ממה שכתבת -
נשמע שאת מאוד מעריכה את הבנאדם.
והערכה זה דבר חשוב. מאוד.
את חושבת דברים טובים מאוד
את רואה בו אבא נהדר (שיהיה)
את רואה בו פוטנציאל לבעל נהדר
את אומרת שכאשר את איתו אין לך בכלל התלבטות.
את אומרת ש*ברור* לך שזה מה שאת רוצה!
עד כאן אני רק רוצה לשקף לך רגע שאת אומרת דברים מאוד חיוביים ואפילו מאוד מרשימים ולא ברורים מאליהם לגבי הבחור, לגבי הקשר שלכם ולגבי איך את תופסת אותם (גם את הבחור וגם את הקשר).
אז תני לעצמך רגע להיות שם. בהרגשה הזו שבאמת את נמצאת כרגע עם אדם טוב. אפילו מאוד.
שטוב לכם יחד
אחרי ששהית רגע עם עצמך בהבנות האלה (ותני לזה כמה זמן שיקח. תהיי שם עד הסוף)
אפשר לראות שיש הפרדה מהחשש לגבי *הבחור עצמו* (שנראה שבו את בטוחה לגמרי!) לבין החשש *מההחלטה להתחתן עצמה*.
נסי עוד לשאול את עצמך:
האם את מעריכה את בן זוגך הנוכחי?
האם את רואה בו אבא טוב לילדייך?
האם כיף לך איתו בזמן הפגישות ונעים לך איתו?
איך התקשורת ביניכם?
איך מתנהלים חילוקי הדעות ביניכם?
האם את מרגישה שאת יכולה להיות *את* כאשר את לידו?
האם בין לבין הפגישות את מתגעגעת אליו או חושבת עליו?
האם הוא מכבד אותך?
האם יש לך חיבה אליו?
האם יש לך משיכה אליו?
אחרי שענית לעצמך גם על זה –
אפשר לעבור לרגש של הבילבול/החששות/הספקות שלך שמשמע מאוד חזק ודומיננטי אצלך בחיים.
לצד החשש, הבלבול והספקות האלה נמצא (ואולי בעצם מסתתר) הפחד.
פחד עמוק וגדול מאוד.
פחד לטעות.
פחד לחיות חיים שלמים ללא אהבה, כזו טובה ואיכותית
פחד להישאר לבד,
פחד להיות יחד אבל להרגיש לבד
פחד להיכשל בבחירת בן הזוג
פחד לאבד את הטוב שיש
פחד ממורכבות
פחד מהתמודדות
פחד להתגרש בעתיד
פחד לא להתחתן לעולם
פחד מהחיים עצמם!
לי הקטנה זה נשמע שלפעמים הפחד מנהל אותך, הבילבול מנהל אותך.
זה מאוד אנושי וטבעי לפחד
אבל כן כדאי לפעמים לעצור ולחשוב עם עצמנו האם הפחד הזה לא משתק אותנו?
האם הפחד הזה לא מנע או מונע מאיתנו לחוות דברים טובים?
להשיג דברים שאנחנו רוצים?
להתקדם בחיים?
אם התשובה נוטה להיות חיובית אז צריך לעבוד על זה.
לפעמים מצליחים לבד ולפעמים מצליחים עם איש מקצוע.
מטפל טוב ידע לעבוד איתך על הפחד ולפרק אותו לגורמים, לראות איפה השורש שלו ולאט לאט לצאת ממנו ולהתגבר עליו.
זה חשוב שאחרי שתביני את עצמך תיתני גם לו מקום, לפחד.
תביני מה בדיוק מפחיד אותך?
מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם כן תתחתני לבסוף עם הבחור?
מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם לא תתחתנו בסוף?
מה יקרה?
ומה עוד יכול לקרות?
ואיך את תהיי?
ומה יקרה לך?
ואיך את תרגישי?
ומה זה אומר עלייך לדעתך?
ותני לעצמך להרגיש גם בגוף את התחושות שתרגישי כאשר תעבדי על המקום הזה של הפחד.
האם יש כיווץ בגוף?
איפה בדיוק? בבטן? ברגליים? בראש?
האם הגרון נחנק? יש דמעות?
אולי אין בכלל כלום?
תני לעצמך להרגיש.
תהיי שם.
אחרי שתעברי את כל השלבים האלה עם עצמך,
תוכלי להיות יותר חכמה כלפי עצמך.
תוכלי לראות יותר בבהירות דברים.
וזה תהליך, כמובן, לא תוך שניה הכל מסתדר ומתבהר.
אבל זה תהליך חיוני שחשוב לעבור עם עצמך.
