פורום נשואים טריים (עמוד 335)

מרכז.

תודה

שושנה גמליאל, רבנית מושב נחם.

אלופה, פרקטית, שעת יעוץ לא יקרה בכלל. 0507-434167

יש שם מלא יועצים, מקצועיים והכל מבוסס על התורה ולא על פסיכולוגיות זרות...
אפשר להתקשר ולבקש מטפל לפי הקריטריונים שלך..
ואני גם מכירה כמה, את יכולה לפנות בפרטי ואנסה לעזור

יש ילדים?

לצערי יש לנו אתגר כרגע גם שם 

הוא משפיע?

שעם רגשות כאלה קשים ושליליים(לרוב),כדאי להביא ילדים למערכת נישואין כזאת.
כדאי קודם לנסות לעבוד עוד על הקשר ביניכם ואז אם זה מצליח לעלות על דרך המלך,להפנות משאבים נוספים להבאת ילד לעולם.
להתגרש עם ילד בתמונה זה לא בלתי אפשרי,אבל זה בהחלט לא קל ולא פשוט,להתגרש ללא ילדים זה סיפור הרבה יותר קל.
אני מציעה שתתני לעצמך זמן מסויים(נניח חצי שנה)בכדי לבחון את הקשר שלכם ורק אז תקבלי החלטות לכאן או לכאן.

בתתני עוד חצי שנה. 

נתתי הרבה זמן. 

יש שיפורים. 

אבל משהו בפנים לא מרפה. 

לא יודעת מה המשמעות של זה. 

לא יודעת אם זה בכלל שלי, או שזה באמת רק קשור אליו. 

יש בי משהו שלא מרוצה וגם בעבר במערכות יחסים זוגיות הייתי חסרת מנוחה. 

אני לא יודעת אם אלו בחירות שעשיתי שפשוט לא היו מדויקות לי, או שיש בי משהו שנתפס לאי מושלמות. 

ניסיתי לברר את זה. אין תשובה חד משמעית. 

 

לצערי אני צריכה להשלים עם המצב. 

אני בת 34 ולא נעשית צעירה יותר. ואני לא יודעת. אני כן אוהבת את בעלי ויש בו דברים טובים ונהדרים שאני מעריכה. חסרה לי תחושה מסוימת ואני לא יודעת אפילו אם היא בת השגה. 

 

כמה זמן אתם נשואים והאם זה היה ככה מההתחלה?
מן הסתם הרגשות הללו קשורים לאתגר הנל ולא הגיעו יש מאין.

נשואים 3 וחצי שנים. יחד 4 שנים וחצי.
והקשיים מהתחלה אבל זה בא והולך. יש ימים שאני ממש מאוהבת. לא יודעת מה קורה...

היא בטח תענה לך..

הרדודה שלך והזלזול שלך באחרים, שגם פוסקת הלכה ללא שום נתונים ועכשיו גם נכנסת לתוך חיי זוגיות ללא היכרות.
פניתי אלייך בפרטי בכל הנימוס והעדינות אבל לא ראית לנכון לענות ומה שאת כותבת יכול להיות מסוכן לעיתים ואני מסב את תשומת הלב.

היית רואה שאני חדשה דנדשה פה באתר
ולכן לא יכולה לקרוא מסרים בפרטי,עדיין לא...
שמחתי לעזור!
ובעניין ההודעות שלי,אם קשה לך לקרוא אותן,אתה מוזמן לדלג ולא לקרוא.
חוץ ממך,אפחד פה לא מתעצבן על ההודעות שלי.
תתחיל להרגיע.

חושבת שאני עצבני, אני לא... אלא רק מזהיר מאיזושהי דמות חדשה שמגיעה ופוסקת הלכה ומייעצת דברים ללא בירור וידע.

כשאני (ותיק) פונה אלייך את יכולה לענות... מניסיון עם חדשים אחרים. סומן שקראת ויכולת להגיב אם לא בשיחה אז במסר.
החלטת שלא והבירור הגיע לכאן.

כמדומני שהעירו לך על פסיקת ההלכה מספק אנשים ולא רק אנוכי.

זה נקרא להתחיל ברגל שמאל?

יש לך קשיים כאלה עם אחיות? עם חברות?

 

או שזה רק הוא ?

אבל כנראה שאיתו זה הכי בולט כי אני איתו הכי הרבה זמן. 

 

זה נראה לך קשור?

 

אפשרות אחת - שיש בעיה בקשר בניהם

אפשרות שניה - שהבעיה אצלך בלי קשר אליו, ואצלו זה רק מתבטא בצורה חזקה מדי.

 

אני לא מכיר אותכם, אבל אולי...

קוראת אותך לא מעט ותמיד עולה בי התחושה שזה הרבה שלך
איזשהי ביקורתיות/פרפקציוניזם/פולניות
שמתקשה לקבל את המציאות
שמחפשת תמיד משהו אחר ועוד יותר
שמנסה להכניס דברים לשבלונה מדוייקת.

מצד שני- רחמי עליו ובאמת לא פשוט כל כך הרבה זמן בזוגיות מאתגרת..

איך את ביחס לעצמך? האם גם כלפי עצמך את שיפוטית?
האם את מרגישה שזה באמת משהו שלך?
מהשרשור נשמע שדברים כאלו היו גם במערכות יחסים אחרות עם בני זוג ובכללית,
מה שמחדד אצלי את התחושה שהעבודה שצריכה להעשות, בנוסף לזו הזוגית שכבר יש, היא פנימית ואישית שלך בנפרד.

ללמוד לא להיות שיפוטית וביקורתית
ללמוד לקבל באהבה
קודם כל את עצמך
ומתוך זה גם את הסביבה.

בעיני בכל מקרה שווה לך להשקיע בזה.
בע"ה יעזור לזוגיות הנוכחית, ואם לא אז לזו שתהיה או לכלל מערכות היחסים שלך
עם עצמך ושאר העולם...

את צודקת במאה אחוז.
את כל הביקורתיות שלי הוא סופג. כל הביקורת שיש לי ובקושי מול עצמי אני מוציאה עליו ובתוך הזוגיות. וזה לא תמיד הוגן. מצד שני היו התנהגויות מצידו שהיו חייבות להשתנות כי פעם הוא לא ראה אותי באמת.
והוא היה צריך ללמוד שפה רגשית ושפה זוגית.

יש דברים שהם שלי. ויש דברים שהם בדינמיקה שלנו. ופה הטיפול הזוגי קריטי.
אני צריכה להבין דברים. אני כנראה לא אפרד.
אני פשוט חייבת להרגיש אחרת כדי שיהיה לנו באמת נעים וטוב .

ודאי לי שיש גם עבודה זוגית ודברים של דינמיקה
הנושא הזה של הספק המענה הוא בעיני הכי הכי קריטי
כי כל ההשקעה והטיפול הזוגי הם קצת בניוטרל כשבעצם את כל הזמן שואלת את עצמך
אם בכלל שווה להשקיע בו ואולי תתגרשו.. אי אפשר ככה להתקדם באמת, להקשר באמת, להשקיע בצורה עמוקה.
וזה חבל כ"כ כי באמת שנשמע שאת רוצה כל כך שיהיה לך ולכם טוב
ואת גם נכונה להשקיע
וכשהבסיס של זה מעורער אז זה חצי על פרש...

מה שאתם לומדים יחד בטיפול הזוגי, את והוא- ממש חשוב אני בטוחה.
ממליצה לך אישית במקביל לעבוד על הנקודה הספציפית הזאת. אולי אם תכתבי לי איזור באישי אוכל להפנות אותך למטפלת שיכולה לעזור מאד דווקא בנקודות כאלה במהירות וביעילות..

בהצלחה בע"ה
ואל תשכחי להתפלל עלייך ועליכם

זוגיות זו תמצית מזוקקת של יכולת בינאישית. היחסים שלך עם אנשים אחרים יכולים לספר לך הרבה על הקשיים בזוגיות. לדוגמא, אם את אדם שחייב מענה מדויק, לא מסוגל לשאת ש״מפספסים״ אותו, את תראי לזה סימנים בהרבה מערכות יחסים שלך, ובזוגיות- שם זה באמת יתבטא הכי הכי חזק וכואב.
תראי את מתארת שאת לא מאושרת. כי לא מצחיק ולא זורם והוא לא מבין ולא מגיב פיקס. הכל נשמע באמת קשה, חסרים אמיתיים. אבל אני מאד מציעה לך לבחון- האם כל האלמנטים האלה קיימים בשאר הקשרים בחייך? האם החברות שלך מוצלחות בעיניך וקולעות לטעמך? האם שם את לא נפגעת הרבה, מרגישה לא מובנת? אין תשובות חד משמעיות אני מניחה, אבל זה כן כיוון שכדאי לבדוק. כי את בת34 ונשואה לגבר שעברת איתו כברת דרך. עזבי עכשיו שאף אחד לא מבטיח זוגיות חדשה בכלל, השאלה אם בזוגיות חדשה תרגישי מאושרת, או שגם שם תרגישי ככה. לדעתי אם יש סיכוי קטנטן שהתשובה היא כן, וה״בעיה״ היא לא בקשר או בבן זוג אלא באיזשהי יכולת שלך להיות מאושרת בזוגיות שלך, תעבדי בכל הכח על הכיוון הזה. ואולי עם ילדים כדאי לחכות קצת במצב הזה, למרות הגיל.
בהצלחה.

