פורום נשואים טריים (עמוד 415)

זה היה ביום שישי בבוקר, במסעדה במרכז בגין בירושלים.. זה ממש יפה ויש מרפסת גדולה עם הנוף של החומות. היה טעים וטוב ומספיק מקום לריקודים וכו'..
החופה היתה בטיילת של משכנות שאננים. גם ממש יפה.

לגבי מחירים אין לי מושג.. אני לא חושבת שהיה זול.. אם משהו הוזיל זה הכמות הקטנה של האנשים. חטצמזה הכל היה איכותי ממש.

זה הכי בטוח. אבל אפשר לבדוק ב parents guide ב imdb. הוא בד"כ (מניסיון לא רב, אבל נראה לי שמספיק) ממש מפורט ויעיל.

מזל טוב!

סאלי - נס על ההדסון.

נהנינו גם מעלילת הסרט עצמו, לא רק מהעובדה שהיה נקי.

ראיתי ברשת, לא בקולנוע. סרט חביב, עם עומק ונקי לגמרי. עד כמה שזכור לי.
נזכרתי בעוד אחד- 'מיס פוטר'

 

 

סרט חדש של רמה בורשטיין

 

ראיתם?? מישו??

זה על החיים של בדואיות בארץ . מגניב לראות מה מתרחש אצלם, אותי זה ממש סיקרן והיה מגניב לראות את זה. ראיתי עם בעלי ומאד צנוע.

אבל הסוף ממש גרוע

הסרט "ישמח חתני" הוא סרט ישראלי חדש והוא מעולה וצנוע באופן מפתיע!

בכלל, יש הרבה בדיחות שטובות לדתיים ובעלי שבייניש ממש נהנה מההומור שם והכל

עולות גם הרבה סוגיות דתיות על היחס לדת, שילוב של מח לב וכאלה.. מעורר מחשבה ומעניין!

לסיכום היה ממש מוצלח

יענו לך שם יותר טוב

והתשובה היא כן

וכמובן סרטי ילדים למינהם שיצא לי לראות עם האחים שלי או עם הבן שלי.

 

אני לא באמת מבין בסרטים, אבל מי שלא ראה את השניים האלה (במיוחד הראשון) אולי יהנה.

http://www.srugim.co.il/158319-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%E2%80%A2-%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98-%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%9C

תסתכל בקישור

שערי ירושלים - מהדרין - נחשב לזול - היפוך ארוחות

רמדה רנסנס - מהדרין - נחשב למומצע - היפוך ארוחות

מלון המלכים - מהדרין - נחשב לממוצע

לאונרדו פלאזה - מהדרין - נחשב ליקר

 

בטוח יש עוד אישית ממליץ על מה שהייתי או מכיר ורק על מהדרין!

נו, בטוח יש פה אנשים שגרים בקרייה.. נוסעים לחג? מכירים זוג צעיר שנוסע להורים?

פנו אלינו בהקדם

תודה!!

אני עובדת בתחום.

 

על פנסיה חייבים להפריש 100% מהשכר עד תקרה מסוימת.

(ניר'לי עד לשכר הממוצע במשק שזה 9464, נכון להיום)

 

וקרן השתלמות- אין למעסיק חובה להפריש!

ויפה שמפרישים לך משהו לקרן השתלמות

לא שאלתי לגבי המעסיק

 

אני רוצה לדעת אילו אחוזים אני חיבת להפריש....

לדוגמא כמה אני צריכה להפריש לפנסיה 5.5% ? יותר? פחות?

כמה המינימום שאני צריכה להפריש לקרן השתלמות??? כלומר כמה אחוזים מתוך ה80%?

 

(אני פשוט רוצה לוודא שהם מורידים לי את המינימום ולא יותר - כי הייתה לי עבודה שהורידו יותר)

ושוב תודה רבה - על תשובותיך!

לקרן השתלמות רבע מהסכום הכולל שמופרש

כל עוד את יכולה להסתדר עם זה כלכלית..
זה משתלם בסופו של דבר..

ברור שזה לא פשוט.

 

את מציגה כאן שתי בעיות מרכזיות אם אני מבינה שבהחלט קשורות זו בזו:

1. פער בדת- חשוב לך התייחסות לדת 

2. פער מנטאלי אינטלגנטי- את מרגישה חכמה ממנו רגשית ואינטלקטואלית.

 

לגבי 1- אמרת שהדברים שחשובים לך הוא שומר ומכבד- שבת, כשרות ונידה, אז לא נראה שיש פער מאוד משמעותי,

מה שאת כן צריכה לחשוב יחד איתו זה מה יהיה כשיבואו הילדים? איזה חינוך בי"ס תרצי שהם ילמדו בו? שומרים שבת או לא? אבא כך ואמא אחרת או חזית אחידה?

 

לגבי 2- כמו שאומרים- בעלך לא צריך להיות החברותא שלך, הוא לא מתעניין בנושא רוח כמוך? תמצאי חברה לחלוק איתה, הרצאות, שיחות, לימוד משותף... אינטלגנציה רגשית זה משהו שלומדים, בעיקר גברים, הם לא יודעים לנחש!! אם לא אומרים להם הם בד"כ לא יודעים ומבינים לבד! מנסיון!! אין דבר כזה!

אם הוא משתף פעולה בטיפול ומביע רצון זה מצב מעולה!!!

