לכל הנשואים הטריים
רציתי לשאול רק כדי לקבל פרופורציות
כמה בערך יצא לכם לשלם על החתונה שלכם?
האם ההורים של כל צד שילמו?
האם הזוג שילם על החתונה?
האם שילמתם על החתונה מהמתנות?
תודה רבה לכל העונים
מבינה את התסכול שלך
אבל גם שמחה בשבילך - יש לך דוגמה
אבל חוץ מזה, לכל אחד יש על מה לעבוד בזוגיות שלו.
כשהם גם יתחתנו נראה לך שהכל יהיה ככה פשוט אצלם?
אין כזה דבר.
תראי לי זוג שככה פשוט אצלו.
זה לא עובד ככה.
הלוואי, אם זה היה עובד ככה כולנו היינו מחפשים את האחד הזה.
ברור שקשה להתעלם מזה במיוחד שזה נקודה שישבה עלייך כל החיים,
אני מבינה את הקושי ואת התסכול, בוודאי כשאת רואה אצלם משהו שהיית רוצה גם
זה לא פשוט.
אני גם כשזה קרה לי - כן, זה קרה גם לי שהייתי עם גיסתי וגיס שלי - והם בתור נשואים.
והם כל כך זרמו והיה להם כיף וחיוכים והכל היה נראה כל כך ורוד, הראו לנו תמונות מהטיול שלהם
והתחלתי לחשוב שהזוגיות שלהם הרבה יותר שווה משלנו,
דווקא במצב הזה שהייתי היה לי תקופה ממש קשה
וסתם סבלתי שם..
אני חושבת שיש לי מה ללמוד ממנה
אבל חשוב לי לציין - הזוג הזה לא תמיד היה עם פרפרים
אני זוכרת שבתות וזמנים שהפרצוף שלה היה חמוץ כי תקשיבי לכלם יש תקופות קשות,
אבל מה שזה שלימד אותי שאפשר לעבוד על זה,
וכמה שזה נראה קשה וייאוש כזה, זה ניתן לשינוי,
וגם - לא לשכוח - לא תמיד קשה לנו..
אנחנו נוטים לספר לכולם כשקשה, לא רק את
גם אני
זה טבעי
זה משחרר
וזה מצוין
זה טבעי להשוות
זה טבעי לקנאות
הייתי אומרת לא להפגש עם הזוג הזה אם זה גורם לך לערעור בזוגיות
אבל לא בדיוק אפשרי..
אז אני מציעה - תלמדי ממנה איך לזרום
ואל תשכחי, לכל אחד יש משהו שהוא צריך לעבוד עליו בזוגיות ואי אפשר לברוח מזה...
שולחת לך חיבוק
הצלחות!!

אני אכתוב פה בכלליות-
תודה על התגובות שלכן..
אני לומדת מהן הרבה ומתחזקת.
אני יודעת שאני בכיוון הנכון, תמיד, ושהקב"ה מלווה אותי בכל צעד ועושה את הטוב ביותר בשבילי גם אם זה נראה לעיניים שלי עקום.
זה באמת מתבטא בכל דבר. גם בקשיים שלי ובמבחני האופי שאני עומדת מולם.
בהקשר לזוגיות שלי, אני באמת מודה שיש לי את המוקשים שלי, ואני יודעת שהרבה ממה שעולה לי מול בעלי זה ממש שלי מפעם.. כמו שכתבת שוקולד פרה ,
אני מרגישה שזכיתי, כי באורח פלא בכל פעם שאנחנו אחרי התרסקות זוגית ונדמה שזהו, נגמר לנו הכוח, פתאום אנחנו מגלים שאנחנו לא רוצים לוותר, ואז מגיעים ימים של יונה עם עלה של זית, וזה שווה את זה.
פתאום אני מגלה את בעלי, שהוא באמת בבסיס עם כל ה"קווים האוטיסטים" אבל כל כך לומד ומתאמץ בשבילי, ואוהב אותי באופן שאני נדהמת.
