לך תסתכלי על ילדים שמתגלשים במגלשה-ואז תביני מה זה לשמוח באמת גם שבירידההה!!!
מה הייתם עושים?פעימה
בס"ד
אבא שלי חוגג יום הולדת עגול ועשינו לו אלבום עם תמונות מחייו.
עד כמה הייתם מתייחסים באלבום לאמא שלכם=אשתו לשעבר?
שמים תמ' של החתונה שלהם? תמ' של שניהם עם הילדים? תמ' של המשפחה?
אני נמנעת מאלבומים בדיוק בגלל הדברים האלהלארוצהלהגיד
במצגות בר מצווה שההורים עשו הם פשוט התעלמו מזה שהיו לנו חיים לפני הגירושים.
ז"א, אני נולדתי בכיתה ד' מסתבר, ואח שלי נולד בגן חובה..
שונאת את זה.
וכרגיל, הדחקה זה פתרון ..
לדעתיגריזלי
צריך לשים תמונות שהוא היה רוצה שיהיו
אולי מאירועים משמעותיים בחייו
אולי זה לא קשור
אבל יש לי בעיה דומה בקשר לתמונות מחתונה שלנו
אצל ההורים שלי זה נגמר מכוער ואמא שלי לא רוצה תמונות שלו באלבום שלה
זה אומר לעשות אלבום לכל אחד..
לפעמים נמאס לי מכל השטויות שלהם
סליחה על הפריקה הלא קשורה
מקווה שעזרתי
אנחנו עשינו קולאז'-אש להבה
ושמנו רק תמונות של הילדים, או איתו ביחד.
אבל הוא ביקש תמונות שלנו גם בלי קשר, אז כבר עשינו לא מתנה 
בסוף עשינו מכל ימי חייופעימה
בס"ד
פשוט בלי שום איזכור לאמא, לא לחתונה, לא למשפחה שלה ולא תמונות שלה.
מניחה שיהיו תמונות שהוא יראה וייזכר בסיטואציה שהיא הייתה שותפה לה אבל לא יותר מזה...
לא נראה לי שזה מתאים בכלל לשים תמונה מהחתונהחומשאחרונה
היה אחלה שבת..הודייי
אמא באחת מהסעודות..
סתם סיפרה על אחת שמכירה שהיא גרושה,וגם ההורים שלה גרושים.
עשה לי מין פחד על העתיד אם יהיה גם כך..
שמעתי על לא מעט מקרים כאלה..אני בשמחה תמיד
למרות זאת וודאי שאת לא צ'כה לפחד
אני אומרת להיפך
בגלל שחויתי כמה זה רע ולא טוב
אני בעז"ה יעשה ה-כ-ל כדי לא להגיע למצב הזה ..
יש קשיים אז מתמודדים.. גירושין זה לא תמיד הפתרון הנכון..
ושוב.. כמובן אם יש נכונות לשני ההורים..
שבוע דבש
היה על זה שירשור נראה לי..אש להבה
אני דווקא חושבת שלהיפך. זה שאני גרושייה (שירשור אחר, שם, שם ) זה דווקא יגרום לי יותר לחזק את הקשר עם בעלי, ולחשוב פעמיים לפני כל מריבה.
אני בחיים לא אעשה את זה לילדים שלי!!!!
הלוואייי!!אחיותת אתןןן.הודייי
אני מכירה מישהי מקסימה בת להורים גרושיםאורין
והנישואין שלה מדהימים. גם היא וגם בעלה משקיעים המון בקשר ובילדים. פשוט משפחה נהדרת
לא רוצה לבאסלארוצהלהגיד
ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. וכל סיפור שנביא אפשר להביא סיפור נגדי (וזה מה שיוצר אצלנו את התקווה שאנחנו יכולים להיות אחרת), אבל סטיסטית, לילדי גרושים יש סיכוי גדול בהרבה להתגרש.
ולצערנו, יש גם סתיגמות בציבור שלנו בקשר להתחתן עם ילד להורים גרושים. על אף הטימטום וחוסר ההגיון שבעניין, לדעתי.
כ"כ מעצבן אותי לשמוע דעות כאלה...אש להבה
^^^^ כנ"לפעימהאחרונה
אררררררתיפיונה
למה אני לא יכולה להגיד ת'אמת ?!
למה אני צכה להתבייש ?
תמיד אני אומרת לאנשים אחרים להגיד ת'אמת אם הם מבואסים וזה .. כאילו , לא לשמור .
ואני - ככשואלים אותי אם אני בסדר אז אני אומרת "כן הכל טוב" או שאני סתם ממציאה שאני חולה או משו ..
אפחד לא מכיר את תפארת האמיתית חוץ מאחותי שיודעת מה עובר עליי.
אבל אני לא יכולה פתאום לבוא ולפתוח.
וגיליתי בשבת שכולם חושבים שאני הכי פתוחה וזה ..
כאילו , למה אני לא מסוגלת להגיד ת'אמת?!
ככה אפחד לא מכיר אותי.
לפעמים אני אומרת - טוב שכך.
אבל לפעמים אני מעמידה פנים שהכל טוב והנשמה שלי בווכה.
