פורום נשואים טריים (עמוד 292)

אני די בטוחה שאצל רוב הזוגות זה ככה.
כשרק מכירים יש התאהבות (בשאיפה, לא כולם זוכים..): אהבה עיוורת, את בטוחה שהוא מושלם.
בהמשך מגיעה האהבה האמיתית: את מגלה שיש לו חסרונות אבל לומדת לאהוב ולהעריך אותו למרות זאת.
את בשלב של ההתפכחות, מבינה שיש לו חסרונות. לדעתי פשוט תשחררי מזה. תביני שהוא צריך להיות הוא, ולא איזו דמות שיש לך בראש. תיזכרי מה הערכת בו.
אף אחד לא מושלם. לא אני, לא את ולא הוא. ועדיין הוא הגבר המדהים שלך, תתמקדי בטוב שלו.

אני כן חושבת שיש פה משהו שדורש תיקון או לפחות שיחה. התנהלות יום יומית לא מתחשבת אינה תקינה ויכולה להתפוצץ ליותר גרוע במצבים של לחץ. אני לא אומרת שהיא תחזור להעריץ אותו בלי שום ביקורת כמו פעם, אבל הביקורת צריכה להיאמר! ולא בדרכים עקיפות. אל תשאלי אותו מה הוא חושב עליך. תשבי איתו בשיחה רגועה ונעימה ותגידי לו מה לא טוב לך. תסבירי שאת מבינה את הקושי שלו, ושאת לא מצפה שהוא ישתנה תוך שבוע. אבל שישמור את המחשבה הזו איפושהו בראש שלו ושינסה לחשוב עליה ועליך ועל איך שזה משפיע על איך שהבית מתנהל.

את ממש צודקת שצריך לדבר על מה שמפריע, אחרת מגיעים לפיצוצים. לא כדאי לבוא לשיחה בגישה של : למה אתה כזה ונמאס לי שאתה ככה..
יותר בדגש על מה מפריע לך: קשה לי שהמדף מחכה כבר חודש שתתקין אותו, קשה לי שיוצאים מהבית ברגע האחרון.. קשה לי שהאחריות לקום היא רק עלי וכדומה..
מנסיוני.. חלק מהדברים הם בהחלט ברי שינוי ובשיחה טובה וחיובית (וכמה שפחות מאשימה) אפשר לעשות שינוי.
יש דברים שכנראה לא ישתנו.. ובהם עדיף לשחרר במקום לצבור תסכולים. בכל מקרה ככה זה אצלי, יש דברים שאני יודעת שלא משנה כמה אדבר, זה הבנאדם. לי עזר לשחרר ולהפסיק לצפות, במקום לפתוח כל פעם מחדש ולא לראות שינוי.

ות ב ק ש י ממנו שיעשה את הדברים שחשובים לך או לפחות שידע שדברים חשובים לך ותסבירי לו גם למה זה חשוב. ולפני שאת מבקשת ממנו תשאלי אותו איך רואה את הדברים ואם יש משהו בכללי שמפריע לו לא חייב שזה משהו בך

א. מה שכתבת ''שם דברים חשובים ושוכח וכו' ....אצלנו זה נקרא מוסכניק, מעיד על זה שהוא בלתי מרוכז בעליל.
ב. דחיינות...תופעה מוכרת אצל אלה שיש להם add וכו'.
ג. כישורי למידה...אולי קשה לו ללמוד לבד? יכול להיות שברגע שהוא פותח את הספר יוצא לנסיעה?

אני לא קובע כמובן אבל מתוך דברייך יוצא שיש לך אסטרונאוט מקסים בבית. אולי כיון לבדוק אותו.

אני מסכימה עם מופאסה, הדוגמאות שהבאת אופייניות להפרעות קשב וריכוז. תעשי גוגל.

שבסה''כ הוא תפקד סביר לכן לא טפלו בזה.

רחפנים (לא היפראקטיבים) הרבה פעמים נופלים בין הכסאות, בסוף איך שהוא מסתדרים כי הם חכמים.

כשרואים כאן את מה שאת כותבת, יש כאלה שמיד זה מה שקופץ להם לראש כי הם מכוונים לשם. זה לא אומר שזה ודאי, ולא אומר שחייבים להתייחס לזה. מה שטוב לך תקחי..

