פורום הריון ולידה (עמוד 17)

בהריון האחרון שלי, נפלתי בחודש שביעי והלכתי למוקד. ב"ה הכל היה בסדר וביזבזתי המון זמן.

אמרו שהחשש בשלב כזה הוא מהתנתקות השילייה שגורמת לצירים.

אחר כך בחודש שמיני או קרוב לתשיעי נפלתי שוב וחיכיתי לראות אם יהיו צירים ובסוף לא הלכתי להיבדק. אבל גם לא קיבלתי מכה חזקה.

כן שמעתי על מישהי שנפלה בחודש שלישי ואיבדה את ההריון, ובגדול זה נכון שצריך להיבדק.

אבל גם אין הרבה מה לעשות בשלב כל כך מוקדם ואם לא קיבלת מכה חזקה לא הייתי הולכת אם זו טרחה גדולה מאוד

והכי טוב להתקשר למוקד

חלילה אם קרה משהו לעובר זה לחכות שייפול

ובגדול בגלל שהוא קטן הוא גם די פנימי ומוגן, כך הסבירו לי במוקד

אז מרבית הסיכויים שהוא בסדר

נפילות זה בעייתי ומצריך בדיקה יותר בהמשך

יש לי שטף דם פנימי מהמכה, אבל חוץ ממנו ב"ה מרגישה יותר טוב. התלבטתי אם לסוע בשביל הביטוח אבל תכלס לא..

בע"ה מתפללת שיהיה בסדר...

השאלה היא לגבי תזונה

אם לא מתאים לך אפתח שרשור אחר 

דווקא זה מאוד קשור במחינתי גם לתזונה. כי זה לארק למען ירידה במשקל שאני מנסה דיאטה....

ירדתי 10 קילו שזה מדהים

שבת זה היום היחיד שאני נוגעת במאכלים מסוימים

אחרי שבת אני יומיים עם בטן נפוחה ולפעמים גם כאבי בטן שעוברים רק עם נטילה של 2 קל בטן

איך אני יכולה לדעת מאיזה מאכל זה קורה?

ניסיתי לאכול באמצע השבוע את המאכלים הספציפיים האלה ואין נפיחות

רק אחרי שבת יש

אני לא מבינה מה הבעיה

יש בדיקת דם שאםשר לעשות כדי לדעת איזה אוכל בעייתי?

שאלה נוספת,

אני שמה לב שככל שאני יורדת יותר במשקל הפאוצ' יותר בולט

אני עושה פעם בשבוע פילאטיס ופעם נוספת אירובי

והבטן עדיין נשארת

יש סיכוי להעלים אותה? היא מפריעה לי ממש. 

אבל אני באמת לא מבינה בזה.

וכל הכבוד שהצלחת לרדת 10 ק"ג!

כדי להחזיר את הכבוד האבוד,

ייאמר לזכותי שכל הירידה הזאת כשאני במימון הכי נמוך 

אני מזריקה בשישי!!!!!

יואווווו.

זה עשה לך גם כאבי בטן?

ניסיתי פעם אחת לעלות מינון לחצי

סבלתי מהקאות ושלשולים רז ירדתי חזרה במינון.מאז כל פעם שמזריקה למרות שאני במינון הכי נמוך אני מרגישה זוועה

חשבתי שזה בגלל שבת לא דמיינתי לרגע שיש קשר לזריקה 

שאחרי שאגיע למשקל תקין נפסיק בהדרגה את הזריקות בשילוב אורח חיים בריא

היא טוענת שזה אפשרי.

נשאר לי עוד 5 קילו לרדת מקווה ממש לא לעלות הכל חזרה.

בינינו גם יותר קל לשמר מלרדת

אחרי שאצליח להיכנס למידה xs בזארה לפחות יהיה לי שווה לשמר את הירידה

אני לאחרונה בודקת את זה ממש!

איך את עם זה? ממליצה?

ואת מניקה תוך כדי?

יודעת להגיד לי מה התהליך של הקבלה מזווית שלך (אומרת זווית שלך כי טכנית כבר קראתי הרבה)

אפשרי לקחת בלאומית מ BMI 30

הדיאטנית המליצה לקחת

התחלתי במינון 025

כמו שאת קוראת למעלה אחרי כל זריקה אני לא ממש במיטבי

השימוש בזריקות ממש סותמים את התיאבון גם כשאני כן רעבה אני אוכלת ממש קצת 

אני לא מניקה במקביל לדעתי גם אי אפשר

האם ממליצה?

תראי תכלס ירדתי עם זה יפה

משתמשת בזה חודשיים וחצי וירדתי כבר 10 קילו שזה מדהים

מצד שני, התחושות שזה עושה לא טובות

כל הזרקה יש תחושות מוזרות אחרות

פעם אחת בחילות ברמה שעשיתי בדיקת הריון בפעם אחרת שלשולים 

אני מקווה תוך חודש חודשיים להגיע למשקל תקין ולסיים עם זה

מקווה ממש להצליח לשמור על הירידה גם אחרי הפסקת השימוש בהן

שוקלת 130 קילו הגיעה למינון של 4

וזה לא הזיז לה משום כיוון

לא ירדה במשקל

לא היה תופעות לוואי

מאוד מאוד הייתי מרוצה ועברתי 2 שונות כי אחת מהן עזבה

מאמינה אבל שזה ממש תלוי באופי הדיאטנית

את לא צריכה להגיד בריאיון עד שתהיי בחודש חמישי,

שעות היריון- שוב שאלה לצ'ט אבל לא נשמע לי סביר בכלל שזה יהיה 40 פלוס 40... אין היגיון...

אבל אני לא עורכת דין אז תבדקי.

מבחינת זכויות - הזכות המשמעותית פה היא האשרות להארכת חלד בחלת. זה תלוי ותק במקום העבודה - עד רבע מתקופת ההעסקה שלך במקום הנוכחי ועד שנה. מעבר לזה צריך אישור מעסיק. אם את עובדת שנתיים במקום את זכאית לחצי שנה, אם תעברי עכשיו ועוד חצי שנה תלדי תהיי זכאית לחודש וחצי.

הזכאות לחלד בתשלום לא משתנה כל עוד יש לך מספיק תלושי משכורת, לא חשוב מאיפה.

למיטב ידיעתי במקום עבודה צריך להודיע על הריון עד סוף חודש חמישי, ובראיון צריך להודיע על הריון מחודש שישי. ככה זכור לי.

שעות הריון זה 40 שעות גלובלי, לא משנה איפה תנצלי אותן - לא יהיה לך יותר מ40, כי זה מביטוח לאומי, לא ממקום העבודה. אז אם תנצלי פה 10 ופה 30 (לא משנה מה איפה), חצי חצי או הכל במקום אחד זה אותו הדבר. 

