פורום הריון ולידה (עמוד 357)

או משהו כזה..שהסידור הפנימי של המדפים משפיעה על כמה המקרר יכול להכיל אבל לא זוכרת פרטים כ"כ.. תנסי לגגל אולי

יש לי אותו כבר כמעט 15 שנה

יש לו רק 3 מדפי זכוכית גדולים+2 מגירות ירקות

אז זה נטו מקום אחסון.

אני ממש מרוצה וממליצה.

אנחנו ב"ה משפחה גדולה ואני מבשלת סירים ענקיים

אף פעם לא הייתי צריכה להשאיר משהו בחוץ...

🕯שרשור פרשת שבוע - פרשת יתרו🕯 - הריון ולידה

https://www.inn.co.il/forum/t1360916#14755611

אמנם הפסוק הזה לא נמצא בפרשתנו, אבל גם בפרשה יש דימוי של אדם לעץ/צומח - יתרו אומר למשה "נבול תיבול" אם הוא ימשיך לשפוט את העם לבדו.

התורה, שאותה אנו מקבלים בפרשתנו, גם היא משולה לעץ - "עץ חיים היא למחזיקים בה".

וכך מתקשרת הפרשה שלנו לט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות...

(אפשר מן הסתם להעמיק בזה עוד הרבה, ושמעתי שיעור יפה של הרב ינון קלזאן שעוסק בנושא הזה בין השאר. ממליצה לשמוע...)

מקווה להספיק גם לשמוע את השיעור, תודה על הקישור ששלחת...

מסתבר שיש לא מעט מקורות שמחברים בין מצוות קריאת שמע למתן תורה.

כשאנחנו קוראים קריאת שמע, ובמיוחד את הפסוק הראשון 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' (שאותו כתוב שראוי שכל אדם יגיד, כדי לקבל עליו עול מלכות שמיים. כולל נשים שפטורות ממצוות קריאת שמע) - אנחנו בעצם נזכרים במעמד מתן תורה, ובמיוחד בשתי הדיברות הראשונות שנאמרו לנו ישירות מפי הגבורה - 

"אנכי ה' אלוקיך" - "ה' אלוקינו"

"לא יהיה לך" - "ה' אחד".

וכך כתוב בתלמוד הירושלמי:

"תניא: מפני מה קורין שלש פרשיות אלו בכל

יום, א"ר לוי: מפני שעשרת הדברות כלולין

בהן, אנכי ה' אלוקיך- שמע ישראל ה'

אלוקינו, לא יהיה לך - ה' אחד וכו'"

(ירושלמי ברכות פ"א ה"ה)

מקווה לזכור אותו עכשיו בכל פעם שאקרא קריאת שמע... זה ייתן םה ממד אחר, של קבלת תורה!

במעמד הר סיני אנחנו רואים שהקב"ה מתגלה אלינו דווקא דרך הערפל. זה חוזר על עצמו גם בעוד מקומות, שהתגלות השכינה מתבטאת בענן/ערפל.

הנתיבות שלום לפרשת וילך מסביר שזה מלמד אותנו שהקב"ה נמצא דווקא בתוך המקום המוסתר. דווקא בחושך, בענן ובערפל (שלפי דבריו אלו שלוש מדרגות של חושך, כל אחת קשה מהקודמת) הקב"ה נמצא. ודווקא דרך הקושי אנחנו יכולים להגיע לקרבת אלוקים.

"... שג' המחיצות חושך ענן וערפל זו קשה מזו, וערפל קשה מכולם שהוא חשכה עבותה. ואמר על זה מרן אדמו"ר בב"א זי"ע, "ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים", משה גילה שבתוך הערפל, בתוך החושך דחושך, שם האלוקים... והיינו שקודם קבלת התורה גילו ליהודי שידע מה עומד לפניו שבבואו לקבל את התורה עליו לעבור מקודם חושך ענן וערפל, כי להגיע לקבלת התורה ולהגיע אל ה' יתברך שייך רק לאחר שעובר את כל ההסתרים והמחיצות, אך יחד עם זה עליו להאמין ולדעת שבתוך הערפל שם האלוקים, שכל זה אחיזת עיניים ובאמת אין שום מחיצות בין ישראל לאביהם שבשמיים.. עתה הגילויים גדולים ביותר אך העבודה של יהודי היא לעבור חושך ענן וערפל"...

זה מזכיר לי קטע חזק שהרב סבתו כותב בספר שלו 'תיאום כוונות', בו הוא מספר על מלחמת יום כיפור שבה הוא לחם. (זה מתוך האחרית דבר שהוא כתב לכבוד 40 שנה למלחמה. חלק מהסיפור מוזכר גם בספר עצמו, שם הוא מספר שהמט"ק שמוזכר פה הודיע לו כשהם נכנסו יחד לטנק שהוא אתאיסט גמור...).

"המט"ק צועק לי בקשר: אש! אש! יורים עלינו! סבתו, תתפלל!

ואני אומר לו: תתפלל אתה! והוא משיב, אבל אני לא יודע להתפלל. ואני מאמץ את כוחי ומכוון עץ דעתי קורא: אנא ה', הושיעה נא! אנא ה', הושיעה נא!

באותה שעה נגלה לי סוד התפילה, וסוד האמונה המלאה את כל חדרי הלב. קפצנו מן הטנק, ורוני הנהג צועק לי כשאנו רצים שפופים: חיים, מה אתה מרגיש? ושנינו צעקנו יחד:

שיויתי ה' לנגדי תמיד!"

וגם במלחמה עכשיו אנחנו רואים, איך החיבור לקב"ה לפעמים מתגלה דווקא דרך הירידה למחשכים, לקושי הכי גדול...

ואני נותנת לה פרוסת לחם בערב עם ממרח

לפעמים גם חביתה, אבל מקפידה שתהיה רכה 

ירקות גם מנסה לתת לה, עדיין בודקת איך היא מתמודדת עם זה

חוץ מזה מרקים למיניהם וביסקוויטים

והרבה טעימות של טחינה, חומוס, גבינות, אבוקדו וכדו'

אני מבינתי ההנקה/ מטרנה זה כרגיל

וכל האוכל זה בנוסף להנקה ולא במקום.

אז המטרנה/הנקה כאילו כרגיל,

והמוצקים זה יותר טעימות אני מבינה

אז מתי מגיע השלב שזה ממש ארוחה והם שבעים מזה כמו ממטרנה?

ותודה! 

אבל כשהגדולה שלי הייתה בסביבות הגיל הזה, והייתי איתה בבית, זה פחות או יותר מה שהיא אכלה -

מתעוררת - בקבוק (לא הייתה אוכלת בלילה)

אחרי בערך שעתיים - מנה של פירות (תפוח / אגס / בננה, לפעמים שילוב של כמה פירות, כמובן, קצת מכל אחד) עם מנת שומן (אבוקדו / טחינה / חמאת בוטנים/ חמאת שקדים). אז הייתי מוסיפה לה פירורי ביסקוויט, אבל היום אני מעדיפה שיבולת שועל, בריא יותר. אגב, הקטנה שלי אוהבת בערך כל דבר עם בננה, אני יכולה לשים לה גם בננה, גם אבוקדו, גם שיבולת שועל וגם טחינה או חמאת אגוזים כלשהי, והיא תטרוף את זה, מתוקה קטנה שלי .

צהריים - מרק טחון

ערב- פה תמיד הסתבכתי, אבל בעיקר כי הבת שלי הייתה אז קצת בררנית ולא אכלה הרבה דברים, גם חששנו מרגישות לחלב, אז הרבה דברים ירדו. לקטנה שלי היום אני מביאה חביתה רכה מקושקשת מעורבבת עם גבינה (גם פה אפשר להוסיף שיבולת שועל) או ביצה קשה מעורבבת עם גבינה או אבוקדו. אופציה נוספת - לפעמים אני מכינה גם לגדולה שלי פנקייקים או שלוליות גבינה, אז מביאה גם לקטנה. אפשר גם דייסה (אם כי אצלי היא פחות התחברה).

אח''כ מקלחת, בקבוק מטרנה עם דייסה ולילה טוב.

שימי לב שזה גם תלוי במיומנות האכילה של הקטנה, אם צריך טחון / מעוך, או שאפשר גם חתיכות קטנות

לא מגיעה לשם עדיין

היא עוד התחילה להתעורר בלילה למטרנה  שזה בכלל מבאס

ותודה על הרעיונות!!! 

לק"י

אז בגיל עשרה חודשים נשמע לי לגמרי לגיטימי לתצ רק תמ"ל לפני השינה.

