פורום הריון ולידה (עמוד 17)

בעיניי ה- AI ישנה את עולם התעסוקה.

יוריד משרות בחלק מהתחומים ויגדיל בחלק אחר.

בסוף העולם ימצא את האיזון שלו.

לדעתי, יותר מלחפש מקןם חדש תנסי לחזק את יכולות ה- AI שלך.

ללמוד כלים ולהתפתח בנושא.

כי זה מה שיעזור לך בעולם התעסוקה החדש.

אני יודעת שקל להגיד וקשה לבצע, אני בעצמי קצת נמאס לי מהטירוף הזה של ה- AI  אבל משתדלת לשלב אותו ביומיום שלי כדי להתפתח.

ומקווה שהחברה אצלכם תתייצב האווירה תהיה נעימה יותר ולא יהיו עוד גלי פיטורים.

חיבוקקק ומלאאאא בהצלחה!!!!

האמת שאני מובילה את התחום אצלנו וזה עוד יותר שוחק כי אני גם צריכה לעשות את העבודה הרגילה שהיתה עד היום וגם ללמוד ולקרוא בלי סוף והכל מתעדכן ככ מהר בקצב לא אנושי.

והכל צריך לקרות מהר ובמקביל.

הלוואי שאת צודקת והעולם ימצא את האיזון שלו כי אני כרגע מרגישה בטרפת.

ותודה על החיבוקים❤️❤️

אבל הבנתי שבאמת מקצועות הולכים להיכחד, כי הכל יעשה הבינה. הזוי. לא הייתי למשל בונה בית עם הבינה.
לא אוהבת את זה...
יש אנשים חכמים ויצרתיים בעולם, עכשיו הבינה לא תעודד אנשים כאלה כי היא כבר תעשה הכל, אנשים ישבו בבית בלי עבודה ובחוסר מעש ובלי לפתח חשיבה ולהפעיל את המוח
בקיצור, רק פסיכיאטרים תהייה להם עבודה בעתיד. כולנוט נידפק ממסכים
גם אני בחשש הזה
מאמינה שזה תהליך איטי
לא הייתי עוזבת את העבודה כעת, אבל הייתי עם יד על הדופק.
מתוסכלת כמוך ):
 

לבנות בית עם הבינה

היא הרבה יותר דייקנית מיד אנושית

זה כלי מאוד חכם ויעיל שצריך ללמוד להשתמש בו נכון

ולפותחת אני גם בסרטים על זה

התחלתי תואר בתחום עוד לפני שזה נכנס ככה

וככל שאני לקראת סיום התואר אני לא יודעת איך אני אכנס לעבודה בתחום בקצב הזה

בלי לייתר את העובדים

פשוט העבודה/התפוקה תהיה יעילה יותר

מאמינה שתקשורת אנושית עדיין תהיה

כמו גם שמירת תורה ומצוות שזה העוגנים שלנו. 

ולא של בן- אנוש.
טעות אחת קטנה בקונסטרוקציה והבית אבוד.
לא מדברת על עיצוב אדריכלי וכאלה שאפשר לשנות

הרבה יותר טועים ממחשב

הם אנושיים

אנשים ישבו בבית הודות לבינה, לטוב ולרע.

בקיצור- פסיכיאטריה זה המקצוע הנכון ללמוד היום...חחח

אין מכילה ממנה 😅😜

אבל נראה לי אנשים ישתגעו משהייה ממושכת מול מסכים
ולא מול בני אנוש.

באמת מעניין איך יראה העולם בעוד 20 שנה.
העיקר שנהייה בריאים

בצורה של מסך

זה יכול להיות רובוט או בובה אנושית מאוד

להרגיש מול בן אנוש
שהוא לא בן אנוש
פחות נפעיל את המוח (כי אין בשביל מה, יש את הבינה)- המוח יתנוון בגילאים מוקדמים יותר

פחות נפעל ונזוז (פחות עבודה, יציאה מהבית וכו...

פחות חיי חברה- יותר דיכאון סמוי מצטבר, ירידת כישורים חברתיים
פחות יצירתיות, יציאה מהקופסא- גם קשור להפעלת המוח.
ועוד ועוד...
אני לא אוהבת את זה, כבר אמרתי?
דואגת לנכדיי עוד לפני שנולדו.
ידברו לי עם רובוט?
אוי ווי

אבל זה כבר מה שמתחיל היום...
אנשים מתייעצים עם בינה במקום פסיכולוג
ביתי ספר מתחילים לעבור ללמידה מתוקשבת מול מסך, ובכלל מדברים על ימי למידה מהבית.
זה החשש- שזה מתחיל להחליף בני אנוש, וזה לא אותו דבר.

זו הביקורת על הבינה

אבל נראה לי שאנשים מודעים לחשיבות החברה. קשה לי להאמין שיעברו לימי למידה מהבית בגיל בית ספר. נראה לי שראו כמה נזק זה עשה בקורונה.

ובכללי אני מאמינה שה' מכוון את העולם ובתוכו גם את ההתפתחות של הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. וכנראה שזה חלק מתהליכי הגאולה כמו שמתואר בביאת המשיח שלא נצטרך לעבוד ונהיה כולנו פנויים ללימוד התורה. הגיוני שבדרך יהיו משברים וחוסר באיזונים. אבל בסופו של דבר אני מאמינה שזה יוביל לטוב גדול.

בע"ה
דור של גאולה אנחנו

יש עלייה משמעותית בלמידה, חוגים, מדרשות, ימי לימוד, טיולים, קורסים של יצירה ולמידה ופיתוח עצמי. וזה מתאפשר כי אנשים לא צריכים לכבס בגדים ביד ולשאוב מים מהבאר אז יש לנו יותר פנאי.

אני חושבת שככל שלאנשים יהיה יותר פנאי העולם יתקדם יותר ויותר לכיוון הזה.

מי שיש לו ערכים- ייתכן שישקיע ויפתח את בערכים שהוא מאמין בהם

מי שאין לו ערכים/ אמונות- אין לו תכלית שבשבילה הוא חי , אז יכלה את זמנו בדברים שטחיים

זה לא קל לחיות ב "ריק" או שממה רוחנית

והגיוני שאחרי כמה זמן הוא יחפש וימצא ערכים/אמונות ואז יפתח את עולמו הפנימי

אז פתרנו ת'בעיה 😃

זה נוגע בעיקר לפלח שוק של ההייטק ומקצועות נוספים שעיקר העבודה היא מול מחשב. לא חושבת שיתבטלו מורות/ גננת כי התפקיד שלהם הוא הרבה יותר מאשר להעביר חומר. כנ"ל שאר המקצועות שעיקרם בקשרים בין אישיים.

הם ישארו בבית עם ילדיהם כנראה... לא?
וגם- מדברים כבר על למידה ממסך, כבר לא צריך מורים תכלס.
יש הכל ביוטיוב, בבינה וכו...
כבר התחילו להכניס מחשבי למידה בכיתות על תיכוניות, המורה נוכח אך לא מלמד.

כן...התחלה של עידן חדש.

וזה החשש שהקשרים האישיים ייעלמו.

נחזור לחקלאות ולמרעה

לאכול את מה שנגדל.

לחיות בלי לחץ😂😂

אבל ממה שאני רואה ודיברתי עם אנשים הקטע הוא ללמוד לרתום את הבינה לטובתך. ראיתי שכתבת למטה שאת מובילה תחום, אז בין אם את בעצמך ובין אם כראש צוות כדאי להראות להנהלה איך אתם ממנפים להם את הai והוא תורם עוד יותר לחברה *באמצעותך/כם*

וכמובן גם להקדיש חלק מהזמן לבדיקות שלו ולשקף להם איפה זה היה משמעותי כי מנהלים לא תמיד מבינים את הנושא הזה

והסיבה שהסייטים נפתחים בהודו במקום זה לא קשור לai אלא לרמות השכר פה ועם זה אין מה לעשות. 