חשוב גם לזכור שהפחד הוא באמת רגש טבעי.
זה באמת מפחיד.
זה באמת דבר בעל משמעות עצומה לחיים - עם מי לחלוק אותם, לנצח
ההחלטה הזו בהחלט מפחידה.
ואם נקשרים ואוהבים - גם אז הפחד הוא לעיתים בלתי נמנע
כי מה יקרה אם חלילה נאבד את זה?
גם פחד מאובדן ממשי ח"ו של האדם האהוב
וגם פחד מאובדן של הקשר שמתבטא בדמות גירושין בפועל או גירושין רגשיים וחיים ללא אהבה.
זה באמת מאוד מאוד מפחיד.
עם כל אהבה גדולה בא גם פחד גדול.
עם כל אהבה גדולה בא גם סיכון לאבד אותה
עם כל סיכוי גדול בא גם סיכון גדול
אבל אם לא מסתכנים לעולם - גם לא אוהבים עד הסוף לעולם.
האם את מוכנה לוותר על אהבה שלמה ולהיות רגועה שלעולם לא תטעי ולעולם לא תיפגעי?
או שאולי את מוכנה לפחד לפעמים ולהרגיש בלבול ולא כל-יודעת לפעמים ולקחת את הסיכוי שאולי משהו יקרה - אבל מצד שני לקחת בשתי ידיים את הסיכוי לאהבה גדולה ושלמה?
זו בחירה רק שלך.
אחרי שתעני לעצמך תשאלי את עצמך גם:
האם אני אוהבת אותו? או בדרך לשם?
האם אני מוכנה להרוויח אותו ולוותר על סיכוי למצוא מישהו אחר?
או האם אני מוכנה לוותר עליו ולהרוויח אולי מישהו אחר שיהיה או שלא? -
אם את בוחרת בכך את *כן* מפסידה:
אותו
את הקשר הטוב שיש ביניכם
את המקסימות שלו (כתבת שהוא אדם באמת מקסים)
את הכבוד שלו
את ההערכה אליו
את הפוטנציאל שלו להיות איש מעולה
את הפוטנציאל שלו להיות אבא מעולה
את הידיעה שיש לכם כיוון ואפשר למצוא את הדרך
את כל זה את מפסידה שאת מחליטה לוותר עליו.
ואת מרוויחה:
מישהו אחר יותר במשהו ?
סימן שאלה כי אף אחד לא מבטיח שבאמת תכירי מישהו אחר יותר. יכול להיות. אבל יכול להיות שלא. זה עדיין בסימן שאלה
את לא יודעת אם תכירי מישהו אחר, וגם אם כן - איך הוא יהיה? אולי גם ביניכם יהיה פער כלשהו?
אולי בתחום שבו הבחור שאת כרגע איתו מעולה - הבחור האחר יהיה ממש גרוע?
אולי הוא לא יהיה כ"כ מכבד?
אולי התאמה מנטלית והערכה לא תהיה כמו עכשיו?
אולי יחס חיובי אלייך לא יהיה?
אולי בעל טוב בפוטנציה כמו הנוכחי הוא לא יהיה?
אולי אבא טוב בפוטנציה כמו הנוכחי הוא לא יהיה?
ואולי הוא כן.
מי יודע.
אפשר רק לדעת מה שיש כרגע.
ואם כרגע יש מישהו שאת אוהבת, מעריכה, טוב לך איתו,
ואת חושבת שיש כיוון ויש דרך לעבור את מכשול הפער - אני אישית כן הייתי הולכת על זה
אחרי כל השאלות והבירורים האלו תאמיני בעצמך שיש לך ותהיה לך את התשובה הנכונה עבורך.
ואז-
כל מה שישאר לך לעשות זה להיות שלמה איתה
שזה אומר - לשים רגע את הפחדים בצד ולחיות, ולהשקיע באופן אקטיבי כוונה ורגש ומחשבה ומאמץ לטובת הקשר, ואם וכאשר הקשר שלכם יגיע לחתונה - גם אז - לזנוח את כל ה"מה היה אילו" ולחיות בכאן ועכשיו.
ויותר חשוב - להשקיע בכאן ועכשיו.
להחיות את הכאן ועכשיו כל יום מחדש.
לכוונן את כל האנרגיות שלך - במקום לבלבול ולספקות שיכרסמו - לבנייה. לביחד שלכם.
להחליט החלטה ברורה ש*כך החלטתי ואני עכשיו נותנת את כל כולי לנצח למען זה*-
ואז אפשר לנתב את כל הבלבולים והפחדים ולתעל אותם לצורך עשייה חיובית.
