שרשור חדש
שלום לכםאנונימי (פותח)

אני נשוי פעם שניה ונפגש עם בני מנישואין ראשונים מס' פעמים בשבוע וכן כל שבת שלישית,

במסגרת הסדרי ראיה.

 

ברשותכם, רציתי להעלות נושא די כאוב, דווקא מזוית הראיה שלי, בתור אב, ואשמח לדעת מה דעתכם בנידון ואיך אתם ניגשים לעניין..

 

כאשר נפרדנו הילד היה ממש פעוט, ונדמה כאילו גדל והתפתח מתוך הבנה שמאז ומעולם הוריו היו פרודים וגרושים וזה היה לו מובן מאליו.

לאחרונה, כנראה מצפיה במשפחות מאוחדות או מילדים בגן שלו, הוא מביע רצון שנחזור לגור יחד.

הלב נחמץ כלפי השאיפה התמימה והכ"כ בסיסית שניטלה ממנו, ואני הייתי שמח אם תוכלו לשתף אותי ברצנות הכמוסים שלכם במידה וגם אתם השתוקקתם שההורים ישובו לחיות יחד כשפחה נורמאלית, ובתגובות של ההורים.

 

תודה רבה!

לא מבינה מה המטרהלארוצהלהגיד

אל תנסה להבין.

אתה לעולם לא תבין.

אתה תחשוב לעצמך שאתה בוודאי מבין, כי לא רק הבית שלו התפרק אלא גם שלך. 

ולך זה עוד חמור יותר, כי אלו נישואים.

ושאם אתה התגברת אז גם הוא יכול.

"הרי ילדים מסתגלים מהר"

אתה לעולם לא תבין איך הוא מרגיש.

כי הנה נשאת בשנית.

הקמת בית חדש.

חיים חדשים.

אבל הילד שלך? לנצח ביתו יהיה מפורק.

הוא לעולם לא ידע איך זה אמא ואבא. מה זה אמא ואבא.

אתה לעולם לא תדע מה עובר עליו, מה כואב לו.

לא אתה, ולא אמא שלו, ולא אני, ולא אף אחד בעולם. 

 

אין אפילו בן אדם אחד בעולם שמבין ילד להורים גרושים. כי כל סיפור שונה, וכל ילד מגיב אחרת, וכל גיל משנה את ההסתכלות ואת העולם שלנו. 

 

אין עניין שנספר לך, שנחלוק מה אנחנו מרגישים. לבן שלך זה יהיה שונה.

הכאב יהיה אחר, התסכול יהיה אחר, החסר יהיה אחר. החיים שלו יהיו אחרים. 

 

 

אנחנו יכולים לגלול לפניך גם את הצרות שלנו, לבכות, להתלונן. ואתה תצטער ותזדהה כי תחשוב על הבן שלך, אבל זה לא באמת יעזור לך להבין אותו ואת מה שעובר עליו.

אז אני אוותר. 

אני מסכימה עם מי שמעליי ^^תיפיונה
מסכים מאוד....דןציון
מסכימה, כל מילה...אש להבה
אני לא מבין מדוע את כותבת מתוך כעסאנונימי (פותח)

ומדוע את בוחרת לקבור את התחושות שלך

ולהרקב עם עצמך.

 

מה זה נותן לך?

לבן שלי זה ודאי לא תרם, וחבל.

בדיוק. אתה לא מבין.לארוצהלהגיד


נכוןאנונימי (פותח)

וכשאשר אני עובר על ההודעות שלך אני מבין שזו ההתנהלות שלך כאורח חיים-

להסתיר. לכסות. לבלוע בשקט.

 

מסתבר שאת יותר אומללה ממאיימת.

יהי רצון שה' יפתח לך את הלב!

ויתן לך את הכח לשתף להכיל ולעכל!

כשהיא אומרת לא רוצה היא לא רוצה!!!גריזלי

אל תחפור (אנימציה של חפירה)!!!

 

דבר שני אמרו חזל"נו "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו"

ואתה כנראה לעולם לא תגיע למקומה ...

 

ומי אתה שתגיד לה שהיא אומללה? על סמך ההודעות בפורום?

גם פנים אל פנים קשה לקבוע אם אדם כלשהו אומלל

אז קצת הגזמת גזם.

(אתה עוד אומר אתה ומתחבא מאחורי אנונמי)

 

ואגב אני גם מסכים עם מה שהיא אמרה

לא באמת תצמח לך תועלת מכל זה!

 

 

 

לארוצהלהגיד - אני מקווה שלא נסחפתי זה קורה לי לפעמים

 

 

נכון.לארוצהלהגידאחרונה

כי זו ההתמודדות שלי. 

 

אבל אני לא אומללה. 

ועם גישה כזו, אני קצת מרחמת על הבן שלך.

יהי רצון שה' יפתח לך את הלב!

ויתן ל-ך כוח להכיל ולכבד.

ולבן שלך כוח להתמודד!!

עשיהldorot

שלום

אכן מציאות כואבת ומורכבת.

ההתמודדות של ילדי גרושים היא ארוך תווך.  כשהם מקימים את המשפחה שלהם יש איזה סגירת מעגל אבל בהחלט הזמן הוא הגורם המרפא עד כמה שניתן כי הרי החסר לא ניתן להשלים.

מה שכן חייבים להשקיע ולשים לב לדברים מסויימים שיכולים להקל.

אתם נשארים ההורים אם כל המשמעות שבו.

כמה שיותר שיתוף פעולה בכל אשר קשור לרווחת וטובת הילד גם אם זה כרוך בוויתור מול ההורה השני 

יתן לילד הרגשה של הורות משותפת.

חוויות חיוביות של בילוי ומשחק כך שיצטבר אצלו זכרונות מתוקים של קשר בריא ואוהב.

יש מקרים שדווקא בגירושים הילד זוכה לבלות ולזמן איכותי עם הוריו יותר מאשר לפני כן.

פירוק בית מהווה זעזוע עבור הילד כי נשמט הדבר הכי יציב וקבוע בחייו ולכן חייבים לחזק את תחושת 

הבטחון שלו  והבטחון שהוא אהוב.  הוא צריך להרגיש שההורה נוכח בחיים שלו ומתענין בו כגון

נוכחות ב- אסיפת הורים - מסיבות בגן -וכו.  טוב יהיה אם תפתח תקשורת בריאה ושיתף פעולה מקסימלית עם

גרושתך בדברים שקשורים לילד בלי מתחים ותפגינו נוכחות מקסימלית חיובית בחייו.

בטוחני שבגישה חיובית וניצול נכון של  השנים הבאות תוכלו להקל עליו ולהעניק לו מזור והוא יראה בכם הורים טובים דואגים עד אשר בע"ה הוא יקים את הקן היפה שלו

בטח שאנחנו רוצים שההורים שלנו יהיו ביחד!פעימה

בס"ד

 

שתהיה לנו משפחה נורמלית, שהעולם יהיה ורוד, בלי תאונות, בלי פיגועים ושכל אמבולנס שעובר זו תהיה לידה.
אבל אנחנו מציאותיים.
והמצב כרגע הוא שההורים שלנו החליטו שמה שיעשה להם ולנו טוב זה להפרד.
נקודה.
אנחנו נאלצים-שלא באשמתנו-להתמודד עם זה:רגשית, נפשית, חברתית, משפחתית וכו'...
מסכימה עם האמירה שאתה לא תבין. פשוט כי אתה לא במקום הזה. כמו שאני לא אבין אותך.

ההצעה שלי אליך: חשוב ת-מ-י-ד על טובת הילד שלך. הוא ע[ו]בר מספיק קושי בחיים, אל תזנח אותו. מצד שני- שמור על החינוך שלך, אל תצ'פר אותו בלי סוף ותפנק אותו בלי גבולות.

 

בהצלחה בנישואים החדשים.

 

אין לי כ"כ מה להגיד, אבל פעימה- אץ צודקת ממש!!אש להבה

וגריזלי, יש סמיילי של חפירות:חופר

חתונהאנונימי (פותח)

ראיתי שהיה פה דיון על חתונות של אחרים.

האם אתם חושבים על החתונה שלכם? איך היא תראה? מה יהיה עם אמא ואבא?

מי שבקשר יותר עם אמא, מה אבא יהיה בחתונה שלו? וכן להפך.

האם זה יהיה כ"כ מורגש שזו חתונה של ילד/ה להורים גרושים? איך יגיב הציבור של יודע שההורים של אותו ילד/ה גרושים?

 

מחשבות..

כבר אחרי.. אבל עדיין טריגריזלי

 אני רציתי ששניהם יהיו בחתונה שלי

לא ידעתי איך כי שניהם בכאסח חבל"ז

בסוף שניהם היו

 

לגבי אם זה יהיה מורגש וכו

  זה ממש קשה להסתיר כי יש את הקטע של הליווי לחופה על ידי ההורים

  (בקטע הזה יש ככ הרבה מנהגים אז אם זה לא אקטואלי אין מה להיכנס לכל זה..)

  שזה לכאורה פשוט אם הם יכולים לסבול אחד את השנייה.  

 

וחוץ מזה מי שמגיע לחתונה זה בדכ אנשים שמכירים אותך אז כאילו  מה הקטע שלא יהיה מורגש?

למה צריך לנסות להסתיר?יהיה טוב...