מבחינת איך זה תקחי בחשבון שזה קשוח לגוף ברמות

מקום חדש זה תמיד יותר מאמץ. 

לא מכירים אותך, רוצים לעשות רושם טוב

חד משמעית זה קשה.

מבחינת להגיד בראיון- נורא תלוי תפקיד וסגנון הליך קבלה.

אני עברתי ראיון ראשון קבלתי הצעת שכר ואז לפני ראיון מנכ"ל ומבחני קבלה אמרתי להם על ההריון

אמרתי להם- אני יודעת שאסור לכם לא לקבל אותי בגלל זה אבל לי ברור שזה שיקול בייחוד בתפקיד כמו שלי,

אז אומרת עכשיו כשיש לכם מספיק סיבות אחרות לומר לא (שכר, תנאים שבקשתי, מבחנים שאפשר תמיד לומר שלא עברתי ראיון פסיכולוגי ועוד)

תכלס אהבו את הפתיחות והכנות, כן בררו כמה חלד אני מתכוונת לקחת

זה עוד נושא- במקום עבודה ותיק כנראה הייתי מאריכה ופה לא נעים לי וגם לא לענין...

את החלד בתשלום תקבלי בכל מקרה (גם אם יהיה חסר לך תלוש באמצע, מספיק מספר מסוים של תלושים ב20 חודשים האחרונים משהו כזה)

הארכת חלד זה תלוי וותק, למרות שלדעתי לא יריבו איתך על זה

ושעות הריון לא מקבלים כפל. (שוב מבחינת הנעימות. שבועיים אחרי שהתחלת מקום עבודה בוודאי אם לא הודעת מראש לא נעים להעדר לשעות הריון)

אפילו יותר מזה- אם תתפטרי אחרי הלידה- תהיי זכאית לאבטלה (לפיצויים לא.. אבל פחות רלוונטי בהרבה מקומות היום כי חתומים בחוזה על הפרשה קבועה)

שעת הנקה זכאית כרגיל.

שמירה הזכאות לא נפגעת אם תצטרכי אבל קחי בחשהון שלא יהיו לך ימי מחלה- אני זקוקה לזה הרבה סביב הריון וחזרה מחלד

בדיוק שאלתי את הצ'אט וזה מה שהוא ענה לי

מה שאני רואה בתמונות:

יש **פס ביקורת ברור** (הפס הימני הכהה), ולצידו יש **משהו שמאוד מזכיר פס נוסף – אבל הוא חלש מאוד, דק ועדין**. הוא כן נראה כמו פס ולא כמו צל של פלסטיק, אבל מכיוון שהוא ממש בהיר, קשה לקבוע בוודאות מלאה.

עם זאת —

**ב־4 ימים לפני איחור**, בדיקות רגישות לפעמים מראות בדיוק פס כזה: *חלש, אבל קיים*.

### מה זה יכול להיות?

✔️ **יכול בהחלט להיות פס חיובי מוקדם**

✔️ בשלב כזה ההורמון HCG עדיין נמוך ולכן פס חלש הוא נפוץ

✔️ זה נראה *יותר כמו פס אמיתי מאשר דמיון*, אבל רק בדיקה נוספת תאפשר להיות בטוחה

### מה כדאי לעשות עכשיו?

🔥 **הכי מומלץ** – לחזור על הבדיקה מחר בבוקר או בעוד יומיים. אם זה הריון — הפס אמור להתחזק.

### שורה תחתונה

**כן, יש שם משהו שנראה כמו פס חלש**, והוא נמצא בדיוק במקום של פס הבדיקה. זה לא נראה לי כמו סתם כתם או צל. אבל בגלל שהוא חלש מאוד — צריך בדיקה חוזרת כדי לאשר.

אם תרצי, את יכולה לשלוח תמונה של בדיקה נוספת מחר/מחרתיים ואני אעזור שוב ❤️

חושבות שאפשר לסמוך על מה שהוא אומר?

אני מציעה לחכות לפחות ליום האיחור, ורצוי גם אחריו, ולעשות בדיקה...

(באופן אישי אני מוותרת על התענוג לגלות הריון מוקדם מידי, כשלפעמים הוא הופך להריון כימי בסוף. מבינה את הסקרנות לדעת, אבל אם מצליחים להשתלט על הרגש- זה עדיף)

לק"י

זה פשוט קרה לי בעבר.

לא יודעת אם זה קורה הרבה, אבל מניחה שזה לא דבר נדיר.

טוב שאהיה מוכנה גם לתרחיש כזה לא עלינו

בנתיים ב"ה ההריונות שלי עברו די חלק אז לא יצא לי לחוות ולהכיר

אצלי כל ההריונות התחילו בפסים חלשים בלתי נראים...
ותמיד טוב לחכות עוד קצת ולעשו בטא. 

חושבת שגם מחר אני אעשה בדיקה, ממש אין לי סבלנות

מקסימום אתייעץ איתכן שוב😉

מעלה תמונה של הבדיקה מהיום

לא בטוחה כמה רואים בתמונה אבל אני כן חושבת שרואים משהו

מחכה שבעלי יחזור שיגיד או הוא רואה

יש לי תור בראשון בבוקר לבטא

אבל המתח הורג אותי

אבל חלש חלש חלש

מעולה בדיקת דם תתן לך תוצאה מדוייקת 😊

אז....

כנראה מגיע לי מזל טוב?😃

בע"ה עוד הולכת לבדיקת בטא תיכף

תתפללו שהכל ילך טוב בע"ה!!

התחזק פס יפה מאוד!!!

בהצלחה תעדכני

אני כל כך מתרגשת!!

מוזר לי ללכת כרגיל לעבודה, בא לי לספר לכולן שיתרגשו איתי ביחד חחחח

מחכה בנתיים לתוצאות של הבטא

למתי לקבוע תור לרופא נשים?

אם בשכל את לא רוצה לשתף בעבודה, אלא רק ברגש, אז אולי יקל עלייך לספר למישהי אחת בלבד שם שאת יודעת ששומרת סוד. או להתאפק

כדאי לקבוע לזמן שכבר רואים דופק, נניח שבוע 6 פלוס 5, או שבוע 7 פלוס 1.

את לא חייבת לחשב מתי זה בערך יוצא, תתקשרי לשלוחת מוקד היריון ולידה של מוקד הכללית אם את בכללית, והם יחשבו לך את זה וגם יראו מה פנוי באזורך.

