בעיר שאני גרה בה מקווה נשים פתוח בשישי בצהריים למי שלא יכולה להתארגן בבית.
מישהי יודעת אם יש מקווה כזה באיזור שערי צדק?
שפתוח בשישי צהריים. תודה מראש
בעיר שאני גרה בה מקווה נשים פתוח בשישי בצהריים למי שלא יכולה להתארגן בבית.
מישהי יודעת אם יש מקווה כזה באיזור שערי צדק?
שפתוח בשישי צהריים. תודה מראש
ולא מכירה, אז רק מקפיצה לך
נניח שאני קולטת,
שהילדים שלי המקסימים גם מפונקים ותובעניים (התרגלו שאמא חותכת פירות, שאני נותנת 2 ממתקים או משהו טעים ביום, שיש טלויזיה ולא הורגלו לאסוף או לעזור בבית)-איך אפשר לשנות את זה?
בכללי הם גם בכיינים ודרמטיים ומשגעים אותנו וגם חסרי סבלנות.
הם מלאים בדרישות: לממתקים, לגלידה, לטלוויזיה, לפה ולשם אבל שמתי לב שלא הרגלנו אותם לעזור בבית כ"כ, בטח לא כמו שנשים אחרות מספרות כאן. הבעיות המרכזיות שלי שטלוויזיה לפעמים עוזרת לי איתם ולפעמים אני נגד אז אני לא קוהרנטית בזה ומשתמשת בזה לפי הצורך, ואז כשאני מונעת מהם הם מנדנדים.
הרגלתי אותם שאני איתם אחה"צ ולא עושה שומדבר במקביל בעבודות הבית או בבישול, לא לבד ולא איתם אני רק שלהם שזה דפוק אבל ממילא הם שובבים וצריך לרדוף אחריהם ולראות מה הם עושים (לא למדו להעסיק את עצמם כשאמא נחה\עובדת\עושה משהו אחר).
מדי פעם הם עוזרים לי בהכנת עוגות (סקרנים ונלהבים) ובלשים כלים במדיח בשישי בערב אבל לא מעניין אותם לקפל או למיין גרביים כמו שהאמהות כותבות כאן.
האם לא כל הילדים חוזרים הביתה ומחפשים להתפרק? לנוח? לעשות משהו כיף? לרצות דברים טעימים? ואתם רק נתונים לגחמותיהם?
מתי ואיזה תפקידים נותנים לגיל 5?
מודה שאנחנו מפנקים יחסית והאשם בנו.
כן נתנו להם להתלבש לבד, לאחרונה אחד מהם שהיה מפונק ורצה שאנגב לו-התחלתי להגיד שזהו שאם הוא לא מנגב לעעצמו שישאר ככה כי הגיע הזמן שאמא כבר לא יכולה לנגב לו-ובאמת הוא התחיל לנגב לבד.....
אבל עדיין הם באים אלינו למיטה (מצפצפים על הכלל) ועושים מה שהם רוצים, יש גבולות בבית אבל הם מאד מובילים אותנו.
ברגע שאת מחליטה שמשהו הוא גבול- וצריך באמת לחשוב מה גבול גמור מבחינתך, אי אפשר הכל.
אבל לדוג' אם את מחליטה שממתק אחד ביום וזהו, או רק בשבת, או כל כלל שנראה לך שמספיק חשוב לך כדי לעמוד עליו בכל הכוח. אז זה הגבול, וכמה שהם לא בוכים וצועקים את לא מתרגשת וממשיכה להציב את הגבול בנחת. ואפילו תצפי לזה שהם יבכו וינסו לעקוף את הכלל- כי זאת ההתנהגות הכי הגיונית של ילד שנפגש עם גבול. אבל את תמשיכי לעמוד על שלך ברוגע בלי להתעצבן על זה שלא מקבלים את הגבול. אפשר אפילו להיות אמפטיים כלפי הקושי "זה באמת מבאס שאי אפשר עוד ממתק"- אחרי כמה זמן הם יקלטו שזה הגבול ויקבלו אותו. יכול להיות שבימים הראשונים ינסו כל פעם מחדש, אבל אם תהיי עקבית אחרי כמה ימים הם יבינו שזה הכלל החדש.
אבל באמת אי אפשר הכל. נגיד מבחינתי הציפייה לעזרה בבית די מצומצמת בגיל הזה- בעיקר לאסוף את המשחקים ששיחקו איתם.
נגיד גם טלוויזיה, ברגע שתגדירי להם גבולות ברורים ועקביים- נגיד חצי שעה קבועה ביום, או רק אחרי שיסדרו את המשחקים, או כל כלל אחר שמתאים לך- למרות שהוא לא יתאים לך 100 אחוז מהזמן, בעיניי שווה להחליא על כלל ולהיות עקביים. ותעמדי על זה ברוגע גם כשהם בוכים, הם ילמדו לקבל את הגבול.
בהצלחה!!!
1. ילדתי בלי אפידורל ויש מקום שממש כואב לי בשריר למטה (יש תפרים ליד), זה מרגיש כמו שריר תפוס, יכול להיות קשור לסריקת הרדמה? מה יכול להקל על הכאב?
2. הקטנה קצת צהובה, יכול להיות שבגלל זה היא ישנונית? מה עוזר להוריד את הצהבת?
3. כמה זמן לוקח לגודש של ההנקה להרגע? ולזרמים של ההתחלה?
4. מה עושים עם זה שכל הנקה היא עושה קקי והכל דולף?
5. זה הגיוני שהדימום ממש חלש? ברמה שאני חושבת לשים תחתונית וזה יספיק...
6. נהיו לי גושים קטנים בבית שחי, זה יכול להיות קשור להנקה?
את עדיין מאושפזת, או שהשתחררתם?
אם את עדיין באשפוז, תשאלי את הצוות.
להוריד את הצהבת עוזר להניק כמה שיותר, ושיהיה לה הרבה יציאות, שיש לה.
אם היא נרדמת תוך כדי הנקה, צריך לנסות להכיר אותה.
לי עוזר ללחוץ על השד, שהחלב ישפריץ להם לפה.
אם נראה לך שהיא עם צהבת, כדאי לעקוב ולבדוק.
לגבי הדליפות מהטיטול, אפשר לנסות להחליף מידה או חברה.
כשהיא תגדל, היציאות שלה אמורות להתמעט.
לגבי הדימום, הגיוני שמהר הוא נחלש. זה משתנה בין נשים ובין לידות.
רק שימי לב שהוא גם יכול להתגבר פתאום.
גושים בבית השחי בהחלט יכולים להיות מההנקה.
אז באמת אשתדל להעיר כל שלוש שעות.
ננסה את השאר.
תודה!
עונה מה שיודעת..
לגבי הנקה
לוקח יומיים בערך לגודש לרדת.. חשוב כל הזמן להניק וגם לעסות עם האצבעות איפה שמתקשה שלא יהיה יתקשה עוד יותר ואז ממש כואב..
לגבי הישנוניות כן!!!! צהבת גורם לישנוניות ומצד שני ככל שיונקים יותר אז יורדת הצהבת.. אז כדאי להעיר על ידי החלפת טיטול וכזה ולהתעקש שתינק כמה שיותר ! מאוד עוזר גם עור לעור, וחשיפה לאור שמש גם דרך החלון, בפורום כתבו בעבר גם על ויטמין e אני חושבת אבל לא בטוחה...
דולף הרבה פעמים בגיל הזה.. אפשר לעטוף אותה בחיתול בד מעל אם את לא רוצה שתלכלך אותך.. וזה מדהים שהיא עוד הרבה קקי ככה הצהבת עוברת יוצר מהר, כי הבילירובין שגורם לצהבת יוצא בקקי..