איזה 3 בערך... 

בגיל הזה כמה בקבוקים ביממה... לא כולם מצליחים להתבסס על מוצקים מהר ומצליחים לאכול לבד מגוון מאכלים... 

בעיני זה ממש בסדר. 

לק"י

לא כתבתי "לתת תמ"ל רק לפני השינה", אלא "לתת רק תמ"ל לפני השינה".

אם אני נגיד לוקחת שלושה ימים, ואז מפסיקה לכמה ימים ושוב לוקחת שלושה ימים וכו'?

ניסית לשלב עם אקמול במקביל או ברוטציה?

ולא רק באמצעות משככי כאבים?

פזיותרפיה? אוסטאופטיה? אקיוליבריו?

נשמע מטורף לסבול ככה

אני מתלבטת אם ללכת שוב, אבל ממש הביך אותי של ב*י בגדים, וגם עלה הון ועזר רק לשלושה שבועות...

משככי כאבים ממש לא מומל ים לשימוש יומיומי בטח בהריון.. קשה לדעתמה ההשפעות..

ו.. עוד רגע טזה מאחורייך!!!!!

חזקי ואמצי❤️❤️❤️❤️

וחוץ מזה

נעלי ספןרט טובות

לשבת תמיד על משהו גבוה שהאגן יהיה גבוה מהברכיים

לא לסחוב

לעשותתנועות סימטריות

נשימות עמוקות

בבצלחה גדולהיקרה!!!!

תשקיעי בעצמך

תחשבי שמשכךיעזור לך לכמה שעות וזה יקל עלייך למש'ך רוב ביממה..

את לב הבית והבית צריך אותך בפניות רגשית ובטוב, כמה שמתאפשר....

לא עוזר לכאבים של הסימפי קדימה, אבל אם הכאב לא רק שם, אז זה ממש קצת מנוחה למוח מהכאבים. 

פרפקט טנס - Tens

לי זה גם אחרי ההריון חוץ מהקדימה שעובר אחרי בערך חודשיים 

אם את מכירה את עצמך שזה ממשיך אחרי הלידה גם (מקווה מאוד מאוד בשבילך שלא) אז אני ממש ממליצה על הטנס, אני אפילו ישנה איתו. זה כמובן פיתרון לכאבים ולא טיפול, ויש סבסוד מהקופה לטנס לי עלה 200+-.  

לכאבים בעצם הזנב אני שמה משני הצדדים של העמוד שידרה ובמפרקי הירכיים איפה שכואב. 

אין לי עוד המלצות חוץ מזה, אני גם מנסה למצוא פיתרון מהשורש לבעיה 😐

לזה חודש וחצי לעבור.

אבל הפעם המצב חמור יותר, אז אני מקווה שזה לא אומר שייקח לזה יותר לעבור

תודה רבה על ההמלצה!

זה עוזר גם למפרקי הירכיים?

לדעתי אם אני זוכרת נכון מוריד את הטסיות דם שזה די בעייתי. בטוח יש על זה מידע באינטרנט. 

לי עם כאבי מחזור (יודעת שזה שונה) קיבלתי נקסין (עם מרשם, מרופא משפחה) שלהבנתי זה עדיף. כדור כל 12שעות ואפשר לשלב עם משככי כאבים אחרים. 

תנסי לשאול את הרופא משפחה מה כדאי, אליו בדרכ יש תורים יחסית זמינים 

או כל תרופה נוגדת דלקת אחרת, ועוד הרבה תרופות אחרות בגלל תגובות בין תרופתיות

וחייב לקחת אותה על קיבה מלאה, כי חלק מהסיכונים בתרופה הזו היא יצירת כיב בקיבה

ויש להימנע מחשיפה לשמש ככל הניתן כשלוקחים אותה וממש לא מומלץ לקחת ביחד עם הורמונים, כי זה מעלה סיכון לקריש דם

אני לוקחת תרופה אחרת מהמשפחה הזו לעתים קרובות לצערי, אבל זה לא משכך כאבים סטנדרטי ולא סתם הוא במרשם. 

נכון שלא כדאי לקחת אופטלגין, אבל גם התרופה הזו לא חפה מתופעות לוואי בכלל לעומת משככים אחרים יותר ׳קלים׳

בקיצור, ממליצה לקרוא את העלון לצרכן ולהיוועץברופא לפני נטילה ממושכת של התרופה הזו, למרות שהיד קלה על ההדק (מי כמוני יודעת) ולנסות דברים אחרים שיקלו במקום

ולפותחת היקרה - כואב לך כי יש לך סימפיזיוליזיס.ממליצה לברר יל הטיפול של דר גיל פומפ לטיפול באמצעות בוטוקס ולנוח הרבה במקום להאביס את עצמך במשככים

שולחת חיבוק❤️ 

תורידי הילוך

תהיי קשובה לגוף

ותלכי לעוד מהטיפולים שעזרו לך

וכן, זה עלול להיות מסוכן, אופטלגין הוא כמו רולטה רוסית. הוא טוב עד שהוא יכול לגרום חלילה לנזק משמעותי וחלילה למוות, בלי התראה מוקדמת בגללסיבוך בכדוריות האדם הלבנות וירד מהמדפים כמעט בכל מדינות הoecd, אז הייצי חושבת פעמיים לפני 

רק הסיבוב של ההחזרה מהגנים גומר לי את הצורה, ואין חניה/ תחבורה ציבורית, אז זה חייב להיות ברגל.

ועבודה יומיים בשבוע, והכנת אוכל, ועזרה לקטן בשירותים, ומקלחות, ולהוריד להם משחקים מהמדפים הגבוהים - זה המינימום, והוא לבדו כואב לי נורא...

אני זוכרת שגם לך היה ממש קשוח. מה עשית באמת??

אני ממש מחפשת עזרה בתשלום, אבל לא מוצאת...

אני אומרת מה שאני אומרת

שום סיבוב ברגל לקחת את הילדים, בקושי מהמטבח לסחון הצלחתי ללכת

בעלי היה מלביש אותי

מקלחות פעם בכמה ימים או שהוא היה עושה את זה

אוכל בקטנה

ושוכבת רוב הזמן

ועדיין סבלתי נורא

הבן שלי היה בן שנה וחודשיים כשהבת שלי נולדה, זה גם גיל של תיזוזים וכו

ועדיין, לא עלה בדעתי לעשות את כל מה שאת עושה לבד

את ממש צריכה עזרה נשמה שלי

רו לחשוב על משהו אחר שייקל

אבל זה יכול להיות גומר ממש

מקתחותלהעביר לפעמיים בשבוע

שבעלך יעשה

זה ממש טוחן..

ליזום הפסקות מנוחה על הספה של עשר דקות לפחות פעם בשנה

אם את גרה באזור מודיעין עלית, יש מישהי מעולה שמאוד עוזרת עם כאבים מסוג זה בהריון.

זה יעזור לך להפחית כאב מהשורש. גם אוסתאופתיה יכולה מאוד לעזור.

צועק למנוחה

בעיניי זה הזמן לקחת הפסקה מהחיים השוטפים, להעביר את השרביט לבעלך שיהיה אבא במשרה מלאה ולנוח  24/7

וברור שלא ללכת לעבודה

המחיר (הפיזי/ נפשי/ כספי) שכנראה תשלמי על המאמץ והכאבים והאופטלגין, יכול להיות מאד גבוה, בעיניי זה מצב חירום שאומר לעצור הכל ולחכות שיעבור, כן גם אם יקח חודשים שלוש, שום דבר לא קודם לזה.

אני אישית הייתי במנוחה 5 שבועות לפני הלידה כי היה לי קשה ללכת, קשה בלבד, בכלל לא ניסיתי לבדוק מה יקרה אם אלך עם הקושי, החיים נעצרו עד הלידה וזה היה מזל כי הייתי צריכה את המנוחה הזו ואת ההקשבה לגוף כדי לעבור בשלום את הלידה והחודשים הראשונים אחרי. 

אני חושבת שאת חייבת להבין שאת צריכה מנוחה מלאה, השאלה היא מה את כן עושה ולא מה את מורידה.

בתקופה שאני הייתי עם כאבים כאלה באגן הייתי במיטה, הכל הכל עבר לבעלי. 

הוא הוציא החזיר בישל שטף הכל.

ואם לא הוא צריך למצוא מישהו אחר, זה לא סביר לסבול את הכאבים האלה בגלל מאמץ שלא נמצא לו פתרון.

ניסית לקבל שמירה מביטוח לאומי?

