שרשור חדש
מבאסקונז

פעם קרה לכם שהוכתם בתדהמה כי נפלה לכם ההבנה,
שאינכם טובים, לאחר שתקופה ממושכת חשבתם שאתם בסדר?

תמיד ידעתי שאני עושה דברים לא בסדר, אבל עד היום קלטתי את זה עם תירוץ מקומי (ובאמת היו מקרים שהיה הדבר הנכון),
אבל פתאום היום נפלה לי ההבנה שכבר אי אפשר לתרץ מקומית ומדובר בשינוי מהותי.
וזה מבאס :/
כי עכשיו אני קולט שיש כל כך הרבה תחומים מבין אדם לחברו בין אדם למקום עסקי הקודש ועסקי החול שאני צריך לטפל,
גם על נושאים שחשבתי שאני בסדר יחסית ועברתי אותם. אין כמעט נושא אחד שאני לא צריך לבצע בו כלכך הרבה תיקונים,
אבל החורים כבר כל כך גדולים, והזמן כל כך דוחק ורחבות העיסוקים כה רבה שנראה שאני פשוט מתגלגל בירידה.
ותוספת לכל זה שהיום קצר והמלאכה רבה, והפועלים עצלים.......

 

כן.. זה מבאס. לפעמים,אמרלד
גם " ההכי טוב" שלנו זה לא מספיק 😒
כל הכבוד על ההבנה ככה, לקחת את עצמך בידיים
רק שים לב לא ליפול למחשבות השליליות
כי זה בד"כ לא עוזר להתקדם..
בהצלחה בהמשך
כן..קונז

אבל לפעמים זה כי דברים שחשבנו שאנחנו כבר טובים בהם מתברר שהשתנו.

זה באמת לא פשוט. שאפו על הכנותadvfb
חלק מעבודתו ה' זה להשלים עם המדריכה שאני נמצא וכעת ולקבל את עצמך כפי שאתה. ומשם, מאותו מקום שאתה נמצא - להתקדם ביתר שאת. המטרה היא ההשתלמות, התהליך, הדרך ולא היעד. והכל שמבינים את זה יותר קל להמשיך הלאה ולהתקדם.
אני מביןקונז

לא בטוח שזה מדויק,

האם אכן המטרה זה רק ההשתדלות  או גם התוצאה הסופית?

נניח נקח חטאים שבין אדם לחברו נשמע מוזר שהתוצאה הסופית לא משנה.

בבין אדם למקום אני יכול יותר להבין. וגם שם זה תלוי אולי.

 

זכור לי שיש שתולים זאת במחלוקת שמופיעות בכמה סוגיות. אבל לא זוכר כרגע, מקווה שלא הפוך </...

לדעתי ההשתדלותבייניש אנונימי
"לא עליך המלאכה לגמור", המטרה היא לא להשיג הכל ולהיות הכי טוב, ואעפ"כ- "אי אתה בן חורין ליבטל ממנה", את הדרך אתה חייב לעשות...
ככה זכור לי, לא זוכר בשם מי
אני תמיד חשבתי שזה הפשט באבותקונז

עיין תפארת ישראל על המשנה ;)
 

השאלה היא מה יש לאדם מעבר להשתדלות...advfb
אדם נולד במציאות מסויימת שהוא לא בחר בה.
אדם נקלע לסיטואציות שונות ומשונות שהוא לא בחר בהם. וגם כאדם בחר בהחלטות מסויימות לא היה לו כלים לדעת מה ההשלכות המדויקות של בחירותיו.
ואדם כטבעו - עושה גם טעויות. זה חלק בלתי נפרד מהמסגרת האנושית בה אנחנו נמצאים.

האדם הוא ייצור בחירי. וזה מה שיש לו. אתה רואה עוד מה שיש באדם? אדם מחליט על תוצאות בעולם הזה?! ממתי?!

האדם הוא בשלב הצעקה, התפילה, ההשתדלות
הקב"ה הוא בשלב הגאולה, הישועה, התוצאה.

לגבי שאלתך - אדרבה, גם בבני אדם לחברו הצפייה היא לא 'לא לטעות' אלא לטעות ולבקש סליחה. אדם שגנב ולא מחזיר את הגניבה הוא לא רק אשם בתוצאה אלא אשם ברמת ההשתדלות (במידה והוא יכול להחזיר, במידה והוא לא יכול להחזיר הוא אכן אנוס).

נשמע מאוד הגיוני שגם הבנאדם לחבריו המוקד הוא בהשתדלות. כי זה מה שאני יכול לעשות... איך אפשר לצפות ממני משהו שאני לא יכול לעשות?!(שלא תמיד אני יכול להחליט על התוצאה). "הקב"ה לא בא באירוניה עם בריותיו" - הוא לא מצפה מהם משהו שהם לא יכולים לעמוד בו. גם הרמב״ם אומר בהלכות תשובה שעניין חופש הבחירה מצדיק שכר ועונש. בלעדי זה - מה המשמעות של חיינו שווה?
..קונז

כאשר אתה מדבר על מקרי קצה. וכאשר את מכנה כל החלטה ובחירה בשם השתדלות. נשמע שזה נכון.

גם אני חשבתי ככה בנוגע לבן אדם לחברו. אני חושב שבמעל ל6 שנים. אבל כיום אני לא חושב שזה גישה וסמנטיקה נכונה.אלא להפך דווקא בגלל הסמנטיקה הזאת נוצרים הרבה יותר חטאים בעיות וצרות, כי השימוש במונח זה לרוב טומן בתוכו את "הנפילה" (כפי שאתה באמת הכנסת אותו בשרשור כאן). כמו הסמנטיקה של בקשת סליחה תמיד (וגם עליו רמזת)..

יש דברים שאי אפשר "להרשות" בהם ליפול.

נכון שבדיעבד צריך סליחה, ותמיד יש מקרי קצה, וכו' וכו' אבל השימוש בגישה הזאת בתחום הזה של בנ"א לחברו מרגיש לי לא נכון.

 

בעיקרון לגבי הטענה שלך עם שכר ועונש זה דווקא להפך, כי אתה צריך לחפש מקורות של אנוס...

ואדם מועד לעולם (וכלעיל).

לא הבנתי את תוכן דבריךadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ד' בניסן תשפ"ב 16:19
עיקר התגובה הראשונה שלי כלפי ההודעה הפותחת שלך היתה - שההשתדלות והדרך מדגישות את כך שהעיקר בחיים הוא התהליך ולא התוצאה. ובכך יותר קל להשלים עם המקום האישי לא מתוך חולשה אלא מתוך מוטיבציה להתקדם הלאה מהמקום הנוכחי.

לגבי התגובה הזאת שאני מגיב עליה כעת -
אתה חושב שאתה לא מסכים איתי הסימנטיקה או בתוכן?

מה אתה חושב שנותן מוטיבציה להתמודד עם הפער בין הרצוי למצוי?
מה אתה חושב
העולם לא נברא מושלםקן ציפור
בס"ד
וויכח שם אצל רבי עקביא מעשי מי חשובים יותר של האדם או הבורא ורבי עקיבא לו מתבלבל ועונה שמה עדיף לחם או חיטה?
ה' ברא את העולם וכן אותנו לא שלמים, העבודה שלנו היא לשים לב איך אנחנו יכולים מהדברים שקיבלנו לצור יותר טוב, למצוא את הנקודות שבהן אני יכול להפוך את עצמי והעולם יותר טוב, ה' לא רצה שניהיה מושלמים, יש לנו משרתים כאלה מלאכים שהוא ברא שעושים רק רצונו ה' ברא אותנו שנעשה נס מכל נסיון.
חודש ניסן הוא חודש הניסים, חודש הלידה של העם היהודי הקבלה של מצוות קידוש החודש, שמלמדים אותנו כמה אנחנו יכולים לשנות, כן היינו בשפל המדרגה, היינו במ"ט שערי טומאה ועלינו מצאנו את הניסים והנסיונות שבהם אנחנו מקדשים את הזמן מחליטים להתחדש להתקדם ליצור משהו יותר טוב לגלות אור נוסף ובסוף זה דרך החיים, למצוא לגלות דברים חדשים בי ובעולם לגלות ולעלות לעבר השלמות לעבר ה', לא נצפה מתינוק לדעת לקרוא ולכתוב, ולא נצפה מילד לצאת לעבודה, ולא נצפה מנער לחדש חידושים, יש פעמים שזה קורה ויש ניצוצת של אור להזכיר לנו את הדרך אבל זה תהליך כל יום להיות יותר טוב מהיום של אתמול .
ולשאלה שלא נשאלה וקשורה כבר אמרתי פעם חשוב גם להסתכל אחורה על הצעדים שכבר עשינו על השנים שעברנו על ההצלחות והיצירות שלנו כי כן עשינו כן אנחנו הולכים ובדרך אבל כן עשינו ועלינו להמשיך ולהסתכל קדימה.
כתיבה יפהקונז

לא הבנתי את השורה האחרונה יש לך שם נראלי מס' טעויות כתיב או שלא קראתי נכון?

פשוט לא פסקתי את זה צריך הרבה פסיקיםקן ציפור
,,אני זמנית כאן

היי,

וואי תחושות מובנות.. 

 

אולי עצם ההבנה שאני לא במקום גבוה היא התקדמות בפני עצמה.

 

מעבר לזה, חשוב לא ליפול ליאוש, ולמקום של הכל רע, כי זה לא נכון,

התקדמות יכולה בעיקר לנבוע ולהתממש (דווקא) מתוך ראיית הטוב על עצמנו.

 

ההסתכלות שלנו על העבודה שיש לעשות יכולה להיות מתוך מקום ששואף ורוצה להשתלם לשם, שרוצה להיות שלם, משתלם..

כמו הרצון לשמח מישהו בצורה הכי מושלמת, כמו לארגן משהו בצורה טובה, כמו להצליח במבחן גדול.. כמה אנחנו נשמח להצליח, לראות את ההצלחה בעיניים, "לקנות" את זה אלינו. 

 

הדרך למקום הזה כוללת אתגרים, משברים, שמחות וגם זמנים שפחות..

אבל שמבינים שההשתדלות היא העניין ולא (רק) התוצאה, זה מקבל צורה אחרת.. יש ערך לדרך, לא רק לשלימות הסופית. 

 

בהצלחה..

 

 

 

 

 

כתוב בצורה ובנק' מבט מעניינתקונז


תודה רבהאני זמנית כאןאחרונה
לדעתי כתבתי קצת מסורבל, לא נורא
מרגיש לי שחשוב להעלות למודעותנעה ונדה

שיעור של הרב ראובן פיירמן על התפילה: תפילה - Archives - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

התפילה היא לא כלי לגרום לה' לעבוד בשבילנו, היא כלי לגרום לנו לעבוד את ה'!

מתחבר לשאר שיעוריו של הרב על האחדות הכוללת. מדהים.

מישהו יודע משהו לגבי אדם בשם משה רוט, שמכונה בפי אנעה שוסלר
יש בפייסבוק אדם בשם משה רוט, שכותב דברים שמתחברים ליהדות.
הוא לא מכנה עצמו רב אבל בתגובות יש אנשים שקוראים לו רב.
מישהו יודע משהו לגבי?
הוא רבנעה ונדהאחרונה

כתב את "פשוט להאמין" - ספר אמונה חזק ומומלץ, כותב באתר "לדעת להאמין" ובעלון "שבתון". זה מה שאני יודעת עליו.

שיעור חשוב מומלץ ממש ממש!הרמוניה

"עיקר עבודת ה' בבירור האחרון"
..הרמוניה
@לב אוהב תודה בזכותך הכרתי את הגאון הינוקא תודה רבה!
גם אני התחלתי לשמוע אותו בגללה חחמבקש אמונה

יש לו שיעורים יפים..