 

נשמע שהוא אוהב אותך מפרגן ומכבד.

 

אני לא חושבת שזה עניין של גיל, בכל שלב צריך להשקיע בזוגיות, נשמע שיש בינכם כימיה טובה וזה העיקר\ (מעבר להשקעה...) הרי זה לא הבחור הראשון שיצאת איתו...

 

הרבה הצלחה, חיבוקים וחיזוקים!

 

נשמע שאתם זוג שמודע ועובד!!

 

שבת שלום!

אני מרגישה מקריאה בין השורות שהבעיה האמיתית היא לא בהיותו חילוני.
העניין הוא שאת מצפה לחיבור מסוים עם האיש שלך - חברות, חום והבנה ללא מילים. ואין לך את זה.

א. מזדהה עם הרצון הזה. מניחה שזה רצון של רוב הנשים מצד בעליהן..
ב. קחי בעירבון מוגבל את דבריי כי כאמור אני באמת לא מכירה אותך.
לי מרגיש שהציפיות שלך מאוד מאוד גבוהות. שיעשע אותי לקרוא את התיאור המפורט שלך את בעלך, והוא מאוד הזכיר לי את בעלי. רק שמשום מה אני אישה מרוצה. אולי הציפיות שלי נמוכות יותר ואולי זה פשוט עניין של גישה - איך הגעת לנישואין.
אני מציעה שתנסי להפנים שנישואין הם באמת מקום לעבוד בו על המידות. כשתלמדי לשחרר ולאהוב אותו כמו שהוא תראי שיש בו אינסוף טוב, ויתרונות מהממים שאין אותם בחברים שלך..

בעיני העניין פה הוא להפנות את המבט פנימה ולא החוצה. להבין שזה האיש שלך ואיתו את חיה ואיתו את עושה את העבודה שלך וממש לחפש בו נקודות של טוב. להניח לחשיבה הזו שיש מישהו שהוא יותר טוב בחוץ, לרוב מדובר בפנטזיה שאין לה אחיזה במציאות.

שולחת לך חיזוק וחיבוק

תודה 😌

אתייחס רק לכמה..

ראיתי שכתבת על החברים שלך שאת מרגישה שאינם מעריכים אותו. את בטח מבינה לבד שזה לא באמת חשוב ומהותי כי העיקר זה אתם..
הבנתי שיש בינכם כבוד והערכה. זה בסיס של זוגיות טובה.

בקשר למה שאת חולמת שיהיה בינכם מבט מבין וכו.. רק להגיד לך שזה דבר שמגיע עם השנים.
וזה לא רק במבט זה גם בשתיקה או במילים שאינן נאמרות במרחקי קילומטרים ולא צריך להיות רוחניים בשביל זה.

הוא מסכים לשמור את שלושת הדברים הללו ומכבד אותך. זה נפלא.

ממה שכתבת את נשמעת מאוד רוחנית והרבה זוגות שפגשתי נמצאים בהפכים הללו. אני לא יודעת איך הם מסתדרים כי אלו אכן פערים אבל אני מתארת לעצמי שבעזרת עבודה משותפת נהיה איזון ונהיים עם הזמן קצת דומים אחד לשני. האחד סופג רוחניות ומקבל קצת קלילות והשני מתקרקע...

לגבי מה שכתבת בסוף דברייך על המוות בנשמה זה ממש נשמע תיאור קשה.
אבל את לא יכולה לצפות ממנו להפסיק לראות טלוויזיה או להיהפך להיות יותר דתי. את יכולה להתפלל עליו בסתר, את יכולה להוות דוגמה. אבל לא לצפות לשינוי.

מה שכן אני רוצה לעודד אותך שאומרים שהאישה היא זאת שמתווה את עיקר החינוך וההשראה בבית.
מתארת לעצמי שמה שיהיה לך חשוב הוא יכבד וזה הכי חשוב.

אם את מחליטה שאת יכולה לקבל ולאהוב אותו איך שהוא באמת בלי לחשב אם הוא יתחזק או לא אני חושבת שיהיה לכם את הכל.

ואגב,לכולם נפתחות העיניים אחרי החתונה. כולם מגלים מתישהו איזה תכונות אין לצד השני .כך שאל תתפתי לחשוב שאת היחידה...
נסי להסתכל על מה שהוא כן. מכבד ואוהב אותך. זה המון ! אפילו ללכת במשך כמה ימים עם התמקדות בדברים החיוביים שבינכם. תראי איך תרגישי..

בהצלחה ובחירה טובה !!

מה משנה מה פלוני ואלמוני חושב על בעלך?

ב. "אחוזי רוחניות" זה נתון שמשתנה - לפעמים- עם הזמן. ל2 הכיוונים. כך שאין איך ולמה להילחץ.

מה שכן- אם את/ה כעת זקוק לסגנון X (ברוחניות, בביגוד, בבתי קפה)-

תדאג לעשות זאת-

אם אפשר עם הבן זוג- מה טוב

אם לא- גם בסדר גמור

 

ג. לא מומלץ לכתחילה להתחתן חילוני ודתייה- או הפוך

אם כבר נעשה- ובהתחשב בנתונים גם מובן הסברא לכך- גיל מאוחר וכו'-

תפיקו את המירב!

 

ככלל, יש מחלוקות בין בני זוג , 

וכל עוד שיש רצון ועבודה-

זה סימן שהעניינים בערך בסדר-

שזה כבר מעולה!

