את מגיבה רגשית והוא מגיב שכלית..
ולכן כל השוני והפער
כתבת יפה
באמת משפחה, שלו, והוא זה שצריך לנהל את הקשר איתם לפי רצונו והבנתו..ויפה שהוא מתגבר..
[אם מפריע לך אולי אל תהיי לידו כשמדבר איתם או תבקשי שלא ידבר איתם לידך...כי זה רגיש לך...
לקח לי כמה שנים למצוא את אישתי, ואולי זה נראה קשה ותהליך מייגע ואינסופי.
אבל ב"ה זה יעבור ותמצאי את האחד שמחכה לך
)ועכשיו לאחר זמן מה אתה יכול להגיד על כך? ועל הזוגיות היום?
לבדוק את הגאווה של בן הזוג לעתיד. במיוחד "כמה הוא מבין שהוא חסר ומוכן לעבוד כדי להשתפר".
זוגיות אמיתית דורשת עבודת מידות רצינית ויסודית.
מי שמגיע לזוגיות במחשבה שהוא מושלם ורק השני צריך להשתנות, עלול או לקבל כאפה של החיים או למצוא את עצמו ללא זוגיות.
אז ב״ה התארסנו ואני מתחילה לנסות להתרגל למחשבה של כיסוי ראש, אפילו אמא שלי קנתה לי כמה ... אבל אני פשוט לא מצליחה לקשר בצורה שנראית סבירה, והבד מציק בכללי פשוט הקונספט של , יהיה לי בעד כמה זמן בד על הראש , הזוי לי. אני גם מאוד מאוד אוהבת את השיער שלי, איך מתמודדים עם הקושי המנטאלי של להתחיל ללבוש כיסוי ראש? בלי עוני, בלי חוסרים, בלי מצוקה.
שיש חיסון שעובד (ולא מתפוגג אחרי כמה חודשים) אלא כמה שנים טובות (10-5).
וגם אז אנחנו בידי שמיים כמו תמיד.. כל התקופה הזו באה להזכיר לנו, לטלטל אותנו עד היסוד, מה שולט בעולם (ושלמרבה ההפתעה זה לא אנחנו)
בסדר גמורמה שמכונה בפי אנשים "דור המיקרוגל" (רוצים הכל מוכן תוך דקה)
תגידו לי מה עושים עם בעל,
ביקשתי ממנו אתמול לשמור קצת על הילדה הייתי כבר גמוררה מעייפות
מותשת וחלשה, (חודש שני להריון) הוא היה אמור להתפלל מנחה מהר כי כבר תכף שקיעה ולא הסכים בשום אופן
הילדה צורחת, ואני חלשה ואין לי כח לקום לתפקד
הוא ממש כעס עלי איך שאני מזניחה אותה ואני כעסתי שהוא חושב שכל העולם יתפוצץ- הוא כרגע בתפילה...
לא נראה לי שתפילה כזאת מתקבלת כשהיא על חשבון הילדים והאשה
עכשיו אנחנו צריכים לנסוע שבת להורים שלי- הוא עושה הפגנות שהוא לא מגיע
הלך אתמול לסופר בשעה מאוחרת וקנה את כל השבת והוא מתכוון להשאר בבית ולשלוח אותי לבד להורים שלי
תגידו לי זה נורמלי ??
אני כבר מיואשת ולא יודעת מה לעשות אתו....
יש לו בעיה רצינית לבחור...
אני הייתי אומרת לו שאין בעיה ושאני גם לא חוזרת מההורים שלי עד הודעה חדשה.
תסעי להורייך ותשתפי אותם במה שקרה. אל תשמרי בבטן!
יש לו בעיית כעס או משהו? הוא לא נשמע בריא בנפשו
מה עובר עליו
כל פעם שצריך לנסוע להורים שלי הוא מארגן איזה באלגן לפני כן
כדי שלא יצטרך לבוא
אף פעם הוא לא עשה את זה באמת
אבל הפעם הוא נראה לי קצת יותר רציני
במקרים כאלה יש נטייה לסלוח ולהבליג ולבקש שלא יקרה יותר, או ללכת על ביצים לידו כדי שלא יסתובב לו משהו בראש פתאום...
אבל זה ממש לא בריא וסופו להתפוצץ! אני מכירה מקרים כאלו..
את חייבת רגע לשבת ולדבר איתו בנחת, לומר לו שאת לא מוכנה יותר לקבל יחס כזה, שאם יש לו בעיה עם המשפחה שלך שידבר על זה, שיספר לך מה עובר עליו כי זה ברור שיש פה עוד משהו... ושאם צריך אז תלכו לייעוץ זוגי או משהו בסגנון, כי ככה זה בלתי אפשרי להמשיך. בזוגיות תקינה אין איומים נשמה. חד וחלק.