אני בדיוק חושבת על הנקודה של הליווילארוצהלהגיד

אבא נשוי לאישה שאני יחסית בקשר טוב איתה.

אמא נשואה לאיש שבא לי תדפוק לו כדור בראש! 

 

אם אני אגיד רק להורים ללוות בלי בני זוגם, זה יפגע באשתו של אבא.

אם אשתו של אבא תלווה ובעלה של אמא לא (ואין מצב שהוא מלווה!) אמא תיפגע. 

 

אני יכולה להגיד שאף אחד לא מלווה, אבל זה רק בתנאי שבעלי גם מסכים שההורים שלו לא ילווה, אחרת ההורים שלי יפגעו! 

אם בעלי יסכים, ההורים שלו עלולים להיפגע..

 

 

קיצור, עדיף לא להתחתן :/

 

חס וחלילה לא להתחתן???גריזלי

קודם כל את לא הגרושיית הראשונה (זה תקין יויו?) שמתחתנת ולא האחרונה

אנשים כבר עברו את זה ושרדו ואפילו נהנו בחתונה שלהם חלקם גם מסתובבים בפורום הנכבד הזה

אז אל ייאוש

 

דבר שני

זה החתונה שלכם ואתם צריכים לעשות מה שאתם רוצים

אתם המלכים באותו יום ואתם קובעים מה יהיה ואנשים יצטרכו לקבל את זה

אל תתחילי לחשוב זה יפגע וההוא ירגיש לא נעים כי לא תצאי מזה

 

את יכולה להגיד שההורים ילוו בלי בני/בנות זוג

לפי מה שכתבת לא ככ חשוב לך מה חושב

ואשתו של אבא שלך אם היא בקשר טוב איתך אז היא תבין את הבעיתיות פה

 

ועצה : את כל התיאומים האלה עדיף לעשות לפחות בהתחלה פנים אל פנים ויחד עם הבן זוג שלא תהיי לבד מולם.

 

 

אם בעלך מספיק רגיש לעניין אז הוא יוותר וההורים שלו לא ילוו ויבינו

 

אפשר גם באישי

 

ומזל טוב

ובהצלחה

^^^^^^^^אני בשמחה תמיד

מהההה?????

מזה לא להתחתן???

נכון  שיש חששות יותר מחתונה רגילה אבל בגלל זה תמנעי מעצמך להתחתן????

את זה עוד לא שמעתי!!! לפחות תגידי שתתחתני ברבנותקורץ

נשמה..

לפני שאחי התחתן דיברנו על זה בלי סוף

נכון ,פתאום הכל צף , עלו שאלות למה זה קורה לנו? רחמים עליו ועלינו וכו'

בסוף זה הסתדר כ"כ יפה

הכלה שיתפה פעולה ורק רצתה לעשות לו טוב..

לדעתי בני זוג של ההורים ממש ממש לא קשורים!!

זה יום שאת צכ'ה להרגיש בו הכי נוח וכיף ושילוו אותך אנשים שאת לא הכי מסמפטת לא שייך בכלל!!

 

יותר מזה אח"כ שאלתי חברות חדשות שלי שבכולופן תכננתי לספר להן האם שמתן לב למשו חריג?? והן אמרו שלא..

 

קיצור מותק יהיה בסדר אוהב

קודם כל- גריזלי, כל הכבוד על ההקפדה!!=]אש להבה

ודבר שני- אני מאוד רוצה ששניהם יהיו, אבל אני עוד רחוקה מזה, אז אין לי מה להגיד...=]

חסר משהו בתגובה...גריזלי
עבר עריכה על ידי גריזלי בתאריך כ' סיון תשע"ב 16:02

תיקון:

את יכולה להגיד שההורים ילוו בלי בני/בנות זוג

לפי מה שכתבת לא ככ חשוב לך מה חושב הבעל של אמא שלך

ואשתו של אבא שלך אם היא בקשר טוב איתך אז היא תבין את הבעיתיות פה

 

עוד משהו

את הראשונה שמתחתנת במשפחה?

ובעלך?

 

תחשבו ברצינות על האפשרות שאף אחד לא ילווה...

זה יכול להיות פתרון טוב

זה מה שאנחנו עשינו

 

ללכת בחופה בלי ליווי?אש להבה

עצוב....

 

אולי רק האמא? או מי שאת יותר בקשר איתו..

אני גם לא הבנתי למה לא...ניל"ס

אם אתה בקשר עם שני ההורים, מה הבעיה ששניהם יהיו וזהו?

אם הם מתנגדים זה לזה אז כבר יש איזו בעיה, אבל בסופו של דבר שניהם אוהבים אותנו, ואין סיבה שהם לא יסכימו למצוא פתרון יחד איתנו.

 

עוד דבר- לא לשכוח את בני הזוג. הם גם חלק מהעניין, והם תמיד שמחים לעזור גם כשקשה.

אצלנו שנינו רצינו ששני ההורים ילכו איתנו, אבל אם הייתה בעיה היינו מחליפים והאבות היו הולכים עם החתן, והאמהות עם הכלה, כמו שנהוג בהרבה מקומות וזה לא חריג בכלל.

 

דווקא אצלנו היה סיבוך עם ההזמנות בעניין הזה. גריזלי- היה לך דבר כזה?

אני רציתי לכתוב את בעלה של אמא, אבל לא את אשתו של אבא (אין לי שום דבר נגדה! באמת! רק מסיבות אחרות לא רציתי...)

בסוף היה לי יותר חשוב שהם לא ייעלבו, והגענו לפשרה שרק ההורים יהיו כתובים, ואף אחד לא נעלב. נכון שלא צריך לוותר כל הזמן, אבל לדאוג לשלום המשפחה יותר חשוב מאיזו הזמנה...

 

 

לפעמים הדבר הכי חשוב הוא לשבת בנחת ולהיות מקורי, לחשוב מחוץ לקופסא, להתייעץ עם אנשים חכמים, ותמיד יימצא איזה פיתרון.

בהזמנות כןגריזלי

פשוט כתבנו למטה משפחת פלוני ומשפחת אלמוני (של שנינו)

 

אי אפשר היה לכתוב את השמות של שניהם וזה היה עובר בשקט....

אה...ניל"ס

אצלנו ההורים שלו התעקשו על הסבתא שתחי', אז כתבו אותה בצד שלהם, ובצד שלנו כתבנו "הסבים והסבתות", כי אין מקום לכולם, ושוב לא רציתי להכנס לאותו סיבוך...

אז מדוע לא להוציא שני הזמנות עם נוסח שונה?אנונימי (פותח)
כי...לא.ניל"ס

בשביל דבר כזה לא שווה להוציא 2 נוסחים,

במיוחד כי לא שווה שמישהו שקיבל נוסח אחד יגלה את הנוסח השני וייפגע עוד יותר...

והציעו לי אז את הרעיון וגם אז לא הסכמתי, אז כיוונת לדעת גדולים

לא כזה..גריזלי

יש בזה משהו סימלי של להתחיל דרך חדשה

להשתחרר מהבעיות של ההורים

 לנו זה לא היה עצוב

 

 

בחתונה יש אנשים שמכירים אבל לא כולם באמת יודעיםאנונימי (פותח)

את הסיפור חיים. וכמו שנאמר בשרשור מתחת שיש כאלה שמתביישים בזה ולא מספרים לכולם ובסוף בחתונה חייבים להתמודד עם זה והמשפחה 'יוצאת לאור' השאלה היא אם זה עד כדי כך מורגש שזו חתונה של ילד/ה להורים גרושים או שזו יכולה להיות חתונה רגילה לחלוטין?

יודעת מה יהיה[בעה"י!]פעימה

בס"ד

 

אחות אחת כבר התחתנה. בסידור טוב שהיה מתאים לכולם.
אחות נוספת מתחתנת בעוד שבוע באותה המתכונת בדיוק.

בהזמנה- שני ההורים ובני זוגם רשומים זה לצד זה[ולא אחד מתחת לשני].
בליווי לחופה- שניהם מלווים. [את בן הזוג כיבדו בברכה בשבע ברכות].
ואפילו יש כמה תמונות של שני ההורים והילדים. כך שאנו נראים משפחה נורמלית[הלוואי].

 

כיוון שאין הבדל במתכונת הזו למתכונת של חתונה של ילדים להורים נשואים הציבור לא מרגיש הבדל[מה גם שהריקודים נפרדים- אז עוד יותר...]
ואני גם לא מסתירה את העובדה שהוריי גרושים, מי שצריך-יודע. לא מפחדת שמישהו פתאום יגלה...

יוצא לחשוב על זה אבליוסלה קמצן (קדוש?)אחרונה

זה לא תופס כ"כ מקום אחרי החתונה של אחותי וגם אחרי שהסתכלתי על חתונה במבט של זה לא יעניין אותי  באמת מתי שאני יתחתן

אני מבינה שאבא שלי רוצה בטובתי אבלאנונימי (פותח)

מעצבן אותי שהוא מרבה לומר לי שאצא כבר מהבית, שאתחתן ואבנה חיים אחרים. מה מפריע לך שאני בבית?