אפשר לקבל על זה החזר מהסל לידה

סעיף של החזר על הכנה ללידה. תנצלי את זה...

בהצלחה, תרגישי טוב, איזו אלופה שאת!!!

פרטים? זה יהיה לי מעולה..

תעשי בגוגל קרן הסיוע/ כל זכות החזר לטיפול זוגי

זה במידה ולא השתמשתם

תודה לכל מי שכתבה לי לנוח יותר!

@המקורית 

@אוהבת את השבת 

@oo 

@רקלתשוהנ 

אתן ממש צודקות, אני חייבת להיכנס בראש למצב של פחות עשייה.

לפחות מצאתי למחר עוזרת! ב"ה! (אומנם בעלי מנקה תמיד, אבל בזכות זה הוא פנוי לעזור לי יותר בדברים האחרים...)

ואיזה אלופות אתן ששרדתן את זה! עכשיו כשאני בתוך זה אני מבינה את גודל הסיוט...

היא מאשדוד אם רלוונטי לך כדאי ללכת. הלכתי גם לפני לידה וגם אחרי לידה בכמה לידות וממש החזירה לי את האיזון לגוף. אשלח אם רלוונטי לך.

כאבי אגן בסוף ההריון זה סיוט...

כמה נקודות שלמדתי מהניסיון הכואב.

 משתדלת להיות בפעילות והליכה לא מאומצת כמה שיותר כי ברגע שאני יושבת בבית ולא זזה כואב לי יותר אחרי.

אז כן להפעיל את הילדים השכנים החברות הבעל במה שאפשר ולהוריד פעילות מאומצת מצד אחד ומצד שני לנסות להכניס תרגילי חיזוק רצפת האגן והליכה רגוע לשגרה תוך הקשבה לגוף אם זה מחמיר את הכאב או משפר.

לי לצערי לא עזר הטנס אולי לא ידעתי  למקם אותו בלידה ממש עזר לי מאוד אבל לכאבי אגן לא הרגשתי השפעה. אבל שווה לנסות אפשר להשאיל מיד שרה לפני שקונים. 

וחשיבה מחזקת תקחי לך משפטי חיזוק חיוביים שנותנים לך כוח. עם נשימות עמוקות לי זה עזר מאוד להתמודד נפשית עם הכאב של הסוף.

משהו כמו הבוטח בהשם חסד יסובבנו לנשום ולזכור שיש ביטחון מוחלט בהשם שידאג להכל לכוח ולכאב ודברים יסתדרו הכי טוב.

או הרפו ודעו כי טוב השם לנשום להרפות לשחרר מה שלא בשליטה שלי השם ידאג לכוח ליום הזה שיהיה בקלות לשבוע לשבת וכדו 

מאחלת לך שיעבור בקלות ובבריאות!

לפעמים יש ירידה בטסיות בהריון.

המשמעות של זה- הפרעה בקרישת הדם.

ולכן מרמה מסוימת לא נותנים אפידורל...

אני ממליצה לך ללכת להתייעץ עם המטולוג

ולעקוב בבדיקות דם אחר הטסיות.

אין מה להיות בלחץ

זה תופעה שקורית להרבה נשים!

כדאי לך לקחת אומגה 3 שמעלה את הטסיות בדם. ויש גם מזונות שונים מומלצים לזה. כדאי לשאול נטורופתית וכד'

השאר תקין.

תודה.

ומה המוטולוג עושה? אני מגיעה לתור ואיך הוא בעצם בודק? זה הרי בדם…

מי הפנה אותך?

לכי קודם להריון בסיכון

היה לי והיה בסדר בסוף בה

הוא לאחרי התאריך המשוער וגם שעתיים + נסיעה ממני

אובדת עצות אוף

אז הוא ידע להגיד לך מה המשמעות של הבדיקות שלך. אולי כדאי המטולוג שמבין בהריון.. שהרופאה לכתוב על ההפניה שזה דחוף ואז הם מחוייבים למצוא לך תור בקרוב (ככה היה לי עם מגנט אחר לגמרי של הילדה, אבל הבנתי שכשהרופא כותב דחוף אז מחוייבים בקופה, אולי אפילו להכניס בין תורים וכו') אולי באמת בנתיים גם תלכי לרופא הריון בסיכון והוא ידע להגיד לך יותר

אז ימצאו תור.. המזכירות בקופה יכולות לעזור בזה

ב3 ההריונות האחרונים שלי היו לי טסיות נמוכות  

לפותחת- תשמרי על עצמך, לא להרים כבד ולהשתדל בלי מכות בבטן

לא יודעת אם זה קשור אבל בשלושת ההריונות האחרונים שלי היו לי טסיות נמוכות ובשלושתם היו לי המטומה

ממליצה לקחת אומגה 3 כמו שמעליי כתבה, אני לא ידעתי על זה והגיוני שהיה חסר לי .

נקרא טרומבוציטופניה

אומר שהאפידורל בסימן שאלה, עושים מעקב ואולי תצטרכי סטרואידים בסוף..

זה לא סוף העולם, יש דרך לטפל בהכל. וממליצה לבקש משטח ידני, לפעמים הטסיות נדבקות ואז הערךנמוך מהמציאות 

הרופאה לא הייתה צריכה להלחיץ אותך 

ומעניין, אני לא שמעתי שמפנים להריון בסיכון על דבר כזה, אבל תתיעצי עם המטלוג 

מתחת ל80 אלף לא נותנים אפידורל

בטווח של 80-100 זה תלוי בשיקול דעת של המרדים 

היה לי בכל ההריונות 

מה שעזר לי מתוך המלצות פה בפורום זה מיץ רימונים והרבה עלים ירוקים חסה ברוקולי ושעועית ירוקה.

ברוקולי וכרובית לא כדאי להגזים בגלל וימין K אז מומלץ להתייעץ עם דיאטנית 

שבוע הבא יש לי תור גם לרופאת משפחה וגם לרופאת נשים, מקווה לדבר איתן לסגור פינות 

ולהתפלל שהכל יהיה בסדר בעזרת השם

לק"י

זה נקרא משהו כמו "ספירה ידנית".

אם יגידו לך שזה נמוך בשביל אפידוראל, ותרצי- תבקשי הפנחה לבדיקה הזאת (בשבילך זו בדיקת דם).

בכל אופן תודה לשתיכן ולכולן 🙏🏻

עולה באזור ה 30-40 שקל

עם חצאית מתנפחת

אולי שווה לך..

תוך שבוע וחצי שבועיים 

לא לוקחת אחריות.. 

אם את מוצאת שם - אולי שווה (בגלל כתבה מוזרה בחדשות אני משלמת רק עם פייפאל)

מציע לי כל פעם מקומות ממש רחוקים

הוא מציע לי אפשרות של משלוח לבית עסק או לבית

הזמנתי בעלות רגילה של משלוח, ב 130 ש''ח לא משהו מעבר 

אני מסמנת לבית וזה מגיע לשם 🤪

תודה!

אפשר לעשות משלוח בעלות הזמנה נמוך יותר?

מעולם לא הזמנתי משם 

אני הזמנתי מטימו במחיר נמוך אזור 30 שח ובחרתי משלוח לבית זה היה חינם

כי נזכרת הזמנה ראשונה אין מינימום הזמנה

אם אולי אם זו לא הזמנה ראשונה, אולי יש להם שינויים מידי פעם כמו שיין

נכנסתי עכשיו לחשבון שלי והוא כותב לי שצריכה להזמין ב 180!!!!

לא ברור מה הקטע שלו

נעשה קצת הפסקה עם הקניות ונבדוקצשוב 😃

אני מורה למתמטיקה

על טעויות חישוב בדרכ יורד נקודות בודדות

אלא אם כן זה מהות התרגיל

אני שעות בודקת מבחנים ומחפשת איפה בדיוק הטעות. 

מה שכן. יש סוג טעויות שאחריהן מורידים את כל הנק. טעויות עקרוניות (תלוי בנושא) שזה ככ מהותי שלא נותנים בכלל נק על ההמשך

היא עשתה הכל נכון אבל היו לה טעויית חישוביות טפשיות

המרצה להסתברות אמרה פעם שהיא ממש מקבלת את זה שסטודנטים טועים בחישוב אבל היא ממש לא יכולה להכיל תשובות שבהן ההסתברות היא לא בין 0 ל1. מבחינה שהסטודנט ירשום אני לא יודע איך להמשיך מפה אבל ברור שהתשובה שהגעתי אליה 19.3 לא הגיונית.

אני חושבת שהיום מלמדים מתמטיקה גם מהבחינה הזאת של להבין את המתמטיקה ולא רק לחשב תוצאות.