מאודהרמוניה
חחחח
תראי @לב אוהב מה את עושה...
(עד שהיא תתחבר בטח יבוא משיח)
נעלמה לנו זאת.מבקש אמונה


לגמרי.. בקושי נכנסתלב אוהב
חחחחחחהרמוניה
והנה יש ניסים
ואיי איזה נחת לשמוע את זה חח משמחלב אוהב
הוא בוודאי צדיק ועניו גדול אבל קשה ליכלי פשוט
עם מגמה שמעריכים תלמידי חכמים שיש להם זיכרון צילומי על פני אחרים שמתאמצים אולי אפילו יותר.
התורה היא לא ידע אלא תורת חיים וכחלק מזה - גם ידע.
אוקייהרמוניה
לא היה ידוע לי על מגמה כזאת אז לא הפריע לי כלום אבל כמו שכתבת הוא באמת ענו עצום דוקא בגלל שהוא כזה גאון ועדיין כזה ענו אני חושבת כמה הוא גדול...
אבל זה לא משנה, אני נהנית מהתורה שלו- זה העיקר

והאמת שאני מבינה מה יש לכבד באדם כזה גאון למרות שהוא חונן משמיים:
•הוא ניתב את הגאונות שלו לתורה
•הוא וודאי השקיע מצד עצמו להתקדש
•לדעתי זה מעיד שיש לו נשמה גבוהה
ואין מה לעשות, עם מתנה גדולה בא תפקיד גדול תחשוב על האחריות שיש עליו
והוא צעיר מאוד
...ekselion

שמעתי רק את ה-2 דקות הראשונות 

וממש נכון מה שהוא אומר

לא מכיר את הרב הזה, יפה שאת מרגישה שהוא מחזק אותך

כל אחד צריך איזה רב שיחזק אותו

איזה יופי!! תודה לך!פלונטר19
תודה רבה רבהרויטל.אחרונה


מסע של תפילה​​​​​​​ - דמיון מודרך, חלק א' {תחילת תפילת שמונהקן ציפור

דוסמסע של תפילהדוס

"ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך"
הולכים שלוש צעדים נכנסים לבית המקדש אל מול הקודש,

ומבקשים לפתוח שערי שמיים,

והנשמה עולה ונעמדת מול כסא הכבוד, ומקופת באור ואהבה מהבורא. 

ואתה פשוט משתחווה בהודיה

"ברוך אתה ה' !!" 

והאור העוטף מעמיד אותך חזרה, 

והאבות הקדושים  באים לידך לעזור לך לעמוד

 "אלוקינו ואלוקי אבותינו אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב"

ואיתם לידי והאהבה לבורא, כשעומדים מול כיסא הכבוד, אפשר להתחיל לפתוח תודה

ל"האל הגדול" בחסד כפי שגילה אברהם אבינו, {בחסד הגדול שעשה בעולם בהכנסת אורחים קירוב לבבות}

"הגיבור" בדין כפי שגילה יצחק אבינו, { שנלחם בדין לזכות אותנו שעמד בעקדה והיה מוכן לתת  את כולו למצוות הבורא}"והנורא" כפי שגילה יעקב אבינו { ישראל הקשר ישר לאל הקריבה לקדושה לאור אינסוף, אבי השבטים ועם ישראל כל אחד ברמתו}

"אל עליון" מעל לכל דמיון ומידה..{ פשוט באור אין סוף שנגלה בטוב בכל העולם .}

 

 

אבא שמע קולי,
הקשב לתפילותי,
פתח לבי אליך,
פתח שפתי לזמר בשבחך,

 

{אני יודע שזה באמצע הברכה אצלי פשוט החלק השני של הברכה הוא כמעט כברכה בפני עצמה בגדול ממש אברהם אבינו מוליך את החלק הבא של הברכה ועליו גם חתימת הברכה {מגן אברהם} אשמח לשמוע תגובות, וכמובן אם רוצים, ואם יש מישהו שמבין באנימציה ורוצה לנסות להפוך את הדברים לעוד יותר בציור אנימציה אשמח מאד כמובן.}

הדמיון בגדול הוא על פי פירושים על המילים של התפילה הלכות שאומרת שצריך שאדם יראה עצמו עומד בבית המקדש ומול כסא הכבוד והדרך שלי בסופו של יום כאשר אני מגיע לתפילה עמוקה ולמפגש יותר גדול עם ה'.

מקווה שהדברים יהיו לטוב.

 

 

 

חלק ב' המשך ברכת אבות - אברהם אבינו ומידת החסד של הבורא.קן ציפור

בס"ד

חלק השני של ברכת אבות:

 

אברהם אבינו מתקרב וטפח לי על הגב ומגלה לי מחסדו של הבורא:

"גומל חסדים טובים, וקונה הכל" 

ואני מבין איך ה' נותן את כל הטוב שבעולם, איך הכל שלו ובהנהגתו ו"מה אשיב לך והכל שלך"

"זוכר חסדי אבות"

ואתה ה' זוכר את החסדים של האבות הקדושים, ואת האהבה של אברהם שקידש שמך בעולם. ועבור זה אני יכול לעמוד לפניך בתפילה ואתה:

"וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה."

מביא לנו גאולה, ומקרב אותנו לשמך באהבה, מתוך אותה התחברות לחסד ולטוב האינסופי שלך שאברהם אבינו 

 

{בעשרת ימי תשובה: זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים.
תן לנו חיים, תזכור אותנו לחיים, לאהבה לחסד הטוב של החיים, ואנחנו למענך רוצים, כדי שנוכל לאוהב אותך ולגדל שמך אנו מבקשים.}

 

מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן,

אתה תומך בי ועוזר לי ואני אומר לך תודה שאתה מאפשר לי להיות פה קרוב אליך ושומר עלי
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מָגֵן אַבְרָהָם:
כמו ששמרת על אברהם אבינו והיית לו מגן, גם שהוא היה ראשון ויחידי ונגד כל העולם וכך גם אם אני הכי לבד או מרחוק אברהם מגלה שאם אאמין וארצה בקשר ובאהבה שלך תיתן לי מקום גם כאשר אין לי זכות אבות..

חלק ד' ברכת "אתה קדוש"קן ציפור
בס"ד

"אתה קדוש" - נבדל מכל דמיון אין דרך לראות ולהבין מה זה האור של ה', (מדמיין מעין חושך של הניתוק מכך שאין יכולת להבין ובמקביל תחושה של אור קדושה שבעורת בך בפנים)
"ושמך קדוש" השם י - ה - ו - ה מצטייר מולי מאש לבנה בהוקת הגילוי האלוקי בעולם, ההנגה בכל אירועי ההיסטוריה של ה'..והאור הזה ה' מקיף אותי
"וקדושים" אנחנו זוכים לקדושה שלך לחיבוק מאורו של ה' שמקיף אותנו ומהווה אותנו ואיתו ובזכותו
"יהללוך סלה" בוקעת תודה של אהבה ואור אינסופי
"כי אל מלך גדול וקדוש אתה" נאה לקדוש פאר מקדושים ותודה לך ה' על האור האלוקי הבוער בקרבי על כך שקידשתנו בקדושתך וזכינו לעמוד לפניך ולפתוח בתפילה, "ברוך אתה ה' האל הקדוש!!!" פשוט תחושת תודה ואהבה של ה' שמקיפה אותנו של כך שה' מקשיב לנו הקשר הישר שלנו אל ה' אל הקדושה עם ישראל ישר אל (מה שגילה יעקב אבינו) ופשוט תודה.
"נאה לקדוש פאר מקדושים, אתה ה' מלך מלכי המלכים האל הגדול הקדוש מעל לכל דמיון ואוהב אותנו (אל מידת חסד) ונחתן לנו מעט מקדושתך לגלות בנו ובעולם הזה.
חלק ה' - מרכז התפילה{עיקרון על תהליך התפילה, }קן ציפור

בס"ד

אני אעשה את חלק זה בצורה קצת אחרת, פה אדבר יותר בכללי על כל הברכות האמצעיות ותפילת שמונה עשרה אולי ארחיב בנפרד יותר על מרכז התפילה של תפילות שבת וחג כי לי יוצא פשוט בדרך כלל למצוא פנאי להגיע להרחבת המחשבה ותפילה כזו בעיקר בימים אלה, אבל מה שנקרא אני רוצה לפתוח פתח.

 

אני אתחיל במה שאני בעצם ראיתי בכללי בתפילה נקרא לזה, יש 4 סגנונות של תפילה שמופיעים שעברנו עליהם

א' התפילה העצמית - {ראו חלק א' ה' שפתי תפתח, המקום האישי שלי מול הבורא..}

ב' תפילת החסד ואברהם אבינו {ראו חלק ב' - מגן אברהם}

ג' תפילת הגבורה במידת יצחק {ראו חלק ג' ברכת מחיה המתים- גבורות גשמים הדין שמגלה את העומק}

ד' יעקב, ישראל מידת האמת והקדושה {ראו חלק ד' ברכת אתה קדוש וקדושים כל יום יהללוך סלה, הקשר שלנו כעם ישראל ישר אל ה' היכולת לקדש לראות את חותם האמת של ה' הקדושה שהיא נבדלת וקדושה כל כך}.

 

עכשיו לדעתי הרצף הזה ממשיך וחוזר שוב

 

א' אתה חונן לאדם דעת חננו מאיתך חכמה בינה ודעת, אחרי שראינו את התגלות הגדולה של ה' בכל המידות התפללנו עם האבות אנחנו מבקשים לקבל גם מעט מזה לקבל לנו

חכמה - אור ראשוני, אברהם אבינו היה יחידי הוא מעבר אחד וכל העולם מהעבר השני אב המון גווים הוא הפתח של האבות האור הראשון שמראה שלא משנה מי אתה ואפילו הגרים שאין להם זכות אבות בכוח האמונה יכולים לזכות לקשר עם הבורא.

בינה - להבין דבר מתוך דבר ,בניין הגבורה הדין הם מה שבונים הסערה מצמיחה, גבורות הגשם.

ודעת - החיבור והקשר אל הדבר הקשר ישר -אל ישראל קשר ישיר חיבור עמוק לקדושה שמפעמת גם בנו.

 

ב' אברהם אבינו ברכת השיבנו אבינו לתורתך, התשובה מאהבה הרצון לקשר של אהבה תשובה של אהבה.

 

ג' יצחק מידת הדין, ברכת סלח לנו ומחל לנו, פה נוהגים גם להכות על החטא עם היד שזה מסמן בעיני את העניין של הכוח של הדין שהוא מכה לפעמים והוא מרפא הוא פותח את הסליחה והמחילה לקבל את עצמי מחדש.{כפרת עוונת וכו'}

 

ד' יעקב,  ישראל אמת וגאולה.  ברכת הגאולה "ראה נא בעינינו וריבה ריבנו" הקשר הישיר שמבקש מה' לראות את הצרות שלנו לחוות את הקשיים שלנו שמבין שאיתך אנוכי בצרה, ומתוכו מבקשים גואלה ואור יותר גדול שיתגלה בעולם והסיום  "גואל ישראל" בעיני מזכיר לי ורומז חזרה לישראל.

 

 

לדעתי רצף זה ממשיך כנראה גם בברכות הבאות, אבל כרגע אעצור כאן ובהמשך אשתדל לכתוב על הברכות האחרות..

חלק ג' ברכת מחיה המתיםקן ציפור
בס"ד
יצחק אבינו עומד לצידי ומחזק בגבורה ועוצמה, (הוא זה שמגלה את עניין הברכה.)
"אתה גיבור לעולם אדני"
הגבורה שלך היא נצחית הדין שלך וכל מה שאתה עושה הם אמיתיים וקיימים, "מחיה מתים אתה רב להושיע" אתה זה שמחיה אותי, שבעלדיך אני כמת, ואתה מושיע מתוך עומק החשכה,

"מוריד הטל" "משיב הרוח ומוריד הגשם"
הטל האינסופי מכוון את הגשמים בכמיות שמחיה אותנו שיצמחו, מכוון את הקשיים
שיאירו את חיינו.