הייתם נפרדים. ומיד למחרת היית מוצאת את אהבת חייך. גבר שאת מעריכה אותו בכל הפרמטרים. אתם נקרעים מצחוק ביחד. אתם רוחנית נפשית ודתית מתואמים לגמרי.
ורק..
את היית אוהבת אותו אהבה עזה, עמוקה,
והוא- הייתה לו אהבה מסויימת כלפיך..
היה לך יותר טוב?

תודה על התגובות של כולם

אבל לשאלתך ההיפוטתית - אין אפשרות למשהו מאוזן יותר?

תמיד יש צד אחד שאוהב יותר, מוותר יותר, מרחם יותר, מתחשב יותר..
לפעמים זה יותר מאוזן, אבל לא מובטח.
התובנה שבחוץ קר נכונה, אני חושבת שאם היית עסוקה פחות בדמות הדמיונית שאת רוצה להיות נשואה לה, היה לך גם קל יותר לראות אותו בכאבו, בצערו, במקום העצוב הזה של אדם שאוהב מאד ונאהב מעט. סלחי לי אם לא התבטאתי טוב

התבטאת מעולה...
אני באמת לא יודעת מה לומר

לפעמים יש צד אחד שאוהב קצת יותר/פחות.
כמו הרבה תכונות אופי ורגשות שונים שקיימים.
אחד יותר אסרטיבי,השני פחות.
אחד יותר רגיש/דאגן/השני פחות
אחד יותר נקי/מסודר/פדנט,השני פחות.
וכו..וכו..

א. נראלי שכל אדם יכול להרשות לעצמו להתבאס לפעמים על בן זוגו. זה לא אומר שהוא לא אוהב אותו אהבת נפש עמוקה ביותר, זה אומר שהוא התבאס על משהו שהוא עשה. האם אנחנו כל הזמן מרוצים מעצמנו? למה שנדרוש את זה מבני הזוג שלנו? אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להתבאס לפעמים, ולהרגיש בנוח עם זה, כי מחר שוב נהיה מאושרים ונאמר שאיזה כיף שזכינו בבן הזוג הזה, ואחר כך נתבאס שוב, והיה מאושרים שוב. ככה זה

 

ב. דבר שני, זה נראה קצת כאילו יש לך בראש תבנית של הבעל שהיית רוצה, משהו שדמיינת בשלב מסויים של החיים, ואז ברור שבעלך לא יהיה בדיוק הדמיון שלך, ולמדוד אותו לעומת הדמיון שלך. הוא בחיים לא יהיה דבר שהוא לא. תנסי אולי להכיר אותו מחדש, אותו בדיוק איך שהוא. אולי תגלי דברים מדהימים. 

 

סתם מחשבה, אבל אולי אני בכלל לא מכיר את המציאות אצלכם וזה לא קשור.

 

המשך ערב טוב

לוקחת ומאמצת את המילים החכמות של כולם

@פאז את צודקת אני באמת רוצה שיהיה לנו טוב. המזל הגדול שגם הוא. אתמול כבר היה קצת יותר נעים. כי הוא שם לב. באמת שם לב.
ואני באמת עם תבנית כמו שאמרת גם חג'דומט, וזה מאוד סוגר עליי.
עבודה רבה לפניי, ולפנינו🔧

אל תאבדי את הסבלנות ואת האמונה שהקשר ישתפר.
זה לא קורה מיד. עוד עשר שנים בטוח תרגישי אחרת.

היו לנו כמה ימים נפלאים ב"ה
יש יותר זרימה ואהבה וחום לדאגה
לוקחת מכם הרבה כוח להמשיך ולהיות אופטימית ולגלות סבלנות ואורך רוח לתהליכים ... בהצלחה שיהיה

בעלי ואני באים מרקעים שונים. כך שכמעט תמיד הוא לא מבין את הבדיחות שלי ואז יוצא שאני צוחקת לעצמי לבד. בהתחלה זה ממש ביאס אותי אבל למדתי לחיות עם זה ולקבל את זה. ועם זאת יוצא לנו לפעמים לצחוק ביחד מסיטואציות ששנינו נמצאים בהן (כמו למשל מיציאות חמודות של ילדים, או כשאני יורדת עליו, למשל, "תתחדש על המטליות ספונג'ה" וכו').

שמפריע ביניכם
הלואי וההומור היה הנקודה הבולטת...

לא הייתי מתבטאת בביטוי: חוצפה.

אבל זה נובע מתוך השוני שבין גבר ואשה.
מה לעשות כשאשה בוגדת יש לזה משמעות עמוקה יותר.
להיפך- תראי את זה כמחמאה לנשים.
שפעולה כזאת של אשה יש לה משמעות גדולה יותר.
מאשר שגבר יעשה אותה.
כלומר- לאשה יש הרבה יותר אחריות.
תחשבי כמה היא משפיעה.
כמה כוח השפעה יש לאשה על שלימות הבית שלה.
"חכמת נשים בנתה ביתה"
את מבינה שאשה יכולה לבנות בית או להרוס אותו ח"ו?

את מבינה כמה שווה פעולה של אשה?!
קחי את זה בתור דבר מעצים.
ולא דבר מחליש ומקטין.

אני מבינה שאת מדברת בתיאוריה

כי אם מדובר חס וחלילה במקרה אמיתי זה עניין אחר.
יש הבדל בין דיונים שעושים בתיאוריה

לבין דיונים שעושים לאחר מעשה. אז אם חס וחלילה מישהו כבר בגד. אני לא חושבת שהאשה חייבת להישאר עם בעלה. ובימינו נשים לא כנועות כמו פעם. זה לא שנשים נשארות בכל מחיר.
אבל לעצם הדיון התיאורטי.
אפשר לראות את זה בתור חוזק שיש לאשה.
ולא בתור החלשה.

נשים זה עם חזק.
גברים זה עם חלש
(סמיילים מרושעים צוחקים בקול מרושע )

כל מערכת של קירבה בין גבר לאשה שאיננה אשתו, שהוא נשוי לה כדין - *אסורה לגמרי בין לגבר ובין לאשה!*
אם היא לא מקפידה על טהרה, האיסור *לשניהם* עוד יותר חמור!
אם האשה נשואה לגבר אחר - האיסור *לשניהם* עוד יותר חמור!

ההבדל היחיד בין גבר לאישה בעניין, הוא שמהתורה מותר לגבר *להתחתן* עם יותר מאשה אחת. למעשה היום גם זה אסור לכל העדות, חוץ ממקרים חריגים ביותר, שבהם בית דין מוסמך וחשוב מתיר לגבר לשאת עוד אישה.

לאשכנזים אסור היות שנהגו להמשיך להקפיד על חרם דרבינו גרשום.
לספרדים אסור מצד ההתחייבות בכתובה לא לשאת אישה אחרת.

כל ההבדל הוא בפרטים:
לספרדים - כאשר בית דין מוסמך מחליט שראוי להתיר לבעל זה, הם בעצמם יכולים להתיר לו את ההתחייבות.
לאשכנזים - גם כשבית דין מוסמך, מגיע למסקנה שראוי להתיר במקרה כזה - צריך שיחתמו על ההיתר מאה רבנים מלפחות שלוש ארצות שונות.

שלא נהג על העליית כל הספרדים לארץ מרבה זימה ופריצות.

חרם דרבינו גרשום לא חל על כלל הציבור האשכנזי, לא חל חוץ לתקופתו, לא חל מעבר לסיבות כלכליות... מופיע בהרבה שותים ופוסקים מאז.

על איזו התחייבות בכתובה אתה מתכוון?

אחרים. בשו"ת שלו הוא מעיד על הרב עובדיה שהיה בחופת בנו וראה זאת וקיים וחיזק את דעתו (הרב עובדיה ערך את החופה).
לא מופיע ברמבם, בתשבץ ועוד.
את צודקת שמי שלא קורא ומברר על מה הוא חותם משביעים אותו על זה בשבועה מסוימת שיש לדון על תוקפה וחומרתה (מדאורייתא מדרבנן ועל מה חלה בכתובה), חותם נגד מנהגו וזה לא מנהג רוב הספרדים אלא נכנס מתקנות הרא"ש. לא ברור גם שזה מנהג ירושלים.

לבבא סאלי היו שתי נשים ועלה איתן לארץ, היו לו שלוש אך אחת נפטרה ואצריה נשא שניה לכן שתים. לגבי שאר הגלויות חקרי ובדקי, אין קושי לבדוק ולראות מה היה נהוג עד לא מזמן כלל.