 

>> טוב לי ככה ולא בטוח שאני רוצה בכלל להתחתן עכשיו!!! מה גם שזה לא מגיע בהזמנה לפי יום ושעה, אז מה הוא רוצה ממני????<<<    הוא לא מבין...מבולבל

 

והכי מעצבן כשהוא מוסיף: "ואל תהיי כמו אמא שלך בX ובY ובZ וכו'.... "  

 

>>תודה!! אני יכולה להחליט לבד איך ובמה אני רוצה להדמות לאמא שלי. יש דברים שבעניי הם טובים ובעיינך הם לא!!!!<<

זהו, סתם רציתי לשתף, תודה לכם...

 

 

 

 

 

היי אני בשמחה תמיד

בלי לעצבן- העלת לי חיוך על הפניםחיוך

 

תראי לגבי דחיפה להתחתן, נראה שהוא באמת רוצה בטובתך .. רק לא יודע איך לבטא את זה בצורה נוחה לך..

זרמי עם זה ..

אגב אצלי95% שאבא שלי לא יהיה בחתונה שלי בטח שלא יתעניין או יעזור במשו.. תראי את החצי כוס המלאה..

 

לגבי המשפט הנורא מכל אל תהיי כמו.. זה משפט טיפוסי לרוב ההורים הגרושים..

כמו המשפט: היא הסיתה אותך נגדי, או את מתנהגת בדיוק כמוהו..מת

גם אותי זה מרתיח !  עצבני אבל אין מה לעשות.

לבלוע ולשתוק

 

הרבה בהצלחהאוהב

 

*אגב..לכל האנונימיים תחשבו על לפתוח ניק לפורום הזה ..יותר נחמד

 

מסכימה לגבי הדבר השני שאמרתאש להבה

מותר לך להיות מי שאת רוצה! לפי ההשקפות שלך, ולא של אפ'חד אחר!!

 

ולגבי היציאה מהבית, תחשבי שהוא רק רוצה בטובתך...

הוצאת לי את התווים מהמקלדת!!!!גריזלי

"כמו המשפט: היא הסיתה אותך נגדי, או את מתנהגת בדיוק כמוהו..מת"

"לבלוע ולשתוק.."גריזלי

שמתי לב שגם לי זה קורה

יש עוד מישהו/י שזה נשמע לו מוכר?

סתם חשבתי אולי זה קורה יותר אצל גרושיים (כל הזכויות שמורות ליויו קורץ  )..

מישהו מסכים מתנגד נמנע?

אני בשמחה תמיד

נראה שיש דברים משותפים לגרושייםמוציא לשון

אולי זה יעזור לכולנו לקחת משפטים שכאלה בערבון מוגבל,

אם היתי מיישמת את זה היה לי הרבה יותר קל בחיים...

 

אצלי, אגב, זה ההפך הגמור.לארוצהלהגיד

אבא שלי מאוד מפחד (גם אמא שלי האמת) שאתחתן. כנראה בגלל הנסיון שלהם.

הוא מפמפם לי כבר שנים שאני לא מתחתנת לפני תואר ראשון לפחות, בלי שיש לי עבודה טובה כדי שלא אהיה תלויה בבעלי. 

הוא מתעצבן כשאני מודדת מטפחות, אפילו בטיולים בתור כובע. 

 

 

אז תסתכלי על רבע הכוס המלאה, את לא צריכה לפחד מהיום שתודיעי שאת מתחתנת, כי כולם יתנפלו עלייך בכעס.. קורץ

 

 

כמו שכבר סיכמנו, הורים: אי אפשר איתם... 

רק אצלי אבא לא מתערב?אש להבה
ככה זה אצל אבותאנונימי (פותח)

 

גם אבא שלי (לא הביולוגי) משגע את השכל בענין לכל מיש מלאו לו 18.

אבל בזכות זה אחותי הגדולה התחילה לצאת (וגם התחתנה).

אז קחי את זה בקלות...

 

ובקשר למשפטים, למזלי, להורים הביולוגים שלי יש מספיק טקט לא להגיד אותם.

אבל דווקא אשתו של אבא שלי אמרה לי ("היא מסיתה אותך נגדו").

 

אבל שתגיד מה שהיא חושבת. אני יודעת את האמת (תרתי משמע).

 

קחי את החיים בחיוך, חבל להרוס אותם בגלל חוסר חוכמתם של אחריםמעשן

תודה חברים, אתם מעודדים אותי!!!אנונימי (פותח)

כיף לי לראות שאתם לוקחים את הדברים האלו יותר בקלות, אשתדל ללמוד מכם....

גם אשתו של אבא שלי אמרה את זהגריזלי

אבל במקרה שלי היא צודקת...עצוב

גם אישתו של אבא שלי אמרה לי את זה..אני בשמחה תמיד
ובמקרה שלי היא ממש לא צודקת!!!
מי היא שתדבר על אמא שלי לא יפה !!
לא נעים פעימה

בס"ד

 

מצטרפת לקודמיי- תהיי מי שאת!
עברת מספיק בחיים כדי לדעת איך את רוצה להיות, מתי את רוצה להתחתן וכו'...

אשתו של אבא שלי לא אמרה שאמא מסיתה נגד אבאלארוצהלהגיד

היא "רק" אמרה שאמא שלי לא נורמאלית, חולה בנפשה.

 

 

כיף אצלנו.

אצל כולם כייף!!גריזלי
לארוצהלהגיד, לזה קוראים חוסר טאקט משווע!!!אש להבה

וואי, איך את שורדת איתה???

 

אצלנו פשוט לא כ"כ מדברים אחד על השני... ככה יותר טוב..

חוסר טקט? אני קוראת לזה חוסר לב.לארוצהלהגיד

היא בעצמה חולה בנפשה! 

 

 

אני תמיד משתדלת שכמה שפחות ידברו.. אבל לה יש חוקים משלה.. ואבא שלי לצערי, כבר נגרר אחריה. 

הוא נשוי לה יותר מידי שנים בשביל לזכור שהוא הבטיח שהילדים שלו הם הדבר הכי חשוב לו בעולם.. 

ניסיתם להזכיר לו?פעימהאחרונה

בס"ד

 

הוא שומע שהיא אומרת את זה?
הוא מודע לזה שזה מפריע לכם? אולי הוא מבליג על זה ולא מתייחס וחושב שכך גם אתם?
נסו לברר איתו, לומר שזה מפריע לכם. זכותכם!

חכמהldorot

אם ההורים לא נוהגים בכבוד ובחכמה ולא שולטים בעצמם אז ע"י הדוגמא

השלילית נדאג אנחנו להיות חכמים ושולטים.

זה נסיון ובכל נסיון אפשרות ובקשה לגדול.

נשתדל אם כל הקושי לראות את הטוב בהורים וזה יעזור לנו

לראות את הטוב בנו ובעתיד בבני זוגנו.

התייעצות-אש להבה

שנה הבאה בעז"ה אני הולכת להבחן לאולפנות (כן, אני יודעת שאני הכי קטנה...) ורוב החברות שלי הולכות לפנימיה.

אבא שלי ממש לא רוצה שאני אהיה בפנימיה כי אז הוא לא יראה אותי כמעט (את אח שלי הגדול הוא רואה פעם בשבועיים אאל"ט), ואמא שלי אומרת שזה המחיר לחינוך טוב ().

 

אני לא יודעת אם אני רוצה להיות בפנימיה, כי אז אני לא אראה את ההורים שלי כמעט, ואני מאוד ילדה של בית...

אמרתי לאבא שלי שיכול להיות שאם יהיה לי טוב אני אשאר באולפנית בלי פנימייה, והוא כ"כ שמח שעכשיו רק מלחשוב על פנימייה יש לי יסוריי מצפון....

 

מצד שני- כל החיים שלי חלמתי על התקופה שאני אהיה עצמאית יותר, יותר אם חברות, בקיצור- פנימייה!

 

אני ממש ממש ממש לא יודעת מה לעשות!!

 

הורים או אני? 

בית או חברות?

 

מה להחליט???

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אולי חצי פנימיה?יהיה טוב...

יש אולפנות שהן חצי פנמיה, ישנים רק בימים שני ורביעי, זה ממש נחמד....

אבל אז כל היום יתבזבז על נסיעות....אש להבה
[סתם שתדעי- אני בכיתה ה', כןכן , פיצית תיפיונה

יותר ממך אז אני הכי קטנה פה

 

שיהיה לך בהצלחה

 

עצה שלי [לא שאני מבינה .. ] -- קודם כל תחשבי על עצמך , מה את אוהבת והכל , אח"כ תשקלי מה ההורים והחברות אומרות

ממש בהצלחה נשמה!! 

אני בעד פנימייהגריזלי

זה ממש תורם לאישיות בונה אופי

ופותח את האופקים

נחשפים לדברים אחרים

 

זו דעתי בכל אופן

כותב מאנונימי כי אני לא שייך לפורום הזהאנונימי (פותח)

למה שלא תבחרי אופציה ל חצי פנימיה?

או מוסד שמשחרר בימי שלישי אחה"צ ואז תלכי לישון אצלו?

 

ואם ישנה אפשרות כזו, אז את יכולה לבחור פנימיה בעיר מגוריו, ולקפוץ מידי פעם

למה רק אבא? אמא שלא חשובה?אש להבהאחרונה

סליחה אם לא הבנתם אותי נכון, הפרידה מאמא תהיה אותו סוג....

 

חשבתי הרבה על חצי פנימייה, ונראה לי שאני אלך על זה, אבל הבעיה היא השאני צריכה למצוא דרך לא לבזבז את היום על הנסיעות...