"מכלכל חיים בחסד"
נותן לנו את כל מה שאנחנו צריכים מעורב ברחמים גם בעומק הדין יש את החסד שלך שאתה הוא זה ש"מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים רופא חולים מתיר אסורים" בכל דין אתה גם זה שמחיה מתיר ומרפא מערב רחמים בדין ומדייק את הכל שנקבל בדיוק
"מי כמוך בעל גבורות" מי יש לו גבורה כמו שלך כל כך מדיוקת "ומי דומה לך מלך ממית ומחיה" ומי יכול להידמות לגבורה שלך שמצמיחה חיה לך מלך ממית ומתוך כך אף מחיה.
"ונאמן אתה להחיות מתים"
האמונה שלי בך בדיוק שלך בעוצמה שלך שאתה מחיה מתים וגם אם אני בחשכה אני מאמין באור שלך.
"ברוך אתה מחיה המתים"
תודה לך על האמונה בך שמאפשרת לי לחיות לחיות באמונתך בדיוק שלך שכל מה שקיבלתי הוא בדיוק עבורי לגדול להתגבר ולהיות מעל ומעבר.
וואו מהמם!גלי הים
זה באמת מבאר כזה אפילו שהתפילה די מובנת.. תודה!!
מדהים!!בתאל0
יכולה לנסות לשבת על איורים...
תודה רבה, אשמח מאד אם יצא.קן ציפוראחרונה


דומת שאתם מעיריכים שעיצבה או מעצבת אתכם בעבודת ה'קן ציפור
בס"ד
ותכתחשבו איזו תוכנה אתם מעריכים אצלה?
האם התוכנה הזו קיימת אצלכם ברמה כלשהי?
האם הייתם רוצים להשיג אותה יותר?

אצלי אחת הדמיות האלו זה הנועם אלימלך, שהיום כ"א אדר זה יום פטירתו
התכונה שאני מאד מעריך ממנו זה קדושת המחשבה והדמיון.
אסביר בקצרה על התוכנה מי שרוצה ללמוד עליה ממולץ לקרוא בצטיל קטן שזה הנהגות ממנו ובו הוא מדבר בהנהגה הראשונה על לדמיין עמוד של אש שהאדם מוסר נפשו לתוכו, ובהמשך יש שם לדמיין דמות לידך שמזכירה לאדם על ההנהגות, ובכוונה באכילה לדמיין שטעם האוכל זה הניצוצת של הקדושה שבמאכל..כמובן זה עבודה ענקית והיא עוד רחוקה ממני, אך אני משתדל מאד להרחיב את המחשבה ואת הדימוי של הקדושה בתפילה, לראות כיאלו נכנסים לבית המקדש או עומדים לפני כסא הכבוד, להרגיש את אש הבורא יתברך..
אני חושב שזכיתי למעט מהאור שבאמת מעצב לי בחיים.
אשמח לשמוע מי הדמות שלכם, ומהתוכנה שקיבלתם ממנה.
אהבתי את מה שכתבת מאד.אמרלד
בגדול אני יותר מתחברת ולוקחת לי השראה
דווקא מהדמויות של אנשים בחיים שלי,
כמו סבא שלי. שעבר הרבה
חברה שהתייתמה בגיל נורא צעיר
והיא דואגת גם לאחים שלה , ומנסה להישאר שמחה.
או מורה שנשארה כל כך מוערכת בעיני
ויש לי עוד הרבה כאלה, מנסה ללמוד מכל אחד משהו
כנראה בגלל שאני מרגישה שאיכשהו הגיוני בשבילי להתקרב למה שיש בהם...

ואני כן אכתוב דמות אחת, שברור כמה היא גדולה:
החפץ חיים



וואו הרבה!!כלי פשוט
כל דמות שאני נפגש עם התורה שלה בעקביות...
נגיד הרב קוק אבל יש גם הרבה אחרים
תודה רבה למי שענה ושיתףקן ציפור
בס"ד
רק רוצה לחדד תנסו לחשוב מה התכונה שאתם מעירכים בדמות? האם התכונה הזו היא חלק מהכוחות שלכם גם? הם אתם רוצים להכניס אותה לחייכם?

שבת שלום.
כן לגמרי. לכל השאלותכלי פשוט
אני מתבונן בהן הרבה
וואי שאלה ממש יפה וחשובהadvfb

קשר לת"ח זה א' ב'...

 

אבחור בדמות אחת שיצא לי טיפה לקרוא עליה - הרב גורן זצ"ל.. הוא היה גאון ושקדן וחדשן בצורה בלתי רגילה. פעל ללא חת.. הלוואי להתקרבה לכך. יש לו אוטוביוגרפיה ממש יפה

וואי באמת הפתעתכלי פשוט
חשבתי שתלך על הרב שג"ר או הרב פרומן זצ"ל
חחח מצחיקadvfb

לרב שג"ר עצמו לא יצא לי יותר מדי להתחבר, 

כשקראתי קצת מה שיצא לי מהספרים הבנתי את השאלות שלו אבל לפעמים שהוא מדבר תשובות אני לא מבין.. גם בתור דמות לא יצא לי יותר מדי להתחבר (יצא לי לראות את הסרט עליו וזה היה יפה אבל לא בצורה שאני ממש אקח את זה הלאה לנפש שלי).

חייב להיות מישהו מהמפורסמים?ekselion

עבורי מדובר באדם פשוט

מגניבadvfb
משהו בפשטות הוא שובה את הלב.
גדלות ופשטות הם דברים שהולכים ביחד
לא פשוט מישהו שאת/ה מעריכיםקן ציפור
בס"ד
אבא אמא סבא סבתא אח גדול, ולנסות לחשוב מה התכונה המייחדת אותם ואיפה היא אצלי? בתהליך קיימת בקטנה? אני רוצה אותה יותר?

(בחרתי בנועם אלימלך גם כי זה היה יום הפטירה שלו, וגם כי הוא אכן דמות שגדלתי עליה)

אם אקח דמות מהפשוטים אקח את אמא שלי שאני רואה בה את היכולת לא לוותר, והיצירתיות.
אצלי אני מאמין באמונה הזו שלא לוותר ושתמיד ניתן להתקדם אבל אני חושב שבכללי אני פשוט פחות מוכשר זה התחושה שלי, ואיפהשהוא אני רוצה מאד להצליח יותר אבל כנראה שתמיד ארגיש שהיא יותר טובה ממני (יש בזה גם משהו טבעי כי היא אמא שלי ועדיין, הייתי אומר שזה כמו סוג של תחרות אישית שלי בלב לדעת לא לוותר לקשיים)
הרמ"ק. קודם כל, הספר 'תומר דבורה' שמלמדת איך להסתכלחסדי הים
על הכל בטוב וענווה.
בכלל כשלומדים את הקבלה שלו, רואים ומרגישים שהוא אדם מיושב ורגוע והכל אצלו בזרימה.
הוא גם היה דיין וגדול בצורת הנגלה.
איזה שאלה מדהימה.אני זמנית כאן

הדברים שכתבת על רבי אלימלך מליז'נסק על קדושת המחשבה והדמיון חשובים, וצריכים הרבה לימוד מכוון.. בשביל לא להגיע לידי טעויות בנושאים הרגישים האלו.

 

השנה הדמות היא - בעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי.

תכונה מוערכת -יש הרבה. אבל אולי בין המרכזיות זה ההבנה שלו את נפש האדם. 

 

כשלומדים תניא ממש אפשר ללמוד לעומק את הנפש, היכולות, המניעים, איך אפשר להתגבר, מהי המודעות שצריכה להיות. 

יש הרבה מה להאריך..

 

 

קצת מפתיע, לא צפוינעה ונדה

אבל בשבילי, כרגע, הדמות הזאת היא חברה שלי.

 

המצב הרוחני שלה לא טוב יותר משלי אולי אפילו פחות😶

אבל יש לה אמונה ורצון מטורפים!

הלוואי עלי טיפה מהכח האדיר הזה של ההשתוקקות.

זה באמת מחזק אותי, מעמיד לי מטרה לשאוף אליה.

 

מתפללת על שתינו, ועל כל עמ"י, שנזכה לעבוד אותו באמת. מתוך שמחה.

.....תות"ח!אחרונה

הרב זצ"ל.....!

התכונה של הרב שהוא מאחד את הכל, מצד אחד הוא תקיף ואיש אמת, מצד אחד איש שלום, "האמת והשלום אהבו". זה תפקיד מאוד גדול וחשוב, וקשה מאוד לעמוד בו, אבל מצד אחד לא לחפף ולהיות פשרן כזה, ומצד שני לא להגיע לפילוגים ומחלוקות אלא להיות איש שלום.

וגם אני ממש אוהב את השיטה הזאת של הרב, שהיא לא תופסת דברים באופן שטחי, באופן חיצוני, אלא לראות את הדברים העמוקים, את הרבדים היותר נסתרים ושפחות גלויים לעין, ולהגיד אותם בתור אמת צרופה וכך להתייחס לזה הלכה למעשה ממש. עין טובה מדהימה, שרואה את הדברים במבט נכון, עמוק, רחב, צלול, ואמיתי, שנזכה.

ואני גם ממש אוהב את המיוחדות שבדמות הזאת, דמות של תורת א"י, שהוא מחבר שמים וארץ, יש לו שירים שהוא כותב, הוא מאוד מעריך את החול ואת פיתוח החול, ורואה בו את הקדושה והעומק, ומצד שני הוא הכי "דוס" ורוחני שיש, ממש מאורו של משיח, זה מופלא ביותר. כ"כ הרבה דברים נפלאים וגדולים, תורה מופלאה ועמוקה.

האם אתם חושבים ש'עבודת ה' ' בלי התורה הגואלת היא חסרה?חסדי הים
(אם כן מה אפשר להגיד על רבנים גדולים שעובדים את ה' בעמל רב בלי זה)
.....תות"ח!

(לא עיינתי בכל השרשור, אז מחילה אם אני חוזר על דברים של אחרים....).

בסוף אפשר לשאול את אותה שאלה על אותם רבנים שלא עלו לארץ לפני השואה, והרי זה חסר.

רעיון דומה אפשר לראות כבר בגמרא, שיש את רבה ועולא שאמרו על דור המשיח: "ייתי ולא אחמיניה", אך רב יוסף אמר: "ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה", ויש את הגמרא שאומרת שכל התורה הבל היא בפני תורתו של משיח, וכן יש כמה בתי מדרש למעלה, ומי שרוצה להיכנס לבית המדרש של המשיח צריך להפוך אור לחושך, מר למתוק וכו'...זאת אומרת, רואים שיש גדולים שהם נמצאים במן מצב עליון רוחני כזה, ולא מסוגלים להיות במצב של גללי החמור, במצב שיש חוצפא יסגי או התעוררות החומר, וזה אומר שיש להם תפקיד אחר, אך יש את תלמידי החכמים שהם אמורים להיות החיבור של שמים וארץ, האיחוד של החומר והרוח, שזה בית מדרשו של הרב זצ"ל, והמשיח שימשיך את זה ויביא לגאולה השלימה, וזה לא אומר שום דבר על פחיתותם, גם משה רבינו לא אכל ולא שתה 40 יום ו-40 לילה ופרש מאשתו, זה תפקיד אחר, הוא אמור להיות נותן התורה. (חוץ מזה שמשה רבינו לפי דעתי נמצא בדרגה עוד יותר עתידית ועליונה מהגאולה ומהמשיח, והתפקיד של המשיח הוא אמנם מאוד עליון ונעלה, אבל הוא פחוּת במדרגתו ממדרגת משה רבינו, אבל אם אתה רוצה זה באישי....).

(אגב, אם אתה רוצה סיפור שיהווה דוגמא להמחשה, באישי....)

סססינון לטלפוןעדןן

אהלן. במיוחד בחופש חשובה ההודעה הזאת. הקמתי לפני שנה מיזם לממן סינון בחינם לכל נער\ה שרוצה, כמה דמעות, כמה חורבן. כל נשמה מתמודדת לבדה על נשמתה ונופלת לשאול תחתיות רק בגלל הורים שלא מבינים, לצערינו, מה הילדים שלהם עוברים. אשמח לעזור במימון אם זה מה שמונע אתכם, נתקשר דרך האימייל Adino.shimon@gmail.com

ואם יש קומונרית שרוצה לעשות איזה מבצע סינונים לסניף שלה זו ממש הצלת נפשות

מר' אושר, ל"חמץ אסור במשהו" . חג שמח!!סוג'וק

מה שהצדיקים האמיתיים נהגו לראות עצמם 

כפושעי הדור ולא היו מחמיאים לעצמם, 

או תומכים ומחזקים את נפשם

 

בעוד שאנחנו, איננו מצליחים לחיות בשפלות,

ומה גם, 

שאנחנו נצרכים להרבה תמיכה וחיזוק עצמי לאישיותינו

כדי לזכות להתקרב קצת אל דרך התורה והקדושה

 

זה רק כיוון,

שאנו נמצאים עוד בתחילת הדרך,

ואין אנו מכירים עד כמה שאנו שפלים ומעוטי יכולת,

עדיין יש תפיסה לעולם הדמיונות בראשנו

והדמיון מנסה להפיל אותנו בעצבות ובסחרור

 

ועל כן עלינו לתמוך ולחזק את מערכות הנפש

ולתת לה דירבון ותמיכה ועמידה לימינה

 

לעומת זאת הצדיקים הגדולים,

עבדו שנים רבות להכיר את מציאותם האפילה

והם ברורים בזה כאספקלריא המאירה

אז שום דמיון לא יכול להיתפס בהם

ונפשם איתנה מאד, כי היא סמוכה על יסודה האמיתי

הוא "יסוד האין".