אם זה מנחם, אם באמת ענף ההייטק פה יצטמצם זה יהיה אמנם בעייתי למדינה ברמה הכלכלית אבל לפחות יש סיכוי שיוקר המחיה ירד קצת וזה יאזן את הקושי של הירידה ברמת השכר

זה שזה סופר בריא לילדים. סופר סופר.

ושאם קשה לך לצאת או להתרחק

אני זוכרת ש @נעמי28 ו @המקורית ו @שיפור הגיבו דברים מעניינים, אז אולי יוכלו להרחיב

@אפונה

אני כן זוכרת שקראתי תגובה שלה שאהבתי בשרשור הזה על פריקת מתח אם אני לא טועה

ואני מצטרפת לכל הכותבות שזה בריא מאוד. אצלנו בבית אני בכיף עושה מלחמות כריות עם הילדים וכאלה וזה ממש כיף ומקרב ומוציא אנרגיות..

לכבוד הוא לי שהתבלבלו בינינו

כתבו לך הרבה על התועלת של משחק אגרסיבי

ובאמת זה מבורך מאד!

יש כאן שני עניינים -

הקושי שלך עם משחק אגרסיבי

וההתאמה למוד של הילד.

לגבי השני, אני ממש יכולה להבין למה זה מפריע לך, אם הילד נמצא בפלואו כזה, זרימה טבעית של משחק באמת לא רצוי להפריע לו, וכדאי להסב את תשומת ליבו של בעלך לעניין.

או לדוגמא אם זה אינטנסיבי מידי ומבהיל את הילד - לדוגמא בהלה, שהיא גם רגש שחשוב לחוות תוך כדי משחק - אבל אפשר לזהות בקלות את הנקודה שהרגש הוא כבר יותר מידי וזה מבהיל באמת, לא בכאילו. ולהיות ערניים להתאים את העוצמה לילד.

אבל אם כל הרעיון של משחק אגרסיבי מרתיע אותך, ואת לא מרגישה בנח כשזה קורה, כדאי להתיידד איתו ולהרחיב אצלך את האיזור של הפורקן.

רוגע ונחת זה חשוב, אבל עדיף שהם יהיו תוצר של לב נקי ושקט ולא תוצאה של תסכולים כלואים.

ואגרסיביות היא דרך מצויינת לנקות את המערכת מתסכול. המח הולך לשם באופן טבעי, וכדאי לשמור על הנתיב הזה פתוח כי לא תמיד האחרים זמינים.

ואגרסיביות שלא יכולה להתפרק החוצה עלולה באין מוצא להיות מופנית פנימה - למחשבות טורדניות, ביקורת עצמית הרסנית ועוד.

משחקים פיזיים חשובים מאוד להתפתחות של הילד.

כן כדאי לקבוע כללים וגבולות.

לי למשל הפריע שהוא היה עושה את זה לפני שהם צריכים ללכת לישון מוציא אותם מהמוזה של השינה. או שהם היו מגזימים וזה נגמר בבכי שאני הייתי צריכה להרגיע.

בקיצור, לקבוע כללים ולזרום עם השאר, זה כיף להם מאוד וחשוב להם. יש לי בנות גדולות שמתבאסות שכבר לא יכולות להשתולל איתו כי הן חזקות וגדולות מדי 

זאת הדרך שלו לתקשר ולהיות עם הילד ולך יש דרך אחרת.

זה לא סותר את הדרך שלך, את יכולה להמשיך בשלך והוא בשלו.

בעיניי, לכל הורה יש את המקום שלו להחליט איזה סוג תקשורת הוא בונה עם הילדים.

מבחינתי, כשבעלי עם הילדים הוא מתפעל אותם ואיתם איך שהוא רואה לנכון ואני סומכת עליו שיעשה את זה בהכי טוב שלו.
 

אצלנו בעלי יותר משחקים עם תזוזה ואני יותר משחקים רגועים (קופסא וכאלה)

בעיניי מבורך שיש להם גם וגם.

ולמה זה מרגיש לך עוד ילד?

הוא בוכה כשמקבל מכה? את צריכה להרגיע אותו אחרי שנפל?

מה הופך אותו לילד בעינייך?

לא זוכרת אם מהניק או מאנונימי.

אני גם לא אוהבת אבל מבינה שזאת גם דרך לבנות קשר, לצערי  

כשבעלי ככה

משתולל עם הבת שלי

מטפס איתה מתגלש איתה בונה איתה מגדלים ושוברים ביחד בבום

גם עם האחים הקטנים שלו הוא משתולל

בשבת שיחק איתם משחקי ריצה

השתולל עם הבת שלי בכל הפארק

אני ממש שמחה מזה

מרגישה שאני נותנת לה את היציבות והחיבוקים והוא נותן לה את הפורקן של המרץ

אני עצמי מאוד כבדה וזה מבאס אותי

אני גם נהנית שהוא עדיין ילד קצת, זה כיף לי להרגיש צעירה (אנחנו באמת צעירים...)

בעיני, לא להכנס לזה בכלל

המתנה הכי גדולה שאת יכולה לתת לילד שלך, יותר מכל רוגע או נחת, זה תחושה שאבא שלו הוא הכי בעולם

ושאת הכי סומכת עליו בעולם

כל השאר, כבר פחות חשוב

כמו שהקב"ה בחר בך להיות אמא שלו, ככה בחר בבעלך להיות האבא שלו

אני בול הייתי כמוך. כוצבת כי עברצי לגמרי בבורות האלה, שהם תוקעי זוגיות..

לנו הנשים יש תכונה לחשוב שכמו שנראה לנו זו האמת היחידה.

אבל מסתבר שלא..

ורק עוד משהו, ככל שנסתכל על הבעל בצור ילד, הוא יתנהג יוצר ככה.

ממליצה ממש על הספר, לדעת להכנע

אבא שלי השתולל איתנו וזה היה מדהים ומחבר ומהנה.

אבל הוא גם היה מקריא סיפורים, מלמד, משחק איתנו משחקי קופסה וכו.

באופן כללי לפותחת- יש ערך להשתוללות של ילדים בעיניי. משחק מ"כלום" (לרוץ מעץ לעץ או לא משנה מה), הוצאת אנרגיות, שחרור, צחוק.

בטח היום כשילדים פחות מתרוצצים בחוץ מפעם.

כמובן בגבולות של ביטחון וקבלת סמכות.

ממשחק כריות עם אבא - יש קבלת סמכות (הוא לא "מצפצף" על ההורים בלי הכרה), וגם לא רואה בזה סכנה גדולה (מקסימום קצת בכי)

אז בעיניי נהדר. 

יש הבדל בגילאים, השתוללות עם ילד בן שנה וחצי לא דומה להשתוללות עם ילד בן 6.

מה שאת מתארת, הוא לא רק השתוללות, אלא כזו שלפעמים לא מסתנכרנת עם הילד.

כלומר, ברור לנו שלהקפיץ ילד בטרמפולינה שנייה אחרי שנפל והוא בוכה זה לא מתאים.

כנ''ל עם לרקוד חזק ומהר עם ילד שהרגע התחיל לאכול.

באותה צורה, לזרוק כדור על ילד שמשחק להנאתו, מהווה חוסר סנכרון. במקרה כזה, האבא מוביל את המשחק והילד צריך להצטרף. המשחק שלו הופסק בכל מקרה.

באותה צורה השתוללות יכולת להיות חסרת סנכרון, בלי שימת לב להאם הילד עדייין רוצה להשתולל, האם הדגדודים כבר מציקים לו, האם הוא לומד משהו אחר.

זה ממש יכול להתחבר לקשיי קשב, אימפולסיביות.

אני חושבת שהרבה מהתגובות התייחסו למשחקים פיזים, שהם חשובים מאוד להתפתחות ולא לחוסר סנכרון שבא לידי ביטוי בהשתוללות (גם חוסר סנכרון חשוב, אבל כשהוא קורה מידי פעם ולא כבדרך קבע).

מה אפשר לעשות?

בגדול, לא יודעת.