למה אח שלי נהנה לסכסך?!לארוצהלהגיד

כל החיים אני הולכת על קליפות ביצים, מנסה לא להגיד כלום, לא לדבר, לא לספר. לא על אבא לאמא ולא על אמא לאבא. אני מדיחקה רגשות וכעסים ופגיעות רק כדי שהצד השני לא ישמע, כדי שלא יכעסו אחד על השני, כדי לא להגדיל את השנאה שגם ככה יש ביניהם. 

ואז מגיע אחי, שהוא בלי ספק נכה רגשית!! ופשוט הורס הכל!! בחיי, לפעמים אני חושבת שהוא ממש בכוונה עושה.

"אמא, אבא אמר עלייך ש..." "אבא, אמא עשתה ככה.." 

אני שנים על גבי שנים מנסה למנוע את הדברים האלה ואז הוא מגיע ופשוט מהנדס לעצמו ריבים בהזמנה. וכשאני מתעצבנת עליו הוא כועס ובוכה ובסוף כועסים עלי !!!! בסוף, בכל הריבים האלה: אני יוצאת אשמה!!!

 

 

 מה?? זה כיף לו? הוא נהנה לסכסך? אני לא מבינה את זה בכלל!!! 

 

מבולבלעצבני

בן כמה הוא?פעימה

בס"ד

 

זו נשמעת התנהגות תינוקית למדיי, אולי כדי למשוך תשומת לב?
איך ההורים שלך מגיבים על ההשמצות?

 

יפה לך על ההתאפקות וההשתדלות הרבהכדי שיישאר יחסית סביר ולא להגדיל את המחלוקות והשנאה!!!

כיתה ז'.לארוצהלהגיד

הוא לא תינוק! 

 

ויאללה, אנחנו גרושים כבר כמעט שמונה שנים! זה לא חדש!!!

מכיר את הקליפות האלה מקרובגריזלי

אני מנסה להיות בסדר עם שניהם

ובכל זאת יוצאים עלי שאני לא בסדר.

שבגלל שני לא אומר לאבא שלי לשלם את המזונות הוא לא משלם (בלי קשר)

 

יכול להיות שרק ככה הוא מקבל צומי או מרגיש שמתחייסים אליו כמו גדול..

אולי..

 

זה בהחלט מעצבן אבל זה היה אצלנו גם לפני הגירושים

אצלנו הקטנים עשו את זה לגדולים וההיפך

 

אולי פשוט קשה לו?אש להבה

תחשבי גם עליו.... 

מנקודת מבט מגיל שלו (אני בכיתה ז'..כן כן, פיצית ) זה מאוד מאוד קשה להתמודד לפעמים, אולי יותר קל לו להאשים אחרים?

הוא לא מתמודד באמתלארוצהלהגידאחרונה

הם גרושים מאז שהוא זוכר את עצמו.

אני הייתי בכיתה ד' והוא בטרום חובה, אולי אפילו לפני.

זה לא שזה פתאום חדש והוא בודק גבולות והתנהגויות. ככה זה מאז ומעולם בשבילו.

אז בשביל מה הוא מסבך כל דבר?! עושה הכל כדי שהם יכעסו יותר, ישנאו יותר, יריבו עוד?!

בדיוק חזרתי מחתונה של חברה..לארוצהלהגיד

ואני כל כך שמחה בשבילה. 

כל כך מתרגשת, כל כך חלק מהאווירה הכללית. מצווה לשמח חתן וכלה וזה אומר שצריך לשמוח!

 

אבל בכל חתונה, מי יותר ומי פחות, מציקה לי המחשבה של: מה אם לא? 

מה אם זה לא זה?

מה אם לא יהיה לה טוב?

מה אם יום אחד הם יחליטו להיפרד?

מה אם היא תתעורר בוקר אחד ותגלה שהיא התחתנה עם הבן אדם הלא נכון?

מה אם היא תגלה שכל מה שהיא חשבה שיש להם במשותף זניח,

אם זה פשוט לא!? 

 

כל השמחה הזאת מהולה תמיד בפחד גדול, בלא נודע.

מה ילדה בת 19 יודעת על כל המשך חייה?! 

איך היא יודעת שמי שעכשיו נחמד וטוב בעיניה הוא האחד שהיא תרצה להיות איתו לתמיד?!

 

 

גם אמא שלי התחתנה בגיל 20 וחשבה על אבא שלי שהוא בחיר ליבה, אביר על סוס לבן, התגשמות כל חלומותיה ושאיפותיה. . 

 

 

אוף למה דבר כ"כ שמח צריך להיות כ"כ קשה?!

את כ"כ צודקת...אש להבה

אני לא יודעת מה להגיד....

קבלי חיבוק מנחם ...

 

 

אני כ"כ מזדהה איתך!אנונימי (פותח)

בכל החתונות של החברות שלי ,

בחופה

כשמגיעים לקטע של הקראת הכתובה

זה מלחיץ אותי 

  מבולבל

 

מקווה שזה יעבור

אז תני לי לספר לך...ניל"ס

בתור נשואה טריה ש..את צודקת, ולא צודקת.

ברור שזה מלחיץ, ומה אני יודעת מהחיים שלי, וזה מלחיץ כל אחד להחליט החלטה כזו לכל החיים, ובתור כאלה שראו תוצאות לא חיוביות במיוחד של זה זה עוד יותר מפחיד.

 

אבל את יודעת מה?

לכי תשאלי את אמא שלך אם היא מתחרטת שהיא התחתנה עם אבא שלך (כן, במילים האלה). נראה לך הגיוני שכן?

פעם אמרתי בכיתה באולפנא ש"אם אמא שלי לא הייתה מתחתנת עם אבא שלי כי היא הייתה יודעת שהם יתגרשו, היה הרבה יותר שקט בכיתה שלנו" (לקח לחלק זמן להבין שהתכוונתי לזה שלא הייתי בכלל קיימת...)

 

תחשבי על זה.

 

לכל דבר יש מטרה, ועם כמה שאני יודעת מה יכולות להיות תוצאות של החלטה לא נכונה, אני גם יודעת שאם הקב"ה אפשר לזה לקרות, כנראה שיש בזה משהו שצריך לקרות.

 

וכמו שאמא שלי החכמה אמרה לי כשהתחלתי לחפש לי חתן: "אל תתחתני עם מישהו שאת לא יכולה להתגרש ממנו". ובעלי המתוק, בעז"ה שנחייה ביחד עד סוף חיינו, עונה גם על התנאי הזה.

 

בעז"ה שתזכי בזמן המתאים, ובעיקר- בנחת

ואם תרצי, אני באישי...

התחתנת???אש להבה

מזל טוב!!!!!!!

^^ מזל"ט [:תיפיונה
כולם לקרוא בבקשה >>>>>ניל"ס

הביאו לתשומת לבי שכדאי להביא הסבר לציטוט של אמא שלי בהודעה הקודמת שלי:

"אל תתחתני עם מישהו שאת לא יכולה להתגרש ממנו"

 

הסבר:

כדי שלא תהיה אי הבנה- הכוונה היא לא להתחתן בידיעה שנתגרש ח"ו! ממש לא!

הכוונה היא שלא לחפש מישהו שרק כשיהיה לנו שמח וטוב ביחד, אז הוא יהיה טוב בשבילי ונחמד,

אלא לבחון את האדם השני גם לגבי כעס, גם איך הוא מתייחס לאנשים שמכעיסים אותו או שהוא לא אוהב.

 

כולנו מכירים לצערנו את המצב שזוג שמתגרש לא ממש מסמפת אחד את השני, ויכול ממש לעשות את המוות זה לזה.

השאיפה היא מישהו שגם אם ח"ו נצטרך להתגרש, זה יוכל להיות יפה ובכבוד.

 

ואם זה עדיין לא מובן יותר מאשמח להסביר.

 

 

ו...תודה על הברכות. לא סתם נעלמתי לתקופה קצרה מהפורום...

לבחון את הבעל על : כוסו, כיסו, וכעסו .. (תיכנסו)אנונימי (פותח)

כוסו: מה קורה לו כשהוא שותה .. (יין, אלכוהול וכו'..)
כיסו: מה קורה לו כשהוא צריך להוציא כסף ..
כעסו: מה קורה לו כשהוא כועס ..


בהצלחה, רק בשמחות בעז"ה !! בלחיוך גדול

דווקא לא יוצא לי לחשוב על זה בחתונותפעימהאחרונה

בס"ד

 

אחותי התחתנה לפני שנה בערך ואחות נוספת מתחתנת בעוד כמה ימים ולא יצא לי לחשוב על זה.
אולי זה בא מההבנה שדווקא בגלל שהם 'ילדים של' הם יותר בדקו וחיפשו משהו ש'יותר בטוח' יתאים להם...
מצד שני, כמו שאמרת- גם ההורים שלי חשבו אותו דבר כמוהם בגיל 20.ואי אפשר לדעת לאן זה יתפתח במהלך הזמן.
לדעתי, כמו בכל חיי נישואים צריך לשים לב וכל הזמן לבחון את היחס לשני לראות שמנהלים זוגיות טובה. אבל לא מתוך חשש ופחד בגלל מה שקרה להורים, אלא מתוך הבנה שכך צריכה להתנהל זוגיות אמיתית[הבנה שאולי ההורים שלנו לא הבינו/לא הצליחו לעמוד בה]

מחנה בנות ברמת מגרון!אוריין

בס"ד! הרב כהנא צדק!  
בין התאריכים כ"ה-כ"ז בתמוז ייערך מחנה שווה ביותר לבנות ברמת מגרון!
נוסיף עוד פרטים בהמשך..


