שתי להבות או 3
לא בוילד אין
איכותי וחסכוני בחשמל
לא בוילד אין
איכותי וחסכוני בחשמל
צריכה המלצה לכיריים חשמליותחלווה
עונהבעוז ובענווהאחרונה
(כיריים חשמליות ולהבות זה קצת אוקסימורון אגב 😅.)
בכל אופן, ההמלצה שלי זה Miele. ועדיף אינדוקציה. זה יקר יחסית למתחרים , אבל מחזיק שנים , 0 תקלות.
בכל אופן, ההמלצה שלי זה Miele. ועדיף אינדוקציה. זה יקר יחסית למתחרים , אבל מחזיק שנים , 0 תקלות.
המלצות לריהוט - מיטה וארוןחדשה ישנה
שלום לכולם!
אנחנו רוצים לקנות ריהוט לחדר ילדים.
יש לכם אולי המלצות לחברות / חנויות מסויימות (גרים בדרום, אבל אפשר גם במקומות אחרים כמו אזור המרכז וירושלים ) ?
מחפשים משהו איכותי מאוד, שיחזיק הרבה זמן.
תודה מראש!!
אנחנו רוצים לקנות ריהוט לחדר ילדים.
יש לכם אולי המלצות לחברות / חנויות מסויימות (גרים בדרום, אבל אפשר גם במקומות אחרים כמו אזור המרכז וירושלים ) ?
מחפשים משהו איכותי מאוד, שיחזיק הרבה זמן.
תודה מראש!!
רוב המיטות עשויות מעץ מלא, חוץ מהמגירות.rivki
הן עמידות להרבה שנים, אז אפשר לקנות את הכי זול.
אצל ההורים שלי יש מיטות מעולותחדשה ישנה
כבר כמה שנים, אבל המגירות תמיד נתקעות . אמן לי עצבים לדברים שנהרסים...
ומה לגבי ארונות? לא מבינה בזה בכלל..
ומה לגבי ארונות? לא מבינה בזה בכלל..
מגירות זה באמת בעיה. לפעמים צריך להחליף את המסילותrivki
במיוחד אם בפנים היה משהו כבד כמו ספרים
ממש לא.נפשי תערוג
הרוב זה mdf
מעטים זה סנדוויץ
וחלק קטן זה עץ מלא
וגם העץ מלא הוא בדרך כלל עץ זול ולא איכותי
מיטה מעץ מלא איכותי תעלה בהתאם (לפחות 2500)
מעטים זה סנדוויץ
וחלק קטן זה עץ מלא
וגם העץ מלא הוא בדרך כלל עץ זול ולא איכותי
מיטה מעץ מלא איכותי תעלה בהתאם (לפחות 2500)
שימו לב לא ליפול בפח של עץ מלאor1900
עץ מלא הכי איכותי ונשמר לשנים אבל לצערי יש חנויות רבות שמה שמלא בהם זה רק המחיר והעץ פחות!
אני חושב ששווה להשקיע במיטות איכותיות אבל לוודא שמדובר בעץ מלא אמיתי ולא תחליפים
בהצלחה רבה
במיטות ילדים קשה מאוד לטעות, לרוב זה פשוט קרשים מחובריםrivki
וצבועים
אני רוצה מיטת חבר עם מגירותחדשה ישנה
לא רוצה להוציא שם רע על חברה שקנינו ממנהor1900
ההגדרות של עץ מלא היום במיוחד בעץ צבוע לא ברורות לצרכנים
בעייני חשוב מאוד לשים לב שבסיס המיטה הוא עץ מלא אמיתי ומספיק עבה
שילוב של חלקים שאינם עץ מלא רק בעיצוב ולא בבסיס המיטה
בהצלחה רבה
במסר אפשר?חדשה ישנה
בעקבות כל הברדק שהיה פה אתמול אני נזהר -סליחה- אשלח פה מידעor1900
לא עכבתי אתמול.. אבל תודהחדשה ישנה
תודה! יש המלצה לחברה מסויימת?חדשה ישנה
מה התקציב? מיטת ר או מיטת חבר צמודה - 2 או 3 מיטות ?or1900
חבר 2 מיטות. תקציב לא יודעת להגדיר ממשחדשה ישנה
אבל נראה לי גג 2000 שח למיטה
יש חדרי ילדים שמיטה צורת ר יעילה יותרor1900
אם יש לכם כרטיסי מועדון למיניהם (ההסתדרות, בהצדעה וכו')פשוט אני..
אז יש אפשרות לקנות רהיטים עם הנחות גדולות.
אנחנו קנינו ככה מיטות חבר ברהיטי קודקוד, לפני שנים רבות, טפו טפו זה מחזיק מעולה.
טוב לדעת!חדשה ישנה
יש מבצעים בשפע אבל שימי לב לאיכותor1900
כמה זה הנחות גדולות?אמא וגם
מעניין
קניתי מיטות חבר עם מגירות מצעים (בפועל צעצועים) ב-1,200 בערךפשוט אני..
זה היה דרך בהצדעה.
אותה המיטה בדיוק של אותה חברה נמכרה באותו הזמן בכל אתרי הסחר למיניהם (וואלה שופס, לאסטפרייס, גרופון וכו') ב-500 ש"ח יותר, ובאתר של היצרן (רהיטי קודקוד) המחיר היה אפילו יותר גבוה.
כולל מזרנים?אמא וגם
באמת מחיר טוב!
כן, כולל מזרנים וכולל מעקה למיטה העליונהפשוט אני..אחרונה
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ב' באב תש"פ 18:24
הייתה אפשרות להוסיף כסף למעקה עבור המיטה התחתונה, אבל לא היינו זקוקים לזה.
אין מה להגיד, שווה להיות אח של משרת מילואים 
באיזור הדרוםאמא וגם
יש את צומת בילו.
מתחם שלם של נגריות שיש להן בחורה מעולה ברובן.
אפשר גם להשוות מחירים וגם להתאים בין מיטה מחנות אחת לארון בחנות ליד.
הסתייגות קלה: המתחם פתוח בשבת וכך חלק מהחנויות.
מתחם שלם של נגריות שיש להן בחורה מעולה ברובן.
אפשר גם להשוות מחירים וגם להתאים בין מיטה מחנות אחת לארון בחנות ליד.
הסתייגות קלה: המתחם פתוח בשבת וכך חלק מהחנויות.
אם כבר דיברנו על חינוך ילדים.. משתפת כאן קטע על אהבהאלירז
שבעיני עושה טוב גם לרווקים וגם לנשואים.. גם בזוגיות וגם מול הילדים..
(ואולי יאזן את ההורים שאוכלים פה סרט שכל הורה שעומד מאחורי הפעלת כוח מסוימת הוא הורה מכה ואנתיפט)
________________________
זה מפחיד אותך שלא יאהבו אותך?
________________________
טהר-ישראל, יורש העצר המתוק, לא הלך לגן אתמול..
הוא דווקא נהנה בגן בד"כ, אבל הנסיך הקטן החליט להשאר ולהתפנק עם אמא, למרות שזה ממש, אבל ממש לא התאים לאמא שלו!
איכשהוא הצליח למרוח את ההתארגנות לגן, ומצאתי את עצמי מתייאשת ומאשרת.
הבחורצ'יק חשב שאמא תרשה לו מחשב לאורך כל היום, אפילו רק כדי להשתיק אותו,
אבל זה לא ממש עבד לו, בכיות, זעם ותחנונים לא עזרו (באמת שהייתי גיבורה!), והוא מצא את עצמו מסתובב אנה ואנה ומחפש תעסוקה לעצמו (ויש לו ברוך ה' אינספור משחקים, אלא שהוא רצה מחשב!)
לטהר ישראל, יש גננת מדהימה שמבחינה בכל ילד ובכל צורך,
ולקראת 10:00 היא שלחה שאלה בוואטסאפ "מה שלום טהר?",
סיפרתי לה את הסיפור, והיא חיזקה את ידיי בחכמתה האינסופית, להשאיר אותו בבית על פי החלטתו ולתת לו לקחת אחריות עליה..
12:00 בצהריים, וטהר-ישראל שהסתובב בחצר, רואה את כל ילדי הגן שלו בדרכם לטיול קצר אל גן השעשועים עם הגננת.
פתאום הוא ממש רצה ללכת..(אחרי שכבר הצעתי לו בערך 50 פעם ללכת לשם לפני כן והוא חשב שיצליח לסנדל את המחשב בדרך כלשהיא וסירב..)
עכשיו הייתי בבעיה..
התחנן, התחנן, בסוף אישרתי לו. הלך!
תוך 7 דקות חזר בדלת, בוכה בכי מר..
הגננת (בחכמתה!) לא הרשתה לו לשחק עם ילדי הגן בגן השעשועים כי הוא בחר להשאר היום בבית,
ועם החברים מהגן משחקים כשמגיעים לגן.
אחרי חיבוק גדול וניגוב דמעות -
שאלתי אותו "איך אתה מרגיש טהרון?"
"נעלבתי מהגננת" הוא שוב בכה..
"זה באמת לא נעים" שתקתי לרגע והתחבקנו..
"איזה עוד רגשות אתה מרגיש חוץ מנעלב?"
הוא לא ידע לענות על זה כל כך...
"אולי אתה מפחד?"
"כןןןן" ובכי גדול יצא לו מהלב..
"ממה אתה מפחד אוצר שלי?"
"שהגננת לא תחזיר אותי לגן.. כי היא לא אוהבת אותי"
חיבקתי אותו חזק ונתתי לבכי לזרום...
אחרי שהוא קצת נרגע, פתחתי:
"אתה יודע שהגננת שלך מאוד אוהבת אותך,
היא שואלת אותי כל בוקר איפה אתה ומה שלומך,
היא מספרת לי כמה אתה חכם ושולחת לך הרבה אהבה..."
הקטנצ'יק הזה פתח עליי עיניים גדולות..
ושוב שאלתי: "זה מפחיד אותך שלא יאהבו אותך?"
"כן" הוא לחש..
"אתה אוהב את כולם?"
"לא תמיד" הוא היה כנה וניגב דמעה..
"נכון, לא כולם אוהבים אותנו, ואנחנו לא תמיד מצליחים לאהוב את כולם..
אבל אתה יודע, יש בטוח שלושה שתמיד אוהבים אותך:
אבא ואמא.. ו..."
"והשם!" הוא חייך מאחורי הריסים הרטובים המתוקים שלו..
"נכון! ה' יודע לאהוב הכי חזק! אתה יודע למה?
כי הוא המציא את האהבה! והוא תמיד תמיד תמיד תמיד אוהב אותך!"
הוא צחק 
"ומי עוד אוהב אותך תמיד תמיד?"
- "אדל אחותי וסבתא שולמית" הוא הריע בניצחון..
"נכון! ומי עוד..?"
וכאן אחסוך מכם את הרשימה, אבל התחלנו ביחד לעבור על כל השמות במשפחה,
שבטוח תמיד תמיד אוהבים אותו, גם אם הם לפעמים כועסים..
הוא הוסיף גם את הגננת שלו.. והיו לנו מלאנתלפים ברשימה! איזה 25 אנשים!
שתמיד אוהבים אותו. וזה לא משתנה!
"אתה יודע.. " סיכמתי "לא כולם יאהבו אותנו, וזה בסדר..
אם מישהו יאמר לך שהוא לא אוהב אותך, אתה יכול לומר לו שזה בסדר,
יש לך מספיק אנשים שתמיד אוהבים אותך.."
"נכון" - הוא חייך
"מלאנתלפים"
התחבקנו, ועכשיו אני זו שדמעתי..
___
זה נכון גם עליכם, כן? 
רעיון מקסים, וגם מרדים..ארלט
קניתי מתנה לאשתי את "לדעת להכנע'היועץ למלך
אבל אני רואה שהרבה מהשיטות שלי מופיעות שם
אני לא בטוח שכדאי לתת לה אותו
גברים מה אתם אומרים
איך נתתם לאשה שלכם ספר כזה ?
אני לא בטוח שכדאי לתת לה אותו
גברים מה אתם אומרים
איך נתתם לאשה שלכם ספר כזה ?
לא מכירה את הספררקלתשוהנ
אם זה ספר שיש בו עבודה רק לאישה - לא היית שמחה לקבל אותו מתנה מבעלי. אלא אם כן זה היה משהו שדיברנו עליו ואמרתי בעצמי שאני תקועה בו ורוצה לעבוד עליו ושזה הספר שאני רוצה לקנות.
אם זה ספר עם עבודה זוגית אז הייתי שמחה לקבל את זה כמתנה לשנינו לשדרוג שלנו, ולא מתנה רק לי
אם זה ספר עם עבודה זוגית אז הייתי שמחה לקבל את זה כמתנה לשנינו לשדרוג שלנו, ולא מתנה רק לי
לא קראתיאת הספר...conet
אבל הבנתי מכמה תגובות שהשם של הספר קצת מטעה ובפועל נשים אוהבות לקרוא אותו...