אבל אולי לתת דוגמא למשחק משותף, אולי לשלוח אותו לאבא לדגדוגים כשאת רואה שהוא רוצה (לשקף לו שהנה עכשיו כנראה מתאים לו).

לדבר על יכולות קשב שמתהוות בגיל הזה, איך ילד ילמד להתמיד במשימה אם מפריעים לו?

לקרוא סימנים של חוסר רצון, וסימנים/ מילים בכלל. (לדוג' הוא משפשף עיניים, כנראה שהוא עייף, אולי לא מתאים להשתולל עכשיו).

יצא ארוךךך

שהוא ככה אוהב ומשקיע בו.

ולדעתי סופר חשוב לילדים. 

זה עניין של עבודה שלך של שחרור

הוא אבא ואת אמא, זה שוני של עולם ומלואו

הבית לא צריך להתנהל לפי אמא, ברוך השם שיש שני הורים ושני סגנונות ושני סוגי כוחות חיים

ונתתן לי נק' למחשבה.. לצערי לא מספיקה להגיב אחת אחת

תודה!!

כי הכי זול שיצא לי לראות רובוטי זה שיאומי ב800 שח

וכדאי לקחת בחשבון שאם רוב הזמן הרצפה לא פנויה מחפצים, אז לדעתי זה בזבוז כסף (אאכ וזה יגרום לכם לפנות אותה עבורו)

עדיף להימנע מזול.

אם כבר קונים משהו, עדיף איכותי שיעשה את העבודה ולא זול שגם יעשה רק חצי עבודה, יתקלקל מהר והיה קשה לתחזק

חוץ מזה שזול אכן פחות יחזיק מעמד, הוא גם לא יתן את ההקלה שאת מחפשת.

יש דגמים של ידני ב1500-2000 שח,

במחיר כזה גם לשנתיים זה אחלה.

לנו יש דרימי 14 שקנינו זול, לפני שנה ורבע, לא ממש שומרים עליו ולבינתיים עושה את העבודה.

הרובוטיים יותר יקרים ולא יודעת להשוות אם שווה את הטרחה או לא.

מה שבטוח, מכשיר ברמה של מטאטא בלבד לא שווה את ההשקעה.

עם ילדים קטנים כיף שלא צריך לחשוב פעמיים להפריד רטוב מיבש,

מעבירים פעם אחת במקום גם מטאטא וגם שטיפה.

לדעתי את תשתמשי הרבה יותר ממה שאת חושבת.

או לקנות איכותי או לא לקנות, חבל על הכסף

יש לי זול (קיבלנו אותו) והוא בקושי יודע לנקות אבק, גם זה לא ביסודיות

והשטיפה לא מוצלחת בכלל

כרגע זה סתם תעסוקה לבייבי שנהנה לזחול אחריו

אז לכי על שואב שוטף ידני.

הרבה יותר יעיל מרובוטי לא שוטף.

שיואמי, באושר עד

עושה מעולה את העבודה

כל מי שאמרה שזול לא שווה את זה - לא הבנתי... האיירובוט שרק מנקה את הבית לבד כמו מטאטא הוא לא זול או לא שווה?

כי לפני כמה שנים מאוד היללו אותו..😅

של מיקטה

הוא עולה 200 שח

הרבה יותר קל לתפעל אותו משואב שוטף.

עוצמה יותר חזקה ומתגבר על הלכלוך ממש

נסיון ממש לא מוצלח עם איי רובוט זול

הוא מפסיק באמצע, לא עובר על כל הבית..

אם מטטאים אחריו אתה קולט שהוא כמעט לא ניקה...

הבעיה בשואב של מיקטה שהבטריה יקרה

אבל הרבה פעמים יש בבית עוד כלים שלהם ואז זה משתלם

כי תכלס לטאטא זה רגע וחצי אם הרצפה פנויה מחפצים

ולרובוט  זול את צריכה במילא לפנות מחפצים..אז את כבר במילא מטאטאה את הבית אז מה הפואנטה

ועם לכלוכים מדי גדולים הוא מסתבך

יחד עם השטיפה באמת מרגישים שהרצפה נקיה

את יכולה לקנות באושר עד יש מבצעים טובים

ראיתי גם על הדרימי 14 מבצעים מדי פעם שנמכר באתר מסוים ב1000שח

כשהריצפה באמת ממש שאובה (לא כמו אחרי מטאטא)

אז השטיפה לפעמים מיותרת

ואם לא, אז להעביר סמרטוט לח זה כמה שניות

וגם, לשואב שהוא שואב בלבד מותר לשאוב דברים שהם לא יבשים לגמרי?

למשל אורז מארוחת צהריים

לשטוף.. או להעביר סמרטוט

תוך רגע משו נשפך

אבל אם בזכות הרובוט יהיה מטוטא יסודי כל הזמן זה ממש יעזור..

וכן, נראלי זה יגרום לנו להרים חפצים וכו..

אני חוששת מהידני כי גם ככה בקושי מספיקה דברים בסיסיים בבית אז לא יהיה לי זמן לתפעל אותו..

כי הוא עובד גם נקודתי ולא כמו הרובוטי שממפים בתכנה את כל הבית 

נשפך - מעבירים וזהו

אבל כן צריך שיהיה זמן בסיסי כדי לעבוד איתו.. הייתי מתחילה מלנסות לפנות לזמן לשימוש במטאטא ובינתיים לנגב אם נשפך עם נייר ניגוב. אם תראי שאת מצליחה להתנהל עם זה אני חושבת שממש כדאי להשקיע כי זה מאוד מקל. אבל אם אין לך זמן / פנאי לטאטא אז סביר להניח שגם להשתמש בשואב פחות.. 

אחרי כל שימוש אני מרוקנת מיכל ושוטפת במים

בודקת את הפילטר ושוטפת ומחזירה למקום

יש לו ניקוי עצמי בלחיצת כפתור חוצמזה. לדעתי שווה התמורה ובטח יותר קליל משטיפה

וההקלה שהוא שוטף לבד היא משמעותית בטירוף. זה לא עוד מטלה שיש לי לעשות

אצלינו בבית הידני היה שוכב בצד

זה מכשיר של שיואמי

נמכר באושר עד

אין לי כרגע את הדגם כי בעלי טיפול בזה והוא לא זמין כרגע

אני עשיתי חיסון שעלת בכל הלידות, אבל הן לא היו סמוכות כ"כ אחת לשניה כך שכנראה אני לא פונקציה

בעקרון החיסון הזה תקף ל5 שנים. חושבת שגם על זה צריך להתייעץ עם רופאה

רק בריאות תמיד

עושים כל הריון

לי היו 2 הריונות צפופים יחסית ועשיתי בשניהם

וכן עושה חיסון שעלת, זה חשוב בעיני.

הפוך, לא ידעתי שצריך לאכול ארוחה קלה לפני.
 

את יכולה לעשות העמסת סוכר בצום, וזה אפילו ידייק את התוצאות.

ההמלצה לאכול משהו לפני זה כדי שהסוכר לא יעורר בך בחילות...

לי זה היה ממש בסדר, התכוננתי לטעם הגרוע מכל, אבל שתיתי את זה עם קש עבה הישר לתוך הגרון, וזה היה סבבה.

אח"כ עשיתי את כל בדיקות הדם ביחד.


לגבי חיסון - אני יודעת שלא מומלץ לעשות בהיריון...

היא שאלה אם צריך בכל הריון, כשהיו לה הריונות יחסית צמודים.

פעם היה לי משהו כזה.

אז עשיתי ב.דם בצום.

שלחו אותי לאכול משהו קליל, לחכות זמן מה, ואז לעשות את העמסה.

תשאלי את הלבורנטית מה מומלץ.

או שתגיעי בימים נפרדים.

חיסון שעלת עשיתי בכל הריון.

אכלתי עוגה מיד לפני ההעמסה. לי זה גרם לתוצכה גבוהה מדי ונאלצתי לעשות העמסה של 100..

מצד האחות זה היה אפשרי רק שבמקום עוגה או פחמימה אחרת הייתי אוכלת חלבון כלשהו. חביתה או משהו כזה שלא יקפיץ סוכר

ואולי גם לחכות קצת בין האוכל להעמסה.