וממילא אסור לכולם

לפי התורה מותר רק אם יכול לפרנס ולעמוד בהתחיבויות שבכתובה.
התורה התירה עוד אישה אבל זה לא אומר שעודדה לעשות את זה. בעלי אומר שזה למיקרים מסוימים. נגיד אישה עקרה אז במקום לגרשה יקח עוד אחת.

אני מסכים שאשה נוספת זה רעיון לא מוצלח בימינו אבל אני לא אעוות מקורות בשביל להעביר את המסר שלי.

בגלל שההלכה לא אוסרת אשה שניה ככלל יש מקרים מיוחדים שמשתמשים בהלכה הזו, לא הפוך.

מי מסוגל לזה ומי לא? שאלה אישית שלא שייכת לדיון ההלכתי.

כלומר, התנאי ברמב"ם ובשו"ע להיתר, הוא שיכול לעמוד בכל ההתחיביות לשתיהן.
השו"ע הוסיף, שבמקום שנהגו שלא לשאת - אסור

אבל גם לאשה אחת תאמר את זה... לגבי המנהג כבר עניתי לך, אתה רוצה להוציא לעז על כל קהילות וגדולי ישראל שלא הכריעו כמרן בזה עשה כרצונך.

אבל מי האישה המטומטמת שמסכימה לדבר הזוי שכזה??
נשים- עם מטומטם! (אני בת)
אף גבר בחיים לא היה מסכים להתחלק באשתו!
אל תביאו לי עכשיו את האמהות-בזמנן היה רק יעקב אבינו אחד...

ולהפך מה ששפוי בעינינו, שונה מזמן לזמן. יחסיות... קשה לפעמים להעלות על הדעת.

במקומות או בדורות שנהגו כך - הם עשו בסדר גמור לכו"ע. היום בארץ ישראל, שכולם לא נוהגים כך - אסור. זו בכלל לא מחלוקת.

גם קהילה שעלתה בשלמותה, כנראה שכבר שלושה דורות נוהגים בה לאסור (אפילו אם זה בגלל החוק) - ממילא גם הפוסקים שלפני מאה שנה התירו או נהגו היתר בעצמם, יסכימו שהיום אסור להם.

פשוט שארץ ישראל היום היא מקום שנהגו שלא לשאת יותר מאישה אחת. המקובל אצל רוב הספרדים שגם נשבעים על זה ואז לכאורה זה הופך לאיסור דאוריתא. מי שלא נשבע על זה - דינו רק מצד המנהג.

הרמ"א פוסק שלמרות שעבר האלף החמישי, המנהג והתקנה במקומו עומד וכך בפשטות דנו האשכנזים כל הדורות עד ימינו. כל הדיון בפוסקים, הוא לגבי מקום צורך גדול. שם היות שמעיקר החרם כבר בטל - יותר קל לבי"ד להקל, מאשר לפני כן. אבל למעשה אף פוסק אשכנזי לא הקל.

מול מנהג של קהילה שעלתה כקהילה. האם תבטל כך את כל מנהגי שלל הקהילות?

שיש בה דעות שונות בפוסקים. בד"כ מדובר על דין שיש בו דעות שונות ובקהילות שונות נהגו כשיטות שונות. כאן יש אומרים שהיות שבארץ מעורבבים מכל המקומות - כל אחד ימשיך במנהגיו.

בשאלה הזאת זה שונה. הדין הוא שמותר, אבל במקום שהנהג שלא - זה חלק מהמחויבות של הבעל ועל דעת זה האשה מסכימה להתחתן איתו . וממילא זה וודאי תלוי במנהג המקום היום.

ובדיעבד ודאי שהיחס אחר לגמרי בין גבר לאישה

את נשמעת בחורה מתוסבכת...שה' ישמור!
עם כל השרשורים שפתחת פה בפורום,הייתי ממליצה לך טיפול דחוף!!
מה נסגר איתך??

ראשית כל
בין גבר ובין אישה נשואים , אסור לבגוד
לשניהם זה אותו איסור
ההבדל היחיד הוא
שגבר יכול להשאר עם אישתו , לעומת האישה שחייבת להתגרש

זה לא אפליה וכאלה , ואני לא מבין למה להשתמש במילה חוצפן , בלי להבין את עיקרי הדינים בתורה ,

כיוון שיש הבדל מהותי בין גבר לאישה ,
וכך חוכמתו של השם יתברך שיודע את נפש יצוריו

אישה שמקיימת יחסים זה לא כמו גבר , אישה נקשרת קשר נפשי , ועמוק , לכן היא לא יכולה להשאר קשורה לשני הגברים וחייבת להתנתק מבעלה ומהמאהב , לעומת הגבר שיכול לקיים יחסים ואפילו לא לדעת איך קוראים לה ,ואין קשר נפשי
יש עוד הסברים , והבנות בנושא ...

שוב פעם זה לא משליך על חומרת האיסור, לשניהם בדיוק אותו דבר !!!!!!!

אם רווקה שהייתה עם נשוי, היה חמור כמו נשואה, מצבך היה חמור יותר, לא?

לגלות אמפתיה לצד השואל.ולתת עצות מכילות שמחזקות אותו שלא תמיד זה נכון לעשות.
אם אתה מביע את דעתך בצורה שלא תמיד נעימה לאוזן. אתה מרגיש עומד מול כיתת ירי ויש פה כמה 'מצטיינים'.
דרך אגב לא חושב שיש אנשים שמקבלים החלטות גורליות מאנשים אנונימיים ולא מקצועיים.והצעה ללכת לטיפול זה לא דבר רע. במקרים רבים זה אפילו מועיל.

שהרבה פעמים מציעים כאן ייעוץ או הכוונה חיצונית מסוימת עם שילוב של חיזוק בשביל לנער את המערכת הזוגית גם כשברור ששמעו צד אחד בלבד.

מי שמגיע לפורום בשביל לקבל ייעוץ והכוונה זוגית או טיפול חלופי הוא טועה ומטעה.
העלית פוסט, התבטאת בצורה שמשתמעת לכמה פנים ובדקת את יועצי הפורום אשריך.
את מה שאמרת עליהם אפשר לומר גם עליך או הפוך מה שהם כתבו יכל להכיל בתוכו כוונות מגוונות. המטרה היא החשובה והמטרה היא שלום בית.

אם ככה הבעיה היא שלך,לא של הגולשים שענו לך..
אנשים פה ענו לך על מה שאתה כתבת ואיך שאתה הצגת את הדברים.
אם היית מפרט יותר או אם אישתך היתה מציגה פה גם את הצד שלה,אז אולי היית מקבל תשובות אחרות ממה שכתבו לך פה.
מה אתה מתפלא בדיוק?
הצגת לגולשים את הצד שלך בעניין,קיבלת תשובות בהתאם לשיקול דעתם/ניסיונם...זה הכל.

צריך לפנות לרב או גורם חיצוני שדי מכיר את הבני זוג.

ולכן אני מסכימה עם הניסוי של "נשוי צעיר"

הרבה פעמים כשמישהו מגיב תגובה שקצת פוקחת עיניים ומוכיחה את הכותב (במקרים קש/ים שחייב גם להוכיח) או מאירה את עיניו על הצד השני מיד יש "צדיקים" שעונים לו  שהתגובה שלו רעה, וסך הכל הוא רצה עצה טובה, או שופטים לדין את הצד השני במקום להראות עוד צד...

 

אולי אנחנו לא חברים פה, אבל כולנו יהודים, ואם משהו צריך עצה- גם אם היא לא נעימה, תמיד עדיף לומר את האמת.

אומר המצודות:

"צדיק" - הבא ראשון בריב ידמה לצדיק בריבו, כי יוכל להטעים דבריו ולהכניסם בלב הואיל ולא אמר מי בחילוף, וכאשר יבא רעהו ויאמר החילוף, ידמהו לשקרן וירבה לחקור בדבריו.

 

מכאן למדים שצד בודד תמיד ישמע צודק.

ועושה ניסוי קצת ילדותי
למרות כוונותיך הטובות

בכל פורום או קהילה יש סוגים שונים של אנשים
פסימיים אופטימיים
יראת שמים קלות דעת
החלטיים מהוססים

כל עוד אנשים שומרים על כבוד הזולת זכותם להביע דעה לדון או להתווכח
וגם אז כולנו כאן מסיבות שונות, אנחנו לא עובדים בזה ולא תמיד יושבים 10 דקות לכתוב תגובה

לכן ככלל צריך להכיר טובה על כל תגובה או התייחסות ולאמץ לך הנראה בעניך ולדחות את היתר או להתווכח

לטעמי לא נאה לבזבז את זמנם של אנשים על תרגילים מעין אלו. מותר לא להסכים גם איתי. יום טוב.