 

ד. תבלו יחד-

זה יכול להיות  קפה, הליכה, טיול לרומניה, כ"א ומה שמתאים לו..

זה תמיד מוסיף אור

 

ה. הרוחניות שלך היא שלך- ושלו היא שלו

אל תערבבו דברים נפרדים

ואל "תנסי להחזיר אותו בתשובה"-

כמו שלא תרצי "שהוא ינסה להוריד אותך מהדת"

 

תבנו יחד את המשותף- וזהו. ותתפללי על זה. (גם הוא נ"ל שירצה להתפלל על זה. תציעי לו)

 

בהצלחה

 

 

 

היי תודה רבה! 

אני חושבת שההתמקדות שלכם בחלק הדתי היא נכונה אבל היא באמת לא העיקר. 

העיקר הוא שיש ימים שפשוט אין לנו על מה לדבר. אני מרגישה כבויה לידו, אני מרגישה שלא כייף לנו, שאנחנו לא חברים הכי טובים. שאם נלך יחד לחתונה נגיד? אז לשבת לידו יהיה פשוט לשבת כמו שני  דגיגים. הוא לא יבוא לרקוד איתי, הוא לא ישוחח איתי כמעט. ואני ארגיש שעצם זה שהוא לצידי לא תורם ולא גורע. ואני תמיד דמיינתי את הבן זוג שלי, כאיש מבחינת- האיש שלי בעולם הזה, האדם הזה שקל לי לידו, שמרגיש לי נינוח ונוח, שיש לנו על מה לדבר, שהנוכחות שלו משלימה אותי ואפילו משמחת. שיש נינוחות זה עם זה. שמתוך קבוצת אנשים גדולה- תמיד נפנה זה לזו ונתמגנט לשיחה של צחוק הבנה וזרימה.  שנוכחותו מספיקה לי כדי לא להרגיש יחידה ובודדה בין קבוצת אנשים זרים. הוא לא נותן לי את החוויה הזו שאני והוא נגד העולם כזה. 

הוא טיפוס עם החסרונות שלו, הוא שקט וביישן, ולפעמים אני הדברנית ולעפמים אני צריכה זריקת אנרגיה או מישהו שפשוט ידבר אותי לדעת עד שאצא מההסתגרות שלי בעולמי. 

אין לו את השפעת הקסם עליי שטוב לי פשוט שהוא פה. זה קורה אך לעיתים נדירות יחסית. אולי זו בעיה שלי במקור, אבל לפעמים יש אנשים שעוזרים לך להתגבר על עצמך. 

והוא מרגיש לי שהחסרונות שלו רק מעצימים את החסרונות שלי. במקום שיתרונותינו יעצימו את היתרונות זה בזה. 

גורם לי לתהות אם זה קשר של חסד ושל מעלה, או קשר של נוחות ובטחון. 

ואם ככה אולי שווה להמשיך לחפש. מצד שני הגיל. אני בת 32. לא היה קל להכיר מישהו ולאהוב ולפתח זוגיות אמיתית של החיים. של המציאות.  ואני גם באה עם החבילה שלי. אולי פשוט עליי למצוא יעוץ והדרכה אישית לעצמי וזה מאליו יעזור. ? תודה לעונים.

אני מאד מבינה את הציפיות שלך, יש לך תאורים שובי לב

תביני ששבאת אותם ממקורות לא מציאותיים - ספרים/ סרטים - שם את אף פעם לא רואה איך נראית זוגיות באמת לאורך ימים ושנים

 

אני מניחה שבשלב ההתאהבות חווית לפחות חלק ממה שתארת? 

כל זוג מגיע לשלב שההתאהבות הראשונית דועכת ומתחילה הבנייה של האהבה האמיתית

 

מגיע השלב שבו אנחנו מתחילים להתמקד במה שחסר לנו במקום במה שיש לנו ומשם מתחילים ספירלה יורדת

יש דרכים להחזיר את הניצוץ

נסי להתמקד במה שיש בו, לא במה שאין בו

תעשי לך כל יום! רשימה של 3 דברים שאת אוהבת בו, דברים טובים שראית בו היום.. 

 

חייבת להגיד לך שעם עבודה אמיתית ונכונה אפשר להגיע לאהבה מלאה ומספקת כמו שאת מתארת - מבחינת הרגשות, לאו דוקא שזה יתבטא בדיוק בניואנסים שאת מצפה. 

מרוב שאת מחכה לתמונה המוגדרת שבנית את מפספסת את מה שקורה במציאות

 

אני נשואה הרבה שנים - זוגיות מאד מאושרת. ועדיין יש זמנים שאנחנו יושבים ביחד בשקט ואין לנו משהו מיוחד לדבר עליו, אז מה.

 

את יכולה לנסות יעוץ אישי לעצמי או ספרי הדרכה עצמית כאלו בנושאי זוגיות - יש שפע של מבחר המון חוכמה וידע שממתינים לך שם..