סה ממש ממש לא מתאים לתת אותו כמתנה לאשתךדייסת קוואקר
לא הייתי רוצה לקבל אותו מבעליפה לקצת
קיבלתי המלצה עליו מחברה לפני החתונה וקניתי לעצמי
אם בעלי היה מביא לי אותו זה היה מאוד לא מוצא חן בעיניי
אם בעלי היה מביא לי אותו זה היה מאוד לא מוצא חן בעיניי
תחזיר אותו ותן לה שובר. זה ממש מעליב אל תיתן לה אותוFff
כל הכבוד על החשיבה
זו מתנה מעליבהאנונימיות
הבנתי שהשם של הספר לא משקף נאמנה את תוכנו, ועדיין...פשוט אני..
לתת לאשה ספר בשם "לדעת להכנע" בתור מתנה?
חד משמעית לא לתת אותו מתנהרולינג
זה במילים אחרות כמו להגיד לה "קחי ספר שיעזור לך ללמוד איך להתנהג אליי כדי שיהיה לנו טוב"
הייתי מקבלת באהבה מחברה, לא מבעלי
הייתי מקבלת באהבה מחברה, לא מבעלי
שזה כלשעצמו מעיד - שהוא זה שצריך לעשות עבודה עם עצמו..אלירז
על כבוד אליה.
לא לדאוג אשתי היא "גבר" אז זה לא ממשהיועץ למלך
מפריע לה ספר 📗 שמדבר על עבודת האשה
נמחקהיועץ למלך
השאלה היתה אם זה לא חבל ללמד אותה את כל השיטות הגבריות שכתובות בספר הזה
אלה לא שיטות גבריות. אלה שיטות של כבוד בסיסיאלירז
שלפעמים נשים שוכחות - בגלל המתח שבו הן נתונות
שלעולם לא יספקו את צרכיהן.
עצוב לי שקראת אותו, אתה בכלל לא מבין מאיזה מקום אישה קוראת אותו וחושב שהכוונה היא להיות פרזיטית..
כשאצל אישה זו עבודה מאוד קשה ולא פשוטה מול עולם הנפש שלה..
ולפי הבחירה שלך לקנות לה אותו -
נראה שאתה זה שצריך לעבוד על שתלטנות נשית..
אפשר תקציר על הספר?שירשירית
המטרה של הספר - לגרום לנשים להפסיק לשלוט במציאות בכוחאלירז
ולגלות שעם ההרפיה הנכונה - את גם עושה פחות וגם מקבלת יותר.
בעיקר במימד הזוגי -
היכולת להרפות ולסמוך ולכבד את האיש שלך -
מחזירה לך את האיש שאיתו התחתנת שרוצה תמיד להעניק לך..
זה באמת לא ספר שקונים במתנה לאישה מהגבר שלה.אלירז
כל הרעיון שעומד מאחוריו הוא בחירה של האישה לקיים אותו לבד ובעצמה..
ו
זה כמו שבעלי שבוע שעברסיה
תוך כדי לימוד גמרא הוא מקריא התפקידים של האישה כך וכך ןאני המשכתי אפילו לא שמעתי לא הגבתי
ראה שאני לא מתיחסת אמר טוב אני מוחל לך שאת לא עושה את מה שאת צריכה. חחחחח
וזה לא פעם ראשונה פעם היתי מתעצבנת תעשה את מה שאתה צריך אל תסתכל אלי
היום חבל להתעצבן טוב מאוד שהוא גם הגיע למסקנה שהוא מוחל
ראה שאני לא מתיחסת אמר טוב אני מוחל לך שאת לא עושה את מה שאת צריכה. חחחחח
וזה לא פעם ראשונה פעם היתי מתעצבנת תעשה את מה שאתה צריך אל תסתכל אלי
היום חבל להתעצבן טוב מאוד שהוא גם הגיע למסקנה שהוא מוחל
לא מכירה את הספר, אך אם זה שמו- עדיף שאדם יתן אותו לעצמו ולאארלט
לאשתו
זה תרגום גרוע ל"לדעת לשחרר/ להרפות" ועדייןאלירז
זו בהחלט לא מתנה שקונים לבן הזוג.
אפשר ע"ימשמעת עצמית
שליח
קצת יותר מתאים אלירז
אני קניתי לאישתי מגהץ ומטאטאדי שרוט
מפה לשם אני מוצא את עצמי ישן מתחת לאוטו
חחח...תופעה תרבותית מעניינתrivki
כי כמה נשים בפורום דווקא חיפשו לקנות כלי עבודה מתנה לאיש. וזה לא נשמע מצחיק.
אחרי שהתנגשת במגהץ??? או שמקל מטאטא רודף אחריך ???יהודה224
או שסתאאם בא לך להתאוורר מתחת למכונית...
מגזימים - בעלי קנה לי סנו קליר, מגבים , מטליות ואקונומיקהאלירז
ליום האישה..
וואלה, הייתי מבסוטה
לא השפרצת עליו קצת קליר??יהודה224
או.. רעיון ל9 הימים...
אני חולת נקיון! אמרתי תודה!! והתיישבתי להסניף..אלירז
זה ספראמא וגםאחרונה
שראוי שחברה תיתן לחברה.
לקבל את זה מהבעל יש זוגות שיעבור יותר ויש שפחות...
לקבל את זה מהבעל יש זוגות שיעבור יותר ויש שפחות...
בטח עורך שולחן לראש השנה עזבי אותודי שרוט
חחח גם לזכור אותו ביום רביעי זה משהו...נשוי ושחוק
לכי תדעי אולי הם באיחור קריטי ויהיו מוכנים לשבת רק מחר 😰
תשעת הימיםירא שמים!
יואו נכווןןןןוןןמשמעת עצמית
איה ההשראה השבועית?
🤗
🤗
נערוך לכבודו ותשלחו תמונותor1900
אשה כלבביחגהבגה
מר בסדר גמור תמחק בבקשה את המילה "סליחה"!די שרוט
זה לא בז'רגון של הפורום!
חחחח מספיק לתחזק מערך אחד כזהחגהבגה
תערכו לכבוד שבת ! ותגידו לכבודמיסטר דום
שבת קודש לכבוד שבת המלכה
בסוף נגלה שהוא כל שבוע מעלה תמונות של שבוע שעברנפשי תערוג
והוא עורך את השולחן דקה לפני הדלקת נרות 
חחחחח אתה מוזמן לפה לראותמיסטר דום
בשבתות קיץ מספיקיםנפשי תערוג
בשבתות חורף זה האתגר
בשבילך החלפתי צלחותמיסטר דום
טאווווובבבבבב!😁משמעת עצמית
לא אכפת לי לחדשמיסטר דום
את השולחן עוד 200 פעם אני אומר תמיד לכבוד שבת קודש לכבוד שבת המלכה בעיניי זה מוסיף ותורם אפילו יותר אם אפשר לשבח משהו לכבוד שבת זה רק מעלה וזכות
מהמם מהמם מהמם!נב"י
אליפות, אהבתי את המפהעוגת גבינה.
יאא ורוד 😍אורה שחורה
מיסטר דום היקר אתה השראה - שנזכהor1900
עבר עריכה על ידי or1900 בתאריך ב' באב תש"פ 13:25
חחחאמא וגםאחרונה
סחטיין
לאחר השרשור על סרטי זימה - אשמח לתגובה של צ'פקהשפיכת לב
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך א' באב תש"פ 18:51
היי!
האמת, שכל חיי התפללתי וייחלתי שפעם אחת יהיה מישהו שידע ויכיר אותי כמו שאני באמת ויוכל להכיל את זה. מעולם לא זכיתי להיפתח כך. אבל לאור האנונימיות בפורום - אנסה. למי שאין כח לקרא - בהחלט צודק. אני גם לא יודע מה זה יתן. אבל "דאגה בלב איש ישיחנה".
כבר שהייתי צעיר (13-14) האינטרנט הביא ואתי למחוזות קשים מבחינה מינית. אני מאמין שאצל כל אחד היו נפילות של פורנו, אבל אני הגעתי למחוזות אחרים מעבר להרבה צפייה בכל מיני סרטי פורנו כאלו ואחרים: הייתי פותח מצלמת אינטרנט בפני המון נשים , עושה מה שהן אומרות וכו' וכו'. זה היה עיסוק של המון זמן והמון שעות, דיבורים בצאטים וכו'. לדעתי, אין לי ספק שזה יצר חריטה עמוקה בנפש.
במשך השנים (15-16) ממש שנאתי את עצמי על הנפילות האלו, זה היה ממש מגעיל אותי, אבל משך אותי כל פעם מחדש. אבל "מה יעשה הבן ולא יחטא". הייתי זורק את המצלמת אינטרנט בארונות גבוהים בבית, אבל כמו שאפשר לתאר - בשעת מעשה אפשר לטפס לכל גובה די בקלות.
רק פעם אחת, שממש חרוטה לי בראש ובלב, פשוט לקחתי את המצלמה, חתכתי את החוט, רצתי מחוץ לבית וזרקתי לתוך פח ברחוב. אני עד היום זוכר את הפח, את המראה שלו, את הדרך שבה הלכתי.
מאז ממש לא עניין אותי יותר סרטי פורנו, זה היה נראה לי בכלל לא מגרה, טאטרלי ולא אמיתי, אולי אפילו מגעיל. אבל תמיד היו לי כל מיני נפילות בשיחות עם נשים וכד'. האמת, שאני ממש משתדל לשמור על העיניים ואפיל מצליח, אבל בלב תמיד יש את הרצון הרע הזה שמתעורר בדיבור, בנסיון למשוך את תשומת-הלב. וגם בשנים שהייתי בישיבה ואברך, היו פעמים שנוצרו שיחות בין חברים ועם האברכיות על נושאים לא צנועים (אמנם, בצורה 'עניינית', אבל בסופו של דבר אתה בתוך תוכך יודע שאתה פשוט רוצה לדבר על זה ולשמוע על זה).
בשנה האחרונה, בתוך מצב נורא של התבודדות הולכת וגוברת (החברים מהישיבה עזבו, היישוב התרוקן, לא היה לי תפקיד של הוראה וממילא הייתי ימים שלמים מבלה כמעט לבד לגמרי בלי כמעט לדבר עם אף אדם) - חזרתי פתאום עשר שנים אחורה. פתאום התכתבתי עם נשים בפורומים, החלפנו תמונות והתכתבנו שעות. פתאום משום מקום עלתה בי מחשבה להיכנס לצאט (מה שכיום כלל אינו מצוי - אם חיפשתם).
כשאני נמצא בצאט אני נגעל מהאנשים והנשים, הם נראים לי כל כך מפגרים - דיבור חסר הגיון, אין עקביות, שמות גסים ומגעילים. אני שולח הודעות לנשים רק עם 'שמות נורמליים', משתדל לא לקרא את השמות של הגברים כי הם תמיד מכילים כינויים מיניים הזויים.
ואפילו כשכבר יש מישהי ש'זורמת' - היא שולחת תמונה ואני משתדל בכלל לא להסתכל, אבל עצם זה שהיא שלחה תמונה - ממלא אותי אנרגיה ומזרים את הדם.
ופתאום קלטתי - אין בי שום דבר ש'מזרים לי את האנרגיה' חוץ מזה. זה הרבה יותר 'אטרקטיבי' מיחסים מיניים עם אישתי - כי זה כ"כ מלא בהתלהבות (ובכלל - מפגש עם נשים לא תמימות ושקטות). אני בכלל לא מעריך אותן, הן אפילו נראות לי די מטומטמות. והאמת? אני אפילו מנסה שלא אגיע למצב של שז"ל וכדומה, אלא בעיקר שיהיה דיבור ואולי מפגש על 'דברים סודיים'.
והאמת? תוך כדי אני משנן לעצמי: "מות יומתו הנואף והנואפת", "נואף אישה חסר לב". ואני נגעל מעצמי ובוכה. אבל שוב חוזר למה שקצת מכניס לי עניין והתהלבות בגוף, קצת פנטזיה.
ואחרי כל זה, רוב היום שלי שקוע בלימוד תורה, יש הרבה רבנים ש'אוהבים אותי', נותנים לי תפקידים וכד'. ומצד אחד אני מאה אחוז מזדהה עם מה שאני עושה ולומד, זה לא כלפי חוץ, אני בכלל לא מרגיש שאני משקר, אני כול כולי בפנים.
אבל מצד שני - רק אני יודע איך אני נראה בזמנים ה'אפלים' האלה - ומתמלא חלחלה, ולא מבין איך יכול להיות דבר כזה בעולם, ואם ראוי בכלל שאמשיך במה שאני עושה.
ולסיום - לא יודע עד כמה זה בלתי-נסלח מצד הזוגיות עם אשתי, ואיך בכלל הייתה אפשרות תאורטית בכלל שהיא לא הייתה רוצחת אותי אם הייתה יודעת.
וואו מצער לשמועאמא וגם
לא קראתי עוד את המשך השירשור אבל ממליצה לך לפנות לרב יהושע שפירא.
