פורום פרוייקט השטו"ת (עמוד 8)

לא הצלחתי לעמוד על רום קדושת שאלתו.

לפסוק כוונתו לעצור אך "מעיין המתגבר" פירושו שממשיך ועולה ללא מעצור.
אם כן, הכיצד?

אלא 'הולכים מחיל אל חיל', וידוע דבהנדסה קרבית (מחוסר''י אצבעו''ת בלע''ז) ושיריון מיירי ואכמ''ל.

דפשיטא דלבתר דפסק אי אפשר לפסוק שוב, וא'כ היכי מצינן פוסק שפוסק טפי מהלכתא חדא?
אלא לכן קרי להו 'מעיין המתגבר' דאע'פ שפסק התגבר ולכן יכול הוא לפסוק שוב.
ודו'ק וק'ל.

מעיין המתגבר נאמר במסכת אבות על רבי אלעזר בן ערך

במסכת עירובין מובא שרבי אלעזר בן ערך הוא רבי מאיר ונקרא רבי מאיר ע"ש שהיה מאיר פני חכמים בהלכה

לא נפסקה הלכה כרבי מאיר

ואין מקום לקושייתו כלל

בזכותה יודעים מה הערבים באמת חושבים

וכן ראיתי בספרים הקדושים

'טוב שבמצרים-הרוג

טוב שבנחשים-רצוץ את מוחו'

 

<צ>וכאן עולה קושיה עצומה

והרי זועבי היא גם מצרית במקור [ראה מקורם של הפעלעסעינים בלעז]

והיא גם נחש שקרן רמאי ולא עקבי בעליל

וידוע הריגה בסיף ורציצה בסלע

ובמה דינה של זאת? וצריך עיון <צ>

 

בברכת המושל במ.ש.ט יהיה בסדר....

צריך לגזור לה את כל השער ואת הציפורניים ולשים אותה במעצר בית עד שתבכה חודש!!!

 

 

(אוי סליחה שכחתי שהיא לא יפת תואר)

 

"נילחם גם במחבלות ששטות בים והן חברות כנסת" אל תקרי שטות אלא שטו"ת.
ומכאן שאחד מבאי/באות פורום זה הינה זועבי בכבודה (אם יש לה ) ובעצמה

אז יוצא שיש לי דין רודף לעצמי!
ועיין בשרשור שלי שם שם

אם היו כל בעלי בשר שבעולם בכף מאזניים אחת וההוא משמו בשנייה היה מכריע את כולם. ואב"א אילו היו כל מיני מאכלים שבעולם בכף מאזניים אחת ופרפראות וגוזלות בכף שנייה היו מכריעים את כולם.

מכאן אתה לומד שגם זועבי שמנה ככל שתהיה לא תכריע לעולם פרפראות וגוזלות.

ואינני יודע מה הקשר אך חוששני שזהו המקום להביא דבר זה

אלא 'זוועה בי'.

מייצגת נאמנה את תרבות הטרור העתיקה והנכבדה הנכחדת, שאנחנו צריכים לשמר פן תיעלם מן העולם (שם, שם)

על השמאלית

למי שיש עורלה

הגבאי קורא בשם העולה ובשם אביו

אם יש ידיים נפרדות מניחים 2 תפילין של יד, אחת לכל יד כותבת.

ברית מילה- לכל מי שאפשר...

לא עולים לתורה משום כבוד ציבור...

תלוי אם הם חולקים קיבה, כל מקרה לגופות...

אך זהוא פרוייקט השטו"ת-תשובות כאלו דחויות מעיקרן ע"פ דברי רבותנו:

@עברי אנכי

@אניוהוא

 

ורבותנו מישיבת כיף החיים:

האדמור מזרוני"ם

הרב נח שמייקל

הרב'ה מפוך

והבבא באלי

תתבונן בדברי קודשי שנית ותמצא שתשובותיי אינן תשובות ותירוצי אינם מתרצות

מצטער לבאס אבל קצת חלש...

תקרא שוב כשתהיה ערני

אין קשר בין הקיבה לשמירה של השש שעות

ונראה לעניות דעתי הקטן שההוא מעשרת השבטים שגלו

ולכך מספר נפקא מינות

גבי תפילין ודאי יניח ואין בכך שאלה
הרי הם בגדר ישראל
וכי ישראל פתור מן התפילין?!