לכמה שיותר אהבה, וזמן ביחד, ונתינה, והשקעה, וחיבור, ושיחות, ואיכות.
ודבר נוסף, שאת כבר ודאי יודעת, אבל בכל זאת חשוב שוב להזכיר - שבכל אדם יש יתרונות וחסרונות.
ז"א, שכל אותן תכונות מאוד טובות שכן יש בבחור הנ"ל, בכלל לא בטוח שיהיה בהבא בתור.
תמיד צוחקים שאם כל גבר וכל אישה יכלו לעשות "מיקס" של כל התכונות הטובות+הפיזיות הטובה בכל מי שיצאו איתם לאורך כל השנים - הם היו מגיעים לנוסחה של גבר/אשת החלומות.
קצת מההוא,
את זה מההוא,
את זה מההיא -
ויוצא מר/גברת מושלם/ת
ובכן,
לצערנו זה לא קיים.
ולא רק שזה לא קיים,
כל ההשוואות האלה שיש לנו מקשרים קודמים,
יוצרים אצלנו מעין "תרמיל" שהולך ונהיה מאוד כבד על הגב...
בתרמיל הזה נמצאות ההשוואות.
וככל שיוצאים עם יותר מדויטים - כך התרמיל הזה גדל וגדל
ואותו בחור שכרגע נמצא איתך בקשר - נמצא איתך בקשר + עם כל התרמיל שלך וכל מי שאי פעם יצאת איתו.
הוא אפילו בלי לדעת נמצא בתחרות סמויה (או גלויה) עם כל אותם מספר הבחורים עמם יצאת בעבר.
עם כל תכונה ותכונה טובה של מי מהם,
עם כל פרט גופני של מי מהם,
עם כל כימיה, רגש של אהבה, תשוקה ומשיכה שהרגשת לכל מי מהם,
עם כל חוויה וחוויה שעברת איתם
וזה בנוסף לכל מה שאת סוחבת על עצמך עוד מינקות וילדות - וכל הדפוסים והמשפחה הגרעינית וכו' וכו' -
ו...
זה הרבה.
זה לא קל.
צריך באמת להיות כמעט מלאך ומושלם כדי להצליח לנצח בתחרות הזו.
ולעמים נראה שלתחרות הזו פשוט לא יכול להיות מנצח.
אני לא יודעת איך,
אבל אם היית יכולה לבוא לפגישות איתו ולראות רק *אותו* כפי שהוא,
ורק אותך כפי שאת,
בלי כל המטענים של האחרים ובלי כל ההשוואות -
לענ"ד זה היה יכול לעשות לך הרבה טוב.
אפשרות לבחון רגע את הדברים בנקיות, בלי כל ההפרעות וההסחות שיש ברקע.
אז מה כן יש בו?
במה הוא טוב?
מה את אוהבת בו?
מה את מעריכה בו?
מה הוא נתן/נותן לך?
על מה את יכולה להוקיר לו תודה?
איפה הוא עזר לך ודאג לך? ומה זה גרם לך להרגיש?
תספרי קצת על מה שאתם עושים יחד, מה כיף לכם בביחד שהוא רק שלכם?
------------
אם יש גם חשש ופחד שאומר לך: "מה אם אחרי החתונה "פתאום" פוגשים מישהו אחר"?
אז את עונה לו-
מתחתנים כאשר יש שלמות בהחלטה ורצון אמיתי לחיות יחד כל החיים.
מה יקרה אחרי החתונה?
אם תכירי מישהו אחר?
זה בכלל לא נכנס למשוואה כאשר יש שלמות, כי אם את אוהבת אותו ובחרת בו - אז בחרת *בו*. וזהו.
אז הוא שלך.
וזהו.
אין עוד אחרים.
אין.
עושים ניתוק במוח - וכל הגוף והנפש מכווננים למצב הזה ש*כבר מצאתי*
ולא למצב של *אני עדיין מחפשת*
כאשר את במצב של כבר מצאתי,
אז אפילו יהיו מיליון בחורים טובים - זה לא אמור להזיז לך - כי יש לך את בעלך שלך.
הוא שלך, ודי.
אז את לא תהיי ביחידות עם אחרים, ולא תשחנשי עם אחרים, ולא תגעי באחרים וכו' - וכך יהיה יותר קל לא "לפול" בפניהם, אם יש גבולות ברורים גם טכניים וגם נפשיים בעמדה הנפשית - זה בכלל לא אמור לקרות.