חייבת לפרוק קצת ארוך אבל אשמח לשמוע את דעתכםפריקונת
עבר עריכה על ידי פריקונת בתאריך כ"ז בתמוז תש"פ 16:52
מה עושים אם ההורים של הבעל עושים לנו רגשות אשם ויסורי מצפון על זה שלא באים לבקר הרבה? אנחנו עמוסים ועובדים קשה בתקופה האחרונה, וחייבים את הזמן לעצמנו.נשואים קרוב לשנה. אחרי החתונה עברנו לעיר של בעלי ויצא שהיינו מגיעים אליהם לפחות פעמיים בחודש. ובעלי גם היה מבקר באמצע שבוע. עם הזמן אמרנו להם שאנחנו צריכים גם את הזמן שלנו ובגלל שהייתה לנו אפשרות היינו חוזרים הביתה ברגל מאוחר בערב שבת ואז מנצלים את יתר השבת לזמן איכות שהוא רק שלנו. זה היה חשוב לנו מאוד במיוחד שבמשך השבוע בקושי היינו ביחד. מאותו רגע ההורים שלו כל פעם היו מנסים לשכנע אותנו שנישן שם ולפעמים מאי נעימות היינו עושים את זה. (הם גם היו מצפים שנגיע באמצע שבוע כי אנחנו גרים קרוב אבל אנחמו עובדים קשה שבקושי לעצמנו היה לנו כוח) לא היה לי נוח להשאר כל השבת אבל בגלל שהם לקחו את זה קשה הסכמתי.
ההורים שלי יותר מכילים ומבינים ונותנים לנו את המרחב שלנו ולא עושים לנו רגשות אשם על זה. מרגישה שבגלל שהרגלנו אותם מתחילת החתונה שבאים מינימום פעמייים בחודש ואם לא אז יש תלונות גם אם לא מורגשות אבל יש מתח באוויר.
התעייפתי מזה. אחרי שעברנו לעיר אחרת הם עוד יותר מצפים שנגיע וממש עושים לבעלי ולי יסורי מצפון. אני צריכה ללדת כל רגע ואמרתי לבעלי שאני לא יכולה לסוע לעיר אחרת גם לא בשבת כי אני רוצה ללדת ליד הבית. עכשיו יצא מצב שאנחנו כמעט חודש לא שם (בעלי מבקר באמצע שבוע) ומרגישה שהם ממש מסתכלים על זה. לא נותנים תחושה טובה לגבי זה. מרגישה כל פעם שצריכה להוכיח להם שאנחנו נבוא והכול בסדר.
מרגישה חנוקה פשוט. ההורים שלי גם שמחים מאוד כשבאים אבל הם פשוט נותנים חופש ואנחנו מבקרים אותם פחות ועדיין הם לא עושים לי יסורי מצפון (אני שומרת איתם על קשר יום יומי כמו שבעלי שומר עם ההורים שלו).
לא יודעת איך לצאת מהתחושות האלה. שכל הזמן מסתכלים על כמה פעמים אנחנו באים, וגם אם אומרים שהכול בסדר אני מרגישה שלא.
יש לי כל כך הרבה חברות שפשוט קובעות עובדה ומרגישות טוב עם זה. שמכבדות אבל מכבדות גם את עצמן וכן עומדות על העקרונות שלהן אם זה לבוא מתי וכמה. ולא מרגישות רע מול הבעל בגלל זה.
ורק אני אוכלת לעצמי את הלב. עם יסורי מצפון בגלל הערה כזו או אחרת שזרקו לי.
ועוד משהו - כל פעם אומרים לנו שנגור לידם מבלי לחשוב עליי, שאולי אני רוצה להיות בקרבת משפחתי וצריכה אותם.
הרגשתי שלקחו כמובן מאליו את התקופה הארוכה שעברנו לעיר של בעלי. תקופה שבה הייתי מרוחקת מהכול. מכל המשפחה שלי, מהעבודה שלי, מהלימודים שלי, מהחברות שלי ופשוט תלשתי את עצמי מתוך מקום אמיתי לנסות בעיר אחרת. במקום אחר בשביל בעלי. אבל המקום הזה הרגיש לי כל כך בודד לפעמים והקושי גבר עליי ובגלל זה עברנו קרוב יותר לאזור שלי (גם אז הם עשו לנו הרבה פרצופים על זה).
עד היום הם כל פעם אומרים שנחזור לגור לידם ובאמת מאמינים בזה. כל פעם שאנחנו אצלם הם מדברים על זה. מה עם לחשוב עליי? כל הסיבות מראות שצריך להשאר בעיר שאנחנו גרים בה כיום. טוב לנו והעבודה של בעלי גם באזור הזה אז למה כל פעם מחדש לנסות ולקבוע לנו?
אני יודעת שהם עושים את זה ממקום טוב ואוהב. אבל גם ממקום חסר התחשבות כלפיי. זה היה בשביל אמא שלו אסון גדול שהוא עבר לעיר אחרת. היא לרגע לא חשבה איך אמא שלי הרגישה שאני הייתי רחוקה ממנה מאוד ובקושי רואה אותה.
התחושות שלי כל כך מבולבלות. מרגישה שאני צריכה לרצות אותם כל הזמן ולגרום להם להרגיש שאנחנו איתם. אגל תוך כדי זה אני מעייפת את עצמי ואת המחשבות שלי.
איך להתנהג? מול עצמי ומולם? מול בעלי?
אני יודעת שכתבתי מבולבל אבל אלו שתי הבעיות העיקריות שמפריעות לי. חוסר ההשלמה שלא גרים לידם וחוסר הנעימות שנגרם כשלא באים אליהם כרצונם.
בהתחלה הרגשתי ממש תחושה שאני צריכה להתנצל כל הזמן. גם כשלא באים וגם כשכוברים לעיר אחרת. לעיר שהחיים שלנו הרבה יותר טובים בה.
ובלי קשר, זה לגיטימי שהאישה צריכה יותר את הקרבה של המשפחה שלה לא? במיוחד כשעוד מעט היא צריכה ללדת.
אני חושבת שהדבר המרכזינגמרו לי השמות
שעליו יושב הכל מסתכם בעיקר בשורה שכתבת:
"התחושות שלי כל כך מבולבלות.
מרגישה שאני צריכה לרצות אותם כל הזמן
ולגרום להם להרגיש שאנחנו איתם.
אגל תוך כדי זה אני מעייפת את עצמי ואת המחשבות שלי."
אולי על המקום הזה *אצלך* - שמרגיש שחייב וצריך לרצות כל הזמן את כולם צריך לעבוד.
את נחשבת!
הצרכים שלך נחשבים
הרצונות שלך נחשבים!
הנוחות שלך חשובה ונחשבת
נישאת לבחיר ליבך, ומכאן והלאה אפילו התורה הקדושה אומרת:
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו
ודבק באשתו
והיו לבשר אחד"
ממש כך ורק כך זו הדרך.
קודם כל הזוג.
אח"כ כל השאר, כולל ההורים.
לא חלילה לא לכבד, לא חלילה לנתק קשר, - אבל בהחלט המינון שנכון *לזוג עצמו* ולמה *שטוב לכם* הוא מקום ראשון!
אם אמרת שזה מה שטוב לך,
ואמרת גם שהם קיבלו -
מכאן והלאה - הרפי.
הכל בסדר!
אל "תתבחבשי" עם עצמך "ואי לא הייתי בסדר"
כי אם תהיי במקום הזה - אז האדם הראשון שישים לך מקלות בגלגלים, האדם הראשון שיהיה לך לרועץ - זו את עצמך יקרה!
*את* והמצפון הכל כך גדול וטוב שלך יאמר לך: אה! את לא אישה טובה!
אה-הה תראי איזה פיכסה את שככה את מסרבת לחמותך!
אה! את בעצם גם דורכת על בעלך! ממש "יופי" של אישה...
וכו' וכו'
אז תעני לכל הקולות המחלישים האלה: שמעתי אתכם. אתם ממש אבל ממש לא צודקים!
אני אישה טובה!
אני אוהבת את בעלי היקר ורוצה שיהיה לו טוב!
וגם לחמי וחמותי1
אבל אני לא עושה את כל הנ"ל ע"י דריכה על עצמי, צרכיי ורצונותיי!
ממש לא!
וזה ממש לא אומר שאני פחות או רעה ח"ו!
זה רק אומר שאני יודעת להקשיב לעצמי!
וזו מתנה אדירה!
לך
לזוגיות
גם לילדים שיבואו ב"ה (ושיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות!)
כן, זה לימוד חשוב, וארוך,
ואתם נשואים באמת עוד לא שנה והכל יחד...
אבל הכל בסדר יקרה!
לאט לאט
אתם תבנו את המקום שלכם,
האיתן,
היציב,
החזק,
הביחד שלכם שהוא רק שלכם.
ועליו, על הבסיס החזק הזה - יוכלו לבוא כל השאר.
אם את תהיי שלמה *עם עצמך*
ולא מלאה ברגשות אשמה ויסורי מפצפון וצורך לרצות -
ממילא תקריני זאת החוצה
גם לבעלך
גם לחמותך וחמיך
והם יבינו. באמת באמת שיבינו.
דברי איתם על זה ממקום אוהב, כנה, מחובר, רוצה תקשורת.
תאמרי להם.
כמה את מעריכה ואוהבת אותם
וכמה חשוב לך גם הביחד שלכם
הזמן שלכם
שאין הרבה ממנו וכשכן יש - הוא חשוב חשוב חשוב לכם.
תאמרי להם שטוב לך איתם והכל ממקום של טוב,
שלא יבינו חלילה שהם לא באים לך טוב בעין ולכן את לא רוצה
אלא להיפך - תבהירי להם! שאת אוהבת אותם! שאת מעריכה אותם! שטוב לך איתם! שהם אנשים טובים וטוב וכיף להיות אצלם - אבל שבמינון שנכון *לך*, ו*לכם* כזוג
ושהעבודה, מירוץ החיים, וכו' לא מאפשר לכם להיפגש הרבהה, אז אתם משתדלים מתי שכן אםפשר לבוא,
ומתי שאת לא יכולה - זה שבעלך בא אליהם רק הוא זה מצוין!!! ממש מצוין!
אני בטוחה שבגישה הזו שאת משדרת להם אהבה וכבוד ושהם טובים
ושאתם רוצים לבנות את עצמכם ואת הביחד שלכם
ושאת שלמה עם עצמך ולא במקום קטן מתגונן שרוצה לרצות -
בטוחה שהם יקבלו את הדברים!
הלוא כתבת שכבר עכשיו הם מקבלים את הדברים! אז יקבלו עוד יותר!
וגם מול בעלך - תאמרי לו בצורה הזו.
לא ממקום מתקרבן ומרצה - אלא ממקום שיודע את הצרכים שלו ורוצה שהם ימולאו לטובת כולם.
וכמובן להזכיר כמה את גם אוהבת אותו וכמה טוב לך שהוא מוצא עוד זמן לבוא להוריו גם בלעדייך, וכמה את תשתדלי מתי ששניכם יכולים לבוא גם,
אבל שידע שמתי שלא יוצא - זה כי אתם והביחד שלכם חשובים יותר!
בקיצור יקרה - תתחזקי עם עצמך!
תעריכי ותקבלי את עצמך, את הצרכים והרצונות שלך,
תתמלאי ביטחון בצמקום שלך ופחות בעמדה שרוצה לרצות אחרים על חשבון עצמך...
בהצלחה רבה! 
ומוסיפה עוד משהונגמרו לי השמות
לגבי הרצון של הורי בעלך שתהיו לידם -
מציעה להסתכל על כך לרגע *מכיוון שלהם|*
ממש "להיכנס" לרגע לראש של אמא שלו - שהיא אמא - ואת ב"ה עתידה להפוך בעצמך לאם אוטוטו
ולחשוב רגע מה זה בשביל אמא שהבן שלה גר לידה?
ומה זה בשביל אמא שהיא רואה את הבן שלה?
ומה זה כשהיא לא?
ומתוך המקום הזה,
שממש ממש לא בא לרעתך,
לא בא לא להתחשב בך חלילה
אלא רק רוצה לעצמו אצת הטוב הזה והקירבה הזו - הדברים יכולים יותר להתקבל על לבך.
זה שהיא רוצה - זה מובן. לגמרי. גם אני ארצה שהבנים שלי יהיו קרובים אליי תמיד גם כשיהיו בני 80
אבל אם את רוצה וצריכה משהו אחר - אז את בעדיפות העליונה כי את ובעלך כרתתם ברית ששמה את שניכם יחד במקום הראשון לפני כל השאר.
אז אפשר לומר גם כאן - בצורה נעימה אך אסרטיבית - לנו מתאים משהו אחר.
נשתדל לבוא כשיתאפשר, או במתכונת זוגית או במתכונת רק של בעלך - ואנחנו אוהיבם אתכם ומודיםלכם על הכל.
(אבל בלב שלך לא לחשוב שהיא לא מתחשבת בך, אלא פשוט שהיא *בעד עצמה*, וזה לגמרי טבעי ומובן כמו כל אם...)
נקודה נוספת חשובה - *בעלך* צריך להיות בחזית השיח הזה כאשר מדובר בהורים שלו
ואת כאשר מדובר בהורים שלך.