אם התשובה הגיונית אבל לא מדויקת, אז לא מורידים הכל עד כמה שידוע לי.

תעודדי אותה לגשת למורה לשאול ולהבין את דרך חישוב הציון.

אבל בתואר שלי ניגשתי למרצה להתלונן שהוריד לי את כל הנקודות על טעית של פלוס ומינוס והוא ענה לי שגם בגשר המכביה זו היתה טעות של פלוס ומונוס 😡

מוזר. אנחנו תמיד אומרים שהדרך הכי חשובה.

אצלנו מורידים נקודות אם אין דרך.

אני לא יודעת מה בדיוק הייתה הטעות שלה, אבל על פניו זה לא ככה בדרך כלל.

היא אמורה לתת לה נקודות אם הדרך נכונה 

יותר מזה אני אגיד לך אני עשיתי 5 יחל מתמטיקה ואחכ גם המשכתי לתואר במתמטיקה והטעויות שלי תמיד היו חיבור וחיסור תדברים המורכבים הייתי מצליחה

הייתי טועה ב1+2(כןכן אמיתי) ועדיין הייתי מקבלת ציונים גבוהים כי הדרך היא נכונה

בדרך כלל אני לא מורידה הרבה על ״טעות נגררת״

אלא זורמת עם הטעות וכל עוד הדרך נכונה אני מתייחסת לזה כתשובה נכונה (מורידה רק על השלב שלהטעות. 

לדעתי גם בבגרויות בודקים ככה.. 

יכול להיות שהתשובה הסופית הייתה ממש לא הגיונית והמורה ציפתה ממנה להבין שזה לא נכון. 

אני חושבת שבכיתה ח היא יכולה לגשת למורה בעצמה עם המבחן ולשאול אותה .. 

אם את רוצה לצלם לי בפרטי אני יכולה לומר מה אצלנו מקובל להוריד, ובהתאם תחליטי אם לפנות למורה.

אבל יש שאלות שהטעות של הפלוס והמינוס זו בדיוק השאלה- למשל במשוואות אם היא כתבה בסלש בצד 4- במקום 4+ זאת טעות משמעותית, לעומת טעות שהיה 4+5 וכתבה 1-...

ממליצה מאוד להציע לילדה לדבר עם המורה ולהבין למה ירדו כל הנקודות, לא בהאשמה אלא בשאלה. זאת ההכנה הכי טובה לקראת המבחן הבא...

וזו גם יכולה להיות טעות אנוש.

בדיוק היום העלתי לתלמידה 8 נקודות במבחן כי טעיתי בבדיקה, וזה גם משהו שיכול לקרות...

האנונימית הראשונה דייקה בזה. אם זה מהות התרגיל, יורד הכל. כלומר אם המטרה של התרגיל זה לבדוק שהיא יודעת לפתוח סוגריים ולכנס איברים דומים נכון, אז זה מוריד אחוז ניכר מהשאלה. 

אם המטרה זה משהו אחר ופתירת המשוואה היא חלק קטן מהשאלה יורידו על זה 10-15 אחוז מהשאלה... קוראים לזה טעות נגררת.

הילדה קבלה בתעודה כמעט 20 נקודות מעל הממוצע שלה במבחנים + הערה שיש לה חשיבה מתמטית מבריקה 😂

אני כבר לא מבינה מה קורה פה… 

הייתי הולכת ישירות לרופא/ה ולא מתחילה עם דברים שטרם הוכח אם הם באמת יעילים

מלא בהצלחה

אם אני לא טועה זה יכול לפגוע בתאי זרע של אותו מגע. זה מהות המניעה שלו.

אבל זה לא אינדיקציה.

בכל מקרה לא הבנתי אם אתם רוצים הריון אז למה עדיין מונעים עם vcf ?

דווקא פרונטלי

לפגוש נשים במצב שלך נראה לי יעשה טוב

עוד דבר לפנק את עצמך בדברים שאת בד"כ לא עושה כמו לק מושקע,פדיקור ,איפור חדש לקראת הלידה

מחלה וצאי כבר לחופש עד הלידה. רופא משפחה יתן לך בקלות ימים

לדעתי גם תקבעי עם דולה שתהיה איתך בלידה ותתמוך בך וגם תעשי אצלה קורס הכנה שיכניס אותך לאווירה

מאיפה את בארץ?

בגלל האשפוז הממושך של בעלי לא עבדתי ואני צריכה את המשכורת לחופשת לידה..

יש דמות שמלווה אתכם?

ואם אפשר להגיד אז תודה והערכה על ההקרבה בשביל כולנו... יש בסביבה שלכם תמיכה? רגשית, כלכלית, הכל. לא מתכוונת לטיפול

האם יש מישהו שם בשבילך שמלווה אותך ויכול להיות בשבילך גם בזה?

יש מעטפת בחלק מהתחומים

אבל בסוף זה אני והמשפחה שלי

אני והלידה

אני והזוגיות

עם כל הרצון הטוב אין איך לקחת את זה 

אין לי משהו חכם לומר חוץ מלהתפלל ולאחל שיהיה לך בקלות ובלב שמח. שולחת לך כח ומעריכה אותך המון.

אולי יעזור לך לדעת שיש קבוצה של נשות פצועי המלחמה.  בשם 'חברות של ברזל'. הבנתי מחברה ששם שזו קבוצה ממלאת בכח. 

ו- קחי משפט משיר שהולך איתי ביחס לכל אחד ואחת מכם: 

" לפניכם האומה על סיפו של הדרור משתחווה ובוכה,הבינוה". 

קודם כל תודה לכם על המחיר הגדול שאתם משלמים, עבור כולנו... בטוחה שזה מצריך התמודדויות בהמון מישורים, מעבר למה ששיתפת פה.

לא יודעת איך לעזור לך.

אבל באמת אשמח להתפלל עלייך שתהיה לך לידה טובה וקלה ופשוטה, וגם התאוששות טובה אחר כך, ושקב"ה יתן לכם כוחות לכל ההתמודדות סביב הלידה ובכלל (אם את רוצה לשלוח שם בפרטי - מוזמנת. אם לא - אתפלל בלי לדעת את השם, הקב"ה כבר ידע).

חיבוק ענק 🩷

תודה על המסירות שלך למען כולנו💕

שליחות עצומה!!

קחי יום חופש. לעצמך!! לא להכנה ללידה.

נשמע שאת פשוט צריכה קצת (המוןןןן) אוויר וזמן לעצמך. יופ אחד אמנם יבוא לידי ביטוי במשכורת אסל ייתן לל משהו שאי אפשר למדוד בכסף.

צאי עם חברה לפטפט קצת, או תלכי לעיסוי טוב ועמוק , קניות.. לא משנה.משהו שיעשה לך טוב ויזכיר לך שאת כאן ואת קיימת וייתן מענה לזה שאת צריכה אותך לא פחות משבעלך והבית והילדים צריכים אותך🩷

מבחינת חלד וכסף, כדאי מאוד לבדוק אם יש איזהם זכמויות מביטוח לאומי שעוד לא קיבלתם, ואולי יסכימות להגמיש בשבילךאת הכללים של החישוב דמי לידה ולחשב לך ממה שהיה לפני הפציעה? יש איזה מישהו שמלווה אותך מולם?

(ואם היית רוצה עיסוי או משהו כזה ואין לך תקציב, אנחנו נשמח מאוד להכיר לכם טובה ולפנק אותך, דברי איתי באישי אם זה יעזור)

תודה

אשמח לתפילות לכוחות וללידה טובה

ולבריאות וכוחות לבעלי

בע׳ה נבשר טוב

ועוד אחד!!! 

נתפלל בלי נדר לבריאות, כוחות ולידה קלה בעיתה ובזמנה!!!! 

זה באמת מלחיץ

תזכרי שרוב ההריונות תקינים... ובעז"ה יהיה דופק מהמם 

לא יודעת למה אני כל כך לחוצה. 

לא מצליחה להרגע

בעז''ה!!

הדבר היחיד שמרגיע אותי תמיד

לזכור שאנחנו בידיו של אב הרחמן

יש סיבה מיוחדת שאת לחוצה? 

ב"ה רובם הגדול של ההריונות הם תקינים בריאים ומשמחים

לזכור שהכל בידיים של השם

ויהיה בסדר 

בהצלחה!

לא רק ךמחר.. בכלל.. הזדמנות להתחזק באמונה שהקב''ה דואג לך להרבה טוב! בע''ה!!!❤️

שימשיך תקין, בבריאות, בשמחה, בקלות, ובידיים מלאות!