סליחה שפרקתי קצת הרבה. הייתי חייבת.
אין תגובות ?תיפיונה
אני חושבת שקשה לך בגלל שלא הרבה יכולים להבין אותך.לארוצהלהגיד
אני זוכרת שכשהורים שלי התרגשו ממש הרגשתי שהעולם חרב ואף אחד לא רואה את זה, לא שם לב, לא נמצא שם.
איך תחלקי עם חברות שלך משהו, שהן כל כך לא מבינות, כל כך מנותקות ממנו?
לפעמים כשאנשים שומעים שההורים שלי גרושים, הם אומרים- איזה כיף לך! יש לך שתי חדרים? פעמיים מתנה ליום הולדת? אם אבא לא מרשה את הולכת לאמא? וואי זכית!
ולאנשים כאלה אני רוצה לתת כאפה, אבל במקום זה אני מחייכת ומהנהנת כי הם במילא בחיים לא יבינו. וב"ה, אני מאחלת לעם ישראל שכמה שפחות אנשים יבינו!!
ואני אגלה לך סוד, גם חברה מאוד טובה שלי, שההורים שלה גם כן גרושים והנסיבות שלנו יחסית מאוד דומות- גם היא לא תמיד, ואפילו בדר"כ, לא מבינה אותי!
אז ברור שיהיה קשה לך לחלוק, איך תחלקי בפני מי שלגמרי לא מבין?
אני מציעה לך כן לנסות למצוא את המקום הבטוח, המבין במידה מסויימת.
אל תנסי להיות "הכי פתוחה וזה" גם אם כולם חושבים ככה.
אם טוב לך לספר לכולם, מעולה. אבל אם קשה לך, וזה לגיטמי, תחפשי את החברה האחת, או המורה האחת, או המדירכה, או אפילו אשת מקצוע אם את חושבת שזה נכון לך שאיתה טובה לך לדבר.. ואליה תיפתחי.
אין סיבה להסתיר אבל גם אין סיבה לפרסם. מה שטוב ונכון לך.
בשביל זה יש את הפורוםאש להבה
למרות שגם פה לא תמיד מקבלים את מה שביקשת.
לי אין חברות גרושיות, וברור שזה קשה, אפילו החברה הכי טובה שלי לא מבינה אותי. היא מנסה, אבל היא בחיים, בחיים לא תבין!
לפי דעתי, תספרי לאנשים שקרובים אליך, אל תפתחי ציפיות גבוהות מדי, אבל לפעמים רק לדבר זה כבר חצי נחמה....
גיבורה לא צריכה להתבייש!!!אנונימי (פותח)
את גיבורה ....כי ד' שם אותך איפה שאת עם הורים "מסכנים" שלא ידעו להיסתדר ודרדרו למצב של גירושים.
ואת חייבת לעצמך...ורק לעצמך!!! את החיים שלך!!
אני חושבת שטוב שיש לך אחות גדולה שמכירה אותך ומבינה אותך!
ובטח גם לה קשה....תיפיונה יקירתי.
תימצאי מישהוא שתמיד יהיה מוכן לקבל אותך כמו שאת.....
אולי חברה...או משהוא במשפחה הקצת רחוקה כמו סבתא, או דודה....את יודעת כאלה שתמיד יהיו לצידך.
ויש גם אנשים מקצועים כמו פסיכולוגים משהוא....
ושם תוכלי לספר את האמת שלך הכי טוב!!!
ותמשיכי תמיד לפרוק הרבה...כל הכבוד לך!!
תודה נשמות !!!תיפיונהאחרונה
באמת שעודדתם
כ"כ לא מסכימה עם גירושיםם!!!!הודייי
יש פעמיםם שכן,שזה חובהה אפילוו אישה מוכה וכו'..
אבלל מהה,אתם לא מסתדרים תפתרו את הבעיותת שלכםם!!!
זה לא אמרו לבוא על חשבון הילדים..
את כ"כ צודקת !!תיפיונה
אני גם חושבת ככה ...
אבל גם ההורים הם בני אדםפעימה
בס"ד
והם כנראה עשו טעות חמורה/הגיעו בטעות למצב חמור.
וזהו.
אז מה? הם יסבלו כל חייהם? הם בעונש?
אל דאגה, קשה להם מאוד מאוד[אפילו יותר מאשר לנו... וואו!]
אבל אני גם כועסת על ההורים שלי שהתגרשו.
[כאילו זה איזה משחק של ילדים קטנים- בא לי/לא בא לי. למרות שברור לי שהם חשבו על זה המון לפני כן]
לגמרי מסכימהלארוצהלהגיד
עבר עריכה על ידי לארוצהלהגיד בתאריך ט"ו אייר תשע"ב 00:11
שמעתי פעם מישהי שאמרה שהיא לא מבינה איך אבא שלה עזב.
היו בבית היא, אמא ועוד אח. אז מה, שניהם לא הספיקו בשביל לכפות על הבעיות עם אמא? הם לא הספיקו בשביל שהוא ירצה להישאר בבית?
אז נכון, ברור שיש הבדל בין קשר של ילדים והורים לבין קשר של בני זוג.