פחות להכניס את עצמך לתוך ויכוח בינך לבין הוריו - אלא להחליט את ובעלך *יחד* על החלטה משותפת שלכם - ואותה *בעלך* יאמר ויבהיר להוריו.
ועוד נקודה - לגבי ההשוואה שקורית לפעמים בלי לשים לבין בין "המשפחה שלי" לבין "המשפחה שלו" - לזכור תמייד שהוריי הם הוריי והוריו הם הוריו
ואין "יותר טוב"
אלא יש שונה.
הם שונים.
כל אדם הוא מי שהוא,
גם אם הם לא בדיוק בכך וכך כמו הורייך - הם עדיין עומדים בפני עצמם ולא פחותים, זה רק שאנחנו לא התרגלנו עדיין לדינמיקות והמנהגים וכו' שלהם...
עוד דבר שעלה לי היה מה שכתבת שהרגשת בתקופה בה היית מרוחקת מהכל
מרוחקת מכל המשפחה שלך
מרוחקת מהעבודה שלך
מרוחקת מהלימודים שלך
מרוחקת מהחברות שלך
תלושה
בודדת
עם קושי גדול -
ואו יקרה!
ממש נתת לי להרגיש מתוך דברייך אלה את הרגשת התלישות, הניתוק והבדידות הכה גדולה,
ואני רוצה גם לומר לך עם חיבוק גדול שנשים (וגברים) רבות יכולות לחוש דברים דומים בעקבות החתונה -
לאו דווקא אם יגורו בקרבת הורי החתן או הוריהן - תחושת התלישות מורגשת מאוד כיוון שהן עברו שינוי עצום -
מעבר ענקי מרווקות לנישואין
שטומן בחובו הרבה מאוד שינויים וצורך להסתגל לחיים החדשים...
פתאום בית משלך
פתאום לא לגור עם אמא ואבא
פתאום לדאוג לתשלומים ואחריות כלכלית
פתאום להיות רחוקה פיזית
פתאום לגור 24/7 עם בן זוג
פתאום לחוות הריון...
שינוי גופני
נפשי
חששות
להפוך לאם
להיות את בעלת הבית
ועוד שינויים רבים...
ועל כל השינויים הרבים שעברת בתקופה כה קצרה (עוד לא שנה!) נוספה הרגשת התלישות מכל מה שהיה לך מוכר ואהוב...
זה בהחלט לא פשוט
ובהחלט צריך לעבד את הדברים שלא יגיעו לכדי טראומה (לא במובן הפתלוגי שלה, אלא במובן הרגשי של התנודתיות של הנפש שעברה את כל הדברים הללו וצריכה מקום וזמן לרפא את הכל ולעכל ולעבד את הכל)
הייתי מציעה לעשות את ההפרדה הזו גם -
שלא יווצר מצב בטעות במוח שמקשר את הורי בעלך לכל הרגשות השליליים שחווית,
ז"א הפרדה -
חוויתי שינוי עצום
ו*גם* עוד משהו עם חמי וחמותי
אבל לא שהכל וכל הרע נובע מהם ובטח שלא בכוונה רעה...
כי ללכת עם תחושה כזו לא יתרום לך ובטח לא להם...
אם תרצי להוסיף/לדייק בשמחה רבה
פשוט כותבת בקוצר זמן כרגע ומקווה שהדברים הועברו אליך בצורה טובה ולא שכתבתי מבולבל...
בהצלחה יקרה
ואו תודה רבה על התגובה המושקעתפריקונת
נגעת בהרבה דברים נכונים כל כך. זה שילוב של הכול ביחד שגורם לי להרגיש ככה.
אני יודעת שאני צריכה לעבוד על עצמי בעניין שלא לנסות ולרצות אחרים, איך שההורים שלו רואים את הדברים ומה שהם משדרים לנו גורם לכל הסיפור להקשות עליי.. מקווה שאם ארגיש טוב עם זה ואשדר להם את זה, ולא אנסה להתנצל כל הזמן ולהוכיח להם - זה ישתנה
אני יודעת שאני צריכה לעבוד על עצמי בעניין שלא לנסות ולרצות אחרים, איך שההורים שלו רואים את הדברים ומה שהם משדרים לנו גורם לכל הסיפור להקשות עליי.. מקווה שאם ארגיש טוב עם זה ואשדר להם את זה, ולא אנסה להתנצל כל הזמן ולהוכיח להם - זה ישתנה
בשמחה רבה נגמרו לי השמות
ובטח שאת תצליחי! זו לא שאלה בכלל
בגדול את צודקתהעני ממעש
יהיה קל יותר להביע דעה/לענות לך*אשתו של בעלי*
אם תוכלי לכתוב לנו מה בעלך חושב על העניין הזה...מן הסתם דיברת איתו על הנושא...
בעלי מקסיםפריקונת
הוא תמיד משדר לי שאני במקום הראשון לפני כולם. אבל חושב שאני מגזימה בתחושות שלי.. היו כמה פעמים שהוא הסכים שההערות לא היו במקום ופעם אחת דיבר עם ההורים שלו על זה כי באמת נפגעתי מהם. אבל עדיין, הוא בגישה שאם הם רוצים לדמיין ולשמוח שנגור לידם שיהנו עם המחשבה הזאת..
רק העניין הוא שאני מרגישה שהוא גורם להם לחשוב ככה, היה לו קשה לעזוב את העיר שלו וזה גם מה שהוא שידר להורים שלו ואמרתי לו שהרבה ממה שהוא שידר הופנה כלפיי אחר כך. כאילו אני הרחקתי אותו מהם מבחינת מקום מגורים. אבל זכותי לרצות חיים טובים לבעלי ולי ולהיות אישה שמחה.. למה אני צריכה להרגיש רע עם זה
רק העניין הוא שאני מרגישה שהוא גורם להם לחשוב ככה, היה לו קשה לעזוב את העיר שלו וזה גם מה שהוא שידר להורים שלו ואמרתי לו שהרבה ממה שהוא שידר הופנה כלפיי אחר כך. כאילו אני הרחקתי אותו מהם מבחינת מקום מגורים. אבל זכותי לרצות חיים טובים לבעלי ולי ולהיות אישה שמחה.. למה אני צריכה להרגיש רע עם זה
אם ככה,מצויין שיש לך גב ממנו*אשתו של בעלי*
ותגידי לו שחשובה לך התמיכה שלו בך כי זה מה שיתן לך ולו להיות חזקים למול אמא שלו.
טובתכם הזוגיות והמשפחתית קודמת לכל.
ככל שתבהירו לה את זה ותהיו איתנים בדעתכם,ככה היא תבין שהיא יכולה להפסיק לנגן לכם על המצפון ושזה לא יעזור לה.
באיזשהו שלב היא תפסיק עם זה....כמה היא כבר תוכל לשגע אתכם?!
טובתכם הזוגיות והמשפחתית קודמת לכל.
ככל שתבהירו לה את זה ותהיו איתנים בדעתכם,ככה היא תבין שהיא יכולה להפסיק לנגן לכם על המצפון ושזה לא יעזור לה.
באיזשהו שלב היא תפסיק עם זה....כמה היא כבר תוכל לשגע אתכם?!
כל כלה מרחיקה את הבן מההוריםגיל העצה
גזרה היא מאז חטא אדם הראשון.
על כן יעזוב איש את אביו ואימו ודבק באשתו...
זה טבע העולם.
תעשי עבודה םנימית שזה חא יעשה לך רע. זה בערך כמו להרגיש לא נח כשאת חלשה אחרי לידה. אלו החיים.
ההורים שלי מקבלים קשה את הכלות- כי לקחו את הבנים. אז אני משערת שלי כחמות לכלה עלול לקרות אותו הדבר.
מקווה שתהיה לי את היושרה להכיר בזה שזה לא אישי לאותה כלה אלא תחושה אוניברסאלית.
על כן יעזוב איש את אביו ואימו ודבק באשתו...
זה טבע העולם.
תעשי עבודה םנימית שזה חא יעשה לך רע. זה בערך כמו להרגיש לא נח כשאת חלשה אחרי לידה. אלו החיים.
ההורים שלי מקבלים קשה את הכלות- כי לקחו את הבנים. אז אני משערת שלי כחמות לכלה עלול לקרות אותו הדבר.
מקווה שתהיה לי את היושרה להכיר בזה שזה לא אישי לאותה כלה אלא תחושה אוניברסאלית.
תלוי בקשר שלכןאברכית בשמחה
והאם את חושבת שתיםגע מאוד.
היה לנו מקרה דומה בשבועות האחרונים. לא היינו אצל ההורים של בעלי כמעט חודשיים. ובשבועות האחרונים הרגשנו שממש לוחצים עלינו שנגיע.
האמת של בעלי זה יותר הפריע מאשר לי, וזה ממש יתר אצלו אנטי בדווקא לא להגיע, כי הם 'חפרו' לנו. אז אמרתי לבעלי שיגידו להן שזה דווקא יוצר הפוך, בקיצור בסוף אני אמרתי לחמותי משהו בסגנון הזה-
אנחהו מאוד אוהבים אתכם, כיף לנו להיות אצליכם, אנחנו מאוד מעריכים כשאתם נותנים לנו מרחב, ואנחנו נשמח מאוד לבוא אליכם מתוך בחירה.
זה בסך הכל עבד. מאז הם מחכים שנבוא (עוד לא הגענו) מרצונינו וכשמתאים לנו.
היה לנו מקרה דומה בשבועות האחרונים. לא היינו אצל ההורים של בעלי כמעט חודשיים. ובשבועות האחרונים הרגשנו שממש לוחצים עלינו שנגיע.
האמת של בעלי זה יותר הפריע מאשר לי, וזה ממש יתר אצלו אנטי בדווקא לא להגיע, כי הם 'חפרו' לנו. אז אמרתי לבעלי שיגידו להן שזה דווקא יוצר הפוך, בקיצור בסוף אני אמרתי לחמותי משהו בסגנון הזה-
אנחהו מאוד אוהבים אתכם, כיף לנו להיות אצליכם, אנחנו מאוד מעריכים כשאתם נותנים לנו מרחב, ואנחנו נשמח מאוד לבוא אליכם מתוך בחירה.
זה בסך הכל עבד. מאז הם מחכים שנבוא (עוד לא הגענו) מרצונינו וכשמתאים לנו.
אה, כמובןאברכית בשמחה
שאנחנו נשואים כבר כמה שנים והקשר שלי עם חמותי הוא ממש טוב בעיקרון.
אז תבחני אם מתאים לכן.
אז תבחני אם מתאים לכן.
הוא בן ראשון נשוי שלהם?יש לי
או בין הראשונים?
כי אם כן אני גיליתי שכמו שמתחתנים וברור שצריך ללמוד איך לחיות פתאום בזוגיות ולעבור למצב של גבר ואישה נשואים, אותו דבר זה למשפחות המורחבות. גם הן צריכות ללמוד להתנהל עם המצב וברור שנעשות הרבה טעויות וברור שתוך כדי קורים מצבים שבהם הם מרוכזים בעצמם ולא רואים את האחרים.
בקיצור, נראה לי שזה פשוט עניין של זמן. שנה זה לא תמיד מספיק זמן כדי ללמוד איך להתנהל במצבים חדשים.
אני מציעה לכם פשוט לדבר. לא דווקא באופן ישיר, אפשר סתם שבעלך יספר איך כיף לכם בבית שלכם ואיך אתם עובדים קשה ורוצים לנצל את הזמן הפנוי שלכם כדי להיות כמה שיותר ביחד..
ודרך אגב, ממה שכתבת בסוף, עש גם הרבה אנשים שלא בא לבם טבעי להיות סבא וסבתא וגם את זה לומדים לאט לאט עם הזמן
כי אם כן אני גיליתי שכמו שמתחתנים וברור שצריך ללמוד איך לחיות פתאום בזוגיות ולעבור למצב של גבר ואישה נשואים, אותו דבר זה למשפחות המורחבות. גם הן צריכות ללמוד להתנהל עם המצב וברור שנעשות הרבה טעויות וברור שתוך כדי קורים מצבים שבהם הם מרוכזים בעצמם ולא רואים את האחרים.
בקיצור, נראה לי שזה פשוט עניין של זמן. שנה זה לא תמיד מספיק זמן כדי ללמוד איך להתנהל במצבים חדשים.
אני מציעה לכם פשוט לדבר. לא דווקא באופן ישיר, אפשר סתם שבעלך יספר איך כיף לכם בבית שלכם ואיך אתם עובדים קשה ורוצים לנצל את הזמן הפנוי שלכם כדי להיות כמה שיותר ביחד..
ודרך אגב, ממה שכתבת בסוף, עש גם הרבה אנשים שלא בא לבם טבעי להיות סבא וסבתא וגם את זה לומדים לאט לאט עם הזמן
כן הוא נשוי ראשון אצלופריקונת
ואני שלישית במשפחה שלי..
לא חשבתי שיש קשר בין הדברים אבל אולי ההורים שלי כבר מורגלים בזה ושלו לא..