סימפטומים אבל הרגשה של "ירידת ערך".. והוא מקבל אותי כמו שאני ואוהב ולא מנסה לתקן... ממליצה לכולן, עם או בלי קשר למה שכתבת, לשמוע סדרת שיעורים של הרבנית רות ולדמן, באתר "קול הלשון".. מסבירה את ההבדל בין גברים לנשים ועוד המון... ולגבייך ספציפית, מה שמשותף לי ולך למשל זה באמת הקטע האחראי והיוזם בנו, לעומת בהם.. מהתייעצות עם רבנית שהלכתי אליה, גם כי הפריע לי, היא אמרה שיש כאלו אופיים.. אחד יותר פעיל, אחראי ויוזם ואחר פסיבי, יש לזה גם יתרונות.. זה ככה בכללי.. את יכולה גם להתייעץ עם מישהי, אפילו עם הרבנית ולדמן.. חיבוק בינתיים

כמו שכתבו לך זה תהליך שלומדים לראות אותו בצורה מציאותית ולא בהערצה עיוורת. אבל יש לזה המשך.
אחרי ההתפכחות אפשר להתחיל לראות אותו באמת, לא כמו שדמיינו בהתחלה. ואז החכמה האמיתית היא להתחיל להעריך את מה שמיוחד בו באמת, למרות שזה שונה ממה שחשבתי.
זו עבודה ללמוד את הכוחות שלו ובהם להתמקד, לוותר על מה שרציתי שהוא יהיה והוא לא, אבל אם עושים אותה היטב אפשר להתעשר מאד.
אם היום את מעריכה את מי שיוזם ומתקתק ואחראי, את יכולה להפתח לנק' מבט חדשה וללמוד מזה לעצמך, שאולי יש תכונות אחרות שיכולות להיות מוערכות ומשמעותיות בחיים אפילו יותר.
אולי בעלך הוא אדם חם, משקיע, נותן, אדם כזה שמי שנמצא לידו מקבל הרגשה טובה? אדם שיודע לראות טוב באחרים ולפרגן להם? אולי הוא אדם נינוח ולא בלחץ כל הזמן? אולי הוא אישיות שמחה מטבעו? אולי הדברים האלו ואולי אחרים,
מציעה לך לחשוב אם היו לך התכונות הטובות האלו שיש בו, איך זה היה משנה את החיים שלך. אולי תגלי שקבלת אוצרות גדולים ולא ידעת...

את חיבת להפריד בין המישור הזוגי והמשפחתי ובין המישור האישי של עבודת ה הפרטית:
יש את הנקודות שמפריעות לך כי הן פוגעות בהתנהלות הזוגית והמשפחתית (כגון בלאגן או דחיינות ואיחורים) - ששם שייך לשתף אותו בקושי שלך ולמצוא פתרון משותף לבעיה, ויש את הנושאים שהם בתחומי האחריות שלו (התפילה והלימוד שלו, למשל) - ששם זכותו להתנהל כמו שנעים לו ואת זו שצריכה לעשות את העבודה לקבל אותו ואת הבחירות שלו בחיים ואת זה שהוא לא מושלם. (את כן? לא בעיניו.. בעיניך!)

כמעט פספסתי את היום

קישור להרשמה

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f144

כדי להירשם את צריכה לציין שם של מישהי מהפורום הסגור שמכירה אותך אישית ויכולה לאשר למנהלות הפורום שמכירה אותך.

אם הייתי יכולה ללכת לקורס כזה זה היה מושלם אבל זה היה במסגרת העבודה שלו... מעניין אם יש כזה בפרטי

מי העביר את הקורס או שהוא יברר לך...
נשמע מעניין, אולי תשתפי אם תדעי מי זה...

ספר נפלא, ישן נושן אבל אחד הותיקים בתחום.

שנים רבות שהספר היה רב מכר עולמי, מנוסח נפלא.

 

מה שכן, חייב לומר שיש עליו מחלקות בגישה,

לכאורה הוא מאוד "גויי" בקטע של האינטרס האישי,

הוא מכוון לכך שתהיה נעים ומסביר פנים - כדי להשיג את האינטרס האישי שלך,

ולא באמת מתוך התעניינות באדם האחר.

