פורום נשואים טריים (עמוד 36)

מסעדה ליד החוף או מקום אחר עם נוף שאתם אוהבים וטיול קצר במקום

בריכה / צימר עם בריכה פרטית

סרט

החלקה על הקרח

באולינג

תאטרון/הופעה/סטנד אפ

ספא 

סיור ביקב

סדנא אם אתם בקטע של סדנאות

פיקניק בטבע

רכיבה על סוסים/ ג'יפים

פעילויות אקסטרים..

אבל היי

אם את פונה זה סימן שלא התייאשת.

אז כשלב ראשון צריך להגדיר מה בדיוק איבדת.  האם אבדה לה הדרך? ואז צריך למצוא את הכיוון ולהתקדם דרך העלווה, להתעלם מהשריטות כי עוד מעט קט תפגשי בדרך המלך.

ולפעמים הדימוי הוא הפוך ממש: את ניצבת לך ברשות הרבים והדרך סלולה היא.  רק... ברור לך שדרך יש אבל יעד אין. אזי העצה היא להיפך ממש, מצאי לך ספסל והתעלמי מן ההמולה החיצונית לטובת המבט פנימה.

ויש שהדבר תלוי בך ויש שהוא תלוי בבן הזוג או בנסיבות שבגזרת הבורא.

כללו של דבר הוא שלאחר @נגה אור זורח היום.  ולכן מבלי לזלזל בעוצמת הכאב הדרך למטה היא לבור היאוש ולכן הפני את מבטך מעלה ותתחילי לצעוד.  ברור שתצליחי!

ואם יש עם מי... אז כדאי לשתף משפחה או חברים וגם לא בושה לפנות לייעוץ מקצועי אם צריך.

באמת שרבים מאיתנו היו במצבך והיי! אנחנו כאן ושמחים בקיומנו ואם את שונה מאתנו זה רק לטובה כי לך היה האומץ לשתף.

שבת שלום!

איך את היום?

רוצה לשתף ולפרט קצת מה עברת ומה את עוברת?

יש לך מקום בעולם האמיתי בו את יכולה לפרוק את אשר על לבך?

מאחלת לך שהקב"ה ישלח לך בהירות שלמה והמון נחת שמחה ורק בשורות טובות 🙏

ואם יעזור לך לכתוב כאן מעבר אולי נוכל לנסות לעזור קצת יותר

הדרך האמיתית נמצאת בתוכנו ולא בחוץ❤️

אבל זה נהיה זכרון רחוק ולא חשוב.

עצם העובדה שבחרנו עם מי להתחתן

ממש לא אומר ששכחנו את מי שיצאנו איתו

(באופן אישי נפגשתי עם כ 100 בחורים, רובם היו קשרים קצרים מאד אבל הותירו רושם בהחלט בל יימחה, עד שנפגשתי עם בחור לתקופה ארוכה שבסופה בחרתי להתחתן איתו)

זה רק אומר שהקשר שהפך לאמיתי , מקבל מקום מרכזי מאוד בחיים האישיים / במחשבות /ברצונות.

קשרי העבר הקודמים נמשלים ל"רעשי רקע" לעומת ווליום גבוה.

כשבונים בית , מתרכזים בעיקר וממילא קשרי העבר נחלשים.

הם לא נשכחים. פשוט כבר הופכים לא משמעותיים / לא רלוונטיים...

את יכולה לפתוח לך ניק חדש משלך.

המישהו הזה שפתח לך את הלב הוא תפאורה.

הוא שליח של ה' ללמד אותך כל מיני דברים. הוא לא משהו בפני עצמו.

את צריכה לקחת את השיעור(ים) מהמקרה ההוא ולהתקדם עם זה הלאה.
 

לנסות להבין מה ה' רצה ממך שם.

לנסות להבין מה הבחור ההוא נתן לך, ולקחת את זה, ולתת לעצמך את מה שהוא גילה לך שחסר לך.

או ללמוד מזה וזהו.
 

הרבה פעמים קשר משמעותי חזק מוחק כל רגש לקשר לא רלוונטי.

במיוחד אם את אומרת שהוא לא מעוניין בך.
 

כשאנחנו מעוניינות במישהו שלא מעוניין בנו אנחנו לא באנרגיה נשית בריאה

אנרגיה נשית בריאה זה להבין שמי שלא רואה בנו אבידה שלו, אנחנו בוודאות בוודאות לא שלו. אז בואי נתקדם.
 

תרפאי את האנרגיה שלך, את לא תלויה בו ולא באף אחד.

את רוצה לאהוב מישהו ולא להיות נאהבת על ידי מישהו שלא ראוי (לא כי הוא רע בהכרח, אלא בעיקר כי הוא לא רלוונטי) לאהבתך.

יש קשרים ששוכחים לגמרי מבחינה רגשית, ויש כאלה שנשאר קצת, אבל זה לא רלוונטי.

(יש מישהו אחד שאהבתי אותו מאוד כבת זוג, וכשהחלטתי לא לתת לזה צ'אנס מסיבות טכניות בעיקר למרות שעדיין אהבתי, הצלחתי להתפלל עליו בלב שלם שימצא את זיווגו. ממש השקעתי בתפילה. כשהוא התארס הייתי מאושרת ברמות אפילו שלצד זה היתה איזו קנאה. ובעיקר דאגה אמיתית שהוא לא מתפשר, אלא בוחר באמת.

מה שאני אומרת, זה אפשרי... להפוך אהבה רומנטית לאהבה מסוג אחר. ולהתקדם הלאה)

בסוף הקשר האמיתי לך תלוי בברית נישואין כולל ביאה.

כמה הם מוכנים לתת?

נותנים לכל אחד?

נראה לי הפיתרון היחיד הוא לגור במקום שבו הקרקע כמעט בחינם - משלמים רק על התשתיות. לבנות בזול - בית קטן או בנייה קלה ולהשתדרג עם השנים.

הדרך הכי טובה לפי דעתי - לבוא עם כמה משפחות 2-3 של חברים טובים עם ילדים בגילאים שלכם שכולם מעוניינות להשתקע ולקנות במקום חדש מאד או מקום שכרגע לא הולך לו.

ברגע שיש גרעין חזק ואיכותי - מהר מאד מגיעות משפחות נוספות שמחפשות בית בזול

אתה יכול לקנות עם הון עצמי נמוך מאוד ביחס לערך הדירה

אם תבחר להרשם להגרלות הזולות, אז יכול להיות שתוכל לקנות ללא הון עצמי בכלל

אין ממש שיטה חוץ מהקטנת הוצאות והגדלת הכנסות.

זה בעיקר.

אפשר לשאוף לעבוד במקום עם קרן השתלמות (על כל שקל שאתה שם. המעסיק שם 3 שח והכל פטור ממס אחרי 6 שנים) אם שני בני הזוג עובדים בעבודה כזאת יהיה להם עוד 100-200 אלף שח אחרי 6 שנים (כתלוי הכנסה ותלוי עליות בשוק ההון)

את הכסף שנחסך גם להשקיע.

אפשר לקחת הלוואות בריבית נמוכה מקרן פנסיה/ארגוני עובדים

ומראש לקנות דירה קטנה וזולה יותר ועם הזמן אפשר להשתדרג

ובעז"ה עוד 5-10 שנים לצבור רווחים

אין שום רע בלגור בשכירות

עדיף מאשר להחנק עם משכנתא שלא תואמת את ההשתכרות שלכם או למצוא את עצמכם בסוף עם דירה אבל בלי שקל

אהובי היקר והמהמם. איזה כיף שנולדת. איזה כיף שהקב"ה החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיך. כי ברור לי שבלעדיך גם אני לא הייתי יכולה להתקיים. זכיתי וזוכה כל יום להיות לצידך ב 86 השנים היפות בחיי (או כל מספר אחר).

הרבי מליובאוויטש אומר שיום הולדת הוא יום מיוחד, שבו מזלו של האדם גובר, כלומר, ביום ההולדת מאיר ומתגבר המזל. מהו המזל? מקור ושורש הנשמה, בחינת "אין" (שמשמעות "אין מזל לישראל" היא, שבחינת "אין" היא המזל של ישראל, "האין העצמי" שבא מגבוה ויורד בתחתון). הוא חלק הנשמה הנקרא "חיה" ו"מזל", לפי שהחיה מזלת ומטפת מאורה על חלק הנשמה שבגוף הוא הנר"ן (נפש רוח נשמה). שהרי רק חלק קטן של הנשמה, "רגל הנשמה" נמצא בגוף ואילו "ראש הנשמה" רק מקיף עליה.