אסתר- 055-6605445
אורה מרים- 0542233195

כוווולן באות!! 

הדף בפייסבוק: 
http://www.facebook.com/events/310765839013881/
 

מפריע לכם?פעימה

בס"ד

 

לפעמים אני נמצאת בשיחות/הרצאות/שיעורים/סתם דו-שיח שאיך שהוא מגיעים לנושא הגירושים.
מפריע לכם לשמוע על זה? לשמוע עובדות ומחקרים? לשמוע סתם דעות של אנשים ש'הם לא השקיעו מספיק' וכד'?

 

 

^^לארוצהלהגיד

אין לי בעיה עם מחקרים.

לפעמים קצת מפחיד או מעציב מה שמגלים שם. אבל אם זה בדוק זה בדוק.

 

מעצבן אותי אנשים "בעלי דעות". שפעם שמעו על סבתא של דודה של אחיינת שלהם ששכנה שלה התגרשה, ועכשיו הם מומחים בזה, ויכולים לנתח את המצב במומחיות יתרה.

 

מעצבנות אותי הדעות הקדומות.

 

 

אבל מצד שני, גם אנחנו חוטאים לזה, בנושאים אחרים.. זה טבע האדם..

^^^^^!!!ניל"ס
קצת מעצבןןתיפיונה

תלוי מי אומר את זה .. כמו שאמרה לארוצהלהגיד ..

אהמ.....אש להבה

לא כ"כ מעצבן אותי לשמוע אנשים מדברים על זה, שיהנו!

עד שזה מגיע לדעות קדומות...

 

אבל הדבר שהכי מעצבן אותי זה שאומרים ש:"הגירושים הם בריחה מההתמודדות" היה על זה כבר דיון, אז אני לא ארחיב.... אבל זה באמת יכול להטריף אותי!

כן זה בהחלט כואב..אני בשמחה תמידאחרונה

קורה לא פעם שמרצים מדברים על גירושין או גרוע מכך..

נניח מספרים משו עצוב ..ואגב הוא בן להורים גרושים, רוצה לאמר לא פלא שכך קרה לו ..

 

אין מה לעשות זה טבעי ואני מבינה שבאיזה שהוא מקום אני לא סוג א'...

אין אבא ואמא יחד בבית .. ולאנשים קל לקשר בין קושי או בעיה מסויימת למצב בבית

יותר דריכה על היבלות בפרסיה..

ותמיד אני משפילה מבט...

הורים זה כזהה דברר מטרידדדהודייי
מה קרה מאמי ??אנונימי (פותח)
וואי צודקתתתתיפיונה
עזבווו אין אם מיי לדבררר.ראשש בקירררר!!!!הודייי

ולמה אנונמי??

אי אפשר איתם ואי אפשר להרוג אותם...גריזלי

קורץ

קורץ

קורץ

 

למה שנצטרך להרוג אותם?פעימה
הורים זה הדבר הכי טוב שקרה לך, והכי טוב שיקרה לך..אש להבה
נכון יויו.ובדיוק בגלל הדאגה שלהםם.לפעמיםם פשוטהודייי

מטרידיםםם

נכון, מה לעשות....אש להבה
וואי הודייי צודקתתת כל מילהתיפיונה
גזור ושמור לארוצהלהגיד
עבר עריכה על ידי לארוצהלהגיד בתאריך י"ב סיון תשע"ב 22:50

"אי אפשר איתם ואי אפשר להרוג אותם"

תיקוןלמשפט של יויו:"אי אפשר איתם,ואי אפשר בלעדיהם"אנונימי (פותח)


תיקון למשפט***אנונימי (פותח)אחרונה
החלטתי להצטרף אלכםיהיה טוב...

איזו שבת מעצבנת, תחושות קשות, הכל מעורבב

מה יהיה? הכל מעורפל בוכה  איך הדברים יסתדרו? 

זה עוד לא ממש סופי עדיין, אבל התהליך הזה כ"כ קשה, מקווה שלא יהיה ארוך

ברוך/ה הבא/ה!!פעימה

בס"ד

 

רוצה לספר קצת?
כולנו פה לרשותך תמיד...

אהבתי את הכינוי האופטימי...
 

^^ שבוע טוב !!תיפיונה
ברוכים הנמצאים!יהיה טוב...

כנראה שנגור רק עם אבא,

מפחיד אותי שפתאום אני אצטרך לקחת אחריות גדולה על אחיי הקטנים,

לדאוג לתפקוד הבית, לבשל לפני שבת וכו'... 

לא רוצה שהחיים שלי ישתנו... 

לא רוצה שכולם ידברו על זה....

ואם יש כאן עוד מישו בכור\בכורה, אשמח שתשתפו....

שבוע טוב!

בכורהלארוצהלהגיד

אבל לא הרגשתי כך.

בת כמה את?

אני הייתי קטנה יחסית, ורק עם אח אחד, ככה שלא הרגשתי צורך לנהל את הבית.

שאבא ינהל בעצמו, שאמא תנהל בעצמה.. 

בהצלחהה!!!וזהה לא קל.סליחהה עלל העידוד..הודייי
בהצלחה !!תיפיונה

לא בכורה, דווקא אני הכי קטנה .. אבל קבלי חיזוק נשיקה

ברוכ/ה הבא/ה!!גריזלי

גם בכור

פרטים בהמשך לפי דרישה..

 

בהצלחה!!!
 

הכי קטנה....אש להבהאחרונה

תרגיש/י חופשי פה!!

פריקה..לארוצהלהגיד

 

אני מרגישה אבודה

נטושה

מפחדת

אני מרגישה לבד

שנואה

או לפחות כבר לא אהובה

אני מרגישה מוחלפת

באחרת

באחר

מאוסה

אני מרגישה נבגדת

שיקרו לי

הבטחות שלא קוימו

אני מרגישה שכולם צבועים

פוגעים

ועושים עצמם הפגועים

ראש בחול

כמו בנות יענה

כאילו הכל נפלא

כאילו הם בסדר

רק אני לא

רק אני לא

|חיבוק|ניל"ס

יקרה,

אני לא מבינה את כל הרמיזות הספציפיות שלך, אבל אני יכולה להגיד לך את זה-

 

את בסדר! הכי בסדר בעולם! לצערנו, משפחה לא בוחרים, אבל מי שבחר אותה בשבילנו יודע מה טוב לנו. זה קשה, זה לא נעים, אבל זה לא תפקידנו לשפוט אותם, וזה לא תפקידם לשפוט אותנו!

במשפחה עושים דברים לפעמים מאהבה ולפעמים מכורח. ואם חסרה קצת האהבה, אוזרים אומץ ולוקחים יוזמה. לא לחנך אותם, רק את עצמנו. והחינוך הכי חשוב לך כרגע הוא לדעת שאת בסדר! להשלים עם עצמך. זה מונע את התגובות מהסביבה, או לפחות את ההשפעה שלהם עלינו.

 

תישארי חזקה!

 

(סליחה אם כתבתי לא קשור, ככה אני הבנתי את מה שאמרת...)

תגובהגריזלי

אני מגיב כדי שתדעי שיש אנשים שאכפת להם

בניגוד למה שהשתמע ממה שכתבת.

אבל לצערי אני לא יודע איך לעזור לך  מבולבל

פשוט לא יכולתי להתעלם..

 

וכמו שנילס כתבה משפחה לא בוחרים

את כן בסדר ואפילו יותר מבסדר

את הכי טובה מכולם

רק תזכרי את זה!!!

 

רק טוב!

מצטרפת לקודמייפעימה

בס"ד

 

ומוסיפה שלפעמים בגלל שהמשפחה לא בסדר[הווה אומר: לא כמו כל המשפחות הרגילות] אנחנו נוטים לחשוב שיש בנו איזה דפקט או בעיה.
אבל זה לא נכון. 
ות'אמת- גם ההורים שלנו הם לא בעיה. אולי יש טעות גדולה שהם עשו. אבל זה לא אומר שכל-כולם לא בסדר, אלא רק חלק בהם.
מישהי מבוגרת וחכמה שעברה גם היא את מה שעברנו אמרה לי לא מזמן משהו חכם- חלק מההתבגרות שלנו זה להבין שההורים הם לא מושלמים... פתאום מגלים ש'לאבא שלי יש סולם' וגם ש'אבא שלי יכול לטעות'...
ועכשיו נותר לנו להתמודד עם הקושי והטעויות של ההורים. וגם אחרי הגירושים הם עוד ממשיכים לטעות, פשוט כי הם בני אדם. ואולי הם שוכחים להתייחס אלינו כמו שצריך ולהראות לנו את אהבתם, ולתת לנו את תשומת הלב שמגיעה לנו. 
כי גם הם עוברים דברים קשים בחיים ולא תמיד מרוכזים במה שיהיה לנו הכי טוב.

אשמח לעזור באישי אם אוכל.
 

קצת מזדהה =|תיפיונה

קודם כל:

 

וכל מה שכתבו פה נכון .. 

 

שיהיה לך רק טוב בעז"ה !! 

כמו גריזלי.אש להבה

בעיקר חיזוק..