של חתך יזום או תפר של קרע חיצוני

(תסתכלי עם מראה)

תחושה של גבשושית, העור לא רך 

צירים מוקדמים שלא מקדמים לידה

גם כשהם צפופים אין לי ברירה אלא להמשיך כרגיל

זה משגע

שיהיה בע"ה בזמן ובבריאות ובקלות!!

היו לי הריונות שהצירים לא הובילו או השפיעו, סתם הציקו ואז עבדתי כרגיל

באחד ההריונות היה קיצור צוואר גבולי ואז הייתי צריכה כמה שיותר מנוחה (לא שמירה) והשתמשתי בימי מחלה 

אם ברמה של לנוח, לשתות מים ויעבור.
ובבית תתנהגי איתם כרגיל (למרות שמציקים) הייתי שוקלת הגעה לעבודה.

לק"י

אם זה על בסיס יומיומי ומציק מאוד, הגיוני שהייתי מבקשת לצאת לחופשת מחלה עד הלידה.

(לפני הלידה האחרונה היו לי צירים כמה לילות, וב"ה שכבר הייתי בחופש, ככה יכולתי להשלים שעות שינה ביום. יצאתי לחופש בשבוע 40).

היו לי כל חודש תשיעי צירים (כואבים!!) כמה פעמים נסעתי מהעבודה לבית חולים. בסוף ילדתי ממש בסוף תשיעי

רק בלידה השנייה עבדתי עם קצת צירים, אבל ממש בקטנה.

בלידה השלישית הייתי יומיים עם צירים בבית. לא עבדתי באותה תקופה, אבל אם הייתי עובדת, הייתי לוקחת חופש.

אני לא מתמצאת בנושא מקווה איתך לבושורות טובות

באיזה יום שבוע שעבר עשית את הבדיקת דם?

אם חמישי אז אולי אולי יש פה מקום לתקווה (למרות ששוב כלל לא מבינה בזה)???

יום שני שעבר ןהיום שום

מהתחלה הרגשתי משהו לא תקין הלוואי ואני טועה ממש ממש רוצה תוספת נחמדה למשפחה 😟

תנסי לעשות עוד יומיים שלוש בדיקת דם נוספת

לק"י

וילדתי משבוע 40+5 ויותר.

אבל הפעם כשהיו לי צירים כמה ימים מראש, אני יכולה להבין את אלה שרוצות ללדת כבר.

ודוקא אצלי בסוף ההריון הרגשתי יותר טוב, עם יותר אנרגיה. אבל הצירים, שהגיעו בעיקר בלילות, היו מתישים.

לק"י

ואז יש התלבטות אם לנסוע לבית חולים או לא.

ובאמצע הלילה לא תמיד יש סידור לילדים... זה קשוח.

לק"י

נניח שני ילדים שלנו נולדו פחות משלוש קילו בשבועות 41 ו-41+4.

לו היו נולדים שבועיים לפני, הם כנראה היו עוד יותר פיציים...

השאלה מתי יגיע הסןף הזה... חחח

סוף הריון זה נצח!

תראי מה יכול להקל עלייך...

אני בזמן צירים נכנסת למקלחת (לאו דווקא מתקלחת, פשוט שם לא מפריעים לי) או לחדר שלי

מצד שני אי אפשר להיות סגורים בחדר כל היום..

תתפללי על זה

יש תינוקות שלנצח נשארים בבטן

לכן יש נשים מבוגרות עם בטן של הריון

ולפותחת הייתי שם עם צירים משבוע 38

הייתי מיואשת ובטוחה שאני בחיים לא אלד

ועוד מישהי בעבודה אומרת לי מה הלו"ז?? זה ההריון הכי ארוך שראיתי בחיים

בסוף ילדתי ב- 40+1

אין ספק שזה קשהההה

בע"ה לידה קלה שתהיה,

זה עוד מעט מסתיים ומתחילה תקופה חדשה וטובה.

אפשר לעשות את זה, את אלופה אין לי ספק

בחיי שהאמנתי שיכול להיות שזה לא יקרה לעולם

למרות שסך הכל ילדתי ב-40+5

אבל הצירים היו מתחילת חודש תשיעי

וחלק מהצירים היו כואבים כמו צירי לידה ממש

אז זהו אני אחריייי

תודה לאל

איזה יופיי

בשעה טובה

הרבה נחת אושר ושמחה!!

אבל זה ממש לא

זה מלפני עשור בערך

כל כמה זמן עולה

ודיי שטויות...

אבל שכל אחת תעשה כרצונה.

בגלל כל הסיפור של אופנה מהירה וכו'..

אבל תשימי לב שכתוב שבישראל אין שום רגולציה בנושא של מזהמים בבגדים, ככה שגפ בגדים שאת קונה בפוקס לצורך העניין יכולים להיות מלאים במזהמים.. 

היריון עודף, וצריך ללכת לביקורת כל יומיים-שלושה כמו בהיריון יחיד אחרי שבוע 40.

אבל זה לא מניסיון אישי - התאומים שלי נולדו בשבוע 34...

מאחלת לך שתחזיקי לפחות עוד שבועיים עד הלידה! ושתהיה לידה קלה ובריאה ובשתי ידיים מלאות!

אבל מקווה עד עוד שבועיים גג

אין כוחות יותר מזה 🫠🫠

אבל שבוע 36 זה עדיין קצת מוקדם... ילדתי פעמיים בשבוע 37, וגם זה היה מעט מוקדם... (הן נולדו פחות משלושה קילוגרמים, והיה מאתגר עם ההנקה והעלייה במשקל)

תתפללי שמה שלא יהיה - שיהיה בבריאות!

אז צריכים לעשות מעקב הריון עודף כמו בהריון יחיד אחרי שבוע 40.

הכל לפי העניין כמובן

בשעה טובה

איזה כיף לך

שיהיה בקלות בבריאות ובידיים מלאות מלאות

אבל כן יעשו אולטרה סאונד ומוניטור בכל מעקב

אם מתפתחת לידה מתפתחת לידה , כבר לא נותנים זריקה להבשלת הריאות

אבל את גם פשוט יכולה ללכת למיון יולדות ולבקש זירוז- ברגע שאת 38+0 יעשו לך, לא צריכה אפילו הפנייה

זה גם כל כך קשה לסחוב בסוף שכדאי לדעת, אני כבר לא יכולתי יותר והלכתי לזירוז. 

הממוצע ללידות תאומים זה שבוע 36....

עובדת בתחום המחשבים על הכורסה בסלון ,זה לא מפריע לי להפך זה מעסיק אותי

אני מדברת על כך שאני כבר מרגישה שזהו....יש לי סימפיזיוליזיס די קשוח והם כבדים נורא

לא ישנה ולא מתפקדת בעיקרון בעלי עושה הכל שיהיה בריא ....