אני יודעת שמזלי גבר ביום ההולדת שלך כי זכיתי בך. אבל אל תשכח שגם אתה זכית בי 🥰

אז יום הולדת שמח אישי היקר, בעלי האהוב, שותפי לחיים והחבר הכי טוב שלי.

אה? איך? אהבת?

בקש ממנו שיגזור שלא יהיו עוד מלחמות ופיגועים

שילדים לא ימותו מסרטן

ושלא תהיה עוד עונה לקופה ראשית 

קופה ראשית?

מילא היית אומר סברי מרנן

זה ממשיך לעונות נוספות והעולם שותק!

עוול

פשעי מלחמה

זה השמאל ששולט בתקשורת ומנסה להתנקם בנו

לפרינסס ג'סמין היה את ג'יני

אבל בעיקרון ג'ה איז וואן

מי היה מאמין שהיא תיפול בפח ככה

אויש זה מזכיר לי בדיחה על פסנתרן.

לא משנה

נו מה היא ביקשה?

שתוריד תזבל ותמיד תספר לה בדיחות? 

אם היא אוהבת מזרחית זה באמת קשה.

לפחות תנסה להמיר אותה לאמינם נאז אולי לורן היל?

לא האמנתי לאף ג'יני.

אני יותר בקטע של אלוקות,

אז האמנתי פעם אחת לאורפאוס

בעצם עזוב אמינם. תן לה משהו טוב

כזה

אבל ידוע שקברי אבותינו במערת המכפלה וקבר רחל היו מוקד לעלייה לרגל לכל אורך ההיסטוריה של עמ"י וגם שמעתי ישועות על המתפללים שם.

וסבא שלי היה מספר על חבר שלו לעבודה שבא לביקור בארץ מהגולה ושאל את סבי, על איזה קבר של צדיק הוא ממליץ לו להשתטח ולבקש על צאצאים כי הוא לא זכה עדיין והיה נשוי כמה שנים. אז סבי ענה לו שלא מכיר קברי צדיקים אבל הוא מכיר את הכותל המערבי שלשם הוא יודע כל היהודים באים מכל העולם להתפלל. הלך אותו יהודי לכתל וכעבור כשנה התקשר לסבי להגיד לו שבזכות עצתו נולד לו בן בשעה טובה. ושנים החזיק טובה לסבי על העצה שלו וסבא שלי היה צוחק על זה ולא מבין מה בדיוק הוא עשה.

ישועות ונחמות לך ולכל עם ישראל.

למה כתבת חוץ ממנו?

אם קשה לך להגיע אליו אתה יכול לבקש מהרב זאיד שיהיה לך שליח אצלו.

באזור המרכז אתה יכול להתברך אצל הרב אדלשטיין.

באיזור הדרום לך אצל הרב אברג'ל.

תמיד כדאי לצרף כלי מחזיק ברכה כגון קבלות טובות , צדקות , תפילות.

וכמובן ר' דוד אבוחצירא.. שווה להשקיע ולהגיע אליו בעצמך..

התפילות שלך הכי חזקות

יש את הרב קוק מטבריה

תאמין לי אבל יש מישהו ממש ממש מומלץ

קוראים לו אלוקים והוא שומע ואם מגיע ומתפללים מספיק הוא גם נותן

אבל אם מגיע והוא באמת רואה שזה יעשה לך טוב כי בסוף הכל לטובה

אל תחפש רבנים תעשה השתדלות ותתפלל ותאמין והכל יגיע שום רב לא יעזור לך אם אלוקים לא רוצה

ואף אחד לא שליח שלו בשבילך רק אתה בעצמך

ביום שתאמין שהרבנים לא מושיעים אותך

לא תצטרך להיות תלוי באף אחד

לעולם לא לבד. רוצה לבד? לכי לבנק הזרע.

אם כבר כמו שהציעו לה

להגיע להידברות והסכמה...

ייעוץ כדי לעשות כל מאמץ לשפר ולשדרג את הזוגיות כבר היום, כי לפי מה שאת כותבת זה נדרש.

וגם כדי לנסות ללבן את הסוגיה של עוד ילד לעומק. אולי מתוך הקשבה גדולה והתחדשות בזוגיות טובה יותר, יהיה גם מקום של רצון חדש...

מתפלל שתצליחו.. 

אם באמת יש מורכבות זוגית גדולה, חייבים למנוע לתקופה מסויימת, בנתיים ללכת לטיפול זוגי ולהגיע למקום זוגי יותר טוב.

בעז"ה, מתוך קרבה זוגית אמתית, תוכלו להחליט ביחד מה מתאים לכחות שלכם.

הבאת ילד לעולם צריכה להיות ברצון שני בני הזוג.

ועניין איכות הזוגיות ושיפור הזוגיות יכול וכדאי לו להיעשות בצורה נפרדת ובלי קשר לכך, 

שהרי זוהי איכות החיים שלכם עכשיו ובעתיד וכמובן של הילדים הקיימים כבר.

יש בהחלט אפשרות שעבודה זוגית תוכל לשפוך יותר אור גם על הפער ברצון הבאת עוד ילד, בין אם זה כי בעלך ירגיש שבמציאות מתוקנת כזו הוא כן רוצה להביא ילד,

ובין אם ע"י קבלת הכלים והתקשורת הטובה והקירבה ביניכם תצליחו לגעת בשורש ההבנה אחד של השנייה ולהגיע להסכמות משותפות.

יכול להיות גם שתהיה הזוגיות הכי חזקה ונפלאה שיש, ועדיין בעלך לא ירצה משיקוליו ולא יהיה מסוגל שתביאו עוד ילד לעולם. 

במקרה כזה חוץ מלהמשיך לשקף לו מדי פעם את הרצון שלך ואת הסיבות ולנהל על כך שיח עמוק (שיכול בפני עצמו לעיתים להביא לשינוי, אבל לא בהכרח), אין יותר מדי מה לעשות, עם כל הצער שבדבר. ואכן ילד צריך להגיע ששני הוריו רוצים בו.

אז לנסות כל מה שכן אפשר - לחזק את הקיים, לחזק את הזוגיות, לדבר על למה כן את רוצה, לדבר על למה הוא לא רוצה, לראות האם אפשר לנטרל את הגורמים שמעכבים אותו אחד אחד והאם אז הוא כן יכול לרצות? וכן הלאה להתמקד במה כן אפשר לעשות.

ומשעה שעשינו הכל ועדיין אין רצון של אחד מבני הזוג - להרפות. לפחות לתקופה הקרובה, וניתן לפתוח זאת שוב בעוד תקופת מה שתסכימו עליה ולראות האם יש חדש.

ותפילות תמיד טובות

המון הצלחה וברכה ב"ה

נשמע ממש כואב וקשה להתנהל ככה.

אני ממש מציעה ומפצירה בך שתלכו יחד לאיזשהו טיפול זוגי

שיעזור לכם לגשר גם על הנושא הזה,

אבל חשוב יותר- לחזק את הזוגיות הרעועה ואת מה שעכשיו למצב טוב יותר.

וכן אגיד לך לא לוותר על הרצון והחלום ובע"ה מאחלת לך שתזכו להגשים אותו מתוך רצון משותף ושלום בית

אז תבררי על הקפאת עוברים,

( שיש לזה סיכוי הרבה יותר טוב מהקפאת ביציות וזה הרבה יותר מתאים בגילך ובנסיבות שלך כנשואה),

ואם תקפיאו תעשו הסכם קצר שמשתמשים במוקפא בעתיד רק ברצון שניכם לאחר שתצלחו את המשבר. מדמיינת שזה נייר קצר ופשוט שמחתימים אצל עו"ד אם רוצים לתת לזה תוקף חזק יותר. הגיוני שהגורם שמקפיא יבקש בטח להחתים בעצמו...

אחות זה עבודת קודש, חלק מהמחיר זה משמרות לילה, שבת, וכו'.

אגב יש עוד מקצועות כאלו, בדרך כלל בטחון אבל לא רק

אמור להיות ששניכם מסוגלים להתמודד עם העובדות ולמצוא פתרון. כמו לא מעט דברים שצצים וצריך יחד למצוא פתרון

הצלחה רבה 

כדאי לפחות לזכור שלפני הכל חשוב שהאשה תתמסר לבעל,

גם לפני הילדים, הבית ובטח לפני העבודה.