דימום חלש- שימי תחבושת ולא תחתונית למקרה שיתחזק פתאום..
הכאב למטה אולי תשימי דברים שעוזרים לתפרים ואולי יעזור כם לזה? דבש ולבנדר , אלופירסט
בהצלחהההההה
ולפחות כולכן כותבות לי שזה טוב שהיא עושה הרבה, ככה אני פחות מתבאסת על זה שהיא מלכלכת כל פעם מחדש.
אני מסתובבת עם תחתוני מחזור עם ספיגה גבוהה, מתלבטת אם במהלך היום לעבור לאחד עם ספיגה נמוכה יותר ובעיקר מקווה פשוט שהדימום ימשיך להיחלש ויגמר כבר, שונאת את זה שאסורים ועוד עם תינוקת שאי אפשר להעביר, זה פשוט באג🤦♀️
ניסיתי את הדברים האלה על כל האזור, באמת הכאב של התפרים כבר לא מורגש בכלל, ב"ה, אבל זה לא עזר בכלל לכאב של השריר.
את פותחת את הכנפיים והכיס בגב של הטיטול?
זה עושה את כל ההבדל
ביקשתי מבעלי שגם ישים לב לזה, תודה!
2. בהחלט יש קשר. להניק מלא מלא ולחשוף לאור שמש.
3. אצלי זה השתנה בין לידות.. בין שבועיים לחודשיים..
4.כדאי לוודא שאת שמה את הטיטול נכון.
לדוגמה בהאגיס יש מין כיס כזה שאמור ללכוד את הצואה שיוצאת מאחורה. צריך לוודא שהוא פתוח. ויש חלקים שמעבר לגומי שאמורים להיות מחוץ לטיטול. זה גם יכול להיות סימן שהמידה קטנה, או שהגזרה לא מתאימה וכדאי להחליף חברת טיטולים.
התדירות והכמות נשמעות מעולות שהיא מקבלת כמות טובה של חלב וזה יעזור לה להתגבר על הצהבת בע"ה במהרה!
5. דימום של אחרי לידה בא בגלים.. הגיוני ממש שהוא מאוד חלש ואל תדאגי ותיבהלי אם היא יתחזק שוב.
אישית מעדיפה לא לקחת סיכון וכן להיות עם אמצעי ספיגה משמעותי יותר גכדי שלא יהיו תקלות כשמתחזק..
6. ממה שאני יודעת יכול להיות קשור לגודש. אבל אם לא עובר תוך כמה ימים חשוב להיבדק..
2. צהבת ממש גורמת להם להיות ישנוניים. תנסי להניק כמה שיותר, להניק עור לעור ולהעיר תוך כדי הנקה כדי שתינק כמה שיותר. הם נרדמים ההנקה בקלות, אבל צריך שיאכתו כמה שיותר כי הבילירובין מתפנה ביציאות.
4. להחליף סוג טיטול או מידה, כנראה משהו בגודל או בגזרה לא מתאים.
5. כן, זה לא אומר שהוא נגמר. עדיין יכול לחזור. הדימום אחרי לידה הרבה פעמים בא והולך.
6. כן, כנראה שזה קשור לזה. ממליצה בכל זאת ללכת בקרוב למעקב אצל כירורג שד אם הם לא נעלמים.
זה גורם לישנוניות אבל צריך להעיר כדי שיאכל.
אצלי פעם הוא נרדם ולא הצלחתי להעיר אותו גם לא כשהפשטתי אותו וממש נלחצתי, התקשרתי לאחיות ושם אמרו לי להוריד לו גרביים ולשפשף את כף הרגל עד שמתעורר וזה באמת הדבר היחיד שהעיר אותו, אז אם את לא מצליחה להעיר את יכולה לנסות ככה
לגבי 1 - תקבעי תור לפזיותרפיה של רצפת אגן.
2 - כן זה הגיוני, הנקות מרובות עוזרות.
3- אני הרגשתי שההנקה מתאזנת אחרי חודש. הגודש צריך לעבור עד שבוע לדעתי אבל לא בטוחה. בכל מקרה חשוב לטפל בגודש שלא יהפוך לדלקת
4- טוב שהיא עושה קקי כי זה מפנה את הבילירובין מהגוף שגורם לצהבת, שימו מידה גדולה יותר או תעברו לחברת טיטולים אחרת. לכל ילד מתאימה חברה אחרת.
5- קחי בחשבון שיש סיכוי שהדימום יחזור שוב...
יש צהבת צריך שאיזה גורם רפואי יתייחס ויעקב.
אם ראו שהיא צהובה כבר בבית החולים ואמרו לך מה לעשות אז מעולה, אם לא, הייתי מתייעצת עם רופא ילדים או שואלת אחות. רק לדעת אם זו רמה שמצריכה מעקב צפוף עם מדידות או שמספיק נמוכה.
שאר הדברים שציינת נשמעים נורמליים,
שוב מזל טוב והרבה בריאות ונחת
הרופא התותח שהייתי הולכת אליו הפסיק להתקין.
יכול להיות שהיא מקבלת בעוד מקומות.
ממליצה ממש!
צריך לקבוע 2 תורים אצלה -
אחד תור רגיל , חשוב לה להסביר על ההתקן ועל ההתקנה.
אחד להתקנה עצמה.
אני קבעתי תור אחד ואז היא שלחה אותי עם מרשם לקנות את ההתקן ולחזור שהיא תתקין לי בין התורים.
בפועל הייתי צריכה לחכות הרבה שעות עד סוף התור ורק אז היא קיבלה אותי.
לכן ממליצה - לקבוע 2 תורים מראש, או להערך להמתנה ממושכת.
הייתה רגישה מקצועית ומדהימה.
וגם דתיה ומבינה ברגישות את כל הקטע ההלכתי.ממליצה
אני יודעת שהוא עובד גם מאוחדת בגילה, לא יודעת אם מתקין.
הוא הרופא נשים שלי ואני ממש מרוצה ממנו.
היה זריז, מקצועי
תוך דקה סיימנו.
ד''ר עניו גורדנה, הרופאה הקבועה שלי, היה אחלה.
חוץ מזה שמעתי המלצות גם על ד''ר סיון ליווסון
תתקשרי יקבעו לך תור להתקנה אולי יותר קרוב מאשר באתר (כי התקנה זה בפרטי. מאוחדת משתתפת במשהו)
הרופא הכי מקצועי ואנושי שפגשתי!
הוא מקבל גם ב2 מרפאות של מאוחדת
בתל אביב
וגם במרפאה פרטית בהרצליה( חוץ מודיעין)
מחפשת משחק או פעילות לעשות לו. יש עוגה ומתנה.
יכולה לפרט?
נראלי נעדיף שישנו כדי שהיומולדת יהיה שלו ולא שלהם... 🤦♀️
אני לא טובה במשחקים לזוג מבוגרים.
מזל טוב! ותהנו!!
שעשיתי ליום נישואים שלנו, אני חושבת שיתאים גם ליום הולדת
מעתיקה לך:
היה לנו יום נישואים ושנינו עמוסים ...
יצאנו למסעדה בערב ומאוד רציתי שקצת נציין את היום.
בנות שיתפו כאן כל מיני משחקים זוגיים אז הכנתי משהו מהרעיונות שקראתי, שתי דקות עבודה והיה נחמד!
הכנתי שתי ערמות של כרטיסים.
אחת - כל מיני משפטים השאלות כמו:
משהו שהיה לי מאתגר
משהו שאני מתגעגע אליו
משהו ששימח אותי
אני רוצה להודות לך על
וכו'
ובערימה השנייה כתבתי כל מיני תחנות שהיו לנו בחיים.
