רק את מי שיוכל להיטיב איתי כרגע ולא להפריע להתמודדות..
יפה. אני מבינה שזה מתוך מחשבה על הצרכים שלך, וזה טוב.ציפי כהןאחרונה

ישנן אחרות שמסתירות מתוך בושה או תחושת אשמה, או דברים רבים אחרים- ורציתי לעורר את הנקודה.

תפסתי "טרמפ" עלייך... מחילה...

 

אני מאוד מצטערת לשמוע על הבדיקה הסופית. ומקווה שתעברי את זה באופן הכי פחות כואב.

ושתאפשרי לעצמך לעבור תהליך אבל ופרידה.

 

מחבקת.

 

 

אוי, איזה מצב קשה!!! כואב לי איתך. מעורר חששות!ציפי כהן

המצב של המתנה בחוסר ידיעה, והצורך לתפקד בתוך כל זה באירוע חברתי ובעבודה לחוצה- מצב דורש המון המון כוחות פנימיים! מאוד לא קל.

מן הצד השני אני חושבת שדווקא האירועים והלחץ בעבודה יכולים לעזור לך להישאר "שפויה" איכשהו בלי להתעסק ממש ממש כל הזמן במה שקורה לך שם בפנים... זו מעין חרב פיפיות כי יש בזה שני צדדים. צד אחד שמאוד מקשה, וצד שני שמסיח את הדעת ועוזר להעביר את הזמן עד לבדיקה.

 

זה קשה.

אני מצטערת איתך,

לפעמים אכן אין דופק ויכול להיות שפשוט הוא הפסיק היום/אתמול כך שהגדילה אכן התרחשה עד אז.

מצד שני יכול להיות שכן יגלו דופק. אך נשמע לי כסיכוי מעט חלש אם אכן הרופא חיפש ובדק היטב... ובכל זאת. אין לדעת.

 

מחזיקה לך אצבעות לטוב ביותר.

מאחלת כוחות.

 

חיבוקים

ספרי לנו מה שלומך.

 

ציפי

אצלי פעם לא ראו דופק בבטניאנונימי (2)
וכן בוגינלי. מאוד מוזר שלא עשה לך. מצד שני... הדופק היה איטי ובדיעבד כנראה זה היה היום האחרון של העובר (גילינו בשקיפות והעובר תאם אותו גודל בערך). רופאת הנשים שליוותה אותי בהריון התקין שאחרי ההפלה אמרה שהיא במקרה כזה מזמינה לביקורת אחרי שבוע, לפעמים זה ממשיך תקין ולפעמים לא.

הרבה הצלחה ושיהיה בטוב.