ואם את רואה שזה לא נכנס ללבו והוא בהתגוננות, פשוט תרפי. תלכי להורייך, דברי איתם על המקרה הזה (ואני בטוחה שעוד היו מקרים דומים) ותבקשי להישאר אצלם עוד כמה ימים.. תראי לבעלך שגם את לא רק מאיימת, ושיתחיל לקחת אותך ברצינות ויפסיק עם משחקי הכוח האלה. הייתי מרחיקה לכת לומר שזה סוג קטנטן של אלימות רגשית מה שהוא עושה לך. אולי זה יגרום לו לקחת את עצמו בידיים. מקווה מאוד שתוכלו לפתור את זה בשיחה טובה ולא תצטרכי להגיע לשלב הזה של ללכת בלעדיו. אבל גם אם יקרה, לא קרה כלום, הכל טוב, את אישה חזקה ועצמאית שיכולה להתמודד עם הכל!
אגב, התפילה שלו אכן לא שווה כלום. לגמרי.
אי פעם!
דיברתי איתו (תאמינו לי שניסיתי לדבר איתו כל כך הרבה פעמים בעבר, והרגשתי שאין עם מי...)
ובאמת הוא היה קשוב, הסברנו אחד לשני מה מפריע לנו ומה חשוב לי שלא יעשה בשום מצב, גם אם הוא כועס מאד-
יש גבולות ויש דרך לדבר ולהתנהג.
אז בסוף יצא מזה טוב...ואני מרגישה שהיה לי נכון לפרוק כאן הכל כי כל כך היה לי קשה בבוקר
וכל כך כעסתי
ועכשיו יותר טוב
מקווה שנגיע לאיזו שהיא דרך שנכונה לנו , כי יש עוד הרבה על מה לעבוד
כל החיים....
באמת לא יהיה תחליף אף פעם לשיחה ותקשורת טובה מלב אל לב
הכוונה - תקשורת שכל אחד רואה ממש את *הלב* של השני/ה
ומבין
ויכול להזדהות
ולראות
ולא להיות שקופים
ולהסתכל לצרכים והרצונות והחלומות של השני בעיניים
והוא לשלנו
ומתוך כך יכולים לקרות פשוט קסמים... ממש כך
אם יש לו תחביב שהוא לא עשה הרבה זמן (כמו ספורט אקסטרים לדוגמא), שילך לעשות..
אם הוא אחד שאוהב אוכל אז מסעדה ברמה אבל ממש.. במקום שעוד לא הייתם..
וואי אחרי 10 שנים נשאר משהו שעוד לא נתת? איזה קשה חח
נראה לי כדאי שתשמרי את הכסף ליום הולדת, אחרת באמת לא יהיה לך מה לעשות כבר
אז אולי חנוכיה מכסף?
מלבד מתנה חומרית, לשקף לו באופן מוחשי ומרגש (שמתאים לו) כמה את מעריכה ואוהבת אותו. וכמה את מעריכה את כל ההשקעה והמאמץ מצידו.
אשרייך, מזל טוב!
אם הוא בכלל לא מבין בדברים האלו ... ?
מחשב / טלפון משוכלל.
תוכנה / מאגר תורני.
[איזה אשכול נחמד].
ללכת למלון רומנטי חלומי כמה לילות
אמאלה איזה כיף . תהנוווו , אל תבזבזי את זה על ניחושים או סתם דברים שישבו בבית
לכו תהנו בהם !!!! אפילו כמה אטרקצייות
היי לכולם,
פעם ראשונה שלי... עוקבת באנונימי
אני מרגישה קושי עצום בזוגיות שלנו לאחרונה וצריכה את עצתכם הטובה
אנחנו נשואים כמעט שנתיים עם ילד ב"ה
אני מאחרי הלידה מרגישה שקשה לי באינטימיות... קשה לי אפילו להסתכל לו בעיניים ולומר לו שאני אוהבת אותו
אני כבר לא נמשכת אליו כמו פעם. מגע לא גורם לי להרגיש פרפרים בבטן ואני כן שמחה אם נהיה יחד אבל יש לי כזה זבוב בראש שלא נותן לי מנוח. וגם כשאנחנו יחד זה לו כמו פעם זה כאילו שהאיכות ירדה
אני לא רוצה להיות בוטה חלילה...
אני לא יודעת מה קורה? מה נגמרה האהבה? אבל אני מעריכה אותו ואני שמחה שאני נשואה לו.