בהצלחה

קראתי את כל מה שכתבת וזה זועקקק שאת לר מעריכה את מה שיש לך באופן טוטאלי.
ועל פי כמה נקודות שרשמת דווקא כן הייתי מוצאת טעם להעריך ומאוד.
לעניין הדתי אני לא נכנסת כי אני חושבת שאם בחרת להינשא לו כנראה שזה עבד....
מה שכן כרגע נכנסת לסחרחורת של תלונות שמציפות אותך לפי הרגשתי זוהי תקופה שעוברת עלייך פחות קשור לזוגיות.
היועץ טוען שאת צריכה לבחור אם את רוצה את הזוגיות הזו או לא ורק מכאן יש מה להמשיך והוא בהחלט צודק.
להחליט שאת רוצה את הזוגיות ידרוש ממך רק דבר אחד וזה להחליט לראות בעין טובה את האדם שחי סביבך וזאת מבלי לחפש את השלילי בכל רגע.
כתבת בהינף יד שהוא אוהב אותך עוטף אותך ותומך בכל רגע. אלו דברים הראויים להערכה עצומה לעומת זאת לצערי. קטונתי מלהחליט אבל כל מה שרשמת כלא בסדר נשמע ילדותי מעין פנטזיה של אישה לא מספיק בוגרת.
מה זה לא אדם של עומק ושל רוח. נישאת לאדם חילוני שהייתה בו ויש בו את הפתיחות לחיות לצד אשה דתייה הוא מכבד אותך ושומר על הרבה דברים לכבודך...
נישואין זה לא לשבת ולדבר על עומק החיים ותכליתם מבוקר עד ערב לפעמים נוח לאדם השקט והשלווה של השיגרה.
מנסיון שלנו לאחר שנה וחצי ללא ילדים התחיל להיות מאוד משעמם בעיקר בשבתות וכן הילדים מכניסים הרבה חיות לקשר אך זה מסוכן לבנות על כך כי אז צצות בעיות חדשות.

בקיצור: ממליצה לך להחליט האם את בוחרת לאהוב להעריך להתמסר ולסגור את מחשבות העולם הדמיוניות על שותפך לחיים ולהבין שהחיים האמתיים בזוגיות זוהי עבודה קשה של בחירה מודעת להסתכלות רק על הטוב.
ידוע שהאיש מוצא את אהבת השם על ידי אהבת האישה וזאת כיצד? אישה יש בה את העומק הרגשי שעל ידי אהבתה לאישה תלמד אותו כיצד להגיע לעומק הקשר עם בורא עולם.

הם מתעסקים בדיוק בתמיכה וייעוץ סיפורים שכאלו.

 

 

מאוד מוצלחים

כי כפי שזה נשמע מההודעה שלך, את לא באמת מעריכה אותו. כתבת עליו הרבה דברים חיוביים אבל איכשהו הם נבלעים בתוך מה שהוא לא, והמשהו הזה נשמע, לפחות כשקוראים אותך, כמו איזו דמות מושלמת מדי של דיסני.
אף אחד לא מושלם, וגם בגבר אינטלגנט וכריזמטי תמצאי אחרי החתונה (ואולי גם לפני) מינוסים שיתסכלו אותך. החוכמה בזוגיות בעיני היא להסתכל על הטוב ולהעצים את זה, אז גם חוש ההומור של בעלי הוא לא בדיוק לטעמי והוא מסתפק בתואר ראשון כשאני כבר מסיימת את השלישי, וגם הוא בארועים לא בדיוק מסמר הערב אז?? יש בו כל כך הרבה טוב וכל כך הרבה תכונות חיוביות ועל זה אני בוחרת להסתכל. תנסי לשנות את צורת ההסתכלות והחשיבה שלך, להפסיק להשוות בין אם זה לדמות שקיימת בראש ובין אם זה לאנשים שמן הסתם את מכירה פחות לעומק בהשוואה לבעלך. שיהיה לך המון הצלחה ועין טובה זה כלי טוב לחיים

הדרך לעבור את זה בשלום היא פשוט להרפות!!

קודם כל תחושת זלזול מצידך, בוודאי תוליד את היחס הדומה (או תחושה דומה) מצידם..

היחסים שלנו עם הסביבה הוא כמו מראה:
כפי שאת תחשפי את פנייך,

כך תקבלי בחזרה.

אם אינך מרוצה ממה שקיבלת, עלייך לבחון את מה שאת נותנת

 

ובקיצור- הדרך לעבור את הגשר הזה בשלום, נמצאת ממש מתחת לאף..

 

בהצלחה והרבה כוחות!!

לא כי הם לא בסדר אלא זה לא בריא!!! אם אתם לא גרים אצלם,מה אכפת לך מה וכמה אוכלים אצלם?? בבית שלך תעשי מה שאת חושבת לנכון,וכשאת אורחת תגידי תודה על שמשקיעים בך.תטיילי עם משפחתך כמה שאת רוצה,מה זה משנה לך מה דעתם? כל עוד זה לא פוגע בהם...

אנחנו נשואים כמעט 9 שנים, המשפחות שלנו שונות מאוד, ממש כמו שתיארת.

עם הזמן חל שיפור גדול ביחסים בינינו. מספר דברים שעזרו להוריד את ההתנגשויות למינימום:

1. אני מזכירה לעצמי שלא רק את ילדינו אלא גם את עצמנו אנחנו צריכים לחנך, לא כולם צמחו באותו מקום ובאותו רקע, לחמי וחמותי יש מטען שונה לגמרי מהמטען שאני נושאת, וזו עובדה שלא ניתנת לשינוי.

2. במקרה של חילוקי דעות או בירורים שצריך לעשות - אני משתדלת שבעלי ינהל את העניין. יחסי חמות-כלה הם עניין רגיש כמעט בכל משפחה, ולמדנו (בדרך הקשה) שנכון יותר שהוא יציג את הדברים, כך גם אם יש עימות - הפיוס מהיר.