 

 

אני רוצה להעלות נושא חשוב - עבודת ה' בפורומים.כלי פשוט

איך אתם מכניסים את עבודת ה' להתנהלות שלכם בפורומים? 

בכתיבה, בקריאה, במה שאתם בוחרים לכתוב - בכל היבט שהוא

מקפיץ לכםכלי פשוט
...advfb
לנסות להמנע להשקיע יותר מדי זמן בפורום
לשמור על צורת דיבור מכבדת לכל אחד.
לנסות לכתוב דברים מועילים
אמממ..מבקש אמונה

כנ"ל קודם כל משתדל לדבר בכבוד לכולם..

בדרך כלל לא מגיב בשרשורים של מחלוקות ודיונים על רבנים

 

וגם פחות פותח דיונים של דברי תורה אלא אם כן זאת שאלה ספציפית 

כי מרגיש שלפעמים היצר משתמש בזה לפתות את האדם לבזבז את זמנו בפורום כי הנה יש קדושה והכל

במקום שירגיש צמא לבית המדרש - ואני לא רוצה לגרום לזה

(זאת כמובן דעתי האישית)

אני פה בשביל הבדיחא דעתיה. לא בשביל 'עבודת ה'. אבל אפילוחסדי הים
שיחת חולין שלי צריכה לימוד.
לעזור גם בלי תמורההיום הוא היום
להיות נחמד ומכבד, ללמוד מכל אדם, להתחבר לאחרים
משתדלים להיות פה כמה שפחותממלא כל עלמין

ולעבוד את ה' בעולם האמיתי..

כלומר לדעתך כאן אי אפשר לעבוד את ה'?כלי פשוט
את לא רואה אפשרות להכניס להתנהלות שלנו בפורום עבודת ה'?
התגובה היתה מחוייכתממלא כל עלמין

אם כי יש בה אמת

ברור שאפשר בכל מקום לעבוד את ה'

 

אז אני שואל איך את רואה את עבודת ה' בפורומים?כלי פשוט
בכל מקום אתה שליחממלא כל עלמין

ובעיקר ללמוד

חשבתי לקבל יותר תגובות, ואני מתפלא שרוב המגיביםכלי פשוט
או שלא חשבו על זה, או שסבורים שאין אפשרות לעבודת ה' בפורומים. זה חבל
חייב לציין שיש דברים ששכחתי לכתוב קודםמבקש אמונה
כמו להשתדל לייעץ אם יש לי עצה טובה
להזדהות עם צער שמישהו מעלה..

כמובן שזה עבודת ה'
מה אתה חושב?advfb
אני לא מסוגל אחרי מה שכתבתי בתגובה לכתוב את המקום שלי בזהכלי פשוט

רק אומר שכתבתם דברים מאוד יפים והעליתם רעיונות חשובים

למה? חבל..advfb
להיפך אתה יכול להביא כאן את הסוויץ' המרענן בעניין
דווקא בגלל מה שכתבת אז אולי תאמר
זהו שח"ו אני לא רוצה להיות במקום של הסוויץ'...כלי פשוט

אני לא עובד את ה' יותר מאחרים בפורומים,

ובאמת כתבתם דברים טובים. נתתם לנו רעיונות.

רק ציפיתי ליותר תגובות. התוכן שכתבו כאן חשוב וטוב.

איך שאתה רוצה advfb
אני מאוד אוהב את הסוויץ', את הרענון. זה לא חייב להיות בקשר לבנאדם עצמו אלא ביחס לתוכן..
יכול לכתוב משהו קטן. לא בתור סוויץ' אישי אלא עוד זווית.כלי פשוט

הסכת ושמע ישראל. הס ואחר כתת.

הקשבה פנימית לנשמה של המילים הכתובות; שמולידה לימוד זכות על הכותב והנכתב. זה יותר להקשיב לזעקה או לכאב של האדם מאשר לתוכן, אבל זה נובע מהתוכן.

לימוד זכות על עצמנו.

עבודה על הביטחון העצמי האמיתי שלנו, בגלל שלא הצליחו להרגיש אותנו ולכן גם להבין. או כשלא מבחינים בערך שאנחנו נותנים. לדעתי אין עבודת ה' יותר מזה.

רציתי לכתוב תגובה הרבה זמן אבל לא מצאתי פנאי לכך..קן ציפור

בס"ד

בגדול מה זה אומר להיות בפורם?

 

מבחינתי זה בין ללכת ברחוב למפגש חברתי.

 

אתה הולך בין שלל דעות וסיפורים של אנשים, של חווית ושאלות שמעולות.

 

ועכשיו מתוך זה אענה איך מתבטאת עבודת ה' במפגש חברתי?

כפי שהעלו היא מתבטאת בכבוד בצורת הדיבור, בהארת הפנים בעצה טובה בלהיות "איש" בלזכור שיש מי שעומד מאוחרי המקלדת ומחכה לתגובה, למשהו לדבר איתו, בחוויה המכבדת החברתית.

 

וזה עבודת ה' גדולה "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" למצוא את הדרך ליישם לכבד לשמוע לדעת לכתוב לנסות לראות את המעבר למילים.

 

מצד שני זה עבודת ה' "טבעית" כביכול, ואסביר כאשר אנחנו הולכים ברחוב נפגשים עם אנשים ביום יום אנחנו לא מחשיבים את זה לעבודת ה', אנחנו לא מחשיבים את זה לעבודה.

עבודה מתקשרת לאדם לקושי למאמץ שהוא משקיע, לתפילה שבה אני שופך ומדבר עם הבורא מכיר אותו לקיום מצוות כשבאים לי אתגרים ללשבת ללמוד שעות, וזו היא עבודת ה', עבודת המידות היישום של הלימוד והערכים שיינקנו הפירות שאמורים להופיע מתוך שאר העבודה.

 

במשפט אחד זה באמת הפירות של עבודה שונה ומשונה של המידות והנפש כדי לדעת איך להיות בן אדם בתוך כל הבלאגן של ההליכה בחברה. שנזכה לכבד ולהכיר בעומק העבודה הזו של "ואהבת לרעך כמוך"..{ושוב בורח באמצע כתיבה מקוצר בזמן..}

כמו בכל דבר...ultracrepidam

או שעושים מתוך צורך

או כדי לעזור לאחרים

או שמרגישים צורך לעזור לאחרים...

וזה רצון ה' - שנמלא את צרכינו ונעזור לאחרים

יפה ממשadvfb
מדהים.כלי פשוט
אני והדיליי.. גלי הים
מחזקת את מה שאמרו לפניי..
לכתוב מכבד ומפרגן, וגם להגיב בכללי לאנשים שמחכים לתגובות..
אם העליתי להם חיוך- זה שווה הכל (: 'חייך תמיד, תהיה בידך מתנת חיים להעניקה לאחרים'

וכבר אמרו רבותינו, 'מכל מלמדיי השכלתי' יש פה המון תגובות מאוד פשוטות ומחזקות שממש כיף לקרוא..!! (:
תודה רבה על החיזוקכלי פשוט
שאלה חשובהekselion אחרונה

זה מתבטא בהרבה דברים 

קודם כל בהשתדלות ללא לפגוע אף אחד, כי אולי יש נטיה לנהוג כאן בצורה יותר חופשית כי אנחנו אנונימים. 

שנית, ברצון לעזור לניקים כמה שאפשר (בכל מיני דברים)

ודבר שלישי להיזהר בעניין של היחס בין 2 המינים, כאמור זה גם נוגע לסעיף הראשון שבגלל שאנחנו אנונימים אז אולי יש יותר קלות דעת. 

ודווקא בגלל כן כדאי להיזהר לא לגלוש לשיחות פחות מתאימות עם המין השני.

אוהדי קבוצות וכאלו שסתם נהניםהרמוניה
מה אתם חושבים על ללכת למשחקי כדורגל (לא בשבת) בהקשר של עבודת ה'?
שפכו
שגם לעשות דבריםekselion

בישביל האושר האישי/נפש 

זה חלק מעבודת ה'

 

כמובן כל עוד זה בגבולות ההלכה

 

זה בדיוק השאלההרמוניה
על השטחים האפורים שהם בגבולות ההלכה אבל לא בגבולות רוח ההלכה
אחי הולך, הוא אומר שזה עושה לו טוב כי זה כיףארצ'יבלד


רק אם זה בית"ר חסדי הים
וואי בת שאוהבת כדורגל מגניב... וברצינות..דג כחול
אני מאוד מאוד אוהב כדורגל. אני מרגיש שלא נכון לי להיות שם
בעיקר בגלל הקללות.
הדיבור שם הוא תת רמה.. הייתי שם בכיתה ה וגם בכיתה ט וזה הספיק.. כל המילים שאנחנו לא מעזים לומר נאמרות שם בקלות..

משהו מעוניין להביע דעה שונה בנושא ?

או להתייחס לקללות?
אולי אתם מדמים את זה להפגנה שיש בה חוסר צניעות? אבל מן הסתם זה לא דומה כי בואו לראות כדורגל זה לא אידאלי כמו הפגנה..

השאלה מעניינת אותי . אשמח לעוד תגובות.
התכוונת לנושא אחר שכתבת עבודת ה'?? מלבד הקללות..??דג כחול
האמת שכןהרמוניה
אבל לא חשוב כאילו ירדתי מלשאול את זה בפורום כי הבנתי שזה באמת אינדבידואלי
תודה רבה על התגובה שלך!

אבל בהחלט מעניין אותי עדיין איך אחרים חווים את זה
אני חושב שזה תלוי שלבקן ציפור
בס"ד
וזה עניין מאד אישי, יש הרבה מה ללמוד מכל העולמות , יש פסקה מאד יפה בעניין אצל הרב קוק במידות הראי"ה מידת התוכחה בה הוא אומר שצריך להסתכל בדרכי האדם אותו באים להוכיח כי לפעמים יש חסרונות אבל זה מה שהאדם צריך לפי מעלתו והחסרונות האלה מונעים אותו מחסרונות יותר גדולים, כלומר האם אין בעיות במשחקי כדורגל? מן הסתם שיש כמו שציינו כבר לפני כדוגמאת הקללות, אבל יש מי שעדיף שילך למשחק כדורגל מאשר שיעשה דברים אחרים כי יש גם טוב, יש פה התלהבות יש כיף יש שחרור חוויה קבוצתית, בסוף העניין תלוי באדם מה השלב שלו, מתוך זה שהשאלה מציקה לך האם זה המקום בשבילי אני מניח שאתה בשלב מעבר כרגע בו אתה שואל ובצדק כי פעם זה כנראה בוודאי היה טוב לך כמקום להנות ולמצוא כוחות והיום עולה השאלה האם אני יכול יותר, האם יש דברים שמפריעים לי? ואם כן איך אני מתמודד מה אני עושה, עכשיו? ואני מאד זהיר כי באמת זה אישי התשובה ויתכן ולכל אדם יש את התחום האפור שלו שבו הוא צריך לחשוב כמה איך בדיוק אבל גם לא לקפוץ מהר מידי כי הכי קל להגיד עזוב תלמד תורה כל היום, אבל צריך ללמוד מאד למצוא את האיזון והדרך שבה אנחנו מתקדמים..מקווה שאני מובן מספיק והמון בהצלחה.
מסכימההרמוניה
נכון מאוד אבל מעל המקום הפרטי יש הדרכה כללית שהיא השאיפה וזה משהו יציב וברור
משהו כמו לכתחילה ובדיעבד...
בפועל באמת אי אפשר לנתק את זה
השאיפה הגדולה היא לדבוק בבורא עולםקן ציפור
בס"ד
במשך כל היום כל רגע, וכן יש שמגיעים לזה, עד לא מזמן היה בנינו את הרב חיים קניבסקי זצ"ל כדוגמה לאדם כזה.(וראי עוד אצל הרמח"ל בהתחלה של מסילת ישרים שמדבר על עניין הדביקות)(ומצד שני הוא מביאה את הדבקות גם היא ברמות שונות לאורך הספר החל מהשאיפה לדבקות בהקדמה נקרא לזה וכלה לדבקות האין סופית בסוף הספר))

אבל אגיד כמו שהרב של הבית כנסת שלי אמר לי פעם במשל נגיד ויש שרפה בעזרת נשים למעלה אם תקפוץ תוכל להגיע לעזור למישהו? לא צריך להביא סולם ולעלות בשלבים בו עד שאפשר להגיע...
וגם פה צריך שני דברים להביא את הסולם, למצוא את הדרך לחשוב מה נכון לי, מה המטרה לאן אני שואף כרגע, ואז להתחיל לעלות בסולם בשלבים ..
מהמם! חזק מאוד איזה משל יפההרמוניה
ישר כוח.רויטל.