זה לא מובן לי מאליו שאני משתפת אותו לגבי הקנאה שלי באשתו לעתיד של אחיו, והוא מקשיב לי, תומך בי,
שואל אותי אם אני בסדר,
אומר לי שזה בראש שלי, ומתנהג איתי באופן רך ומעורר השראה.
אני חושבת שיש סיבה, שה' דואג לחבר אותנו כל פעם שאנחנו ניתקים, כי בעצם, אני מגלה שהוא מתפתח כאדם ובעיקר כבן זוג, ושהוא משקף לי מראה קשה וכואבת על עצמי.
וגם השיעור הזה, של לראות את בעלי הפשוט, שלא צריך שאתייחס אליו כשאנחנו עם חברים או משפחה שלי,
ואת הגיסה לעתיד שלא צריכה יותר מידי ולא באה בדרישות , ולא מבקרת, אלא באה עם המון קבלה,
השיעור של לקבל , את עצמי, אנשים, מצבים , גם כשזה לא בדיוק מה שציפיתי לפרטי פרטים
בשביל מישהי כמוני זה *ה* שיעור לחיים...
ולראות את זה ולהעריך את זה זה חתיכת מתנה מבחינתי.
אז אני שמחה שאני רואה את זה, ואני מוקירה את המפגשים הלא פשוטים שהוא מזמן לי, בבעלי, בגיסתי שאני מקווה שרק נתקרב ונתחבר יותר כי היא באמת מקסימה אמיתית , כדי לתת לי הזדמנות לאחות בעצמי פצעים ישנים אפילו שהם מתחת לפני השטח ולא תמיד ברור לי מה מקורם.
אני מרגישה שבכל קושי יש ברכה זה לא סתם קלישאה.
וכן קשה לי מולה, כי יש בה משהו מטבעה שבי אין
אבל כשיש לי את היכולת לזהות את זה אני גם יכולה להיות מודעת לעצמי ולקחת על עצמי יותר מאיך שאחרים מתמודדים או מתנהגים ולהשפיע יותר טוב במערכות היחסים שלי בחיים, בראש ובראשונה מול בן זוגי והמשפחה שלי.
היא יותר זורמת ואני קפדנית, היא מקבלת אני ביקורתית.
אז יש לי צ'אנס , ועם חבר טוב לצידי , לעשות עבודה במסלול שלי.
בלי קשר אליה או לקנאה שלי אליה, שזה באמת דבר מעצבן שפוגע לי מאוד באיכות החיים,
אני ממש מתפעלת מבעלי שככה מכיל אותי ואת הרגשות החסרי ביטחון האלה שלי בכזו גבורה ואהבה. אין לי ספק שרק זה מראה לי אותו באור מיוחד, כמה שהוא בשבילי. כמה שהוא פה, ואוהב למרות הכל, וחושב עלי הכי טוב גם כשאני בחולשתי המקולקלת.
תודה להוא מלמעלה שמזווג זיווגים "ינחני במעגלי צדק למען שמו" , אני הולכת במעגלים בדרך שלא ברורה לי, אבל במסלול שלו. (אולי לא זו הכוונה אבל בהרגשה שלי זה הקטע.. הוא מוביל אותי בכל מיני מעגלים שהם בעצם כן נכונים לי, אפילו שזה סיבובים סיבובים ולא תמיד מרגישים שמגיעים למטרה או לאיפה שרוצים להגיע)..
ותודה לכן על מילות החוכמה והתבונה הנפשית שלכן באות הפורום... אני מרגישה שקל לי יותר לא להיות קשה עם עצמי בנוגע לזה בזכותכן.. @סודית
ובאמת שיש לי ממי ללמוד איך להשתפר ולקבל השראה ללהיות בת זוג שלא עושה עניין @M16 @כלה נאה
תמיד מוזמנות לכתוב לי עוד אני לומדת מהכלללל...

כשאת מרגישה מפגרת כלשונך יהיה לך הרבה יותר קשה לצאת מהקנאה
היא תלפות אותך יותר חזק.
תרפי ולאט לאט תנסי לעבוד עליה.
הדרך הכי נוחה לעבוד על הקנאה היא לא להעמיד את כל האנשים תחת סרגל אחד
עשו לנו את זה מילדות כתלמידים.