למרות שיש כאן גם הרבה עניין של אופי
לא חשבתי שיש קשר בין הדברים אבל אולי ההורים שלי כבר מורגלים בזה ושלו לא..
למרות שיש כאן גם הרבה עניין של אופי
בעלך בכור?44444
לדעתי תראו ותדגישו שאתם מתאמצים להגיע.
מעבר לזה לאט- לאט להוריד שבתות.
זה בהתחלה קשה- אח"כ כבר מתרגלים.
עכשיו תנצלו את הקורונה ותרגילו למשהו אחר.
אני בכורה וזה היה ככה בצד שלי.
המון לחץ.
לאט- לאט ובאסרטביות ונחמדות הורדנו שבתות.
הצלנו מלכתחילה נק' הפתיחה היתה שבת בחודש אצל כל הורה.
הקפדנו תמיד להגיע בתדירות שווה.
בעבר גרנו ליד צד אחד ועכשיו ליד הצד השני, אבל לא באותה עיר. ככה שתמיד היינו צריכים לסוע לשנינם.
עכשיו שהגדולים ביסודי אני רואה כמה טוב שהתעקשתי על השבתות האלה. הם שבתות שלא יחזרו.
גם לא נראה לי הגיוני לחיות בתוך תחתנת אוטובוס.
אני כבר לא הייתי פורקת תיק של שבת כי במילא נוסעים שבת לאחר מכן. הייתי מכבסת בגדי שבת ומכניסה לתיק במקום לארון.
לאט- לאט כדאי לרווח.
ואם הוא בכור אז להתפלל שהאחים יתחתנו מהר. זה מה שהכי עוזר.....
מעבר לזה לאט- לאט להוריד שבתות.
זה בהתחלה קשה- אח"כ כבר מתרגלים.
עכשיו תנצלו את הקורונה ותרגילו למשהו אחר.
אני בכורה וזה היה ככה בצד שלי.
המון לחץ.
לאט- לאט ובאסרטביות ונחמדות הורדנו שבתות.
הצלנו מלכתחילה נק' הפתיחה היתה שבת בחודש אצל כל הורה.
הקפדנו תמיד להגיע בתדירות שווה.
בעבר גרנו ליד צד אחד ועכשיו ליד הצד השני, אבל לא באותה עיר. ככה שתמיד היינו צריכים לסוע לשנינם.
עכשיו שהגדולים ביסודי אני רואה כמה טוב שהתעקשתי על השבתות האלה. הם שבתות שלא יחזרו.
גם לא נראה לי הגיוני לחיות בתוך תחתנת אוטובוס.
אני כבר לא הייתי פורקת תיק של שבת כי במילא נוסעים שבת לאחר מכן. הייתי מכבסת בגדי שבת ומכניסה לתיק במקום לארון.
לאט- לאט כדאי לרווח.
ואם הוא בכור אז להתפלל שהאחים יתחתנו מהר. זה מה שהכי עוזר.....
ובאמצע שבוע אתם מבקרים?פריקונת
כן הוא בכור, מחכה שאחד מהאחים שלו יתחתן כדי שהפוקוס ירד מאיתנו
באמצע שבוע ההורים מבקרים אותנו.44444
בצד של בעלי היה קרוב והם הגיעו פעם בשבוע.
היום שהם רחוקים אחת לכמה שבועות לפני הקורונה. שניהם פנסיונרים.
בצד שלי-
כשהיו רחוקים ולפני לידת הבכור לא הגיעו.
אח"כ לאבא שלי התאפשר מבחינת עבודה ואמא שלי יצאה לפנסיה מוקדמת הם הגיעו פעם בשבוע.
היום אנחנו קרובים ושניהם פנסיונרים אז מגיעים פעם בשבוע- שבועיים כבר נוספו 2 נשואים שגרים רחוק....
היום שהם רחוקים אחת לכמה שבועות לפני הקורונה. שניהם פנסיונרים.
בצד שלי-
כשהיו רחוקים ולפני לידת הבכור לא הגיעו.
אח"כ לאבא שלי התאפשר מבחינת עבודה ואמא שלי יצאה לפנסיה מוקדמת הם הגיעו פעם בשבוע.
היום אנחנו קרובים ושניהם פנסיונרים אז מגיעים פעם בשבוע- שבועיים כבר נוספו 2 נשואים שגרים רחוק....
הבעיה שלהגיע להורים של בעלי באמצע שבוע זה בלתי אפשרי.44444
בגלל שאנחנו יכולים לסוע רק אחה"צ בשיא הפקקים אז זה לוקח 3 שעות הלוך....
וגם יש עוד שעה וחצי לחזור.....
זה מטורף.....
מה שכן מקפידים להגיע לכל אירוע עם הילדים.
ככה רואים אותם.
אנחנו באמת מבקשים שהאירועים יהיו ליד כביש6 ולא ירושלים/ גוש דן שמכפילים את זמן הנסיעה בגלל זמן הנסיעה בתוכן (אם זה רלוונטי כמובן).
וגם יש עוד שעה וחצי לחזור.....
זה מטורף.....
מה שכן מקפידים להגיע לכל אירוע עם הילדים.
ככה רואים אותם.
אנחנו באמת מבקשים שהאירועים יהיו ליד כביש6 ולא ירושלים/ גוש דן שמכפילים את זמן הנסיעה בגלל זמן הנסיעה בתוכן (אם זה רלוונטי כמובן).
קודם כלאמא וגם
זה נראה שלא בטוח שאת לגמרי שלמה עם הבחירה שלך.
אני אישית חושבת שכיבוד הורים זה חשוב וכן דבר שמשקיעים בו במידת האפשר.
אם לפני כן הייתם באים אני מקווה שהם יבינו את זה שאת בלחץ מהלידה. אולי תנסו להסביר להם את החשש ותגידו שתגיעו אחרי שתתאוששי מהלידה עם הבייבי....
אני אישית חושבת שכיבוד הורים זה חשוב וכן דבר שמשקיעים בו במידת האפשר.
אם לפני כן הייתם באים אני מקווה שהם יבינו את זה שאת בלחץ מהלידה. אולי תנסו להסביר להם את החשש ותגידו שתגיעו אחרי שתתאוששי מהלידה עם הבייבי....
וואווו זה כאילו אני כתבתי את זה לפני כמה שניםNoni
תקשיבי, לא קראתי תגובות קודמות,
אבל קודם כל תודי לקב"ה שבעלך איתך בעניין, וזה לא שבעלך עושה לך ייסורי מצפון.
אני מבינה שהוא מעדיף לגור היכן שאתם גרים עכשיו?
איך את עכשיו רואה את ההורים שלך? בכמות מופרזת מול הצד השני? לא שאני חושבת שהבכרח צריך שיהיה שוויון מלא בין הצדדים, אבל במידה ואת מרגישה שגם בעלך לא מרגיש נוח עם זה, צמצמי מםגשים גם עם הצד שלך..
אתם בתחילת הנישואים, עדיף שלא תגורי יותר מדי קרוב לאף אחד מן הצדדים, עשיתם טוב שעברתם.
אני כן חושבת שעדיף שתשוחחי עם בעלך על מה שאת מרגישה, אולי כדאי שידבר בנועם עם הוריו...אבל את- לא כדאי שתגיבי מול הוריו...
בהצלחה יקירה
אבל קודם כל תודי לקב"ה שבעלך איתך בעניין, וזה לא שבעלך עושה לך ייסורי מצפון.
אני מבינה שהוא מעדיף לגור היכן שאתם גרים עכשיו?
איך את עכשיו רואה את ההורים שלך? בכמות מופרזת מול הצד השני? לא שאני חושבת שהבכרח צריך שיהיה שוויון מלא בין הצדדים, אבל במידה ואת מרגישה שגם בעלך לא מרגיש נוח עם זה, צמצמי מםגשים גם עם הצד שלך..
אתם בתחילת הנישואים, עדיף שלא תגורי יותר מדי קרוב לאף אחד מן הצדדים, עשיתם טוב שעברתם.
אני כן חושבת שעדיף שתשוחחי עם בעלך על מה שאת מרגישה, אולי כדאי שידבר בנועם עם הוריו...אבל את- לא כדאי שתגיבי מול הוריו...
בהצלחה יקירה
אם תהיו שלמים עם עצמכם ועם מה שנכון לכם-פחות יפריע לכם הציפיוואוו
הציפיות מההורים, וללא יסורי מצפון.
מה שכן, מתוך הבנה שלכם שהכל מהם בא מאהבה ומדאגה-תתנהלו בצורה חמה ואוהבת מולם.גם בסירובים.
לא להתנתק אלא כן לקבוע ביניכם לבין עצמכם מספר פעמים שמתאים לכם שכן באים במהלך החודש,
ולעשות את זה יפה ואיכותי. כיבוד הורים.
אם הם ירגישו שזה לא כדי לצאת ידי חובה אלא באמת מתוך אהבה ורצון להתראות-אולי ירדו מכם קצת.
תודה לכולם על התגובותפריקונתאחרונה
גרמתם לי לחשוב ולהבין כמה דברים עם עצמי..
היום דיברתי עם חמותי וגם כששאלה למה לא באים מחר אמרתי לה בדיוק את הסיבה ושזה טוב לנו כרגע וזה זמני ויהיו הרבה הזדמנויות. אמרתי והרגשתי שלמה ובטוחה בזה ובטון לא מתנצל. אולי זה רק בראש שלי אבל הרגשתי את התגובה שלה אחרת.
היום דיברתי עם חמותי וגם כששאלה למה לא באים מחר אמרתי לה בדיוק את הסיבה ושזה טוב לנו כרגע וזה זמני ויהיו הרבה הזדמנויות. אמרתי והרגשתי שלמה ובטוחה בזה ובטון לא מתנצל. אולי זה רק בראש שלי אבל הרגשתי את התגובה שלה אחרת.
וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחהמיסטר דום
שבת שלום
איזה מרגש שאשכרה זהמיסטר דום
משפיע על אנשים ממש רואים איך קבלה טןבה קטנה יכולה לשנות ולהיות חשובה
בה זה התחלה בעזרת המיסטר דום
בנחת זה הכי חשוב
אפשר סתם בערךנעימה לפרקים
לדעת כמה סטים של צלחות יש לכם לשבת?
5 ואני מת לקנות עוד כמהמיסטר דום
שיותר לחדש לשבת ברכה
יש לי 2 סטים לשבת מיוחדים לשבת
כוסות סט אחד וברגע שישבר אני אקנה יפה יותר
ואפילו יש לנו מפיות בד אבל אני לא משתמש בהם כמעט אולי רק ליופי מידי פעם
יש לי 2 סטים לשבת מיוחדים לשבת
כוסות סט אחד וברגע שישבר אני אקנה יפה יותר
ואפילו יש לנו מפיות בד אבל אני לא משתמש בהם כמעט אולי רק ליופי מידי פעם
מדהים! שתמיד יהיה לכם בשפע ובאושר!נעימה לפרקים
אמן לכולם!!מיסטר דום
כבר יש לי סט בראש שאני רוצה אבל אני מחכה עד אחרי הקורונה סופסוף נוכל ללכת לקניון
דא יש לי כלל כזה בראשמיסטר דום
צלחות קונים שש
אם יש יותר משש אנשים עוברים לחד פעמי יפה
אם יש יותר משש אנשים עוברים לחד פעמי יפה
אתם אלופים...Noni
שאני אבין, גם האוכל מוכן????
מי זה אתם בעזרת ה אני אהיה בקרוב אתםמיסטר דום
בינתיים זה אני
אהה סליחהNoni
אז עוד יותר אלוף!
מעכשיו?!?!? אחותי.. אני מרגישה דפקט..אלירז
סיימתי להעביר מפגש זום.. והבית טרפת..
איך כבר לערוך שולחן..
לקנא ממש!! (במובן החיובי כן? קנאת סופרים)
טוב אולי זה מסביר.. כי גם בעלי אם הוא מחליט שהוא עושה משהואלירז
הוא עושה.
אני מחליטה ורוצה.. פחות בתנועה..
תגיד...*אשתו של בעלי*
המפה....היא בצבע ורדרד?!
כן המפה ורודהמיסטר דום
עדכון שולחן שבת שלוםמיסטר דום
היו צריכים את השולחן עד מחר בערב ( גם זה קורה בה לפעמים)
אז אולי תראו השישי עוד עיצוב🤣🤣🤣
אז אולי תראו השישי עוד עיצוב🤣🤣🤣
עדכון שולחן שבת שלוםמיסטר דום
היו צריכים את השולחן עד מחר בערב ( גם זה קורה בה לפעמים)
אז אולי תראו השישי עוד עיצוב🤣🤣🤣
אז אולי תראו השישי עוד עיצוב🤣🤣🤣
כל הכבוד! כיף לראות איך קדושת השבת מפעמת בךנגמרו לי השמות
מקסים. וגם התזמון- דוחף להזדרז עם עריכת שולחן שבת. ורעיון:ארלטאחרונה
חמותי רוצה לעזור לנו לקנות דירה אבל בתנאי שזה יהיה מתנה לבעלליה 11
בלבד!!