אבל אני מפחדת שזה יגביר את הייצור של החלב

גם אין לי משאבה כרגע...

אחרי ההנקה להניח וזה מרגיע

אחרי כמה ימים החלב מתאזן והגודש אמור לרדת

קומפרסים קרים?

מה שמביאים לתפרים אחרי לידה פשןט שמתי על השד

תנסי לבקש מאחיות או להכין לבד (פד עם מים במקפיא)

ממה שהבנתי בכל פעם שלא מרוקנים את השד המסר שעובר לגוף הוא שלא צריך לייצר יותר חלב, לכן כדי להקל על גודש שואבים/סוחטים קצת רק עד להקלה של הגודש ותוך כמה פעמים כמות החלב שמיוצר יורדת. אבל אם התינוק ממש קטן אולי אפשר להציע לו הנקה לעיתים תכופות יותר וכך הוא גם מרוויח הנקה וחלב וגם את תרוויחי את ההקלה

אם זה בשבועות הראשונים שאחרי הלידה הגוף עדיין לומד לווסת את כמות החלב שהתינוק צריך (שגם משתנה בזמן הזה) ולכן יש יותר תחושת מלאות, בערך בגיל 6 שבועות זה עובר בד"כ.

בהצלחה

בימים הכואבים של הגודש לשים פדים קפואים על השד, בעיקר למעלה לכיוון בית השחי איפה שבלוטות הלימפה, הקור מכווץ את כלי הדם וככה ייצור החלב פוחת

אני השתמשתי בפדים הקפואים של הבית חולים ממש עזר

שמים עלים של כרוב על השד, לא על איזור הפטמה,

הוא אמור לספוח את הנוזלים

כמה זמן? עד שתרגישי שהעלים ספוגים (ואז הם לא יועילו יותר כנראה) או עד הקלה בגודש

לא מרוקנת, אבל כן שאיבה שמקלה עלי.

היה ראיון בהידברות עם הרב צבי פפר על העניין הזה(בתכנית גבר מי שמדבר)

אולי יעזור לך. בהצלחה.

נשמע לי שיש סיכוי טוב שזה ocd. שווה לך לבדוק את זה.

ואיך אני מתמודדת עם חוסר החלטיות- בהחלטות קטנות אני שואלת את עצמי מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם אני יחליט את ההחלטה השגויה? ובדרך כלל זה מספיק בשביל שאני יחליט ויהיה בסדר גם עם ההחלטה הלא נכונה

(החלטות גדולות אין לי איך לעזור לך כי אני גם לא מחליטה בסוף🤷🏻‍♀️)

והחלטות שכבר החלטתי אם אי אפשר לשנות אני פשוט מחליטה לשכוח מהם. אם אפשר לשנות אני מקציבה לעצמי זמן הגיוני שבו אני לא חושבת על ההחלטה ורק אחרי שעובר הזמן אני יכולה לחשוב אם כדאי לשנות או לא.

פרפקציוניזם שנובע מחוסר ביטחון - חוסר יכולת להיות אדם שעשה טעות כי טעות מסכנת את הערך העצמי שלו.

בתור ילדה התחשבו בדעות שלך? ביטלו את הדעות שלך? היית הקטנה בבית? נתנו לך מקום לעשות טעויות? היית ביישנית מאוד או מוצלחת מאוד?

אם זה יושב על מקום כזה אז טיפול פסיכולוגי❤️

אני יכולה לתת לך המון הסברים לוגים, ואת גם מבינה אותם בעצמך - מה כבר יקרה אם תבחרי משפט משעמם? מה כבר יקרה אם היצירה שלך תצא מכוער? מה כבר יקרה במעבר לדירה בספק לא טובה על פני דירה שבטוח לא טובה.

לוגית את בטח מבינה שזה לא באמת משנה, אבל נפשית כל החלטה מעמידה אותך במבחן של כמה את שווה.

ושם צריך טיפול❤️

וכל הכבוד לך שהחלטת. יכול להיות שהמטפלת טובה, יכול להיות שלא.

אם לא, לא קרה כלום, מחליפים.

החיים מורכבים מהמון טעויות וקצת הצלחות.

לי עוזר כשעולות כאלה מחשבות - לתפוס אותן רגע ולהגיד לעצמי "נעמי, אני יודעת שזה דפוס אצלך לערער על כל דבר, לדחות החלטות, אבל למרות זאת אנחנו עושות את זה בכל זאת.

1.לזהות דפוס

2. לדבר לעצמי יפה ולא בהלקאה

3. להוביל את עצמי לתנועה למרות זאת

ואם לא הצלחתי להגיע לשלוש - חוזרת על שתיים. אף פעם לא בהלקאה עצמית.

ללמוד ממך

כתבת פשוט נפלא, מחכים, רגיש וחומל וכ"כ מקדם

ישר כוח עצום יקרה ❤️👑

וגם אני לוקה ברגישות יתר

זה לא ממש ישתנה .זה חלק ממך

אז חיבוק ❤️

שיש צורך בחיזוק אמונה וביטחון בקב'ה

וממש לא אומרת ממקום ששופט חלילה על רמת הרוחניות כן??

אבל זו עבודה של שיחרור של מוטו, ואמירות שהתרגלת לחיות על פיהן ולכן זה תוקע

ויש לשנות דפוסים והאמין שכל המציאות נבראה עבורך ולטובתך וכל מה שאת מתארת שאת עוברת זה בהשגחה פרטית

בתור התחלה

נסי לחשוב מה יוצא לך מזה שאת במצב הזה, הכוונה למה נוח לך להיות במקום שמישהו אחר יעזור לך/יבחר בשבילך?

ולאחר מכן תנסי לענות לעצמך שאם לא תקבלי מה שענית לעצמך בשאלה הקודמת... אז מה יקרה?? ומה זה אומר עלייך?? אז מה יעשה אותך??

יכולה לעמוד בסופר ולהתלט שעה!!! איזה מרכך לקנות
לקנות
ואז לחזור להחליף
מציעה:
תחשבי על דברים שבהם את החלטית יותר
תכתבי אותם
תנסי לחשוב מה גורם לך להיות החלטית במקומות האלו ולנסות להשליך למקומות שבהם את לא החלטית.
ואגב, לא או סי די ולא בעיה
אנחנו כאלה, רוצים בסוף תמונה יפה, משפט יפה, שיהיה ישר, אז התלבטת
זה בסדר
זה נורמאלי לגמרי
מבאס להתבאס, אז חושבים קצת יותר על התוצאה
אגב, אם תלמדי את עצמך שכל תוצאה היא טובה ויהיא מה, אולי יהיו לך פחות מחשבות והתלבטויות?

עד שיום אחד החלטתי שאני לא רוצה לחיות את החיים שלי ככה. שחבל לי כל כך על הזמן שלי, ובעיקר על הכאב לב שלי שמתחרט על מה שבחר ונשאר בסוגיות התלבטות כל כך לא חשובות גם אחרי שההחלטות לכאורה התקבלו..... זה ממש היה סבל עבורי ויום אחד החלטתי שזהו.

שאני מוכנה לטעות  ושיצא גרוע ומכוער והעיקר להיות קלילה.

כמובן סייגתי את זה לעצמי בכך שיש דברים שהם באמת רציניים (למשל החלטה על חתונה, בחירת מקצוע) ששם אני אקדיש את כל יכולות ההתלבטות שלי. זה מאוד עזר לי בבחירות פשוטות..

עד היום אני שואלת את עצמי: דפני, האם הבחירה הזו היא גורלית? אם התשובה היא לא- אז הראש עובר למצב אחר: בצורה מודעת אני פשוט קופצת למים ומה שיוצא אני מרוצה ובלי חרטות!