3. עם כל הקושי שבדבר - יש דברים שלמדתי להכניס מאוזן אחת ולהוציא מהשניה. הערות על המראה שלי, על ארגון הבית שלנו, על הטיפול בילדים, על הדאגה לילדים, על טיב האוכל. ברור שבתוך תוכי זה מרתיח, אבל כל עוד אני שלמה עם עצמי ומרגישה שאני עושה כמיטב יכולתי - וכל עוד בן הזוג תומך בי - למדתי לא להגיב ולהמשיך לעשות מה שאני מאמינה בו. (דוגמאות שקשורות לדברים שהעלית: אם אני יודעת שהילדים היו במשך השבוע 3 פעמים בגן השעשועים ואני מעדיפה לנוח בשבת ולא לצאת איתם - אני אנוח על אף שמופעלים עלי לחצים לצאת. אם אני משגיחה על הילדים אני אקח בחשבון שהם יכולים ליפול ולא אתרגש מכל הערה, כל עוד אני יודעת שהייתי בקשר עין איתם ווידאתי שהם לא מסתכנים).  

4. לגבי נושא האוכל - סיכמתי עם עצמי שכל עוד יצאתי והשארתי את הילדים ברשותם של חמי וחמותי שכוונתם לסייע לי, לחמי וחמותי יש אוטונומיה להחליט מה הילדים יאכלו, ממילא זה לא באופן יומיומי. אם אני נמצאת שם - הילדים הם אלו שיודעים שצריך לשאול אותנו ההורים אם אנחנו מרשים לאכול עוד מנה ועוד ממתק. כך אני מחנכת את הילדים ולא את חמותי שכל כולה כוונות טובות לפנק להעניק שפע לנכדים.

5. בסופו של דבר, ככל שהילדים גדלים, נראה שדואגים להם ולא מזניחים אותם, הזוגיות מכבדת - הם ואני מקבלים את העובדה שגם אם אין לנו הרבה במשותף- זה יכול לעבוד.    

6. מצאתי דרך נוחה לתקשר עם חמותי יותר - לא מזמן קנינו לה טלפון נייד וחיברנו אותה לwhatsapp. אני שולחת לה תמונות וסרטונים של הילדים, שירים שהילדים אוהבים והיא יכולה להשמיע להם וכו'. כמו כן מודעות על הרצאות, מופעים, טיולים או פעילויות בסביבה שיכולות לעניין אותה, בתחומים שלי אין שום עניין בהם. אני למשל לא אסע לטיול בקברי צדיקים, אבל אם זו פעילות חברתית ותרבותית שיכולה לעניין את חמותי - היא מעריכה את זה ששלחתי אליה את המידע. וזו דרך להתקרב בלי הרבה מאמץ.

לבת מלך. אני מניח שיש להם פתרונות או הכוונה.
בהצלחה! כל הכבוד!

מה המספר?

תסבירי להם בדיוק מה את צריכה ואני מקווה שהם יוכלו להכווין ולעזור. בהצלחה!
1-800-292-333

יש להם פתרונות..

סתם מישו/י שמבין בזה ויעשה לי סדר במחשבות

תתקשרי למוקד שלהם והם י אימו לך במחיר שפוי בהחלט

יש להם מרכז למשפחה שמתמחה בבעיות כאלה.

יועצים זוגיים רגילים לא תמיד יודעים איך לטפל בבעיות של אלימות

יש שם טיפול מסובסד במחיר של 50 שח בלבד לפגישה

בהצלחה!

א.הם יכולים לעזור.

ב.גם אם לא, הם יכולים לכוון.

סטודנטים וזה במחיר פתיחת תיק בערך 200₪ חד פעמי אם אני זוכרת נכון

תראי, אנחנו משקיעים כספים רבים בחינוך הילדים,

בחוגים 

בלימודים

בבגדים, נעלים ושאר דברים

אבל בדברים שהם בנפשו- לא מוכנים להשקיע.

שדווקא זה צריך להיות הפוך:

נפש כבויה, לא תסייע לנו ברגעי מצוקה, למרות שהגוף בריא

אבל נפש בריאה, יכולה להבריא ולתחזק אפילו גוף חלש

 

אנחנו ניגשים לסופר וקונים הרבה מזון בכסף רב, כדי להזין את גופנו

ומה עם הנפש? למה עבורה לא משקיעים כך?

 

ותחשבי על זה כך: בתים נפרדים יעלו הרבה יותר..

 

 

לא יעוץ זוגי רגיל
לא י.נ.ר
לא סטודנטים
אמונה זה מקצועי אבל עדיף מטפל שלמד אלימות באופן ספציפי
לכן שווה לבדוק האם אכן יד שרה הם מומחים בעניין זה

אבל עדיף לפנות קודם לבת מלך. 

אין מה להמשיך ייעוץ עם בנאדם כזה!!

קחי עצמך בידיים ותברחי מזה!!!!

שמעתי המון מקרים שהנשים חיכו וניסו וניסו וחיכו

לא ישתנה כלום.. בסוף תגיעי לזה..

אז למה שזה יקרה שהמצב הנפשי שלך ידרדר ואין ברירה?