כן כמו שאתם שומעים היא רוצה שיהיה רשום וחתום שהעזרה הכספית שהיא נותנת היא לבעלי בלבד!!
אני דיי המומה ופגועה.
נשואים כבר עשור פלוס כמה ילדים.
אם היא לא תעזור נגיע לדירה בעוד כמה שנים טובות.
אבל בסוף נגיע..
היא רוצה לבטח את הבן שלה שאם חלילה יום אחד לא נהיה ביחד אז הוא יצא כשידו על העליונה .. אבל מי חושב על דברים כאלה שהכל טוב?? ולמה???
והאם לדעתכם עדיף לשחרר את המתנה הפוגעת שלה ולהגיד לה תודה אבל לא!!!!!
או שלקחת ולחיות עם הרגשה רעה כל החיים שהבית הזה שאני ובעלי נבנה ביחד יהיה הרבה יותר שלו משלי...
בעלי משחק אותה שלא מבין למה אני נפגעת.. והמשחק שלו מעצבן אותי עוד יותר!!!!
לפחות תגיד את דעתך האמיתית!! תבוא ותגיד שאתה בצד של אמא שלך וגם אתה רוצה לבטח את עצמך ליום שחור....
אבל אל תשחק אותה שאין לך מושכ למה זה חשוב אבל בגלל שאמא שלך רוצה את אתה זורם...
כן כמו שאתם שומעים היא רוצה שיהיה רשום וחתום שהעזרה הכספית שהיא נותנת היא לבעלי בלבד!!
אני דיי המומה ופגועה.
נשואים כבר עשור פלוס כמה ילדים.
אם היא לא תעזור נגיע לדירה בעוד כמה שנים טובות.
אבל בסוף נגיע..
היא רוצה לבטח את הבן שלה שאם חלילה יום אחד לא נהיה ביחד אז הוא יצא כשידו על העליונה .. אבל מי חושב על דברים כאלה שהכל טוב?? ולמה???
והאם לדעתכם עדיף לשחרר את המתנה הפוגעת שלה ולהגיד לה תודה אבל לא!!!!!
או שלקחת ולחיות עם הרגשה רעה כל החיים שהבית הזה שאני ובעלי נבנה ביחד יהיה הרבה יותר שלו משלי...
בעלי משחק אותה שלא מבין למה אני נפגעת.. והמשחק שלו מעצבן אותי עוד יותר!!!!
לפחות תגיד את דעתך האמיתית!! תבוא ותגיד שאתה בצד של אמא שלך וגם אתה רוצה לבטח את עצמך ליום שחור....
אבל אל תשחק אותה שאין לך מושכ למה זה חשוב אבל בגלל שאמא שלך רוצה את אתה זורם...
וואו זה באמת הצעה לא נעימה ופוגעתאמא וגם
גם מה זה לבעלך בלבד? זה כדי שהוא יוכל לתת בית לאשתו וילדיו...
מבינה את ההרגשה הלא נעימה.
מבינה את ההרגשה הלא נעימה.
הכאת ילדיםמגירה פתוחה
הי אשמח לשמוע ממכם האם אתם מכים את הילדים ולמה
ובמידה וכן האם לפעמים בצורה מכאיבה
תודה לעונים
ובמידה וכן האם לפעמים בצורה מכאיבה
תודה לעונים
פעם שמעתי מהרב דיאמנטיהודה224
שהוא אמר בצעירותו שאת הטעויות של ההורים שלו הוא לא יעשה!
אבל אז הוא עשה טעויות חדשות....
אבל אז הוא עשה טעויות חדשות....
סקר קטן. קצת נפיץ אז בזהירות-אורה שחורה
גבר נשוי (לא באושר) שפותח באופן קבוע שיחות באמצע הלילה בפורומים עם נשים גרושות, נשואות (דווקא אלה שמצבם בבית קשה ונמצאות במצב רגשי לא טוב). מספר להן על הקשיים בחיי הנישואין שלו וכמה רע לו וכו'.
א- מה דעתכם?
ב- ממה זה נובע?
ג- איך תקראו למצב הזה?
ד- מה דעתכם שעליו לעשות?
ה- מה הייתם אומרים לו בהנחה שהוא קורא אתכם כעת?
א- מה דעתכם?
ב- ממה זה נובע?
ג- איך תקראו למצב הזה?
ד- מה דעתכם שעליו לעשות?
ה- מה הייתם אומרים לו בהנחה שהוא קורא אתכם כעת?
צודקת. גם אני לא מבינה איך אפשר להתאהב במי שלא רואיםכלה נאה
סקר קטן - רגשות לאנשים אחריםטיפוס שכזה
היי לכם, רציתי לעשות סקר קטן
לכמה מכם לא יצא *אף פעם* לחשוב קצת יותר מדי או להמשך קלות למישהו שאינו בן/בת זוגכם, בצורה שלא עברה מיד אחרי ניעור ראש קטן (כלומר שהיה צריך להלחם קצת במחשבות, לא בהגזמה אבל שזה לא עבר בשניה ששמתם לב).
בעיקר תשובות מאנשים שעובדים ונמצאים בסביבה תעסוקתית נניח עם בני המין השני.
איך מתמודדים עם לחץ נפשי???יונתן1
מרגיש שאני מתמוטט...
עצה פרקטית?בסדר גמור
נזכרים בכל הדברים הטובים שקרו לך בחיים ואם אפשר לעשות את זה במקום שקט ונידח מה טוב
בגלל מה? עבודה? לוקחים חופש.ציפ'קה
משפחה? לוקחים חופש
וכו וכו
וכו וכו
אחי, שמור על עצמך!! באמת אבל. אל תעשה שטויותדי שרוט
אפשר להתמודד עם הכל בחיים. קצת יותר קשה אבל אפשרי.
דבר איתי בפרטי אם תרצה לפרוק
דבר איתי בפרטי אם תרצה לפרוק
שולחת לך כוח. אין כמו שיחה עם ה'.. עם בכי טובאלירז
פשוט לשפוך בפניו הכל.
אני יודעת שזה לא בדיוק מה שמרגיש לך נכון.
אבל יש חיבוק גדול יותר מכל מה שאחרים יכולים לתת לנו
והוא רק אצל ה'!
מרגישים אותו כשבאים אליו גם אם ממש לא היינו בסדר איתו קודם.
זה ישחרר אותך.
וקח בחשבון שבימי בין המיצרים- באמת מרגישים את החנק עד הסוף. הכל חשוך וצר!!
אחרי ט"ו באב יתחילו רוחות של נחמה ואלול..
אולי זה יתן לך קצת אויר לדעת שיש תקווה
אני יודעת שזה לא בדיוק מה שמרגיש לך נכון.
אבל יש חיבוק גדול יותר מכל מה שאחרים יכולים לתת לנו
והוא רק אצל ה'!
מרגישים אותו כשבאים אליו גם אם ממש לא היינו בסדר איתו קודם.
זה ישחרר אותך.
וקח בחשבון שבימי בין המיצרים- באמת מרגישים את החנק עד הסוף. הכל חשוך וצר!!
אחרי ט"ו באב יתחילו רוחות של נחמה ואלול..
אולי זה יתן לך קצת אויר לדעת שיש תקווה
^ כל מילהנגמרו לי השמות
מרפים...סוסה אדומה
משחררים שליטה, ונותנים למציאות ללמד אותנו איך כדאי לנו לפעול ומשאירים את האגו והרצונות הלא מבוררים שלנו בצד.
שולחת לך כוחות, חיזוקים וחיבוקים וירטואלים.
תהיה טוב, יהיה לך טוב ❤
שולחת לך כוחות, חיזוקים וחיבוקים וירטואלים.
תהיה טוב, יהיה לך טוב ❤
תודה לכולם....יונתן1
יש בפורום בזה הרבה יותר אהבה מאשר שינאה...תודה לכל מי שתמך ועודד בפרטי...❤
בוא שבת אם אתה צריך קצת חיזוק. ♡אלירז
מוזמן לפרטי איש יקר -שולח כוחות ושמחהor1900אחרונה
אשרייךבסדר גמור
די שרוט אוהב שאנשים עושים שולם.די שרוט
זה מרבה אור ואהבה......
זו אופנה חדשה לדבר על עצמך בגוף שלישי?בסדר גמור
תכלס כןדי שרוט
ראיתי את זה באיזו סדרה וזה הגניב אותי
אז תדבר עם די שרוטה-מיוחד
ותגיד לו שזה דבילי
לא הצלחתי שזה לא יראה נרקיסיסטי מידי אה?די שרוט
איזה סדרה?בוריס
Brooklyn 99די שרוט
"terry loves love"
"terry loves yogurt"
"terry loves action"
תתבייש לך, זה פורום דתי!מופאסה
חחחחחחחחחמשמעת עצמית
כמה שמחה אתם עושים לי היום!
Thank you guys!!
Thank you guys!!
אתה רק מוכח לי כמה הצלחתי לחלחל לתודעה שלךבסדר גמור
הוחמאתי
אם הייתי מספר לךמופאסהאחרונה
מי השכנים שלך שחלחלו גם בתודעה שלי, לא בטוח שהיית מרגיש מוחמא
מחזיקה ממך על האומץ.. מחול מחול. וסליחה על אשם תורם אלירז
עבודה חדשהעיגול לבן
בעלי האהוב סיים לעבוד במקום עבודה שהיה בסביבה גברית ולאחרונה התחיל במקום עבודה חדש.
במקום החדש זה בערך 50-50 גברים ונשים ופתאום "גיבורות" הסיפורים של "איך היה בעבודה?" הן לפעמים נשים.
סתם דוגמה: "רונה קיבלה פרוייקט ענק, המנהלים הבכירים באו לראות אז היא באה ייצוגית ומתוקתקת. עם עקבים כאלה ולא עם הג'ינס הרגיל.." או "איזה קטע, מורן סיפרה היום באוכל משהו קורע, אין.. הייתי באמצע הביס וכמעט נחנקתי מזה חחחחח"
בהתחלה כשזה היה מפריע לי הייתי מדברת על זה, עכשיו זה כבר חוזר על עצמו, בכל זאת שגרה של ימי עבודה עם אותם אנשים.. אבל וואלה עדיין מפריע.
לחכות עוד? לדבר שוב? סתם מגזימה?
חשוב לי לציין שבעלי מקסים, באמת.
הוא מפרגן, מפנק, עוזר.. והקשר שלנו מעולה ב"ה ולכן מבאסת אותי הנקודה הזו ואני לא בטוחה אם זו לא רגישות יתר שלי ואני צריכה לעשות עבודה עם עצמי
במקום החדש זה בערך 50-50 גברים ונשים ופתאום "גיבורות" הסיפורים של "איך היה בעבודה?" הן לפעמים נשים.
סתם דוגמה: "רונה קיבלה פרוייקט ענק, המנהלים הבכירים באו לראות אז היא באה ייצוגית ומתוקתקת. עם עקבים כאלה ולא עם הג'ינס הרגיל.." או "איזה קטע, מורן סיפרה היום באוכל משהו קורע, אין.. הייתי באמצע הביס וכמעט נחנקתי מזה חחחחח"
בהתחלה כשזה היה מפריע לי הייתי מדברת על זה, עכשיו זה כבר חוזר על עצמו, בכל זאת שגרה של ימי עבודה עם אותם אנשים.. אבל וואלה עדיין מפריע.
לחכות עוד? לדבר שוב? סתם מגזימה?
חשוב לי לציין שבעלי מקסים, באמת.
הוא מפרגן, מפנק, עוזר.. והקשר שלנו מעולה ב"ה ולכן מבאסת אותי הנקודה הזו ואני לא בטוחה אם זו לא רגישות יתר שלי ואני צריכה לעשות עבודה עם עצמי
בשמחה נגמרו לי השמות
המון הצלחה יקרה
אישה יקרה,נגמרו לי השמות
ניסיתי לחשוב ביני לבין עצמי מהו הצורך הכי בסיסי, מרכזי, עוצמתי שיש לגבר בחיי הנישואין?
עלו לי כמה וכמה...
אבל אחד מהם צף מעל כולם וגרם לי למרקר אותו במוח שלי יותר מכולם
אז משתפת גם אותך (וגם את עצמי )
שהצורך של האיש שלך, אולי הצורך הכי הכי עמוק וגדול הוא:
הצורך שלו להרגיש שמקבלים אותו כמו שהוא!
כשהגבר שלך ירגיש שאת מקבלת אותו כמו שהוא,
שהוא בסדר,
שהוא מוצלח,
זה יגרום לו להרגיש שלמות נפשית כזו, שלמות שהוא כ"כ כמה לה.
כבר מאז שהגברים ילדים,
מחנכים אותם, אותנו,
שגבר נמצדד בהישגיות.
אז הם תמיד מרגישים בתחרות סמויה
תמיד רוצים לחו7ות הצלחות
תמיד רוצים להרגיש "שווים"
תמיד מפחדים מכישלון, בכל תחום שהוא
אצלם זה: אם לא הצלחתי ב___ = משמע אני כישלון!