אבל באמת יש משהו מאוד מעליב בזה שהורה אומר לך שהוא יותר לא אוהב את ההורה השני מאשר כן אוהב אותך. כי אחרת הוא לא היה עוזב הרי.
יותר בלתי נסבל היה לו לחיות עם אמא, מאשר לא לחיות עם הילדים שלו.
גירושין זאת לא מחלה, זה לא תאונה, זה לא משהו שנוחת עליך ביום בהיר.
זו החלטה שמקבלים שתי אנשים מבוגרים.
וזכותך המלאה לחלוק על ההחלטה, ובכלל על הלגטימיות שלה. אני מסכימה איתך לגמרי.
ההחלטה הזאת שוללת ממך כל כך הרבה דברים טבעיים, זכויות בסיסיות שלך.
אני חושבת שבגירושין רב הנזק מאוד מאוד על התועלת.
ואני גם מאמינה שתמיד אפשר לתקן, ושגירושין זה בריחה.
כמובן, להוציא ממצבי קיצון בהם אחד מבני הזוג מסוכן ח"ו.
אבל מה יש לנו לעשות, חוץ מלהבטיח לעצמנו שאנחנו נהייה אחרים?
מה???אש להבה
שאני אבין, אתם רוצים שאנשים שלא מסתדרים שישארו בריבים, בכעסים, יחיו בבית עם מישהו שהם לא אוהבים רק כדי שלילדים יהיה יותר טוב?!
אני לא אומרת שילדים זה לא חשוב, אבל נראה לי שכולם יעדיפו הורים גרושים מאשר בית מלא ריבים ומחלוקות.
הרבה יותר קשה לראות את אבא רב עם אמא מאשר לראות אותו פעם בשבוע.
עדיף בית שמח פעמיים בשבוע, מאשר בית עצוב וקודר כל השבוע.
יש מקרים שמהצד הגרושים נראים בריחה מהמציאות, אבל אני מדגישה מהצד! אף אחד לא יכול לשפוט מישהו עד שהוא מגיע למקומו! לך תנסה להבין בן אדם שהתחתן והתגרש! זו מציאות שהלוואי שאף אחד לא יגיע אליה יותר! זה קשה, זה כואב, זה יסורי מצפון על הילדים!
בקיצור, אני ממש לא מסכימה עם הדעות שקראתי פה..
יויו.כןן!!!הודייי
כל בנאדם שלא מסתדרים איתוו.אז בייייי???
צריךך ללמוד להסתדר בחיים,בכל דברר ובמיוחדד עם אנשים שבחרתת שיהיו החציי השני.
אבלל יש פעמיםם שיכולהה להרביץץ לאנשים עד שיתגרשוו כיי במתת חייב.
אבלל לא סתם כיי לא מסתדרים!!
אנשים לא מתגרשים סתםאש להבה
תאמיני לי שאנשים גרושים תמיד ירגישו סוג ב' כשיגידו את זה, אין אף איש שמתגרש כי אישתו כבר נמאסה עליו. היהדות מונעת את זה, היא מגבילה את הזמן שהם יכולים לנגוע אחד בשני, מצווה על האישה להתקשט לפני בעלה, ועל הבעל לשמח את אישתו, התורה עושה כל כדי שבני הזוג לא יתגרשו!!
את צודקת, מבחוץ זה באמת נראה קטנוני לכאורה, אבל אם תעברי אחד אחד, ותשאלי אנשים, אף איש לא יגיד שהוא רוצה להתגרש, אחרת הוא לא היה מתחתן מלכתחילה
נכון ועדייןטוביה2
יש להם אחריות מול הילדים הם הולידו אותם ועכשו הם אחראים עליהם
תסכימי שאם האבא בורח בלי לשלם מזונות הוא לא בסדר כי הוא מפקיר את הילדים שלו לעוני אז למה מי שמפקיר את הילדים שלו לטראומה של בית לא נורמטיבי זה כן בסדר
הולדתה ילדים יש לך אחריות כלפיהם
כל מקרה לגופואנונימי (פותח)
הי, קודם כל ל"ג שמח!
איפה אתם עושים מדורות אבא/אמא/חברים/מירון?
(ואו כמה זמן לא ביקרתי כאן)
ושנית "אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו"
יש מקרים שהגירושים אינם מוצדקים והיה אפשר למנוע אותם, ויש כאלה שלא.
אנחנו לא יכולים לדעת לאיזה צד משתייך כל זוג של"ע מתגרש.
וגם אחרי שקורה מה שקורה - הכל בהשגחה פרטית.
ובנוגע לכל מה שתעשו בחיים: לפני המעשה ההחלטה היא בידיכם, לאחרי המעשה הכל משמים 
.
כעיקרון עם הסניף.אבל חולהה!!
הודייי
אתם באמת מתוקיםעדידפ
אבל חשוב לדעת
טובת הילדים זה לא שההורים יהיו יחד
אלא שלהורים יהיה טוב
עפ"י רוב לא מפרקים נישואין סתם
ויש כ"כ הרבה מה שאתם לא יודעים
כ"כ הרבה סבל, שההורים שלכם מנסים לחסוך לכם ולעצמם
נכון, יש אפשרות לעבוד
ולפעמים אין למה ועל מה
ילדים זה לא הכל.