ויש לומר כן! די להיות כל כך בטוח בעצמך!
שנאמר "רק מטומטמים בטוחים בעצמם. בטוח? בטוח!"

והלא דברים בקל וחומר
מה רחמנא הכא כתיב בפרשיותיו "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" כמובא בדברי הגמרא שם שס
והרי הוא אינו חדא נינהו! ועל כן פטור מטלית ותפילין

ותימא ניחא גבי תפילין שפטור טלית אמאי קמיפתר?! אגב תפילין גם מטלית פתור
ואימא אגב תפילין יפתר מכל המצוות! אין הכי נמי

ואי בעית אימא תיקו


ויש לומר כיוון שפטורין מן המצוות כקטן הרי גם הם מחוייבין בברית
דייקא מהא דחובת ברית לאו עליו/הם אלא על אביהם כתורת קטן ולכן באו להם בגיל יג שנים פטורין הם ואביהם מדין זה


אולם גבי תורה ודאי דיכולים לעלות
מיתיבי כיוון דפטורין מן המצוות אף מן התורה נפטרו!
אלא יהיו יושבין ובטלין מן התורה?! מאן דאשמיע הכי ילך ויזליף עפר לפומיה וישטוף פיו במים וסבון! ולכן כיוון דאיתחייבו בתורה וודאי דכשרים הם לעלות

ומדין עין הרע ושאר דינים רעים הכי יפטרו יקשרו שני בידם וכף יד דאיתקרי חמשה לצווארם ויאמרו קודם הברכות אנא מזרע דיוסף ולא שלטא בי עינא ננא בננא תעשו עין הרע כמה שתרצו

ודוק עד כאן לשוני

בברכת המושל במ.ש.ל חוני
דקטטור ודירקטור הפורום קדישתא

אבל עכשיו תשלם.

דין דקטטור כמלך ומלך פורץ גדר ואין מוחין בידו

אבל פחדתי שתהפכו לק''וניקים

אבל כבר השיגו אותי...

ראיתי בספר תשובות ה''ר המו''ר התייחסות ארוכה לשאלותיך (אני הק' קיצרתי בדבריו):

א. הדבר בלתי אפשרי כיוון דכל יניקתו של כח ההתעתקות משמירת תרי''ג (או שבע) מצוות כמבואר באריכות בספר 'שר הטבעות' מעמ' 5749 ואילך (בנספח י''א) וכן בשמונה קבצים קובץ pdf.

 

ב. אם היה בראשו בשעת התעתקות - אסור - כיוון דדא היא מחשבת פיגול האמורה בזבחים. ואם לא היה - יהיה מותר באכילה כדאיתא בערוך ערך מהירות האור. ועיי'ש היטב.

 

ג. התעתקות - כוחא דניסא היא וכיוון דלית אתר דלא פנוי מיניה (בזימנא דהתעתק) א''א ליה לברך 'שעשה לי נס במקום הזה' ופשיטא דהגומל לא שייך (ניעש''ט שייע''ך. בלע''ז) והבן

ק"ו מנחש מה נחש שממית ומרבה טומאה טהור

כ"ש ששרץ שאינו ממית יהיה טהור

וכך נראה לי פרושו:

"אף על פי ראיתי"- אף, בחינת חורי וכעס, על פי -על פה שלי דהוא בחינת חכמה,ראיתי-העדפתי.

(הגהות הגרמ"א- העדיף כעסו על חוכמתו,והוא כדברי שלמה מלכא)

 אך,"אף על גב לא ראיתי"- הכעס כנ"ל,על גב-דהוא בחינת אחוריים,לא ראיתי- לא הבנתי.

 (הגהות הגרמ"א- כוונת מר"ק[מורנו רבנו קדושנו] שלא הבין על מה כועסים עליו כשהוא מפיח באחוריו)

"אם אראה,"-דהיינו אם אבין," אברך משנה הבריות"- ובו שני פרושים:

א. אברך על עצמי ששינה דעתי וחנני בדעת.