למשל -
בדייטים
בזמן הלימודים
כשגרנו ב...
הלידה של
כל אחד בתורו לקח כרטיס מכל ערימה, והיה צריך לענות.
למשל -
משהו שאני רוצה להודות לך עליו - בלידה של...
משהו שהיה לי מאתגר - בדייטים
היה נחמד ומעורר מחשבה!!
שומרת לי ליום הולדת של הבעלול😉
* להכין ארוחה חגיגית, אפשר להכין לו הזמנה רשמית במחשב ולשלוח באותו בוקר
תערכי שולחן עם מפיות והכל.
תכיני תפריט, ותכתבי הערות שמתאימות לו
למשל -
פסטה ברוטב כמו שאכלו בישיבה
סלט שהיה בחתונה שלנו
פיצה שקנינו לפני הלידה ....
אם יש לך זמן תוסיפי לתפריט תמונות ואיחולים ותשמרו למזכרת.
* לקנות מתנות סמליות לפי אותיות השם שלו
* משחק חידות (כמו חפש את המטמון) בבית, המטמון זה המתנה.
* לבקש מחברים / משפחה שישלחו לך איחולים קצרים בשבילו, להדפיס ולפזר בבית
* לצייר ציור או להכין יצירה ביחד.
* לרקוד (:
ולא שאת מכינה לו.
כלומר יש כאלה שטוב להם שמכינים אחד לשני (ואז המכין לא באמת משתתף כי הוא יודע את התשובות)
לדעתי הכי כיף שמופתעים וזורמים יחד.
(ואז אם פחות מוצלח צוחקים על זה יחד במקסימום)
אפשר לקנות משהו מוכן ואז את לא יודעת מה הפרטים בשאלות.
אפשר לעשות עבודת אומנות או בישול משותף.
בנות קיבלתי גם מרשם.לאומפרדקס וגם טאמס
מה עדיף? בעיקר טעם מררררר בפה
וכמה טאמס מותר?
באיזה שהוא שלב הרופאה אמרה לי שהוא פחות מומלץ בהריון ועדיף לקחת לנטון.
ממליצה להתייעץ על זה עם רופאה
בחודשים האחרונים הביוץ שלי נע בין היום ה12-13 למחזור, לבין היום ה17-18. כלומר או או...
לא כל כך באמצע שבין לבין. אחרי שבחודש שעבר זה היה ביום ה12-13, ציפיתי שגם החודש הביוץ יהיה מוקדם, אבל אני כבר ביום ה25...
ביום שלישי האחרון (היום ה 19) עשיתי בדיקת דם, כי הרגשתי שהביוץ לא בהכרח היה.
תמיד אני מרגישה שהפרוגסטרון עולה ברגישות בחזה ובאיזה חצ'קון ספציפי....
והפעם לא היה. ובאמת בבדיקת דם היה נראה שהביוץ עוד לא הגיע:
אסטרדיול: 206
פרוגסטרון: 1.6
LH: 12.43
FSH: 8.9
הצ'ט אמר על הערכים הללו, שזה אומר שהביוץ יתרחש עוד בין 12 ל48 שעות.
היה נדמה לי ביום חמישי בלילה שיש לי באמת כאבים של ביוץ.
אבל, פתאום היו לי היום הפרשות שנראו לי די פוריות (אבל אני לא מבינה בזה מספיק.. כאלה שנראות רטובות, יחסית רבות, שקופות ומיימיות, ומעט נמתחות).
בנוסף עדיין לא הרגשתי סימנים מובהקים שהביוץ היה מבחינת רגישות בחזה וכו (אבל היו חודשים שזה קרה)
ואני מתלבטת אם יש סיכוי שעוד לא היה הביוץ ולדאוג לקיום יחסים.
כעת כבר מאוחר מדי לבדיקת ביוץ היום.
אשמח לעזרה ממי שמבינה בזה......
לפי התיאור של ההפרשות + תוצאות הממדים של בדיקת הדם, הביוץ מתקרב.
גם אם יהיה בעוד יומיים - שלושה, זה זמן מצויין לנסות
בהצלחה!!!!
לא עושה בדיקה.
לרוב עושה כשיש חוסר ודאות או כדי להיות בטוחה שהביוץ כבר היה.
ועשיתי היום בדיקת דם...
ומסתבר שצדקתי, והביוץ עדיין לא היה...
יצאו לי ערכים שבחיים לא ראיתי כאלה גבוהים ולא ידעתי שlh יכול להגיע לגבהים כאלה...
אסטרדיול 822
פרוגסטרון 2.8
Fsh 8.85
Lh 56.56
מה זה??
בסוף היינו יחד רק יומיים לפני הביוץ ואחר כך בעלי היה חולה 
וכל הזמן אני בין כן ולא...
מראש אמרתי לעצמי הסיכוי נמוך במצב כזה (למרות שהצ'ט ניסה לשכנע שזה דווקא טוב שיש כבר זרע בזמן הביוץ).
אבל כל בחילה/סחרחורת/כאב בטן אני אומרת לעצמי אולי בכל זאת הפעם.... וכל כך כל כך פוחדת להתבדות
יש לי עכשיו שוב אירוע, והזמן לא לטובתי.... מקווה מאד שהפעם יחוס וירחם.....
לא מצליחה להתנתק מהמחשבות והחששות על זה ככל שעובר הזמן. ופוחדת להתרסק..... .
אם ההנקה מונעת לך, אז לא תקבלי גם כשתפסיקי.
אם היא לא מונעת לך, אז את אמורה לקבל.
זה משתנה מאישה לאישה, ויכול להיות תלוי בכמות ההנקה, בזמן מהלידה ובהנקה בלילה.
אין תשובה ודאית.
חייבת לפרוק.
אוףףףףף
כבר קרוב לשנה שמנסים להיקלט להריון ולא מצליחים.
הלכתי לרופא נשים שאמר שנתחיל לעשות מעקב זקיקים.
הוא באמת היה ממש נחמד ונעים.
נתן לי את הוואטספ שלו ואמר שאעדכן אותו כשאקבל מחזור ויגיד לי באיזה יום להגיע לאן והוא יעשה מעקב.
השבוע התחיל לי מחזור ואמר לי להגיע היום בבוקר לבית חולים מסוים שהוא נמצא שם בשעות הבוקר.
התלבטנו אם אלך לבד או עם בעלי, בסוף בעלי בא איתי.
יצאנו בשמונה מהבית, 40 דקות נסיעה, רבע שעה חיפשנו חניה ורבע שעה הלכנו מהחניה עד הבית חולים.
סה"כ שעה ורבע מאז שיצאנו מהבית עד שהגענו.
הגענו, שאלנו את המזכירה איפה הוא, אמרה שלא ראתה אותו היום.
שאלנו עוד עמדת מזכירות ועוד עמדת מזכירות, לא ראו אותו היום.
שלחתי לו וואטספ, התקשרי פעמיים. לא ענה.
חיכינו 20 דקות ואז התייאשנו וחזרנו לאוטו.
בדרך חזרה לכיוון העבודה, הוא התקשר. בכלל לא זכר.
כשהזכרתי לו מאוד מאוד התנצל ואמר שהוא לא נמצא היום בבית חולים (ביום שלישי אמר לי להגיע בחמישי)
ושאבוא היום אחה"צ למרכז רפואי אחר - גם בערך 40 דקות מהבית.
אז קודם כל אני לא יכולה אחה"צ- אני עם הילדים.
חוץ מזה לא כ"כ ברורה לי ההתנהלות שלו.
זה לא אמור להיות שהוא נותן לי הפניה ואני הולכת לטכנאית שתעשה את המעקב?
למה צריך דווקא רופא?