מאד קל להכריז הכרזות מאחורי המקלדת.
אם היא מאמינה שיש סיכוי, אז עדיף לנסות לשפר את המצב לפני שהולכים לקצה ושוברים את כל הכלים.

גם אם שמעת דברים אחרים זה לא מחייב שזה מה שיקרה אצלה.

גם אם המקרה שלך מאד כואב

הוא לא בהכרח שווה למקרה שלה.

דווקא בחודש אלול חודש התשובה

צריך להאמין ביכולת להשתנות

יש אנשים שהם אלימים כי הם לא יודעים להכיל תסכולים

או להגיב באופנים אחרים

 אלו דברים שעם רצון נכונות ולימוד אפשר לרכוש להשתמש ולהשתנות

אמת שלפעמים צריך לשים גבולות ולהגיד כבר ניסינו וניסינו ואני לא מוכנה יותר

אכן גם הקב"ה לפעמים מחליט שזהו זה עד כאן.... 

אבל באמת עד שמגיעים להחלטה כזו יש דרך שצריכים לעבור....

בלי קשר לענין הספציפי - 

 

לא מייעצים כאלה דברים "מרחוק", בגלל הודעות בפורום, ובגלל ששמעת על מקרים. מן הסתם על מקרים אחרים לא שמעת.

 

"אין מדמין בטריפות מזה לזה".

כדאי מאד לפנות

אפשר דרך 106 במקום מגורייך

או דרך הרווחה בכל מקום יש מרכז לטיפול באלימות במשפחה

נותנים שיחות

וגם הכוונה וליווי

מומלץ מאדדדד!!

בהצלחה

לא אומרת כדאי או לא כי בעצם יותר קשה לסבול בשקט אבל זה נראה שיקול שצריך לקחת בחשבון.

במחשבה שנייה ,כן הייתי ממליצה לפותחת לפנות על אף הסיכון.בעצם אם היא פונה ראשונה היא מבטחת את עצמה אצלם שהיא בסדר וכך יעזרו לה אם יתפתחו העניינים לכיוונים שונים. (בכל מקרה נראה לי שבמקרים שההורים לא ממשיכים את הזוגיות הרווחה נכנסת לתמונה אם יש ילדים כך שטוב אם מלכתחילה יכירו את הפותחת ואת המורכבות)

אלא רק עם ההורים לא מצליחים להגיע להסכמות לגבי הילדים .
כדאי שכל זוג ידע ששווה לו להשקיע ולהגיע להסכמה בעניין הזה, כי אחרת מי שיחליט על הילדים יהיה הרווחה/בימ"ש/ביה"ד, ולא הם-ההורים, שיודעים באמת מה הכי טוב לילדים שלהם...

בעיות של אנשים.

כ"כ זה אופנה ועל אופנה משלמים

אפילו לדברים פחות קשים, שנורא חשוב לפתור אותם.

זה מתסכל ממש...

משהו מעוות בכל העסק הזה.

בעבר כבר היה לי פה דיון דומה עם מישהו...
אבל הנה עוד דוגמה!!
על הגבר מצווים לדבר עם האישה בנחת ולתת לה ממון.
על האישה מצווים לכבד את בעלה יותר מדי, שתהיה לה מורא ממנו, שתעשה כל מה שיגיד ותתנהג איתו כאילו הוא מלכה. נו מה? עם האישה צריך לדבר בנחת ואת הגבר לעשות מלך. אני לא מבינה את זה. באמת.

יש הרבה בחורי ישיבות שרגילים לחברותא, יש ויכוח כל אחד מנסה להוכיח שהוא צודק, ולבסוף המפסיד חייב לקבל את האמת שהשני צודק.
בבית זה לא עובד ככה אז אומרים לבעל שקודם כל ידבר בנחת, אין פה ויכוח, ואין צורך לחפש מי צודק.
אצל האישה (מנקודת מבט של איש...) יותר קל לקבל את השונה, ולהמציא את המושג הטפשי "בוא נסכים שלא מסכימים", אבל בבית היא מחוייבת לפסוק הלכה לפי הבעל, כמו דיני מלכות. כמובן שאין הכוונה שהיא שפחה וכד', רק שיש עניינים שמראש האישה מקבלת את הצד של הבעל.

http://www.panimbefanim.co.il/article.asp?article=5711&page=5

שבירך אשה בשני בנים תלמידי חכמי כי עשתה רצון בעלה כלשונו ?

לדעתי הגמרא לא לשווא מביאה את המעשה..

(מקווה רק שלא יגידו שבן תלמיד חכם זה לא ברכה)

דבר ראשון הייתי ממליץ לבצע חשיבה מחדש. 

מה יותר חשוב באמת - משפחה או שירות .

 

אם החלטתם להמשיך במסלול שאת מתארת.

תבררו תנאי שירות

ותשלומי משפחה.

(אם אני זוכר נכון - כל חייל נשוי זכאי לעזרה בשכר דירה (800 בחודש נכון ללפני 6 שנים)

ואם יש הריון - אז מהשבוע ה 14 יש גם תשלום משפחה משמעותי יותר.)

 

כל זה מידע יישן מאוד. אז צריך לברר היום מה כן מקבלים.

 

עכשיו אני חוזר להתחלה.

למה את רוצה לעשות שירות?

כי זה ייתן לך ניסיון ?

או בגלל התרומה וכו'?

 

אם זה בגלל התרומה - לדעתי הענייה - המשפחה שתקימי תתן יותר.