כאחד שרואה וסתם נהנהמבקש אמונה

מעבר לזה שברוב המשחקים זה להכנס לאוירה מתירנית של קללות וניבולי פה

נניח שכולם שם בסדר,

להרגשתי זו כבר השקעה מוגזמת בתחביב הנ"ל.

כנל מרגישה ובגלל זה אני מפחדת להיסחף לזה..הרמוניה
מעקב אחר קבוצת כדורגלadvfb

יושב בדרך כלל על הרצון לעניין ושייכות ולכן כדאי למלא את הצרכים הללו בצורה יותר עמוקה ומשמעותית. זה לא חייב להיות בדרך של מאה אחוז קודש אבל יש דרכים יותר טבעיים ליצור עניין ושייכות. כל עוד מודעים ביחס לכמה מקום זה תופס ועל איזה צרכים זה יושב אפשר לנסות לקבוע מינונים (גם בכלל לא זה מינון מסויים).

מה הכוונה טבעי בדבריך?צע
שייכות לקבוצה ממשיתadvfb

בעלת מטרה משמעותית, יחסים קרובים בין חברי הקבוצה, גאווה בעניין המשותף.

אה יפה. בהתחלה חשבתי שטבעי מוסב על רצון לענייןצעאחרונה
ואז לא הכי הבנתי ..
אבל בנוגע לשייכות אז אכן אני מבין שיש כאן שייכות לא טבעית .

שיר שכתבתי במשך 13 שעות. 13 גימטריה אהבה.אזמרה...
לב
של בנאדם
יכול להשתגע
מרוב הגעגוע
ללב שביקש אותו
כל כך
והמון
ופתאום
נעלם

הנפש נקרעת לגזרים
מרוב הכמיהה
למתוקים
לשוקולד הרותח הזה
שממיס אותך מבפנים
אופף אותך אדים
של אושר עילאי
מישהו כל כך
אוהב
אותי
אני כל כך מיוחד למישהו
כל כך שייך
אני כל כך בתוך
חיבוק
של מישהו

וזה כל כך ענוג
וזה כל כך נעים
ללב.


וכשהבלון הזה מתפוצץ
אני גוועת ברעב
אני רק רוצה את
המנה שלי
עוד קצת מהחומר
הבוער
הזה
החזק,
שיתן לי ניצנוצים
שיפיח בי חיים

זה קיומי לי מידי

אני שלהבת

אני צריכה לאכול לבה
כדי לישרוד
כמו הדרקון ההוא
בסרט

אני חיה בסרט
בשרט
נשרטת
עמוק
וכואב
ומשתק

ומשתולל

כשהלב לא מקבל

הר געש
של חום ואהבה

שהיה לו.
והתפוגג.

ועכשיו
אני
כארי
בסוגר
לפותה
בכבלי
מצוקת
הריק
הזה.
החלל
הפנוי
מאהבה..

ועכשיו
הכל מתערבל
בסופת השתוקקות,
של צמא צורח
צחיח
סובל
משווע
נסחף
נטרף
נשרף

ניצרך

כל כך

למילים החמות האלה
לרשפים
המהפנטים
המרטיטים
האלה
השוזרים
בעדינות לוהטת
נטיפים
של זהב
אל הלב

מפלחים את הלב
מחשמלים אותו
מרעידים אותו
שואבים אותו
אל סערת האש
השואגת אליך
את האהבה
שמרגישים אליך

שאוהבים אותך

והנפש
מתנשפת
רוגשת,
כשככה
נוגעים
בליבה
מלטפים
את נישמתה

עם המילים העוטפות האלה
שזורמות אליך
נחלים נחלים
מפלים מפלים
של מים חיים
אל תוכך
המילים היפות האלה
המשכרות
שמספרות
לך
כמה
כל כך
רוצים
אותך

ועפת באוויר

הסתחררת אל השמיים

ריחפת בין העננים.

צללת אל השמש

והלב זרח.

קסמים
של אהבה
כ-סמים
של אהבה
קייסמים
של אהבה
שננעצים בלב
לוקחים אותו
לטבילה בנהר הלהבות
ואז הוא מתמכר
אל טעם פירחי הדינור.

אל
בשמים
של אהבה.



ופתאום
זה נגדע באחת

נשלפו מחטי האהבה
שהזריקו לך
כל הזמן
אוויר לנשימה,
האינפוזיה שלך
שהנשימה אותך
בחמצן האהבה.

ונשארו
חורים
דקורים
פעורים
בורות
שחורים
מדממים כבד וארוך
מושכים אותך למטה
מעורפל
חבוט
מוכה ערגה
דרוסה
כמושה
כמוסה
שאתה צריך להשאיר
עמוק באדמה
כי אין לך איך להשיג
באמת
עוד מנה

והלב חסר כל כך
וניזקק כל כך
ואין לו מנוחה.

אין לך
את הסם שלך
סם האהבה הזה
שלך
ואתה מרגיש
שאתה מתפרק
בלעדיו
ואתה מרגיש שאתה חייב
אותו
להתרפק עליו
עוד
על החיבוק הזה

שקירב אותי
שאהב אותי
שהציף אותי
בעוד ועוד
גלים של אהבה
אליי

והניף אותי גבוה

והלב שלי
ביעבע
קולות וברקים
לחשי מדורה,
גיצים,
זיקוקים,
הוא נפעם
ופעם
בעוצמה,
בצלילים רכים
ומתחזקים
דפק מהר מהר,
היבהב ריקודים.

קרן כל כך.

אבל לפתע
הפנו גב
מתנכר
נטשו
ולא הבנת למה
מה השתנה
הרי נתתי את כל כולי בחזרה
למה דווקא עכשיו לעזוב

והדפו אותך
רחוק
זרקו אותך
לתהום
ואתה שוקע במצולות
קופא במעמקים
חשוך
אובד
חסר אונים

ורק השם
יכול
למשוך אותך משם
למשות אותך משם
לגאול אותך משם

"נפלה ולא תוסיף קום"
נאמר על ישראל.
שיש גלות
שרק השם
יכול להוציא ממנה
את הנסיכה
שנפלה בשבי
היא לא יכולה לבד
היא לא תקום לבד
היא הוטחה חזק מידי
היא מרוטשת מידי
מעולפת מידי
"מעולפת ספירים"
(שיר השירים)
מתבוססת בנהי ליבה
משחרת
"-שחר אבקשך"
לזוהר ספיר האהבה
שסיפרה לה
על כמה היא מאירה ויפה
וטובה.
בת מלך שעשויה מאבנים טובות.

והיא כוספת ומשחרת
"אעירה שחר"
".. תעירו ותעוררו
את האהבה..
שתחפץ"
(שיר השירים)
-"תחפצו בי"
היא מתחננת, נואשת:
"סמכוני באשישות
(-כלי יין) ..
כי חולת אהבה אני"
(שיר השירים)
-אני צריכה
להשען על אש
כדי שאצליח לעמוד
וללכת
ולהתקדם.
המקום המנחם
שלי
ועמוד התמך
שלי
הוא עמוד האש
שלי

השקו אותי באש
תשפכו עליי דליים
של אש
האהבה

זה מה שירפא אותי
זאת ההחייאה שלי
זה מה שירים אותי.

והשם
עוד יקים אותה
הוא עוד ישלח לה
המון אהבה.

השם
בבקשה
תקים אותי כבר
אני לא יכולה לסבול
את זה
אני בוכה
מסדרת את הבית ובוכה
התנפצתי לרסיסים
והתפזרתי כולי
ולא מצליחה לאסוף
את השברים
ולא מצליחה לסדר
את החיים
שוטפת כלים
ובוכה
אין לי כלים
לגעגועים שלא מקבלים

את האהבה.

שוטפת כלים
בדמעות
שלי
דמעות של אש
שזועקות אל האש שלי
שתחזור אליי כבר.

אבא
קשה לי נורא
בבקשה
אבא מלך
קח אותי אל הארמון
אל המרחבים
אל הקדושה
אל הכוחות
לעשות רצונך
לפעול טוב בעולמך
וטוב אל עצמי.

לחבק את עצמי

להרגיש את חיבוקך
אבא שלי

אתה
תמיד
תמיד
איתי

שולח אליי תמיד

אינסוף אהבה.
ואו.. מיוחד ועוצמתי ביותר!!!לב אוהב
אהבתי שלאט לאט זה התעצם וזרם למקומות מפתיעים... והמילים... מבטאות בצורה מיוחדת את התשוקה הגדולה הזאת... מדהים
תודה לך!
ריגשת תודהאזמרה...
תודה לה' על הקושי, שהפך אותי למורה הרבה יותר טובהאזמרה...

אנשים
וילדים

והתלמידים...

מתפרקים

ומתבלגנים

ומתפזרים

וקשים

ובועטים

ומצווחים

ומתנגשים

וחמוצים

ולא וורדרדים..


כי הם מתגעגעים
לאהבה
חסרה להם אהבה
שהם כל כך זקוקים לה.

זה מאוד כואב להם
החוסר,
ומזעזע להם מערכות.


אני קולטת את זה עכשיו
במקום עמוק בתוכי

בקרקעית

אליה הגעתי

מרוב

הגעגועים

לאהבה

שהייתה לי,

שעכשיו אני חסרה אותה.

ומרגישה כל כך
צריכה אותה.

ואני מתפרקת
ורסיסיי מתפזרים
ואין לי כוח
לאסוף עצמי

עכשיו אני מבינה אותם
יותר מתמיד

עכשיו אני ממש מרגישה אותם.

עכשיו אני ממש יכולה
באמת
להזדהות איתם,
עם ליבם.

פתאום כשיש לי כזה פצע פתוח
בלב..

פתאום אני ממש מרגישה
את הפצע שלהם.

פתאום אני ממש מרגישה
איך צריך לעטוף אותו..
ואיך לתת לו נחמה
וקצת מזור..
איך לתת את החיזוק שהלב זקוק..

תמיד הבנתי
וידעתי
שהשורש של הכל
זה בקשת האהבה הזאת
תמיד ניסיתי
לעשות
ולזכור
את האהבה הזאת שצריך לתת,
שהיא מה שהם צריכים.

שהיא שורש הכל
שהיא זעקת הכל.

אבל עכשיו
אזכור תמיד
לתת אותה
עכשיו חוויתי את זה ממש על עצמי
את כל הצורך הזה
שלא מקבל,
וממוסס אותי כל כך
ועוצר אותי כל כך
מלהפריח כוחותיי.

ומטרף אותי כל כך.

עכשיו ההבנה הזאת
הוחדרה אליי חזק,

עכשיו זה ממש בתוכי.

יש להם בור של געגועים.

עכשיו צריך לתת להם
המון חום
ואהבה
ורכות

עכשיו צריך
כל כך
לחבק אותם

עכשיו אני יותר יודעת איך

איך לחלחל אל ליבם
את האהבה

איך לדבר אל ליבם..
איך להרים את ליבם..

את הרגשות..

עכשיו אני הרבה יותר יודעת
איך לגעת בליבם

עכשיו אני הרבה יותר יודעת
איך לתת את הרוך
שהם צריכים

ולפעמים זה לא יספיק
כי אין תחליף מספיק באמת
לאותה אהבה שהם מתגעגעים אליה
ולפעמים הם עדיין לא יצליחו
להיאסף
למרות כל האהבה שאתן להם.

