למעשה הסתירה נובעת משתי נקודות הנחה לא מתאימות, א' זה שהקב"ה שולט שליטה מוחלטת בכל, ב' זה שבחירה חופשית משמעותה לא להיות נתון לשליטה מוחלטת.
איך אומר הרמב"ם? (הלכות תשובה ה')
"אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע - אין הדבר כן.
ואל תתמה ותאמר: היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ"? דע שהכל כחפצו יעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו! כיצד? כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות."
כלומר בפשטות ה' לא רוצה לשלוט שליטה מלאה על מעשי בני־אדם, ולית לן בה לעניין השגחה פרטית, אפשר לסובב בהשגחה פרטית כך ששני אנשים ייפגשו או שמישהו ייקלע לסיטואציה מסוימת מבלי לפגוע באופן מהותי בקיום חופש הבחירה שלהם, או בקיום המושג השגחה פרטית.
השלב הבא, כמו שכתוב במכתב מאליהו - בחירה חופשית אין פירושה לעשות כל מה שעולה על רוחך, הראייה, אם אגיד לך עכשיו לרצוח אדם היקר לך אין לך למעשה היכולת להסכים לכך, כך שבדברים מסוימים אין למעשה בחירה חופשית וזה בא "באופן טבעי" - כמובן, על־ידי הצטברות בחירות אנחנו יכולים לשנות את הטבע שלנו אבל זה עניין אחר.
זה מה שנקרא התירוץ ה"נקודתי". אבל אם כבר הזכרנו את הרמב"ם, בהלכה ה' (שם) נמצא גם התירוץ המהותי:
"שמא תאמר: והלא הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה. ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע. אם ידע שהוא יהיה צדיק - אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע - הרי לא ידע הדבר על בוריו?
[...] כשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר: "כי לא יראני האדם וחי", אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא. הוא שהנביא אמר: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי". וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך, ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה."
כתוב במדרש שצדיקים במיתתם נקראים חיים, איך משהו יכול להיות גם מת וגם חי בו־זמנית?
לפי החסידות "אין עוד מלבדו" כפשוטו ממש, העולם הוא לא יותר מאשר אשליה שבטלה ביטול גמור באורו של השי"ת, ומצד שני עינינו הרואות שיש עולם, קשיא?
אז אם ללכת צעד אחורה, מה זאת אומרת שמשהו "הגיוני" מבחינתנו? זה אומר שהוא פועל יוצא ממערכת האקסיומות הבסיסיות לאדם, למשל זה ש-1 = 1 מבוסס על אקסיומת המעבר שהיא מספיק בסיסית כדי שכל בר דעת יודע אותה באופן מובנה, בעולם הגשמי האקסיומות וההיגיון הנובע מהן עובדים כי כך העולם נברא כך שהוא מתנהג לפי הכללים האלו, שלנו ניתן השכל להבין. גם התורה הקדושה שלנו ניתנה "מלובשת" בעניינים גשמיים על־מנת שניתן יהיה לתפוס אותה בשכל אנושי.
האם כל מה שלא מסתדר בשכל הוא שגוי? אם אגיד לך שראיתי פעם צ'יטה שנראית כמו גמל בגובה 6 מטרים, אם בחיים שלך לא ראית ג'ירפה יש סיכוי שתחשוב שזה מופרך, אבל לג'ירפה עצמה לא כזה מזיז מה חושבים עליה.
כלומר דברים שנראים סותרים יכול לנבוע אכן או מקוצר הבנתנו או שהם אינם ניתנים להבנה באופן מהותי כמו מהות הצמצום שהזכרנו, אבל ההבנה שלנו מה שנקרא "לא מעכבת".
המורם מכל האמור ייתכן שדברים רוחניים יתנהלו באופן שונה ממה שההיגיון שלנו נועד להבין.
ובחזרה למילים המודגשות, "אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם [...] ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה."
כתוב בתורה "ובחרת בחיים" - אלמא יש בחירה, תהפוך את זה איך שבא לך.
אלא, לענ"ד, הרמב"ם רוצה לומר שאנחנו לא צריכים להאמין בבחירה חופשית במה שנקרא "אמונה מעל השכל", תסכים איתי בחירה חופשית מרגישה כל־כך טבעית, אינטואיטיבית ובסיסית, שלמעשה היא לא פחות טובה מאשר שאר האקסיומות שעליהן מתבסס ההיגיון שלנו, כמו שאפשר לאהוב או להרגיש עצוב מבלי להיכנס למהות הדברים, ובכל־מקרה להיות משוכנע בקיומן של עצבות ואהבה, אותו רעיון כאן.
העולה מזה, בסופו־של־דבר בין אם יש איזה פלפול לוגי מרתק על איך המערכת הזאת עובדת הלכה למעשה ובין אם אין, זה לא מונע ממך להניח תפילין ולשמור שבת, וזה העיקר.