לכולם היה אותו מבחן עם אותו דירוג ציונים
במקום לתת לכל אחד את המקום והייחודיות שלו.
תראי מה מיוחד בך ותפתחי אותו.
תשאלי את עצמך מה הייעוד המיוחד שלך בחיים?
כשתתבוני בייחודיות שלך ותפתחי אותה הקנאה לאט לאט תיעלם
כי את והחברה תהיו עולמות נפרדים
ולכל אחת יהיה את המקום שלה
שנה טובה
מוזמנים לשאולדורשת קרבתךאחרונהלא ניתן לשכוח חוויות שאדם חווה אך ניתן להפוך אותם ל"לא רלוונטיים".
איזה דברים נחמדים אפשר לעשות עם הבעל ביום יום,
כאלה שמחזקים את הקשר הטוב והכייפי, אבל לא דורשים טיולים והכנות כמו לפני מחנה...
תודה לכל הרעיוניסטיים!!
נפש חיה.אשמח להתייעצויות אנחנו נשואים באושר עם 6 ילדים ב"ה בתקופה האחרונה בעלי ירד מהדת עד כדי כך שהוא מעשן בשבת, מאז שהוא סיפר לי אני שבורה ומאוד קשה לי אנחנו ממש לא בכוון שלפרק את התא המשפחתי אנחנו מאוד אוהבים ורוצים להמשיך לחיות יחד, קשה לי לקבל את המצב הוא גם רוצה אחרי החגים שנספר לילדים אני מאוד חוששת מהענין שזה יפגע בהם,
יש בעלי מקצוע שמתעסקים בנק' ספציפית זו
עמותה מוכרת, אולי מישהו כאן זוכר את שמה
יש מצב לא להתגרש. צריך שיקול דעת הכלה מתינות ועוד כמה דברים
כן. זה יפגע בילדים. החיים זה לא פיקניק.
לא. אין חובה כעת לספר. תעכלו את זה קודם ביניכם.
בדיוק מכיר זוג ממש במצב דומה.. בהצלחה
אני מכירה
סימפטי, נחמד ומקצועי
מה הסיכוי שיש אותו שם לאותה התמחות?
אם אתה מתייחס לעבודה כצורך טכני יבש, אילוץ מעיק, זה באמת יגרום להרגשה שאתה מתאר.
תנסה לשנות את ההסתכלות- העבודה היא מצווה עצומה, קיום רצון 'ה', הבאת פרנסה למשפחתך, גמילות חסד הכי גדולה שיש, דאגה לכל צריכהם של אשתך וילד(י)ך. אל תתיחס לזה עכשיו כאילוץ. נכון שהיית וצה אחרת, אבל כרגע זה המצב שהקב"ה זימן לך וזה הדבר הכי רצוי עיניו במצב זה. עכשיו זה הלכתחילה.
כתבת "אין לי כח וחשק לשום אידיאל/ מעשה כלשהו..רק עבודה." - אבל העבודה היא בעצמה, כרגע, אידיאל. עצום. אני מבין את התחושות שתיארת ולא מבטל את הקושי, אבל שינוי ההסתכלות יכול לעזור לך.
וכמובן הרבה תפילות וביטחון בה', שירחיב את גבולך ודעתך. ובטוח תוכל למצוא זמן כלשהוא ביום, קבוע, של קביעות לתורה. (או שאתה כבר עושה את זה)."דורות הראשונים עשו תורתן עיקר ומלאכתן טפילה, זו וזו נתקיימו בידן". וזה לא נמדד בזמן, אלא ביחס.
בהצלחה רבה!
האחד: קח לך כמה דקות ביום - בוודאי תוכל למצוא לזה זמן, ותתבונן בערך, בערכים, שיש במה שאתה עושה.