צר לי
בת להורים גרושים
טוביה:אש להבה
בית של הוים גרושים זה לא בית נורמלי? זו טראומה?? אנחנו ילדים עם טראומות?
לא מדובר פה על אבא שבורח ולא משלם מזונות, זה מקרה אחד, אבל אנחנו מדברים על הורים שלא הסתדרו, וטובת הילדים היתה חשובה להם, אז הם החליטו, עם כל הכאב שבדבר, להתגרש.
מי שמוליד ילדים יודע שזו אחריות, ואם הוא לא היה יודע הוא לא היה עושה את זה מלכתחילה (שוב, אני לא מדברת על מקרים ספציפים, שלא אנחנו מי שידון בהם).
וממש לא הבנתי את המשפט "תסכימי שאם האבא בורח בלי לשלם מזונות הוא לא בסדר כי הוא מפקיר את הילדים שלו לעוני?"
הפרנסה לא תלויה רק באבא. אם האבא ח"ו נפטר, אז המפשחה ענייה וטראומתית? לא! זה תלוי בכל משפחה לגופה, ואי אפשר להכליל במקרים האלו!
יויו אני לא מסכימה איתךלארוצהלהגיד
אני לגמרי חושבת שבית גרוש הוא בית לא נורמטיבי. ושכל מי שגר בבית חווה טראומה. הזוג שהתרגש וגם ילדיו.
חוץ מזה את משווה לאב שנפטר? למשפחה של"ע נפטר האב, יש ביטוח חיים. הם מקבלים את ההכנסה שהוא היה מביא הביתה, פחות או יותר. אבל אין דבר כזה ביטוח נישואין. אם זוג מתגרש, כל אחד מהם מתפקד על משכורת של אדם בודד. והעולם היום בנוי בצורה שצריך 2 משכורות כדי לכלכל בית תקין, לצערנו.
אז אפשר לנהל דיון על מזונות בנפרד, במיוחד במציאות שבא הילדים נמצאים גם אצל אביהם, אבל אל תשווי את זה למוות כי זה שונה בתכלית.
חווה טראומה אולי,אש להבה
אבל טראומה תאורטית!!
היו פה כמה שירשורים אם אנחנו מסכנים, וכווולם אמרו שלא, ומה פתאום, ולפי דעתי, טראומה זו סוג של מסכנות, ומי שאומר שחווינו טראומה צודק חלקית.
אומנם חווינו טראומה, אבל להגדיר את זה ככה זה נשמע לי מוגזם!
אולי אני אפרט יותר בהמשך..
נכון אבל נראה לי שאפילו אתה תסכיםטוביה2
שאם האבא מת כנראה שהמצב הכלכלי יותר קשה (למעט יוצאים מהכלל המעידים על הכלל) ואני בהחלט חושב שלחיות בלי אבא (ושוב תלוי בהמון דברים האישיות של האמא המשפחה המורחבת הגיל וכו') זה גורם לחסך מסוים ולכן אני חושב שאכן יש בעיה אצל ילדים לגרושים שגם בה צריך להתחשב
אין בכך כמובן מספיק בשביל לכבול אנשים לא מתאימים אחד לשני אלה רק רציתי להעלות נקודה חשובה שלדעתי (ב"ה הלא מנוסה) לא מחושבת מספיק
( וכמובן שמה שכתבתי בסוגריים למעלה אלו דברים שלדעתי משפעים על מידת הטראומה אך אין ביכולתם לבטלה כלל)
לא תמיד המצב הכלכלי הוא יותר קשהאש להבה
קודם כל- אני בת!!
דבר שני- האבא מחוייב לשלם, ואם הוא לא משלם זו בעיה בפני עצמה, אבל לא על זה היה הדיון, זה דיון בפני עצמו, שלא אנחנו יכולים להכריע בו.
נכון אבל את לא הבנת לה אני מתכווןטוביה2אחרונה
הטענה שלי שבית שאין לא שני הורים הוא בית לא רגיל ולכן לי שגדל בבית כזה יש טראומה (=חוויה קשה שמשפיע על החיים) אפילו אם המצב הכלכלי הוא תקין ממש כמו שמי שחי בבית שיש שתי הורים ועוני מחפיר זה משפיע עלו אי אפשר להתעלם מכך שזה משפיע על החיים שלכם
למה היא לא מבינה שאני לא מסתדרת איתו?אש להבה
למה היא מכריחה אותי להיות נחמדה?
למה הבת שלו דורשת כאפות כל פעם שהיא מגיעה?
למה הוא כ"כ מעצבן?
למה היא התחתנה איתו בכלל???????????
|חיבוק| אני בשמחה תמיד
וו'אליה נשמע שהמצב ממש קשה
מותק תנשמי, וזרמי
יש לי מה להגיד לך.. באישי
שתוכלי בשמחה..
תני חיוך ה-כ-ל לטובה! 
המשך יומעולה!