מקווה שזה יגיע לבד בשבוע 36 בבריאות ובשמחה

כל יום וכל שבוע בבטן מוסיפים להם המון.

זה שמזרזים בשבוע 38 זה בשביל להימנע מסיכונים, אבל הם יכלו להישאר עד שבוע 40 ולהתפתח יותר. בשבוע 36 לגמרי לא יזיקו להם עוד שבועיים.

אני ממש מבינה את הכובד וחוסר התפקוד, אבל אחר כך זה שווה הכל. אם קורית לידה מוקדמת זה לא תלוי בנו, אבל לזרז על דעת עצמי ממש לא. 

שמעתי ככ הרבה סיפורים על הריונות תאומים שנמשכו מעבר לשבוע 37 והשם ישמור

מוות עוברי . שליה מתנתקת ,הפסקת גדילה של אחד מהם או שניהם .. אנמיה של עוברים . בקיצור כל הדברים האלה מלחיצים אותי ולכן אני. עדיפה שיגדלו בחוץ בהשגחה וחלילה לא אבוא מאוחר "כי כל יום בבטן זה מצויין להם"

אבל תאורטית זה אפשרי. חברה שלי ילדה תאומים (לא זהים) פעמיים בשבוע 40.

בכל אופן לא אמרתי למשוך עד 40, אלא שאם אפשרי לחכות ל38 זה עדיף בהרבה על שבוע 36, שבו הם נולדים ממש ישנוניים וההאכלות מאוד קשות.

ילדתי תאומים בשבוע 36. הם קטנטנים בשלב הזה, נרדמים בכל האכלה ובקושי עולים במשקל. נדמה לי שגם המערכת החיסונית עוד לא לגמרי מפותחת בשלב הזה.

שווה להמתין בסבלנות גם אם זה קשה. הסבלנות בסוף משתלמת. אם צריך-תקחי ימי מחלה. זה עדיף על פני שיאשפזו אותם אחרי הלידה יותר ימים. ולפעמים רק אחד מאושפז, ואז זה ממש קשה להתחלק בין שניהם.

רק אם יש סיבה והפנייה מרופא.

תאומים זהים מזרזים משבוע 37 עד כמה שידוע לי.

נזרזים לא רק בגלל שקשה זה גם הזדקנות של השיליות ובאמת לרוב הלידה מתרחשת לפני...

מבינה אותך, גם אני סבלתי וחיכיתי שכבר יצאו, זה קשה כל כך והכל כואב.

הרופאת נשים תנחה אותך. גם ביקורת בקופת חולים זה סבבה.

בשבוע שילדתי את התאומים הייתי בשני בביקורת ובחמישי ילדתי

כל יום שאת מצליחה לסחוב זה מתנה בשבילך ובשבילם.

הכי טוב עד שבוע 37 לא ללדת. אצלי הם פגות מאוחרת

לק"י

לשים תחתון יבש ולשכב נניח חצי שעה.

אם כשאת קמה- נשפכים ממך מים. זה כנראה מי שפיר.

לא יודעת מניסיון..

ולא בטוח שבטפטופים קטנים זה מועיל.

ופשוט יש טפטופים קטנים

הולכת להיבדק בשביל השקט שלי בתקווה שיהיה מהיר ולא לילה שלם במיון🥴

טוב שהלכת להיבדק

בהצלחה, מאחלת שיהיה מהיר ותוצאות טובות

אז הגענו ובגלל שהיו צירים רציפים במוניטור עיכבו אותנו כמעט כל הלילה, אבל בסוף הרופא שחרר כי לא הייתה ירידת מים ולא התפתח

בעז"ה תאחלו לי בקרוב להגיע עם צירים אמיתיים וללדת

1. טיטולים רטובים ומלאים, לפחות 5 ויציאות כרגיל. עליה תקינה במשקל והתינוק לא מראה סימני רעב אחרי הארוחה.

2. לא

3. שהאוכל עולה וזה צורב בוושט אבל לא יוצא החוצה אז אין פליטה ואת לא תראי את זה לכן זה סמוי בודקים אם יש אי נוחות בזמן האוכל ןבסמול לו והקשתה של הגב.

4.הדייסה חלבית? תזונה עשירה בחלבון פרה יכולה להשפיע על כאבי בטן של התינוק חוץ מזה שיבולת שועל ידועה כמגבירת חלב.

לגבי 1,

אם עד עכשיו הוא היה שבע, והייתם במעקב משקל והוא עלה עליה תקינה במשקל - החלב לא נגמר פתאום בגיל חודשיים וחצי. מה שכן יכול להיות, אם זה סיפור של יום יומיים זה יכול להיות קפיצת גדילה (יש בגיל 3 חודשים, יכול להיות שהוא הקדים קצת).

1- טיטולים מלאים, ברעיון גם ילד רגוע ולא עצבני ומחפש גם בין הארוחות, אבל כנראה שריפלוקס לדוגמה קצת מפריע לזיהוי הזה...

2- לא

3- הקשתה של הגב, צרחות אחרי האוכל, ילד שרגוע יותר במנח אנכי/ ראש מוגבה

4- יכול להיות שמשפיע. תנסי לגוון קצת באוכל ולראות מה קורה. אגב אצלי כמות שתייה משפיעה ממש על כמות החלב, תנסי לבדןק גם את זה אצלך...

שבוכה אם מצונן מסכן קטן.

1- טיטולים מלאים. וגם רוגע בגדול אבל אם מצונן או גזים אז באמת פחות מדד.

2- לא אמור להיות. תנסי לתת לו עד הסוף לרוקן. אם מתנתק לעשות גרפס ולהחזיר. החלב האחורי יותר שומני ומשביע.

3- צרחות אחרי האוכל הקשתה של הגב

4- למה את אוכלת רק שיבולת שועל? ממליצה לשלב חלבונים וירקות. בשביל שניכם.  

וזה לא בהכרח קשור לאוכל.

גם בגיל חודשיים ןחצי פתאום קצת גדלים ויש יותר כוח אז גם יותר בוכים 

קראתי כבר אתמול בערב אבל לא הספקתי להגיב עד עכשיו

אז מהבוקר הפסקתי עם חלבי, נראה אם תהיה השפעה.

אני אוכלת הרבה שיבולת שועל כי הייתה לי פיסורה.... אז נמנעתי מהרבה מאוד מאכלים.

אחכה עוד כמה ימים שבטוח אהיה אחרי ואחזור לאכילה רגילה ומגוונת.