וכדי לחזק את ה"לא אמור לקרות" הזה - ממשיכים לעבוד על עצמנו ועל הזוגיות שלנו יום יום גם אחרי החתונה -
ממשיכים להשקיע אחד בשני ובעצמנו,
ממשיכים לצאת לדייטים קבועים גם כשנשואים,
ממשיכים לקחת אחד את השנייה כלא מובן מאליו בכלל,
ממשיכים לתת, להשקיע, לאהוב, להתרכז פנימה ולכוון את כל האנרגיות והאהבה לבית פנימה בכל התחומים שיש - וממילא מה שיש בחוץ בכלל לא מעניין כבר.
ועוד על החלק של החששות:
יש בתוכך הרבה חלקים, כמו בכולנו,
כשאחד מהם הוא חלק הססן, בעל אי ודאות, ספקות, פחדים וחששות רבים,
החלק הזה מדבר מתוכך ומפציע מדי פעם ופעם, ובעצם מוריד לך את הביטחון וממלא אותך בתחושה של חוסר ודאות וחששות.
חלךק מהמילים שהוא אומר לך הם:
"אני מוצא את עצמי הרבה במחשבות של האם זה זה?
איך בכלל יודעים שזה זה?
אני בוחן כל הזמן את מה שקורה ביניכם כסימן אם זה זה או לא זה.
אני כל הזמן בבדיקה.
אני לא מרפה.
גם כשאתם שניכם בתוך הקשר וטוב לכם - אני עדיין תמיד מחפש מסביב אישורים שזה שזה,
מרב, מהורים, מחברות, ובעצם מהיקום כולו.
אני רוצה לשמוע שזה זה, שבת קול תצא ותגיד לי אפילו עדיף, ואז זה *קצת* ירגיע אותי - אבל עדיין לא לגמרי ירגיע אותי, כי תמיד אני אהסס, לא משנה מה!
גם אחרי תקופה מסוימת אני שוב אחזור ואבדוק ואבחן את העניינים,
אני גורם לך לפחד ממחויבות
עד כאן החלק ההססן שבך.
אם תבחני את הדברים,
תוכלי לראות בבירור שיש בך אמונה שלמה וביטחון שלם בבן זוגך עצמו,
ויחד עם זאת, חלק מהתכונות הבולטות בך כרגע מצביע על חוסר ודאות וחששות - ז"א, זה כלל וכלל לא קשור למר בחור עצמו, זה קשור אך ורק אלייך!
ז"א 2,
שגם אם תמצאי את הגבר הכי הכי מושלם (שכידוע, לא קיים, מעולם לא היה קיים, ומעולם לא יהיה קיים - בדיוק כמו שאין אישה מושלמת, ובעצם אין אדם מושלם - רק הקב"ה לבדו מושלם) - עדיין החלק הזה שבך יטע בך ספקות וחששות!
וגם אם יהיה לך טוב, ואפילו טוב מאוד - עדיין החלק הזה שבך יטע בך ספקות וחששות!
לכן, כמה דברים שיוכלו לעזור:
1.נסי לברר בתוכך את החלק ההססן הזה.
ממה הוא מפחד בעצם?
האם הוא נתקל בעבר (אולי בילדות? אולי מודל ההורים? אולי חוויה קשה שבה הוא ראה איך נישואין מתפרקים או לא מתפרקים אבל גורמים לאדם סבל? משהו אחר?) במשהו שיכול לגרום לו לפחד ולהסס?
מה התרחיש הכי מפחיד שממנו הוא הכי מפחד?
מה קורה בתרחיש הזה?
מדוע הוא פיתח את חוסר הודאות הזה?
האם זה תרם/תורם לו באיזשהו אופן במשך השנים?
האם בעבר הוא גם היה שם? מה הוא גרם לך להרוויח/להפסיד?
מה כן עשית או לא עשית בגללו?
מה יקרה אם תקשיבי לו ולא תלכי על זה? מה תרוויחי? ומה תפסידי?
ומה יקרה אם לא תקשיבי לו, תתמלאי בחלק הבטוח שלך ותלכי עלך זה - מה תרוויחי אז? ומה תפסידי אז?
תנסי להיות רגע עם עצמך בשלמות - ממש להרפות את הגוף, לעצום עיניים, לנשום לתוכך פנימה ולהיזכר ברגע אחד בחייך שבו הרגשת ביטחון. ממש רגע שבו הביטחון עטף את כל כולך והלכת איתו בראש ובלב ופעלת לפיו.
מה את רואה שם?
מה היה שם באירוע הזה?
איך הרגשת שם?
איפה בגוף הרגשת את הביטחון הזה?
נסי להיות שם רגע ולקחת את הביטחון הזה, שהוא גם חלק ממך, ולנסות לתת לו יותר ויותר את הבמה - ממש לדמיין אותו גדל וגדל בתוכך עד שהוא ממלא את כל כולך.