 

ממליץ לקרוא את הספר, "ולייהד" אותו,

לקחת את הכלים כדי ללמוד באמת איך ניתן לקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך,

ולהתעניין באמת בזולת ולעשות לאחר טוב.

 

בהצלחה!

 

אותו סיפור.
למדתי הנה"ח בקורס קצר של כמה חודשים, ואני עובדת בזה ומאוד מרוצה

אם למדת בירושלים, אשמח לשמוע פרטים על הקורס הנהלת חשבונות, בפרטי או כאן, איך שנוח לך. גם אני רוצה ללמוד, ומתלבטת איפה כדאי.

אבל החלטתי לפי השעות ולפי המחיר ולפי המיקום. בתכלס, לא נראה לי כ"כ משנה איפה. אני למדתי במקום שבדיעבד הבנתי שיש לו שם מאוד טוב, אבל דווקא נפלנו על מרצה חדשה, שהיתה על הפנים... אז זה נראה לי עניין של מזל.

מה זה הנהלת חשבונות?
המשכורת טובה?
יש אפשרות לחזור לפעמים מוקדם?

והשאלה- איך התמודדת עם החברה?
עם התהיות למה עזבת?

הנה"ח זה מקצוע שיש לו הרבה ביקוש, כי כל עסק צריך אותו. זה בעיקרון לרשום כל הוצאה, וכל הכנסה, חישוב חודשי של תשלום מע"מ, חישוב שנתי של רווח והפסד (זה בדר"כ תפקיד של הרואה חשבון, אבל בתכלס עובדים יחד), הקורס הבסיסי נקרא סוג 1+2. אותו אני עשיתי. אפשר להתקדם וללמוד גם סוג 3, אפשר ללמוד גם חשבות שכר, ואז זה משדרג את הידע בשביל לחפש עבודה (אני לא עשיתי את הקורס, אבל הרו"ח אצלינו מנסה להוריד מעצמו עול, אז הוא הראה לי איך לעשות ואני עושה את המשכורות), אפשר להתקדם וללמוד גם ייעוץ מס. ועוד כל מיני. זאת אחת הסיבות שהלכתי על המקצוע הזה, כי ידעתי שאפשר להתקדם בו.
מבחינת משכורת: אני מקבלת בערך 40 לשעה ברוטו. נראה לי מאוד סביר למתחילה. אני כמעט שנה במקצוע.
ויש בזה הרבה משרות חלקיות, לדוג' בעסקים קטנים יותר, שאין הרבה הכנסות והוצאות כל יום, אז לא צריכים הנה"ח במשרה מלאה.
בקשר לחברה- האמת שכבר כמה שנים שעזבתי את ההוראה ולא עבדתי. כשעזבתי בבי"ס אחת המורות התקשרה אליי, וניסתה לשכנע אותי, ושאלה אותי מה אעשה? ואמרתי לה שה' גדול. היא שתקה ואיחלה לי בהצלחה.
חוץ מזה אף אחד לא אמר לי כלום. אני יודעת שהפריע להורים שלי שאני לא עושה כלום, כי הם יודעים מה היכולות שלי, והפריע להם שאני "מתבזבזת", אבל הם לא הציקו לי. אף אחד אחר לא ממש אמר משהו, אבל בכללי אני אחת ששמה פס על מה שאומרים ועושה מה שטוב ונוח לי.
עבדתי בבי"ס לא דתי (עם ילדים מאוד קשים) והרגשתי שהמורות שם ראו את הבי"ס והעבודה כפרוייקט חייהם, ואני הרגשתי שכרגע פרוייקט חיי זה הבית והילדים שלי, ואני לא יכולה ולא רוצה לתת את כל כולי לביה"ס, ואז להגיע הביתה לילדים שלי כשאני עצבנית. אז החלפתי מקצוע בידיעה שאני עושה לביתי, ולבריאות הנפשית שלי. ומי שמעקם את האף- יהיה לו אף עקום...

וואו!! כמה נכון כתבת!
תיארת את התחושות שלי כשאני באה הביתה ואני כועסת על ילדיי, אז מה עשיתי בזה?