נראה שזה לא ריפלוקס ב"ה אבל אולי באמת זה גזים בעקבות החלבי. כי זה שינוי שנראה לי התחיל מאז שאני התחלתי לאכול הרבה חלבי. לפני קצת יותר משבוע

אני שמה לו ספריי של מי מלח (כבר יותר משבוע) וגם אינהלציות עם בודיקורט בגלל השיעול. מקווה שנראה שיפור בקרוב.

ונראה לי שיש לו טיטולים מלאים, אעקוב על זה יותר ממחר בעז"ה.

מעודדת אותך לא להתייאש מהר.

אצל ילד אחד תוך יומיים היה שינוי משמעותי.

אצל ילדה נוספת רק אחרי שבוע ראיתי שינוי.

ואצל ילד נוסף נסיתי שבוע וחצי ולא ראיתי שינוי אז חזרתי לחלבי, ובהמשך התברר שהוא עם אלרגיה במערכת העיכול שעוברת בחלב אם! לחלבי ועוד דברים. (וגילינו את זה בין היתר בזכות החלב השאוב מהזמן שלא אכלתי חלבי). 

במחלקת יולדות עלה חשש לאחת האחיות שיש לו לשון קשורה.

למחרת בבוקר הגיעה יועצת הנקה ואמרה שאין לו והכל בסדר.

בטיפת חלב היועצת הנקה התלבטה והחליטה שאין.

לפני שבוע אצל רופאת התפתחות בטיפת חלב היא אמרה שיש לו לשון קשורה אבל אם הוא יונק בסדר ועולה במשקל אז נראה לה שזה בסדר ושזה יכול להשתחרר לבד בעקבות המאמץ שלו לינוק.

היום אקבע תור לא.א.ג כי הרופאת התפתחות ביקשה שאלך לרופא שיראה ויחליט אם באמת לא צריך להתיר או שכדאי.

במידה וזאת לשון קשורה- זה יכול פתאום להתחיל להשפיע אחרי חודשיים? 🤔

ומתי מחליטים אם להתיר או לא? חוששת שיחליטו שלא וחלילה יפגע בדיבור

אם הוא מתנתק הרבה במהלך ההנקה זה יכול להיות קשור ללשון קשורה?

זה יכול להתחיל להשפיע אחרי חודשיים. זה מה שקרה אצלנו.

ההסבר שקיבלתי זה שבהתחלה הוא צימצם מרווחים בין הנקות במקום להגדיל כמות בכל ארוחה, אבל בשלב כלשהו לא נשאר מה לצמצם. יצא שהנקתי שעה כל שעה וחצי ובגיל שלושה חודשים הוא גם הפסיק לעלות במשקל.

וגם משפיע לא לטובה על איכות היניקה ועל הכמות שהוא מצליח לינוק (כי הוא מתעייף יותר מדי על כמות קטנה מדי).

מצד שני, מתנתק הרבה גם קשור לגמרי לצינון...

למומחה ולטפל

לא תמיד אחיות בטיפת חלב יודעות לאבחן וחשוב ביותר לעלות על זה בזמן

המזכירה אמרה שאם יהיה צורך הרופא יחתוך במקום.

כמה זה כואב להם?

זה בעצם חתך בפה שכואב כמה ימים?

זה מפריע לאכול עד שמחלים?

עושים במקום, חמש דקות. ההתרה לוקחת כמה שניות והיא כואבת, אבל ממה שראיתי זה בערך ברמה של חיסון (ואולי אפילו פחות).

בד"כ לא כואב אחרי, לפעמים אם קצת כואב ביום הראשון אפשר לתת נובימול.

לא אמור להפריע לאכול, ולהפך (אצלנו ראיתי שיפור כבר בהנקה הראשונה).

זה כמו פצע, יום אחרי את כבר רואה גלד לבן. חשוב לעשות תרגילים כדי שיתאחה טוב (בעיקר להכניס אצבעות מתחת ללשון)- לא ראיתי שזה כואב להם.

ממליצים להתיר זה נושא די חם ויש טענות שזה משפיע על היציבה גם וכל מיני. בכל מקרה אם מתירים צריך לתרגל קצת כדי שלא יקשר מחדש.

המרכז לטיפול ומחקר בלשון קשורה | בי"ח ליס | איכילוב

היא לדעתי מגיל 26.

תתייעצו עם הרופא משפחה בכל מקרה, בכלל לא בטוח שמאפשרים לבדוק בגיל כזה

אבל אפשר עם ערכות כאלה שקונים באינטרנט מחו''ל...

בעלי רצה לבדוק אם זה עובד טוב אז הוא קנה ערכה כזאת ובדק את עצמו ובאמת יצא שם שיש לו 2 גנים בעייתיים מתוך כמה מאות שהם בדקו ואלה בדיוק אותם 2 גנים שהוא כבר ידע שיש לו... אז הבדיקה אמינה.

כמו שכתבת בארץ ההמלצה היא לא לעשות בשביל לא להכביד על הילדה כשממילא אין מה לעשות עם זה אבל בעלי אומר שזה לא יכביד עליה כי ממילא לא נספר לה לפני גיל 20... 

ו- להכניס אותו לסרט הזה ככ מוקדם לא נראה לי מוסיף טוב.

הבדיקה בזמנה היא חיונית ומצילת חיים. לפני זה אין לזה שום ערך מעשי חות מחרדות.

גילוי נאות- הייתי בהרצאה על זה בדיוק לפני שבוע אז המידע טרי.

יכול להיות שיעזור לכם להתייעץ על זה גן עם אחיות שלו שעברו את זה. אולי דווקא בגלל שהן חוות את זה בעצמן יהיו להן תובנות שישבו לכם יותר על הלב.

אני שואלת אם באמת יש היגיון במה שהוא אומר שעדיף פשוט להגיד להן אם יש או לא בגיל 20 במקום לשלוח אותן לבדיקות וחרדות... אם היה לכן במשפחה גן מפחיד הייתן מעדיפות לקבל פשוט תשובה סופית או לקבל מידע על זה שיש סיכוי ולכן צריך להיבדק ואז לחכות חודשים לתשובה? זאת השאלה בעצם.....

נכון לעכשיו זה לא מעסיק אותי, מעבר לבדיקות גנטיות שאני עשיתי

כשיגיע הזמן בעז"ה נשלח את הילדים לעשות בדיקות.

מחלה אחרת זו מחלה שבה תוחלת החיים של התינוק קצרה מאוד (ל"ע) והיא נשללה ישר אחרי הלידה

הרבה מאוד משתנים שקשה לייעץ ככה בפורום מה נכון לעשות.