תחשוב רגע על עם ישראל, עם ה', כמה נשאר ממנו אחרי השואה הנוראה; זכינו וחזרנו לארץ, ובונים מחדש. ואתה חלק מזה. בונה משפחה כשרה, עם מידות טובות ואהבה. מן הסתם תחנך את הילדים לתורה ויראת שמיים. תאמר לעצמך: איזה אידיאל גדול! ותכוין מראש, "אני מתכוין בכל רגע שאני עובד - בנוסף לערך העצמי של מה שאני עוסק בו, והערך של העבודה ביושר, ושל הנהנה מיגיע כפיו - גם לבנות בית כשר בישראל"... אתה יכול לעשות על זה "לשם יחוד".... ולפי הכוונה לקראת העבודה - כך כל העבודה.
דבר שני, מן הסתם גם לזה תוכל למצוא קצת זמן: קבע לך עיתים לתורה. אחד המרבה ואחד הממעיט - לפי היכולת ובתחום התורני שליבך נוטה. קצת לימוד אמונה, קצת לימוד הלכה, וכד'. תמידים כסדרם. ותזכור דברי חז"ל: אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון ליבו לשמיים. ה"קצת" האיכתי הזה, יאיר לך את כל היום בעז"ה. תזכור שזה ממש חלק מסדר היום - ושהעבודה מאפשרת להתפנות גם לכך.
כמובן, כשהראש בעבודה לא חייב להיות עסוק בענייניה, תוכל להרהר במה שלמדת, לחדש במחשבה (יש עבודות שאפשר אפילו לשמוע במקביל שיעורים באמ.פי) - תרגיש מלא יותר.
ואל תעסוק בדאגה "לעתיד"... אתה עושה כמיטב יכולתך. שחרר לגבי ההמשך. בטח בה'.
אשריך שזה מעסיק אותך. שזה מה ש"אהבה נפשך". זה מראה על מעלה גדולה. אל תאבד את הערנות הזו...
כל שקל שאתה מביא הביתה זו עבודת ה
כל בגד שאתה מקפל בבית זו עבודת ה
כל מילה טובה לאשתך זו עבודת ה
כל דקת שינה וגרם מזון שאתה אוכל זו עבודת ה
כולך מוקף בעבודת ה תמידית
תנסה לשנות את זוית המבט שלך
מקווה שהועלתי לך
ולא אושר-עד או רמי לוי?
איך מגיעים לשם? מה שם החנות?
תדעי לך לפני הכל שהכל בסדר ואני אוהב אותך ודואג לך ואכפת לי וחשוב לי ממך!
אבל אני מרגיש שיש מן מעגל כזה שאני עושה בבית את הכביסה מקפל מנקה מסדר דואג לבית ולשאר ובזמן שאני הולך לעבודה ואז חוזר ושוב לבית מבולגן שגם אם אין לנו רף גבוהה הבית היה נראה מזעזע ועכשיו אני לא שופט , בסדר לוקח זמן כנראה להתאקלם על סידור בית ואוכל והכל והפוך אני לא מהגברים שחושבים שזה תפקיד של הנשים אבל זה מתסכל ואפילו קצת מאכזב שחזרתי אתמול ואני שואל מה המצב ואיך היה היום ואת אומרת שלא עשית כלום , ורק במבט זריז היה לפחות לעשות כמה וכמה דברים המקרר עם קוטג פג תוקף האורז שאמא שלי שלחה מקולקל כבר הזבל היה בערימות כביסה בכלל לא נדבר עליה , ואז שמתחילים גם לדבר שדרך אגב גם לפעמים שאני רק מדבר ומדבר... ואז את מרימה את הקול ואומרת לי לפה לא יכנסו קלמנטינות ואת זה תאכל בחוץ וזה לא יכנס לבית שלי? מה זה אומרת הבית שלי זה הבית שלנו , לא רק שלי ולא רק שלך עכשיו כל זה אני אומר לך לא חס וחלילה בשביל להעליב או לפגוע ובאמת התלבטתי אם בכלל לפתוח את זה אבל לא יכלתי לא לפתוח את זה