תכלס, אני צריכה לחשוב על עצמי ועל המשפחה שלי. הבעיה היא שיש לי 6 גיסות שכולן מורות וגננות ואני אהיה היחידה שפורשת... בגלל זה שאלתי איך התייחסת לחברה..
ובאופן כללי, החברה שלנו ממש תופסת ממי שהיא מורה... וכל מי שעושה משהו אחר זה: עובדת סוציאלית, מרפאה בעיסוק, פיזיוטרפייה, אחות... זה האופציות שהחברה נותנת..

מורות וגננות, אבל דווקא מאוד מפרגנים לי ושמחים שאני מרוצה בעבודה שלי.
נראה לי שכולם מבינים שזה מקצוע שלא מתאים לכולם.

יש לי שאלה. האם חשבת בהתחלה לעשות הסבה ללמד מקצוע אחר? נגיע ממתמטיקה להיסטוריה/ מדעים/ חינוך מיוחד/ ספורט וכו'
או שמיד אמרת לעצמך שזה לא זה?

הבעיה שלי היא לא עם המתמטיקה. אני אוהבת מתמטיקה מאוד, נהנית להסביר, וגם מצליחה בזה מאוד (מגיל תיכון אני מוסרת שיעורים פרטיים, ועזרתי לחברות ללמוד לבגרויות ולעבור אותן וכו). הבעיה שלי היא המשמעת בכיתות. וזה לא ממש משנה גיל

אבל ממש כל הזמן את עם עצמך ועם העבודה הקשה וההתמודדות היום יומית- לדעתי לגמרי שווה לעשות הכל כדי להנות בעבודה, ואם לא להנות אז ודאי וודאי שלא לסבול- שום עבודה לא מצדיקה סבל יום יומי, ושום הרמת גבה של גיסה לא שוות את הסיוט הזה של לצאת לעוד יום של הוראה

ממני, שהייתה מורה חמש שנים וברחה כל עוד נפשה בה- היום זה ממש ברור לי שאסור לעבוד במקום ששונאים, בכל מחיר צריך לחפש מקום אחר

אני לא מהתחום, אבל יכול להיות שזה גילאי יסודי?
אם כן, אולי יעזור לעבור ללמד כיתות גבוהות יותר?
אני מניחה שאם מגישים לבגרות 5 יחידות זה משתפר, כי התלמידים מגיעים עם יותר מוטיבציה ללמוד

ניסיתי גם יסודי וגם תיכון

נניח לעבור מגיל יסודי לחטיבה או תיכון או להיפך?

לעבור למצטיינים? נערי מניפה/הילה?

בעקרון מורים לחשבון זה מצרך מבוקש כיום

ניסיתי,
עברתי מיסודי לחטיבה ומשם לתיכון

דתי/ חילוני
חלשים/ מצטיינים

את מלמדת?
אם יסודי, נדמה לי שבתיכון הרבה פחות מזלזלים במתמטיקה....

עריכה: עכשיו רואה שחשבו על זה לפני... מה עם חוגים למחוננים וכאלה דברים?
וכן שיעורים פרטיים?

יסודי, חטיבת ביניים ותיכון
לימדתי את כל הרמות

עבודה כמתרגלת? שם אין את בעיית המשמעת.. יש גם אפשרות ללמד שיעורים פרטיים ברשת דרל אצר שנדמה לי של משרד החינוך.

ואולי אפילו תואר ראשון.

אפשר אולי להיות מתרגלים במוסד אקדמי.

שם רק מסבירים ואין בעיות משמעת..

המצב לא טוב יותר מבחינת משמעת?
זה לפחות הרושם שקיבלתי

שמים 2 3 סיכות להחזיק אותו בסיבוב ואחכ שמים כיסוי

ש אופציה להשים את השיער בלי לאסוף אותו או שזה לא טוב?

אני מגלגלת את השיער ושמה סיכה בקצה. קוקו עושה לי כאבי ראש.

את יכולה לחפש ביוטיוב סרטון של חן כלפון על טעויות בקשירת כיסוי ראש. היא מסבירה את זה.

1. להסתפר קצר קצר
2. להסתפר קצר (עד הכתפיים) ואז פשוט לעשות קוקו גבוה.
3. קוקו גבוה מאוד ולסובב לקוקס עם עוד גומיה. כשהקוקו נמוך הכל מתפרק המטפלת..