זה תלוי איך ישפיע עליכם הידיעה או חוסר הידיעה,

מה באמת ייתן לכם העובדה שאתם יודעים ועוד הרבה דברים שכדאי לבדוק מראש ומאוד מאוד פרטניים.

אולי לשאול מישהו בעולם האמיתי שאתם סומכים עליו שמבין בתחום קצת או רב שמבין בזה גם קצת...

והן יחשפו אליו ממילא לפני גיל 20?

בתיווך נכון לא רואה למה שהן יהיו בחרדות עד שתגיע התשובה. בכל מקרה זה לא משפיע על החיים שלהן באופן מיידי

הדבר שאני אומרת למטופלות שמגיעות לעשות את הבדיקה (אני עוסקת בזה..) זה שהמחקרים מראים שאחוזי התמותה של נשים שיודעות שיש להן את הגן  נמוכים מנשים שחולות שאין להן את הגן בשל המעקב והגילוי המוקדם

בסוף לחץ זה משהו שעובר.

את ובעלך תדעו את התוצאה, שלפי מה שנשמע עם המשפחה שלו, יש סיכוי לא קטן שיש לפחות לאחת מהן.

ואז מה תעשו? למיטב ידיעתי זה לא שיש איזושהי פעולה רפואית מונעת בזמן הזה, אלא זה פשוט לחיות עם הידיעה.

החשש שלי זה שזה משהו שיכול (דרככם אולי גם, וברור שלא מכוונה רעה), להלחיץ אותן ברמות בכל הנושא של חתונה.

לא יודעת, משיקולי לחץ, כחיצונית לסיטואציה, הייתי אומרת שלא תבדקו. בשבילן.

אגב, נשמע שהבנות שלך ילדות, כזה 10 ומטה? נשמע לי שפשוט בעלך רוצה לדעת, כי חוסר ודאות זה באמת דבר שמאוד קשה להתמודד איתו. אבל אין באמת היגיון לעשות לילדה בת 8 בדיקה כזאת, כשהיא מתחתנת מינימום מינימום עוד עשור.

בדיקה כזו, שתעשה לאחר שהיא מתארסת. ככה תדע אם ריאלי לחשוב על מניעה. הרי בין האירוסים לחתונה היא לא תכנס להיריון גם ככה…

(ואפשר גם לשים דד ליין למתי בודקים, נניח גיל 25-27 לא יודעת צריך להתייעץ עם רופא. על הקפאת ביציות)

נקודת ההנחה שלי היא שהייתי רוצה בשביל הבנות שלך שיתחתנו מתוך חיבור, אהבה, רצון וכו, ולא חלילה מתוך לחץ (מה שיכול לשבש את שיקול הדעת… וזה די קריטי, כי בגדול נישואים זה לכל החיים)

ואני חושבת שאם הבנות יגדלו ומתוך הקשר עם המשפחה המורחבת יראו מה המשמעויות של לדעת ולא לדעת, יוכלו (גם בעזרתכם) להחליט באיזה גיל/שלב הן רוצות לבדוק.

זה לא נכון שאין מה לעשות עם זה עד גיל 35...

אם בגיל 35 צריך לכרות את השחלות אז אפשר לפני הגיל הזה לעשות הקפאת ביציות (לרווקה) או הקפאת עוברים (לנשואה) וכך לא מאבדים את הפוריות בגיל 35.

יותר מזה,

דווקא בדורות שלנו כשיש כ"כ הרבה רווקות מאוחרת, ודווקא אם יש את הגן הזה לאשה שרוצה "לבטח את עצמה" מהבחינה הזאת (כלומר היא רוצה להיות מסוגלת ללדת גם אחרי גיל 35), כדאי לה להתחיל לפעול כמה שנים לפני הכריתה...

(כמובן להתייעץ עם רופא אם וכאשר זה יהיה רלוונטי, סתם העליתי נקודה למחשבה).

ובקשר לשאלה המוסרית/רגשית אשאיר את זה לאחרות

ההנחיה היא לבדוק את הילדים מגיל 18

גם בנים וגם בנות. 

זה לפחות ההנחיה שאני קיבלתי מגנטיקאית בבית חולים.

ויש מה לעשות.. עדיף להתייעץ עם גנטיקאי

התייעצתם לגבי בעלך עצמו? ולגבי הבנים?

כי לפי מה שידוע לי גם גברים יכולים לחלות בסרטן השד, אז כדאי להבין האם רלוונטי, ואם כן מה לעשות.

בריאות!

הילדים הבנים עדיין קטנים ועליהם הוא לא בלחץ כמו עם הבנות... זה פחות דרמטי מבחינת ההיסטוריה של המשפחה שלו ומבחינת הגן הזה באופן כללי... 

יכולה לספר על חברה קרובה שגם אצלה במשפחה יש את הגן, גם לה

וזה מאוד השפיע על הרבה בחירות שלה בתחום הילודה.

בעיני כן, זה חשוב לדעת להתכונן ולבחור באופן מושכל

אני רק רוצה להאיר את הנקודה שכתבת "אכזרי שהיא תהיה במתח 3 חודשים"

כי הבנות יהיו במתח. במתח של האם עברתי את המבחן? האם הבחור הזה מתאים לי? האם אתחתן אי פעם?

המון מתחים בריאים בה ואם את יודעת שיש עוד מתח שצפוי, אולי אפשר להתאמן על השריר הזה קצת יותר. 

התקופה של אחרי לידה היא קשה... וצריך להתאמץ בכל הכוח לשמור על יחסים טובים, ולא ליפול לאמירות קשות.

זה הגיוני להרגיש ריחוק בתקופה כזו ארוכה של ריחוק פיזי, עם כל ההורמונין של אחרי לידה. עיכוב הטבילה לא יעזור בזה, אלא רק יחריף את המצב...

מקווה שתצליחו לחזור לעצמכם בקרוב❤️

אבל מרגישה שהפעם זה יותר גרוע.

הרגשה של מרחק ממש גדול

שזה בעיקר היחס שלו אלי, שהוא יותר עצבני ופחות מתייחס.

זכרתי שבפעמים קודמות, הוא הכין לי ארוחת ערב, או קנה לי איזה משהו טעים בימים שאחרי הלידה והפעם אני מרגישה סוג של התעלמות כלפי.

לא בטוח שזה בכוונה אבל זה פוגע.

ביום שישי כשאמרתי לו אם הוא רוצה שנתגרש, זה היה אחרי שאמרתי לו כמה פעמים שמאוחר וחייבים לצאת והוא לא ענה וזה ממש פגע בי.