וואוווו צפורר להזדהותתת!!!!צפרתייייייייייייי.עצובבהודייי
כ"כ כ"כ כ"כ מזדדהההה!!אני בשמחה תמיד

אחח.. גמאני בנפילה רצינית כרגע..

כתבת .. וזה כ"כ נכון..

 

לא יודעת .. כולם אומרים שאחרי הנפילה באה עלייה..

נתנחם בזה.. ונמשיך לחכות......

 

 

אבא בבקשה רחם!!

 

לא יודעתלארוצהלהגיד

אחרי נפילה באה עלייה? לא יודעת..

אצלי אחרי נפילה יש חזרה לשגרה, עד הנפילה הבאה.

 

וזה רק שאלה של זמן.

ת'אמת..צודקת..אני בשמחה תמיד

אמרתי שככה אוומרים ..

בפועל המשברים רק הולכים ומצטברים..עצוב

 

ו..ניראה לי אני מבאסת אותך יותר..

 

אררררעצבני

 

 

לפעמים גם להתבאס ביחד עוזר...פעימה

בס"ד

 

פריקה כללית שכזו... "צרת רבים חצי נחמה"

^^ "צרת רבים נחמת טיפשים"אנונימי (פותח)

אבל ת'אמת גם לי זה עזר..קורץ

 

ממש לא נכון^^^^אש להבהאחרונה

עצם הידיעה שעוד מישהו חולק את אותה בעיה זה כבר מנחם..

זה לא קשור לפורום אבל צריך עזרה!!!!נ"י

 

 

אז ככה:

 

יש לנו ביישוב קייטנת איל"ן

עכשיו אנחנו מחפשים תורמים ל-אוכל, כסף וכו'...

כל דבר שיכול לעזור!!!!

 

אנחנו בשאיפה השנה להגדיל את מספר הילדים שיבוא לקייטנה...

כל ילד עולה מספיק כסף!!!

 

אז מי שיודע על משהו שיכול לתרום או לעזור במשהו

אני ישמח שידבר איתי ב-ש"א או מסר...

 

*מי שלא יודע מה זה איל"ן-

אלו ילדים/אנשים בעלי מוגבלויות ואנחנו עושים להם קייטנה שבוע....!

 

תודה מראש

נ"י!

טווב אפשר לשתף קצת?אנונימי (פותח)

אני בעיקרון לא מגיבה פה וקשרה.. אבל ראיתי את הפורום הזה וקצת התחברתי כי ב"ה ההורים שלי הכל בסדר איתם אבל סבא וסבתא שלי גרושים אני לא זוכרת אותם סיחד הם התגרשו כשהייתי בערך בת 5 ונפרדו שכבר הייתי בת שלש אזז..

ומאז ומתמיד לא הציק לי לא התביישתי בזה סיפרתי לכולם כי זה גם לא היה גירושין מתוך כעס אלא מתוך זה שבאמת הם לא הסתדרו ביחד.. הם גרו בנין ליד בנין וליד סבא שלי באותה קומה גם דודים שלי אז זה בכלל סבבה..

ועכשיו לצערי הרב סבא שלי חולה בסרטן והוא לא במצב כ"כ טווב עכשיו ב"ה קצת יותר טוב אבל עדיין.. ועד עכשיו הוא היה אצל דודים שלי שגרים במקום אחר קרוב.. כי גם הוא גר בקומה 4 וגם לא היה מי שיעזור לו.. ובאנו אל סבתא שלי בשבת ובמוצ"ש באנו לעשות לו יומולדת (זה היה די ממזמן..) וא סבתא שלי באה איתנו וכזה חיבקה אותו ואמרה לו כזה באמת מהלב ממש היה בא לי לבכות.. למרות שאנחנו לא מסתדרים ביחד תראה מה יצא לנו ביחד תראה כמה נכדים כמה ילדים וכו' והיא התחילה לבכות.. ועכשיו ממש עצוב לי.. כי הוא לבד הוא ב"ה חזר הביתה ויש לו עוזר אבל אין לו אישה וזה קשה לו להיות לבד דוים שלי איתו וכו'. אנחנו גרים רחוק ואני בקושי רואה אותו וקשה לי.. יש עצות?! סליחה שזה היה ארוך!! וממש סליחה שאני טקועה פה.. שיהיה שב"ש וחג שמייח!!!

בשורות טובוות!!

איך אין לעזורר.אני בעצמיי לא ידועת איך לעזור ליייהודייי
עבר עריכה על ידי הודייי בתאריך ד' סיון תשע"ב 13:27

תדעיי-שזהה הדבר הנכון שהם עשווו.

והם לא עשווו את זהה בליי לחשובב המוןןןןןןן לפני.בטוחחח

ומאודד ריגשש מהה שאמרת על סבתא,כמעטט שבכיתייי.חמודהה מאודד היא נשמעתתת

ומה שמו של סבא שנתפלל??

תהייה חזקההה נסיכההההה,מנסהה לעודד אותך,ובעצםם תוך כדיי גם אותיי

שבת שלוםם,וחגג שבועותת שמחח.שנזכהה באמת לקבלל את התורה,ולעבוד אותה.אינשלההה

תודה נשמה!!!אנונימי (פותח)

באמת שאין כמוך!! זה לא הקטע שהם התגרשו הבעיה זה שסבא שלי קשה לו לבד כי גם מאז ומתמיד הוא זה שיותר אהב את סבתא שלי מאיך שהיא אהבה אותו.. ויותר קשה לי הקטע שפעם הוא היה בא אלינו מלא ועכשיו בגלל שהוא גר רחוק וכלל שאר המש' המורחבת גרה קרוב אליו אז אנחנו בקושי רואים אותו הוא ב"ה לא בסכנת חיים אבל לא במצב טוב הוא עם קרחת ויש לו כזה מן מכונה שמחוברת לאף די שיהיה לו יותר חמצן ויותר כח והוא בקושי מצליח ללכת כאילו מהמיטה לשירותים לחדר לסלון לדודים שלי לא מזמן אמרו לי משו שממש שימח אותי שהוא הצליח לרדת את כל הבנין שלו לבד.. וראיתי אותו בפסח והיה לי קשה לראות אותו ככה ויותר מזה שעד שאני רואה אותו אני רואה אותו ככה..

אין כמוכם!! סוורי על החפירות ועל זה שאני טקועה..

והודי אם את רוצה שאני יגיד ת'שם וכו'.. אני יכולה לבוא באישי.. אני לא רוצה לכתוב פה..

את לא חייבת לומארר רק אם רוצה...הודייי
עבר עריכה על ידי הודייי בתאריך ד' סיון תשע"ב 15:56

לא יודעת איך באים באישי לאנונמי??אזז פשוט תרשמי,גם אם לא מחוברת.טובב??!

אוליי תלכיי לבקר אותה,אפילוו שרחוקקקק.זהה ישמחח אותוווו.תדבריי איתווו..ותעזריי במה שצריך.

כךך אוליי גם מתיי שתבואוו כל המשפחההה ללאא יהיה קשה לראות,במצב כזה..כי כברר תראי אותו כך..

מבינהה ובעזרתת ה'' יביראא!!!

גםם לסבא שליי היה ממזמן סרטן ועבר.יהיה טובבבבב

^^^^אש להבה

סרטן לא מסתדר לי טוב בראש...


אבל העיקר שלא תראי לו שאת מרחמת עליו, זה הכי קשה!



תודה אין כמוכם!!אנונימי (פותח)

דיי איזה דיכי. לפני איזה חצי שעה- שעה הודיעו לנו שהוא נפטר.. למה?? דיי!!

וזה עוד די בפתאומיות.. הוא פתאום הפסיק לנשום. אוווף!!! אני פשוט מעדיפה לא לעכל..

בוכהבוכהבוכה

למרות שאם מסתכלים על זה בעין חיובית עדיף שימות עכשיו מאשר שימות אח"כ בעוד ייסורים..

אוווי, כ"כ עצוב לשמוע!אש להבה

ברוך דיין האמת!!!!גריזלי

מצטער לשמוע

מהשמיים תנוחמו ולא תוסיפו לדאבה עוד!

 

לפחות הוא ראה איזה משפחה תומכת יש לו

ושדואגים לו ולאנשים איכפת ממנו..

(לא להרבה אנשים במצב שלו יש את זה...)

והספקת לראות אותו לא מזמן..

אימלהה.אניי בשוקק!!!ברוךך דיין אמת.שלאא תדעווהודייי

עוד צעררר.

תהייהה חזקההה.ומשתדלתת להיותת פה תמידד!!!!

תודהה!!!אנונימי (פותח)אחרונה

אין כמוכם..

כבר נרגעתי משתדלת להשכיח את זה..

המשפחה שלי ממש מעודדת.. אבל ממש תודה עזרתם!!! נשיקה

אפשר לשאול מה עניינו של פורום זה???יודלה

און מה הוא מדבר?

אם אתה לא יודע אשריך ושלא תדע..גריזלי

לענייננו

זה פורום בעיקר של גרושיים (ילדים להורים גרושים..) אבל לא רק

וכל מי שזה נוגע אליו מוזמן להשתתף!

 

גריזלי- כל הכבוד!! (על הגרושיים) אש להבה


מפרגן!!!גריזלי

אבל לא הצלחתי להיזכר למי.. עצוב

אשמח לעזרה

וסליחה מראש אם מישהו נפגע

הזיכרון שלי לא משהו..