המטרה העיקרית של העבודה זה לפרנס את הבית.

במיוחד בפרק ב'

ובמיוחד כדאי לכבד אותו בנושא שכל כך חשוב לו, הוא צריך אותך, יש לו צרכים רגשיים וטכנים. יש הרבה הגיון במה שהוא אומר.

תשאלי את עצמך למה זה חשוב לו? מה הוא מרגיש? למה הוא זקוק?

בכל אופן כדאי לחשוב ולדבר על סדר חשיבות של בעל, בית, ילדים, עבודה, אני.

ופרקטי- לא לעבוד בבי"ח. לעבוד בקופ"ח, מרפאה שלא מחייבים לצאת ערב חג.

ואיפה המקום שלה בתוך כל זה?

בתחתית שרשרת המזון אני מבינה.. ברור.

היית אומר אותו דבר לגבר? תתמסר לאישתך ואל תצא לעבוד בעבודה שמתאימה לך ולא נוחה למשפחה? 

היא שאלה, עניתי את דעתי.

ולשאלך-

אצל גבר זה קצת שונה אבל ברור שהייתי מציעה לגבר  לעבוד במסגרת שמאפשרת להיות בעל, אבא, בעל בית.

זה שאת אישה קצת מרגיע.

אתה קצת אוכל סרטים.

תנסה להיות קצת יותר אופן מיינדד לאנשים שאולי יש להם השקפה קצת שונה משלך, קצת פחות מודרנית פלורליסטית פרוגרסיבית מערבית משלך, מחשבה מגדרית שונה משלך,

ועם נפש שונה משלך.

כתוב בזוהר על תפילה בציבור שיש לכל אחד בתפילה גוון משלו.

אני משתדלת לכבד את הגוון שלך גם כשהוא ממש שונה משלי.

אתה שומע "אשה מכבדת בעל" ומפרש "בעל דורס אשה"

וזה לא ככה.

אלא גישה יהודית עתיקה מאוד.

גישה לפיה הבעל חייב שאשתו תהיה מאושרת, גישה שבה מצוות החג של הגבר היא לשמח את אשתו ולא ההפך, גישה שבה הבעל חייב לכבד את אשתו יותר ממה שהוא מכבד את עצמו.

תנו רבנן: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו

ובנותיו בדרך ישרה...עליו הכתוב אומר "וידעת כי שלום אהלך"

אמר רב: לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה.

אמר רבי חלבו: לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם

אלא בשביל אשתו, שנאמר "ולאברהם הטיב בעבורה".

וזהו שנאמר להם רבא לבני מחוזא: כבדו נשותיכם בשביל שתתעשרו.

רמב"ם:

 "וכך ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה

כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון".

אחחחח איזה פרוגרסיבים התנאים, האמוראים והראשונים...

ובכל מקרה,

תמיד הגבתי לדעה שלך, לא הגבתי לגופך אלא לטענותייך, וזאת בניגוד גמור לתגובה הזאת שבה האשמת אותי כאילו הדעות שלי לא יהודיות אלא מערביות ופרוגרסיביות.

אז אולי בכל זאת אני אופן מיינד...?

הכותבת היא אשה

כתבתי אליה, לא לבן זוג שלה.

אליו כנראה הייתי כותבת דברים אחרים.

זה שאשה מכבדת בעל לא אומר שהבעל לא מכבד אשה או לא מתיחס אליה יפה

או בכלל לא מתיחס אליה.

בדיוק ההיפך.

ניסיתי לומר לך שזה לא סותר, זה בא ביחד.

הוא מצווה לאהוב אותה לשמח אותה וזה קסם ב"ה זאת הגישה היהודית נכון.

בנוסף יש עוד עניינים בגישה היהודית של אשה כלפי הבעל וזה יותר עמוק מהמקום הנפשי רוחני שלה.

אין הכוונה לדריסה שלה.

הבאת ציטוטים נפלאים

זה פשוט לא סותר וכשזה בא ביחד זה הכי יפה וזאת השאיפה

שנזכה.

לא בהכרח להקשיב לרצון שלו אומר לבטל את עצמה.

כתבתי לה שתנסה להבין ממה נובעת הבקשה שלו, מה הוא מרגיש, מה זה אומר בשורש, לאן הוא שואף להוביל את הבית שלהם. כי אולי אחרי זה היא תרגיש אחרת.

אני יודעת טוב מאוד מה זה בעל שלא מכבד אשה ברמות הכי קשות.

ה' ישמור נפשותכם שלא תדעו.

ועדיין חושבת שהשאיפה במקום המתוקן היא לכבוד הדדי, שונה (כי גבר ואשה שונים) אבל הדדי.

''ובמיוחד כדאי לכבד אותו בנושא שכל כך חשוב לו, הוא צריך אותך, יש לו צרכים רגשיים וטכנים'' - את כל זה אפשר לכתוב גם הפוך. כדאי שהוא יכבד אותה, הוא צריך אותה, יש לה צרכים רגשיים וטכניים.

להיכנס לקשר מתוך התבטלות מוחלטת של צד אחד לרצונות של צד אחר, זה לא נשמע לי כמו מתכון לחיים מאושרים שמחזיקים מעמד לאורך זמן.

קודם כל, בפורום מותר לכתוב מגוון דעות,

אתה מוזמן לכתוב לה את דעתך הלגיטימית.

שנית כל, להתמסר לבעל זה לא מילה גסה,

לא אמרתי שכל כולה מתמסרת רקרק לבעל.

קחו פרופורציות תלקקו קרטיב

(בקרטיב מלון כשיש את הפצפוצים האלה למעלה- מה זה?).

לא אמרתי שאין מקום תחושת ערך וסיפוק מהעבודה,

כתבתי שזאת המטרה העיקרית.

כמה תחושת ערך צריך במקום העבודה?

וכמה חשובה תחושת סיפוק והנאה וערך עצמי עם בעלה ,בהורות בבית?

מה העיקר?

איפה הזירה המרכזית של החיים?

בסוף, בלופ של החיים, הכוחות של האדם מוגבלים, לאיזה מקום כדאי לשמור את רוב האנרגיה והכוחות? פיפטי פיפטי?

שכל אחד ישאל את עצמו

לא אמרתי שהיא לא ראויה לכבוד.

ברור שכן

אבל יש עניין מעבר לכבד את הבעל, דעת הבעל.

לכן גם הצבתי שאלות- למה הוא מבקש את זה, מה הכוונה שלו, מה הוא מרגיש, מה הוא בעצם אומר? לאן הוא מבקש להוביל את הבית?

הצעתי לה לעצור ולשאול.

התבטלות מוחלטת זאת הגזמה פרועה,

בקל גם אני יכולה להיות דמגוגית מוקצנת.

אין לי צורך בזה.

"אבל יש עניין מעבר לכבד את הבעל, דעת הבעל".

אני לא מסכים עם המשפט הזה, אם הוא מגיע בלי החצי השני - "אבל יש עניין מעבר לכבד את האשה, דעת האשה".

בנישואים הדעות, הרגשות והצרכים של שני בני הזוג שווים. שניהם צריכים לכבד האחד את השנייה והאחת את השני באותה המידה.

הוא חייב להבין שזה לא תלוי בך וזה חלק מהתפקיד ושאם תוכלי את תחליפי משמרות כמובן,

אבל הוא צריך להבין שזה המקצוע שלך (עם שליחות) ולהכיל את זה 

שתעזבי את העבודה בגלל יומיים בשנה שלא מסתדרים?

מבינה את הבאסה שלו, אבל זה המצב.

תנסו לחשוב יחד על פיתרונות שיכולים להקל על הסיטואציה.

להתארגן הרבה מראש עם אוכל וכו׳

להתארח בזמנים כאלה אצל מישהו שהוא אוהב.

אם יש לך אפשרות לבחור מראש את ערבי החג שבהם תצרכי לעבוד, תבחרו יחד.

ובעיקר שיח שמבין את הקושי שלו.

“מאמי זה באמת מבאס ממש, גם אני הייתי מעדיפה לחגוג איתכם במקום לעבוד.

לצערי זה המצב, ניצור לנו זמנים משפחתיים ויפים גם ללא הערבים האלה..בא נחפש דרכים לצלוח את זה.

בהצלחה.