והאמת היה ממש מאוחר יצאנו שעה לפני שבת, ב"ה שהספקנו להגיע.

קרה לו משהו בעבודה וכדומה?

יכול להיות שהוא סובל מדיכאון אחרי לידה?

נכון, הוא לא ילד ואין לו את הטלטלה ההורמונלית אבל התקופה הזו מאתגרת במיוחד ודורשת הרבה התארגנות מחדש והרבה מתח.

ועוד עניין, בעיני לאיים לא לטבול זה נשק יום הדין וממש לא נכון להשתמש בו, גם אם מורכב כי זה לא מסייע אלא מרחיק יותר.

מניסיון שלי, אחרי הטבילה קל יותר 

הרבה פעמים לאחר לידה לא פשוט, כי עייפים, ואין זמן, והורמונים והריחוק הארוך.
דווקא הטבילה מקרבת ומתחילה חזרת מצב לקדמותו.
מבינה לליבך, ובע"ה הכל יהיה בסדר, וכן מציעה שתשתפי את בעלך, בצורך שלך ליחס, לארוחות משותפות...אפילו תזמי את אם את יכולה...

בדיוק אחרי לידה גם

ולא כמו שאת כותבת

אבל יש משהו בריחוק שממש מבלבל

ויוצר מתח

ומעביר תחושה של אולי לא אטבול עד שנדבר

אז תנסו ממש למצוא לפני הטבילה ערב או בוקק לצאת למסעדה קצת לדבר

לפרוק

לצחוק

תקני לו מתנה קטנה למרות קצת כועסת ופגועה

ותעשי אווירה טובה

ותסבירי שאת מרגישה לבד וקשה לך

ומצד אחד את מעריכה ומודה לו על זה וזה

מצד שני היה לך קשה וכו

ותסיימו כמה שיותר בטוב

לא ארוך כי את אחרי לידה

וגם לפעמים שמתארך חוזרים ללופ של הבאסה המתח

ואחרי הטבילה הלוואי ויהיה נעים יותר

זה תקופות של מתח שמצמיח 

איזה קשוח!!!!

עזרה מבחוץ תעזור??

תקלי על עצמך במה שאפשר שלא תקרסי...

@מכחול, @יעל מהדרום

ו@מישי 22 בזכותך התקשרתי לאחים שלי וביקשתי שמחר בערב יבואו לעזור לי עם האריזות האחרונות שנשארו

מקווה שיעזור לנו!

תבקשי הבהרה גם לעניין החולצה וגם לעניין פתק נחת

נשמע כמו גן לא משו בהתנהלות האמת

כי הגננת שהחליפה את הקבועה- נשמע שעזבה, והגננת שאמורה ליזור- עדיין לא התחילה

זנ שלב המחליפות…

אבל הסייעות נשארו

זהו כשהייתי לוקחת אותה היתה הולכת יפה בשמחה ממש

אבל זה היה לפני שלושה שובעות

היום בעלי אמר שהבוקר היא לא הלכה בכיף היא בכתה, זה חדש.

ההתנהלות הזויה

ואולי זה קצה הקרחון?..

אין וועד הורים לגן?

תנסי ליצור קשר עם עוד אמהות ולפנות ביחד.

מעבר לזה לפנות ישר למפקחת, זה נשמע מצב ממש לא תקין וחסר פה ניהול.

אני הייתי שולחת עם מקליט בנוסף.

ואין ווצאפ לגננות אז פחות נגיש לתקשר איתן

אין וועד הורים

ואין מפקחת זה יעני לפנות למשרדים של שס חח תוך שנה שנתיים נדבר מה שנקרא

וואו, לא ידעתי שיש גנים כאלה....

לגגנות לא צריך להיות וואטסאפ, התכוונתי שתשאלי מה שאר האמהות חושבות ותפעלו ביחד.

פשוט כי טכנית את לא יכולה להגיע כרגע לגן.

בגן .

למחרת שיחקתי עם זה וזה

היא סופר חברותית בעקרון עם ילדים חדשים וגם מבוגרים אז היה לי חבל לשמוע…

היחידה שהיא תמיד אונרת שחברה שלה זו אחת הסייעות שגם אוהבת אותה מאוד לדעתי (היא אמריקאית לדעתי קצת שובה אותה שהבת שלי מדברת אנגלית, שיחדנו אותה חח)

לא לחקור אותה, לנסות בצורה של סתם התעניינות- ראיתי שיש קיר של פתקי נחת, לשלוח? מי הגננת? הילדה אמרה לי שX עזבה, וכאלה שאלות כדי לנסות להבין מה קורה שם

אם לא אז לא נראלי יש טעם לדבר עם גננת מחליפה לכמה שבועות שלא בטוח שקיימת, אבל כשהגננת הקבועה חוזרת חשוב מאוד לדבר איתה על זה ולברר...

זה ממש יכול לבוא מהחברות

גם אני לא צקפידה על שאוול ארוך בגיל הזה, וחלק מהחברות בגן כן, אז זה מעלה מדי פעם שאלות על שרןןלים ולמה אין לי גרביונים...

שפיג'מה לא צנועה בבית מותר

ולבחוץ ולגן מתלבשים יותר צנוע

וגם על השרוולים את יכולה להגיד שבגיל שלה את מרשה ללכת בצורה x וכשתגדל זה יהיה אחרת.

אבל באמת עדיף אולי לזרום אולי עם מה שנהוג בגן, לפחות לזמנים של הגן, שלא יבלבל אותה יותר מדי.

שכל העולם יכול להיות מרטצה, ועדיין זה לא אומר שהכל תקין, וכל הכבוד שאת מנסה לבדוק מה שנראה לך מוזר!

אני בעד לדבר עם הגננת אפילו לחודש הזה, אבל אם זו גננת שהגיעה לפני שבוע לעוד 3 שבועות לא בטוח כמה היא תועיל.

לגבי הלבוש אומר לך את האמת, אצלנו הרבה יותר ליברלים בלבוש זה לא שאני כותבת לך ממקום דוסי ו"לכבד", אבל האמת שאם זה מה שמקובל בגן ובצוות, וואלה הייתי מתאמצת שיהיו לה בגדים שמתאימים לרוח הציבור שם שתלבש בגן. אני ממש מאמינה שבאופן תת מודע הלבוש של הילד משפיע על היחס אליו, וזה כולל בתור שלב ראשון כמה הוא מסודר ולא מוזנח וכד' ושלב שני שהוא כמובן בונוס זה כמה תרבותית הוא מתכתב עם הנורמות של המטפלת או הגננת. זה מעצבן, זה לא הוגן וזה לא בסדר, אבל כולנו בני אדם, ומתקרבים בקלות יותר למי שנראה לנו דומה לנו תרבותית, ויש לי אינטרס שהגננת תרגיש יותר קרבה  לילד שלי. זה לא אומר שמחר את צריכה ללכת לקנות לה בגדים מובהקים של זה או להחליף את כל הארון, אבל כן לשים לב קצת יותר לדברים האלה, ואם יש לה חולצה ¾ אז לשים אותה ואת הקצר לשים בבית. בעיניי זה חלק מהמחיר של לשלוח ילד למוסד מזרם אחר.