מזמור לתודה ממש

בעה שיהיה הריון רגוע ומשעמם

נותן כח

ממש צמרמורת לקרוא אותך🩷

איזה מסירות נפש! בזכות נשים צדקניות ניגאל...

תודה על השיתוף וחיבוק לך אישה אלופה וגיבורה!

אמאלה עשית לי צמרמורת מטורפת!!

בס״ד

גיבורים.

רק נחת מהמתוקה!!!♥️

צמרמורת.

תודה ששיתפת.

בכל משפחה יש דינמיקה אחרת וגם לכל אחד אופי חבכתי אחר, יכול להיות שהן לא מבינות שזה לא נעים, ובעיקר מה שחשוב זה שכשהן מתקשרות לאח שלהן, יענו בצורה מכבדת, הן לא חייבות לשתף ברמה שנראת *לך* לגיטימית... 

מסכימה שזה מוזר שהן לא משתפות ורק מתעניינות, אבל יש אופי כזה שלא אוהב לשתף... עדיף מאשר שלא יתעניינו בך בכלל

אני באמת לא מנסה לסנגר עליהן כמו שפשוט בולט לי שזה הסגנון שלהן... 

השאלה אם זה אישי אלי או לא, כי אם זה אישי אז אני כן לוקחת את זה למקום נפגע.

חשבתי עד עכשיו שזה לא אבל פתאום שהיא משתפת את גיסה ואחותו וזה אז מתחילה לחשוב שזה כן וזו תחושה לא נעימה.

כלומר, מה הופך את זה לאישי? 

יש לי גיסה שאני פחות מתחברת אליה ואני מתייחסת אליה בכבוד... אבל לסגנון שלה אני פחות מתחברת, זה אישי? תקראי לזה איך שנוח לך אבל זה מה שנכון לאינטרקציה הספציפית ביננו ולא כ"כ משנה מה קורה עם שאר העולם

לא רואה לנכון כל הזמן למדוד ולבדוק אחרים. מה מפריע לך? *לך* חשוב אינטרקציה ברמה מסויימת איתן? זה משהו שצריך 2 לטנגו... אז תחפשי איזה סוג של אינטרקציה *כן* מתאימה לאותה גיסה... 

אולי ללכת להופעה ביחד? לקניות? להזמין אותה סתם לארוחה אצלכם באמצש? 

ועדין יכול להיות שתנסי הרבה דברים וזה לא יתאים לה... את מצידך יודעת שאת נוהגת בחברתיות נעימה ויתכן ולה זה לא מתאים בעת הזאת... 

אם יש לך שכנה שאת בקשר יותר חם איתה, שכנה אחרת צריכה להסיק שזה אישי כלפיה שעם אחת את ממש בקשר לבבי ואיתה רק בקשר סבבה?

זה לא קשור אליכם בשום צורה וחבל לתת לפרשנות לחבל לכם בקשר.

יש לה כימיה טובה עם הגיס בקשר לענייני דייטים, הכל טוב, תפרגני להם על הקשר החם,

זה לא אומר שפחות אוהבים אתכם או לא מעריכים את החוכמת חיים, חבל לקחת את זה למקום כזה.

אין לזה קשר לשיתוף על ההריון. תשתפי כשמרגיש לך נוח וזורם, אבל בוודאי שזה לא כמו לשתף את החברה הכי טובה.

אני חושבת שיש פה בעיקר ציפיות שנובעות מצורך פנימי ומובן שלך לקשר, לחברות ,ללהרגיש משמעותית עבורן

אבל

לא בטוח שהן מחוברות למציאות

דבר ראשון לא כל אחד מתייחס למשפחה כאל מצע לקשרים חברתיים 

י שלי קשר טוב בכללי עם גיזות לשי

אבל הוא לא כולל בכלל קשר חברי על בסיס קבוע- אין שיתופים אישיים , אין אף ציפיה שישתפו אותי במה עובר עליהן בטח בדברים אישיים 

כשהן ניו בדייטים לא עלה בדעתי שישתפו אותי.

אבל כשאנחנו נפגשות- נחמד לי איתן ואני אוהבת אותן ומדברות על כל מיני לש הכאן ועכשיו ..לפעמים מהשו פנימי ולרוב- פטפוטי אמהות או נשים 😉

סתם משקפת לך שפשוט כל אחד תופס אחרת את המצע המשפחתי

ואם י שלך חוסר אייש בחברות קרובות כדאי לחפש אותו בעצמך במרחב מסביבך

לא בטוח שמשפחה שה המקום לזה

אלא אם זה זורם טבעי

וכתוצאה מהז אז אפשר פחות לצפות ופחות להפגע 

ובדייטים- מנסיון רב לש עצמי- זה בכלל לא מדד

לפעמים דוקא את ההכי קרובים לא נח לשתף. זה נושא רגיש לפעמים מפחדים מביקורת לפעמים מבולבלים או חשופים שם..

לפעמים נח הפרטיות שם

הז ממש לא מדד לקשר בינכן בכללי

לפעמים היה לי יותר נח לתשף מכרות רחוקות מחברות קרובות

ואם שיתפה את גיסך- אולי זה היה דרך שיחה שהתגלגלה לשם איכשהו..

בעיני העיסוק בזה סתם מצער ומרחיק אותך

אל תהי בעמדה לש 'נזקקת' ליחס

להפך

תהי את מי שאת רוצה להיות בקשר

תתענייני תאירי פנים תיזמי..או אם מתאים לך-ההפך- תשמרי על המקום לשך, אל תתערבבי..

וךספר על הריון זה בעיני נושא אחר

בטוחה יששמחו עבורך 

ולא, אני יודעת שהיא מתקשרת במכוון להתייעץ על זה ספציפי ודי על בסיס קבוע.

אז נכון שזכותה, לגמרי זכותה,אבל גם מהצד זכותי להיפגע 

אני בן אדם מאוד פתוח ומשתף מהר, ובכללי מרגיש לי שאולי לאנשים לוקח יותר את הזמן/ לא כמוני ולא רוצים לשתף בכלום.

אז אני תוהה אם זה בגלל שזו אני למרות שזה לא נשמע לי הגיוני, כי אני נותנת תחושה טובה, או בכללי שיש לאנשים קצב אחר ממני ואולי אני נפתחתי מדי מהר ופחות חוששת מלהיפגע ולאנשים יש יותר מחסומים?!

שככל שאני משתפת פחות, אני גם נפגעת פחות. לפעמים אני יוצאת סנובית מעצבנת וזה לא מפריע לי.

גיסות שלי דיי דומות לגיסות שלך. הן חופרות בחיטוט ושאלות. על עצמן לא ישתפו

לכן גם הפסקתי לשתף, הפסד שלהן  מצאתי לי מקומות אחרים לשתף בהם את החוויות- כאן למשל (או לשתף את אמא שלי, ממש חיזק לנו את הקשר. יש לי חברות / שכנות נוספות שאיתן יכולה לפטפט בצורה יותר חברית ונעימה)

אני שמה לב שמאז שהפסקתי לשתף את הגיסות לפני בערך שנתיים,

מצד אחד סוג הקשר השתנה

מנגד אני מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי ולא מרגישה בכל ביקור או שיחת טלפון בחקירה עם מבול שאלות שצריכה לתת עליהן

ממליצה לך לנסות למצוא אוזן קשבת אחרת,

למצוא אחת אחרת שתוכלי לשתף אותה

אל תתני לאחרים לנהל לך את הלב.

לגבי ההריון,

אני גם לא שיתפתי. את לא יונת הדואר של אף אחת שם.

תני להן לגלות את זה בתשיעי ואם לא תרצי לבקר שם אז שיהיה גם אחרי הלידה. 

גם אחרי הלידה לא צריך לספר במיידי דקה אחרי חיתוך החבל. אפשר גם רגע להתאפס ולספר כמה שעות אחרי.. תנהלי את השיתופים שלך מתוך מקום שטוב לך בו. אל תרגישי מחויבת לשתף כי "ככה צריך".

אני זוכרת שהייתי בהריון ראשון אחרי כמה שנות ציפייה וסיפרנו לחמותי בחודש רביעי ואז היא אמרה תשתפי את הגיסות

וזה ממש הפריע לי כי הן אף פעם לא משתפות מחכות שיראו לבד, גם אם זה חודש תשיעי.

בסוף לא סיפרתי והן ראו לבד.

לי נח בגישה הזו, אם היו משתפות אותי, הייתי מרגישה צורך לשתף אותן במיוחד שחיכנו הרבה שנים ומאוד חששנו כל ההריון שהכל יהיה תקין

לספר לגיסות שלך על ההריון. 