אני גם מרגישה שאני צריכה יותר חום ממנו לדוגמה אנחנו אסורים עכשיו כבר שבועיים וזה נראה כאילו זה כ"כ קל הוא לא אמר לי מילה שהוא מתגעגע שאני חסרה לו הוא משהו כזה.
זה פשוט גורם לי לבכות .
ואני לא לוקחת גלולות למניעה ( משתמשת במניעה לא הורמונלית) מה אפשר לעשות? זה אבוד?
אז אני מניח שהלידה עדיין טריה?
זה אומר שתשעה חודשים מתוך ה נגיד 20 חודשים, היית בהיריון.
יש לך תינוקי קטן שבן כמה הוא? בין חודש לשנה כן? זה אומר שעדיין יש השפעות הורמונליות על הגוף שלך אני חושב. וגם תינוק זה משנה מציאות. פתאום סדרי עדיפויות מקבלים תפנית ורואים דברים אחרת.
תדברו על זה ביחד. תגידי לו מה היית רוצה שהוא ישפר. רק תהיי מוכנה לזה שגם הוא אולי יגיד שהיה רוצה שתשפרי משהו.
משיכה שהייתה קיימת בהתחלה ונשחקה כן ניתנת לשימור. רק צריך קצת ללבות את הגחלת. זה לגמרי אפשרי. לדעתי אפילו לא צריך יועצים בשביל זה.
אני כותבת לך כמה דברים שחשבתי כשקרתי את מה שכתבת.
קחי מה שנראה לך מתאים לך.
1. כתבת שני דברים: מצד אחד את מרגישה ירידה ברגשות, מצד שני את צריכה יותר חום ממנו.
מה המקור של כל אחד מהדברים האלה?
זה סיבה ותוצאה?
או שלשניהם יש את אותו מקור?
אני לא יודעת להגיד לך מה לעשות, אבל אולי תסתכלי מזווית שתעזור לך לפענח מה קורה.
2. הנקה יכולה להרוג חשק. וכשאין חשק זה מקשה מאד מאד. להיות יחד מתוך חשק או לא מתוך חשק זה עולמות שונים לגמרי, וזה גם משפיע על הזוגיות כולה.
הנקה, חוץ מההורמונים, מביאה איתה עייפות שזה הורג חשק נוסף. למרות שאם את מדברת על שנה אז זה כבר היה אמור להתאזן (כלומר זה כבר גיל שהרבה ישנים בו נורמלי)
3. למה קשה לך באינטימיות?
האם זה באמת כי ירדה לך האהבה? אולי יש משהו שאת מתביישת ממנו? אולי את מרגישה שהשתנית אחרי הלידה? אולי ההנקה והאמהות עצמם נראים לך לא מושכים?
4. וחוץ מזה - את יודעת שתמיד מגיע השלב שיורדים הפרפרים. צריך לעבוד ליצור זמנים רומנטיים, זמנים של יחד של שיחה נעימה, לצאת קצת יחד, לחזור להיות זוג ולא רק הורים.
כמה דברים שכתבתי כאן בעבר (לא רק בפורום הזה)?
פשוט יש לי כ"כ הרבה לכתוב לך בכ"כ הרבה תחומים,
אז ברשותך אעתיק לך לכאן כמה דברים שכתבתי בכל התחומים האלה ומקווה שידבר אל ליבך
(ערכתי כמובן שיתאים בדיוק לך ובדקתי מילה מילה, מקווה שאין טעויות בכל זאת ) :
1.
לגבי השינוי שאת מרגישה בזוגיות:
רוצה לכתוב לך,
שאומנם את ובעלך נשארתם הזוג החמוד שהייתם,
אבל המציאות שלכם השתנתה לבלי היכר.
אם פעם הייתם זוג צעיר
ואח"כ זוג צעיר עם אישה בהריון
ואח"כ זוג צעיר עם אישה אחרי לידה
ואח"כ זוג צעיר שהאישה נהייתה גם לאמא
ואח"כ זוג צעיר שהאיש נהפך גם לאבא
ואח"כ זוג צעיר עם אישה מניקה
ואח"כ זוג צעיר שהמציאות של אסורים פתאום יותר קיימת ונוכחת בחיים
ואח"|כ זוג צעיר שכבר יש לו פז"ם של יותר משנתיים
ואח"כ זוג שמגלה לעיתים גם חוסר חשק
ואח"כ זוג שהגוף משתנה
ואח"כ זוג שמגלה את העייפות במלוא תפארתה ועוצמתה
ואח"כ זוג שיש לאישה חשש מכאב
אז בהחלט, יש המון המון שינויים!
במציאות!
המון!