מי את שאת מלאה בביטחון עצמי?
מי זאת את שאת בטוחה?
מי את שאת לרגע נפרדת מחוסר הודאות?
2. יש טכניקה מוכרת לקבלת החלטות,
שבה אומרים להפוך את ההחלטה ממצב אקטיבי (אני בוחר) למצב פסיבי (בוחרים בשבילי) - ולפי זה לראות מהו באמת הרצון *האמיתי* יותר של האדם.
במקרה שלך,
אם אני אשאל אותך מה יקרה אם תיפרדו מחר, בן זוגך יהפך לבן זוגה של אישה אחרת - ינשא לה ויהיו להם יחד ילדים משותפים.
ז"א, אם *הוא* יחליט זאת מחר ויחתוך ממך וילך לאחרת -
מה תרגישי אז?
שהרווחת?
או שהפסדת?
את התשובה הזו תיקחי ותדעי את ההחלטה שלך בשלמות.
ולפי מה שכתבת כאן - זה די ברור מאליו 
3. הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה
זה אך ורק *את* ו*בן זוגך* והבחירה שלכם אחד בשנייה בכל יום מחדש!
אם תבחרי להיות שם,
אם תאמיני בעצמך ובבן זוגך ובמה שיש ביניכם,
ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום לכם להצליח!
*זה* מה שיגרום לנישואים שלכם לעבוד לנצח,
*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה*!
וכמה שזה חשוב לומר זאת,
כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולכים ומסתובבים בעולם הזה פשוט מבולבלים, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע
בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,
ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!
וזה פשוט לא נכון!
מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!
להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך*,
להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,
ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה ה20, אלא כל יום מחדש!
ההבחירה הזו,
האמירה הברורה הזו,
תגרום לך כל יום לבחור בו מחדש,
להפוך את הנישואים שלכם ללא מובנים מאליהם,
להשקיע ולתת,
להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך
וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים.
4. את נשמעת לי אדם מאוד אינטליגנט ורציונאלי,
מאוד אוהבת לנתח דברים בראש, לחשוב, להעמיק, לא לחפף,
מאוד יסודית ואולי אפילו פרפקציוניסטית.
ודווקא לאנשים כאלה, לפעמים יותר קשה.
כי לפעמים לא משנה מה יקרה להם במציאות - עדיין הראש שלהם והמוח שלהם יעבוד שעות נוספות וינתח וינתח עד כאב.
דווקא לך הייתי מציעה להקשיב יותר לגוף שלך, לרגש שלך,
ולא רק לשכל.
שהוא שם, והוא חריף וחכם וחזק - ואת זה את יודעת ואף אחד לא יקח לך.
אבל אל תתני לו להעיב על השמחה שלך ועל כל מה שיכול להיות לך טוב בחיים האלה רק כי הוא אוהב לנתח ולשאול אלף פעמים ומכל זווית על כל אירוע שקורה לו בחיים.
אני לא אומרת חלילה להתעלם ממנו,
הוא שם ויש לו תפקיד חשוב,
אבל מאז שסיים את תפקידו ובחן רציונאלית האם הבחור טוב לך או לא, מתאים לך או לא,
*שם*, תני יותר מקום לגוף ולרגש שלך.
שאלי את עצמך
מה אני מרגישה כשאני לידו?
איזה רגש עולה בי כשאני חושבת עליו?
ועלינו יחד?
ועלינו מגדלים ילדים?
ואיפה אני מרגישה בגוף שלי את כל זה?
מה החוויה הגופנית/פיזית שלי כשאני נמצאת לידו?
איזו תחושה הוא מעלה בי?
תהיי שם רגע ותשהי בתחושות האלה.
גם הגופניות וגם הרגשיות.
ותני להן רגע למלא את כל כולך.
את יכולה אפילו לתת להם שם או לדמיין אותן בצורה מסוימת עם צבע מסוים - ואז בכל פעם כשיעלו החששות - תביאי את הצורה המוחשית הזו שדמיינת לאותן החששות שיענו להן,
שיהיו שם לעשות סדר בדברים.
תני להם את המקום שלהן ואת הזמן שלהן ותרגישי אותן, ותשהי ברגש ובחוויה הגופנית הזו.
בצורה הזו, תהיי בטוחה גם שכלית, גם רגשית וגם גופנית,
ובצורה הזו תוכלי קצת להרגיע את החלק ההססן והחושש שבך כשתצטרכי.
בהצלחה רבה רבה יקרה!
ומזל טוב ענקי! 
ואין מצב.
הזכיר לי את זה ..