וגם הוא שולח אותי לכל מיני מרכזים רפואיים כשאני בלי הפניה ואין לי תור רשמי אליו.
אז אני אמורה להגיע ולחכות שהוא יתפנה? או להיכנס על חשבון מטופלות אחרות?
אשמח לשמוע מבעלות ניסיון איך זה היה אצלם?
אני בקופת חולים מכבי אם זה רלוונטי.
ומבאס על הבוקר.
ממה שאני מכירה הוא אמור לתת לך הפנייה ואז את יכולה ללכת למרכז בריאות האישה בקופת חולים לטכנאית.
או שתבקשי ממנו הפניות בצורה מסודרת, או שתעברי לרופא אחר.
איך הגעת אליו? בצורה רשמית דרך הקופה שאו שהוא איזה מכר ממסגרת לא רפואית כלשהי?
אין אצלנו כזה הרבה זמינות של רופאי נשים.
נגיד אצלו התור הקרוב הפנוי זה עוד חודשיים.
ושאר הרופאים על הפנים! ניסיתי והייתי ממש לא מרוצה.
הוא לפחות בפן האישי ממש נחמד.
היא אלופה ומקצועית ותורים זמינים
את ממש לא צריכה לעשות בבית חןלים
ואת ממש לא צריכה דווקא שרופא יעשה לך
במה אפשר להקל.
גם אני הייתי צריכה לנסוע כל פעם שעה+ למרכז הרפואי, ועוד שעה+ בחזור.
לצאת באישון בוקר ולהשאיר את הילדים להתארגן לבד.
וכמובן על חשבון שעות עבודה, שעקמו לי את הפרצוף בכל יום מחדש.
אבל
לא הגיוני ההתנהלות של הרופא שלך.
את לא צריכה רופא נשים במקום בשביל המעקב
הרופא שהלכת אליו צריך להוציא לך הפניות לאולטרה סאונד ובדיקת דם. הוא מוציא עשרות הפניות בבת אחת.
את עושה במרכז הרפואי שהכי קרוב אלייך, והתשובות- או שאת שולחת אליו, אם הוא רופא של הקופה התשובות אמורות להגיע אליו ישירות.
אני לאורך כל תקופת הטיפולים בכלל לא הייתי בקשר עם הרופא
הכל דרך האחיות פוריות במרכז הרפואי.
הן התקשרו אלי כל פעם אחרי שהגיעו הבדיקות והורו לי מה השלב הבא שעלי לעשות- כמובן שהרופא נתן להן את ההוראות.
זה חייב להיות תיק מסודר ושמישהו ינהל את הכל ולא שיגיד לכם תבואו היום תלכו מחר, חייב פה סדר ודיוק בזמנים
בהצלחה רבה
שתפקדו מהר בזש"ק

עכשיו לא יודעת מה לעשות...
להמשיך איתו בראש שלו?
לנסות לעבור לרופאים אחרים? (לא בא לי.... היו ממש לא נעימים)
להמשיך לחכות?
גם ככה חשבתי שאולי רצנו מהר מידי לבירור רפואי.
לא ברור למה הוא נתן לך הפנייה עד עכשיו.
בטח היום כבר לא אוכל ללכת.
זה קריטי הזמנים?
רופא נשים לא מטפל בבעיות פוריות, חבל על הזמן שלכם- לכו לרופא פריון.
ואם פניתם לרופא נשים הוא היה צריך לשלוח אתכם דבר ראשון לסדרה של בדיקות
לא ישר מעקב זקיקים.
פרופיל הורמונלי למשל שזה רק בדיקת דם ועוד- לא זוכרת כרגע, אבל יש פרוטוקול ראשוני של בדיקות,
מעקב זקיקים עושים לקראת טיפול, אבל קודם צריך לדעת אם יש בעיה, מה הבעיה ואצל מי.
שורה תחתונה- לכו לרופא פוריות.
אם אתם במכבי באזור המרכז יש לי המלצה חמה.
תדעי לך שהייתי פעמיים אצל רופאי נשים ושניהם אמרו לי פרופיל הורמונלי לא רלוונטי
לא יודעת למה, לא מבינה בזה.
לי היה נשמע הגיוני מעקב זקיקים, כי המחזורים קצרים וחלק מהחודשים אני לא מזהה בכלל ביוץ.
בדקתי עכשיו באפליקציה על רופאי פיריון באזור שלי (אני לא גרה במרכז), התורים הקרובים הם באפריל, זה סביר?
וחוץ מזה שצריכה לקבל הפניה מהרופא כדי לקבוע אליהם תור.
נשמע קלאסי להתחיל מפרופיל הורמונלי
לגבי השאלה שלך קודם בעיקרון אפשר להתחיל מעקב זקיקים גם אחרי אבל זה תלוי מה רוצים לבדוק. פרופיל הורמונלי עושים עד יום 5 לווסת.
לפני שעושים את כל הבדיקות. אז את יכולה לקבוע תור לאפריל (זה לא כזה רחוק)
ולבקש מהרופא נשים הפניה לכל הבדיקות שצריך, כדי שתבואי כבר מוכנה לרופא פוריות.
הבדיקות עצמן לוקחות הרבה זמן כי חלקן מבוצעות בכל מיני זמנים של המחזור
ויש בדיקות שהתורים אליהם רחוקים
חלק מרופאי הנשים שאפשר לקבוע אליהם תור, הם גם רופאי פריון
את יכולה לראות מה התור הפנוי, ולבדוק בגוגל על הרופא.
וההתנהלות של הרופא ממש מתמיה.
אולי כדאי לבקש הפניות וללכת באופן עצמאי?
אם את יכולה לעשות מעקב אצל טכנאית
ולשלוח לו את התוצאות בווצאפ.
הרבה רופאים מאפשרים את זה..
אני לא במכבי. אבל תבקשי הפניה וטופס 17 ולכי לטכנאית. תשלחי לו את התוצאות.
לבי''ח הולכים רק אם זה דרישה שלהם במעקבים לivf. ויש גם בתי חולים שזה סבבה מבחינתם לעשות בקופה גם במקרה הזה.
שבוע 16+3 ברוך השם וסובלת לאחרונה מצרבות קשות שבעיקר משפיעות על הקול שלי מהריפלוקס שעולה ומטעם מר מר מררר בפה
מותר, נכון?
אצל הבכור לא היה לי צורך
מה ההבדל בין הרגיל לבין הZ?
מי שלוקחת- מה את לוקחת וכמה ביום? ומתי?
אני לקחתי כדור אחד בבוקר
לא צריך יותר מזה
או אחרי מאכלים שמעודדים צרבת..
לא כל יום למרות שההנחיה לפעמים היא כן כל יום.
אומרים חצי שעה לפני אוכל..
כמה ביום זה תלוי ברמת הצרבת..
והרגיל עם מרשם.
בכל מקרה לי רשמו את התרופה הזו בהריון, אז מאמינה שבסדר.
מחפשת רעיונות למדף או ארונית קטנה (יש לי רוחב של 60 סמ)
אנחנו רוצים לקנות ספרייה לסלון , אז רגע לפני זה אני חושבת גם על פינת הדלקת נרות ואולי לשלב אותם יחד או בעיצוב תואם.
אם מישהי רוצה להעלות תמונה בלי פרטים מזהים
כרגע אני מדליקה על השיש. זה סבבה אבל פחות יפה
מדף עץ?
אוהבת את המראה , מתלבטת אם בטיחותי מספיק
בדרכ אני לא יוצאת לתפילה אבל לפעמים כן ואז להשאיר את הבית לבד.. או כשהולכים לישון
אני לא בטוחה כמה זה בטוח, אבל מניחה שיש עוד צורות וויטרינות זכוכית לנרות.