אנחנו מספרים לחמותי וחמי. 

שאר הגיסות יראו לבד כשתצא הבטן. רק בהריון הראשון כאילו הודעתי, אבל עם כל השאר לא הודעתי לאף אחד. 

גם אצל המשפחה של בעלי יש קטעים ממש דומים למה שאת  מתארת.

בכנות? אני מתבאסת. הייתי רוצה קשר יותר קרוב עם הגיסות מכל מיני בחינות.

אני יכולה לומר שכשגיסתי התחתנה הרגשתי שאני לא ממש מתרגשת וחווה את זה איתם ביחד מתוך הניתוק והאכזבה מחוסר השיתוף בתהליך.

אבל בסוף אני כל הזמן מזכירה לעצמי שזה שלהם ולא שלי. ועד כמה שזה מבאס אותי, זו הבחירה שלה, וזכותה לא לשתף בכלום. 

נכון, זה משפיע על הקשר בינינו, אבל לי אין מה לעשות עם זה.

למדתי לא לחפש בגיסות שלי חברות נפש, ב"ה יש לי זוגיות טובה וחברות טובות, ומותר לה, וזה שלה.

לא נראה לי שיש מה לעשות חוץ מלשחרר את זה

אז קבלי לפחות את הבנתי (:

יש לבעלי אחות אחת וגם איתה אין ככ קשר... כלומר שנגיע לשם אז כן היא תקפוץ עם הילדים ותדבר וכו.. 

אבל זה קורה פעם בשנה. אנחנו לא מגיעים לשם שבתות וכו..

אז הנה אפילו על ההריון לא סיפרתי.. סיפרנו לחמתי בחודש 7, כנראה היא סיפרה לה... והנה יצא שחגגתי יומולדת לפני שבועיים בערך, אז התקשרה לאחל מזל טוב ועל הדרך אמרה- את לא צריכה ללדת? או משהו כזה.. והיה ברור לי שחמתי סיפרה לה..

אני בהתחלה הייתי מנסה מאוד ליצור קשר ולפתח אותו, אבל ראיתי שמהצד השני אין ככ התייחסות וכו, אז לא המשכתי לנסות... 

לכן אומרת, תנסי למצוא חברויות במעגחים אחרים שאת נמצאת בהם.. נניח גנים של הילדים, חוגים, הקהילה, שכנות, עבודה.. 

מבינה את הקושי, הייתי שם.. 

בהצלחה 🙏🙏🙏

בפועל אני מרגישה שאני פשוט לא מרגישה טוב כל ההריון. נקודה. מחכה ללדת 

אבל אף פעם לא מרגישים טוב בהריון. 

לפחות אצלי לא. 

בכל שליש יש דברים אחרים שקשים. אכן, מבאס וקשוח. אבל ככה זה הריון. לרוב השליש האמצעי הכי סביר. 

לעובר . נשים מדהימות אנחנו 

מותר להתלונן שקשה. כי זה באמת כך. פשוט השאלה איזה תחושות זה מציף בך, של הודיה לה' על הנס שנקרא הריון או רק רטינה למה הכל נורא קשה... 

זה ממש עבודה עצמית. 

אומרת בתור אחת שמצד אחד מטופלת פוריות ומצד שני סובלת מסימפיזיוליזיס כל הריון ולרוב יש תוספות נוספות... 

היום הייתי בטיפול השבועי אצל האוסטואופטית, והסבירה לי (כמו שאני אוהבת) למה המקום ככה כאוב, המה קורה לו פזיולוגית... ובסוף מה שעלה לי לומר זה- איזה מדהים שהגוף מאפשר דבר כזה! וישר היא אמרה שזה נס כל ההריון. 

יכולתי להתבאס שהעצמות שלי זזות מלא והחיכוך התמידי גורם לתגובה דלקתית וכואבת... וזה נכון, זה בהחלט מבאס... אבל ממש בחרתי איך להתסכל על זה, ועם התחושה הזאת מילאתי את עצמי... 

וכן, יש גם זמנים שאני מרגישה טוב, ובזמנים שקשה אני מבינה שזה זמני ונועד שאוכל להביא חיים... וב"ה על כך. 

אין בזה כללים, יש נשים שחלק גדול מההריון מרגישות אחלה, ויש כאלה שכל התשעה חודשים מתמודדות עם תחושות לא טובות.

אצלי משבוע 16 אני מרגישה בסדר, לא בשיא כוחותיי אבל כבר בלי בחילות וזה ממש לחזור לחיים נורמליים.

בסוף ההריון יש כבדות, קצת כאבי גב, אבל כשאני נזכרת בבחילות של ההתחלה הכל מתגמד. 

מקווה שתהני מתקופה של לחוות את ההריון רק מהצד היפה והנעים שלו!

משבוע 16 והלאה שלא בערך להתחלה 

נכון שיש פה ושם אבל סה''כ תודה לה' ממש הרבה יותר קל

מנשים שמרגישות מעולה כל ההריון ולא סובלות מכלום, קלילות ומתפקדות כרגיל ללא מאמץ (כן יש כאלה..)

עד נשים שחולות תשעה חודשים

אז בגדול הכל נורמלי ואי אפשר לדעת מראש;)

אני אגב בקצה השני, חולה מאד מאד כל ההריון מלפני ההריון ועד הלידה, באשפוזים, שמירה, תרופות וכו.. כמעט סיעודית חלק מהזמן...

שבעז"ה יעבור לך בקלות!! שליש ראשון קשוח לרוב אז יש תקווה שתרגישי טוב בשליש השני🩷

ת'אמת בתחתית לכוס חמה לא הייתי משתמשת אבל היי מה עם תחתית לסיר?? זה ממש שימושי אצלי.

מרגש ממש ואיזו שמחה זה כל הניסים ❤️ תודה שאת משתפת אותנו!

(הכותרת זה ההסבר בע"פ, בעיצוב זה המילה תודה בצורה מהממת)

תחתית לסיר - לא מצאתי מקום רלוונטי שעושה משלוחים 

וגם קצת מעמיס על ההוצאות שאנחנו ממילא משקיעים... 

תודה לך על השמחה! 

אבל זה יפה גם ליופי.

מזל טוב והרבה הצלחה בהמשך!

מעולה, עזרת לי. 

תודה!!! 

וכיוון שהביצית פוריה למשך 24 שעות, שווה לנסות גם היום.  

אין באמת יכולת השפעה על קליטת הריון של בן או בת בתזמון היחסים לפני הביוץ / ביום הביוץ. ההסתברות נשארת סביב 50% פלוס/מינוס אחוזים בודדים.  

זה לא מעלה את ההסתברות ל- 90%… אפילו לא 70%…

כי לפי הסטיק זה אמור להיות 24-48 שעות מהחיובי, אז השאלה אם החיובי זה נחשב אתמול או הבוקר? בכל מקרה זה לא מסתדר שהביוץ אתמול...

לפי ההפרשות אז יכול להיות באמת.

 היום ב 11 כתבת שהיתה לך בדיקה בסטיק פחות חזקה מאתמול, ואתמול היתה ׳בוהקת׳, אז ברור שהבדיקה של אתמול היתה בשיא של עליית הורמון ה LH שגורם לביוץ כעבור כיממה.   

ההפרשות היום מעידות לדעתי שהביוץ היה כבר 

נראה שהביוץ היה ביום ראשון או שני, או שלישי בעצם.

אז נניח יום רביעי הבא? מתי יכול לצאת חיובי אם כן? הכי מוקדם, גם אם זה לא ודאי.

זה אומר שהביוץ היה בשני-שלישי. אין צורך להמשיך לעשות בדיקות ביוץ אחרי שיוצא חיובי! אין דרך לבדוק שהביוץ הסתיים. הקפיצה של ההורמון שמזוהה בבדיקה היא מאוד קצרה, כמה שעות. והיא מתרחשת כ36 שעות לפני הביוץ. 

פעם אחת גם בדקתי במעקב זקיקים תוך כדי

אצלי הבדיקת ביוץ יצאה חיובית לגמרי במשך כמעט שבוע

ורק אז היה יום אחד שהפס היה הרבה יותר חזק פתאם משהו בולט-ולמחרת נחלש משמעותית ואכן אז היה הביוץ לפי המעקב הזקיקים

אבל גם לפני הבדיקות יצאו ממש חיוביות פסס זהה+

אם היתי פועלת לפי ההוראות היתי מפספסת ביוץ

כאילו את אומרת שאת מזהה את הביוץ לפי היום שבו הפס נחלש? או לפי היום שבו הוא משמעותית יותר חזק? כי ביום שני כבר היה חלש יותר.