לפעמים הם לא כל כך
יראו את ההתחזקות
והטוב
שהאהבה הזאת
נתנה להם
בלב.

זה יעשה טוב,
אבל למרות זאת,
לא תמיד יהיה להם כוח
לא להשבר,
ולפרוח,
ולעמוד איתנים.

וזה בסדר
זה הגיוני

אני לא נלחצת
אם זה לא מרים אותם.

זה פשוט טבעי..

אקבל את זה
כמו שזה..

להכיל את זה באהבה
ועדינות
ורגישות
למקום הזה שלהם..
שעדיין מדמם..
שלא מצליח להקריש..
ולהתייצב..

גם אני לא תמיד מצליחה
להתייצב
גם כשאני מקבלת המון אהבה אחרת..

גם כשהשם שולח לי אהבה
בהרבה דרכים אחרות..

אני עדיין נקרעת
מהגעגועים לאהבה
שאני כל כך צמאה לה..
שהלכה..

והלוואי שהם יקבלו
את כל האהבה
שהם צריכים

שהגעגועים יקבלו
את כל האוכל
שהם צריכים

והם יהיו מאושרים
ורגועים
וכל כך זוהרים.

השם
בבקשה
תן להם הכל.


והשם
בבקשה
תציל אותי מזה
תוציא אותי מהבור
קח אותי אל האור

אני לא יכולה
לסבול יותר

אני רוצה לחיות באמת

אני רוצה לזהור.
תודה לה' על המתנה החשובה כל כך והיקרה כל כךאזמרה...
שהוא לימד אותי

דרך הקושי הזה
אוי סליחה בטעות שלחתי לפני שסיימתי לערוך. זה ערוך:אזמרה...

אנשים
וילדים

והתלמידים...

מתפרקים

ומתבלגנים

ומתפזרים

וקשים

ובועטים

ומצווחים

ומתנגשים

וחמוצים

ולא וורדרדים..


כי הם מתגעגעים
לאהבה
חסרה להם אהבה
שהם כל כך זקוקים לה.

זה מאוד כואב להם
החוסר,
ומזעזע להם מערכות.


אני קולטת את זה עכשיו
במקום עמוק בתוכי

בקרקעית

אליה הגעתי

מרוב

הגעגועים

לאהבה

שהייתה לי,

שעכשיו אני חסרה אותה.

ומרגישה כל כך
צריכה אותה.

ואני מתפרקת
ורסיסיי מתפזרים
ואין לי כוח
לאסוף עצמי

עכשיו אני מבינה אותם
יותר מתמיד

עכשיו אני ממש מרגישה אותם.

עכשיו אני ממש יכולה
באמת
להזדהות איתם,
עם ליבם.

פתאום כשיש לי כזה פצע פתוח
בלב..

פתאום אני ממש מרגישה
את הפצע שלהם.

פתאום אני ממש מרגישה
איך צריך לעטוף אותו..
ואיך לתת לו נחמה
וקצת מזור..
איך לתת את החיזוק שהלב זקוק..

תמיד הבנתי
וידעתי
שהשורש של הכל
זה בקשת האהבה הזאת
תמיד ניסיתי
לעשות
ולזכור
את האהבה הזאת שצריך לתת,
שהיא מה שהם צריכים.

שהיא שורש הכל
שהיא זעקת הכל.

אבל עכשיו
אזכור תמיד
לתת אותה
עכשיו חוויתי את זה ממש על עצמי
את כל הצורך הזה
שלא מקבל,
וממוסס אותי כל כך
ועוצר אותי כל כך
מלהפריח כוחותיי.

ומטרף אותי כל כך.

עכשיו ההבנה הזאת
הוחדרה אליי חזק,

עכשיו זה ממש בתוכי.

יש להם בור של געגועים.

עכשיו צריך לתת להם
המון חום
ואהבה
ורכות

עכשיו צריך
כל כך
לחבק אותם

עכשיו אני יותר יודעת איך

איך לחלחל אל ליבם
את האהבה

איך לדבר אל ליבם..
איך להרים את ליבם..

את הרגשות..

עכשיו אני הרבה יותר יודעת
איך לגעת בליבם

עכשיו אני הרבה יותר יודעת
איך לתת את הרוך
שהם צריכים

ולפעמים זה לא יספיק
כי אין תחליף מספיק באמת
לאותה אהבה שהם מתגעגעים אליה
ולפעמים הם עדיין לא יצליחו
להיאסף
למרות כל האהבה שאתן להם.

לפעמים לא כל כך יצא החוצה
ההתחזקות
והטוב
שהאהבה הזאת
נתנה להם
בלב.

זה יעשה טוב,
אבל למרות זאת,
לא תמיד יהיה להם כוח
לא להשבר עכשיו,
ולפרוח,
ולעמוד איתנים.

וזה בסדר
זה הגיוני

אני לא נלחצת
אם זה לא מרים אותם.

זה פשוט טבעי..

אקבל את זה
כמו שזה..

להכיל את זה באהבה
ועדינות
ורגישות
למקום הזה שלהם..
שעדיין מדמם..
שלא מצליח להקריש..
ולהתייצב..

גם אני לא תמיד מצליחה
להתייצב
גם כשאני מקבלת המון אהבה אחרת..

גם כשהשם שולח לי אהבה
בהרבה דרכים אחרות..

אני עדיין נקרעת
מהגעגועים לאהבה
שאני כל כך צמאה לה..
שהלכה..

והלוואי שהם יקבלו
את כל האהבה
שהם צריכים

שהגעגועים יקבלו
את כל האוכל
שהם צריכים

והם יהיו מאושרים
ורגועים
וכל כך זוהרים.

השם
בבקשה
תן להם הכל.


והשם
בבקשה
תציל אותי מזה
תוציא אותי מהבור
קח אותי אל האור

אני לא יכולה
לסבול יותר

אני רוצה לחיות באמת

אני רוצה לזהור.
סורי..חבל שאי אפשר למחוק כבווצאפ.מה שבטעות לא ערוךאזמרה...
...
...אזמרה...
עבר עריכה על ידי אזמרה... בתאריך י"א בניסן תשפ"ב 20:23
.
זה שוב נשלח מוקדם מידי ואני לא מצליחה למחוק..אזמרה...אחרונה
לא נורא.. סליחיש
טוב, מתבקש...פתחתי ניקק
לדעתכם אחרי פיגוע..

א. צריך להתנהג כרגיל מבחינת לצחוק בדירה? לראות סרט שתכננתי לראות? מה כן ומה לא?
סוג של מה היחס ואיך זה יתבטא לשמור על שגרה ולא ליפול לייאוש ושהם ישבשו לנו את החיים לבין חס וחלילה אדישות וחוסר השתתפות בצער של עם ישראל..

ב. אתם מקבלים על עצמכם להתחזק במשהו?

ג. במה אפשר להתחזק בהקשר של ארץ ישראל?

ד. וגם זה נראלי חלק מעבודת ה' - יש משהו *פרקטי* שגם אנחנו ולא רק הממשלה יכולים לעשות בנושא? לחולל שינוי? איך?!
בשורות טובות עם אהוב.
אמממפלונטר19
לחזור בתשובה. לקחת משהו קשה להתחזק בו בעז"ה.
ונראה לי גם להיות מצויידים במשהו להגנה עצמית מדין ונשמרתם.
השינוי הראשוני שצריך להיות לדעתי זה ההבנה שמהממשלה וכו' לא תצמח שום ישועה.
להתנהג לפי הרמה שאת מצליחה להתחבר לזההרמוניה
נראלי בעיקר טוב שזה גורם ללב להתעורר...

אני תאמת לא מצליחה להתייחס לזה כמו שצריך אבל לפעמים כשממש נוגע בי אני אומרת תהילים ומרגישה אבל על חורבן בית המקדש וחילול השם

זה פחות פרקטי כמו ללכת לנחם את המשפחות או להפגין אבל זה עושה הרבה
כמה שאפשר להוסיף חסדים כנגד זה ולהבין כמה אנחנו צריכים להיות מוכנים לגאולה דחוף שה' יביא אותה כבר...


זה לא סותר כמובן אבל זה עושה יותר מהפרקטיכלי פשוט
יש מצב...הרמוניה
העיקר הכוונה;)
של איזה גילאים הפורום הזה??החיים מאושרים

טוב בכל זאת אני עונה...

אנחנו בתור אולפנה עשינו תפילה משותפת נכנסנו לסרטון בכותל המערבי אבל בכל זאת בהפקה עשינו הרקדה של שירים קפיצים (בעיקר של עם ישראל...) בקיצור נראה לי ממש צריך להשתתף בצער האחים שלנו שנרצחו אבל מתוך הכאב והצער אנחנו נעשה הרקדות ונראה למחבלים ימח שמם שלא בגללם ניהיה עצובים...

 

ובעקרון זה משהו שאני בכללי חושבת עליו אבל לא לפחד ללכת בארץ ישראל זה משהו שתכלס קשה לי אבל פשוט ללכת עם ראש למעלה ולא לפחד ואני כבר שמעתי על כמה חברות שלי שהתחילו לפחד (לא משנה שלא היה כאן כלום) אבל יש לי חברות שלא יוצאות בערב ושלא יוצאות למסע פסח בגלל זה בקיצור אז אני לקחתי על עצמי להשתדל לא לפחד מקווה שאני יצליח... 

ואני חושבת שכל אחד יכול לקחת על עצמו דברים כאלה של בין אם זה לא לפחד או פחות לפחד לעשות יותר מצוות בגלל שיש אנשים שכבר לא יכולים לעשות אותם...

קיצור כל מיני דברים שיכולים להנציח את המקרים המזעזעים האלה...

 

ושוב אני ישמח לדעת מזה הפורום הזה

לגבי דהיום הוא היום
חשוב לי לומר וגם הרב אבינר כתב דברים דומים בעבר שחשוב להכניס את זה לפרופורציות.

בכל שנה מתים מאות אנשים מתאונות דרכים ואלפים רבים (איזור 10000) מהתמכרויות. טרור ומלחמות בארץ גובים יחסית מחיר קטן. כמה עשרות. מחיר כואב ועצוב מאד אבל לאזרח הפשוט אין הרבה דרכים לטפל בטרור.

לעומת התמכרויות שאם לומדים לזהות ולהפנות לעזרה אפשר להציל חיים ומשפחות רבות מאד.

נקודה למחשבה.
וואוadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"ח באדר ב תשפ"ב 13:45

אשריך על הרגישות וההשתתפות בערבות הישראלית!

 

א. לא לעצור את החיים או להמעיט אותם, זאת בדיוק המטרה של הטרור.

ב. הלוואי.

ג.  זה מאוד אישי.

ד. תפילה - לא בתור סיסמא אלא בתור משהו ממשי, ביטוי של רצון שפונה כלפי רבש"ע. תפילה זה לא מששהו פרקטי?

ואם זה לא נחשב פרקטי (על אף שאני חושב שזה הכי פרקטי שיש) - אז נראה לי שזה כבר יוצא מגדר "עבודת ה'". כל מי שיכול לחזק את בטחונה של המדינה ושל התושבים שיעשה מה שנדרש עבור זה אם יש בידו את האמצעים. לא יודע מה אפשר כל כך (הפגנה? להסתובב עם נשק?).

לא נעים לומר אבל גם מצוות ניחום אבלים היא מצווה חשובה מאוד (עשייה מזוית אחרת על העניין)
..נעה ונדהאחרונה

לא לעצור את החיים! אבל כן לקבל על עצמי משהו, להתחזק, בבין אדם למקום, בבין אדם לחברו או במה שבין האדם לעמו ולארצו (חשוב לי להדגיש, למרות שזה לא הנושא, שהדרך היא לא בלעבור על החוק. דינא דמלכותא דינא).

בתכלס, ההתחזקות הקטנה שלי היא הכי מועילה פרקטית לשינוי של המצב. אומר הרב קוק:

"...והמתפלל עצמו קורא לאלוקות המתגלה בתוכיותו ובכל הווית נשמתו, שהארה זו ודאי משתנה היא על ידי השינוי שיש במקבל בנפש האדם, שכולה מלאה שינויים. ההבנה ההרגשית אינה צריכה ליחס לתפילה פעולות בעולם החיצוני, דייה שהיא מחוללת רוב טוב בעולם הפנימי, מעדנת את הרגשות, מעלה את החפץ לאידיאלים רצויים מאוד, ומשיאה את הדעה לאור האלוקות" (אוצרות הראיה חלק ב עמ' 918).