וגם אצלי זה היה בטוח כי הנרות בתוך בית נרות קטן.
אבל בגלל הפיח העברתי למדף אחר שהיה שם
לא, זה גם שיש (כאמור, דירה שכורה)
ואין פיח בכלל
כנראה תלוי בכל מיני משתנים
מדף כזה,
קודם היה לי מדף עץ שציפיתי בנייר אלומיניום כי פחדתי שדליק.
וכפתרון זמני היה לי שולחן קטן שגם עליו היה נייר אלומיניום (היה לא אסתטי והתאפשר כי לא היו קטנטנים בסביבה).
מנסה להבין את הקונספט של מדף לנרות משולב בספריה, נשמע לי ממש דליק ומפחיד אבל אולי אני מדי היסטרית כי ראיתי את זה בהרבה בתים.
ארון נעליים של איקאה שמשמש לאחסון (לא של נעליים), אני מדליקה מעליו. כזה:
זה ממש בהישג יד
שמספיק גדול בשביל שאם חלילה נופל נר, אז הוא נופל עליו.
ואז יש לך יד חופשית.
(מניחה את המגש איפה שבא לך להדליק, עליו פמוטים, וזהו)
יש גם "ביתנים" כאלו לנרות. שזה ממש עם קירות זכוכית וכאלה ופתחים צרים מאוד בשביל החמצן לאש (ודלת נפתח בשביל ההדלקה עצמה)
שגם את זה את יכולה לשים אפילו בכוננית מעץ (כי הנרות עצמם כלואים בחומר שלא נשרף)
חשבתי לעשות מדף מובנה בנישה של גבס, קשת כזה. למישהי יש? איך זה מבחינת הפיח?
אין פיח (מדליקה בנרות שעווה). יש מרצפת בתחתית הנישה
נראה לי אם המגש של הנרות הופך לכלי שמלאכתו להיתר (תבדקו אותי). מה שעושים זה שמניחים משהו כמו הכוס של הקידוש על המגש (הכוס של הקידוש צריכה להיות מונחת שם במשך בין השמשות). ואז אפשר להזיז את המגש עם הנרות כשהנרות כבר מכובים. בעלי לא לידי כדי להסביר לי אבל פעם לפני הרבה שנים בדירה הראשונה שלנו ככה היינו עושים.
זוכרת כילדה קטנה כשהתארחנו את סבתא מניחה לפני שבת סידור על המגש של הנרות שמונח על השולחן ואת הלחץ של אמא שלי מלשמור עלינו שלא נגע בנרות ולא נמשוך את המפה.
הופתעתי לשמוע פה שיש בתים עם ילדים שעושים בהם את זה
קשה לי ממש ממש עם כל הקונספט של להביא לרב כתמים.
אני ב7 נקיים אחרי לידה ויש הרבה מה להביא לו
גרים בישוב, מכירים את הרב טוב ואין פה עוד רבנים בסביבה
בעלי יגיע אליו, אבל אוף אוף אוף. זה פשוט לא נעים.
אני לא מבינה מה כל-כך מסובך שאני אלמד ואפסוק לעצמי.
אז בא לי לחדש בשטיח חדש לסלון הוא ימוקם בדיוק לפני היציאה לחצר כי שם זה פינת הישיבה בבית שלנו
אממה לאורך ההיסטוריה בבית היה לי כמה שטיחים (ביניהם שאגי מקורי/ שטיח ארוג ועוד)
כולם בסוף נזרקו או נמסרו כי אני חייבת שיהיה נקי ושטיח בסוף צובר הרבה ליכלוך ולנקות קשה...
עכשיו חשבתי על שטיח בסגנון הזה (שמתי תמונה)
בנות שחשוב להן ניקיון וניסו האם באמת אפשר לשרוד בית נקי ומסודר עם ילדים+שטיל בסלון
מצד אחד זה ממש משדרג מצד שני כל פעם אני שופכת יאמבה כסף ובסוף הרצון לנקי גובר
אם זה משנה לרוב אני מעבירה שאיבה עם שוטף שואב ופעם ב גורפת
אני עם קרישיות גבולית
ב2 ההריונות שלי אני לוקחת נוגדי קרישה וזירוז ב39 בערך
אני רוצה מישהו מומחה שייקח אחריות
שאני יידע שלא סתם אני עושה זירוז ולאמחכה ללידה טבעית
אני זוכרת ששאלתי בעבר ורק היום אני מתפנה לזה
אשמח לכל עיצה
וגם
אתן יודעות האם אני צריכה הפניה? ובדיקות קרישיות מ2022 רלוונטיות?
איזור דרום
אפשר גם מרכז
קופח מכבי
תודה רבה 🙏
בבלינסון
הייתי אצלם והייתי מרוצה
אצלי שללו (אחרי שרופא לא המטולוג אמר שכן יש לי משהו)
מי אבחן אותך עם קריות גבולית?
ביקשתי מהרופא שלי (פרטי) לעשות בדיקות קרישיות
הערך יצא גבולי וביקש בכל זאת שאקח נוגדי קרישה והגדיר אותי עם קרישיות בעצם.
והרופא נשים שהיה לי בהריון הקודם אמר שלדעתו בכלל אין כלום אבל אם כבר אני לוקחת אז בא נמשיך
כאילו אין לזה השלכות של זריקות כסף אי נעימות וכו 🙄
כי באמת יכול להיות שאין בכלל סיבה לקחת תרופות.
הפלות נותנים כל מיני נוגדי קרישה
אני הגעתי למסקנה שזה לא נכון ההנחיה הזאת באופן כללי. הלכתי להמטולוג שנתן בדיקות יותר מקיפות ואמר שאין צורך בתרופות. ובאמת התברר שההפלות לא היו קשורות בכלל לקרישה.
מקווה שלא עברת הפלות, אז בכלל נשמע תמוהה ההנחיה של הרופא. מצד שני הוא אבחן עם קרשיות גבולית. מצד שלישי הוא לא המטולוג כך שלא יודעת כמה לסמוך על ההנחיה שלו אז בוודאי שכדאי לברר את זה לעומק אחת ולתמיד.
לא לרופא נשים
3 המטולוגים שונים אמרו שרופאי נשים מחלקים מדללים כמו סוכריות
ואם יש לך המטולוג שמומחה להריוניות- הכי טוב
(קלישהוא כזה)
אומר שלא צריך באופן גורף
ורופא נשים שמלווה אותך אומר שכן צריך,והוא כן מכיר את הרקע שלך,
אז למי אמורים להקשיב?!
יש המון המון חילוקי דעות בין רופאי הנשים לבין עצנם וגם בין ההמטולוגים לרופאי נשים. וזה מאוווד מבלבל.
הרבה הרימו גבה על ההנחיות שלו
אבל באותה נשימה ברגע שהם שמעו את השם שלו הם אמרו לי שזה אולי מפתיע אותם אבל שאני לגמרי יכולה להיות רגועה שאם זה מה שהוא אמר- אז הוא יודע מה הוא אומר
לא נתקלתי ברופא אחד שנטע בי ספק
יש לו תורים זמינים יחסית
עברתי 2 רופאות עד שהגעתי למשהי נורמלית שאני יכולה לסמוך עליה. קוראים לה לזרי שדן , מהממת.
אבל רק שתדעי כתבתי לך בעבר אני חושבת שבנושא הזה של הקרישה יש המון המון חילוקי דיעות בין הרופאים אם לתת טיפול או לא ואם כן מה לתת, רופאי הנשים גם כן נותנים מעצמם הרבה פעמים קלקסן/אספירין
תלכי למשהו אחד /אחת שאת יכולה לסמוך עליו/ה כי אחרת תלכי לאיבוד שכל אחד יגיד לך משהו אחר
בהצלחה יקרה!