מה מצאת בו

מפסילת אדם שלם על מכלול תכונותיו, רק בגלל נקודה אחת שנחשפנו אליה (וזאת לא נקודה קיצונית ומסוכנת כמו חלילה גבר אלים או משהו כזה).

אני בטוח שלכל אדם יש תכונה כלשהי שהיא קצת פחות טובה וקצת פחות מחמיאה לו, ואם נשים זרקור רק על אותה נקודה - ייצא שלאף אחד מאיתנו לא מגיע להתחתן...

אני מעריך שרוב המשפחות זה כך, לא? ארוחה משפחתית משמעותית.

כמובן, החלטה צריכה להתקבל יחד תוך נתינת מקום לכל אחד, וכמובן שווטו לא מתאים, אבל לא נכתב ע"י הפותחת שיש כאן ווטו.

אז החלט יש מקום לדבר על זה ולבטא קושי עם יש כזה סביב השבתות והחגים.

ובהחלט שבעל יכול להגיד את דעתו בעניין בצורה מכבדת.

טיפ קטן: אפשר גם לשקף לו את המשמעויות. לדוגמא, אין אפשרות תמיד לקבל את המשמרות המועדפות ויש תורנות לגבי ערבי חגים וכדומה. אז, האם אתה מעדיף להסתדר עם ההכנסה שלך בלבד? הרבה פעמים כשקשה צד אחד, מגלים שבהחלטה השניה יש גם חסרונות.

ואולי, אם הוא בעל מתאים בענייך, וזה קשה לו, אז שווה לשקול מעבר לקופ"ח?

הם רק מאורסים, אז כן, זה ביג דיל. הוא עוד לא בעלה וכבר יש לו בעיה עם העבודה שלה. אף אחד לא צריך לשנות את העבודה שלו בגלל תירוץ מפגר של "לא רוצה לעשות חגים לבד" בטח לא אחרי שאמרה לו שהיא תעשה השתדלות ולמרות זאת הוא לא מתרצה. שלא יתחתן וזהו. 

נשמע בן אדם עקשן, קטנוני שחושב שכולם צריכים ללכת על פי החליל שלו. 

תשלימי כל תכונה, והנה פסלת את כל הגברים בעולם

לכולם יש חסרונות, אז מה?

ודווקא שם אישתו לא תהיה... הוא מדבר על החוייה האישית שלו והצורך שלו במשפחתיות.  

אני לא אומר שזו בחירה נכונה או המדד היחיד אבל יש לה זכות להתקיים וזה לא קטנוני בעיני. 

זה לא סתם שהוא לא רוצה ללכת לחג להורים כי הוא רוצה לחוות את החג בבית. זה לא משהו חד פעמי ולא משהו שיש לו שליטה עליו.

לצפות מבן אדם להחליף עבודה עוד לפני שהתחתן איתה זה נראה לך נורמלי? 

אם זה היה בדיעבד, כבר נשואים, ופתאום צצה בעיה, אולי יש מקום לראות מה עושים (ולמרות זאת לא מחליפים עבודה שאוהבים כל כך מהר), אבל כבר להצהיר הצהרות כאלו ועוד לא מסוגל להתרצות ולבוא לקראת כאילו שרק החוויה שלו חשובה? לא מדליק לכם 10 נורות אדומות על אדם נרקיסיסט?

במקום שיעריך את העבודת קודש שלה.. מי רוצה לעבוד בחגים???

אפשר לחשוב שזה יהיה כל חג. הוא ממש מגזים.

בגלל המשמרות בחגים שבתות ולילות. בפועל ממה שאני רואה זו אחת העבודות הנוחות והמתגמלות שיכולה גם להתאים לאמהות.

חושבת שאין לזה פתרון, זה פשוט דורש שיח בינכם. לראות אם את מסוגלת לבוא לקראתו ולעבור לקופה או שהוא מסוגל לוותר על הרתיעה שלו מזה ולחשוב מה יעזור לו להתמודד עם זה.

אולי אפילו כדאי לשקול פגישה אחת אצל יועץ זוגי שיעזור לכם לתווך את הנושא. 

אולי בשנה הראשונה לנישואין תנסי לסדר את המשמרות ככה שלא תעשי ערבי חג. תתנדבי אולי להחליף עם מוצאי חג או משהו אחר. נראה לי שבתחילת הנישואים זה יותר מלחיץ. אח"כ כבר מתרגלים ולומדים להסתדר. ככה רואה אצל הרבה אחיות שאני מכירה.

מה עם שבתות, זה יותר בסדר?

האם יש לך ילדים שהוא יצטרך להסתדר איתם כשאת בעבודה ? 

ההודעה הפותחת אבל המחלקה ממוצעת שבה יש בטח לא מעט אחיות נוספות שהיו מעוניינות להיות בבית ועם המשפחה בערב חג. שנה שלמה שכולם יוותרו לה על ערבי חגים בכלל נשמע לי הזוי 

וגם אם כן, יש הרבה יותר שיעדיפו חופש בחג מאשר כאלו שיעדיפו עבודה בחג.

קשה מאד לקבל שחרור מחג, בטח באופן קבוע.

מה עם שבתות?

יש כאן חוויה שאולי הוא לא מספיק רואה אותך ואת המקום שלך, ובה הייתי מתמקדת.

הקושי עם חגים הוא קושי שכנראה הרבה משפחות של אני רפואה ובטחון מתמודדים איתם, והוא קיים.

מניחה שאף אחד לא רוצה לא לחגוג עם המשפחה שלו את החג,

ועדיין יש דרך לגשת לדברים, לגשר לברר ולצלוח יחד אתגרים.

לא פירטת כל כך הרבה, אבל זה נשמע שיש כאן איזשהי חוסר קבלה שלך ושל המצב. זה קורה בעוד תחומים?

מה בעצם הוא מציע או מצפה שיקרה?

אני באופן אישי חושבת שזוגיות בפרק ב חייבת להיות מלווה לפחות בהתחלה,

ונשמע לי שכדאי כבר עכשיו למצוא דמות מתאימה שתוכלו לפתוח איתה יחד את הדברים ושתוכל להתבונן יחד איתכם בדפוסים שלכם, ושתלווה אתכם בשנה הראשונה בעת הצורך❤️

הנושא לא דובר קודם או דכל אחד מכם קיווה שהשני יוותר? יש לו רעיון מה לעשות או שזו בעיה שלך לפתור?

שתצטרכו להמשיך לדבר על זה, להתאמץ להבין זה ללבו של זה, לראות מה כל האפשרויות, להסביר את המקום שלכם בתוך זה, בעיקר מהפן הרגשי.

כי זה מאוד מאוד רגשי.

ואם לא מצליחים לתקשר בצורה נעימה, זה הזמן לפנות לייעוץ מקצועי.

בגלל שזה פרק ב', מן הסתם זה קצת שונה מאשר זוג צעיר שרק מתחיל את החיים.

בעיניי הזרמים התת קרקעיים במחלוקת שלכם היא "מה סדר העדיפויות שלך/שלי", וכאן כל אחד מושך לצד שלו.

הוא רוצה להרגיש שאת שמה אותו מעל הכול, שהוא חשוב לך יותר מהעבודה שלך, ואת רוצה להרגיש שהוא מקבל אותך כמכלול, כולל האילוצים של העבודה שלך.

כבר יש לכל אחד מכם שגרת חיים, וסדרי עדיפויות מגובשים, ולכן אני חושבת שאם לבד אתם לא מצליחים כדאי ללכת ליעוץ מקצועי.

לא כדי שיחליט בשבילכם מה לעשות הלאה, אלא כדי שיעזור לכם להרכיב את הקשר העדין והמסובך שלכם בצורה הנכונה.

מצטרפת למה שכתבת שנראה שחלק מהשורש של הויכוח כאן הוא רצון עמוק וצורך שבן/בת הזוג יראו אותי

ולהבין איפה אני נמצא/ית בסדר העדיפויות שלו/ה

ונגיעה במקומות הללו עם הקשבה שלמה גם לצד שלו וגם לצד שלה יוכלו לתרום הרבה לחשיבה משותפת איך ומה נכון לנו כזוג, ומה אפשרי ומה לא אפשרי עבורנו.

אבל כל זה יכול להיות הרבה יותר נכון ושלם על בסיס אותה ניראות אחד של השנייה. קודם לתת אותה ורק אח"כ לחשוב יחד על פתרונות.