"אבל ההבנה של הבינה מכוונת את דעתה לצד יותר ריאלי. היא מסתכלת איך העולם החיצוני מקושר הוא עם העולם הפנימי, ואיך השינויים לטובה שבעולם הפנימי מחוללים הם שינויים בעולם החיצוני. ולא עוד אלא שבאים על ידי זה למידת ההסתכלות היותר עליונה, עד שאין שם חילוק כלל בין העולמות הללו החיצוני והפנימי, ונמצא שכל מה שנפעל לטובה נפעל הוא בכל אמיתת המציאות" (אורות הקודש חלק ב עמ' שנט).

בעצם השינוי שאנחנו משתנים כשאנחנו מתפללים או עושים מצווה, איזשהו חסד או משהו, הוא משנה את המציאות לטובה!! מכירים את הסיסמה "מחשבה יוצרת מציאות"? זהו, שזה נכון, עם כל חוסר ההיגיון שיש בזה. לפעמים דווקא ההשתדלות שנראית לנו "פרקטית" יותר היא זאת שפחות עוזרת.

חייב את עזרתכם היצירתית.. חכמת ההמוניםארץ-ישראל שלי
אנחנו רוצים בעז"ה להוציא ספר זיכרון לעילוי נשמת אמא שלנו. ומתלבטים איך לקרוא לו. זה צריך להיות לדעתי 2-3 מילים, שניתנו דגש על משהו קדוש, אמיתי, אימהי, וכו'
לדוגמא:חפצי לב, אמת ואמונה, נשמה יתירה, אהבת עולם, פיה פתחה בחכמה וכו' וכו'.. יאללה זרקו רעיונות.. תודה!!
...ekselion

קודם כל צר לי לשמוע..

 

 

ואממ לדעתי אולי תחשבו על שם שיכלול גם את השם הפרטי שלה עם שילוב של איזה פסוק מהתורה

הרבה מהחכמים עשו את זה, וכנראה שיש סיבה טובה לכך

...advfb

תורת חסד על לשונה

יראת ה' היא תתהלל

 

.....019284

וואו עצוב ממש 

 

אולי תעשו משהו שקשור לשם שלה...

הייתי מחפשהיום הוא היום
משהו שחוזר הרבה בסיפורים עליה ולפי זה נותן שם לספר.

אתה יכול לשתף פה או לחשוב לבד
...קן ציפוראחרונה
בס"ד
ברוך דין האמת
עוד כיוון למחשבה בהקשר לשם
ניתן להסתכל על גמיטריואות או לפי האותיות של השם וכמובן ולהסתכל ביחס למי שהיא הייתה תוכונות מוערכת ומה שכתוב בספר..בהצלחה.
מר' אושרסוג'וק

כל זמן שלקליפה יש כח 

לא יכול להיות שיהיה שלום 

בין איש לרעהו, 

ובכל המקומות, יש מחלוקת,

בין בביתו בין בעסקיו

 

למה יש מחלוקת? 

לא בגלל שהשני פוגע בו, 

רק לכל אחד יש אש מעצמו

השורש הוא בו בעצמו,

אף אחד לא פוגע בו

 

כאשר הייתי בביהכנ"ס 

פתחתי סידור 

והדף התהפך למקום אחר, 

ממקום שהייתי צריך שם, 

הדבר בער בי והתרגזתי, 

 

ונוכחתי לראות

שלא החבר מרגיז את האדם

כי הנה גם הדומם מרגיז אותו 

נמצא אם כן שלא החבר פוגע בו. 

 

רק מה, 

יש ניצוצות שצריך להעלות

הדף הזה היה צריך לחזור למקומו הנכון, 

ולא היה יכול לחזור רק על ידי יסורים, 

שיהיה אכפת לי, ואני אתרגז, 

ואלמד מזה שכל אחד נפגע מעצמו. 

 

הכח של הקליפה הוא לעשות  פירוד, 

אך כאשר האדם מכיר טוב את עצמו

הוא יודע שהאש שבוערת בו היא רק ממנו,

בגלל שהוא צריך להעלות את הניצוצות

וכשהוא מתגבר זה נהיה רצון.

פורים פורים כל השנהאוי טאטע!
האם פורים ממשיך אצלכם במשהו להמשך השנה?
או שזה רק יום של שיא שאחריו חוזרים למציאות כרגיל?
אם ממשיך אז מוזמנים לפרט איך ובמה...
כשהלב פתאום נפתח בין אנשים זה רק מוסיף והולךממלא כל עלמין


הלוואי...אוי טאטע!
זאת שאלה טובה כלפי כל חג או אירועadvfb
או אפילו כל יום.
פעם אני זוכר שהיה לי משלוח מנות משמעותי שזיכה אותי בקירבה מיוחדת לחבר מיוחד.
לא נראה לי שבאופן מודע אני יכול לציין משהו ספציפי. נראה לי שצריך פרספקטיבה יותר רחבה ושיעבור זמן מה מפורים כדי לענות על השאלה הזאת, כי לקחת את פורים ולהמשיך אותו אח"כ - זאת החלטה שצריכה להתקבל גם אחרי שהוא עובר.

אם הכוונה לחוויה כלשהי שממשיכה מאליה - אני מרגיש שהיחסים הבינאישיים בין חברים ובין המשפחה מקבלים שיקוף מאוד טוב בימים הללו. הרושם שלי השנה שהקשר עם חברים לעבודת ה' הוא הדבר שהכי יקר וחשוב לשמור עליו. וגם בקשר עם משפחה יש משהו קדוש בפנ"ע שהוא גבוה מעל בכלל.
באמת נכוןאוי טאטע!
אבל שואל ספיציפית על פורים בגלל שלפחות אצלי זה החג הכי עוצמתי והחג עם החוויה הפנימית הכי שונה מהרגיל או מסתם שבת עם תוכן מיוחד
השאלה מתחילה במה השיא של פוריםקן ציפור
בס"ד

למשל אתחיל אצלי אחד מהשיאים המרכזי עבורי בפורים הוא לגלות את מאוחרי המסכה, כלומר נכנס יין יצא סוד, התחפושת שמאפשרת להיות מי שאתה רוצה ומאמין שאתה התמימות האמונה שלא משנה כמה חשוך מסביב ה' נמצא שם.
ואז הדבר המרכזי לקחת מזה זה לזכור, לזכור מי אני באמת את אהבה שלי לה' את איך שפשוט יוצאים ניגונים ומתפללים ושרים לה'..לזכור כמה הלב אוהב וקצת פחות להתבייש במי שאני קצת יותר לתת מקום לאור הפנימי שלי לפרוח.

יש מי שאצלו פורים הוא בגלל לך כנוס את כל היהודים המשלוחי מנות, המתנות לאביונים להרבות אהבה אחווה ורעות בעם ישראל, ואת זה ניתן לקחת בלמצוא מקום אחד שבו אני מחזק את הקשר שלי עם הסביבה..
למשל להחליט להכין משלוח מנות קטן לאשתי לשבת חג וכו כפי הכח.. להתקשר יותר לדרוש בשלום הסבא הסבתא ההורים, לכתוב בקבוצת וואצפ של חברים משהו קטן אפילו רק שבת שלום יכול להאיר ולהעיר את הקשר יותר. להתחזק באדם לחברו באופן כללי.

נקודה שלישית שקצת הזכרתי ממנה זה ההתמודדת עם החושך האמונה שתמיד ה' משגיח שאפילו בהסתרה, וזה עניין שאין לי עצות ממשיות כל כך כיצד להכיל את המסר אבל תנסה לצאת קצת מבט הקטן של היום יום למבט רחב בחיים, לאור שעזר בדרך, לתכונת אופי שהיא שלך ומאפשרת לך להיות להתמודד, לכל אדם יש אור קטן שלו, לפעמים אנחנו נלחמים בו בתת מודע, כי למשל החברה אומרת שזה לא טוב להיות כל כך שמח כי החיים קשיים אבל יש לך שמחה תן לה לצאת, הדברים קשורים קצת לחלק הראשון..להרחבה קצת חלק מהדברים מבוססים על ראיון של ספר סיפור סופר שלמדתי בקורס כאשר ספר זה הפרטים היבשים של החיים הסיפור זה ההתמודדת שהייתה הרגש של מה שקרה בתקופה וסופר זה התכונה שהייתה לי ועזרה עם הסיפור והספר מאחורי הקלעים..(יתכן ורפשר לחפש למצוא על זה עוד פרטים..)
עיקר השמחה בניסן. מנסים להדגיש את היציאה לחירותחסדי היםאחרונה
בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'סוג'וק

בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי' -

בין 'זכות' ו'חובה' שיפוטית על המציאות,  

יש מרחב של אי ידיעה מה לטוב ומה למוטב,

מרחב של הווה,

הויה נצחית

והשגחה נצחית

תודה!advfbאחרונה
יש רגעים כאלואילת השחר
שמרגישים ממש בחוש את האמת העמוקה שבתורה, את החיבור העמוק שמבטא את ה'חד הוא' של הקב''ה, התורה וישראל. זה מרגש לפגוש את זה בחיים עצמם, בהתמודדויות מול הדילמות הקטנות כמו הגדולות יותר, להרגיש תורת חיים במפגש הפרטי שלי איתה ועם ההכוונה שלה אותי שנוסכת הרבה רוגע ושלווה.
כבר אמרו לפני ''במקום שיש אמת שם הלב שקט''.


מעניין אם גם בכם התנוצצו רגעים כאלו...

ב"ה כןekselion

זה קורה לי שאני מזהה pattern מסוים בתורה

וגם שאני כותב חידושים זה הכל מתחבר כזה ואתה מבין שאין מצב שזה מקרה וחייב שזה מגיע מאיפשהו טהור למעלה

וגם היו לי פעמים שהייתי לומד/מבין/מהרהר על משהו תורני והדמעות היו פשוט מתחילות לזלוג

כן לאח שלי יש את זה כל פעם שמגיעים לפרשה שהוא אוהב

וזה גם יכול להיות הרבה יותר פשוט, שאני הולך לאיזה מקום יפה לבד ופשוט מתחבר 

זכית (וגם אחיך)כלי פשוט
תודה על השיתוףאילת השחר
המפורט והכן, זה מרגש לקרוא איך זה נוגע ומתבטא אצל אנשים.
והעניין עם הדמעות מיוחד ממש. זה מסוג ההרגשות האלו של חיבור לרובד רוחני עמוק, דמעות כאלו מגיעות ממקום טהור ועמוק, כמו שהזכרת.
בהחלט קורה וזה דבר מדהיםקן ציפור

בס"ד

ותודה על השיר החזיר אותי אחורה לשירים של המדרגות..

אכןאילת השחר
בשמחה.
הבאתי אותו כמביאה דבר בשם אומרו, וגם אותי החזיר שנים רבות אחורה, שנים שלא שמעתי אותו.
מתיקות ❤❤לב אוהב
❤️ בזכותךאילת השחר
זה עלה על הכתב, את יודעת...
משמח לשמוע 😘😊לב אוהב
בטח. רגעים של חווית מתן תורה מחדש.חסדי היםאחרונה
שאלה שמעסיקה אותי בתקופה האחרונה (קשור גם קצת לפורים)רץ-הולך
מה המטרה של משברים וצרות?
הייתה לי תשובה בעבר שאם אנחנו נקבל הכל על מגש של כסף אז לא יהיה טעם לחיים. התחדדה לי לאחרונה הנק' עוד יותר שיש עניין בצרות כדי להדגיש את הגודל של הישועה והרווחה.
אח"כ ראיתי שיש ר' צדוק מאוד יפה בנושא ברסיסי לילה י"ז שנוגע בנושא.

איזה תובנות יש לכם בנושא?
קשה לי עם המילה צרות...לב אוהב

ה' ברא את העולם בצורה כזאת שיש משברים

במשבר באמת נשברים, ומתוך השבר אפשר להיוולד מחדש, לגלות דברים חדשים.

לא רק מצד אנשים פרטיים, אלא גם באופן כללי וגלובלי.