לא פייר וגם לא נכון לשפוט את עצמכם של פעם לפני כל הטלטלות והשינויים האלה (כל שינוי, גם שינוי טוב הוא לא קל, קל וחומר ששינוי שלאו דווקא חיובי) לעצמכם של עכשיו.
כל זוג הכי מדהים ועם הכי הרבה תשוקה שהיה עובר את כל זה - זה היה משפיע עליו!
כל זוג!
והמציאות המשתנית משפיעה עלינו אין מה לעשות,
אז את במדהימותך ובכנות שלך והחוכמה שלך רוצה לטפל ישר וזה כ"כ כ"כ מדהים ומבורך וחשוב בעיני!!! ממש!
וכ"כ לא מובן מאליו!
ואיזה כיף לשמוע שלמרות כל השינויים את מאוד מעריכה אותו
ואת שמחה שאת נשואה לו!!!
אני באמת חושבת שעם ידע מתאים וכלים מתאימים תרגישו שיפור ע-צ-ו-ם, אני בטוחה בכך!
לאט לאט
לפרוק דבר דבר את כל השינויים שכתבתי למעלה,
ממש לגעת בכל אחד מהם ולהבין אותם ואיך אפשר לשפר
זה לגמרי לגמרי בר-שיפור, ובכמויות!
למשל (ממש על קצה המזלג) -
ואח"כ זוג צעיר עם אישה בהריון -
לברר איך ההריון השפיע עלייך, עליו, עליכם, ועל חיי האישות
ואח"כ זוג צעיר עם אישה אחרי לידה - איך הלידה השפיעה כנ"ל
האיזור וכל הגוף עבר חתיכת טראומה, ועוד פעם ראשונה,
ואיך כל השינוי והטראומה הזו והכאבים משפיעים על הנפש ועל הגוף
ואח"כ זוג צעיר שהאישה נהייתה גם לאמא - איך המעבר לאימהות השפיע כנ"ל,
מהי התפיסה של בעלך לגבי אמא?
האם יש לו תפיסה(מוטעית) שאומרתצ שאמא=דבר קדוש ולא מתאים שהיא תהיה גם מאהבת?
האם תפיסה אחרת שמעכבת?
האם לך יש תפיסה כזו?
ואח"כ זוג צעיר שהאיש נהפך גם לאבא - איך הוא תופס את האבהות האם הולך לו "חלק"?
יש לו מצב רוח טוב בכללי?
הוא ישן טוב וחיוני?
ואח"כ זוג צעיר עם אישה מניקה - איך ההנקה משפיעה?
הרבה פעמים היא מורידה חשק למשל
ואח"כ זוג צעיר שהמציאות של אסורים פתאום יותר קיימת ונוכחת בחיים - גם - לראות איך אנחנו אל מול מצבי חיים משתנים ותקופות זמן שיש או אין געגוע חידוש, ציפייה, שיגרה וכו'
ואח"|כ זוג צעיר שכבר יש לו פז"ם של יותר משנה - כנ"ל
ואח"כ זוג שמגלה לעיתים גם חוסר חשק - לברר האם יש חסמי חשק, ואם כן מהם ואיך לנטרל אותם (יכולים להיות ה-ר-ב-ה)
ואח"כ זוג שהגוף משתנה - גם לעבוד על דימוי הגוף ודימוי עצמי בכלל
שלך מול עצמך
שלך מול בעלך
מאוד יכול להשפיע גם.
ואח"כ זוג שמגלה את העייפות במלוא תפארתה ועוצמתה- הוווו זו נקודה שיכולה לגמרי להרוג כל טיפת חשק העייפות הזו!
והעוצמה שנתקלים בה פתאוטם במעבר חד מהפיכתנו להורים מדהימה אותי כל פעם מחדש!
או במילים אחרות: מה-זאת-העייפות-המטורפת-הזאת-למען-השם?!?!
2. לגבי התקופה שאתם אסורים שקשה לך עכשיו אולי יותר בה:
לפעמים עולה אצל האישה 0אולי גם אצל האיש) מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.
וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (ואולי כולן?) בזמן שאסורים.
וזה ממש לא סתם.
הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -
שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"
וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.
עכשיו,
בתקופה שאסורים,
ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,
ועוד אחרי הרבההה זמן שהייתם מותרים -
פתאום נלקחה מכם השפה הזו!
משניכם!
אז גם בעלך - זה קשה לו
כי הוא אוהב אותך
ורוצה להגיד את זה
להגיד את זה גם במגע
והוא לא יכול!!!
ואת, אוהבת אותו כל כך
ורוצה להיות קרובה אליו
אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!!!
ואז מה קורה?
למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- מממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...
ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!
ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -
*כי* כל כך אוהבים
*כי* כל כך קשה בלי המגע
אז מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי
וגם כדי לא ליפול.
אבל זה רק מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!
שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!
שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו
שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!
אם מבינים את השורש של זה,
את המקום ממנו הכל קורה -
זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.
זה לא שבעלך לא אוהב אותך פתאום
זה לא שהוא רוצה להתרחק ממך
וברור שגם לא את ממנו
זה בדיוק בדיוק להיפך!
שהוא כל כך אוהב אותך לכן זה כל כך קשה לו!!!
שאת כ"כ אוהבת אותו לכן כ"כ קשה לך!
וזה לא פחות ממדהים!
מדהים מדהים מדהים!
תראי את הקירבה הזו
הרצון הזה
האהבה הזו
איזה כיף ואיזו זכות שיש ביניכם את זה גם אחרי שנים של נישואין!
זה כ"כ לא מובן מאליו וממש לא כולם זוכים לכך!!!
המקום הזה שכתבת,
שדווקא כשאסורים את רוצה קירבה נפשית ומילולית וכו' - זה כ"כ טבעי ונורמלי ושמעתי את זה מכ"כ הרבה נשים (כולל אני עצמי
העניין הוא שלפעמים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך
ואז התסכול גדול שבעתיים
גם אין שפת המגע
וגם אין את שפת המילים
אז כאילו מה? אז מה כן יש?
מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?
מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?
מה, הוא כבר לא אוהב אותי?
מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?
מה יש לנו?!
אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!
יש ביניכם קשר שלם!!!
אהבה שלמה ואמיתית
אתם פשוט אנושיים!
פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!!!
והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!!!
עכשיו זה חשוב חשוב חשוב
אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן
וכ"כ למה?
כי דווקא בימים האלו,
הימים שאיש ואישתו אסורים,
הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".
הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש
אותו איש
או אותה אישה
יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה
ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם
ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי
ע"י קשרים אסורים ל"ע
או מריבות
ויכוחים
צעקות
חוסר הבנה
רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,
או לצחוק ממישהו אחר חלילה,
או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו
וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק
כיוון שאין ואקום בעולם.
איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.
וישר צריך למלא אותו!
כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"
ומפרש רש"י מים אין בו
אבל נחשים ועקרבים יש בו!
ז"א, אם אין את הקירבה
אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!!!
וצריך להיזהר שבעתיים!
צריך ל"סור מרע" שבעתיים!
ואז "לעשות טוב" שבעתיים
לא לדבר עם מישהו שאסור
לא לריב מריבות מכוערות
להמשיךלהבין אחד את השני
כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)
כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע
כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,
כן לדבר על הדברים
כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"
או בפתקים
או מחוות
או חיוך
כן להתמלא במה שכן יש
במה שכן היה
להיזכר בזה
לזכור את זה
להפנים את זה
להסניף את זה עמוק לתוכנו
ובשאר הזמן?
בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.
ולשחרר.
להרפות.
ככה זה.
אי אפשר תמיד מושלם.
אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*
זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו
זמן יותר לפיתוח תחביבים
זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר
זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר
זמן יותר לבקר הורים ומשפחה
זמן יותר לישון
זמן יותר לראות סדרותאולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג
וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו
זמן יותר לעצמו
לעבודה/לימוד תורה
לחברים
ליציאות עם משפחה וחברים
לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו
ואז
כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע
אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -
שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,
ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים
עוד יותר שמחים
עוד יותר *הם*
ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר
כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)
ואז יש גם את הגעגוע
והציפייה
והכמיהה
והתשוקה
ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!
ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.
אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"
שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,
שצריך מדי פעם להתאפס
לאפס אותו.
כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה
אבל כאשר מאפסים אותו
ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה
ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -
שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,
שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,
למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,
אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,
לדבר על הילדים החמודים
להקדיש יותר זמן לילדים החמודים
לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים
לרקוד
לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)
בילוי יזום יחד
שיחה טובה
מבט בעיניים א ר ו ך
ממש להעיר את הקירבה הזו
כמו שעון מעורר
ואז,
במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -
ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות
עם חברה
לצאת לאוויר עם מוזיקה
לישון
להסניף את הילדים
להתפלל על זה ולהתפלל בכלל
להתחזק
לראות סרט טוב
לראות תמונה שלכם יחד
ליצור משהו
לעזור למישהו - בטוב
ממש להתכוונן לזה!!!
לדבר את זה.
לשהות לבקש מהשם את זה.
במילים פשוטות.
כל יוםפ.