 

(נראה לי שזה את לא??)

כןןן זה יויו אני זוכרת.הודייי
כן יויו, שכויח על הגרושיים זה יפה!לארוצהלהגיד
כן, זו אני..אש להבה
יודלה >>>>>>>>>>>>&אנונימי (פותח)אחרונה

 

ברוכים הבאים לפורום "בין שני בתים" - הכתובת לכל מי שהוריו גרושים.
 
הפורום הוקם כמקום בו ירוכזו כל העניינים הקשורים לילדים שהורייהם גרושים/הורים בתהליכי גירושין ומעוניינים לשתף (מוקדש...)- הרגשות, בשורות מעניינות, איך החיים?!! ושאר ירקות. . בקיצור - כל מה שקשור לגירושין ל"ע!
 
אורחים רצויים: דיונים ענייניים הקשורים לנושאי הפורום.

יש לשמור על הלשון. (קללות, גידופים לשון הרע וכל דיבור שאינו תואם את רוח ההלכה ימחק/ ינעל בלי נדר). כמו כן, קטילות וכד' אינם רצויות.
יש לשמור על כל כללי האתר, רוח ההלכה וההלכה עצמה.
לכל בקשה/ הערה/ הארה/ טענה וכו' ניתן לפנות למנהלות.
 
בברכת גלישה נעימה ומלאת הנאה.
ניל"י ואפרת.. [ניל"ס, ואחותי?!, לכל הלא מכירים.. נעים מאוד. ]

 

פעימה הצטרפה למנהלים?תיפיונה

או שזה תמיד היה ככה..?

היא הצטרפה-אש להבה

מזל טוב, פעימה!

אה אז...תיפיונה

מזל טוב פעימה נשמה

 

 

כן!!! המון הצלחה למנהלת החדשה!ניל"ס

תופים-תופים-תופים

פעימה!לארוצהלהגיד

תתחדשי

תודה לכם פעימהאחרונה

בס"ד

 

כאן בשבילכן...

להסתכל בתמונות של הילדות.ולדעתת ששם הכל ניגמרר!!!הודייי

סיוטטט.

הלכתיי בלית של אמא(יש לנו 2 בתים בצכונה בית שגרים עם סבא וסבתא הכיי חמדוים בארץץ,וביתת שפעםם גרנוו פה."בתקופה היפה")

עכשיוו אמא בשלה דברים לשבועות אז הלכתי לעזור לה להביא דברים לבית של סבא וסבתא.

וסתם נכנסתי לחדרר,בכל זאת הבית האמיתי,פתחתי אלבומים,והתאפקתי לא לבכותת.

אוףףףףףףףףף בחיאתת אניי צכהה פסיכולוגיתתתת.

להבין גאת חיה משוו לא רגילל.זהה מייאש...

לא רגיל שהורים מתגרשים,בת יחידה,וחיה עם זקניםם.(אבלל הםם הכי טובים בארץ)

לא רגילללללללל.

לא רגיל, אבל-אש להבהאחרונה

את תתגברי!!

לפי כל מה שאת כותבת פה, את חזקה! את יכולה להתגבר!

בכולופן, את יכולה לבוא לאישי...


שתהיה שבת שלום וחג שמח תיפיונה

איפה אתם בשבת-חג?

בבייתתתתת "לומדים"הסטוריההודייי
בבית, היה מעולה!!!!!אש להבהאחרונה
שיתוף:לארוצהלהגיד

אני אוהבת לעשות בייביסטר.

אני רואה משפחות מבפנים.

נשים ובעלים, ילדים.

אני נזכרת איך זה לגור עם שני ההורים.

אני רואה זוגות מתארגנים לצאת.

לפעמים בנחת, לפעמים בלחץ

אני רואה תמונות על הקירות

ספרים במדפים

בתים נורמאליים לחלוטין.

אני ממש אוהבת לעשות בייביסטר.

כיף לשמוע פעימה

בס"ד

 

לא ממש יוצא לי לעשות ביביסיטרים אבל להיות בבתים של משפחות אחרות שמתנהלים רגיל זה בהחלט נחמד לפעמים.
[ולפעמים זה קצת קשה, הקנאה...]

הלוואיי והייתי זוכרת את הליפני כןן!!!הודייי

לא ניראליי שמעתיי קידוש של אבא בשבת

---אש להבה

אני אישית פחות אוהבת לעשות את הביביסיטר עצמו, אבל אני אוהבת ראות זוגות צעירים הולכים מחייכים ברחוב זה כ"כ כיף!!

 

אבל מכירים את זה שלפעמים, כשרואים זוגות רבים מתחילים לפחד עליהם? זה קורה לי המון, וזה מלחיץ...

מכירהה מאודד.הודיייאחרונה
=[אש להבה

אני שונאת להרגיש מסכנה! =[

אז אל תרגישילארוצהלהגידאחרונה

את ב"ה בחורה מתוקה, חברותית, שמחה, חזקה!! 

יש לך המון נסיון חיים, עברת הרבה יותר משרוב החברות שלך עברו. וזה אומר שהייתה לך הזדמנות להתכשל (לא היכשל), לגדול, לצמוח.

אל תרגישי מסכנה.

נכון, החיים שלך לא דבש. אבל תראי איך את מתמודדת כ"כ יפה, איך את חיה, לא נשברת, לא נכנעת. 

 

אל תרגישי מסכנה, וקבלי חיבוק ענק ולא מסכן ממני! נשיקה וגם נשיקה

אין לי כוח לכותרת..אש להבה

אבא שלי מתחתן בל"ג בעומר.

שמח? מאוד, תלוי איך מסתכלים על זה, מצד אחד זה טוב לו. מצד שני, זה פעם שלישית שהוא מתחתן (מי שמכיר..), ואני לא בטוחה שאני עוד פעם רוצה להתקשר למישהי...


ובכלל, אבא שלי רוצה שנבוא לחתונה. לא נראה לי שנהיה בחופה, אבל בשאר החתונה כן.

אחים שלי נראה לי ירצו לבוא, אבל אני יודעת שאם אני אלך אני סתם לא אהנה ואהיה עצובה כל הערב..


יקרה שלי!!לארוצהלהגיד

אמא שלי התחתנה בערך בסביבות הזמן הזה, לפני שנתיים.

הכריחה אותי להיות בחתונה, בחופה.

כשכולם מסביב מתעלמים במופגן מזה שזה רגע עצוב בשבילי, לא פשוט, אפילו קשה! 


אין דרך קלה ונכונה להתמודד עם הדברים האלה. 


את לא רוצה להיקשר? אל תיקשרי! 

היא עוד אחת שחיה איתך בבית. תהיי נחמדה כדי שהיא תהיי נחמדה אלייך. אין עניין ליצור מתח וריב. אבל את לא צריכה גם לשחנ"ש איתה, להתחבר, היא לא BFF ולא אמורה להיות.


מבחינת החתונה עצמה, ברור שלא יהיה לך כיף. לראות אבא מתחתן עם אישה שהיא לא אמא, בשום מצב, לא יכול להיות דבר משמח ושלם. 

להפך, זה יהיה עצוב וכואב ומתסכל ומפחיד- וזה לגיטימי וטבעי! 

אני אגיד לך משהו שיועצת המתוקה שלי אמרה לי ממש היום בהקשר שונה אבל דומה- 

תחייכי, תהיי נחמדה ומנומסת, זה רק כמה שעות וזה יעבור.

העיקר שכולם יהיו מרוצים, ואז זה נגמר. כל הדודות ילכו הביתה, ואת יכולה לחזור לעצמך.


קחי לעצמך חופש מהמשפחה אחרי החתונה. אל תחזרי לבית של אבא וגם לא לבית של אמא. 

לכי לחברה, תעשי שבת אצל איזו מדריכה מפעם או באיזה עיר שתמיד רצית לטייל בה ולא הייתה לך הזדמנות.


והי, את זוכה לסבתא חורגת, את יודעת כמה מתנות מרוויחים מזה? ;)

צחוקיםפעימה

בס"ד


אמא שלי גם התחתנה בל"ג בעומר.

לא היינו בחופה[הבנתי שיש איזו בעיה הלכתית]. אני הייתי מאוד עצובה, בקושי הסכמתי לקנות בגדים לאירוע[וגם לא לבשתי אותם אח"כ].

אח"כ אבא שלי גם התחתן.
זה אירוע שפשוט צריך להיות נחמד לכולם כשבלב בוערת איזו אש חזקה כזאת של 'מה אני עושה כאן?' ו'למה אני משתפת פעולה עם זה?'

פשוט אין ברירה. חייבים להיות שם. לשחק אותה הכי נחמדים שאפשר וזהו.
בשתי החתונות אחיי ואני פשוט היינו די עם עצמנו בצד.
נראה לי שגם חשוב לא לשדר את זה לאבא שלך כדי שלפחות הוא ייהנה ויהיה לו שמח.


כשאמא שלי התחתנה-אש להבה

כולם שיכנעו אותי שזה משמח, אבל בכל מקרה לא כ"כ שמחתי.

אבל עכשיו אני הרבה יותר גדולה, אומנם הכרתי אותה די הרבה זמן, ואני אוהבת אותה מאוד, אבל יש הבדל בין סתם מישהי לבין עוד מישהי שהיא ממש משפחה!!


אני לא רוצה להקשר אליה כי האישה הקודמת של אבא שלי נפטרה, וממש ממש נקשרתי אליה לפני זה..