לא בדקתי עוד אחרי זה.

שאת לא קוראת נכון את הבדיקות הביוץ.  בדיקת ביוץ זה לא כמו בדיקת הריון ששני פסים זה חיובי. זה חיובי רק כשהפס השני כהה מאוד, כמו פס הביקורת או יותר. גם אצלך זה היה ככה בתאור שלך, שכשהיה חזק יותר אז זוהה ביוץ במעקב זקיקים. זה בגלל שהLH קיים כל החודש, לא רק לפני ביוץ, אבל עולה לערכים גבוהים יותר לפני הביוץ. יש נשים שאצלן ערכי הLH גבוהים מהרגיל, למשל נשים עם שחלות פוליציסטיות, ואז באמת הבדיקות האלה לא אמינות אצלן ועדיף שלא יתשמשו בהן. גם זו אפשרות שיכולה להסביר את מה שתארת.

וכן הן היו חיוביות לגמרי- הפס השני היה זהה ואף יותר חזק מהבקרה

אבל באמת כנראה באותה תקופה ההורמון שלי לקראת הביוץ עלה ונשאר גבוה עוד לפני..

והגיע לשיא באמת סמוך לביוץ

אז כנראה שבזמנו היתי צריכה לחכות רק לפס המממש חזק

אבל מאז זה השתנה

ההריון הנוכחי שלי- אפילו לא הצלחתי לזהות בודאות ביוץ כי כל יום יצא כזה גבולי ולא ממש חיובי

אבל כנראה מתישהו היה ביוץ כי ב''ה מסיימת שלישי תכף בעז''ה

את זה

אחרי הביוץ? כי אם היה חיובי אבל אחר כך המשיך להיות חיובי, אז התהליך של הביוץ התחיל כבר בחיובי הראשון בעצם?

ומתי הכי מוקדם שאני אוכל לבדוק הריון?

ואם היינו יחד רק ביום ראשון בערב אז עדיין אפשר להיקלט, גם אם הביוץ היה נניח רק בשלישי, נכון?

כמו שכתבתי מקודם, הקפיצה שמזוהה בבדיקות ביוץ מאוד קצרה וחד פעמית. הביוץ לא מתחיל כשהבדיקה חיובית, הביוץ מתרחש כ36-48 אחרי שהבדיקה חיובית. אפשר להכנס להריון גם מקיום יחסים יומיים שלושה לפני הביוץ.

אז אם את טוענת שרק יום אחד יש בדיקה חיובית זה לא עוזר לי לדעת מתי היה הביוץ שלי, כי עובדה שהיה לי חיובי יומיים...

זה יום יומיים אחרי הבדיקה החיובית הראשונה, כמו שאמרתי לא אמורים להמשיך לבדוק אחרי שיוצא חיובי. אלא אם יש ספק ואז אם יוצא שוב חיובי תתייחסי לבדיקה היותר חיובית, עם הפס הכהה יותר. בכל אופן הבדיקות האלה לא תמיד אמינות ואם יש צורך ממשי לדעת את מועד הביוץ עדיף לעשות מעקב זקיקים.

אולי משהו עובר עליה בגן?

בגן אנסה לברר

הבעיה היא שהגננת אם לא הייתה כל השבוע (הפספוסים התחילו קודם )

תודה!

דלקת בדרכי השתן?

היא נמצאת בגן?

הולכת שם לשירותים? (יום אחד גיליתי שהתאומות שלי לא הולכות לשירותים בגן כי משהו מפחיד אותם שם...)

אבל קור יכול להיות..

קפוא פה בכללי ומרגישה שממש קשה לי לחמם את הבית

היא בדרך כלל מגיעה לשירותים ומפספסת ליד האסלה אבל לפעמים גם סתם באמצע הבית.

אבדוק עם הגננת מה קורה בגן. תודה! למרות שאין חוקיות וזה לאו דווקא סמוך לחזרה מהגן. היום לדוגמה זה היה בבוקר עוד לפני שהתלבשה וב17 בצהריים, אבל לא נראה לי שראיתי אותה הולכת לשירותים מאז שחזרה מהגן  

תודה!

אז אולי זה כיוון ששווה לבדוק בכל זאת סביב השעות המועדות

וכשהיה לה זה בא לידי ביטוי בשינה ולא פספסה בכלל..

את חושבת שזה יכול להיות שונה מהדבקה להדבקה?

ישר על הבוקר כשקמים ושוב כשחוזרים מהגן.

ככה החוויה של להתפנות לא תהיה לה עם התנייה של קור והיא לא תימנע מללכת לפני הרגע האחרון.

וגם זה כבר פעמיים יזום אז יוריד את הפספוסים בכל מקרה.

תודה!

ננסה

אז החלפתי לה בגדים כי היא שיחקה במים ולא כי היא פספסה 🤣 כבר התקדמות..

בהצלחה!

בת 3 ו9 חודשים ובשבוע האחרון בורח בלילה פעם או פעמיים.. לא מכירה את זה כבר כמה פעמים ושללנו תולעים🤔

ב"ה היא היחידה אצלי שלא מרטיבה בלילה

מאוד נפוץ בגלל הקור

וניסתי להוסיף גרביים ולא עוזר.. יש שם תנור וממש חם! (אני ישנה רק עם ציפית ופיגמה קיצית מרוב חום)

תנסי אולי לשים לה עוד שכבה ברגליים.

לק"י

לא יודעת אם יותר משנה אחרי שגמולים.

אבל לפעמים כשהם עסוקים, חבל להם לעזוב את העיסוק וללכת לשירותים. או שהם הולכים ברגע האחרון....

וממש שינוי מהדפוס הרגיל שלה אז נראה לי שיש עוד כיוונים לבדוק כאן..

תודה!

עדיין יכול להיות?

אני שמה להם גם גרביונים מתחת למכנסיים. 

ועדיין יש פספוסים פה ושם.. 

בימים הקודמים היא ממש התנגדה לזה.. 

היום הסברתי לה למה והיא שיתפה פעולה

יחד עם ההצעה של אמאשוני לחמם את השירותים באמת היא לא פספסה היום

זה לעשות רשימה בלילה של מה בדיוק אני רוצה להספיק בבוקר

לא הולכת לישון עד שמתקתקת הכל

או לחילופין, ישנה בוקר עד 11 עם הבייבי - בתנאי שהדברים שאני רוצה לעשות אלה דברים שיכולה לעשות ביחד איתו

מזל טוב לך, מלא נחת.  

חופשת לידה זה לנוח, להנות עם התינוקת.

אולי תעשי לעצמך רשימה של דברים שהייתי רוצה להספיק ותכניסי משהו קטן כל יום לפני או אחרי השינה.

ועוד חודש ככה תקדישי את החודשיים האחרונים למשימות/ תחביבים

יש לך כבר רעיונות למה היית רוצה להספיק? לטפח?

גם אני 3 חודשים אחרי לידה. מאריכה בחודש בערך.

ומוצאת את עצמי כל היום מתרוצצת מרופא לרופא ומטיפול כזה לאחר

ב"ה שרק בדברים קטנים, אבל זה מתיש

עייפה

משוועת ליום אחד של להשאר בבית ורק לישון שעתיים

בלי לעשות כלום

תתפנקי אחותי, כמה שאת רק יכולה

ואז פתאום בגיל 4 או 5 חודשים, מעצמו נהיה לי להספיק ולא לחזור לישון,

והבנתי שככה זה, גם אם אני מספרת לעצמי שישנתי מספיק בלילה - הגוף עדיין עייף, ושינה לא רציפה היא פחות מספקת,

וכשהגוף כבר לא היה עייף כל כך - לא התחשק לי בכלל לחזור לישון.

לא הבין שזו תקופה שלא קשורה לחופש בכלל.

היו צריכים לקרוא לזה החלמת לידה.

זה זמן של החלמה, שבו הגוף חוזר לעצמו ומשקם את עצמו.

שינה היא חלק חשוב מאוד בהחלמה, בטח כשיש עוד ילדים בבית.

אז תסתכלי על זה ככה: זה שאת ישנה יעשה ממך אמא טובה יותר. זה בדיוק הזמן להתפנק ולנוח באמת.

וב2 הילדים חוזרים, אין לך הרבה אפשרויות לנוח באמצע היום אז את חייבת את הבוקר לעצמך.