זכרתי שענית לי אבל לכי תמצאי את השרשור עכשיו
עושה לי צילום מסך תודה 🩷
עבר של הריונות עם עוברים קטנים.
בדיקות קרישיות יצאו תקינות.
יש לי אנמיה לא מוסברת.
במעקב של רופא להריון בסיכון והמטולוג.
בהריון האחרון קיבלתי אספירין, וזה לא עזר.
מחפשת רופא שמבין גם בהריון בסיכון, עוברים קטנים, וגם בהמטולוגיה.
באזור ירושלים, קופת חולים מאוחדת, או דרך בית חולים.
אשמח אם למישהי יש המלצות.
ואם קובעים אצל רופא בבית חולים-
מה בדיוק התהליך?
אני צריכה הפניה מרופא?
התחייבות מהקופה?
אם זה פרטי- מה העלויות? ואיך בודקים אם יש אפשרות להחזרים?
איך קובעים את התור? מה הזמינות של התורים?
יש מישהו שאפשר להתייעץ איתו כדי למצוא רופא מתאים?
מכון פועה? ארגוני בריאות אחרים?
וקיבלתי אספירין בהריון האחרון ועדיין התינוקת נולדת קטנה- אומנם הכי גדולה שלי אבל עדיין פיצית
בשבוע 36+ נולדה 2260
ככה שאל תצפי לכלום, לרוב זה גנטי ואין משהו קסם שיעזור להם לגדול
עם האספירין נולד יותר קטן מכולם.
היי
יודעת שלא קשור לפורום 🫣 אבל חייבת את חוכמת ההמוניות . אנחנו מחפשים לקנות בית 5 חדרים לפחות בתקציב של עד 2.3 גג . במרכז דירה חדשה כזו זה רק חלום. אנחנו נהיה חייבים כנראה לעזוב את המרכז, השאלה לאן?
מחפשים שכונה קהילתית דתית ,לא חרדי.
יש משהו כזה שעדיין מבחינה ביטחונית סביר ובתקציב הזה?
תודה רבה למי שעונה.
באזור אשקלון, קרית גת, קרית מלאכי..
במקומות האלו הקימו שכונות חדשות שיש בהן גם קהילות דתיות לאומיות אבל כמובן שהקהילתיות היא לא כמו יישוב
וזה אזור מאוד רגוע ביטחונית
בק. גת יש את כרמי גת שזאת שכונה מהממת, אבל פחות מכירה את האוכלוסיה שם
עד כמה שאני מכירה זה קרייה דתית.
היחיד שהצלחתי לקבוע אצלו תור לשקיפות עורפית לפני שהעובר כבר בר מצווה😱
קבעתי אצלו גם כבר לסקירה מוקדמת, אשמח לשמוע חוות דעת ממי שמכירה.
קבעתי דרך הקופה ולא בפרטי (לפעמים זה משנה😵💫)
ביצע לי כמה סקירות דרך הקופה.
היה ממוקד, מקצועי.
באחד המקרים לא ראה כ"כ טוב וביקש לעשות וגינלית.
באחד המקרים איתר מום מסוים שהועבר להמשך בדיקה.
אם זה רלוונטי לך מדובר בבן מיעוטים, לא יודעת האם מוסלמי או נוצרי.
ליד הקניון הגדול
אז מציעה ממש לבוא עם מישהו.
המקום קצת נטוש, ויכול להיות שיש שם אפילו בעיה של ייחוד.
לפחות ככה אני הרגשתי (התור שלי היה בשעות אחה"צ המאוחרות, לא יודעת איך זה בשעות אחרות)
אבל חוץ מזה היה בסדר גמור. היה נראה לי מקצועי וענייני.
באמת אמרתי כבר לבעלי שיבוא איתי.
תודה רבה!!
לא משנה איזור, כן חשוב כשרות והתאמה לשבת.
תודה
היינו בשמחה משפחתית לפני כחודשיים
המיקום מעולה לילדים - מרחבים, מדשאות, פינת חי ענקית שאפשר לבלות שם המון זמן עם הילדים.
מלון דתי, עם כל ההתאמות הנדרשות לשבת. אפילו כמה מניינים במקביל - נוסח עדות המזרח בבית הכנסת המרכזי ונוסח ספרד אשכנזי בבית כנסת באולם למעלה מעל החדר אוכל.
כשרות מעולה. אוכל טעים ומגוון. מלון חרדי, כמובן מותאם לשבת
גם שם יש מרחבים פתוחים ומדשאות ואפשר להסתדר עם ילדים בצורה נוחה.
סה"כ כל המלונות לדתיים (שהייתי בהם ומכירה) - כינר, לביא, ניר עציון הם באותה מתכונת
היה נחמד.
יש גן משחקים ומשחקייה.
במשחקייה לא היו ממש משחקים, יותר לקטנים לחבר ולטפס כמו בג'ימבורי פשוט של מתנס.
אבל אפשר גם בגיל 5 להנות מזה. הרבה מרחב, דשא.
הלכנו עם ילדים יותר קטנים. הבאנו בימבה ושעות היינו בחוץ.
כמובן שיש גם את הכינרת. אבל זה בלי עירוב, א שיותר קשה עם ילדים קטנים.
כנראה אני מפתחת משהו, וכנראה גם הקטנצ'יק. אני לא מאה, עם כאב ראש ואולי גם התייבשתי. ברוך ה' יש לי חלב, אבל הפיצי לא יונק טוב, רק צורח. בלילה הוא ינק המון ופלט המון, נהרות של חלב נשפכו על המיטה שלי, הוא גם מצונן ועם ליחה.
עכשיו הוא בקושי הסכים לינוק, רק בכה עד שנרדם. סחטתי לו לפה ויש חלב, אולי פחות שופע מהרגיל אבל לא ברמה של לצרוח במקום לינוק.
מצד אחד החלב עכשיו הכי חשוב לו כי בהנחה ששנינו עם אותו משהו אז בחלב יש מלא נוגדנים, מצד שני אין לי כח, מתלבטת אם לא להפשיר לו חלב מהמקפיא.
והכי מבאס שגם ככה הנוזלים בגוף שלי לא משהו (כן, אני יודעת שאני צריכה לשתות הרבה, מנסה) אז הכי מבאס שכשהוא כן יונק הוא פולט כמויות...
יש איך לגרום לו לינוק יותר טוב ולא לפלוט אחרי הנקה? אבל שלא יגזול ממני יותר מדי אנרגיות?
קשה לנשום אז לא יונקים טוב, והליחה עושה רפלקס הקאה ופליטה.
כדאי לנסות בכיוון הזה - מי מלח, סינרג'י, שמן עיסוי לדרכי הנשימה וכאלה
עשיתי לו אמבטיה ועכשיו הוא יונק. מי מלח אני צריכה לקנות לו (או שלגיטימי להשתמש בשפריצר מהתינוק הקודם לפני שנתיים? כמובן לחטא לפני כן...)
אפשר אינהלציה רק עם מי מלח. יעזור גם עם השיעול וגם לשחרר את הנזלת.
ולהגביה את המזרן- לשים מגבת מקופלת מתחת למזרן וכד'.
אני משתמשת בספריי כזה. בטוח לתינוק מגיל לידה. עוזר מאד!!! שמה לפני השינה או בפעם הראשונה שמתעורר בלילה עם האף הסתום ועד הבוקר משוחרר לו....