(וכמובן כפי שהיטבת לתאר בזוגיות פרק ב' הדברים אפילו עוד יותר עדינים ועוד יותר מורכבים ובד"כ יש גם הרבה מאוד משקעים מהזוגיות הראשונה שיושבים חזק בתוך הלב ולעיתים חוסמים אותו וצריך בעדינות לנטרל אותם אחד אחד, להביט להם בעיניים, להבין אותם, ולראות איך לא משחזרים את אותם הדפוסים אלא גדלים ומתפתחים בתור זוג וגם בתור אינדיבידואל).

שתהיה הצלחה גדולה @Rachell 2 יקרה 

טבעת

ותלוי מה יש שם, יש ספסלים או שצריך להביא כסאות? מחצלת? הוא רוצה שטיח אדום או לא? נרות? פרחים? תמונות? שלט תינשאי לי? מה שבא לו בקיצר..

לא מבינה את הנוהג הלא יהודי הזה.

על נישואין צריך לשבת ולחשוב ביחד. מה קשור הצעת נישואין שהיא כולה הפקה חיצונית ולא קשורה בכלל להחלטה משותפת של בני זוג על עתידם המשותף או לא?

זה לא שהוא מפתיע אותה בשאלה הזו בהצעה..

זה סתם ליצור רגע אינטימי ומתוק שישמר בזיכרון שלהם בעתיד.במיוחד שהוא רשם שהוא עושה את זה בלי אנשים ובלי יותר מדי הפקות,אם זה ככה לא רואה בזה משהו גוי.

שאלו מה ההלכה.

זה כמו לפתוח ספר הלכה לקרוא ממנו.

כאן אנשים לפעמים כותבים מהזיכרון, והרבה פעמים כותבים דברים לא נכונים או מדוייקים.

חוץ מזה, שאדם בד"כ פותח ספר שהוא רגיל אליו, יודע שמותאם למנהג שלו וכו'. כאן זה אולי הספר שהכותב רגיל אליו, אבל לא בטוח שזה מותאם לפותח השרשור.

נ.ב.

גם כשאדם פותח ספר הלכה, כדאי לוודא שהוא מדוייק. התנאי הראשון לזה הוא שהספר נכתב והוגה ע"י גדולי ישראל המובהקים, או לכל הפחות הספר *הזה* קיבל הסכמות מגדולי ישראל המובהקים. 

הרב נויבירט זצ"ל, מעל גיל שמונים ועל אף שאין כל ספק  בגדלותו העצומה, הקפיד לקבל הסכמות חדשות *למהדורה השלישית* של שמירת שבת כהלכתה. למרות שרוב ככמעט כל התיקונים מהמהדורות הקודמות, היו מילה במילה מההערות של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

(אל תנסו, לא אכתוב יותר מזה)

כל הדיבור על "גדולי ישראל המובהקים" הוא דיבור חרדי, והוא חדש/זר ליהדות.

אין היום סנהדרין, אין בחינות לתפקיד "גדול דור", וממילא "גדול דור" של אדם א' (נניח האדמור מגור) לא נחשב כ"גדול דור" של אדם ב' (נניח ר"מ בישיבת אור עציון).

הכניסה למועדון "גדולי הדור" עוברת בעיקר בירושה ובפוליטיקה (אם כי יש כמובן יוצאי דופן שנכנסו למועדון בזכות עצמם), ואותו מועדון סגור ויוקרתי ברצותו מקרב וברצותו מרחיק על בסיס טיעונים שלדעת רבים אינם ענייניים כלל ועיקר (ראה למשל מה עשו לרב מסוים ולספריו אחרי שהם כבר היו מקובלים על כל הציבור הדתי ונכחו בכמעט כל ישיבה ובית כנסת, רק בגלל דברים שאמר שהרגיזו רבים והם כלל לא הלכתיים ואין להם שום קשר לספרי ההלכה שלו).

השמירת שבת כהלכתה, שהבאת אותו כדוגמה, הוא בדיוק אות ומופת לכך שבלחץ של "גדולי הדור" של ציבור מסוים רבנים מתקפלים ומשנים את תוכן ספריהם לבלי היכר. ידוע שבכל גרסה חדשה של שמירת שבת כהלכתה יש איסורים חדשים שבספר הקודם היו מותרים (או שהדעות המקלות עברו לשוליים והדעות המחמירות הועלו מהשוליים אל הכתוב למעלה), וזה בלחץ גורמים מסוימים ובניסיון לקבל את אישורם.

דוגמה נוספת היא הרב אבינר, שאלפי (אם לא יותר) יהודים רואים בו את מורם ורבם, בעוד אחרים מזדעקים למשמע שמו כי הוא "הולך נגד גדולי הדור". אבל מי קבע שהוא עצמו לא גדול דור? תלמידיו ותלמידי תלמידיו בהחלט רואים בו ככזה.

בסופו של דבר המושג הזה נולד בחטא, הוא בעיקר גורם לפירוד ומחלוקת בעם ישראל, והוא ההפך הגמור מלהרבות שלום בעולם ולכבד תלמידי חכמים.

הוא נכון ועתיק יומין. נכון שמנצלים אותו לרעה, אבל בהחלט יש היררכיה של פסיקה.

רואים את זה בהרבה מקומות בגמרא ובשו"תים של ראשונים ואחרונים.

ר' אברום למשל אמר מי שלא יכול להתיר עגונה - שלא יכריע בעניינים ציבוריים.

מכיוון שאין מדד במספרים לנדוד מי גדול ממי - קל להשתמש בזה לרעה, אבל בסוף יש חכמים שגדולתם בולטת והם מקובלים על כמות משמעותית של תלמידי חכמים מובהקים. 

בגדלות הרב

יש הרבה מקרים שהתלמידים עוברים בירושה מאב לבן או מרב לתמיד בקהילות מסויימות.

ולצערי הרב יש בזה המון פוליטיקה בחלק מהמקרים

אין חולק על גדלותם של ר' שמואל אוירבך, הרב קנייבסקי, הרב סולובייציק, או בדורות קודמים יותר - ר' יעקב עמדין, בעל הטורים או ר'יהודה הנשיא. יש מן הסתם עוד מיליון דוגמאות.

לא כל בנש"ק הוא סתם מתחזה

יש כאלה שמסתפקים גם בספר הלכה לא של גדול ישראל אלא של אדם פשוט.

ויש כאלה שנוח להם לשאול כאן מה ההלכה (מתוך הבנה שיכול להיות שלא ידייקו בדיוק)

מעשה שהיה, שכנה של ההורים שלי התחזקה והתקרבה לדת. מדי פעם היתה באה אליי ושואלת אותי מה ההלכה ככה והאם זה מותר ככה.

אם הייתי שולח אותה כל פעם לספר/לרב יש סיכוי שלא היתה הולכת.

אם ידעתי שמשהו מותר, אמרתי שמותר

אם ידעתי שאסור. אמרתי שאסור.

ואם לא ידעתי, עניתי שאבדוק לה.

שאלו אותך על ההלכה ואתה יודע את ההלכה?

תגיד אותה.

לא צריך לשלוח כל פעם את האנשים לרבנים. כי אם זה היה להם פשוט (פיזית/נפשית או כל סיבה) הם היו הולכים לשם.

אתה לא יודע? אל תענה (או שתבדוק ותענה)

ובהחלט, כל מיני כאלו שחושבים שהם 'יודעים", כתבו כאן השבוע כמה וכמה דברים לא מדוייקים, או לכל הפחות לא מוסכמים.

בוודאי שמותר להורות הלכה קיימת.

למה אנשים שואלים שאלות הלכתיות בפורום?

במקום להקליד את השאלה כאן אפשר פשוט להקליד אותו דבר בחיפוש של גוגל ולקבל תשובות של רבנים (במיוחד אם המטרה היא לעשות "שופינג" לפסיקה נוחה...). 

א. עדיף לשמוע/לקרוא דברים ישירות מרב פוסק (כמו ש@הסטורי כתב שמי שאומר ששמע בשם הרבה פעמים לא ידייק או ישליך ממקרה אחד למקרה אחר שנראה דומה אך שונה מבחינה פסיקתית).

ב. כל העניין של 'עשה לך רב' גם אם הוא אינרנטי או רבנים של בית מדרש או אתר מסוים. 

ועוד בשרשור נפרד במקום פשוט להגיב איפה שרלוונטי.