זה מממממש ממש מממששש היה מאמץ אדיר עבורי בתחילת הדרך. לא להסתכל לאחור. לא לחשוב מה היה קןרה אילו.. לא לפתוח את האופציות האחרות אלה להתקדם עם מה שהחלטתי גם אם הסיבה לבחירה לא היתה מספיק טובה (האמת אף פעם היא לא היתה טובה. ההחלטה הבסיסית שקיבלתי היתה שאני לא מחליטה כי "זה מה שטוב" אלא כי "מה שהחשק הראשוני דחף אותי". רציתח לתרגל את הקלילות. את יכולת ההקשבה הפנימית (מה באלך לאכול- תפוז או תפוח? את רוצה ללבןש את השמלה או החצאית?) וידעתי שהיכולת הזאת תתפתח רק אם אסכים לטעות.

והחלטתי שאני מוכנה להרגיש את תחושת הטעות מידי פעם כדי שאחכ אוכל לגלות איך מזהים (בדיעבד) את הקול הפנימי שאמר לי תפוח.

וגם הסכמתי לטעות על דברים שידעתי בשכל שהם שטויות (תפוז או תפוח וכו) כי ידעתי שבסופו של דבר ההקשבה בדברים הפשוטים תעזור לי גם בדברים המשמעותיים...

וכך אכן קרה....

היום יכולת הבחירה שלי הרבה יותר קלה בגלל הההקשבה הפנימית.

היכולת לטעות גם היא הרבה יותר אפשרית גם בדברים משמעותיים אני מוכנה הרבה יותר לקחת סיכון.

ואין מה לומר.... החיים הפכו להיות הרבה יותר חיים בזכות זה.

ממליצה בחום!

אני הכי מזדהה

רק בשנתיים האחרונות הסכמתי להפתח גם שם.

וליצור רק בשביל הליצור. גם אם יצא הכי מכוער שיש וילדותי ומראש באתי בידיעה שאחר כך אני אזורק את היצירה לפח ואף אחד לא יראה אותה... העיקר התרגול בזרימה. בחוסר מושלמות. בלהסכים שיצא מעפן.

חייבת לומר שמאז יוצאים לי דברים ממש סבירים ואפילו תמונה אחת שאני ממש אוהבת ותליתי אותה בבית!

וכן. היו גם כמה שזרקתי לפח... אבל גם מה שזרקתי היה עם אהבה. כי נתתי שם משהו מהאישיות שלי. מהאומץ שלי. ממה שהיה לי באוצו רגע- והוא רק שלי... והתחברתי לכיעור הזה חחח

וכן. לא מושלם לי גם היום. ואני עדיין מעודדת את עצמי בכל פעם מחדש - דפני רק ליצור. מה שיצא- אחכ נזרוק אם לא תאהבי. אל תדאגי לאף אחד לא באמת אכפת איך יצא לך. העיקר להתנסות ולהפתח. אחר כך תזרקי.

ממליצה בחום רב רב רב!!!!

כמה כוחות

כמה תובנות

כמה התמדה

תודה רבה שכתבת

ואלופת עולם על המסע הזה 👑

כשלא לוקחים החלטה

לוקחים החלטה אחרת (להשאר במצב קיים)

ככה שזו גם החלטה שמישהו אחר לוקח בשבילך (מי שהחליט על המצב הקיים/ החיים מחליטים בשבילך)

אם מודעים לזה

הרבה יותר קל לקבל החלטות

וגם

הדרך הטובה ביותר ללמוד ולשפר את החיים

זה ניסוי וטעייה

לכן כדאי לעודד את התודעה והעשייה

לעשות ולטעות/ להצליח

אם מצליחים מה טוב

אם טועים זה טוב ללמידה

לפעם הבאה

מהתחום של עיצוב הבית.

ממש היה לי קשה לשחרר שם. כל כך פחדתי לטעות, שיצא מכוער, או לא נוח, ושארגיש שסתם זרקתי כסף והשקעתי זמן...

מה שעזר לי זה לחזור ולשנן לעצמי שוב ושוב שמותר לי לטעות.

ולהגיד לעצמי כמה זמן אני לא מתעסקת עם זה (נגיד- אני בוחרת שככה יהיה לחודש הקרוב).

יותר קל לי לבחור בחירה זמנית, לבחור שאני מנסה את זה עכשיו לתקופה. בלי התחייבות.

ואם אחרי התקופה זה כבר לא מציק לי- כנראה בחרתי סבבה. אם אחרי זמן זה שוב משגע אותי- כנראה כן צריך לשנות משהו.

כנ"ל אליי מרגישה שחצי שעה צריכה לבחור-לחשןב-להחליט כל דבר וזה מתסכלללל למה???

מה הבעיה לזרוםםםם????? 

כייף שכיף

ממש כמה שעות לפני שקיעה

היינו כל החג בבית חולים השתחררנו במוצ"ש

תודה לכן❣️❣️❣️

לא מעיזה לחזור הביתה עד שאני מוודאת שאין שם שום סוג של חרק

והבת שלי כנראה לקחה קשה את הכמה ימים בלי ההורים

למרות שפינקו אותה... היא עם דלקת עיניים

חום גבוה כבר כמה ימים

לנהל הכל ביחד...

ברית, ילדה חולה ולהביא מדביר...

בינתיים אנחנו לא בבית

הדבר היחיד שאת עושה זה לדאוג לךמלקטן ולהיות עם הגדולה לפעמים בלי להתאמץ בכלל. כל השאר יחכה. או ייעשה על ידי מישהו אחר.

אל תשכחי כי זה קל לשכוח!!!

תנוחי ותנוחי ותנוחי

באמת קשה לנוח עם כל זה

מזל טובבבבבבבבב

איך עבר הלידה? 

שימחחחחחת

הרבה נחת!!

ובקשר לילדה חיבוק!!!
קשה הקריעה הזו בינהם בהתחלה....

אבל בסוף מתרגלים ואח זו המתנה הכי טובה שהורים יכולים לתת

תודה💕

הרבה נחת וגידול קל

מזכירה לי אותי, חיכיתי רק שייכנס פסח וככה לא תהיה ברית בחג ובאמת ילדתי בחג😄

זה יגרום למתח גם אם זה בת

כי אולי יש ברית

אני לא יודעת בהריונות שלי מה יש לי..

ואמנם בהריון האחרון כן החזקתי איזשהו חשש מברית בתשעה באב, אבל העובדה שאני לא יודעת מה יש לי, עבורי היא משחררת כי אני מבינה כמה זה כל כך לא צפוי וכל כך לא בידיים שלי שאין לי מה להלחץ או לנסות לתכנן..

קשוח להיות בחג בבית חולים... ועוד חג כפול...

אז זהו-

העברת לי את שרביט היולדת? עכשיו תורי???

אני נורא רוצה כבר ללדת!

לידה קודמת ילדנו ביחד, ההמתנה מחרפנת

אני כל-כך שמחה בשבילך שאת כבר בשלב הזה 

@רוני_רון פעם שעברה ילדת לפניי עכשיו אני לפנייך😜

עד שאת לא עוברת את התאריך

לא כדאי לך לרצות בכלל חחח

חבל על הרצון שמתבזבז 😅

איך אפשר לחכות בסבלנות?

סיוט. 

בדיוק להיפך..

זה אמור למנוע דימומים והכתמות

לגבי שעה קבועה - לכאורה אמורים לשאוף לשעה קבועה יחסית אבל אני לא הצלחתי וזה עדיין עזר. במינון של פעם אחת ביום שמים לפני השינה ואז כמה שיותר חומר נספג. אז אצלי לפעמים השינה ב23 ולפעמים ב1..

בכל מקרה - תדעי שזה מוציא הרבה שאריות חומר בצבע לבן, קצת מזכיר הפרשות של פטרייה. מגעיל ולא נעים אבל שומר על ההריון בע"ה!