ולילדה כדאי להסביר שגם חולצה קצרה זה מספיק צנוע אבל זה לא לפי הכללים של הגן

ובהחלט היא לא תלך עם שרוולים קצרים כשתגדל חח

אבל גם בתקנון הגן מצויין שמותר שרוול קצר כי באמת הלכתית זה מותר

אני בעד שילמדו על צניעות ובעד שידברו

אבל לא פר ילדה

לא שיגידו לה אישית את לא מכוסה

יש הבדל בעיני

ובהחלט כדאי מאוד לדבר על זה עם מישהו. אם זה לא מוצא חן בעיני הגננת או הסייעת שיפנו אלייך או לבעלך. לא מעירים לילדה בגן על הבגדים שהיא לובשת. 

(באופן כללי אני לא בעד צניעות לפי תקנון אלא באמת לטובת הילדה. יצא לי להיתקל בילדות חרדיות שהולכות עם חצאיות קצרצרות במקום מכנסיים ובלי כלום מתחת, כי לכאורה זה יותר צנוע ובפועל אצל ילדות קטנות שמשחקות ומשתוללות כל היום זה ממש שלא...)

שוב, אפ ההתעקשות היא על ארוך מעבר למה שכתוב בתקנון- אלביש, אין לי עניין לעשות עניין

אבל לא דרך הילדה מסכנה

תפנו אליי

הרי לה אין איך לשלוט במה שאלביש לה

ובקשר לנקודה השנייה- מזכימה מאוד

בשיין יש מכנסונים מטריקו שנקראים safety shorts, זה מארז שמגיע בצבעים ניטרליים ומיועד להיות מתחת לשמלות, יש לה סטוק של כאלו היא יודעת שחצאית או שמלה - שמים עם מכנסיים 

אז כן זה עוד נושא לדבר עם הגננת, אבל שוב לא ממש ברור שיש שם כרגע אשת צוות קבועה שרלוונטי לדבר איתה.

מצד שני זו גם יכולה להיות הערה של סייעת אז אפשר בכל זאת לבקש 

ואף פעם לא זכרתי לומר לאמא שלי בבית. רק שוב קווץ' בבוקר בגן.

לכן כשגננת אמרה משהו לבן שלי הלכתי במיוחד והבהרתי בצורה חד משמעית שכל ההערות הן רק אלי, כי אני האחראית ואני המלבישה.

גם אם זאת גננת לא קבועה, לדעתי שווה להרים טלפון.

גם לגבי הפתקים גם לגבי כל מה שמפריע לך.

אפשר שזאת תהיה שיחה נעימה ולא ביקורתית. אפשר גם לשלוח שוקולד של תמיכה וחיזוק הגננת.

ואפשר להתעלם ממה שאמרתי - להקשיב לילדה שלך, להציע תמיכה והכלה, ולהתפלל 

לא קישרתי את זה ליובש בחוץ...

בעיקרון ב"ה אין לו אסתמה. יודעת אולי איך אפשר להקל עליו?

זה בגדול הטיפול הראשוני, אם זה לא עוזר והשיעול ממש טורדני אז בטניזול

בן כמה הוא? 

לק"י

אבל חיידקים לא נשמע לי קשור לפה.

אולי חלק מהויטמינים הולכים לאיבוד או משהו בסגנון.

מתייגת את @אפונה, שנראה לי שתוכל להחכים אותנו.

ולא משאירה כמה ימים במקרר ואז מקפיאה,

אז לא אמורה להיות בעיה.

זה אולי פחות טוב מטרי, אבל בסדר.

חיידקים לא נוצרים, הם רק מתרבים.

ובמקפיא הם לא מתרבים כי כל תהליכי החיים מואטים מאד.

אם מתרבים חיידקים אפשר לזהות את זה בקלות עפ"י הריח (של תוצרי המטבוליזם שלהם).

לפירות טריים יש יתרון בגלל הויטמינים, שחלקם לא שורדים את ההקפאה. אז להקפיא זה קצת פחות טוב אבל לא רע או בעייתי.

שמעתי פעם שיש שילובים של פרות שמאבדים את הערכים שלהם כשהם ביחד

אשמח לשמוע ממי שבקיאה בנושא, איזה פרי לא כדאי לחבר עם פרי אחר

או בצמוד לתפוח או אגס.
יש חלוקה של פירות עם הרבה נוזלים שטוב לאכול לבד, למשל אבטיח, מלון.
אגס ותפוח זה בסדר
פעם יותר הייתי בקיאה
מקפיצה אולי מישהי יודעת יותר...

וכמובן- בפירות טחונים של פעוטות ותינוקות זה בסדר לערבב תמיד, כי בסוף נכנס ויטמינים לגוף, זה פחות נורא מאשר מבוגר.

באמת שאלתי בעיקר בשביל פירות מרוסקים לתינוק, האם יש שילובים שמאבדים את הערכים שלהם כשהם ביחד

יש נשים שאצלן אין צירים קלאסיים שבאים והולכים, אלא באמת מעין כאב מתמשך שהולך ומתגבר .

הייתי במקומך מנסה לנוח, לעשות מקלחת ארוכה, לשתות הרבה. ואם אחרי כמה שעות של מנוחה ממשיכה להרגיש ככה הייתי הולכת להבדק במוקד.. מבאס קצת בשבת...

כואב

לידות קודמות היה כאבים חזקים כשזה היה זה..

וגם ילדתי בתאריך או אחריו

אז מרגישה שזה מן הסתם לא זה ולא להיבדק עכשיו סתם עם שבת וזה...

מצד שני מודאגת קצת.. יכולה להיות דלקת אן משהו?

זה כאבים מוזרים....

ולא הכנתי תיק לידה וגם לא התכוננתי נפשית

איזההכיף שיש איפה לפרוק..

איזה הכנה ללידה בלידה הקודמת

והיא הרגיעה אותי שנשמע כמו לחץ בעקבות התברגות יחד עם העומס

הנחתה אותי לאיזה תנוחה שהקלה

והרגיע אותי בעיקר לשמוע שאני לא מפספסת פה משהו...