כמה רעיומות ובטח תוכלי להוסיף לפי האופי שלכן:
תתקשרי את: בערב שבת לומר שבת שלום. ותפתחי קצת שיחה..
תתענייני בה ובמה שעובר עליה בחיים איך היה אצל הרופא? מה הוא אמר? מה קנית? את ממ פגשת וכו..
תשתפי אולה במה שעובר עליך. תתחילי במשהו קטן ולא מעיק..לפי התגובות שלה תוסיפי..
תתייעצי איתה! תתחילי בהדרגה בדברים קטנים שפחות חשובים לך בישול זה בדרך כלל מקום מוצלח: איזו עוגה כדאי לי להכין לשבת? מה המתכון של...
תחמיאי לה! על אוכל, לבוש וכו..
תנסי כל םעם לזכור מהו קטן שהיא מספרת לך ובפעם הבאה להתעניינן לגבי זה איך התקדם..

בהצלחה! אשרייך שזה חשוב לך! לי לקח שנים לבנות מערכת יחסים טובה עם חמותי..

בתחילת דרכי כאמא הייתי מתייעצת עם חמותי על גידל תינוקות כי באמת עניין אותי לשמוע וללמוד מניסיונה, אבל זה הביא למצב שכריתי בור לעצמי כי זה גרם לה להתנשא כלפיי ולזלזל באופן שבו טיפלתי בתינוקת שלי. כמובן שהפסקתי להתייעץ איתה אבל המסקנה הזו באה לאחר הרבה כאב לב ומתיחות ביני לבינה.

חמותי מסתייגת ממני כי יש בינינו פערי תרבות. עם הכלות האחרות שלה היא זורמת. בתחילת נישואיי ניסיתי להתקשר, לחבר, ליצור קשר ולא היית היענות מצדה. היום לאחר כל המתחים עצוב לי שאין לי ממש קשר איתה אבל טוב שכך. זה עדיף ממתחים. אם החמות לא מתערבת לך בחיים ולא יורדת לחייך, אשרייך. כבדי אותה וזהו.

בדרך כלל חמותי מפטפטת ואני זורמת עד לרגע שמרגיש לי קו שאותו אני מעדיפה לשמור ונכון זה יוצר מצב שאני יחסית מרוחקת אבל 'קרובה' לעומת גיסתי שכמו שתיארת אותה יותר מכירה והיא יותר קופצנית ולפעמים זה עד סיטואציות לא נעימות.
אז תפרגני כמו מי שכתבה לך מעליי אבל.. לא יותר מידי תמיד טוב לשמור עלעל דיסטנס

נימוס בסיסי ולא יותר.

היא לא חברה שלך....ואת לא "הבת" שלה....

תכבדי אותה וזהו.

לפעמים נוצרים עימותים   שאפשר למנוע מראש.

נכון שהיא לא חברה שלי ואני לא הבת שלה אבל למה נימוסים בסיסים ולא יותר?
חמותי אישה מקסימה ואם אפשר ליצור יותר קרבה למה לא? כמובן שאני מנסה לשמור על כבוד ולחשוב לפני שאני מדברת אבל בעיני אפשר גם לפרגן מעבר לנימוס הבסיסי..

את צריכה לבחור מה נכון עבורך ממה שכתבו לך
אמנם מתחתנים עם הבעל ולא עם החמות אבל אם לך זה חסר כן הייתי מנסה לעשות יותר.
מה שאני יכול להעיד זה שלפעמים עם השנים אנחנו צוברים ביטחון או נושאי שיחה (לדוגמה חינוך או לידות)
בקיצור לא להילחץ זה נפוץ
אבל הייתי מנסה להתייעץ עם בעלך ולהתחיל בהדרגה

לי קשה נניח כשחמותי מגיעה לשבת אלינו. אז אני לוקחת נשימה עמוקה, אומרת לעצמי זה רק כך וכך שעות, זה לא לנצח, אני משתדלת לכבד ולארח כראוי, ומשתדלת שמה שהיא אומרת ומעצבן אותי יעבור לי ליד האוזן ותו לא... זה עבודה... אם את לא יכולה להתחמק מזה, צריך לבוא בעמדה מכבדת ולא להיכנס לעימותים, לנסות להיות בעין טובה ובענווה, לראות את הטוב ולא להיות במגננה כל הזמן. אין חובה להיות בקשר עמוק וטוב איתם אבל חובה לכבד... בעלך יכול לעזור במשהו?

גם לי יש קושי עם הצד של בעלי, והיתה תקופה שכל פעם שנסענו אליהם לשבת הייתי סובלת, אז ממש מבינה את הרתיעה שלך מנופש של 3 ימים, כשאת לא מתחברת אליהם.
אבל אם את חייבת ללכת, תנסי לעשות מה שאפשר כדי להנות קצת, או לפחות שיהיה נסבל. תנסי להגדיר מה הכי מפריע לך, ולמצוא לזה פתרונות.
אני יכולה לתת כמה רעיונות ממה שעברתי, אולי זה יעזור לך לחשוב על דברים שיעזרו לך.
* לי הפריע מאוד האוכל שלהם, אז דאגתי להביא איתי נשנושים כדי שלא אהיה רעבה מדי.
* בדידות - אין עם מי לדבר, כל אחד עסוק בחיים שלו. וגם אם אני מנסה לפתח שיחה אין התעניינות. הפתרון שלי היה ספרים, להתעסק עם הילדים ולדבר עם בעלי. בהמשך הגיעה גיסה חדשה למשפחה ונהיה לי הרבה יותר נחמד שם בזכותה. אולי גם את יכולה למצוא מישהי אחת שיש לך יותר שפה משותפת איתה?
* ולזכור שזה יעבור. 3 ימים וזהו, אחר כך תחזרי הביתה למקום שלך. זו ההקרבה שלך למען כיבוד הורים והערך המשפחתי...

מפסיקים ללכת אליהם!
הכי פשוט...
עם יחסים כאלה,הם צריכים לעשות בדק בית.
אולי כשיראו שהוא נעלם מהשטח,הם יבינו איך צריך להתנהג...
נשמע אולי תינוקי,אבל אולי זה מה שהם...תינוקות.

דבר שני, לומדים במשותף איך אמורה להראות זוגיות, איך הורים אמורים להתייחס לילדיהם וכד'.
דבר שלישי, בהחלט כדאי ללכת לטיפול. פשוט שגם טיפול זוגי, יגע במערכות יחסים בין אישיים בכלל.

מכירה סיפור כזה והזוג עבר לחו"ל

תחשבי שבעלך ודאי אומלל ומתוסכל מהיחס והדברים הקשים שהוא סופג, במקום לבנות אותו - הורסים אותו.

מתארת לעצמי שכבר חשבתם על לעבור, מה הסיבה שעוד לא עברתם?

א. לתת לבעלך את מלוא התמיכה שלך. לחזק אותו, לתמוך בדעותיו ובמעשיו. לתת לו את ההבנה והתחושה שההקטנה הזו לא מקטינה. שהוא גדול וחשוב לך.
ב. לקחת את בעלך ולעבור דירה לצד השני של המדינה. או להפסיק לבוא.
לא מבינה למה ללכת למקום שסופגים בו השפלה וצער.

ניסינו לעבור לאזור אחר ואחרי חצי שנה היה לבעלי ממש קשה אז הסכמתי לחזור איתו לאזור בו גדל..
אני מנסה לגרום לו להבין שהוא צריך להוציא אותם מחייו אבל זה לא עוזר הוא כל כך רוצה קשר אליהם שזה כואב לי.. אני מקווה שאחרי הריב האחרון שזה הגיע להרמת ידיים הוא יבין שאין פתרון אחר!
תודה לכם על התגובות זה מחמם את הלב בתוך הכאב הזה

דברים שכדאי שתדעי:
1. ילדים להורה מתעלל מצליחים לנתק קשר אם יש הורה טוב שאיתו הם כן יכולים להיות בקשר.
להתנתק משני ההורים זה כאב נוראי.
2. לא בהכרח הוא יעתיק את הדפוס הרע הזה. יש לבני אדם בחירה חופשית.
3.אם תכנסי פנימה לסיפור הזה, בסוף יוציאו אותך הרעה. תעזבי. יש להם "שפה משלהם". תנסי לתפוס מרחק, אבל אל תכריחי אותו להתרחק. יש עניין לא פתור בינהם והוא לא יוותר. תעלו את זה בטיפול הזוגי, ותני כבוד לו ולכאב שלו.
4.תמצאי את הדרכים שלך לכבד ולשמח אותו. את לא הפסיכולוגית שלו את אשתו

נשמע שמה שבעלך צריך זה להבין שמערכת היחסים שלו עם ההורים לא בריאה ולא מיטיבה איתו במובנים מסויימים כרגע
ובשלב הבא ללכת לטיפול.