זה לגבי שיער ארוך כי יש לי שיער גולש עד אמצע הגב

עם 2 סיכות סבתא מ2 צדדים,

ומחזיק מעולה.

(בלי גומיה. זה עושה כאבי ראש)

אולי בגלל זה כואב לך הראש.

אמא שלי כזאת. והיא מסתדרת מצוין בלי גומיה. (לא מבינה איך) בובו ומטפחת וזה בסדר לה.
השאלה גם באלו מטפחות את משתמשת.
צעיפים שצריך לסובב הרבה. גם ניראה לי יכולים לגרום לכאבי ראש.

שיער לא אסוף זה יכול לגרום לכיסוי ליפול? כי באלי שלא יהיה לחץ על הראש שלי והדבר היחיד שאני מפחדת ממנו שהשיער לא אסוף אם פתאום הכיסוי יפול או יעוף ברוח אז כל השיער יתפזר לי ואני אחת שיש לה שיער יפה ומטופח ואני תמיד משקיעה בשיער שלי

סוף סוף לא יהיה לי לחץ על הראש והשיער שלי יהיה משוחרר

ואולי חלק מהן נפל להן הכיסוי

את הקצוות אני ממש מסובבת סביב הקוקס עד שזה חזק ויציב ואז שמה את הבובו.

עם גומיה וסיכות ממש לא נוח לי וגם תולש לי שיער ועושה לי קשירות

אני עושה גולגול ושמה סיכת מקור זה אחד הדברים! ממש נח

הכי טוב מקור

ואולי גם תזכורת לפני הפעם הבאה שמגיעים לשם.

לאמא שלך יש ניסיון בגידול ילדים והיא בטח סומכת עליה
אם זה דברים שאתה מתנגד אליהם זה משהו אחד, אבל אם זה דברים כמו שכתבת - מה אכפת לך שתקשיב לאמא שלה? תחשוב על זה שניכם מרוויחים שמישהו עם ניסיון אומר לכם את דעתו ..

בכל מקרה אם זה מפריע לך דבר עם אשתך. אולי תחשוב עם עצמך קודם מה מפריע לך בזה - כלומר למה *בדיוק* זה מעצבן אותך, ואז דברו ותמצאו את הפתרון ביניכם

אין צורך לאגור כעסים ותסכולים. אפשר פשוט לבקש את מה שחשוב לך

תכשל בטוח

תעשה את זה בחכמה

יש עוד דברים? היא מודעת לכך שאתה לא מעוניין בכך? היא מביעה את מה שאתה טוען ש"היא יודעת יותר טוב"? כי זה נשמע לי כמו סבתא עם מנואליות של "הכל הולך" בלי לשים לב שיש הו ררים בסיפור..

אמא של אישתי אישה שחושבת שהיא קובעת בהכול ולאף אחד אין זכות להעיר לה היה לי איתה כמה משקעים ואישתי לא יודעת לעמוד מולה אבל כבר זה נוגע בילדים ואני מעדיף לא להכינס איתה שוב לעוד מערבולת של ריב ומראה לאישתי תמעשים שלה וביא לטובתה ולא מעירה להה

אם אתה אומר לה בנחת ובכבוד "אנחנו עדיין לא נותנים לילד דגים" איך היא מגיבה?

ואם זה בבית שלך אז תתערב אבל בנחת.

אז הוא אכל דגים. או הילד החזיק את התינוק.
אז היית קם להשגיח במקום להתפוצץ מזה. זה לא נשמע דברים חמורים בשביל לפוצץ.

אולי קשה לך ליראות שאישתך לא יודעת לעמוד מולה. כניראה בעיה של שנים ולא התחיל מהנכד.
יש אמאות שתלטניות ולא תוכל לשנות. עם הזמן להתרחק

לא ניראה לי ששוה להרוס את השלום בית על אמא שלה.

מציעה לך לבקש מאישתך שתלכו ביחד ליועצת זוגית. כי אתה רוצה ללמוד איך להתמודד ולכבד את אמא שלה.
אשתך תקבל ממנה יותר ממך. והיא כבר תדע ללמד אותה איך לשים גבולות.