ב.אברך מלשון 'אב' בחוכמה 'רך' בשנים והוא משנה הבריות.

 (הגהות הגרמ"א- רבות נקשו גאונים על פרושא דא והוא ברזא עתיקא דלא ידעתי פרושו.)

בס"ד

 

שברירי ברירי רירי ירי רי [י]*

 

*ס"א ל"ג

"האוכל דג ביום דג [דיהווה לה ל-] *שניצל מדג *ליום ראשון"

האוכל דג ביום דג ניצל מדג

אז תאכל דג ואל תדאג

אוושא מילתא.

דהיא חומרא יתירה ולא ידעתי פרושא.

את האוושא מילתא...

אבל היא בבחינת קטלא בהסתרא

והמעיין בדברי המפרשים ז"ל יראה כי מה שנקרא בלעז פלועצי"ם אין בו משום מכין מקודש לחול.

וראה מה שכתב הרכב"ל בשו"ת אי שם מעבר לקשת בעניין זה. ודו"ק.

ואם יוכל להעתיק דבריו תנוח רוחי בקרבי

ודע, כי כלל גדול אמרו רבותינו זיע"א. ואין לו עוררין בכל השס כולו (עיין תוספות ברכות סה ובבא בתרא קעז)

שבעניין צורכי הגוף לא גזור רבנן עליהו.

ועוד דקיי"ל ספק גזים להקל. וכן לימדוני רבותי

למה יש גם במבה בולי וגם פח זבל, אין הבדל בטעם, בדוק.

נראה לי שזאת הסיבה

ונשאר בשביל לבלבל את האויב

שכתום הוא בדינים ותינוק הוא בדינים.

שכן תינוק הוא הוא הווצרות הכלי ויציאת האור אלא שהאור יכנס לכלי בגלוי במאוחר יותר ומכיוון שהכלי נועד לגלוי הרי הוא כלי לכל דבר (כלי שלישי, כמובן..) וכלי הוא בדינים.

וכתום הוא יוצא מאדום שהוא סמל הדינים והבהמיות. (עיין הגירוש.... ...)

ומכיוון כל זאת הרי יש "צווי דינים"...

הדין הא'- הוא האריזה הכתומה שהיא הבהמית יותר כמוכר בהנ"ל.. ולכן ממילא היא הגדולה יותר והוא שהקונה אותה הוא בהמה טמאה? ועליו הכתוב אומר "ואיש כי יאכל בגפו, ערירי ימות. אם יאכל בפו בגפו ימות". (ולא כאותם הטועים לומר כן על במבה "באלעי" שהיא מן הגיהנום ומלאך המוות שבולי גימ' "ס"מ" (אחרי כמה כפות צ'ולנט...) שב"בולי"- הדבר הוא פשטו שהאוכלו לבד- מת לבד! ואין כן משמע בפסוק וכן בפרשתנו "ואכלת את כל העמים..." אין פשט "אכילה" אכילה ממש...)
וע"כ היא אף הסמל לביד"ץ- שהוא כל כולו דינים לחלוטין! (בית דין צדק)

והדין הב'- הוא הבמבה באריזה הכחולה עם התינוק, שבתינוק מתגלים רחמים שהן חסד עם כלי דין (והוא כמאמרם ז"ל "הכועס יראה פרצוף תינוק" או משהו כזה..)

והכחול יוצא מתכלת הדומה לים וים לרקיע וכו'...
והוא הקטן, משום שאז הדינים מתפחתים אף בגשמי וגלוי! שכן במבה היא דינים טובים אלא שהיא צריכה לבוא עם חסד אשר בועל לגבורה. (ויש אף "המתקת הדינים" שהוא אף יותר קטן ופחות והוא בחי' במבה מתוקה)

וע"כ הוא המסמל רבנות שהיא חסד ה' עליון בשובו שבות עמו בהכנסה לכלי דינים (הארץ, פרטי הלכות שבה ובציבור פרטי הלכות שבו)

 

וע"כ בא ב"עת הזמיר הגיע" שהוא עם הכולל בגימ'

"בתיאבון"!