אולי כדאי להתאמץ ללמד זכות עליהם??אוריןאחרונה
אוווופ תיפיונה
אני מפחדת שאבא שלי יתחתן!!
כי הוא יוצא עם מישי בת איזה 36 והוא בן 51!
עאע
והזאתי רווקה ..
אז כנראה שיהיו לי אחים חורגים! מפחייייידדדדד
והקשר שיש ביניהם דיי רציני ניראלי..
והיא סה"כ גדולה מאחותי הגדולה ב15 שנים ניראליי..ואחותי גדולה ממני ב10 שנים!!
אני לא יודעת מה לעשות לעזאזללללל!!!!!
אני קטנהה
מה רוצים ממני?!!?!
והיא חרדית. איככ
אוופ יש לי עוד מלאאא לפרוק אבל אני מרגישה דפוקה ותקועה כי אפחד פה לא מכיר אותי ואתמול גיליתי על הפורום הזה..
שתהיה שבת שלום!
את לא תקועע אחותת!!!!תרגישיי בנוחח.כל מה שעל הלבבהודייי
הצלחותתתתתתתתתתתתת.
ממש לא תקועה!!!!אש להבה
תרגישי בנוח.
ולגבי מה שאמרת- אבא שלי מתחתן בעז"ה בל"ג בעומר, (ואמא שלי כבר התחתנה..) אז אני מאווווד מזדהה אם הרגשות (חוץ מזה שלא נראה לי שיהיו לי אחים..יש לבעל של אמא שלי בת, אבל זה לא אותו דבר), אבל לי זה לא מפריע שהוא מתחתן, קצת עצוב, אבל העיקר שלו יהיה שמח..
אני יודעת שזה קשה בפעם הראשונה (לי היו כמה חתונות כאלו, 1 אמא, 1 אבא, ועוד פעם אבא..) לי היה מאוד קשה להתרגל לעובדה שאמא שלי מתחתנת עם מישהו אחר, במקום עם אבא שלי, אבל אחרי כמה זמן הבנתי שעדיף ככה! תאמיני לי שיהיה לך הרבה יותר נעים אחרי כמה זמן (לא מיד, זה לוקח זמן..), אני רק מקווה שתסתדרי איתה, כי אם לא זו תהיה בעיה, כמו שלי יש...
בקיצור, סורי עם חפרתי 
אנחנו תמיד פה, אל תרגישי תקועה!!! 
תודה נשמות !!תיפיונה
אל תרגישי תקועה!לארוצהלהגיד
זה באמת קשה, ומפחיד, ולא ידוע..
שני ההורים שלי נשואים לאנשים חדשים, וזה לא מצב פשוט.
יש לי אחים, חצאי אחים, אחים חורגים. (אגב אם יולד לאבא שלך ילד נוסף הוא יהיה חצי אח ולא חורג..)
קודם כל, אל תמהרי לחתן את אבא שלך. אם זה יגיע, זה יגיע, ואז תתמודדי. אל תכניסי את עצמך סתם לסרטים שיגרמו לך מתח וחרדה ועצב ועוגמת נפש, לפני שיש צורך.
כשזה יגיע, זה באמת דברים שכדאי להתמודד איתו..
אבל גם תדעי שזה לא כמו בסרטים ואת לא הולכת להיות סינדרלה, ואם תבואי בגישה חיובית, ולא במלחמה מראש, את גם תשרדי
אשמח להרחיב בפרטי, אבל באמת תחכי שתהיה לזה סיבה..
תודה נשמה !!תיפיונה
עודדתן
זאת המטרה...אש להבהאחרונה
אני אומרת:שחיים קשים יש למי שעושה אותם קשיםם!!הודייי
ואניי כ"כ לאא רוצהה חים קשיםם.אבלללז הה מה שיש לייייייייי
כלוםםם טובבב ועוד יותררר בזמניםם קשיםם קשההה לראותת אותווו...
רקקק רוצההה לברוחחחחחחחח,לא אכפתת שלאא פיתרוןןןן!אוףףףף.
-אחריי 8 שעותת רצופותת של בכיי-
גם כןן ה' תביןן שבאמתת אניי לא עומדת.תןן נסיונותת לאלא שעומדיםםםם
קורה לכןן?!?!?!
שפשוטט משוו לאא טוב לכןן,ועד שכברר קצת משלימים עם המציאות של ההורים,אז הכלל חוזר.
אפילוו אם דברר שלא קשורר בכלל!אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
כל כך מבינהלארוצהלהגיד
וכל כך מכירה את זה.
ההרגשה שאת רוצה לברוח. לישון עד יעבור זעם, שתפגע בך משאית ותתאשפזי לחודש ורק שלא תצטרכי להיות במציאות או במצב הזה.
הרגשה של- אני לא עשיתי כלום. למה זה מגיע לי?
לא אני התחתנתי, לא אני הזנחתי את הקשר, לא אני התגרשתי. אז למה אני סובלת מזה הכי הרבה?!
ואין פתרון.
וזה מייאש.
לברוח זה הכי קל....אש להבהאחרונה
להתמודד זה הקטע הקשה.
הקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו, רק היום דיברתי על זה עם חברה, ומיד הבנתי למה זה קרה דווקא לי- היא היתה יכולה לשקוע בדיכאון, אני להיפך, ילדה מאוד שמחה ב"ה ומקווה להשאר ככה תמיד.
אבל זה לא אומר שאני לא רוצה לברוח לפעמים 
אחים שלי! אנשים מדהימים!Pumpin blood
נכון שאני לא כותבת פה ולא נראלי שמישו פה מכיר אותי בכלל ולא נראלי שבכל ההיסטוריה של הפורום הזה יש תגובה אחת שלי... אבל! אבל אני מרגישה ממש ממש קרובה אליכם! אני מזדהה עם כל מילה ומילה של כל אחד ואחת מכם! אני בהיי של החיים שלי כשכיף לכם ובבאסה רצינית כשקשה ועצוב לכם. כ"כ הרבה פעמים כתבתי פריקות שרציתי לפרסם ופשוט לא יצא לי לשבת להקליד אותם... כ"כ הרבה תגובות היו לי אליכם, כ"כ הרבה חיבוקים, כ"כ הרבה פעמים רציתי לנגב לכם את הדמעות, רציתי שיכאב לי ושלי יהיה קשה רק שאתם לא תסבלו כ"כ! אני חושבת שהמטרה של הפורום הזה היא מדהימה וזה כ"כ עוזר לכולנו, אבל מצד שני זה גם מכאיב. למה? הורים שלי שניהם לא התחתנו וזה הפחד הכי גדול בחיים שלי שזה מה שיקרה ואיך שאתם מדברים על זה פשוט מפחיד אותי עוד יותר! איכשהו יוצא שאני קוראת רק את השירשורים על הצד הקשה בעניין ואת אלה שב"ה יש להם קשר טוב עם בני הזוג החדשים אני פשוט לא מכירה! למרות שאני בטוחה שיש כאלה...! וזה גם מכאיב מעוד בחינה. אני קוראת את מה שאתם כותבים ונ-ש-ב-ר-ת! אני יושבת פה ובוכההה! שעווות! וכ"כ קשה לי להמשיך את היום רגיל, לצחוק, ללמוד, לקרוא, לעשות הכל כמו בנאדם! יש לילות שלמים שאני חושבת מה ההיא עושה עכשיו? היא בוכה אל הכרית ואין מי שירגיע אותה? היא יושבת בארוחת ערב עם הבנאדם שהיא הכי שונאת בעולם? היא לא מצליחה להירדם כי היא חושבת על המשפחה המושלמת שהיתה לה ולעולם לא תהיה עוד? ואני יכולה להמשיך ככה עוד הרבה... אני פשוט מרגישה שאתם חלק ממני. אנשים שמתמודדים עם אותם כאבים ואותם קשיים ואותם רגשות כמו שאני.
אז אני לא יכולה להגיד לכם לא לעשות את זה. לא לשתף ולא לפרוק ולא ולא ולא כי זה קשה לי... קשה לי לשמוע את האחים שלי ככה בלי שום יכולת לעזור להם. אני רק רוצה שתדעו שאני כאן. ואני איתכם. ואני אוהבת אותכם הכי הכי שיש. ואני מבקשת שאם אתם צריכים מישו שיקשיב תפנו אליי. בבקשה. אני כ"כ רוצה לעזור במשו! אז נכון שאני לא מגיבה ולא משרשרת (מסיבות טכניות שהמחשב לא נגיש כ"כ...) אבל אני פה. איתכם.
שלכם בהמון אהבה, דסי.
אז אני לא יכולה להגיד לכם לא לעשות את זה. לא לשתף ולא לפרוק ולא ולא ולא כי זה קשה לי... קשה לי לשמוע את האחים שלי ככה בלי שום יכולת לעזור להם. אני רק רוצה שתדעו שאני כאן. ואני איתכם. ואני אוהבת אותכם הכי הכי שיש. ואני מבקשת שאם אתם צריכים מישו שיקשיב תפנו אליי. בבקשה. אני כ"כ רוצה לעזור במשו! אז נכון שאני לא מגיבה ולא משרשרת (מסיבות טכניות שהמחשב לא נגיש כ"כ...) אבל אני פה. איתכם.
שלכם בהמון אהבה, דסי.
וואו, ריגשת!!אש להבה
דבר ראשון-
דבר שני- כ"כ ריגשת אותי!! באמת, כיף לדעת שיש מישהי שכ"כ מזדהה.
חלק מהדברים שכתבת נוגעים אלי (נראה לי..) ואני לא רוצה שתביני אותי לא נכון. כל מה שאני כותבת פה זה הצטברות של דברים, זה לא שאני מסכנה. להיפך!! אני שמחה שזה קרה! עדיף פי אלף לחיות בנפרד מאשר ביחד אבל עם ריבים!
אני בטוחה שיסכימו איתי, אנחנו לא מסכנים! (היה על זה כבר שירשור מתישהו....) נכון, יש רגעים קשים, יש שבירות, ותקלים, אבל החיים יפים!
אין לי כ"כ זמן להמשיך, אז מקוה שלא כתבתי מבולבל מדי..