שיהיה בשעה טובה בקלות ובבריאות ❤️

הייתי עכשיו אצל הרופא ומסתבר שיש לי שליית פתח

אז זה כנראה גרם לדימום האחרון

תודה 

מבחינתי אם אני על הקצה שלא יצחצחו שיניים גם ובשעה 8 בדיוק הם במיטה לישון כבר. יש גם ימים כאלה.. או להתחיל סדר ערב הרבה יותר מוקדם. לפעמים גם לא קוראת סיפור כי לאמא היום אין כח וגם זה לגיטימי (אבל הרגלתי אותם לזה לא רק במצבי קצה)

מעבר לפרקטי נשמע שאת פשוט צריכה חיבוק כי היה לך ערב קשוח ונשמע שאת גם צריכה שינה טובה ואולי גם שגרה שתתן לך יותר אוויר (כותבת את זה בגלל הקטע עם הטלויזיה והגלידה. בימים שאני על קוצים לזמן של שקט זה אומר שלא היה לי מספיק פנאי לעצמי) ♥️

אז ממש ממש מובן

קחי עוד חיבוק♥️

לאט לאט דברים יתאזנו וערימת הכביסה תמצא לה מקום להיות בו שהוא לא הרצפה ותרגישי עם זה בנח

(ככה אצלי לפחות והילדים שלי כבר יותר גדולים🤭)

חיבוק יקרה!!

זה הסיוט שלי

תיקחי נערות שיבואו לקפל..אותי זה מציל 

מצאתי מישי חמודהההה ותותחית שבאה ופשוט מצילה אותי בכל הענינים!!

(לפעמים מרגישה שהיא יותר טובה ממני חחח)

הערצהההה ליפותת האלו שפשוט באות ועוזרות לי אחרי הלידה

פשוט מושלמות

אני ספציפית במילואים אז משלמת 55 לשעה (מהכסף של המילואים) שזה יחסית הרבה לירושלים..

אחרי הלידה לקחתי נערה לניקיון וקיפול ולקחה 80 שזה ממש הרבה

הבנתי שקיפול זה פחות מניקיון

וזה ממש הציל אותי אז 

80?? זה ממש הרבה..

אני לא מקבלת 80 לשעה בעבודה חחח אצלי נערה בת 17 ממש מושלמתת לוקחת 40 על ניקיון! ואני משלמת 50 או 60 (אני במילואים)))

על כסיסה אצלינו אותו מחיר..🤣

זה המחירים לעוזרת באזור שלנו

בגלל שהיא נערה אז דיברתי עם אמא שלה קודם שאמרה משפחות אחרות שילמו לה 70-80

קצת לא נעים לי לבקש ממשהי אחרת

כי היא קרובת משפחה

ובתכלס בכיף תעזור בחינם אבל לא רוצה לנצל אותה 

עושה הרבה לבד אבל כבר דיברתי איתו כמה וכמה פעמים וזה פשוט לא נכנס משום מה

לא יודעת איך זה לא מפריע לו - אני חייבת ספייס

וסתם ככה אני תמיד עם רגשות אשם כי לתינוק יש לי הרבה סבלנות ולגדולה לא, ןנראה לי היא מרגישה את זה ולכן גם קשה לי כל ערב כי יש לי מצפון שאני מנסה "להעיף אותה לישון כבר"

נראה לי באמת צריך להרגיל, אנחנו נחזור ב12 מסעודת שבת ומבחינתה חייבת את השני סיפורים וזמן לדבר

כבר חזרתי לפני כמה שבועות ולא מרגישה ככ שינוי

אין לי איך לקצץ שעות, אין לי גם אפשרות לא לעבוד

לפני שחזרתי מחל"ד אמרתי לבעלי - שאני יביא עוזרת עכשיו כדי שאני לא אקרוס או לחכות לאקרוס ואז אביא ?

טוב כנראה הזמן הגיע, קצת כואב לי כי אנחנו ממש מנסים לחסוך עכשיו אבל זה על חשבון השפיות שלי כרגע

תודה על החיבוק !

ולכן נשארת לו פניות להיות בנחת עם הגדולה..

הייתי מנסה להרגיל קודם כל שרק אחד יושב איתה, בטח כל עוד את רוצה לתקתק והוא מבחינתו להימרח ולשמוע כל קורות היום.

לא חייבת עוזרת, אפשר גם נערה בוגרת מדי פעם שתאפס את הבית, הבת שלי בת 13 עושה את זה מאוד יפה 

כמו שכתבתי יש לי הרבה רגשות אשם שאני לא שם מספיק בשבילה אז אם היא רוצה לשבת ולדבר איתי אז כואב לי לא אבל מצד שאני אני מתחרפנת אז כנראה עדיף שלא

אני מרגישה שאם אני אדע שב8 הם במיטה אני יכולה להשים את כל האנרגיות שלי שם וליהות רגועה אבל דקה אחר כך, אני נגמרת 

את לא צריכה להרגיש אשמה, אם את נמצאת איתה ומדברתת איתה במהלך היום, לא חייבת דווקא לקראת השינה, למרות שיש בזה משהו נחמד, אם אבא שלה איתה ואת איתה שאר הזמן תניחי את הרגשות אשם בצד..

נשיקה וחיבוק.

ואת מתפנה ללו"ז של עצמך.

אין שום סיבה לרגשות אשם. ילדה בת 4 לא צריכה את שני ההורים שלה עד שהיא נרדמת. למעשה אפילו אחד לא

אני כן יושבת לידם, אני מבינה אותך....אבל ממש לא מאפשרת שיח ארוך. הם תמיד ימצאו עוד משהו לדבר. זה מנגנון טבעי שלא בא להם להפרד מהיום ולעבור לשינה אבל הם צריכים גבול וצריכים ללמוד לעשות את המעבר הזה

ומעבר לזה שיש לה צורך בסדר יום ברור ובגבולות- הצורך שלך לא פחות חשוב!

כמו שאת חייבת לאכול ולישון ,זה קריטי גם זמן לעצמך ולמטלות הבית (אלה שאת לא מצליחה להעביר הלאה או לוותר עליהן )

זה תקופה סופר סופר קשה, גם פיזית והורמונלית וגם טכנית. ברור שתהיי על הקצה....

תעצרי ותחשבי איך אתם מארגנים את החיים שלכם כך שהצרכים שלך יקבלו מענה הולם. זה לא מותרות

בהצלחה!!

אחדד שאנחנו לא יושבים איתה אינסופית במיטה שלה אלא זה על הספה / במיטה שלנו וכו' אבל את צודקת שקשה להם להפרד וללכת לישון

אתמול בערב אחרי שכבר התפוצצתי דיברתי עם בעלי והוא אמר שיעשה השתדלות לנסות לתקתק דברים בערב כי רואה כמה זה משפיע לרעה עלי ( ציין שבתורה ילד אמא שלו הייתה מפלצת אחרי שהם נכנסו למיטות והיה אסור להם לצאת, קצת באסה שזה מה שזה מזכיר לו אבל שיא המבינה אותה )

רק שבבוקר אני יוצאת לפני שהיא קמה 🤦‍♀️

נראה לי הבעיה המרכזית שלי זה שאני קמה ויוצאת מוקדם מאוד (6)חוזרת מאוחר (4) ישר לילדים, כבר אז אני בלי כח לכלום ומנסה לסחוב עד ההשכבות ושהזמן חורג, זהו - התפוצצתי

שאני חוזרת מהעבודה אני כבר גמורה ממש שהאמת אין לי כח ויש לי הרבה מצפון ולכן אני מסכימה עם כל הסחבת של ללכת לישון כי זה הזמן "שלה איתנו"

אבל בתכלס עדיף לה 10 דק' שאני באמת איתה מאשר 45 דק' שאני כל שנייה מנסה להעיף אותה לישון ובסטרס על כל המטלות שלי 

אז תני לו רבע שעה להיות עם שניהם.

אל תהיי בטלפון כי זה מעוות את תחושת הזמן ואין מנוחה. קחי לך רבע שעה על השעון לקפה ועוגיה, לנשום, בלי מטלות.

אחר כך תהיי איתה עד הערב ויהיה לת הרבה יותר כח לזה 

רציתי להציע שאם יש הוא חוזר מאוחר ורוצה זמן עם הילדה, אז שישכיב אותה ובינתיים תצאי להליכה קצת להתאוורר ותחזרי לבית שקט.