אני ישנה גם עם קטנים בגילאים גדולים יותר, אז תרגישי בנוח

בעיני 'חופשת' לידה זה בדיוק הזמן לשון בבקרים כמה שיותר 

וגם אני ישנה בבקרים עם תינוקות הרבה יותר גדולים

לפורפורציות😉

אבל אם זה מפריע לך אולי תחליטי כל יום משהו אחד שאותו את עושה ורק אחריו חוזרת לישון

אחרי המעשה

השינה או העשיה

וזה לגמרי בסדר לבחור בשינה

כי ראיתי שזה ממש משפיע לי לטובה על המשך היום.

אם לא הייתי חוזרת לישון אז רוב היום שלי היה מרוח ועייף

ואם הייתי חוזרת לישון לעוד שעה שעתיים כל היום שלי היה מתמלא באנרגיות והייתי מלאת כוחות עד הערב.

לפחות אצלי, אני מרגישה שלכל שינה יש ערך, והיא משפיעה לטובה על התפקוד שלי ולא סתם התפנקות.

אם היו ימים ספציפיים שהייתי רוצה להספיק בהם דברים מחוץ לבית אז הייתי קמה מוקדם.

בכללי אני לא חושבת שרוב האמהות לילדים קטנים צריכות להלחם ברצון לשון, אמא עירנית זה אחד הדברים הכי חשובים שיש.

(כמובן אם אין שום הבדל מבחינת התפקוד וההרגשה שלך אם את חוזרת לישון או לא אז אולי יש עניין להתגבר, אבל לא נשמע לי מאוד סביר)

עזרתן ממש להבין שזה ממש נורמלי

קראתי הכל ובאמת התעודדתי שיש לזה הרבה יתרונות.

תודה צדיקות.

אמשיך לישון בכיףףף

לא תמיד ישנתי בבקרים

אבל גם לא עשיתי שום דבר מיוחד.

זה היה הכיף. בלי לחץ בלי מחייבויות (כמעט).

בחודש האחרון של החופשה כבר לא היה אפשרי כי זה היה חודש של החגים והרבה עבודה..

חזרתי לעבודה

ואני מתגעגעת כ"כ לימים האלו...

אולי תחליטי על בוקר אחד שבו את עושה משהו שבאמת כיף לך אם חשוב לך לישון קצת פחות.

בכללי צריך להעיף את המחשבה הזו שחופשת לידה נועדה כדי להספיק משהו

היא נועדה להחלמה שלך ולטיפול בתינוק

גם אם את מאריכה זה לא שונה בהרבה היא עדיין קטנטנה ודורשת

התגובות שלכן היו מחבקות וגרמו לי לישון בכיף בלי יסורי מצפון. ופשוט להתחזק. תודה 

אין מפנק מזה!!! 

אחר כך בעבודה אין את הפריבילגיה הזו... 

עם זאת אני ממש מבינה את ההרגשה שלא מספיקים כלום, את יכולה להגדיר לעצמך יום או יומיים בשבוע שאת לא חוזרת לישון אלא עושה דברים, ובשאר - פנאןןן

מאוד מאוד נבהל כשהשכנים למעלה גררו כסאות וכששמעו אופנוע מרחוק

אז כן לגמרי מכילים את הפחד שלו ואומרים לו שאנחנו שומרים עליו

ומעבר לזה אנחנו צועקים ביחד על הרעש, למשל: "שקט אופנוע! לך מפה!"

או: "כסאות תפסיקו לעשות לנו רעש! זה עושה לנו לא נעים"

ואז אנחנו אומרים לו שהכסאות מפחדים ממנו או שהאופנוע נורא נבהל ועכשיו הוא לא יעשה רעש

בהרגשה שלי זה מאוד עזר.

יכול להיות שהוא חווה רגרסיה כי אבא פתאום חזר? 

אצלנו כל סבב של מלחמה העיר הייתה מאוד מטווחת ולקח להם כמה חודשים להשתחרר מהפחד מרעשים ומפחדים בכלל

מה שעשיתי - קודם כל נתתי מקום לפחד וחיבקתי אותם. הסברתי מה הרעש והייתי יותר צמודה אליהם כדי לתת בטחון (לא שהם נתנו לי לזוז לאנשהו, כן..?)

במקביל, הרבה מוזיקה וריקודים (תנועה משחררת חרדות) דגדוגים, והפרחת בועות סבון גם יכולה לעזור

לא הייתי אומרת לו שלא צריך לפחד.

הייתי אומרת לו הפוך שזה לגיטימי לפחד, כי באמת הרעש מבהיל.

אח"כ אפשר להוביל לתהליך חשיבתי:

יש רעש,

מפחיד,

צריך להיזהר, 

הרעש לא מסוכן,

אפשר להירגע.

לתת לו לנוע במעגל הזה, לעבור את התהליך בעצמו.

לגבי החזרה מהמילואים יכול להיות שזה נדבך על נדבך. תחבקו אותו חזק, זה מתמתן עם הזמן ❤️

ממש תואם גיל, ממש!

לחבק הרבה 

הזדמנות להתקרב ולהתחזק ולחזק את הקשר...

אני גם שמעתי שלא להגיד לא לפחד

אלא לתת לזה מקום

הפחד הוא בריא וטוב

הקב''ה ברא אותו כדי שנדע להחזהר מדברים כמו בור מסוכן

כמו כביש מסוכן

כמו לקפוץ ממקום מסוכן

זה בסדר שמפחדים וזה טוב

אבל הכל בסדר

ה' תמיד שומר עליך

אבא ואמא פה איתך ןשומרים עליך

עצם התגובה הרגועה מרגיעה יותר מאשר שרציונלית מנסיפ להסביר למה להירגע....

בהצלחהההה

אבל הייתי נותנת לו אותם סתם. מנתקת מפחדים. 

על כלבים או טרקטור הייתי פשוט אומרת משהו כמו , כן טרקטור מרעיש , כן כלב נובח . וזהו. זה מה שאני עושה. 

קצת לחכות את הרעש כשאין בריצה כמו אופנוע בכביש. זה הצחיק אותו והתחיל אחרי כמה פעמים לעשות איתנו, עד שהפסיק לשמוע את הרעש המסוים הזה. 

רעשים שכן בשליטה שלנו כמו מיקסר, מקדחה וכו, אז מודעיה לו לפני שמפעילים והולך להיות רעש חזק, ומעמידים אותו לידנו ושמים לו יד על האוזניים ומסתכלים ביחד על המכשיר העובד עד שיסיים. 

או רעש שכל פעם ששומעים אותו רצים לחיבוק. הוא באאלינו מפחד, אבל אם אנחנו שומעים את זה מתחיל אנחנו רצים אליו בנחת, ונותנים חיבוק כמה שצריך. וזה הופך להיות התניה שהרעש הזה מגיע עם חיבוק. אם אפשר אז גם ללכת לראות את מקור הרעש. אצלנו רעש של מטוס זה חיבוק ואז לצאת לחפש אותו, הוא כבר מבקש מעצמו שנראה לו את המטוס. 

לגבי הלילה- אני פה איתך. אתה רוצה מים? חלמת משהו לא נעים? אמא שומרת עליך. תמשיך לישון מתוק, אמא פה. אחרי שנרדם אנחנו חוזרים לחדר שלנו. אם זה כמה פעמים בלילה, הייתי מאשרת שינה עם ההורים לתקופה. מההתעוררות הראשונה.  

ברוך ה' כמעט ולא היו אצלנו אזעקות, בערך 10 בכל המלחמה והוא די אהב את זה כי היינו יוצאים לחדר מדרגות ושמים שירים והוא היה קטן מכדי להבין את המשמעות (אין אחים גדולים, ואנחנו לא שידרנו פאניקה) @המקורית ובהחלט יכול להיות רגרסיה מזה שאבא חזר, אבל חשבתי שיהיה להפך... באמת יש ירידה בטנטרומים ושיפור קל בשינה, אבל בתחום של הפחדים זה ממש החמיר 😬

תודה רבה רבה לכולכן, על הנירמול והעצות המחכימות! באמת תודה ❤️

זה ילד בכור שלי, ואני מקבלת ממכן ומהפורום המון המון! זה נותן כלים מבעלות נסיון, ועוזר לי לשכלל את ההורות שלי ולהיות יותר בטוחה בעצמי. באמת תודה לכן שעצרתן להגיב ולהחכים אותי 🫶

ממש חלש, יכול להיות שטועה..

מקווה ממש בשבילך!

הריון צעיר מאד

בעז"ה בידיים מלאות ובבריאות

קרה לי פעם ככה כשבדקתי מוקדם מאוד ביום ה8-9 לביוץ

אבל זה היה נכון