 

אם זה בשביל לצבור נסיון - יש דרכים יותר מתגמלות לעשות את זה.

כמו לעבוד.

מבין השורות נשמע שאת בעלת אינטליגנציה מעל הממוצע (לומדת בטליה?)

כך שאני מאמין שכן תוכלי למצוא משרה כלשהי. 

 

 

בכל אופן - בהצלחה ומזל טוב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זה גורם מאוד חשוב בתעסוקה
אבל שווה לברר אם אנשים ממקצועות שאליהם את שואפת
ועדיף אם יש לך גישה למנהלי כוח אדם וכו
כמובן שפרנסה משמים ויכול להיות שזה לא יתקע

אבל לפחות בחשבונות של עולם הזה יכולה להיות לזה משמעות

קודם כל תודה רבה!

 

כמובן שחשוב לי לעשות שירות כדי לתרום למדינה.

אך גם אני חייבת לחשוב על דברים כמו

- האם שווה לעשות שירות בשביל ההטבות שמקבלים אחר כך? ולקורות חיים?

- שמעתי על בנות רבות שעשו את המסלול שלי והמשיכו אחר כך לעבוד במשרד הביטחון - זו אכן אופציה.

- גבהים של משכורות בשירות ובצבא - שאין לי מושג איך לברר בכלל.

 

אם תצברי ניסיון תוך כדי לימודים יהיה לך קל לצאת לשוק העבודה אחר כך גם בלי לעשות שירות לאומי בסייבר. חוץ מזה זה יאפשר לך לחסוך כסף כך שאם בכל זאת תרצי לעשות שירות תוכלו לחיות מהחיסכון הזה. אפשר גם לברר את האפשרות לעבוד תוך כדי שרות (אפשר לקבל אישור כזה) אבל זה אומר לעבוד שעות מטורפות...

אם זה מסייע, כפי שהבנתי מחברותי מספר אלפיים שלפעמיים זה מאוד משתלם כי אם תעבדי תצטרכי להכניס את אותה משכורת במקום. יש לי חברות שהעדיפו לעשות שנת שרות שנייה כשהוא בצבא ובכך יקבלו את התשמש הגבוה במקום שהן יצטרכו למצוא עבודה ולפרנס.

כמו כן תחשבי על האם יש אפשרות במקום של השרות להמשיך ולהתקדם אח"כ והאם התאים אם כך טובים. כי זה יכול להיות התחלה טובה למקצוע לחיים. 

היא תרוויח הרבה יותר מתשמש של חייל אבל זה בהחלט יכול לאפשר להם לשרוד את השנתיים האלא

לא יודעת מה המצב בשוק העבודה של המחשבים. כך יכול להיות שכן ויכול להיות שלא.

וכולם מצאו עבודה תוך פחות מחודשיים שלוש אבל זה שונה ממכללה. בכל מקרה לדעתי כדאי שתעבוד השנה תוך כדי סיום התואר במצב כזה גם אם לא תמשיך באותו מקום יהיה לה קל למצוא עבודה אחרת.

אני כמובן עובדת השנה וחוסכת כמה שאפשר.

אך כמובן שלא אגיע לסכומים שיאפשרו לי לחיות ברווח לאחר שנתחתן..

קודם כל, אפשר לעשות רק שנה אחת *גם* במשרד הביטחון- פשוט לעזוב אחרי שנה. אני מכירה מישהי שעשתה את זה. והצוות והחבר'ה מהתקן לא נפגעו או זלזלו, פשוט היו לה סדרי עדיפויות שונים. והיא בקשר מצויין איתם והם היו מרוצים מהעבודה שלה.
לא הייתי ממליצה לך לוותר בכלל על שירות.. קודם כל כי זו חוויה בפני עצמה, וגם כי מסתכלים מאד בביקורתיות ובעין רעה בעולם העבודה על מי שלא עשתה בכלל שירות לאומי. זה קצת מסוכן לעתיד למרות שזה לא השיקול העיקרי, קחי זאת לתשומת ליבך
מקווה שעזרתי ומוזמנת לאישי אם יש לך עוד שאלות

תוהה אם מי מהמגיבים פה אכן מכיר את עולם ההייטק.
יכול להיות שאת מבריקה, אבל אם את לומדת במקום כמו מכון טל את בנקודת פתיחה גרועה להייטק.
אמנם יכולים לראות בקלות שאת יוצאת דופן כי את מסיימת את התואר צעירה ביותר, אבל עדיין ייתכן שיעדיפו בוגר אוניברסיטה עליך.

ולעומת זה מי שיוצא מתחום המחשבים בצבא לעולם ההייטק נחטף, אפילו בלי תואר..

רק תוהה כמה נעים יהיה לבחורה דתית בסביבה כזאת. אבל זה כבר נושא אחר לחלוטין שאני מניחה שבררת. זה מאד תלוי במקום וכמה בנות יש שם.

בקיצור, מקצועית ולכן גם כלכלית שווה "לסבול" שנתיים. מה גם שאומרים פה שיכול להיות שזה לא נורא בכלל.
אז כן, זה חשוב.

זו באמת הייתה המחשבה שלי למה ללכת לשירות. אמרו לי הרבה שזה מאוד מזניק לתוך עולם ההייטק, ומוסיף המון לקורות חיים. השאלה היא אם שנתיים בעבודה כלשהי במחשבים לא יכניסו אותי גם לעולם הזה באותה רמה..