זה מתחיל בהתערבויות קטנות,ואם נותנים לזה מקום,זה יכול הגיע להתערבויות גדולות יותר

לפי הדוגמאות שלך ולפי מה שאתה כותב...
סך הכל ניתן לתת קצת מקום להורים בחיים.
אולי תשוחחו בניכם , תתאמו מהו "הגבול" (לא הילד הוא הגבול אלא איזו התערבות היא נורמאלית ומתקבלת ואיזה לא)

הרי סך הכל מותר לחמתך לדבר ולומר את דעתה והסחירה אם להקשיב היא שלכם, ב"ה למבוגרים יש ניסיון וניתן ללמוד מהם.
אגב דג זה באמת ממש בריא בונה את העצם ;)
אולי אתה לחוץ שיתערבו לך בחיים?

אין מה להתמודד איתה
הדרך היחדה להתמודד עם זה זה להסכים עם אשתך ולעשות לה מצפון כאילו אתה מוותר כי אתה לא רוצה לריב וחשוב לך השלום בית
ואז היא תרגיש עם עצמה רע שהיא כאילו שתלטנית ואתה כל פעם צריך לוותר בשביל הזוגיות והיא אף פעם לא מקריבה כלום
זה עובד מנסיון מר (עליתי על התבונה הזו רק אחרי חמש שנים שלוש ילדים ו....

באמת. ושאתה יודע שרוצה את טובתכם וגם אתה לא רוצה לפגוע בה. ואז הבעיה תהיה רק במה שאתה ממש לא מסכים לו, ולא בעיה עקרונית עם כל מה שהיא אומרת. ובכלל, כמה שיחסך יהיה יותר חיובי לחם ולחמות, האוירה יותר בריאה- גם כלפי אשתך וגם דוגמה לילדים.

קודם כל, מבינה את הקושי, לא פשוט. אבל זה קורה להרבה זוגות, במיוחד כשמדובר בילד ראשון, לכן תבין את אשתך, מאוד קשה להיות אמא פתאום והאישיות שהכי הגיוני לפנות אליה היא אמא...ואין מה להגיד, אמהות, סבתות יודעות טוב יותר (תחשוב גם שתכלס- גם הסבתא, רק רוצה לתת טוב לבן שלך...אולי גם מדובר בנכד ראשון אז גם הסבתא לא יודעת עוד גבולות ורק רוצה להעניק...)

אני לא אומרת את זה כדי שתקבל את המצב כעובדה שצריך להשלים איתה, אלא ממקום שתכיל את המצב של אשתך..גם אני פניתי הרבה לאמא שלי, אתה רוצה להעניק לבן שלך את הטוב ביותר, כל ספר והמלצות שתקראו לא יהיה אותו דבר כמו פנייה לאמא,

עם זאת, אני חושבת שכדאי למצוא איזון, זה יגיע עם הזמן שאשתך תקבל יותר ביטחון באמהות שלה ותוכל להציב עובדות בשטח ולהגיד אמירות כמו "אנחנו לא מסכימים ככה וככה.." "אנחנו החלטנו ש..." כדי לגרום לאיזון בין לשמוע המלצה לאדם שחשוב לאשתך להקשיב לו לבין מציאת הגבולות שלכם כהורים..

מציעה לאט ובטוח, בגילאים קטנים כשהילד כל שנייה גדל ודברים בו משתנים, מה מותר, מה אסור, להשכיב על הבטן, מתי לתת אוכל וכו' וכו' זה קשה אבל אחר כך זה כבר יותר קל..

בהצלחה!

יש כאלה שמסתדרות עפ פאשמינות עבות, אני אף פעם לא הסתדרתי, יש כאלה שרק כובעים, יש מטפחות עם גומי מאחור שמסתדרות תיק תק, יש מטפחות מעוצבות שאני לדוגמא מאוד אוהבת, יש בובואים שמסדרים הכל.. ועוד ועוד.... פשוט תנסי מה שאת מתחברת אליו עד שתמצאי את מה שיושב לך הכי יפה. לשאלתך על שיער אסוף - לדעתי חובה, אחרת הכיסוי מחליק.

שלמות.