העולם שלהם הוא הרבה יותר דיכוטומי, קר, חותך, אכזר
לא זו בלבד, אלא שעוד מוסיפים חטא על פשע (בתרבות) וגם אומרים להם: אם אתה בוכה אתה ילדה עם קוקיות...
אם אתה מביע רגש אתה נקבה...
אם אתה רגיש מדי אתה רכרוכית
אתה לא גבר
אז בנוסף לכל זה - גם מונעים מהם להביע את הרגש של עצמם!
אז גם לקחו מהם דבר כה בסיסי
וכל מי שיש לו ילד בן - יודע עד כמה זו שטות לעשות את החלוקה הטיפשית הזו בין רגש לבנים ולבנות - כי ברור שיש לשניהם רגשות!
וגם הסלילו אותם להתייחס לעצמם ולהעריך את עצמם בכמה הם שווים
ולמי יש יותר בהכל
יותר כסף
יותר שרירים
יותר הכל...
ואם לא הצלחת=אתה אפס. אתה כישלון. אתה אפילו לא גבר, רק נמושה.
וכמה שזה כואב!
כואב כואב כואב!
וכמה שזה לא נכון!
וכמה שזה מעמיד אותם לפעמים מול מציאות לא הגיונית!
וכשהם נכנסים לתוך חיי הנישואין,
וכשהם בחרו בך וקידשו אותך קבל עם ועדה ואמרו לך:
הרי את - ורק את
מקודשת לי - ורק לי
כמה הם ייחלו בסתר ליבם לרגע הזה בו הם יוכלו להרגיש איתך, האישה היקרה שלהם, בבית.
בית.
את הבית שלהם.
את השלווה שלהם.
את הנחת שלהם.
את המקום בו הם רוצים להרגיש ***מי שהם***
בלי שיפוטיות
בלי ביקורת
בלי עין עקומה או חצי עקומה
בלי זילזול
בלי הקטנות
בלי הישגיות
בלי השוואות
בלי ניצחונות או התרברבות -
רק הם.
נקיים.
עם הלב שלהם מוגש לך על מגש. וזהו.
בלי כל החיצוניות הזו שכבר ליבם קץ בה!
והם כל כך כל ך זקוקים לקבלה הזו!
שירגישו:
אשתי רואה אותי!
אשתי מקבלת אותי!
כמו שאני!
על היתרונות שלי וכן, גם על הפאקים שלי!
מוחלת לי, סולחת לי, מקבלת את זה שאני לא משולם! מקבלת את זה שאני בנאדם!
ו-וואלה אוהבת את מי שהיא רואה מולה - אותי - כמו שאני!
וואו.
המקום הזה בנפש שלהם הוא הכל בשבילם!
אם יזכו להרגיש מאיתנו את הקבלה הזו,
הקבלה ללא תנאי הזו,
האהבה שאינה תלויה בדבר הזו -
הרווחנו את הלב שלהם!
הרווחנו את השמחה והחיוך שלהם!
ושהגבר שלך מחייך, שמח, מאושר, שלם, מרגיש שמקבלים אותו - הוא פורח.
ואת יקרה?
את תפרחי יחד איתו
שנזכה לקבל
עכשיו כשכתבתי את השורה הזו עברה בי צמרמורת - כי פתאום עולה לי שבעצם כל המהות של האישה היא הקבלה,
גם ביהדות,
שמתייחסים לזכר כאל הנותן, המשפיע,
ואל הנקבה כאל המקבלת,
גם באופן חיצוני הקב"ה ברא הבדלים ביולוגיים בין איש לאישה -
ופתאום הקבלה הזו מתחוורת לי במלוא עוצמתה גם בעוד פן נוסף!
גם קבלה שלנו מהטוב של האחר
אבל גם קבלה שלנו *את האחר* ***את האיש שלנו כמו שהוא***
וואו, תודה לך @רקלתשוהנ שאמרת לי "מה עם פרק 2", כי בזכותך התיישבתי עכשיו לכתוב ועזרתי גם לעצמי אז תודה!
שנזכה!
מהותני הכוונה שמתייחס למהות גברית ומהות נשיתאלירז
ומאמין שלכל אחד מהם יש מהות שונה.
מכירים את זהמאמושלי
שאתם סומכים ממש על מישהו/י ואז עושה משהו שפוגע בכם יותר ממה שהייתם פגועים?
ממש .. מהקרובים אלינו אנו נפגעים הכי הכי חזקor1900
כן!אנונימית 50
אבל לא קשור לחיים הזוגיים שלנו ברוך השם.
קרה לנו מקרה של פגיעה קשה באמון לפני חודש בערך.
לא ישנתי בלילות מההלם.
קרה לנו מקרה של פגיעה קשה באמון לפני חודש בערך.
לא ישנתי בלילות מההלם.
להיות קרוב זה להיות גם פגיעבסדר גמור
לגמריאושפיזין מהירח
זה מרסק המון
חיבוק יקרהנגמרו לי השמות
לא הבנתימופאסהאחרונה
מה זה אומר ''שפוגע בכם יותר ממה שהייתם פגועים''?
משהו לא מסתדר לי בתחביר
משהו לא מסתדר לי בתחביר
שאלה לבעלי הזקניםאנונימי חדש
מה אתם עושים כדי שהזקן שלכם. לא ידקור את נשותיכם?
לקצר לא רלוונטי- אני שואל לזמנים כמו שלושת השבועות וספירת העומר
לקצר לא רלוונטי- אני שואל לזמנים כמו שלושת השבועות וספירת העומר
אתה לא עם מסכה בבית???נשוי ושחוק
אחת הבדיחות הגרועות שפגשתיאנונימי חדש
ובבקשה לא להסיט את הנושא של השירשור
שמח שנהנית, ספר לחבריך אחינשוי ושחוק
הקורונה מוציאה ממך את הטוב. תהיה יצירתי נשמה, לא כזה סיפור אל תיקח קשה
תגובה ממש לא נעימהפשוט אני..
למה ככה?נעימה לפרקים
דווקא אותי זה ממש הצחיק
שמעתי ממישהואמא וגם
ששם מרכך שיער.
יש את האפשרות הפשוטה לגדל אותו לאורך שכבר מתקפל ואז לא דוקרבסדר גמור
ולהשאיר אותו ככה לתמיד
שמים מרכך במקלחת.. לא בצחוק בכלל..אלירז
הוא מרכך את קצוות השיער מעט..
גם קרם קליל או שמן קוקוס/שקדים יכולים לעזור בעניין הזה..
והרבה לצחוק על זה..
דווקא כשהוא לא גוזר ומסדר זה פחות דוקר, ודווקא נעיםציפ'קה
אבל פחות יפה חחח
כשהוא גוזר ומסדר אז זה דוקר ליומיים שלושה ומתרכך שוב
תנסה מרכך שיער, שמנים לשיער למיניהם. יש מיוחד לזקנים אבל זה יקר.
כשהוא גוזר ומסדר אז זה דוקר ליומיים שלושה ומתרכך שוב
תנסה מרכך שיער, שמנים לשיער למיניהם. יש מיוחד לזקנים אבל זה יקר.
תודה לכולםאנונימי חדש
מאריכים אותו (לא ענק אבל טיפה יותר)נפשי תערוג
ואז זה פחות דוקר
וגם פחות מציק
אפשר גם לשים קצת מרכך. זה גם קצת עוזר
וגם פחות מציק
אפשר גם לשים קצת מרכך. זה גם קצת עוזר
האמת שלא הבנתי את השאלהתקוות השני
אני חרדית ובעלי עם זקן מלא.
אצלי זה כל-כך טבעי ואם בהתחלה זה הפריע לי התרגלתי לזה.
אבל לקח לי זמן לקלוט שיש כאלה שמגדלים רק בזמנים מיוחדים שאז זה באמת יכול להפריע
אצלי זה כל-כך טבעי ואם בהתחלה זה הפריע לי התרגלתי לזה.
אבל לקח לי זמן לקלוט שיש כאלה שמגדלים רק בזמנים מיוחדים שאז זה באמת יכול להפריע
שזקן מתחיל לגדול הוא דוקר ולא נעים.44444
דווקא שהוא ארוך הוא נעים.
כמו שיערות ברגליים אצל נשים. 😏
כמו שיערות ברגליים אצל נשים. 😏
איוו..סוסה אדומה
לא מכירה שיערות ברגליים אצל נשים זה נעים...
אגב, גם זה מציק שיש להם. אבל אם הוא יוריד זה יגעיל אותי.
לא יודעת, מה שיפה עליהם לא נעים, ומה שנעים לא יפה.
לא מבינה את הקטע 🤷🏻♀️
אגב, גם זה מציק שיש להם. אבל אם הוא יוריד זה יגעיל אותי.
לא יודעת, מה שיפה עליהם לא נעים, ומה שנעים לא יפה.
לא מבינה את הקטע 🤷🏻♀️
חחח אהבתיציפ'קה
שחררו את השערה!
חחח ענקנשוי ושחוקאחרונה
השאלה לאלו שאינם בעלי זקניםק"ש
כפי שכתבו, זקן קבוע ומשמעותי, הרבה פחות מגרד/דוקר. זיפים שבד"כ מגלחים אותם - הרבה יותר.
כן מועיל לחפוף עם מרכך, גם לזקן עצמו שלא יתפצל וגם לא מציק לאישה.
כן מועיל לחפוף עם מרכך, גם לזקן עצמו שלא יתפצל וגם לא מציק לאישה.
זה לא דוקר, זה מדגדג... וזה אכן לא נעים.סוסה אדומה
לפעמים אני תוהה לעצמי למה ה' ברא לכם את הדבר הזה על הפנים, חוץ מזה שזה יפה, זה כל כך לא נעים. כאילו, מה? הוא לא רצה שגם אנחנו נהנה מהנשיקות?
אם אתה מדבר על קוצים ומעלה, לא נראה לי שיש פיתרון...
אם אתה מדבר על קוצים ומעלה, לא נראה לי שיש פיתרון...
לפחות את חושבת שזה יפה...אלירז
הכי יפה שיש, אבל בבחינה של "אלא לראותם בלבד" סוסה אדומה
לא לגעת שם....44444
אם זה זמני- לא סוף העולם.....
בהמשך לשרשור לגהי האם נכון להכות ילדיםדייסת קוואקר
מה אתם עושים כשהילד שלכם פשוט לא שם עליכם?
אתם אומרים משו והוא אומר לא?
לצערי הילדים שלי אומרים הרבה פעמים' לא, לא באלי.
איך מגיבים לזה?
גם אני אף פעם לא מכה פיסית.
אבל תוהה לעצמי מה כן כי לפעמים הם לא מקדישיבים בכלל.
אשמח ממש לעצות
אתם אומרים משו והוא אומר לא?
לצערי הילדים שלי אומרים הרבה פעמים' לא, לא באלי.
איך מגיבים לזה?
גם אני אף פעם לא מכה פיסית.
אבל תוהה לעצמי מה כן כי לפעמים הם לא מקדישיבים בכלל.
אשמח ממש לעצות
או במילים אחרות איך מציבים גבולות באופן נכון?דייסת קוואקר
כותבת בתור מישי שקיבלה הרבה פליקים בילדות.
לכ הייתי ילדה מוכה אבל בהחלט הרגשתי שמכים אותי מחוסר שליטה לעיתים.
ולכן ברור לי שלא זו הדרך.
לכ הייתי ילדה מוכה אבל בהחלט הרגשתי שמכים אותי מחוסר שליטה לעיתים.
ולכן ברור לי שלא זו הדרך.
באיזה גיל הילד?rivki
בגילאים קטנים צריך להגיד 'לא', אבל אי אפשר בלי התערבות פיסית, כי הם לא מספיק מבינים מילים.
לדוגמא, ילד בן שנתיים מנסה ללכת לכביש. את פשוט מרימה אותו, ומחזירה למדרכה. אם הוא חוזר על זה שוב ושוב, לוקחת אותו על הידיים או מושיבה בעגלה וקושרת.
יש גם עניינים שאי אפשר להכריח, רק לשכנע עם התוצאות.
למשל, ילד שלא מוכן לצחצח שיניים. אני הסברתי על נזק, בשפה פשוטה שילד יכול להבין. אפילו הדגמתי את הסתימות בפה שלי. ואמרתי שילד שלא מצחצח שיניים, לא יוכל לקבל ממתקים עם כולם, אבל זאת הבחירה שלו... אחרי כמה ימים הוא הסכים.
אותו דבר לגבי ילד שמפזר צעצועים ולא מוכן לאסוף. אספתי אותם בעצמי ואמרתי שמעכשיו הם שלי, אני אשחק בהם ואשמור בארון שלי (על מדף גבוה). לאט לאט לומדים.
מצד שני חשוב לבחור, מתי באמת צריך להגיד 'לא' ומתי לשחרר. אם הילד ישמע כל הזמן רק 'לא', זה יאבד את ההשפעה.