ושוב
ממש ריגשתתת.כמעטט בכיתיי!!!!אנחנו אל מסכנים.הודייי
בוחרתת לראות את זה לא בתורר קושיי ומסכנות.אלא ניסיוןןן!!!תראווו ה' בטוחח שאנחנוו גדוליםם.לכןן מביאא אלינווו!זהה מרגשש.אוהבתתתתת
חס וחלילה!!! מה פתאום!!!! מתוקות שלי לא הבנתם נכוןPumpin bloodאחרונה
-!!!!!!!
אנחנו ממש לא מסכנים!!!! זה ממש לא מה שאמרתי!!!
שירולי זה לא ספציפי את אבל בסדר...
ומסכימה עם מה ששתיכם כתבתם כדי להוכיח לי שאנחנו לא מסכנים... ! אוהבת אותכם....
איך זה בר מצווה עם הורים גרושים? (עוד מעט יש לי)חומש
איך הם הסתדרו עם המשפחה של הצד השני וכו'?
בקיצור, דברו!
לי היתה בת מצווהאש להבה
והיה די מוזר, אבל הם היסתדרו..מהמשפחה של אישתו לא היו כמעט, (בבר מצווה של אח שלי היו ההורים שלה, וזה היה נורא מוזר..) והמשפחה של הבעל של אמא שלי לא היו (וטוב שכך..)
בקיצור, היה מוזר!
אני עשיתי 2 בתמצוות.לארוצהלהגיד
אחת עם המשפחה של אמא, ואחת עם המשפחה של אבא.
עוד שבועיים יש לאח שלי בר מצווה עם כל המשפחה המורחבת של אמא ובעלה, ואבא ואשתו.
ואני מניחה שזה הולך להיות סיוט..
ה' יעזור
באופן כללי, אירועים "משפחתיים" נהיים הרבה פחות משמעותיים כשאין לך באמת משפחה.
לי היה בת מצוהה אחת.ושניי הצדדים היו.הודייי
ולא היה מדיי מסובך..(לפי שזכור לי.)
מזלט קודם כל!!!גריזלי
וסתם שאלה
ביניהם הם מסתדרים?
הם נפרדו יפה או לא?
נראלי שהם מסתדרים, לשאלה השנייה-חומשאחרונה
הייתי מאוד קטן אז כך שאני לא זוכר
יום עצמאות צד אבא אמא?!?!?!?!הודייי
נמאס ליי להיתלבטט כל הזמןן!!!
יאללהה מזלל שיש משפחהההה.שיש בין מה למה להחליטטט |חצי הכוס המלאה|
הקב"ה סידר את שניהםפעימה
ערב-אבא. בוקר-אמא. ערב-שנניהם.
לא הבנתיי??הודייי
עכשיו כבר מותר לספרפעימה
בערב- הייתי בתפילה וכו' אצל אבא
בבוקר- אהיה במנגל עם אמא והמשפוחה המורחבת
מחר בערב- יש וורט לאחותי, אז שניהם יהיו...
בבוקר- אהיה במנגל עם אמא והמשפוחה המורחבת
מחר בערב- יש וורט לאחותי, אז שניהם יהיו...
מזל טוב!!!!אש להבה
שתזכה להקים בית נאמן בישראל!!
אני אצל אמא...
מזל טובב!!!איזה כיףףףהודייי
מזל טוב!!ב.ש.אחרונה
איזה יופי!
איזו שמחה!!
עברו כבר יותר משלוש שנים,אש להבה
ואני עדיין מרגישה שהוא תקוע ולא שייך אלינו (הכוונה לבעלה..)
אני מרגישה מין מועקה כזו כשהוא חוזר מהעבודה, ואני ממש לא ביחסים טובים איתו..
טבעילארוצהלהגיד
אדם זר שמשתלט לך על הבית, על אמא. נדחף לך למשפחה בלי שרצית אותו.
הוא נכפה עליכם. זה מועקה.
אין לזה נחמה.. הדבר היחיד שאפשר להגיד זה שבע"ה כשאת תקימי בית זה יהיה אחרת, הוא יהיה שלם וטוב ושמח. בע"ה.
אש להבה
עבר עריכה על ידי #יויו# בתאריך כ"ז ניסן תשע"ב 14:34
אבל אני ממש לא מסתדרת איתו!!
רק לפעמים, ששנינו במצב רוח טוב במיוחד..
אוהבתתתתתהודייי
כנ"ל ^^^אש להבהאחרונה
שביתת תלמידי התיכון ביש"ע וברחבי הארץ!!!ארץ ישראל!
בעקבות הרצון להרוס את גבעת האולפנה בבית אל בשבוע הקרוב, ומקומות התיישבות נוספים בארץ בהמשך, נצא בעז"ה לשבור את השגרה! אנחנו לא ממשיכים ללמוד כשיהודים נמצאים באיום על הריסת בתיהם!!! נתכנס כולנו ביום ראשון, ז'' אייר, בירושלים (פרטים בהמשך על מיקום מדוייק..)! נער ונערה בל יעדרו! כל מי שקורא שיפיץ איפה שהוא לומד ובעז"ה נעשה ונצליח! ניתן ליצור קשר בלינק זה. ונזכה לראות בעינינו "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"! עוד פרטים בקרוב.