ממליצה;
א. להזדרז לטיפול זוגי, מאמינה שבמוקדם או במאוחר הנושא יעלה ואז בע"ה המטפל יעזור לו לראות את הדברים אחרת
או ליגוע בנקודות הבעיתיות
ב. אם בעלך כרגע לא בשל לשמוע שהקשר עם הןריו בעייתי אל תגידי על זה מילה.
השלב הראשון כדי לצאת מזה זה לתת לו לחוות ממקום בטוח (שלא כמו כשגדל בבית הוריו)
את היחסים איתם ואת התחושות שזה מעלה בו.
אם את מציבה אותו בעמדה של התגוננות והגנה עליהם
הוא לא פנוי לחוש מה שזה עושה לו ולהסתכל על הדברים נכוחה.

זה יהיה אולי קשה אבל תנסי לדבר על זה עם מישהו אחר ופשוט לשתוק מול מה שקורה בינו לבינם.
תני לו להיות שם ולהפנים עד שהוא יבין שמשהו לא תקין ולא נעים
כמובן להיות לצידו והכל אבל תמיד צעד אחריו, תומכת ומלווה מאחורה...
לא לדחוף אותו לצעדים שהוא לא מוכן אליהם ולא להאיץ בו להגיע למקומות שהוא עוד לא בשל אליהם...
וכמובן כן להיות שם כדי לדבר על קשיים שעולים עם ההתמודדות וכו.
ג. כמובן להתפלל. להתפלל שיהיה לו טוב, שיהיה לכם בית טוב, שנפשו תבריא ממה שהוא סופג מולם.

לגבי הילדים אם כבר יש לכם אולי להתייעץ עם היועץ הזוגי איך לפתוח את החששות בנושא הזה, אולי יחד איתו.

תודה על התגובה!
אני הכי מנסה לשתוק מול מה שקורה מולם אבל זה קשה.. שבועיים לפני שילדתי היה בניהם פיצוץ ואחרי הלידה מצאתי את עצמי שוכבת לבד בבית חולים כשהוא יושב בבית בדיכאון שיא וזה היה לידה ראשונה והייתי לבד זה לא קל המשפחה שלי גרה 3 שעות נסיעה מאיתנו.. אני גם סופגת את העלבות שלהם כי הוא נתקף בהתקפי עצבים ועצבות נוראית.. מקווה שטיפול יעזור

את כמובן יכולה להפגע ממנו/להזדקק לו/לנחם ולתמוך בו
רק אומרת שכדי שיוכל להבין את הבעיה ולטפל בעצמו גם אם את תומכת בו כשהוא פגוע או מדוכא
אל תדברי נגדם או על דברים רעים שהם עשו.
תני לו לעשות את זה ולהפנים את זה.
אני בטוחה שיש לכך השפעות על חייכם ולא אומרת שלא תדברו כלל
פשוט תזהרי מלהיות נגדם כשזה גורם לו להגן עליהם או לרצות להתקרב אליהם.
אם התהליך לא יבוא ממנו זה לא יעבוד...

וחיבוק לך זה באמת נשמע מבאס מאד!

חיזקת אותי! אשתדל לשים לב ולא לדבר עליהם!

ואולי בכלל אם לא היתה לכם כזו משקולת על הצוואר יכול היה להיות טוב יותר בזוגיות.

 

על מה ההורים שלו כועסים כ"כ? ומה היחס שלהם כלפיך?

הוא מספר שבתור ילד אבא שלו היה מרביץ ומשפיל בכל הזדמנות ..
אף פעם לא נכנסתי לזה כך שאני באמת לא יודעת מה המניע..
והיחס שלהם אלי הוא בסדר אני טיפוס שמסתדר עם כולם ואני שם אני עוזרת לאמא שלו לעשות כביסות ואם הולכים לשבת אני מביאה איתנו חלק מהאוכל כך שאין להם טענות כלפי היא בתחילת הנישואין הייתה לא הכי נחמדה אבל אני תמיד התמדתי להיות הכי נחמדה והכי עוזרת והייתי מביאה את הילדה אליה שתראה אותה אז עם הזמן היא התחילה להיות בסדר איתי ואם אבא שלו זה לגמרי שלום שלום וזהו..

אולי בכל פעם שאתם מבקשים עזרה במשהו? ואז יכול להיות שאבא נלחץ

אולי זה קורה תמיד שאתם שם ואז זו סיבה אחרת

יש לכם למי להשוות? אחים נוספים נשואים?

סבא שמח בנכדתו?

בעלי בן יחיד בן אחיות..
האמת שיותר בשבת אם אנחנו שם ..הוא אוהב את הילדה שלנו .
ועם האחיות של בעלי הוא מסתדר מצויין ..
אני חושבת שאולי בגלל שהוא מעשן ובשבת אי אפשר אז זה יוצא נפורפורציה

אבל הייתי בודק עוד דברים

אני מניח שהמחסור בניקוטין יכול להוציא מאיזון, אבל עדיין יש חומר בעירה שמדליק את העסק

נניח שאת רעבה לא בהכרח אומר שתתעצבני על בעלך. אם הוא יתווכח דווקא בזמן הזה או יעשה פאשלה זה עלול להצית את העסק.

כך גם במקרה הזה

האם זה בזמנים מיוחדים, נגיד בארוחות

אולי קשור לנושאי שיחה ספציפיים

אולי בכל פעם שהוא מתווכח

 

שאלה: אתם נעזרים בהם כלכלית באופן קבוע?

רק שבעלי ממש נתקע הוא מבקש ..

היא כועסת על הבן היחיד שלה בין הבנות?
היא משפילה או מעליבה אותו?
או שהבעיה רק בין האב ובנו

היא מתייחסת אליו יותר טוב מאבא שלו היא לא משפילה היא רק מאשימה אותו במריבות עם אבא שלו והוא ממש כועס עליה שהיא לא מתערבת

תשמעי-
הוא ממש בבעיה.
אם הוא מתרחק קצת הם מוחקים אותו ושמחים ש"ניצחו אותו"
משפחה פתולוגית

נוצר מצב שהסבא מסתדר עם כולם אפילו איתך ועם הנכדה, ורק הבן נעקד.. אולי בשבילו זה הרע במיעוטו וזה שאוהבים את הילדה מנחם אותו.
כדאי לך להתייעץ עם פסיכולוג... בלי קשר בכלל לטיפול זוגי. אולי יהיה לו רעיון מאיפה להתחיל להתיר את הפלונטר

בשבת יש ארוחה ובעלך נאלץ לשבת שם ולספוג עד שהיא נגמרת. הוא לא ילך באמצע זה מבייש אותו.
באמצע השבוע אפשר לכוון להגיע רק כשנמצאת האמא..
או כששניהם אם בעלך רוצה אבל אז כשההעלבות מתחילות לסיים את המפגש.
אנחנו הולכים להורי בעלי כמעט אך ורק באמצע השבוע. וככשואלים אותנו אנחנו אומרים שכעת לא, אבל בעתיד- בהחלט..
זה גרם להם להתמתן. אם כי אצלינו היה המקרה השכיח יותר שהם העליבו אותי, מה שאת מתארת יותר חריג, אבל לעניין המפגשים זה לא משנה..
אנחנו כמעט אף פעם לא מגיעים לארוחה כדי לא להתקע שם לפי הלו"ז של האוכל. מגיעים שבעים ואומרים שבאנו רק כדי לבקר ושלא יטרחו בגללינו
חמותי יש לה אינסטינקט שחייבת להאכיל את הבן שלה אז הוא מסכים למשהו קטן.
מה שהכי עזר זה שהפסקתי להעלב מהאמירות העלובות שלהם,
אבל בשבת יש עניין של עונג שבת וזה מקרין על כל השבוע. לא לוקחים סיכון.
אנחנו גרים קרוב אליהם, מרחק הליכה קטן

אם את אכן רואה בעליל, שזה לא מתחיל מ"יחס עוין" שלו כלפיהם, אלא כמו שכתבת, שאבו מעליב אותו, שמנסים ל"ע "להקטין אותו"..

 

שבי איתו בנחת.

 

תגידי לו משהו בסגנון הזה:

 

קודם כל, אני מאד מעריכה אותך. גם בכללי, וגם על איך שאתה מצליח להחזיק מול ההורים.

 

עם זה, אני חושבת שזה לא כלול במצוות כיבוד הורים, שמנסים "להקטין אותך", למרות שאתה בכלל לא כזה. במקום לעודד ולומר את הטוב - ההיפך.

 

לכן אני חושבת, שלטובת עצמך - כדאי להקטין מאד את הנוכחות אצלם. יש להניח שעם הזמן יתעשתו, ויבינו שאם רוצים יחסים סבירים, צריך להתנהל בצורה שתגרום גם לך להרגיש טוב.

 

 

אם כן, ברור מה את יכולה לעשות בשבילו בענין. קודם כל, "להגדיל אותו" כנגד מה שעושים ההיפך. גם ע"י הערכה ישירה, גם איך הוא עומד בזה, וגם ע"י זה שאת אומרת לו שהוא לא צריך לסבול את זה, כי זה פשוט לא נכון, מקומם.