ואם קשה אז יותר חזק לבקש.
ותמיד תמיד לחשוב
מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -
אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?
ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?
וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!!!
וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!!!
בהצלחה!!!
לכולנו!
תמיד טוב להזכיר את זה לכל אחת ואחת מאיתנו
אז תודה לך על הזכות להזכיר זאת גם לעצמי
3. עוד לגבי חיי האישות והשינויים שלהם שיכולים לקרות בהם במהלך הנישואים:
יש להרבה מאוד זוגות פערים, ובפער הזה ברצון/בחשק/בתדירות/אחר בין בני הזוג במיוחד בתחום האישות,
יש מין מעגל הרסני כזה שבו בן הזוג שרוצה יותר מרגיש: אני לא אהוב, אני לא רצוי, לא רוצים בי, לא חושקים בי,
ואל מול זה בן הזוג שרוצה פחות מרגיש: מה דפוק בי? למה אני לא רוצה יותר? למה ל"כולם" (ממש שמרכאות!) זה הולך חלק ורק לי לא? מה לא בסדר בי? למה דוחקים בי? הצילוווו!
והמעגל הזה ממש מזין את עצמו -
בן הזוג שרוצה יותר מנסה -
השני לא רוצה - מרגיש שדוחקים בו - דוחה את זה -
בן הזוג שרצה יותר מרגיש כנ"ל לא אהוב וכו' -
ומנסה למחרת או לפני שוב "בכוח" הכוונה שאינטנסיביות כי הוא חייב להרגיש כמה שיותר מהר אהוב -
ואז בן הזוג השני עוד יותר מרגיש חנוק ולחוץ!
ואז שוב ושוב ושוב.
ממש כל אחד דורך לשני בלי כוונה על ה"כפתור הרגשי| שהכי כואב לו כרגע.
שלב ראשון יהיה קודם להביט בזה.
לזהות את זה.
לקבל את זה.
להבין את זה.
להבין את עצמנו.
לקבל את עצמנו.
פערים יש בין כל בני הזוג, באמת,
גם בנושא הזה יש לרוב מוחץ ככל הזוגות פערים - לפעמים האיש רוצה יותר והאישה פחות,
לפעמים האישה רוצה יותר והאיש פחות,
לפעמים אצל אותו הזוג (!) זה יכול להשתנות בתקופות החיים השונות
אבל תמיד יורגש הרגש הזה של התסכול.
זה באמת לא נעים להרגיש שלא אוהבים אותי או לא חושקים בי מספיק!
זה באמת לא נעים להרגיש שמשהו בי דפוק או למה אני לא כמו כולם או די כבר שיתנו לי ספייס!
זו הרגשה מאוד לגיטימית
לא צריך להוסיף לעצמנו רגשות אשמה *על עצמם ההרגשה הרעה הזו*
כי היא כ"כ כ"כ טבעית ונורמלי ואנושית!!!
ורק אחרי ההבנה הזו אפשר שנייה לחשוב מה אפשר לעשות?
איך כן להצליח לגשר על הפער?
אז אפשר לדבר עלזה
ושוב לדבר על זה בזמן אחר שיותר בנחת
ואפשר ליזום יום בשבוע שהוא "קבוע" ומעבר לכך אפשר אם רוצים להוסיף ספונטניות
ואפשר לחששוב על דרכים אחרות שבן הזוג השני יראה לראשון שהוא אוהב ורצוי וחושקים בו מלבד יחסים,
לדוגמא מילים טובות, תשומת לב, יחס אוהב, מתנות, פתקים, זמן איכות יחד, אמירה "אני אוהבת אותך ורוצה בך אך כרגע לא מתאים לי. אולי מחר? או אולי 5 דקות אעשה לך מסטג' מפנק במקום?"
משהו כזה - אמירה שיוצרת אצל השני בלב את הידיעה שהוא *כן|* מאוד מאוד אהוב ורצוי רק עכשיו לא מתאים ובפעם אחרת כן.
אפשר לחשוב על דרכים שבן הזוג שרוצה פחות לא ירגיש שהוא "נלחץ אל הקיר"
שהוא יותר יקשיב לרצון שלו.
הרצון כאן חשוב חשוב חשוב.
להקשיב לרצון שלו
לקצב שלו
למה מסב לו הנאה
להתרגל שהמטרה שלנו היא הקירבה הזוגית
היא ההנאה מהביחד שלנו
ולא הגעה לשיא או חדירה או אקט זה או אחר -
אלא עצם הקירבה היא היא המטרה.