חחח לצחוק או לבכות??הודייי
עבר עריכה על ידי הודייי בתאריך י"ט ניסן תשע"ב 19:30
הייתי אצל חברה, עם עוד כמה חברות ביחד. היה אששששש!!
בהתחלה כזה ,אבא שלה שאל אותנו:
מאיפה אנחנו...?איפהאבא עובד?מה השם שלו...
ואז שאל אותי.ומשום מה השם היה מוכר,אז שאל הוא למד בישיבה..
חחח ואז אמרתי לא,שלא..
וקצת לא הבין כי הייתי אדומה וכמעט בכיתי, ומה זה לא מהבני אדם האלה שמסמיקים.
ואז אמר האא אני מבין שיש פה איזה סיבוך.אמרתי לא שכן!!!
אח"כ סתם דיברנו שרוצים צפון,ואמרתי שאיןן סיכויי עד שההורים שלי באמת יירשו לא יצטרך כבר לבקש. (גיל 18 וזה..)
ואז חברה, אומרת לי-מה הורים תרגעי סבאסבתא..פעורה.יש בעיה שהן ההורים שלי??
וחברה אחרת ואני נחנקנוו,כי יודעות את הסיפור לעומק...
היה מוזר,יש מקרים שפשוט עדיף לצחוק מלבכות!!!!
ברור שלצחוק אני בשמחה תמיד
אוייש
מה קרה??
*חיבוק*
את מה זה מותק תמיד.שתדעיי!!!!אחותתהודייי
*מסמיק* - בכיפפ אחות אני בשמחה תמיד
החתימה שלך פשוט טווווובה!!
זה כ"כ נכון..
ו.. אל תתיחסי.. יום יבוא ותצחקי על זה
ליל מנוחה
זה חברה שלי רשמה לי...הודייי
היה בינינו סיבוך כלשהוא..
והיינו צכות להפסיק את הקשר!!
ואז רשמה את הקטע הזה של הרב קוק. כדיי לחזק.
אוף לא מצליכה להרפות כי אוהבת אותה המוןן!!!
אוייש..אני בשמחה תמיד
בטוחה שניתוק הקשר נחוץ??
החיים המשפחתיים שלנו מסובכים גם ככה לא כדאי להסתבך יותר..
עם היא חברה טובה תתעקשי על קשר
זה נכס יקר מאוד!!
סליחה על
בהצלחות
לא קשר טובב.הודייי
אבא נחמד יש לחברה זו..=]אש להבה
כןןן ממששש!!!הוא כזה שפיץץ רצחח.הודייי
חחחאש להבהאחרונה
תשובה לארוצהלהגיד
ההרגשה תלויה כמובן במי התחתן עם ההורים שלך.
אני אף פעם לא קוראת לזה ההורה השני. לא אמא חורגת ולא אבא חורגת!
אז בוודאי שלא אבא או אמא!! יש לי ב"ה אבא ויש לי ב"ה אמא ושניהם חיים נושמים וחלק מחיי. למה, איזה סיבה יש לי, לקרא לעוד מישהו ככה??
הקשר שלי עם אשתו של אבא הוא יותר טוב מאשר עם הבעל של אמא.
אבא התחתן כשהייתי בכיתה ה' ואמא כשהייתי בכיתה י' וזה עושה הבדל גדול, גם כי עברו הרבה שנים שבהם הספקתי להתרגל לאשתו ולא לבעלה, וגם כי כשקטנים הרבה יותר קל להסתגל ולקבל.
עם שניהם יש לי חילוקי דעות קשים ומחלוקות גדולות, אבל אני משתדלת לכבד ושתהיה אווירה רגועה ונעימה, גם כשאני מאוד כועסת.
אני למשל, לא מסוגלת לקבל הערות מהבעל של אמא בכלל, זה עובר לידי במקרה הטוב ועובר להתחצפות או עצבים במקרה השגרתי.
אני גם לא אוהבת כשאישתו של אבא מעירה לי אבל זה דבר שאני מקבלת והיא חלק מהמציאות שלי, אז אני גם מקשיבה לה ועושה את מה שהיא אומרת (למורת רוחי, אבל בלי להתעצבן עליה בדר"כ).
עוד שאלות?
כנ"ל בדיוק^פעימה
בס"ד
רק הפוך- אמא התחתנה קודם[כיתה ח'] אז יותר קל לי עם בעלה, אבא התחתן אח"כ[כיתה י"א] אז יותר קשה לי עם אשתו.
כנ"ל בערך-אש להבהאחרונה
אבא התחתן, אמא התחתנה, אבא התאלמן והתחתן.
הקשר עם האשה של אבא מצוין ב"ה, כי היא לא מנסה לחנך אותי, או משהו כזה, היא פשוט מקבלת אותי כמו שאני, ומשאירה לאבא את נושא החינוך.
לעומתה, הבעל של אמא שלי מנסה לחנך אותי,וגם בלי קשר אני לא מסתדרת איתו.