 

[כ"ז כתבתי לענ"ד הקצרה בעזר החונן לאדם דעת ולסכל סיכלות נתן.]
וכמנהג ראשונים גמרתי אומר ב- "צ"ע"....

נודע עניין הציפוי שבכתום נמצא ואין נמצא בתינוק.

אומנם דעת יחיד היא שאין הבדל והיא דעת רבנו הגיפלטע פיש שכתב שאין הבדל,ואמר שלא משנה לנו לעסוק בכך, כי במבה מאכל אשכנזי ואנו עוסקים אך ורק במאלכים אשכנזים, והוכחה לדבריו שאין זה מאכל אשכנזי הביא שאין האשכנזים אוכלים את זה בפסח. אומנם הקשו עליו גדולי ההרינג שבמבה זה דווקא אשכזי מטעמים שונים והקיגל הציא פשרה שהבמבה שייכת לכולם אבל לדברי הקיגל טענת הגיפלטע פיש נשארת במקום שאין זה מאכל אשכנזי כי הוא מאכל יהשייך לכולם. ועיין גם בדברי הצונט והריבת שזיפים למחלוקת.

נציין שרוב העם נטה לדעת הגיפטלע פיש למרות שגדולי החרטטנים חלקו על דבריו. (הוא דעת חרטטן יחיד)

 

בכבוד רב

סמיילי

רב עם הסטנדר בבית מדרש

יש במבה ויש שוש.

וידוע שמה שמכונה 'במבה שוש' אין זה במבה כלל. אלא חטיף בטעם במבה.

הבעיה מתחילה כאשר הוא מגיש לו

כי שונא הוא כשמגישים לו מאכל ששנוא עליו  ואילו לחברו מגיש מאכל אהוב על החבר

מצד "ואהבת לרעך- כמוך"- פוטר עצמו
ומצד- "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך"- פוטר את חברו ובכך מראה לו חיבתו....

בההיא הנאה דנוסטלגיה מיקדשה ליה

ועל מה יעמיד מר את דבריו?

ואם זו הנאה נוסטלגית אז משלמים על שכזו במוזיאונים וכו'

כדמצינן בכתבי הרב זצ''ל, ואמרינן התם דקודש שבחול גבוה מקודש בקודש! (וע''ע בפסקה שמעל המאמר של הרב אבינר ב'באהבה ובאמונה' של שבוע שעבר)

(שונא להסביר בדיחות)

אהבתי!

טוב... זה כבר מסובך.. וממליץ לפנות לרב שלמד אבן העזר לעומק קצת...

אבל יש לי 2 דברים לומר:

 

1 - אל תעשו דברים מטומטמים כאלה!!!!!!!!

2 - אם באותה שניה שאמרו לאותה ילדה "הרי את מקודשת..." היא אומרת לא! אני לא רוצה! הקידושין לא תופסים.

ודאי דא''א, כיוון דבעל לאשה אחת קרוי מת (וכ'ש במרוקנית) פשיטא לי דח''י נשים הוי צרה טובא וקרי מת מן המתים!!

ונתקשו במפרשים האם ניתן לקרוא לבנו "בן איש חי".

דאסור.

היינו- שכל עוד לא מצינו שאי אפשר- אזי אפשר לקרוא לו כרצוננו אולם נראה שיש בזה מן הביזוי של כבוד המלך וחלילה יהיה מורד במלכות.

 

בעל חי- הינו בעל (ע"ז או בועל באופן קבע .שני הראשונים עניין אחד ואכמ"ל. או אדם שיש ברשותו דבר) של חי או לחילופין שהוא עצמו חי.

 

מה שטועים בני עמנו בלשון יהודית לאמר על בעלי חיים כל אחד באנפי נפשיה "בעל חי" זו טעות גמורה וחרפת דורנו.

שכן הכונה בבעלי חיים לומר שיש ברשותם חיים. יש בהם חיים. ובכל אחד מהם יש חיים. על כן כל אחד מהם הינו בעל חיים. בדומה לזה תלמיד חכמים אלא שזה כבר השתרש ואכמ"ל.

אז תשעת הימים לא יהיו עצובים

שמותר ופשוט וברור שמותר.

יבוא אריה במזל אריה ויבנה אריאל.