ולגבייך- את צריכה כרגע בעיקר לשתות, מלא תה ירוק עם לימון, שימי קצת דבש בשילך, תקחי ויטמים C וחיזוקית
ותנוחי איתו כמה שיותר
תרגישי טוב יקרה

תנגבי לו את האף עם צמר גפן טבול בחלב אם, מייבש ממש
יש בעיה שהוא ישן איתי במיטה הלילה? לי יש חום, לו אין. שתי סיבות שחשבתי שיהיה בעייתי, 1- אולי אם אני חולה אז פחות אפשר לסמוך על האינסטינקטים שלי (אני לא מרגישה ככה, מרגישה אותו כמו קודם ושאין סיכוי שאמעך אותו בטעות) 2- אולי לישון מתחת לפוך אחד של מישהו עם חום זה חימום יתר לתינוק?
פשוט לא מכירה מציאות של להחזיר אותו למיטה שלו אחרי הנקה בלילה וזה יהיה לי ממש קשוח (וגם לו, הוא תמיד התעורר מזה בפעמים הבודדות שכן ניסיתי)
לק"י
מפחיד אותי שהפוך יכסה לו את הפנים בטעות.
ועקרונית אפשר לכסות אותו בשמיכה משלו.
לא יודעת לגבי מה ששאלת.
תרגישו טוב!!
או מראש להניק גם כשהוא עם שמיכה משלו מחוץ לשמיכה שלי? אני אנסה אם זה עובד.
אף פעם השמיכה לא עלתה על הראש שלו, אפילו שאני כן מכוסה במקביל לראש שלו, דואגת שהשמיכה תהיה רק עד הכתפיים שלו
אן שתשני יותר חזק כי את חולה..
וואי רפואה שלימה ומהירה!!!
אולי תקחי אקמול בשביל הלילה?
לגבי הלינה המשותפת
אני משתדלת לישון עם סווצ'רט חם כדי לשא ארצה להתכסות וגם מתכסה בשמיכה של הילדים כדי שלא תעלה עליו בטעות.. מכסה לי בדיוק מהרגליים עד הכתפיים כזה בלי אפשרות להתכרבל ככ כדי שלא יכסה אותו בטעות בראש..
קודם בקשר לפליטות, הייתי מנסה לתת ארוחות קטנות ותכופות. לתת לו לינוק כמה דק, הפסקה כמה דק ושוב. כדי לתת יותר זמן להתעכל (בעקרון אומרים שהנקה מתעכלת ישר אבל בגלל הצינון נראה לי שיכול להקל עליו).
מבחינת הדבקה אל תדאגי בכלל, החלב מלא בנוגדנים גם למה שיש לך וגם למה שיש לו. ואם הוא יעלה חום זה למרות ההנקה, בטוח שלא בגלל.
ובקשר לשינה משותפת, האמת שבאמת קשוח ממש! הייתי כן חוששת מחימום של התינוק כי אין לו מערכת וויסות טובה עדיין. אולי לבקש עזרה מהבעל שיקח אותו אחרי הנקה? גם בכל מקרה את חייבת לנוח ולישון טוב כדי להחלים.. זאת התרופה הכי טובה בשבילך.. ובשינה משותפת ישנים בכל זאת פחות טוב.
לא רק שישנתי עם הפיצי במיטה שלי (ומאיזה שהוא שלב גם בשמיכה שלי) אז גם בן השנתיים בא בשקט בשקט, טיפס למיטה שלי ונרדם לידנו, אז שמתי את הפיצי בצד השני ואחרי שעה וחצי שכבר היה לי צפוף מדי ולא הצלחתי לישון לקחתי אותו למיטה שלו.
נראה לי שבלילה ירד לי החום כי באיזה שוא שלב בלילה היה לי ממש חם והזעתי.
אולי זה היה לא ממש אחראי מצידי אבל ברוך ה' התינוק כאן חי ונושם (בכבדות עם הרבה נזלת אבל זה כבר לא אשמתי)
היי התינוק שלי כבר בן שנה וחצי, לא יאמן.
סגרתי נופש עם אמא שלי לחמישי שישי שבת ופתאום חוששת מאד.
אמנם הוא גדול אבל קשור אלי מאד, ויש לפעמים שרק אני מצליחה להרגיע אותו. הוא ישאר עם בעלי שמסור אליו מאד ויהיה גם בבית של ההורים שלי עם הדודים שאוהבים אותו מאד.
באיזה גיל השארתן תינוק לבד?
ומה אפשר לעשות כדי שהפרידה תהיה מיטבית?
איך ניתן להסביר לו?
מה שמפחיד אותי בעיקר שהוא לא יבין את המושג של חזה במוצאי שבת וירגיש תחושת נטישה מוחלטת.
ואין דרך להכין תינוק בגיל הזה
אני מבינה שהנסיעה שלך היא חשובה
ובסוף לא חושבת שהוא ינזק מזה.
אני טסתי לשבועיים בגיל הזה כמה פעמים ולקחתי את הילד התורן כל פעם
הרגשתי שהיה להם חסר האבא והאחים אבל זה לא השפיע על הילד יותר מידי וכחשחזרנו הביתה הכל חזר לקדמותו תוך דקות אחדות.
לא לשוחח עם הילד בטלפון/בוידאו
הרגשתי שזה מאוד בלבל אותו ולא הבין מה קורה ואיפה אבא ולמה פתאום הטלפון נכבה ולא שומעים אותו אז פשוט לא שוחח איתו במהלך התקופה
ילד בן שנה וחצי צריך תעסוקה כל רגע שהוא ער 🤭
תסעי ותהני ותחזרי לשלום
לא שבת אז כן הייתי מעודכנת
בגיל שנה
היא כבר לא ינקה
והייתה בסדר גמור
עם אבא שלה והשכנות שהיא מכירה
הייתי עושה את זה גם עכשיו
היא בת שנה וחצי
בן 4.5 מתוק ורגיש. יש בו את הצד של ה"בן" שהוא אוהב להילחם להשתולל ולהיות סופרמן-נינג'ה-מפקד, ויש בו צד יותר רגיש/נשי/יו ניים איט, בעיקר מתבטא בלשחק שהוא בת. בכללי אם אני מבינה נכון זה גיל שגם בנים משחקים ב"משפחה" ומשחקים דומים, אבל הוא כמעט כמעט תמיד מקפיד להיות הבת/האמא/המלכה, גם אם ישחק עם בת יגיד לה שהיא הבן והוא הבת במשחק. באופן כללי אני ממש סבבה עם זה.
בגן הוא חבר גם של הבנות אבל ממה שאני מבינה משחק רק עם הבנים את מה שהם משחקים. אבל אני רואה שבבית לפעמים מגיעים חברים והוא מאד רוצה שהם ישחקו איתו דווקא במשפחה או כל דבר אחר שבו הוא יכול לשים מטפחת ולהיות האמא. והם לא רוצים ואז יש התנגשות והוא מתבאס כי לא בא לו לגו או כדורסל עכשיו, והוא כנראה בנה על המשחק שהוא מציע. החברים זורמים איתו מעט מאד פעמים בנושא הזה.
השאלה שלי מתי בעצם מתערבים? לא רוצה שהילד יתבאס על החברים שבאים, לא רוצה שהם יתבאסו עליו, לא רוצה להתערב מדי, כן רוצה להכווין.
כן מדברים איתו על איך מארחים, שנותנים לחבר האורח לבחור אפשרויות וכאלה אבל לפעמים זה יותר קשה, וגם לא רוצה כל פעם להכין אותו מדי מראש שיכנס לסטרס על זה שמה שהוא אוהב זה אסור או לא בסדר. כי זה לא מה שאני רוצה לשדר לו בכללי, ולא רוצה שהוא ילמד או יחשוב שאני רוצה שהוא יסתיר את זה.