לא להכניס לחצים,
להקשיב לגוף,
להיות נוכחים ברגע,
להתמלא בחיות (בשורוק) גם בפן העצמי-האישי
לפתח את העולם האישי ותחביבים ובכללי דימוי עצמי טוב
לפתח את המרחב הזוגי (לא רק האירוטי) ולהקדיש זמן, פניות, מקום, מאמץ ואנרגיה למרחב הזוגי ואח"כ גם האירוטי,
להכניס גיוון בחי האישות,
להכניס עומק בחיי האישות ולהעמיק את מה שקיים
ללמוד עוד על מנגנון ההנאה והחשק הנשי
ועל מנגנון ההנאה והחשק הגברי
ללמוד עוד ולהקשיב לגוף ולרצון
ללמוד עוד איך להגיע להנאה ואיזה מגע נעים לי
ללמוד איך לתקשר את זה נכון לבן/בת הזוג
להכיר יותר לעומק את הגוף שלנו ומה מסב לו הנאה, איפה, מתי, סוג מגע מסוים, מיקום מדויק, קצב מסוים, מהירות מסוימת וכנ"ל אצל בן הזוג,
להכניס אווירה נעימה בבית בכל היום ולא רק במיטה,
לדאוג שלא יהיו כאבים כלל
להרגיע ספקות הלכתיים אםפ יש או תפיסות מוטעות או חינוך מוטעה שהשתרשו מילדות
אם יש יובש בנרתיק – לשים ג'ל סיכה, וגם לדאוג שהאישה תהיה מגורה מספיק, לחכות בסבלנות את הזמן שדרוש לאישה כדי להגיע לכך ולא למהר מדי, כי אז האיזור של האישה עדיין יבש ועלולים להיות כאבים.
- לגלות עוד סוגי מגע נעימים, למשל ע"י המשחק "1-5" שבו אחד מבני הזוג בתורו "מטייל" על גופו של בן הזוג השני כל פעם במגע אחר: מגע מרפרף, מגע מסיבי יותר, עם קצות הציפורניים, עם כריות האצבעות, כמו מסאז' וכן הלאה, כל פעם באזור אחר בגוף, ובן הזוג השני רק אומר עד כמה נעים לו מ1-5.
מה שנעים – ממשיכים, מה שלא – עוצרים מיד.
- לדעת שכדי להגיע לאורגזמה נשית, צריך שלא יהיו הפרעות טרדות, מחשבות ודאגות במוח – כי אז האמיגדלה במוח פעילה ואי אפשר להפריש הורמונים של חשק מיני.
לכן לדאוג לפנות את המוח מטרדות, לדחות אותן לאח"כ, לנעול את הדלת עם מפתח, לשים מאוורר אם צריך, לנתק פלאפונים, לא לחשוב כל הזמן: "מה בן הזוג חושב עליי? איך אני נראית? אני שקטה מדי? קולנית מדי? הוא עושה טוב? אני עושה טוב?
פשוט לא לחשוב אלא להתרכז רק בהנאה וברגע בשלווה ובנחת.
- להכיר את הדגדגן, איזה מגע נעים, התמדה, סבלנות, קצב, אזור מדויק,
"טיזינג" – להתקרב – ולסגת, להתקרב ולסגת כדי ליצור תשוקה רבה יותר, תנוחות שונות שיכולות לגוון וגם ליצור מגע נעים יותר,
להוריד תחושת חובה מלהגיע לשיא – המטרה היא ההנאה והביחד לא ההגעה לשיא!
-היכרות וירטואלית מחדש בכאילו עם בן הזוג שלנו, יכול ליצור עניין וחשק
- חסמי חשק: דברים שיכולים לחסום את החשק וצריך לשחרר אותם:
גלולות,
תרופות (ללחץ דם, כולסטרול, דיכאון וחרדה),
תזונה לא מאוזנת
אלכוהול וסמים
חוסר פעילות גופנית
עייפות
לחץ וטרדות
הדחקת תחושות (כתוצאה מחינוך, או ביישנות או חוויות עבר)
ריצוי יתר (אישה שמרגישה שמיניות בשבילה היא שירות לבן הזוג – חייבים להפסיק עם זה! ולהיות יחד רק שרוצים ובוחרים!)
דימוי עצמי נמוך
קושי לקבל
חרדת ביצוע
חרדת דחייה
חשש מקירבה
רשימת מטלות
חסמים זוגיים
משבר ההורות
-חשק מיני ותשוקה זה לא דבר ספונטני ופאסיבי!
זה דבר אקטיבי לגמרי שאפשר לעורר!