טכנית:

זה לא שלפני שמישהו פותח שרשור חדש, הוא עובר על כל השרשורים הקודמים בשביל לבדוק אם יש חוק נגד השאלה שלו.

מהותית:

זה פורום פתוח, מי שרוצה לשאול שאלה בנושא הלכה יכול לעשות זאת כמו שאפשר לשאול כאן (וזה קורה המון) שאלות בנושא רפואה.

המגיבים צריכים לענות באחריות, השואל צריך לקחת את התשובות בערבון מוגבל. כמו בכל נושא אחר.

1. נתת נקודות חשובות בעניין ההשכרה. אלה דברים חשובים שצריך לחשוב עליהם: מיקום, קומה, איזור ועוד.

לנסות לבחור עיר עם ביקוש, עם גידול דמוגרפי.

2. בעניין משכנתא כדאי לקחת איש מקצוע שחי את הנושא. כן,זה עולה כסף אבל שווה כל שקל, הוא גם יודע איך לעשות מו"מ מול הבנקים כדי להשיג לכם את התמליל הכי נכון וטוב עבורכם. כדאי לפנות כבר עכשיו והוא ידריך אתכם בהכל.

3.אם הכספים נזילים אז אפשר להשאיר אותם רק כדאי שיהיו במסלולים לא "מסוכנים" אלא סולידיים שלא יהיה הפסד פתאומי רגע לפני שצריכים אותו. (אין האמור המלצה כמובן)

בהצלחה

הכל תלוי בבניין, בפרויקט, בצביון...

בדרך כלל בבניינים גבוהים עם מעלית (ומן הסתם בבניין שנבנה ב-30 השנים האחרונות יש מעלית), ככל שהקומה גבוהה יותר כך הדירה שווה יותר. 

מצד שני אם זה מיועד לדתיים אז לפעמים יש כאלה שיימנעו מלגור בקומה גבוהה, במיוחד אם הם לא סומכים על מעלית שבת או אם אין מעלית שבת או אם מעלית השבת עושה סיבוב אחד ב-20 דקות וכיוצ"ב. 

בבניינים נמוכים (נניח עד 4-5 קומות) הכלל הזה פחות תופס, כי זה לא שבקומות למעלה יש נוף עוצר נשימה או אוויר טוב יותר.

בכל מקרה אלה דקויות. אני לא מכיר דירה שלא מושכרת כי היא בקומה 13 בעוד דירות מקומה 2 או 18 כן מושכרות. על כל אדם שיעדיף קומה נמוכה יהיה אדם אחר שיעדיף קומה גבוהה, וכן להפך. 

גם כשקבלן מוכר דירות בבניין, בדרך כלל מכירת הדירות מגוונת והדירות נמכרות מכל הקומות בצורה רנדומלית. זה לא שיש קומה מסוימת שנתפסת ראשונה ורק אחר כך הרוכשים עוברים לקנות דירות מקומה אחרת.

בקיצור, תבחר דירה שאתה עצמך היית רוצה לגור בה מכל הבחינות (קומה, גודל, חלוקת חדרים וכו') ובוודאי יהיה עוד לפחות אדם אחד בעולם שגם כן ירצה לגור בה תמורת דמי שכירות.

אם הוא כבר זכה במכרז, סימן שהוא צריך לבחור דירה מתוך פרויקט נתון במיקום נתון

א. מתחילים תהליך משכנתא כ-3 חודשים לפני שצריך את הכסף.

ב. ברור שלוקחים משכנתא בפעימות, אפילו אם תרצה הבנק לא ישחרר לך את הכסף בבת אחת אלא בפעימות בהתאם לחוזה ובהתאם להתקדמות הבנייה.

אני אישית חושב שיועץ משכנתא זה מיותר ובזבוז כסף (לא סתם זה מקצוע חדש שנוצר בדור האינסטנט, אחרי מאות שנים שאנשים לקחו משכנתא ופשוט למדו את החומר בעצמם).

אם אתה חושב שיש לך קשיים בהבנה או חוסר יכולת קיצוני לנהל שיחה עם בנקאי - אז כנראה לקיחת יועץ כן תהיה צעד נבון מבחינתך.

אבל אם אתה יכול ללמוד כמה מושגים בסיסיים מאוד ויכול לנהל שיחה - אז אתה ממש יכול לעשות את הכל לבד.

כמו כן אסור לשכוח שזה תחום פרוץ לחלוטין, אין לימודים מסודרים ומפוקחים, אין בחינות, אין רישיון, אין פיקוח.

בחיפוש באינטרנט אחר השאלה "האם כדאי לקחת יועץ משכנתא", מתקבלות אך ורק תשובות שנכתבו על ידי יועצי משכנתא (באופן גלוי או כ"שיתוף פעולה" (כלומר פרסומת) עם אתר חדשות כלשהו). זה אומר דרשני.

לפי מחקר של בנק ישראל, יועצי משכנתאות חוסכים ללקוחות שלהם כסף בכך שהם מנהלים משא ומתן עם כמה בנקים שונים, אך התרומה של המו"מ הזה לעומת מו"מ שעושים בלי יועץ - לא הוכחה מעולם (כך על פי אותו מחקר).

בניגוד למו"מ בנושאים אחרים, דווקא בתחום המשכנתא לא צריך כלל להיות מומחה במו"מ. אין הרבה מוצרים שבהם יש כמה מוכרים שרוצים שתקנה מהם את המוצר, והמוכרים האלה מביאים לך הצעת מחיר מסודרת על נייר עם לוגו וכו'. במשכנתא, למזלך, זה בדיוק כך.

אתה פשוט מגיע עם הצעת המחיר (להלן: תמהיל) שקיבלת מבנק מזרחי, והולך עם זה לבנק לאומי. לאומי יביאו לך הצעה טובה יותר, ואיתה אתה תלך לבנק הפועלים. וכן הלאה.

ברגע שבנק אחד ייתן לך הצעה שאף בנק אחר לא יוכל לעמוד בה - תדע שאתה יכול לסגור איתם.

בעבר היה צורך לכתת רגליים לסניפי הבנקים השונים, לקבוע תורים מראש ולחכות זמן רב. היום זה לא כך, את כל המו"מ עושים דרך האינטרנט, כך שזה אפילו לא מהווה טרחה.

בעיקרון את אותה הדעה בדיוק אני מחזיק לגבי סוכני ביטוח, אלא ששם הכסף לא יורד ישירות מהלקוח אלא חברת הביטוח היא זו שמשלמת ליועץ את הפרמיה, אז ניחא. 

אם הייתי צריך לשלם 5,000 ש"ח בשביל סוכן ביטוח, ברור שלא הייתי מעלה בדעתי להיעזר בו כשאני יכול לעשות את הכל לגמרי לבד עם קצת הבנה בסיסית ויכולת קריאה מינימלית.

אדם שמעדיף לשלם אלפי שקלים בשביל הנוחות - לגמרי זכותו. רק חשוב לדעתי שאותו אדם יידע שהוא משלם על נוחות, ולא על שירות או מחיר שהוא לא היה יכול לקבל בלי היועץ.

היא ההלוואה הגדולה ביותר שאדם לוקח בחייו, והיא לפחות במאות אלפי שקלים אם לא יותר.

התמהילים השונים אצל רוב הציבור לא מובנים או לא מספיק עם הידע הנצרך, לרוב יועץ משכנתא אמור להסתכל על המכלול (כולל כסף עתידי שאולי יתפנה/ישתחרר, עליה במשכורת ועוד) ובהתאם לזה בונה תמהיל נכון ומדוייק ללקוח כולל לעשות מו'מ נכון עם המושגים המדויקים מול הבנקים, שבא נודה על האמת, רוב הציבור לא שולט בהם, ולבנקים יש בראש ובראשונה אינטרס להוציא עבור עצמם את התמהיל הכי שווה *להם* ולא ללקוח. הבנק רוצה להרוויח כסף והרבה כסף ולא ממש מעניין אותו הלקוח.

כמה אלפי שקלים הם כלום לעומת מאות אלפי שקלים, ובהלוואה גדולה וארוכת טווח כזאת גם עשיריות אחוז יכולות להשפיע המון לכאן או לכאן ואת זה לרוב יועצי המשכנתא יודעים לעשות מרוב הציבור.

ואני מדבר מניסיון, גם בלי יועץ וגם עם.

ולא, אני לא יועץ ואין לי אחוזים עם אף אחד כזה. 