אני חושבת שמי שמציבים לו גבולות בצורה נכונה מגיל 0, לומד להתנהג בגבולות נורמליים בלי פליקים.
לדוגמא, ילד בן שנתיים מנסה ללכת לכביש. את פשוט מרימה אותו, ומחזירה למדרכה. אם הוא חוזר על זה שוב ושוב, לוקחת אותו על הידיים או מושיבה בעגלה וקושרת.
יש גם עניינים שאי אפשר להכריח, רק לשכנע עם התוצאות.
למשל, ילד שלא מוכן לצחצח שיניים. אני הסברתי על נזק, בשפה פשוטה שילד יכול להבין. אפילו הדגמתי את הסתימות בפה שלי. ואמרתי שילד שלא מצחצח שיניים, לא יוכל לקבל ממתקים עם כולם, אבל זאת הבחירה שלו... אחרי כמה ימים הוא הסכים.
אותו דבר לגבי ילד שמפזר צעצועים ולא מוכן לאסוף. אספתי אותם בעצמי ואמרתי שמעכשיו הם שלי, אני אשחק בהם ואשמור בארון שלי (על מדף גבוה). לאט לאט לומדים.
מצד שני חשוב לבחור, מתי באמת צריך להגיד 'לא' ומתי לשחרר. אם הילד ישמע כל הזמן רק 'לא', זה יאבד את ההשפעה.
אני חושבת שמי שמציבים לו גבולות בצורה נכונה מגיל 0, לומד להתנהג בגבולות נורמליים בלי פליקים.
מסכימה עם כל מילה...Noni
מנסה גם לנהוג ככה
יש מלא ספרים שאת/ה יכול/ה לקרוא בנושאציפ'קה
מה שבטוח זה לא תשיג כבוד ומשמעת במכות.
הילד רק ילמד לשקר, להסתיר, לא לשתף, וכו.
הוא יפחד, אבל ממש לא יכבד
הילד רק ילמד לשקר, להסתיר, לא לשתף, וכו.
הוא יפחד, אבל ממש לא יכבד
נסי להסכים איתו בדבריםNoni
שלא כל כך אכפת לך, ותגידי "בסדר", ואז לפעמים תראי שמיד אומר שהוא דווקא כן רוצה , הבנת? הוא בוחן גבולות, רוצה גם להרגיש שהוא יכול להחליט...
מה לגבי דברים שדווקא כן חשובים לך? נסי להסביג לו מה עומד מאחורי זה - למשל לא מוכן לקחת תרופה- אז להסביר שהתרופה זה כמו מתנה ושעשוי לכאוב לו אם לא ייקח, ואז לא יוכל לשחק וכו , ושבגלל שאמא אוהבת אותו היא נותנת לו תרופה...
זה משהו שלוקח קצת יותר זמן, אבל זה עובד אצלי הרבה,
אני לא פסיכולוגית או משהו, חשוב לציין
מה לגבי דברים שדווקא כן חשובים לך? נסי להסביג לו מה עומד מאחורי זה - למשל לא מוכן לקחת תרופה- אז להסביר שהתרופה זה כמו מתנה ושעשוי לכאוב לו אם לא ייקח, ואז לא יוכל לשחק וכו , ושבגלל שאמא אוהבת אותו היא נותנת לו תרופה...
זה משהו שלוקח קצת יותר זמן, אבל זה עובד אצלי הרבה,
אני לא פסיכולוגית או משהו, חשוב לציין
זה קשור לעמדה נפשית שלנו ההורים בעיקר.אלירז
אובדן הסמכות ההורית, הוא משהו שכל ההורים מתמודדים איתו בדור הזה..
אבל תחשבי למשל -
אם הילד שלך בן 6 נגיד, רוצה לאכול חלבי מיד אחרי שאכלתם בשרי -
את אומרת לו לא..
גם אם הוא יבכה ויצרח ויגיד שלא בא לו - הוא לא יאכל חלבי בשעה הקרובה.
זה מאוד ברור לך. כי הסמכות להחלטה הזו, היא כביכול לא שלך - היא של אלוקים.
היחס הזה נכון לכל אמירה חינוכית שלנו כהורים.
מכיון שתפקידנו כהורים לחנך, וקיבלנו את הסמכות הזו מהקב"ה -
זה בעצם אותה עמדה נפשית כשאנחנו מבקשים לעזור בבית, או להפסיק לצפות במחשב.
לזכור - שאני פה כדי לחנך אותו, ואני עושה את זה לטובתו הגמורה.
ולכן, בין אם הוא יציג התפרצות זעם, יגיד לא בא לי באדישות, יבכה, או כל אופציה אחרת -
הוא יצטרך לעשות מה שאמרתי לו.
זה שקט פנימי שאנחנו משדרים..
ממליצה על הנחיית הורים עם זיוה מאיר מעבירה את זה מופלא, גם בנושאים שבהם יותר מורכב להמחיש את העקרון הזה.
(עשינו בהריון של הילד הראשון)
תלוי מאד בגיל הילדים וכו'..ד.
תנסי אולי לומר בשלוה כשילד אומר דבר כזה: "אין דבר כזה. לא אומרים לאמא לא בא לי"...
אח"כ יכולה להמשיך: עכשיו תסביר מה אתה רוצה. ילמד לנהל דיון מתוך קבלת הסמכות הבסיסית..
תודה על התגובות. אדייק את השאלהדייסת קוואקר
כשיש משו שאני לא מרשה/לא נותנת- אני פשוט לא נותנת וזה לא קורה.
לדוגמא- הפתעה שאני לא מרשה. לשחק במחשב וכו'.
הקושי שלי יותר זה להניע אותם לפעולה מסויימת:
לדוגמא:
ילד שאני אומארת לו לרדת מהנדנדה כי נכנסים הביתה
ילד שאני אומרת לו לא לזרוק דברים/ לפזר איזה משחק
ילד שאני אומרת לו לא לגעת במשו
והוא פשוט לא מקשיב למה שאומרים לו....
אז מה אפשר לעשות?
לקחת אותו לבדיקת שמיעהבסדר גמור
להיות יצירתית, ולהכין את השטח מראשבת 30
מעברים בין מצבים או מקומות הם הזמנים הכי קשים לילדים.
כמו הרבע שעה הזאת שכולם מגיעים הביתה מהגן ומביה''ס. לוקח זמן עד שהאבק שוקע וכולם מוצאים את מקומם.
כמו הזמן שבו מפסיקים לשחק ומתחילים התארגנות ערב. זה כמעט אף.פעם לא ''חלק''.
אנסה לעזור לך עם הדוגמאות שהבאת.
ילד שמתנדנד ולא יורד- להגיד לו לפני ''עוד 5 דק' אתה יורד מהנדנדה ואנחנו נכנסים''. או- אם אין לו בכלל תפיסת זמן- להגיד לו, ''אנחנו צריכים להיכנס הביתה, עכשיו אני סופרת עד עשר, ובעשר- אתה יורד ונכנסים''. ואם הוא לא יורד- פשוט לגשת אליו ולהוריד אותו. ואם הוא יגיד ''לא, לא, אני לא רוצה'' אז תעני ''תבחר- או שאתה יורד לבד או שאני מורידה אותך. בכל מקרה אנחנו עכשיו גמרנו להתנדנד''.
ילד שפיזר או זרק למרות שאסרת.
הכי יעיל, לדעתי, למנוע ממנו כל פעילות אחרת, עד שהוא אוסף או מרים.
''אני רוצה לצאת'' ''בשמחה, תאסוף את הכל ותוכל לצאת''. . ''אני רוצה תפוח''. ''אין בעיה, אני חותכת לך, ובזמן הזה אתה אוסף מהר מהר כדי שתוכל לאכול אותו''.
ושוב- ילד שמתעקש - תהיי יותר עקשנית ..ובלב- תזכירי לעצמך שגם אם הוא צורח זה לטובתו, כל המהלך.
לפעמים כשילדה יחסית גדולה נמצאת במצב כזה אני אומרת לה ''מתוקה, אני יותר עקשנית ממך...אז עדיף לך לעשות את זה עכשיו מאשר לבזבז זמן. חבל על הזמן שלך''
ילד שנוגע במשהו אסור- פשוט להרחיק.
נניח, ילד עומד ליד השיש ומסתכל איך אני שוטפת כלים, ותוך כדי נוגע הכיריים או במכשיר חשמלי. אני מזהירה פעם אחת, ואם נוגע שוב, מורידה אותו מהכסא או לוקחת לחדר. ואז הוא בוכה...רוצה לחזור. אז אני אומרת ''אתה יכול לחזור, אבל בלי לגעת. ואם תיגע שוב, אני אוריד אותך ולא תוכל לחזור אח''כ בכלל!!"
זה עובד, כמעט בכל התחומים, כולל מריבות בין ילדים.
כשהילדים קטנים, זה יותר קל.
הרבה יותר קל להסיח את דעתם בסיפור (סיפור שלם שהמצאתי על אפרים שלא אהב להתקלח, עזר לי לקלח ילד סרבן, כולל פיג'מה...)
או במשחק - במקום להגיד ''תנעל סנדלים'' אפשר ''בוא נראה אם תצליח לנעול סנדלים עד שאני מגיעה לעשר''. או ''עושים תחרות!! מי נועל ראשון נעליים- אני או את!!"
כל מיני משחקים תחרותיים נחמדים כאלה- אבל לא בין האחים. רק בינך לבין הילד, או בין כולם ביחד לבינך, או בין הילד לשעון (עד שהמחוג השמן מגיע לשלוש) וכד'.
כמו הרבע שעה הזאת שכולם מגיעים הביתה מהגן ומביה''ס. לוקח זמן עד שהאבק שוקע וכולם מוצאים את מקומם.
כמו הזמן שבו מפסיקים לשחק ומתחילים התארגנות ערב. זה כמעט אף.פעם לא ''חלק''.
אנסה לעזור לך עם הדוגמאות שהבאת.
ילד שמתנדנד ולא יורד- להגיד לו לפני ''עוד 5 דק' אתה יורד מהנדנדה ואנחנו נכנסים''. או- אם אין לו בכלל תפיסת זמן- להגיד לו, ''אנחנו צריכים להיכנס הביתה, עכשיו אני סופרת עד עשר, ובעשר- אתה יורד ונכנסים''. ואם הוא לא יורד- פשוט לגשת אליו ולהוריד אותו. ואם הוא יגיד ''לא, לא, אני לא רוצה'' אז תעני ''תבחר- או שאתה יורד לבד או שאני מורידה אותך. בכל מקרה אנחנו עכשיו גמרנו להתנדנד''.
ילד שפיזר או זרק למרות שאסרת.
הכי יעיל, לדעתי, למנוע ממנו כל פעילות אחרת, עד שהוא אוסף או מרים.
''אני רוצה לצאת'' ''בשמחה, תאסוף את הכל ותוכל לצאת''. . ''אני רוצה תפוח''. ''אין בעיה, אני חותכת לך, ובזמן הזה אתה אוסף מהר מהר כדי שתוכל לאכול אותו''.
ושוב- ילד שמתעקש - תהיי יותר עקשנית ..ובלב- תזכירי לעצמך שגם אם הוא צורח זה לטובתו, כל המהלך.
לפעמים כשילדה יחסית גדולה נמצאת במצב כזה אני אומרת לה ''מתוקה, אני יותר עקשנית ממך...אז עדיף לך לעשות את זה עכשיו מאשר לבזבז זמן. חבל על הזמן שלך''
ילד שנוגע במשהו אסור- פשוט להרחיק.
נניח, ילד עומד ליד השיש ומסתכל איך אני שוטפת כלים, ותוך כדי נוגע הכיריים או במכשיר חשמלי. אני מזהירה פעם אחת, ואם נוגע שוב, מורידה אותו מהכסא או לוקחת לחדר. ואז הוא בוכה...רוצה לחזור. אז אני אומרת ''אתה יכול לחזור, אבל בלי לגעת. ואם תיגע שוב, אני אוריד אותך ולא תוכל לחזור אח''כ בכלל!!"
זה עובד, כמעט בכל התחומים, כולל מריבות בין ילדים.
כשהילדים קטנים, זה יותר קל.
הרבה יותר קל להסיח את דעתם בסיפור (סיפור שלם שהמצאתי על אפרים שלא אהב להתקלח, עזר לי לקלח ילד סרבן, כולל פיג'מה...)
או במשחק - במקום להגיד ''תנעל סנדלים'' אפשר ''בוא נראה אם תצליח לנעול סנדלים עד שאני מגיעה לעשר''. או ''עושים תחרות!! מי נועל ראשון נעליים- אני או את!!"
כל מיני משחקים תחרותיים נחמדים כאלה- אבל לא בין האחים. רק בינך לבין הילד, או בין כולם ביחד לבינך, או בין הילד לשעון (עד שהמחוג השמן מגיע לשלוש) וכד'.
^^^יפה ונכון מאודrivki
איזה יופי של תגובה!נגמרו לי השמות
כל מילה שלך פנינה!
וכמה דקויות יש ועומק ואמפתיה והבנה לנפש הילד, פשוט לגזור ולשמור!