 

דבר שני, ע"י כך שתציעי לו להפסיק את ריבוי הביקורים הללו שם. בשביל מה, במצב כזה?..

 

 

בנוסף, אין סיבה שהוא "יעתיק את הדפוס הזה". יכול גם ההיפך, ללמוד מזה לקח.

 

עם זה, מהמשך מה שראיתי אח"כ שכתבת, שהוא לא יכל לעמוד בניתוק, אני מניח שהם יצרו אצלו עם השנים איזושהי "תלות".. דווקא כי חטף כך, אז מרגיש אולי כאילו הוא צריך איזה "אישור" מהם על כך שהוא בסדר.

אבל כמה שהוא יקבל ממך פידבק חיובי, זה יתן לו יותר כח.  

יכול להיות שיש מקום לכך שתגידי לו, שלפי מה שהוא סיפר לך שזה נמשך עוד משנים עברו, אז יתכן שהוא פיתח אצלו איזה צורך ל"הסכמה" כזו מאבא שלו, דווקא בגלל הביקורת התדירית. אבל שידע שזה לא כך; שהוא מצוין, הבעיה של הביקורתיות היא לא שלו אלא של אביו, יש אנשים כאלה. ושאדרבה, כמה שהוא יבנה את עצמו ללא תלות בפידבק של אבא שלו, יש יותר סיכוי שאביו יתחיל להתנהל אליו בצורה נאה יותר. ירגיש שאינו מסור בידיו. ותחזרי על זה שאת מאד מעריכה אותו. ושזאת האמת לגביו.

 

 

 

 

מה עם ערבות הדדית.
כל ישראל אחים!!!!!!
מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך.
אכפת לך רק אם את רווקה או לא.
ואם זה חטא חמור מבחינתך או לא.
אבל מה עם האשה שבצד השני???
רוע לב

שאת הולכת עם נשוי? ואב ל5.?

איפה האחריות שלך בסיפור???????

כי מי אני שאשפוט אבל יקרה תחשבי מה האישה שלו תרגיש אם תדע ! איזה כאב לילדים שלו שלא עשו כלום שמגיע להם שההורים שלהם מין הסתם יתגרשו אם יתגלה .. תחשבי עם עצמך האם היית רוצה שיעשו לך אותו דבר!

רווקה .תעזבי אותו מהר תחזרי בתשובה שלמה תתחתני עם אדם שיאהב רק אותך
תיבני משפחה. את הורסת בעיקר את עצמך השנים עוברות .ואת הורסת לו את הבית חלילה.תתעוררי.

הוא חוגג על חשבונה והיא "מאוהבת"

הוא מבזבז לך את הזמן ואת חיה בחלומות

חבל עליך

ב. גם אם חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתיאש מהרחמים!!!

לטובתך, תברחי מהר כמו אש!!!!!

ברור שאומללה אישתו והילדים- בגללו ובעזרתך הרבה.

אבל גם את הורסת לעצמך את החיים ומנוצלת - את פילגש מנוצלת הורסת את נשמתך ושורפת את צעירותך.

 

אין דבר יותר שפוגע במזל כמו אי קדושה ,
בפרט בבני חיי ומזוני שזה נמשך ממקום גבוה מאוד ,
אין שום אפשרות שאדם יחיה בלי קדושה ויקבל פרנסה בשפע
אין מציאות כזאת
ואם נשאל איך זה שיש אנשים שלא מקיימים מצוות ובוודאי עוברים על איסורי קדושה , ועשירים עם פרנסה בשפע ??
מכרח המציאות שהם אוכלים משכרם העתידי כאן בעולם הזה ,

כך מבואר בדברי הזוהר ועוד ,

בקשר למצב האישי שלך , קראתי כאן כמה שרשורים שלך
וממליץ לך בחום ללכת לאשת מקצוע שתעזור לך ...

מה האינטרס שלך להישאר?

הוא "נהנה" מכל העולמות, יש לו אשה ילדים ופנטזיות ו...אותך (כמובן שהוא הורס גם לעצמו, אבל לא הוא הנושא).

 

מה האינטרס שלך?

אינך רוצה ילדים, בעל, בית- חיים אמיתיים להזדקן איתם? יש לך שנים מיותרת בגילך לבזבז על פנטזיות שלא יימשכו לנצח?

 

לדעתי, לכי דחוף לייעוץ. שיעזרו לך להתיישר ובעזרת ה' להקים עולם אמיתי שהוא רק שלך ושל אשר יאהבך

זה אסור!!!
ויותר מיזה את לא חושבת על אשתו??
את רוצה שבעלך יבגוד בך גם?

אהבה אין כאן. הוא לא באמת אוהב אותך הוא סתם מנצל אותך. את חזקה ומגיע לך יותר מזה. את שורפת את הזמן היקר שלך ואת החיים שלך על מישהו שלא מגיע לו. על אדם בוגדני.
תברחייייי!!! תתפללי לה' שיסלח לך על הנפילה, תזילי דמעות ותתפללי על זיווגך ההגון לך!! ואת תראי שמתוך החושך מגיע אור גדול

מאחלת לאשתו שתגלה בקרוב מי בעלה!!ויגיע לה גבר שמגיע לה ולא זבל בוגד
תזכרי בוגד נשאר בוגד...אם הוא היה גבר לפחות הוא היה מתגרש מזמן ומתחתן איתך...

שהיתה רווקה ומאוהבת עד מעל הראש עם מישהו נשוי (דווקא לא דתי)

הוא - אדם מכובד, היה איתה וניצל אותה עד שנטש אותה

היא - היה מישהו שממש אהב אותה, אבל היא וויתרה עליו בגלל שהראש שלה היה מסובב עם האדם הרשע הזה, ועד היום היא רווקה (כבר בת קרוב ל70)

לא חבל עליך???

תחשבי על אישתו והילדים אולי ?
ולא רק על הכסף וההנאות שלך!!

את בטח רוצה גם שאישתו תגלה ותעיף אותו וככה את תקחי אותו. דעי לך שאם זה יקרה לא יהיה לך אושר כמו שאת חושבת. רק הצער וההקפדה והדמעות של אישתו והילדים עליכם זה יספיק. רואה מקרוב את גיסי שהתנהג כך!

ואין שום היתר גם אם את רוקה. עם נשואה זה עונש אחר.
הוא נישבע בחופה לא לקחת אישה שאישתו בחיים זה כבר מספיק!
בטח תגידי שאתם שומרים נידה... השם ירחם עליכם.
שתי מגעילים.. מסכנה אישתו עדיף שתדע עם איזה סוטה היא חיה. בסוף זה יתגלה איזה פרצוף יהיה לך להסתכל עליה?
גלגל חוזר בעולם...

"ואמרתם על מה על כי יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך"

גם מן הסתם הוא עובר על נידה שהוא כרת

בגלל ההתלהבות,אתה עלול להרגיש שאין לך צורך בחברים נוספים מלבד אשתך,אבל זו הרגשה זמנית לגמרי.
לאט לאט ועם הזמן אתה תרגיש את הצורך בעוד חסרה ואנשים סביבך.
נכון שיש סביבך אנשים אחרים במשך היום(בעבודה או בלימודים),ונכון שמאוד יכוליות שהיא "החבר הכי טוב שלך",אבל מעבר לזה אתה תרגיש שבא לך לפעמים לפגוש חברים נוספים ל...סתם זמן כייף ופנאי.

בחברה..אתם מרגשים שלא צריך אף אחד וכל העולם סובב סביבכם.. זה עובר.. אבל אף פעם החברה לא תחזור להיות מה שהייתה( ברוב המקרים) פשוט מחוסר זמן במיוחד אחרי שכבר יש ילדים

ב'ה אני נשואה כבר מספר שנים עם יותר מילד אחד.
נכון שיש צורך בחברה, אך נראה לי , מההרגשה שלי הוא דועך.
בהתחלה לא קיים, אחר כך מבצבץ וכעבור זמן ומספר הילדים דועך..
זה הופך להיות חברות מסוג אחר אולי..

איזה?
אני צרכן חברתי גדול. תמיד חשוב לי להיות בקירבת חברים, ובכללי אני טוב בזה ואוהב את זה. מעבר לזה כמובן שיש לי חברים ספציפיים מאוד טובים. בגלל הרצון לקרבה אין סופית עם משהו אני מקווה שאוכל למצוא את זה באישתי. ואולי אשנה את השאלה: האם הנישואים עם אישה ממלאים את החוסר בקרה אין סופית למשהו? האם שתהיה לי את האישה שאתה אחלוק את המיטה והצלחת והכסף לא יהיה לי צורך ברדיפה אחרי קירבה ואהבה עם חברים?