אבל אם יש ענף שיש בו תחרות אמיתית בין הבנקים, זה ענף המשכנתאות.

אין עוד אף תחום שבו כולם ללא יוצא מן הכלל עושים מו''מ בין כמה בנקים, ואף אחד לא בוחר סניף כי ''זה הסניף שאבא שלי לקוח שלו 40 שנה'' כמו בבחירת בנק לניהול חשבון עו''ש.

אז נכון שהבנק דואג לרווח של עצמו, אבל במקרה הזה - בשביל להרוויח הוא צריך להיות יותר אטרקטיבי מההצעות המתחרות. ככה זה בשוק חופשי.

כמו שכתבה @עדיין טריה למטה, לימוד עצמי בהחלט יכול להספיק.

אנשים היום יודעים לתכנת בעזרת קורסים באינטרנט, עושים תואר שלם באוניברסיטה הפתוחה. מה זה ללמוד את המושגים הנדרשים במשכנתא? אפילו לא אחוז אחד מההשקעה הנדרשת בשביל דברים אחרים שאנשים לומדים היום לבד.

אפילו בעבר בלי האינטרנט אנשים עשו זאת לבד. לא צריך תואר וגם לא בגרות. ידע בעברית יספיק.

אני לא יועץ משכנתא ואין לי אינטרס..

אני חושב שלרוב האנשים את הידע או הכלים ללמוד את המושגים לעומק. ברור שאפשר, אבל לא לכולם יש את הזמן /היכולת/ההבנה.

בגדול ליועץ משכנתא יש עוד יתרון - הוא יודע מה ההצעות הטובות כעת. וליועץ רציני יש קשר עם עובדים לא זוטרים בבנקים למשכנתאות שנותנים לו הצעות יחסית טובות כדי שימשיך להביא להם לקוחות, מה שלא יביאו לאנשים רגילים.

סיפור קטן:

פעם לפני לקיחת משכנתא רציתי ללמוד לבד (ןלחסוך 6,700 שח +מע"מ...). ביקשתי הצעה מהבנק שלי, העברתי במייל לעוד כמה בנקים (מלבד בנק אחד, בכל הבנקים העברתי דרך המייל) וכל פעם ביקשתי שישפרו. כעבור כמה סיבובים הגעתי להצעה שאף בנק לא רצה לשפר, וכל הבנקים הגיעו לאותו דבר בערך. שלחתי ליועץ המשכנתא ושאלתי אם הוא יכול לשפר את ההצעה- אשלם לו בשמחה. הוא לא יכל לשפר אותה ובהוגנות אמר שלא אחסוך אפילו חלק משכרו. וגם נתן לי חוות דעת שההצעה שקיבלתי מצוינת. אז, הצלחתי במקרה זה. 

במקרה אחר שלחתי לבנקים בקשה למשכנתא, בקושי הגיבו בגלל עומס, ואח"כ נתנו הצעות מאוד גבוהות שלא היה טעם להתחיל להעביר בין הבנקים כי עדיין הכל היה גבוה.

ביקשתי מהיועץ שלא ייעץ, רק יתן לי הצעה אחת טובה לתמהיל שביקשתי, ולא יעבוד לתפעל וכו'. אז תמורת 1500 שח נתן לי הצעה אחת. אותה העברתי בין הבנקים וכך סגרתי.

מסקנות אישיות:

1. היועץ לא נביא, ולא יכול לדעת מה יקרה בעתיד ואיזה מסלול עדיף לקחת. אולי בקווים כלליים (לי היועץ ניסה להגיד שמילא המדד אפסי והריבית נמוכה, אז אחסוך חצי אחוז ובמשתנה ולא בריבית קבועה לא צמודה. לא השתכנעתי וחסכתי כעת 500 שח בחודש..)

2. כדאי להתחיל 3 חודשים מראש ולא חודשיים שלא יהיה לחץ.

3. ביטוח משכנתא- לא דרך סוכנות הבנק. לבקש הנחות קבועות עד סוף המשכנתא (אפשר לקבל הנחה קבועה מהתעריף המלא גם 45% )

4. אם אתה לא מבינים אילו מסלולים יש ומה ההבדל ביניהם, מה הריביות שאתם יכולים לקבל, ואיך לתפעל את עניין קבלת המשכנתא (זה ממש אפשרי אך תהליך בירוקרטי לא קצר) אז כדאי לשקול עזרה מיועץ משכנתא. אבל חייבים לבדוק ולברר שהוא אכן טוב ואמין.

5. לא קשור לשאלה- אבל אם הדירה נועדה להשכרה, אז לא כדאי לשדרג יותר מידי. זה יכול להיות מאוד יקר. הסטנדרט לרוב מספק, חוץ מתוספות פשוטות כמו מזגנים/מקלחון וכו. 

בהצלחה ומזל טוב לכם

אבל נראה לי שאתה מתייחס לאדם ממוצע כמו שאתה מתייחס לעצמך

הרבה אנשים לא יעשו משא ומתן נדרש למרות שמדובר בסכומים גדולים מאד,

ולכן למרות שהיועץ עושה דברים פשוטים - בכל זאת משתלם להם לקחת אותו

ועד לפני שנים לא רבות, המקצוע הזה כלל לא היה קיים.

בנוסף, אני לא חושב שיש ולו אדם אחד בלבד, שלוקח משכנתא בלי להשוות את התנאים בין כמה בנקים שונים.

1. אפשר להתייעץ עם איש נדלן שמכיר את האזור בו זכיתם (יש כאלו שגם מציעים את השירות הזה לרוכשי מחיר למשתכן). לא יודעת עד כמה זה הכרחי. מבחינת דירה להשכרה בדרך כלל דירת 4 חדרים זאת הדירה הכי פופולרית להשכרה (אם זה מקום עם שכירות יקרה אז גם 3 חדרים) אבל אתם צריכים קודם כל להתאים את הדירה לתקציב שלכם.

מבחינת קומה זה קצת כללי אבל בעיקרון אם זה אזור חילוני יש עדיפות לקומה כמה שיותר גבוה ובאזור דתי להפך.

2. את התהליך מול הבנק תתחילו כחודשיים לפני התשלום שתצטרכו. אישור עקרוני לסכום שתצטרכו עדיף לקבל כבר עכשיו לפני בחירת הדירה. את המשכנתא לוקחים בפעימות שימו לב שאם הקבלן מאשר לכם הקדמת תשלומים אולי זה משתלם לכם כי כך תוכלו לחסוך במדד תשומות הבניה. לגבי הסכום של המשכנתא שימו לב שאתם לוקחים בחשבון עלויות כניסה לדירה/תשומות הבניה ומשאירים לעצמכם מספיק הון בצד בשביל זה. בנוסף יש אפשרות שנקראת מסלול פיתוי שאתם מראש לוקחים יותר משכנתא מהדרוש ואז סוגרים את המסלול הפחות אטרקטיבי תנסו לקרוא על זה קצת כי אם זה יתאים לכם צריך לתכנן את זה מראש ולקחת משכנתא בשלב יותר מוקדם. הייתי כבר עכשיו מתחילה לקרוא ולהבין מושגים במשכנתא ובונה לעצמי תמהיל אופטימלי (אגב עוד שנה וחצי יכול מאוד להיות שסביבת הריביות תהיה נמוכה יותר) או לחילופין מתייעצת עם יועץ משכנתאות (אני התחלתי מלימוד עצמי וראיתי שזה הספיק עבורי).

3. השאלה היא מה רמת הסיכון בו הכסף מושקע אם ההשקעה סולידית אפשר להשאיר עד קצת לפני תאריך התשלום.

 מאוד תלוי מה המיקום שלכם ברשימה. ככל שהמספר נמוך יותר כך יש פחות דירות לבחירה.

תשאפו לדירה עם נוף

במישור החוף/הדרום עדיף כיוון צפון הוא פחות חם.

בירושלים ובשאר הערים הקרות עדיף דווקא הפוך דרום-מזרח.

דירת 4 חדרים היא האידאלית להשכרה

בשכונה חילונית (שכנראה השוכרים יהיו חילונים) עדיף קומה גבוה

בשכונה דתית/חרדית עדיף קומה נמוכה (גם אם יש מעלית שבת)

2. משכנתא לוקח כחודש לקבל

רצוי ללמוד לבד את החומר התיאורטי של המשכנתא, יועץ משכנתאות רק אחד עם המלצות אמינות מאנשים שאתם מכירים. (השוק רווי בהרבה אנשים לא מקצועיים)

3. נזילות זה טוב. רצוי גם לגדר את המסלולים כך שבמקרה של ירידה בשווקים לא תפסידו כסף.

