עבר עריכה על ידי אובדת חצות בתאריך כ"ט בתמוז תשפ"ד 13:02
עבר עריכה על ידי אובדת חצות בתאריך כ"ט בתמוז תשפ"ד 12:59
עבר עריכה על ידי אובדת חצות בתאריך כ"ט בתמוז תשפ"ד 12:57
עבר עריכה על ידי אובדת חצות בתאריך כ"ט בתמוז תשפ"ד 12:54
תקציר:
אחותי הגדולה היא כמו אמא נוספת בשבילי (שתהיה אמא שלי היקרה בריאה
) ודמות שהיא מודל לחיקוי.
יש בינינו הפרש של 18 שנה, היא הגדולה ואני הקטנה, אני נולדתי כשהיא הייתה בשירות לאומי, אנחנו אחיות בנות לשני אחים, היא לימדה אותי מלא על החיים.
כל קיץ בילדותי לקחה אותי אליה לשחק עם האחיינים שלי, פינקה אותי כאילו הייתי הילדה הרביעית שלה, תמיד לקחה אותי לבילויים ומסעדות, קנתה לי מתנות ושמלות, הלכה איתי לשופינג, מעבירה לי בגדים שווים ונעליים ואיפור, הכל חדש ויוקרתי ושווה.
הכי כיף אצלה בעולם, האירוחים הכי שווים ומפנקים וטעימים ותמיד ברוחב וברווח עם ההתייחסות הכי מהממת לכל אדם.
לימדה אותי מלא על השקעה, ועיצוב וסטייל וספרים וסרטים וכו'.
היא ממשיכה להיות משמעותית עבורי גם היום כשאני בוגרת- בזכות זה שהיא שגעה לי את השכל בטלפונים ויעצה לי אני נשואה היום באושר ב"ה כי הייתי רווקה מבוגרת ומתלבטת, והיא לא ויתרה לי! בלידה שלי היא לקחה חמישה ימי חופש במשרת ניהול (!!!) כדי להיות איתי בחדר לידה כי ידעה שיהיה לי קשה וקנתה לי שמנים מפנקים, בשמים וכל מה שהייתי צריכה עוד לפני שבכלל ידעתי את זה שאני צריכה את זה. וזה הפך את הכל לחוויה עם שחנ"שים כיפיים על המשפחה ועל דעות ועל העולם.
היא הבנאדם הכי טוב לב, רחב לב ונדיב, צדיק, עוזר, מכבד את ההורים, רק רוצה להעניק, תמיד עוזרת להורים, נכנסת לחשבון, מנהלת אותו ביד רמה, מקבלת החלטות, מנווטת את המשפחה, בקיצור בת בכורה. כל מה שאני מפונקת מדי לעשות, לא טובה בלעשות, לא רוצה לעשות, לא יודעת לעשות-הכל תמיד מונח על כתפיה
והיא גם חילונית. דתל"שית. התחתנה עם בחור חילוני. ויש להם בית מהמם, והילדים שלהם כבר גדולים, קצת פחות מהגיל שלי שבו התחתנתי.
מה אני עושה עכשיו כשאחיין שלי הראשון שמתחתן אצלה, לא רוצה להתחתן בחתונה דתית?
דברנו על זה, אחותי דברה איתו עם בעלה, אמרו לו שזה הכי חשוב להם בעולם לכבד את המשפחה הדתית של אחותי וגם גיסי תומך ממש,
ועדיין הם לא רוצים? אחותי ספרה לי בכאב, שהוא לא חושב שהוא לא מכבד אבל רוצה לנהל את החתונה בדרכו.
היא לא רוצה להיות איתו בפיצוץ משפחתי או בנתק, זה ממש לא המשפחה שלנו, והיא גם אומרת לי בצדק, בתקופה הזו במדינה ובלוח הזמנים היהודי (3 השבועות וכל הפילוגים בעם) מה יתן לריב וללכת איתו ראש בראש?
אבל עדיין מאכזב, שבכל השיחה שהם יזמו איתו (אחותי יצאה גדולה, היא אמרה לי תנו לי צ'אנס להגיע אליו ולשכנע אותו ואני מקווה שיהיו לי חדשות טובות) הוא לא גילה רגישות או רצון לכבד או הבנה. אחותי אפילו אמרה לו שכשצד אחד מכופף צד שני מבלי התחשבות ברגשותיו זה לא ניצחון.
אז אני מתפללת, ואומרת גם לאמא שלי שצריך רק לכבד ולהתפלל שיבנו ב"ה בניין עדי עד ויצליחו ב"ה, אבל מה לעשות?
אני יודעת שמבחינה דתית פרופר, אולי אסור להיות בחופה , שאלתי איזה רב וזה מה שאמר אבל אני לא בטוחה שזה מחייב אותי.
אני לא יכולה לא להיות בחופה ולא לכבד את אחותי. אבל מה אמור להיות ה-mind set?
אמא לא רוצה ללכת לחופה בקטע דתי עקרוני. שזה כמובן עלול לפגוע באחותי.
החתונה מתקרבת, ניסינו הכל ולא ממש הולך, ועדיין בלבי מתפללת שיהיה שינוי, תמיד אפשר להחליט אחרת. כמובן בדרך טובה ונעימה ב"ה.
כמובן שכל הקרובי משפחה הדתיים\חרדים שלנו\ חברות דתיות של אמא ואפילו חמי וחמותי זה לא רלוונטי להזמין לחתונה כזו, כי לא נעים שזה לא דתי אורתודוקסי.
מה עושים? מה היחס שלי אמור להיות?
תכל'ס- בא לי לקנות שמלה ואיפור ושיער ולהשקיע אבל זה קצת מבאס.
ובעיקר, ואולי זה מה שכואב לי הכי הרבה, מבאס שאני הדודה הצעירה והדתיה שלהם, כל השנים חשבתי שהקשר בינינו הוא מופת לגשר בין חילונים לדתיים.
אחיינים שלי היפים, המוכשרים, האהובים האלו שאני גידלתי! יכולים להיחשב מרכז-שמאל אליטיסטי, גרו בקיבוץ,
אבל רק להם יש סבא וסבתא ודודים דתיים וזה היה לי כיף תמיד להיות דודה כיפית וצעירה אבל גם דתיה וחשבתי שהם ספגו משהו בכל השנים. משהו על היופי של הדת, והיופי של השבת, ועל הדרך ארץ ועוד ועוד. כמה שאחותי מדהימה עבורי, אני הייתי סמל בשביל אחיינים שלי איך אפשר להיות גם דתיה וגם מגניבה, הם אפילו הכניסו אותי לספרי שורשים שלהם בביה"ס שיש להם דודה מצד אמא דתיה וחמודה שמשחקת איתם ובגיל שלהם וממש כיף איתה
בקיצור, תמיד התגאיתי במשפחה שלי שאנחנו הכי אוהבים ומכבדים, לא משנה מה קורה בעם ובארץ.
ובסוף בגלל כל המהפכה המשפטית והפילוגים- זה מה שנתן את הטון. אפילו אנחנו במשפחה, יש חילוקי דעות פוליטיות וכו' למרות שעדיין אוהבים אבל יותר מורכב וקשה.
ויש כ"כ הרבה חילונים שמעריכים את היהדות ועושים חתונות דתיות,
ודווקא במשפחה שלי, האחיין שלי שאני כ"כ אוהבת ושמחה בשבילו ומחבבת את כלתו היפה רוצה להתחתן בחתונה לא דרך הממסד וגם לא דרך צוהר?
ממש עצוב לי בלב.