במשפט צורך אינסופי בקרבה עם מישהו. אני חושבת שזה תאור שמראש יותר מתאים לזוגיות מאשר לחברות. זה נשמע לי כמו צורך באינטימיות, וזה משהו שוודאי נועד להמצא בתוך זוגיות.
אם מה שהתכוונת לומר שאתה אוהב להיות מוקף חברים, אז אני מציעה לך למצוא אישה שגם אצלה קיים כזה צורך וגם יוצרת קשרים חברתיים בקלות. חברויות שנוטות לשרוד הן בדרך כלל עם אנשים שהסטטוס שלהם דומה לשלך. נניח, כשהייתי רווקה החברות היומיומיות שלי היו רווקות. אחרי החתונה היה לי קל יותר לשמור על קשר רציף עם חברות נשואות שהבעלים שלהן הסתדרו עם שלי וכשנולדו הילדים החברות היקרות ביותר לליבי הפכו להיות אלו שהילדים שלהן משחקים יפה עם שלי, ואפשר לצאת ביחד כמשפחות לטיולים או להזמין לשבת... טוב לי לברתית בעיקר כי לבעלי ולי יש מוטיבציות חברתיות דומות מאד, מניחה שזה מורכב יותר אם צד אחד צריך המון חברה וצד אחר מעדיף תמיד את השקט שלו.

המטפל שלי פעם אמר לי שיש לי נטיה להפוך חברות לזוגיות. כאילו אני לא יודע להשים את הגבול במקום הנכון. בדיוק כמו מה שכתבת בהתחלה.

האם זה יעבור, ובתוך זוגיות תקבל את הצורך הזה ולא תזדקק לו עוד מחברים? זאת שאלה מעולה. רוצה רק לומר שלפעמים גם זוגיות קטנה מלהכיל את כל הצרכים הרגשיים, ויש אנשים שנמצאים בזוגיות טובה ועדיין מרגישים שהצורך הרגשי שלהם (- בקרבה, בתשומת לב, בהכלה...) הוא ״בור ללא תחתית״. זה מסוכן כי זה מתכון להרבה תסכול הדדי, ולכן אני מציעה לך לנסות לברר (עם עצמך, בטיפול) מה השורש של הצורך הזה שלך? מה אתה מחפש בעצם, מה הקרבה שאתה כמה לה מספקת מבחינתך? בהצלחה רבה.

תיקח את זה איתך להמשך

ככלל מה ששאלת הוא מאוד אישי ותלוי באדם. לא משתנים בנפש יום לאחר החתונה. כמו שהיית לפני החתונה כך תהיה אחריה.
לאורך זמן דברים כן משתנים, צרכים משתנים וגם יכולת. כשיש ילדים ופרנסה, טבעי שלא תהיה יכולת לתחזק קשרים חברתיים כמו לפני החתונה.

עם זאת הצורך בחברים לא פוחת כלל והאדם תמיד ירצה לחזור למצב אידיאלי מסוים. מכיוון שרוב שכבת הגיל שלו תהיה במצבו- נשואים, ילדים, פרנסה- אז ברור שהמצב לא יכול לחזור לעולם לאותו מצב של טרום חתונה אבל הרצון כן.

וגם האדם משתנה. הצורך בחברה רבה ומגוונת ירד גם בלי להתחתן לדעתי. אדם חברותי הוא אדם חברותי אבל ההבדל בין גיל 20 ל-30 והלאה יהיה קיים בין נשוי בין לא.

מסכימה עם כל הנאמר.
אני הייתי מוקפת במלא חברות לפני החתונה. הן עדיין.
אך אם לפני החתונה הייתי מדברת בימממה עם 8-10 חברות ושיחות ארוכות כי יש זמן, אז אחרי החתונה זה פחת ודעך. היום בקושי יש זמן לשיחה אחת ביום עם חברה אחת.
אציין שגם כל אחת בשלב אחר בחיים, יש כאלו שעדיין רווקות והיו חברות ממש טובות שלי אך אחרי החתונה והלידות הן הרגישו פחות בנוח לדבר על הצורך שלהן בבן זוג וכו', לכן הקשר דעך.. ותחומי העניין השתנו..
יש חברות נשואות שטרם נכנסו להריון, ולדבר איתן בנושא ילדים לא תמיד מתאים עם כל אחת,.. אז נושאי השיחה השתנו רק לשיחות בנושא חיפוש עבודה ומעברי דירה,ייעוץ עניני משפחות וכו'..
ויש חברות שבאמת באותו שלב כמוני אך לא תמיד מוצאות את הזמן לדבר כי הן עסוקות בבית עם הילדים ואז כשמגיע הערב הן עם הבעל שלא רואות כל היום...
בקיצור ברוך ה' הייתי רווית חברות והייתי הכי בטוחה בעולם שהן יישארו כל הזמן אם זה לשתףאותי בעולם שלהן או אם זה לשמוע אותי.. אבל ברגע שהחיים מנווטים כל אחד למקום מסויים , הדברים נראים קצת אחרת...
ואתה מוצא מעגלי חברים חדשים.. בעיר החדשה, חברים מהגן של הילדים, מהמעון וכו'...
בהצלחה

שיבוא היום וכבר זה לא יהיה...
אבל אין הרבה מה לעשות עם זה... זה מציאות

ממש עצוב. אבל כל החיים מתנהלים וכך סובב העולם.
לי היה מאוד קשה להכיר בזה ולקבל זאת אחרי החתונה.
שפתאום בוקר אחד כבר אין חברות שמתקשרות יותר מידי כי מפחדות שלא יהיה נעים או לא מתאים או בדיוק את בשיחה עם בעלך וכו'..
אחרי שאתה משקיע בכל כך הרבה חברים ופתאום בן רגע נעלמים להם.. ממש מבאס..
שלא לדבר על זה שיש כאלו שמתחתנים ונעלמים ולא מכירים אותך בכלל..
אספר סיפור שקרה לי עם חברה טובה .
3 שבועות אחרי חתונתי בצפון הארץ, התחתנה חברתי הטובה, במרכז הארץ. לא היה לי רכב או טרמפ לנסוע לחתונה, רק ברכבת. הגעתי ממש בהתחלה ולא יכולתי להישאר דיי הרבה זמן מכיוון שהייתה רכבת אחרונה כשעה וחצי אחרי שהגעתי.. משכך ביקשתי מחברה שתקפיץ אותי לרכבת שלא אפספס את הרכבת האחרונה לצפון הרחוק.
לא רציתי להתארח אצל אף חברה כי הרגשתי לא מתאים להשאיר את בעלי לבד בבית שאנחנו פחות מחודש נשואים, אין עניין לישון אצל חברה כשאת בחודש הראשון לנישואייך. ולכן העדפתי לחזור.
הרכבת לא הגיעה לתחנה האחרונה שהייתי צריכה בצפון הארץ אלא עצרהתחנה אחת קודם ומשם היו אמורים להיות שאטלים לתחנות הבאות.
אבל מכיוון שהייתי האחרונה ברכבת, זה לא היה. ירדתי מהרכבת בשעה כה מאוחרת בעיר שאיני מכירה בה אף אחד, בלי סוללה בפלאפון.
איכשהו הסתדרתי עם איזה מישהי וביקשתי ממנה שיחה לבעלי לעדכן אותו במצב בנוסף גם לא היה לי כסף כדי לעלות בכלל על מונית...
בעלי הזמין מונית וכשהגעתי הביתה הוא שילם לו..
אחרי כל הטירחה הזו, החברה הזו כלל לא מדברת איתי.
משהתחתנה ועד היום כ5 שנים, לא מרימה צלצול טלפון. ניסיתי כמובן לחייג אליה ולשמור על קשר אך היא מסננת, מדברת שיחות קצרות וחטופות פעם בשנה וחצי בקושי. אפילו כשהיא ילדה שמעתי רק מחברה אחרת..
ממש פוגע.
ולחשוב שפעם היינו חברות טובות.. שלא האמנתי שכך משתנים האנשים.

היא יודעת את המאמצים שאת השקעת כדי להגיע לחתונה שלה?

מהצד שלך ברור שאת מאד מאד השקעת והתאמצת,

אבל אם לא יצא לך לספר על זה, יכול להיות שיש פה אי הבנה גדולה מאד, שבעצם היא כל הזמן הזה בטוחה שהגעת לחתונה שלה רק לשעה וחצי אפילו שאתן חברות ממש טובות?

 

ממה שאת מתארת זה נשמע התנהגות שיכולה להיות דווקא בגלל שהיא פגועה ממך, ולא רק ניתוק קשר בגלל חתונה.

לא בטוח, אבל אולי...

 

יכול להיות שכדאי לך למצא דרך להעביר לה מה שהיה שם,

וסתם, פשוט לפתוח מולה את הנושא של הניתוק ולראות מה יש לה להגיד.

 

נשמע שכואב לך, ובצדק,

ואולי יש דרך לפתור את זה.