וגם זו תהיה חתונה חילונית, אז עוד יותר לא יהיה לי מה לעשות שם, לא נראה לי שיהיו הררבה ריקודים, אבל כל שאר הזמן..

וזה מתקרב....=[אש להבה
וזה היה....אש להבה
ו..איך היה?אנונימי (פותח)
איך את מרגישה עכשיו?לארוצהלהגיד

האמת היא שהחתונה עצמה היא אומנם זמן קשה רגשית, עמוס וטעון, אבל הקושי וההתמודדות האמיתית היא מעכשיו ואילך.

אז את כמובן, כמו שאת גם עושה, מוזמנת לשתף ולספר לנו (ואם בא לך באישי אז בכיף!) .. 

 

את חזקה ואת מסוגלת להתמודד! למרות שקשה, באמת קשה

 

קבלי חיבוק עענקקקקנשיקה (ואין סמיילי של חיבוק אז קבלי גם נשיקה)

היה יפה...אש להבה

היו קטעים עצובים, כמו בחופה, (היינו בתוך הבית, אז רק שמענו), או יותר מאוחר... אבל בעיקרון היה יפה, 

רק מה- אם הייתי יודעת מראש מה הולך להיות לא בטוח הייתי רוצה לבוא...

לונורא עבר ונגמר לפעמים יש משברים בחיים!נועוש=]
נועה,לארוצהלהגיד

עבר? נגמר?

היא חיה עכשיו עם הבעל של אמא שלה בבית. זה ממש לא דבר שעובר ונגמר. 

 

 

התכווני לחתונהנועוש=]
ב"ה אישתו היא ממש מותק,אש להבה

אבל עדיין זה קשה..

החתונה היא קצה הקרחון.לארוצהלהגידאחרונה

כמו להגיד למישהו שכרתו לו את היד: לא נורא. סיימנו לכרות. 

אז מה?!? עכשיו כל החיים לא תהיה לי יד! איפה הנחמה בזה שנגמרה הכריתה? שנגמרה החתונה?? 

 

 

את פשוט לא מבינה.

עוד בית מתפרק?לארוצהלהגיד

אני מסיימת עוד מעט שמינית.

ואני מרגישה שששת השנים האחרונות היו בית בשבילי.

בכל הזמן שהתמודדתי עם התמודדיות שונות עם ההורים, המשפחה האמיתית שלי הייתה בבית הספר.

החברות, המורות, היועצת, המנהלת. האווירה הטובה והמפרגנת.

השגרה. מקום שאפשר להיות בו בכל ימות השבוע בלי לחשב ולחשוב איפה אני צריכה להיות ואיפה לא הייתי.

 

זה המקום שברחתי אליו כשהיה לי קשה. שהייתי נשארת בו בשעות החופשיות שלי סתם כי יותר נחמד שם מבבית.

המקום שבו נמצאים האנשים שאני הכי אוהבת והכי סומכת עליהם.

 

ועכשיו? עוד כמה חודשים זה יגמר.

השכבה שלי תלך כל אחת לדרכה. המחנכת תחנך כיתה אחרת. 

אני מרגישה שעוד בית מתפרק, שאני מאבדת עוד משפחה.

 

שהמקום הבטוח שלי, הטוב והפשוט, זה שלקח לי שנים למצוא, פשוט יעלם כלא היה, ואין לי שום זכות אמירה ושום דרך להתמודד עם זה.

 

אני מתה מפחד.

מותק אני בשמחה תמיד

לא ! לא עוד בית מתפרק !

זה פרק שנסגר בחיים ויתחיל אחד חדש טוב יותר

ברור שיש חששות לעזוב את המקום האהוב המוכר והידוע ..

אך את לא יודעת כמה טוב מחכה לך מעבר לפינה

 

אישית אחרי עזיבתי תבית ספר פרחתי.. וגמאני לא האמנתי שזה יקרה..

ההתחלה קשה אבל שווה!

בשירות את תתרמי, תכירי בנות חדשות, תשמעי הצעות..(לפעמים מעיק אך עדייןקורץ)

 

אל תפחדי !

החיים מחוץ לביצפר הם החיים האמיתיים

תצאי לחיים לחדשים ותפרחי ..

סומכת עלייךאוהב

מלא הצלחות

נשיקה

אני עוד לא בגיל, אבל---אש להבה

כמו ש'אני בשמחה תמיד' אמרה- זה אולי נראה כאילו זה מתפרק, אבל בעצם זה שוט שלב בחיים שנגמר, כמו כל דבר...

 

זה נכון שהתחלות זה קשה ודי מפחיד אפילו, ועוד שירות שזה משמעותי מאוד, אבל ככה זה החיים....

 

 

בקיצור, בהצלחה רבה רבה

 

אממ .. אני גם לא בגיל אבל ,תיפיונה
עבר עריכה על ידי תיפיונה בתאריך י"ד אייר תשע"ב 13:54

בהצלחה ממש בהמשך נשמה !!

אבל היה לי כל כך טוב בתיכוןלארוצהלהגיד

כל ששת השנים האחרונות הייתי במקום בטוח. במקום שהרגשתי שאכפת לאנשים.

לחברות שלי, למורות שלי.

הרגשתי שמקבלים אותי למרות הכל. והיה הרבה! 

הרגשתי הרבה יותר שמחה ומשוחררת בבית ספר.

החופש הגדול היה נקודת השפל של השנה.. 


ועכשיו מכריחים אותי לעזוב את זה.


מי מבטיח שבאמת יהיה יותר טוב בשנה הבאה? בהמשך החיים?!

מי ערב לכך שזה לא היה המקום הכי בטוח שאהיה בו, ושמעכשיו לא אמצא שוב מקום כזה?


באמת, לא יודעת אם הרבה אנשים מרגישים ככה, הבית ספר הזה היה יותר בית מהבתים של ההורים שלי. אני ממש מרגישה שכל מי שנמצאת שם היא המשפחה שלי.

אני תופסת הרבה יותר מהמורות שלי מאשר מאמא או אבא.

אני מתייעצת איתן, אני הרבה יותר אתעצב אם הן יהיו מאוכזבות ממני מאשר אם הם..


איך אני יכולה פתאום לקום וללכת ולהגיד שבטח יהיה יותר טוב בהמשך?

איך יכול להיות יותר טוב מזה ?! ומי אמר שזה מגיע לי ושאני אגיע לשם בכלל? 

אף אחד לא יכול להבטיח לך שיהיה לך טוב בהמשך,אש להבה

אבל "תחשוב טוב, יהיה טוב!!"

 

תאמיני בעצמך, (רק מהתגובות שלך רואים שאת חכמה),  תתפללי, ועז"ה יהיה טוב!

 

אבל נחמד לשמוע שיש לך זכרונות טובים מהאלופנא, זה נשאר בסוף לכל החיים....

כן.פעימה

בס"ד

 

תכל'ס כן.
מנסיון.
מקום שבסכ"ה הכל היה טוב בו והייתה כיתה[משפחה] חמה ואוהבת- פתאום נגמר ונעלם.
המקום שאליו ברחת, שאותו אהבת, שהיה לך כיף וטוב בו מסתיים.
ועכשיו עוברים לפרק אחר בחיים.
שבו אין את האנשים שאת מכירה כ"כ טוב, ומכירים אותך, יודעים מה טוב לך ועוד...


אם תעשי שנה הבאה שירות לאומי- את רק צריכה לקוות שהבנות יהוו לך שוב סוג של בית.
 

תפארת ההורים שלך גרושים?אנונימי (פותח)
אם אני פה - כנראה , לא ?!תיפיונה

למה מאנונימי?

יכולת לכתוב אתזה באישי .

 

אולי הם התבישוו אה וד"א ההורים שלי ב"ה לא גרושיםנועוש=]

אני פשוט רוצה לעזור לילדים פהה

לפני שעה בכיתי בגלל הסיפורים פהה

 

טוב .. לא הבנתי למה צריך להתבייש ..תיפיונה
אל תעלבי נועוש אבל אנחנו לא צריכים עזרה. תודה.לארוצהלהגיד
יקרה,פעימה

בס"ד

 

א. רובנו כבר לא ילדים.
ב. מבינה את הסקרנות והרצון הטוב לעזור, אבל זה קצת לא נעים שמישהו אומר 'אני כאן כדי לעזור לך'... כי אנחנו לא כאן במטרה לקבל טיפול, אלא לשתף בין חבר'ה שבמצב דומה. אחרת היינו פורקים את תסכולינו בפורומים אחרים שלא ייחודיים לעניין הזה. מוזמנת להסתכל ולהשתתף, אבל לא כיף כשאומרים לך שאת כאן במטרה לעזור.

תודה רבה על הרצון הטוב! אשרינו שיש אנשים רגישים ואכפתיים כמוך!

כנ"ל ^^ אל תעלבי נשמה תיפיונה
סליחה למי שנעלבב!נועוש=]
אנחנו לא נעלבנו, אבל-אש להבהאחרונה

אבל סליחה אם את נעלבת.

 

כמו קודמותי, אנחנו ב"ה כבר ילדות גדולות, והמטרה של הפורום הזה הוא לקבל עזרה ממישהו שבאמת יכול להבין, אחרת היינו כותבים את הכל בנוג"ה.

בכ"מ, תודה על הרצון הטוב!