לא מחכים לו שיבוא מהשמים,
אלא פועלים כדי ליצור אותו – להסיר חסמי חשק וחבלני חשק,
ליצור מרחב אירוטי (זמן פניות ומקום לאירוטיקה),
להשקיע בחידוש וגיוון ודברים טובים, כיפיים ורומנטיים,
להשקיע בהעמקת מה שכבר קיים
לטפל במה שדרוש טיפול – כמו דימוי עצמי נמוך או חסמים ממגע אינטימי.
-לדעת לתת ולדעת לקבל - לפעמים חושבים בטעות שרק לתת זה טוב.
אבל הלימוד (זה ממש לימוד!) של לדעת לקבל הוא כל כך משמעותי בכללי, ועבור חיי האישות הפרטי, ממש לאין ערוך!
גם לאישה וגם לאיש!
-אינטימיות טובה- חשוב לשתף לשתף לשתף בהכל- גם בטוב, גם ברע, גם בחלומות, גם בקשיים.
-התפתחות אישית טובה – בריאות הגוף, העצמה אישית, שמחה, יצירתיות, ביטוי עצמי - תורם רבות מאוד גם לזוגיות וגם למיניות.
-אווירה תומכת חשק- מגע פיזי, שחרור לחצים, זמן בלי הילדים, דיבור מעורר ומפרגן, חיבוקים ונשיקות.
-עוד כל מיני טיפים קטנים שיכולים גם לעזור קצת: חימום האווירה: חיבוק בבוקר, יום ללא הערות, הודעות חביבות במהלך היום, שנת צהריים, לחישות באוזן, חיבוק ארוך במשך היום, הפתעות נעימות, בגדים יפים, ארוחה קלה ומפנקת, שתייה חריפה, דיבור פתוח, שוקולד, מוזיקה, רחצה משותפת, ריח טוב, עמעום אורות, נר, לעשות עניין והתרגשות מההתפשטות, ללבוש לבנים יפים, מילים חמות, תאורה מחמיאה, ביגוד חלקי מחמיא.
-לצאת מהספונטניות – לקבוע זמם מראש. וחוץ מזה אפשר עוד בלי לחץ אם רוצים.
לתכנן זמן לרומנטיקה.
-שימוש בפנטזיות כדי לקרב בין בני הזוג- מימוש פנטזיות בזוגיות עצמה בטוב כמובן.
-תשוקה זו יצירה.
יוצרים תשוקה ע"י מרחב אירוטי, הסרת חסמים, עיסוק בזה, לימוד על זה, לא לחכות לתשוקה שתגיע משמים, אלא להתמיד עד שתהיה יצירה של תשוקה.
בהצלחה רבה רבה יקרה!
תודה לך נגמרו לי השמות! אם את במקרה מעבירה שיעורים בזוגיות אני אשמח ללמוד ממך
באמת את צודקת לגבי התקופה של ההרחקות היא מרחיקה ואז נוצר כזה מעגל
ותודה לכל העונים והעונות. כן אני מניקה, ואני כבר שנה אחרי לידה...
פתאום אני חושבת לעצמי מה אם נניח עכשיו שוב היריון? מהנקה להריון וככה חוזר בעצם זה קוטל את החשק לא?
אממ, בקשר לשאלתך אני לא "מעבירה שיעורים בזוגיות" אלא יועצת זוגית משפחתית ואישית בכובעי המקצועי
ואם תקראי בשרשור אחר כאן אז כן, ממש רציתי בנוסף לנ"ל לעשות מעין סדנת לימוד של כמה דברים חשובים מאוד לבנות הפורום, וזה עדיין לא יצא לפועל לצערי - פירטתי בשרשור למעלה למה
את יכולה לשלוח לי בפרטי וכאשר זה כן יצא לפועל כמובן שאודיע גם לך ב"ה
ובקשר לשאלה האחרונה שלך - יש מה לעשות גם אם זה הריון, לידה, הנקה וכו' וגם בין לבין,
ממש לא נגזר עלינו להיות בלי חשק כל החיים
אבל זה כבר דורש יותר פירוט פנים אל פנים שמכוון אלייך אישית, ולכל אחת ואחת, וקשה לכתוב משהו כללי בפלטפורמה של פורום שיספק מענה הולם לשאלה זו.
יישר כח על המאמר המקצועי המפורט.
הרשו לי סתם לזרוק כפפה, כדי שהפורום יוכל לתת מענה לבעלים שמגיעים מתוסכלים, בלי לדעת מה החלק שלהם שיביא אותם קרוב יותר למה שהם מחפשים, אולי מישהו/י מחברי/ות הפורום המכובד, יתנדב/תתנדב לשנות ולתקן את המאמר כך שיתאים לבעלים במצב דומה?
בכל מקרה יישר כח.
כבר עכשיו יש תועלת גדולה להבנת המערכת המשותפת