אבל אני מבינה שזה מופרך

גם לקום מוקדם, גם 10 שעות ומעלה מחוץ לבית כל יום, גם בעל שחוזר מאוחר וגם בלי עוזרת.

חביבתי

אין לך סבלנות כי אין לך רזרבות

מאיפה יהיו לך?

איפה את יכולה להוריד ממך?

שעת הנקה מקבלת?

יכולה לרדת בהיקף משרה?

עוזרת

אולי לקצר נסיעות אם יש אפשרות

צריך פה שינוי, זו לא שגרה סבירה בעיני ואם תמשיכי לסחוב אותה כנראה שלא יקרה פתאום איזה קסם...

אז רק לחשוב מה יהיה ברגע שאצטרך לעשות עוד שעה....

אין אפשרות להוריד אחוז משרה כן יכולה להביא עוזרת ואולי לקנות עוד רכב שיקצר בנסיעות אבל לא יודעת אם כלכלית נשרוד ככה

אולי נתחיל בעוזרת 

את עכשיו מוצפת וזה הכי מוכר שיש! לכולנו ❤️

ר ק  ש י ל כ ו  ל י ש ו ן  כ ב ר !

לגבי הילדה בת ה4 ,

זוכרת שגם הגדול שלי היה מרובע כזה, שחייב תמיד דברים קבועים . 2 סיפורים כל ערב זה התשה... אבל באותו רגע לפתוח דיון זה לא ילך, תנסי לשוחח איתה אחר הצהריים בנחת, נכון תמיד מספרים לך 2 סיפורים? אז היום בערב נקרא רק 1 כי זה נהיה ארוך ומאוחר, את יכולה לבחור סיפור מהמדף. יכול להיות שהיא תתבכיין, תתעצבן, אבל את הסאגה הזאת תעשו בצהריים, לא דקה לפני השינה . עם תינוק קטן זה ממש קשוח 2 סיפורים!

לגבי הספייס שלך: לדעתי אל תסחטי את עצמך עד 8 בערב . פשוט כשבעלך חוזר, אחרי שהוא קצת נח אוכל משהו, תגידי לו אם זה בסדר שתניחי את הראש חצי שעה לבד בחדר והוא יהיה עם הילדים, ואת תראי איך החצי שעה הזאת נותנת כח וסבלנות אח''כ להיות עם הילדה והבית, רק שקט בחדר. את יכולה לעצום עיניים, לראות סרט, לשחק רמיקוב בפלאפון (מנקה את הראש!)

הבן שלי בן 6, ב19 במיטה ונרדם תוך כדי סיפור.

גם אם זה לא מסתנכרן עם השעות שבעלך חוזר לא הייתי מוותרת על שעות שינה. ילד עייף קשה לו לשתף פעולה, הוא נמרח יותר וסתם חבל.

תסבירי לי בעלך בשיחה כללית שחשוב לך לשמור על לוז מסודר כדי שיישאר לך זמן שקט לעצמך.

בכל מקרה חזרה לעבודה אחרי חלד תמיד דורשת זמן הסתגלות, זכור לי שאצלי לקח אפילו כמה חודשים אז לנשום עמוק ולהתפלל בע"ה לאט לאט יהיה יותר קל

ברור לי שיש ימים שהיא לא ישנה מספיק והתוצאות בהתאם.

עכשיו בכלל היא מסתכלת בחוץ אומרת לי שעדיין אור אז אי אפשר ללכת לישון

אני פשוט מפחדת שתתחיל להתעורר ממש מוקדם ( וגם ככה אני רואה שלא מצליח לי ) השאיפה שלי זה 7:30 -8 אבל כרגע זה 8:30 +++

תנסי, חבל שאת מפסידה סתם שעות בערב והיא כמובן גם..

אם היא ילדה שנמרחת וכו' תתחילי עוד יותר מוקדם.  

17:30- ארוחת ערב, סיפור וכו', 18:30- מקלחת בהחת וישר למיטה.. יום יומיים היא תתרגל

לאסוף

לפעמים רק מגיעים לבית קרוב ל5 ( אם אני מאחרת אז לפעמים חמותי / בייביסיטר אוספות אז זה ממש להגיע לבית וישר לשגרת ערב

זה לא יותר מידי קשוח ? 

ואז שגרת ערב. 
 

וגם שגרת ערב לא חייבת להיות משימתית אלא חלק מהזמן שלכן ביחד. 

למשל להכין חלק מארוחת הערב ביחד

או לתת זמן למשחק באמבטיה תוך כדי שאת מדברת איתה על היום. 

ברור שזה לא אידיאלי להגיע הביתה וישר להתחיל משימות, אבל יותר לא אידאלי שהילדה לא ישנה מספיק זמן בלילה

לילדה בת 4 שלא ישנה צהרים ללכת לישון אחרי 20:00 זה ממש ממש מאוחר

תחשבי על זה הפוך

במקום לראות איך הלוז שלה משתלב עם הלוז שלכם (בעלך חוזר מאוחר ורוצה זמן איתה- או שלך זה מרגיש מוקדם מידי כי את חוזרת רק ב16.00)

אתם צריכים לעשות שינוי מחשבתי ולראותנאיך אתם משתלבים בלוז שלה

יצא לי חדפ לתת לילדים להישאר מאוחר כדי להספיק לראות את אבא

אבל זה היציאה מהשגרה

השגרה היא שב19.00 במיטות

ובעלי יודע שאם הוא רוצה להספיק לראות אותם אז הוא צריך להיות בבית לפני

ואז גם יש זמן בנחת לסיפור, לדבר

וכשזה בנחת אז הערך המוסף שלו שווה פי 8 מתשומת לב לחוצה וחסרת סבלנות (שזה הגיוני לגמרי שזה מה שקורה ב21.00... אני גם מאבדת את זה בשעה הזאת)

אבל אני ינסה להתמקד באיכות ולא בכמות, מקווה שאני ירגיש יותר שפויה ככה

חיבוק זאת תקופה קשוחה.

בגיל ארבע, ללכת לישון בשמונה זה מאוחר, וככל שהם עייפים קשה יותר להרדים אותם.

אפשר להקדים את כל ההרדמות בשעה וזה יתן לך שעה נוספת בערב לעצמך.

אם בעלך רוצה זמן עם הילדה כנראה שתצטרכו לשקול את שעות העבודה מחדש ולא לעכב אותה מלישון.

וגם נניח שהוא נשאר ער עם הילדה - שילכו לחדר שלה ויסגרו את הדלת, לא קשור אליך, בשאר הבית לילה.

ולשאר מטלות הבית, כמה שעות של עוזרת באמת יתנו לך שפיות.

כמו שחלק מהכסף הולך למטפלת כי זאת הוצאה נדרשת ואין ברירה, מבחינתי גם חלק מהכסף הולך לעזרה גם בנורמה ולא במצב של אחרי לידה.

שוקלים רכב שני ועוזרת אבל כלכלית לא יודעת איך יהיה

אולי כבר עדיף לי ליהיות עקרת בית עם עבודה קטנה מהצד ולחיות בצמצום 

שעות קשוחות ממש, בטח אחרי לידה.

לא יודעת איך אפשר לתפקד אחרי 10 שעות מחוץ לבית - ילדים - קיפול כביסות ובית - תינוק שבטח קם בלילה - ולקום לעוד בוקר כזה.

בנוסף הורמונים ועייפות של אחרי לידה ורגשות אשם.

אפשר דרך אמצע.

לעבודה יש יתרונות חוץ מכסף, כמו משמעות, חברתית, יציאה מהבית.

אולי להוריד שעות / ימים / לשקול עבודה קלה וקרובה יותר.

לא אשקר שה10 דק' האחרונות הרגשתי שכבר די אבל כלום לעומת הימים האחרונים

כן הצלחתי ליהיות יותר קשובה לה.