אני מרגיש שאמנם נפתחת אליי יותר אבל גם מרגיש שאת לא נפתחת אליי , לא מדבר איתי לא אומרת לי מה את מרגישה חושבת מה עובר לך בראש, ולי זה מפריע זה מבאס זה מתסכל כאילו יש לנו מגע אבל חסר לי משהו חסר לי קירבה שאני אדע שאת סומכת עליי ותדברי איתי ואני יודע שאת לא סומכת עליי עובדה שאת לא מדברת איתי מספרת לי כלום את יודעת שאמרתי לך בזמנו שאני ואבא שלי היינו רבים מלא וקטעת אותי באמצע את יודעת איך הרגשתי? כאילו נתנו לי אגרוף בבטן ועוד ממך זה היה הכי כואב זה ממש היה הרגיש לי אפילו שלא התכוונת זלזול כי זה נושא שהוא רגיש אצלי , אני חייב לדעת שאת מדברת איתי יותר סומכת עליי יותר ותשתפי אותי יותר במה שקורה ועובר עלייך ולהגיד לך את האמת אני לא בא לשנות אותך אני אוהב אותך ככה בדיוק ! אבל גם קשה לי עם זה שאת בבית ואני בחוץ זה לא מצב בסדר , ואני בטוח שגם את לא נהנת לשבת בבית יום שלם בלי כלום , וגם אני דווקא בגלל שאני כל כך אוהב אותך , לא טוב לי שאת יושבת בבית וזה סוגר אותך זהלא בריא זה לא טוב ! מבחנתי תעשי מסעות שופינג על ימין ושמאל בקניון אבל לא להישאר ככה לבד...ואני מבין שלהורים שלי את לא רוצה ללכת וזה בסדר החלטה שלך יש תחושה שאת רואה את עצמך יותר דתייה וטובה מאיתנו בפאן הדתי ולא מנסה להשתלב וזה כואב לי אבל אני סותם כי גם שהעליתי את נאטמת
אוהב תמיד !

אולי כל מה שעבר עליך, היה בשביל שתרגיש מבפנים מה אתה באמת.
אולי תתחיל בקביעת לימוד יומי קצר. משהו בלימוד אמונה, כמה הלכות ביום, מסילת ישרים.
שהתודעה והלב ינועו בכיוון.
כמו כן, יש לאדם בחירה. תתבונן קצת, תראה את הבעייתיות בדברים שהזכרת - וצא מהם.
זה כלל לא תלוי באשתך. אתה לא תרקוד כך, אתה לא תראה דברים לא ראויים בטלויזיה (ובכלל לא תבזבז על כך יותר מידי זמן).
אחרי שתלך כמה צערים קדימה, תוכל להציע לאשתך, בואי נהיה קצת יותר רציניים... וגם איתה - תתחילו מלימוד קצר ביחד. דברים שמושכים את הלב. ותעלו בהדרגה.
נכון שיותר נעים לעלות במקביל - אבל אתה לא ילד קטן, אינך תלוי בזה. תהיה הגבר, תלך קדימה, אח"כ תיתן יד לאשתך לבוא אחריך ואיתך.
הצלחה רבה. שנה טובה.
שכדאי לחפש חברותא
זה בדר"כ נותן יציבות ועוגן בעולם הרוחני
הבירור שלך יסייע גם להאיר אח"כ בבית. בתבונה כמובן.
וייישר כח , יהי ה' בעזרך
מציע לגולשים להכנס לקישור שבחתימה שלך, לראות את העיוות ואת השקר שבדברים, ולהבין מה נק' המוצא של דבריך,
ולמשל:
***
ראשית חוכמה, יש לציין כי בוודאי לגוי מותר להתחתן עם גויה.
מעבר לזה, הבלוג הזה אינו מיועד לשו"ת הלכתי. מי שמאמין בציות להלכה, בוודאי יכול למצוא מקורות הילכתיים שונים כדי לקבל תשובות הלכתיות.
כאן אני מתמקדים ברבי נחמן ובתורתו, וברור לנו שבמקרים רבים דרכו של רבי נחמן אינה מתיישבת עם ההלכה האורתודוקסית המקובלת.