גילוי נאות.

אני יועץ משכנתא.

רוצה להניח פה שאלה קטנטנה:

כשאתם מגיעים לבד לבנק לקבל משכנתא, מי שיושב מולכם מייצג את מי? אתכם או את הבנק? האם יש לו את הפנוי להבין לעומק מה הצרכים שלכם?

האם אתם יודעים שהם מחוייבים על פי הרפורמה החדשה לתת לחכם מסלולים אחידים?

משכנתא זה לא עוד קניה ורכישה קטנה. משכנתא זו עסקה עצומה שמי שבאמת רוצה לחסוך את הכסף שהוא עובד עליו קשה, יעשה את זה בצורה נכונה.

חשוב לי שתעשו אחד מ2 הדברים הבאים:

או שתלמדו לעומק את הנושא, לא רק כמה כתבות שרצות ברשת. או שתיקחו איש מקצוע.

לגבי השאלה המקורית פה בפורום,

אשמח מאוד לתת לכם תשובה מפורטת בשיחה ללא עלות.

מוזמנים ליצור קשה בשמחה רבה.

שבוע מלא טוב ובשורות טובות.

אבינתן

052-5277260

ולכן יש לו אינטרס כמה שיותר גדול לעזור לבנק לסגור עוד עסקאות, כלומר יש לו אינטרס מובהק שבסוף העסקה תיסגר.

גם באופן אישי, היא מתוגמל ונמדד על פי מספר המשכנתאות שהוא מצליח לסגור בחודש, ולא על פי הרווח של הבנק מכל עסקה.

כלומר מבחינתו עדיף לו לתת ריבית טובה יותר, העיקר שתיקח ממנו את המשכנתא.

אני מסכים איתך שצריך להשקיע וללמוד את הנושא ולא מיד ללכת לבנק ולקוות לטוב.

ולכן יציע תחילה מסלולים שיותר ריווחים לבנק ופחות ללווה. (הלוואות צמודות מדד לדוגמא) ואז חשוב להגיע עם ידיעה מראש אילו מסלולים אתה רוצה כדי לבצע סקר שוק למה שאתה מעוניין בדיוק. 

כי לא זוכרת איך הם נראים או מה השם שלהם.

אבל למה להיבהל או להסתיר?

הייתי מתייחסת כמו אדם שישבתי איתו לשיחה ומשם המשכנו הלאה.

לא מנופפת לשלום מהצד השני של הכביש

אבל הייתי אומרת היי אם הייתי נתקעת איתו בריקוד מדרכה.

לי יש מקרה אחר

חברה טובה שלי התחתנה עם בחור שחיזר אחרי תקופה

למזלי לא אמרתי לה כלום

והם נשואים ומתוקים ממש.

לסגור את הפה על אף הרצון לשתף 

"ווואאאאי מואה! מואה! מואה! חיייייים שליייייי!".

אז אמרתי לה "אמא, די זה לא נעים לי".

מאז אין לי ירושה.

אני לא זוכרת שזה קרה לי, אבל זה קרה לבעלי - כשהיינו נשואים יחסית טריים פגשנו את *ה*אקסית שלו כשטיילנו בירושלים. 

החליף אתה כמה מילים, אני אמרתי נראה לי רק שלום והתישבתי בצד כי התעייפתי קצת ולא הרגשתי קשורה, וכעבור דקה-שתיים המשכנו בדרכנו. וזה נראה לי ראוי.

אם אני מבחינה במישהו והוא לא הבחין בי לא בטוח שאצור קשר באופן יזום. אמנם יש אנשים שממש מסקרן אותי איפה הם היום וכו', אבל לא בטוח שזה הדדי, ואפילו לא בטוח שהם יזכרו אותי... מאידך יש כאלה ששיח אתם עלול לגרור תחושה לא נוחה. אבל אם נוצר קשר עין ויש זיהוי אני חושבת שאנהג באופן דומה לבעלי.

אם מישהו יתחיל לדבר איתי אני אסביר ואציג ביניהם אבל לא רואה את זה קורה

ויש הרבה שיצאתי איתם...

יש אחד ששבר לי את הלב, אבל ממש, יצאנו טיפה זמן וזה היה בעיקר חלומות שלי שהוא שבר שלא קשורים למציאות.

והוא חבר שלו, אני לא רואה שום טעם לספר לו כזה דבר...

אני לא הולכת לשקר לגבי זה או להסתיר, פשוט לא רואה עניין או חשיבות לפרט המידע הזה

וגם אם כן

זה כנראה סגנון משותף לשנינו, אני גם לא מעוניינת לשמוע והוא לא מספר על אקסיות שלו

זה גם לא עולה ממש בינינו, זה כל כך לא קשור לחיים שלנו עכשיו...

ככה שזה לא יהיה בעייתי אם הוא יגיד לו, אין לי גם בעיה שיגיד לו, אבל שוב, זה לא רלוונטי  לאף אחד לא רואה למה שיגיד...

יותר ממה שרובכם יכולים לחוות...

במקום אקסית, נסה אקס...

ובמקום סתם אקס, נסה האקס המיתולוגי...

זה שכתבתי עליו את השיר הזה...

מוצאי שבת - פרוזה וכתיבה חופשית

זה ששינה אותי, שעברתי איתו מסע ארוך ומיוחד...

ובמקום פגישה מקרית ברחוב, נסה שהוא אח של שכנה שלי, וכשהוא מגיע אליה לשבתות אנחנו נפגשים בבית הכנסת, בגינה...

נסה שלא רק אשתי יודעת, אלא גם אחותו ובעלה (רב הקהילה שלנו)...

בקיצור יש מקרים שבהם אני מחפש בתי כנסת אחרים...

ושאף פעם לא משעמם לך החיים!

סתם.

זעיין געזונט

.

לא מסתובבים באותם איזורים

ואם כן אני לא יודעת כי הוא בעזרת גברים אני בנשים.

יש את האחד המיתולוגי,

קרה שבעלי ראה אותו בעזרת גברים בחתונות או משהו אבל הם לא מדברים כי הם לא סובלים אחד את השני.

אם הייתי במקרה פוגשת ברחוב הייתי מתעלמת כי מה שייך? הוא רב חשוב כזה ומה אני אגיד לו?

הרב אתה זוכר את כל הדייטים הרומנטים שעשית לנו? זוכר תשטויות שעשינו? מרן זוכר טיולים שנסענו יחפים באוטו שלך שמענו דיסקים לא בלשון הקודש והיית חתיך למות?

גם אם הוא לא היה רב, זה לא שייך.

אם מרן היה קורא מרן בטוח היה מחייך כי מרן זוכר טוב מאוד.

(אבל ב"ה לא היינו רואים מרוב זקןשפם)

מצחיק אותי הקלות שבה אנשים היום קרויים רב...

אם היה לי אקס רב, הייתי קוראת לו בשם שלו חד משמעית.

תלוי ברמת הקשר שהיה בנינו,

אבל בגדול, אם נפגשים, אומרים שלום, ברור. אלא אם כן זה מישהו ממש רעיל (יש רק אחד כזה מבין עשרות)...

לגבי להציג לאיש שלי, תלוי סיטואציה. מניחה שלא כל אחד ושלא בכל סיטואציה.

ממש לא מתנהגת כאילו עשיתי משהו אסור, מה אסור בזה?

מתרגשים גם לא...

אם נפרדנו כנראה שלא התאים לנו... לא?

הם לא היו רלוונטים, ועכשיו כל שכן שלא...

מה היחס שלי לאסקים ומדוייטים? (ואיך לדעתי ראוי להתייחס אליהם...)

יחס של כבוד, של חיבה אמיתית... רוב רובם אנשים טובים מאוד, חמודים, איכותיים, אינטיליגנטים... כאלה שהיתה לנו שיחה טובה יחד.

כאלה שנפגשתי איתם דייט אחד, סיכוי גדול שלא אזהה...

ההוא הרעיל/אלים (שכעס מאוד שלא רציתי אותו והתבטא בגלל זה בצורה הזויה), כנראה שלא אטרח להסתכל לעברו, להגיד שלום או להתייחס איכשהו... פשוט כי אין טעם והוא לא מעניין.

זהו בגדול. לא אישיו...

בהצלחה רבה