כל היום פשוט אמרתי לעצמי עד 8 כולם במיטות, לא משנה אם לא יהיה מקלחות, צחצוח שיניים וכו' וזה עזר לי ממש

את האמת שבעלי עדיין לא חזר אז איכשהו זה אולי קצת עזר

שהיא התחיה להמרח אמרתי לה שאפשר לדבר עוד דקה ואת השאר אפשר להמשיך מחר

מקווה ממש שאצליח להתמיד ואפילו להקדים בחצי שעה

תודה לכולכן ! ממש עזר לי העצות וחיבוקים

אה, ושוקלת ברצינות לקחת עוזרת 

שבעלך ישאר עם הילדה שעה בבוקר, לכיף כרבול, סיפורים וגם לתקתק את הבית.

בבוקר בד"כ יש יותר כוחות.

גם במחיר שהוא יחזור שעה מאוחר יותר בערב זה משתלם כי ממילא את על הילדים והוא על הבית בבוקר.

תשכיבי אותה לישון ב19:00 כמו שכתבו.

עבודה עד 16:00, טיפול בתינוק וילדה בת 4 זה די והותר.

תלכי לישון מוקדם בערב, עוד יהיו תקופות שתוכלי להכניס ללוז דברים נוספים, לא כרגע.

בהצלחה!!

כל כתם או דימום מומלץ לפנות לבירור רפואי.

לפעמים זה גם סתם פצעים חיצוניים..

אבל ההנחיה היא ללכת להיבדק.

או לפחות להתייעץ טלפונית עם גורם רפואי.

כנראה דלקת בשתן...

בריאות שמחה וידיים מלאות.

כאבי רגליים אם את עומדת כל היום אז זה מובן

בהריון זרימת הדם יכולה להשתנות וזה משפיע על הרגליים

שאר הדברים- תקפידי לשתות הרבה מים

וקחי את התוספים המקובלים בהריון

יתכן ויש לך ברזל נמוך 

לא נראלי יורד בדרסטיות כל כך מהר 

דווקא בהריונות של הגילאים המאוחרים יותר, היה לי ממש כאבי רגליים.
סתם מציינת, שתדעי שזה נורמאלי.
הרבה לנוח עם רגליים למעלה
לבקש מהילדים שיעמדו לך על כפות הרגליים- לי ממש עזר.
מסאז' ברגליים- כיף נעים ומקל ממש.
נעליים נוחות בלבד, בפרט שאת הרבה על הרגליים.
 

שממש היה טוב

הבעיה שאני ממש צעירה 🙈

בגיל שהילדים מבלגנים את הבית, ולא מסדרים..

ומילואים

וברור, אני שמה גם גרביים אלסטיות שממש מקלות, וגם נעלי ספורט תמיד

נכון גם גרביים אלסטיות ממש עוזר, אבל יכול להיות שכואב לך בגלל ורידים ברגליים?
לי זה כאב בגלל ורידים, לכן היה לי מהקופה גרביים אלסטיות.
ובאמת לא פשוט.
שולחת לך כוחות.

אבל זה לא יפתיע אותי אם זה בגלל זה..

אני אדבר עם הרופאה בפעם הבאה

😔

ומרגישה החמרה בשבועיים האחרונים, ממש מוזר

באסה

מרגישה סחרחורת לחץ דם נמוך דפיקות לב חולשה

התחיל להיות חם אז צריך לשתות יותר, בטח בהריון

לפעמים לא שמים לב ולא שותים ואז את חצי מיובשת וזה גורם לחולשה גדולה

עם כל ההורמונים והזריקות וכל השלבים האלה, והכי קשוח זה השבועים האלה שלא מצאתי להם פיתרון באמת,

כמה שאמרתי לעצמי שאני לא מצפה, כשהגיעה התשובה הבנתי כמה ציפיתי.

והיום הזה שאמורה להגיע הבטא, אמאלה לא הייתי מצליחה להתרכז בכלום רק מרעננת שוב ושוב ושוב את האפליקציה וכשיש סימון אדו שהגיעו תשובות הלב שלי דופק.

מה שלי עזר קצת להמתיק את הזמן זה בכל תשובה שלילית היינו יוצאים למסעדה או קונה לעצמי איזה משו שווה, זה בהחלט היה מנחם אותי.

ולא הייתי חושבת על השנים הבאות, כאילו היה ברור לי שיהיו לי ילדים השאלה מתי 

תודה לך!

אמנם אני עברתי מסע אחר כי כבר היו לי ילדים ב"ה.

אבל את המתח והחרדה של השבועיים האלו, לא אוכל לשכוח לעולם.

ההבנה שהנה צריך להתחיל הכל מהתחלה

והתחושה כאילו זה לא יקרה לעולם.

לי עשה טוב לעשות מסע קניות

ובעלי תמיד פינק במשהו טעים

זה לא מרפא ולא במקום

רק קצת מטשטש את הכאב

מאחלת לכם זש"ק בקרוב ממש, בבריאות, בקלות, בשמחה ובאהבה גדולה

ובלי שום עוגמות נפש בדרך

ותודה רבה!

את מניקה?

את רוצה הריון נוסף?

אצל אישה שלא מניקה, המחזור אמור לחזור תוך 6-8 שבועות. ואז יש אפשרות להכנס שוב להריון. זה יכול להיות מייד, ויכול לקחת זמן, כמו בכל מצב אחר.

אצל אישה מניקה זה משתנה. הרבה פעמים ההנקה מונעת הריון, לפעמים יותר ולפעמים פחות.

גם אם המחזור חוזר, עדיין יכול להיות מצב שההנקה מפריעה להיקלט.

אם את לא רוצה הריון כרגע, אז צריך להשתמש באמצעי מניעה.

כמו בכל שלב אחר כשיש מחזור סדיר.

יכול לקחת מהר יותר או פחות.

וסליחה על החטטנןת, פשוט מסוקרנת להבין... לא חייבת לענות,

מה הלחץ להכנס להריון עם תינוק כ"כ קטן? הגוף שלך עדיין ממש אחרי לידה..

המון המון מזל טוב!!

הקב"ה מזווג זיווגים

לבדיקת שד צריך תור לרופא/ת כירורג כללי

לא צריך הפניה בשביל זה.

(ממליצה להכנס לשרשור הנעוץ כאן להמלצות על רופאות. בלאומית למשל הכשירו רופאות משפחה לעשות בדיקות שד)

פרופיל הורמונאלי- צריך הפניה, אפשר לקבל גם מרופא משפחה באפליקציה וכד'.

מתייגת. ואולי כדאי שתפני אליהם באישי, כי אסור לכתוב דיס בפורום....

@יעל מהדרום @טארקו 

שאם הוא עובר את הלילה בסדר, ומרגיש בסדר בבוקר, הייתי שולחת.

ואומרת לגננת שבמקרה הצורך אני אאסוף אותו מוקדם.

ואם הוא בצהרון, אז אולי לאסוף לפניו. שיהיה יום קצר בגן.

היה במיטה הרבה או שיחק?

אלו הפרמטרים שלפיהם אני מחליטה בדר"כ.

אני מחשיבה 37.8 בתור חום, במיוחד שעדיין עייף.אז כן הייתי משאירה עוד יום בבית. אבל מבינה את הצורך ביום חופשי...

באמת הוא כמעט לא אכל מאז שבועות, אבל היום קצת יותר מהימים לפני כן. רוב היום הא שיחק, אפילו הלכנו לגן שעשועים לבקשתו, וכשחזרנו הלך לישון צהריים.

בבוקר היה לו חום נמוך יותר 37.4 (גם יותר מהרגיל), בערב לפני השינה היה 37.8.

שבריאים ורגילים, לא עייפים זרוקים גם בלי חום (לדעתי 37.8 זה לא לגמרי תקין). גם כי בעיני זה לא פייר לילד כי יכול להיות גמור בגן, וגם כי ראיתי בילדה הראשונה שלי שאם שולחת מוקדם מדי היא לפעמים סחבה את המחלה יותר זמן.

לדעתי ילד שעלה לו קצת החום במהלך היום זה לא ממש בריא.

מלא כוחות, זה ככ ככ קשוח... ממש מבינה את הצורך ביום חופשי. החלטה קלה!!