בנידון דידן ניתן להזכיר מה שאמר רבי נחמן בחיי מוהר"ן סימן קצ"ה
הִנֵּה אֲנַחְנוּ עַתָּה אֵצֶל הַקָּצֶה וְהַסּוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל
בְּמָקוֹם שֶׁגְּבוּל. יִשְׂרָאֵל כָּלֶה
כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ קֵץ וָסוֹף.
ומכאן ברור שרבי נחמן מלמד שאין יותר הבדל בין יהודים לגויים וממילא התשובה לשאלה הזו, היא שמותר להתחתן עם גויה כיוון שאין הבדל יותר.
***
לקוח מכאן.
כבר העדת על עצמך כאן, שהמחוייבות למה שהתורה אומרת, זה לא מה שמעסיק אותך.
הדרך הזו, שכיום אימצו אותה גם "הקרן החדשה" ומקושריה, להיכנס בתוך מקומות שהבסיס שלהם ידוע ודתי - ולנסות "לשכנע מבפנים" כביכול לההיפך - היא דרך מאוסה.
תכתוב באתרים שהאג'נדה שלהם כמו שלך. ואל תטריח חבר'ה שכל נקודת המוצא שלהם אחרת.
ולכותב: אתה אדם אמיץ, שלא מנסה כמו ה"מגיב" הידוע הזה, לפתור בעיות/חולשות ע"י להיכנע להם ולעשות מהם אידיאולוגיה..
אדם חזק באמת, אינו מפחד מזה שיש לו אכן גם חולשות שצריך להתחזק מהן ולתקנן, ולא מפחד להיות "מוטרד" ממה שעדיין לא בסדר. מאמין שיש טוב ויש רע, יש אמת ויש קלקול - ומאמין גם ביכולתו לתקן ולעלות. ולא מנסה לומר שפשוט ה"תיקון" זה להיות מקולקל...
ובוודאי שאתה צודק. התורה אמרה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".. אז ברור שאם אתה רואה שאתה כבר נוהג בדברים שאינם עפ"י דרכה של תורה, שאותה אתה רוצה - אתה צריך לנקוט בפעולות כדי לשמור מהם מרחק, במקביל לבנין פנימי יציב וחזק יותר.
אשריך
אהלן אחינו,
אני חושב שזאת בעיה קיימת לא רק אצלך אלא אצל הרבה מאיתנו, מתקדמים במישורים גשמיים ומתנתקים ממקור חיותנו.
הפתרון שלי הוא רב.
אתה צריך רב שתהיה קשור אליו, אני יכול לומר לך שהרב הראשון שלמדתי אצלו הוא דמות, אדם צנוע, נעים הליכות עם המון יראת שמיים ולמדתי ממנו המון - מעבר לעניינים ההלכתיים שעליהם מוסב השיעור.
אתה צריך למצוא אחד כזה באזור המגורים שלך, וזה כרגע לא משנה מאיזה מגזר הוא, לא מישהו שיש עליו נטל ציבור גדול ואין לו זמן.
תחפש שיעורי תורה באזור שלך, וד' יהיה בעזרך.
הבא ליטהר מסייעין בידו.
אחרי זה שיעור תורה יומי והכל יגיע ל בד
טהרת המשפחה - זה ממש מהיסודות של הבית היהודי מאז ומתמיד.
להתאמץ מאד - ולא להתייאש כלל...
הצלחה רבה.
יומיים ראש השנה מדוע?
ביום הראשון דינא קשיא הקב"ה דן אותנו לפי המעשים ולפי זה מצבנו לא כ"כ טוב לכן עמד ועירב עימה מידת הרחמים.
ביום השני דינא רפיא הקב"ה דן אותנו לפי הרצונות ורואה כמה טוב יש בנו.
הגיוני שיהיה לך פער בין המעשים לבין הרצונות אך אל תשכח יש לך בא שאוהב אותך ומקבל אותך כפי שאתה כי הוא אוהב אותך.
עצם החשיבה הזו תשחרר מעליך את הביקורת הקשה על עצמך וכבר מתחילים לנשום אויר פסגות נקי.
ב"הצלחה עם השנה החדשה
תהיה
שנת
עשיה
טובה
שיידע ה-כ-ל עליך.
להדבק בו.