 

 

אך אין אפשרות להשיג אותה לשיחה. תמיד היא ממהרת לאנשהו או עסוקה אומרת שהיא תחזור וזה לא קורה..
אז כבר דיי הורדתי הילוך מזה..
עד כמה תגיע ההשקעה..

חברות עם אשה ממלאת מקום קצת שונה בנפש מאשר חברות עם גבר.

ולכן לדעתי תמיד יהיה צורך בחברים שאינם בן הזוג.

 

אחרי 3 חודשים בערך מנסים לקשור קשרים בחזרה.

אבל רק בקטנה

אומנם אני לא נשוי-אבל, לדעתי הצורך בבן זוג והצורך בחברים הוא שונה מאוד, למרות שאולי יש בו קצת דימיון בצורה מסויימת.
תמיד היה קשה לי ההגדרה של אנשים שהבן זוג הוא "החבר הכי טוב שלי" נשמע לי קצת מוריד בערך של הקשר. יש לי כבר מספיק חברים טובים שאותם אני אוהב ומעריך, אז חיפוש בן זוג הוא בסה"כ חיפוש אחר חבר נוסף שיהיה יותר קרוב? לא נשמע לי סביר. מתנצל על מה שאולי ישמע לאנשים טיפה כמו קלישאה, אבל לעניות דעתי הקשר עם חברים, טובים ככל שיהיו, הוא קשר בין אישי בעוד הקשר עם בן הזוג הוא תוך אישי והרבה יותר עמוק.

נשואים טריים בתחילת הקשר קצת מאבדים את הקשר עם החברים וזו תופעה מוכרת, ואולי גם מבורכת כי הם מושקעים פיזית ורגשית בקשר אחר שהוא חשוב הרבה יותר, ולכן הקשר עם החבר נחלש. ולאחר כמה חודשים שהקשר מתבסס לרוב חוזרים לחדש קשרים עם החברים. ככה לפחות אני רואה בסביבה שקרובה אליי.
גם באופן הפרקטי הפשוט קשר הנישואים לא יכול וצריך לענות על צרכים מסויימים שהקשר עם חברים עונה עליהם. לדוגמא, פעולות מסויימות שבד"כ בן הזוג לא כ"כ מתעניין בהם( לדוגמא שופינג) לאישה יהיה הרבה יותר נוח, לרוב, לקחת חברה טובה מאשר את בעלה.

אני רואה את זה כשאני יוצאת עם בעלי לשופינג..
כשהייתי יוצאת עם חברות בעבר לקניות זה היה אחרת לגמרי..
היום עם בעלי אני דיי מרחמת עליו שהוא יוצא איתי לשופינג.. וזה לא שאנחנו יוצאים כל חודש חלילה...
ממש לא
פעמיים בשנה מספיק.. אבל גם בזה מרחמת עליו

את מכירה אותו,לא אנחנו.
מה הוא אוהב?
ספרים(קריאה,עיון,תורניים)
מוזיקה(דיסקים)
גאדג׳טים
בגדים
שובר זוגי לארוחת בוקר בבית קפה
שובר זוגי לסרט/הצגה/הופעת סטנדאפ/מופע מוזיקלי

אממ.. אכן, רציתי לשמוע רעיונות לדברים.. בתוך ההגדרה אני כבר אמצא משהו שהוא אוהב..
כמו שכיפה זה רעיון ואני אתאים את הגודל והדוגמא לטעמו.

ומה רע בזה?

מה הוא עושה בחיים? סטודנט? עובד במקצוע מסויים?
חובב מוסיקה? צילום? טיולים?
יש לו רכב משלו?

יתחיל להיות סטודנט שנה הבאה, 
מבחינת תחביבים אין לו משו חביב במיוחד.. קצת מהכל כזה

תודה!

כפר אוריה/ גבעת ישעיהו
יש בתקוע-נוף הרודיון-מומלץ
אזור בנימין גם טוב?

בע"ה

 

קסם האלה. צימר נחמד בגבעת ישעיהו. מארחים ממש נחמדים ושקט ומרחב . בקיצור מומלץ.

More is less
לדעתי המשפט האחרון מיותר, אבל הרעיון יפה מאוד. תודה

או שאם הוא אוהב ורוצה משהו ספציפי זה יכול להיות מעולה.. חוץ מזה מה תחומי העניין שלו?

ובאופן מפתיע, לא נמאס לו..
אמר לי שהוא רוצה שכל יומולדת נפריש סכום בצד עד שנצבור לשס.אבל זה מבאס ככה ומעדיפה לתת לו משהו מוחשי..

שדן בסוגיות של אמונה ברוחב
קוראים לו אמת ואמונה המחבר טל חייומביץ' מבית אל

אברר גם עליו..

אפשר לקנות לו סטנדר עומד לבית.

בעניין הש"ס יש ביד 2 אנשים שקנו ומוכרים חדש בהוזלה משמעותית

לגביי ספר הבעיה היא שזה תלוי מאוד בסגנון הלימוד שלו.

מה הוא אוהב?

תנ"ך?הלכה?מנהגים?גמרא בעיון?

אבל סטנדר זה רעיון. שלו נשבר.

אני עושה לו מתנות שמתאימות לאותיות של השם שלו. אז מצאתי שני ספרים וסטנדר זה יהיה מעולה

תודה!

קניתי כמה מתנות שוות ומגניבות..
תושה לכולם על העזרה

כי שיתפתי חברות..😐

או טפשר בתי ספר שדה

תודה!

שער בגיא- רמות שפירא (ליד בית מאיר)
עפרה
כפר עציון

יכול להיות שחמותך עובדת מאוד קשה והוא רצה להעיר לבנותיו אבל כדי לא לפגוע שהוא מדבר רק אליהן אמר לכל הנשים שהיו נוכחות. עוד יותר מחזק את זה שלא התכוון אלייך שהוא דיבר בלשון רבות ולא "בנות וכלה נא לעזור" אלא "בנות וכלות נא לעזור" משמע נשים באופן כללי.
עוד יותר מחזק שאח"כ התנצל ובאמת לא התכוון לפגוע או לזלזל.

לפעמים בחיים מפלים אותנו ולפעמים מבזים ברוב הפעמים זה ממש בלי כוונה, תנסי להעלים עין ולהיות "קלילה" יותר, לפעמים "לא שומעת", לפעמים "לא רואה", תבחרי איפה לשים את הדגש ורק תרוויחי.
בהצלחה יקרה

ואחכ עם המשפחה. וכנראה עדיף שבעלך יעשה אותה. 

 

את חייבת לספר ביותר פרטים את הסיפור לעוד חברה קרובה שתגיד לך האם את רואה את הדברים בצורה אמיתי ולא מפרשת אותם בדיוק ההיפך.

 

לדוג' ההורים של בעלך יכולים לקנות לך בושם ואת יכולה לחשוב שהם רומזים לך שאת מסריחה. אבל אין שום קשר למציאות. 

בקיצור דברי עם בעלך ותציפי את המחשבות, ונסי על הדרך לראות כמה הן אוחזות במציאות או שמא נקלעת לפינה בה את מרכיבה עדשות משקפיים כהות.. 

ב"הצלחה 

 

עוד לפני שאמרתי מה אני חושבת אמרו אותו דבר
בעבר היה דיבור בין האחיות שדברו על זה שהכלה חייבת לעזור לידי אז לא סתם ואגב מאז החלטנו אני ובעלי שאני לא עושנ כלןם והוא יעשה....אחיות שלו נחמדות אבל זורקות הערות לדוג בעלי שטף כלים והחמיאו לו הן מהרו להגיד ואני עשיתי כך וכך ולי אתם לא אומרים.לדוג האמא רמזה לאחות שצריך לקנות גלידות כי לא תמיד יש והאחות הגיעה אה רק לי אתם אומרים לקנןת ,כשלמעשה הם היחידים שאוכלים
מהם...כל מיני קנאות או לחילופין

חבל לקחת אישית ולהיפגע.

 

סתם טיפ לחיים- אף פעם לא לקחת שום דבר אישית, בין אם מתכוונים לזה ובין אם לא. תדעי שאת יותר טובה מזה

לא זוכרת את שמו

השתמשתי בו פעם כשהיה לי בגד שחור עם לבן והלבן הוכתם מהשחור וזה ממש החזיר את הצבע הלבן לקדמותו

תנסי לחפש באינטרנט

רק אם בגד לבן נצבע

לא ניסיתי עד כה

אולי לכבס עוד הפעם?

ההבדל הוא בממשק וההתנהלות מול הבנק.
אין בנק פיזי. הכל מתנהל דרך האפליקציה.

לכן, לעניין הריבית - היתר עסקה כמו בכל בנק אחר.

פפר הוא המיתוג של בנק לאומי, מותג לבנקאות דיגיטלית חדשנית.
אם פותחים את תנאי השירות והאותיות הקטנות, כל הפעילות מתנהלת תחת בנק לאומי.

Pepper | מה אנחנו, מי אנחנו?

מתי היית שם לאחרונה?