בובון, בובו, ברטון, סרט מונע החלקה, סיכות ועוד.
את יכולה פשוט לנסות את זה בבית

מעדיפים שיהיה פחות פאדיחות עם כיסוי ראש.. .

והלוואי ולאף אחת לא יהיה פאדיחות עם הכיסוי ראש שלה

אתן לא מעוניינות להשתתף, לא צריך, אבל למה לתקוף?
היא ניק חדש, זו הודעה ראשונה שלה, למה להגיב בעצבים או לרדת על שגיאה בהודעה שלה?

עם כינוי אחר ומעלה את אותה בקשה .

זה פעם ראשונה שלי שאני פותחת שרשור בגלל שראיתי שקרשורים קודמים וזה הצחיק אותי אז רציתי לפתוח עוד אחד

אותו ניק פותח כל פעם פצלש חדש
וכותב את אותה הודעה
פדיחות על כיסוי ראש

וכל מיני פדיחות על דברים שהצניעות יפה להם
)בדכ זה מגיע גם לשרשורפלצת מיותר)

)ראי שרשורים קודמים)

ולא בפורום מעורב.

ולא בפורום מעורב.

הגמ' אומרת שיער באשה ערוה.

 

משמע שזה מקום מוצנע..

 

לאור זאת,

מה היה קורה אם הייתי פותח פה שרשור "היי בנות, בואו תעשו שרשור חצאיות: למי נפל, איפה, מתי, מי האנשים שראו...".

 

היו אוכלים אותי בלי מלח...

הכי טוב לדבר על זה

מתנה קטנה וצנועה.
נשואים 4 שנים. דוסים.

תמונה שלכם לחדר שינה

לילה בצימר בצפון או משהו בסגנון..

אם זה מעבר לתקציב, מטפחת מעוצבת

לדעתי הכי כיף בגלל שזה יום של שני בני הזוג לעשות משהו ביחד שאוהבים.
לא חייבים להוציא על זה המון כסף, לשבת עם פיקניק נחמד בחוף ים/ מעיין לבד לא עולה הרבה.
ללכת לבית קפה/ קונצרט/ הצגה ביחד.
פעם הכנתי לבעלי הפתעה בבית. סידרתי על המרפסת שטיחים, מזרונים, כריות כמו זולה. הדלקתי מלא נרות בתוך צנצנות וכוסות. והכנתי עוגה יפה וארוחת ערב קלה. הגדולים שמרו על הקטנים שהיו בבית באותו יום. ולנו היתה שעה- שעתיים זוגיים נחמדים.
אם יותר בקטע של מתנות אז ממש אישי, מה התחביבים, מה אוהבים...

עזרתם

אל תשאיר אותנו במתח

מה קנית???

הכנתי עוגה בהפתעה, קניתי בלונים ונרות יפים כאלה.
קניתי מסגרת קולאז' כזו ופיתחתי תמונות.

 

תיכננתי עוד משהו, אבל בעז"ה לפעם הבאה.

בגוגל הכל מצוי ונגיש.

מה זה אומר קטנות?

ערכת טיפוח מללין / סבון / בודי-שופ וכו' לרוב הנשים תמיד כיף לקבל.
אפשר גם ערכה של איפור מסופר פארם, תעזר בדיילת...
סידור חדש (אפשר עם השם שלה) אם אתם בעלי נוסח שונה, תוודא איתה שהיא מחליפה...
זר פרחים ענק ומושקע (אפשר גם ביום הראשון שישמח אותה למהלך השבוע)
ספר שאתה יודע שהיא אוהבת
שובר לאיזו מסעדה שהיא אוהבת כדי שבתוך כל העומס והלחץ יהיה לה קצת זמן לשבת עם עצמה ולהרגע.
שובר למסאג' מרגיע ללפני החתונה (אני קיבלתי מהמדריכת כלות המהממת שלי. מומלץ ליום לפני החתונה להרגיע את הנפש)...
בושם (תביא לה את זה עם דוגמית למקרה שהיא תרצה להריח ולהחליף)
וכו וכו

הכי חשוב שזה יהיה בתקציב שלך, שזה ייעשה מתוך שמחה ולא מתוך לחץ.
והעיקר המכתבים

אשרייך.

שלחתי לך בפרטי