אשמח לעצותיכן החכמות
בלי קשר למשחקי בנים או בנות
שאתה מארח אתה זורם עם הרצונות של האורח ומכבד אותו.
אפשר לחשוב לפני אם יש לבר שיותר כדאי להזמין
מציעה אולי רעיון, אולי יש אפשרות לקנות משחק חדש שילהיב אותו ויקסום גם לחברים, למשל סט לגו או פליימוביל חדש.
אני לא חושבת שהנקודה היא שרוצה משהו על הראש, אלא ספציפית מעניין אותו מטפחת ולהיות בת. כיף לו ההתנסות הזאת, זה ממלא לו איזשהו צורך.
גם אם הוא ישחק בני ישראל במדבר אז לא יפתיע אותי אם הוא ירצה להיות מרים ולא משה. אם משחקים במלך בארמון אז הוא יהיה המלכה וידאג שמישהו אחר הוא המלך. אני חושבת שכל היום בגן הוא מוציא אנרגיות מאד ספציפיות של "להיות בן" - להיות חזק, מפקד, יודע וכו , ו"להיות בת" זה בשבילו אנרגיות אחרות שפחות באות לידי ביטוי בגן אז בבית הוא עושה את זה.
לא הייתי גם רוצה לקנות משחק חדש בכל פעם שחבר מגיע, אבל באמת נשים דגש יותר על זה שהאורח בוחר את המשחקים, זה יכול לפתור את הבעיה מלכתחילה...
שלהיות בן זה להיות חזק ,מפקד , מחליט? הוא ילד קטן , הוא לא צריך להיות חזק , מחליט , גברי , לא יודעת מה...
במאמר מוסגר חצי מהגברים הם לא כאלו.
הוא לומד את זה מילדים אחרים, מבין מה מקובל חברתית ורואה איך הבנים מתנהגים ואיך הבנות.
אולי חצי מהבנים לא כאלה, אבל הסטריאוטיפ הוא לגמרי כזה.
כמו שהוא לא ילבש בגד ורוד שהוא חושב שיפה כי הוא מבין שחברתית זה נחשב של בנות, למרןת שאין שם דבר נשי בצבע ורוד יותר מאשר בצבע ירוק. ברוך ה' הוא ילד בריא שמפנים את הקודים החברתיים.. לצערי זה גורם לו קצת להפנים חלק מהאופי שלו, מאמינה שככל שהוא יגדל ויפתח זהות עצמאית זה יתאזן
אני מנסה להרגיע את עצמי שיש עוד זמן,
ובע"ה מה שה' יקבע- יהיה טוב ונסתדר.
אבל כ"כ מפחדת!!
בלידה הראשונה ילדתי קיסרי חירום בעקבות חוסר התקדמות בלידה.
ההתאוששות הייתה קשה בהתחלה אבל זה ילד ראשון, היה לי זמן להתאושש והייתי עטופה, בעלי וההורים שלי.
בלידה השניה,
זכיתי ללידה רגילה, מהירה וטובה.. אבל בסוף בסוף, קרע דרגה 3- תפרים בחדר ניתוח בהרדמה מלאה. שעד היום יש לי כאבים בגלל הקרע, עם פיזיותרפיה (לא עיקבי).
התאוששות טובה יחסית, נכון שכאב. אבל הצלחתי ללכת מיד.. והצלחתי לתפעל את עצמי עם 2 ילדים בבית.
הייתי בבדיקות שבד"כ עושים אחרי קרע כזה- אמרו לי שהכל בסדר, נראה בסדר, אבל לגבי לידה הבאה- תלוי בגודל העובר, תלוי בהעמסת הסוכר שתצא לי ותלוי במצב הריקמה באותו זמן כשיגיע.
עכשיו, אחרי שנתיים, היריון.
כשהייתי אצל הרופאה היא מיד שלפה שזה יהיה קיסרי.
אבל אמרתי לה שאני רוצה לידה רגילה,
היא אמרה לי לקבוע תור לרופאה שמתמחה בנושא הזה ושאשמע חוות דעת.
אני מפחדת. מהכל.
מפחדת מלידה רגילה, מפחדת מלידה קיסרית.
מפחדת מאוד!!
בעיקר בעיקר כשהמשוער שלי בתחילת החופש הגדול. כיף חיים. בלי רכב. ואלוקים יודע איך אעשה את זה.
הפעם מן הסתם פחות אהיה עטופה,
כי 2 ילדים בבית,
בעלי צריך לעבוד,
אמא שלי- אני בטוחה שתעזור, אבל כמה תוכל לעזור כשהיא בעצמה עובדת משמרות משרה מלאה וגרה רחוק ממני.
חשבתי שאולי אהיה אצל ההורים בבית- אבל כן בא לי את הבית שלי, את השקט שלי. לילדים יהיה את הפינה שלהם בלי עוד שינויים. וחוצמיזה, הם רוב הזמן בעבודה.. מצד שני, יש לי שם יותר משפחה.. אוכל לקבל מעט עזרה עם 'הגדולים' (יהיו בני 4.5 ובת 2.3)
לא באלי להרוס להם את החופש הגדול וכל היום יהיו בבית.. מבאס..
והכל מלחיץ אותי..
מישהי הייתה במצב הזה? של לידה אחרי כזו הסטוריה? איך היה.. ?
מישהי יודעת מה הסיכונים של לידה רגילה אחרי קרע כזה?
יש לי בכלל אפשרות לבחור או שאם יגידו לי קיסרי אז קיסרי וזהו?!
אחרי התייעצויות..
מציעה לך להתייעץ עם מומחים שסומכת עליהם לגבי המצב הספציפי שלך
בהצלחה!
דרגה 3-4.
העובר היה קטן והכריחו אותה לחתום על סירוב לקיסרי תוך הפעלת לחץ. ממה שידוע לי היא התייעצה קודם עם רופא מומחה ורק לאחר מכן הגיעה להחלטה.
בהצלחה בכל החלטה שבעז"ה תהיה לידה קלה ומהירה והחלמה מהירה בידיים מלאות ובריאות❤️
לפעמים עדיף קיסרי על פני פגיעה בכל המערכת שם (פגיעה בסוגרים..)
דווקא בגלל ההיסטוריה שלך אז את יכולה לתכנן את זה ברמה מסויימת ולהגיע יותר רגועה בעז"ה
בהצלחה
אבל מכירה שלי חברות שאחרי קרע דרגה שלוש ילדו רק קיסרי בהמלצת הרופאים ולאחר בירורים
ליבי איתך... ההחלטה הזאת אחרי קרע ממש לא פשוטה.
בלידה ראשונה נקרעתי בדרגה 3b. אמרו לי שאצטרך בלידות הבאות קיסרי. מיד בהתאוששות.
זה היה די טראומטי ההחלמה בכללי, וההבנה שכל הלידות הבאות קיסרי.
למרות שאני לא מאזור ירושלים התייעצתי עם מומחים בשערי צדק. אחרי שעשיתי פיזיותרפיה והבדיקות הנדרשות הם נתנו אישור ללידה רגילה עם הסתייגות שיש אחוזים לקרע חוזר.
כמה התלבטתי מה לעשות. ב"ה שלושה לידות רגילות אח''כ 🙏 כל לידה מחדש ההתלבטות. הבדיקות. תרגול ותפילה לקבל את ההחלטה הנכונה.
אם יש לך פייסבוק ממליצה להצטרף לקבוצה נקרעתי מאהבה. יש שם המון מידע ושיתוף של נשים אחרות לאנשי מקצוע.
בע"ה שה' יכוון אותך להחלטה הנכונה עבורך ולידה קלה בידיים מלאות!
איזה יופי ב"ה..
תודה שכתבת לי!