כדי לעלות/להתחדש/ליצור משהו חדש- שוברים את הישן

לא בטוח שמטרת הבריאה הייתה ככה לכתחילה שנגדל דרך השבר,

יכול להיות שזה נהיה כך בגלל חטאים...

וגם בתוך השבר יש רמות של קושי/כאב שבוודאי לא נעשים סתם.

בכל אופן, לא סובלים סתם.

 

 

 

ברכת מחיה המתיםקן ציפור
בס"ד
ה' ממית ומחיה, הדין והיכולת לחיות, הסערות הגדולות הן מה שמצמיח כוחות חדשים.

זה המקום שאני מסתכל על הקשיים בסוף הכל מדיוק כל הדברים בידי הבורא ןכמו הגשם הסוער והעוצמתי וכמו האמונה בתחיית המתים אני גם מאמין בסמוך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומכל דבר תצמח ישועה.
את הנק' הזאת אני מביןרץ-הולך
השאלה היא למה נצרכת הסערה מלכתחילה? למה גשם נעים לא יכול להצמיח כוחות?
אוקי זה שאלה קצת יותר מורכבתקן ציפור

בס"ד

אצלי לדעתי חייבים להסתכל רגע אחורה כדי לענות לשאלה

"רצה הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין ראה שאינו עומד ושיתף את מידת הרחמים"

אנחנו רגילים ואוהבים את מידת הרחמים לגדל בטוב לתת חופש לצמוח כל אחד בדרכו..ואפשר להסתכל גם בחינוך הילדים בימינו איך זה הולך החינוך באהבה בלבד..

ואיך לומר אהבה בלבד לא יכולה לברוא את העולם, נכון גם דין אמיתי וטהור שמראה את הגבורה והקדושה האינסופית של הבורא השרפים שנשרפים באור ה' אין העולם יכול לעמוד אבל זה אחד מהיסדות של העולם.

 

העולם בנוי מדין ורחמים, מהאיזון הנכון והמדיוק שה' יודע לכל אדם כמה הוא צריך מכל דבר.

 

הדין האמיתי הוא הרבה יותר עוצמתי ואכן בו העולם לא יכול לעמוד וכל סערה שניתנת יש בה בעצם רכות ודיוק של רחמים, אני חושב שהמקום הזה של הדין הוא חשוב כדי שנבין מעט מעומק הגדול והקדושה של הבורא ה' מתגלה באש, שמצד אחד מאירה ונעימה אבל מצד שני שורפת את מי שלא הולך בדרך. חלק מתהליך הצמיחה הוא להגיע לעומק מסוים בנפש באמונה שכדי לגלות אותו צריך לשבור להישרף קצת למחוק קצת את הרוגע ואז ניתן להגיע לאור העומק יותר להבין דברים עמוקים יותר ולהצליח באמת להתעלות{מקווה שהדברים מובנים קצת קשה לי להסביר את זה לחלוטין אבל זה הכיוון לדעתי..}

מענייןרץ-הולך
אז בעצם מה שאתה אומר זה שיש זיוף מסויים בבהתנהלות הרגילה והשבר נותן מבט לאמת האלוקית כדי שנוכל להתקדם?
במובן מסיום כן,קן ציפור

בס"ד

במובן מסוים האמת האלוקית יותר נוקשה עין תחת עין ושן תחת שן באמת , למה שאנחנו עושים יש השלכות שלא ניתן לתאר בעולמות רוחניים, אבל ה' ברחמיו חס עלינו כי העולם לא יכול לעמוד בזה.

הצעקות האלה קצת מראות את הגבורה האלוקית בטיפות ממנה, ואני חושב שבלי לדעת שיש גם גבורה המערכת מתבלבלת לדעתי ממש רואים את זה בחווית החינוך אצל הדור הזה שרובו בנוי לאהבה כל כך שממש רואים לפעמים "מישמרחם על האכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים" זה משפט קשה, וקשה לנו לתפוס את העומק שלו אבל אני חושב שהוא נכון מאד.

עוד דוגמא זה מה ששלמה המלך אמר "חוסך שבטו שונא בנו" שזה שוב פסוק שמאד קשה לנו לקרוא בימינו בגלל כל החינוך לאהבה והרצון לחום אבל צריך להכיל גם את המקום הזה של הדין.

לפעמיםדעתן מתחיל
התשובות הפשוטות נותנת לי מענה שלם,
כי רק כך גדלים.

תשאל מדוע העולם נברא כך? זאת לא אוכל לענות. אך טבע העולם הוא שביל לעלות למעלה צריך תנופה. תנופה אותה משיגים בעליה. בשביל לשאוף ולרצות למעלה, צריך שיתעורר בנו כאב או עצב שאנו רחוקים.

ויש מטרות רבות מעט קטנות יותר. כמו ניסיונות, ודיוקי רצון ה', העלאת הנקודות הטובות בעולם או שינוי כיוון, דרך או מחשבה. אך המרכז בפשטות הוא לענ"ד, כי כך העולם גדל. כי כך אנחנו גדלים, מתוך ירידה.

ואפשר שהעולם כן נבנה גם אחרת, לדרגת הצדיק הגמור. ואנחנו פשוט לא בוחרים בכל פעם מחדש.

שנזכה להעמיק בדברי ר' נחמן,
'ירידה, תכלית העליה'.
אז מה שאתה אומר זהרץ-הולך
שהמטרה של השבר זה כדי לגרום לנו לרצות להגיע גבוה יותר?
כדי להגיע גבוה יותרדעתן מתחיל

גורם בפועל לרצות ובזכות זה להגיע.

נראה לי שזו אחת הנקודות הפשוטות למטרת המשברים.

 

הצרות אולי יותר מכוונות לדברי הרמב"ם כדי להתחרט, לזכור ולתקן את מעשינו הלא טובים. אך יש סיבות רבות נוספות כמו יסורי אהבה, ושלושה דברים שנקנים ביסורים, ושהמבט שלנו רואה צרה ובאמת אינה כלל ועוד.

רק רציתי לענות תשובה פשוטה ומספקת בעיניי גם אם לא שלימה.

התובנה שלי שזה בא לברר את האמונה ולאמת אותה אצלנומבקש אמונה

תיקון עצמנו זה מסע, וכל ניסיון זה צומת דרכים שצריך לבחור בין הטוב האמיתי ובין הרע/ הנוחות/ הדמיון שהפעם לפי התורה אני הולך לאכול אותה וכו'

כל זמן שאדם נוח לו, הוא יכול לדבר על אמונה בכיף

אבל כדי להפוך את זז לאמת אצלנו וחלק ממנו הוא אמור לבחור באמונה הזאת כשזה לא קל.

 

כל פעם מביאים לנו משבר מכיוון כלשהו עם מורכבות מסויימת

כדי לברר אצלנו הלך מחשבה הפוך מהתורה שהתחבא אצלנו עמוק ולא שמנו לב אליו.

(אגב, חשוב לציין, שלא רק משבר הוא ניסיון אלא גם מצב טוב - האם נתחיל לזלזל)

 

אני גם מסכים עם מה שכתבת.. 

קראתי פעם שככל שהאור שאח"כ יותר חזק, ככה לפני יש חושך כדי להדגיש את האור

 

 

 

....רץ-הולך
אתה מתכוון שצריך את האפשרות ליפול ולהישבר כש לדייק את עצמנו?
לאו דווקא ליפול ממש, אלא הרגשה של צמצום וחשכותמבקש אמונה

ואז באות המחשבות של וויתור לעצמנו

וכל מיני מחשבות שלא על פי התורה איך לפתור את הבעיה

 

ואז אנחנו צריכים להאמין שדרך ה' היא האמת והיא הפיתרון ולא הדברים האחרים

געגועאילת השחר
זה לא בדיוק מטרה, יותר ביטוי. משבר זה ביטוי של געגועים.
אם חוזרים אחורה לרגע הראשון שנולד בו המשבר, נגלה שהוא נולד ביום השני לבריאה. מהיכן? אלו שהוזכר בהקשר שלהם משבר אלו המים התחתונים:
''מקולות מים רבים אדירים משברי ים'' (תהלים צג,ד). למה הם משתברים שוב ושוב על החוף?למה הם עולים למעלה ומתרסקים ובכל זאת לא מתייאשים מלנסות שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב.....?
כי הם מתגעגעים. הם מתגעגעים לקרבה, קרבת אלוקים, הם רוצים להיות קרובים למלך. מהם לומדים שהדרך להתקרב לה' היא ע''י רצון וכיסופים, תנועה תמידית ושאיפה להיות קרובים מכוח געגוע למציאות השלימה.

מה המשבר עבורנו פה בעולם הזה? תזכורת. תזכורת לבקש קרבה גדולה יותר, אמיתית יותר מתוך אותו געגוע. הגעגוע למציאות השלימה ולמלכות הגלויה של המלך, מתוך הבנה שמה שיש כרגע זה מה שצריך להיות מצד המהלך הטבעי של המציאות, אבל זה לא שלם, זה לא גלוי, זה לא גאול עדיין, זה מה שגורם לשבר. כי כשיש בהירות והאלוקות מתגלה במציאות, המשבר מתהפך למבשר טוב.

מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ (ישעיה נב, ז).


מחשבות שהעלה לי בנושא.
תשובה יפהאוי טאטע!
התחברתי
ב"האילת השחר
ותודה
תמיד המחשבות שלך עמוקות. מדהיםחסדי הים
השבח לבורא יתברךאילת השחר
בערך המילים שלך...ultracrepidam

אבל אם חושבים על זה ולומדים על זה עוד ועוד מגלים את העומק של זה

 

אם העולם לא היה עם בעיות וחסרונות, הוא לא היה עולם = מלשון העלם

עצם העובדה שהעולם הוא גשמי ונפרד מהקב"ה, אומר שהוא לא יהיה מושלם

המטרה לגמול אותך מהנחת שהיתה תלויה בדברסוג'וק

שלא התקיים כרצונך ונשברת

 

ולחבר אותך לנחת הבלתי תלויה

תובנה יפהמבקש אמונה


הם מלמדים אותנו שיעוריםהיום הוא היום
בצורה שבאה עם הרבה רגש, זה לימוד שנחרט עמוק. ככה לדעתי הרב קוק אומר בעין איה
להוציא ניצוצות מהמקומות החשוכים. תנחומא נח:חסדי הים
"שלא תמצא תורה שבע"פ אצל מי שיבקש עונג העולם תאוה וכבוד וגדולה בעולם הזה אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל (במדבר, יט). וכך דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, לפי שלא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על התורה שבע"פ שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית (שמות, לד). ואמרו חז"ל לא כתב הקדוש ברוך הוא בתורה למען הדברים האלה ולא בעבור הדברים האלה ולא בגלל הדברים אלא ע"פ הדברים וזו היא תורה שבע"פ שהיא קשה ללמוד ויש בה צער גדול שהוא משולה לחשך שנאמר העם ההולכים בחשך ראו אור גדול (ישעיה, ט), אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול שהקב"ה מאיר עיניהם באיסור והתר בטמא ובטהור, ולעתיד לבא ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"

זה גם קשור ללוחות השניות שאז התחדש הצורך בצער, כדברי התנדב"א.
יפה..בנות רבות עליאחרונה
מר' אושר - תשובה = שמחהסוג'וק

אתה יודע מה זה תשובה? 

תשובה זה להיות שמח. 

תשובה זה

שמחה. 

 

בספר "דגל מחנה אפרים": 

 

"כי בשמחה תצאו 

מכל הקליפות ומן הגלות, 

ואם הוא מקבל הכל בשמחה, 

ממילא הוא ממשיך שמחה עליו 

ועל כל הדברים ועל כל העולם,

ויתפרדו מעליו כל פועלי און 

ומוחלין לו על עוונותיו".

מוזר מאודבנות רבות עליאחרונה
כי החיבור בין תשובה לשמחה, ראיתי אותו איפשהו ותהיתי למה זה מחובר אחד לשני ..
מר' אושר - לסבלסוג'וק

זה לא סבל שלך

זה סבל של הרבש"ע!

 

תסכים גם אתה לסבול איתו

ולהשתתף בצערו

 

ובקש מהרבש"ע

שיושיע אותך ואותו

 

הוֹשַׁע נָא סוֹבֶלֶת סִבְלָךְ.