אם זה משהו סביר אז כנראה שזה הרבה יותר טוב משנתיים במקום עבודה סטנדרטי שתתקבלי אליו.
בתור בוגרת מכללה בלי ניסיון במקום עבודה סטנדרטי קשה להאמין שיכניסו אותך ישר למשהו מאתגר. רוב הסיכויים שינסו לגרור אותך לבדיקות תכנה..
(כשאני התחלתי, וזה היה לפני 15 שנים אז קחי בערבון מוגבל, המון נכנסו דרך בדיקות תכנה ואז עברו לפיתוח. גם אני. גם בוגרי אוניברסיטה. יש סיכוי שזה עדיין ככה גם היום ברוב החברות הגדולות. אז סייבר בצבא נשמע הרבה יותר טוב בקו"ח).

אבל זה יותר מורכב ודורש תכונות אישיות שאולי אין לה.

מה התפקיד בפועל.
כדאי לבדוק לפרטים על העבודה הזאת, כי ''סייבר'' זה דבר רחב ואפשר גם רק לשבת מול מחשב ולנטר.
כך שלא בטוח שזה באמת משתלם להמשך התעסוקה שלך ומתאים לתואר במדעי המחשב או לכיוון שלך.
עוד נקודה שכדאי לבדוק זה זמני העבודה, אם צריך משמרות וכדומה.

לגבי המשכורת - אפשר לחיות מזה (בהנחה שבאמת מקבלים תשמ''ש), אבל כמובן תלוי במקום המגורים וברמת החיים.

ואם לא, אז אפשר להתעקש בטירונות על תפקיד של יומיות.

אצלנו זה היה שירות או לימודים. הוא התחיל צבא.
בגדול מקבלים מלא כסף שירות וצבא כנשואים. יותר מ 3000 וזה שווה אם יודעים לחסוך טוב ובלה בלה בלה.
הייתי ממליצה לך לחשוב שוב על השירות. בגדול כנשואה כבר כל שנה בהתחלה היא קריטית. כי דברים מתעכבים והמשפחה גודלת. נכון ששירות נותן דברים טכניים כמו הטבות במשכנתא בהמשך, אבל כנשואה שנתיים זה כמון לשירות! זה מונע ל"התחיל" את החיים. כמשפחה גרעינית שתגדל בעה.
במיוחד אם אתם לא חושבים על למנוע הריון- לא רואים זאת העין יפה בשירות.. מנסיון של הליכה לכמה וכמה סיירות. מה גם שאם תכנסו להריון בצבא תקבלו תשמש בכל מקרה..
אנחנו אחרי התלבטויות שונות ושונות החלטנו ללכת על לימודים במקום שירות.
בקיצור זה אכן מורכב. מקווה שלא סיבכתי יותר (:
הצלחות!

כשהוא בצבא, אתם תקבלו תשלומי משפחה יפים אם את בשירות, ואם את בהיריון ומעלה.

 

זתומרת שתכלס עדיף לכם שבהתחלה תהי בשירות, ובהמשך מה שיהיה יהיה.

 

אם בע"ה אחרי שנ התהי בהיריון או עם ילד- תחשבי מסלול מחדש.

אם עדיין לא- תמשיכי עוד שנה בשירות.

אם את יכולה להשתלב במשרד הביטחון בתחום הזה זה יתן לך אחלה ניסיון וכמה שורות מכובדות מאוד לקורות חיים ובסופו של דבר אם זה יהפוך להיות עבודה גם הכנסה מכובדת בתנאים של עובד מדינה.
לדעתי זה שווה מאוד את השנתיים הקצת קשות בהתחלה. ואז לעבוד בזה במקום טוב רציני מכובד משמעותי ומסודר. הרווחה הזו תיתן לכם בע"ה חיים טובים ושמחים כזוג עד 120...

בהצלחה

לצרוח בלחש

לשתוק ! לא להוציא מילים נוראיות !! מי שאומר מילים נוראיות לעצור אותו ולבקש/לדרוש לצאת להירגע לרבע שעה.

לעשות כללים שלא מדברים ולא פותחים דברים בזמנים שאינם מתאימים לכך כגון זמנים עייפים רעבים מזיעים וכו.

מה כן ? קודם כל ללכת להירגע מקלחת טובה ארוחה טובה ומושקעת וחיוכים עד כמה שניתן.
לנסות לשמור על הקיים. שהבית יהיה מקום מפלט שכיף לחזור אליו ולא מקום שהבעל מרגיש לא רצוי או לא אהוב.

כמה שיותר לשמור על הרגלי השיגרה. להתעסק בטכני ופחות ברגש.
מקלחות ארוחות שינה בחדר "לילה טוב" "בוקר טוב"
לדבר עם השם ולהתפלל מהלב.

כל זה כתבתי בתור עזרה ראשונה,לא לפתוח פצעים מדממים ולא לגעת בהם כשלא צריך. להירגע ולנשום עמוק.
לדעת שהכל יהיה בסדר.

להגיד אחד לשני שבעזרת השם תעברו את זה ושעכשיו קשה ושלפחות תעברו את זה ביחד.
לא משנה מה יהיה העיקר שיהיה בטוב. מבינה ? אל תתנו לשטן את העונג הזה,האש הזאת לא שייכת לכם.



עכשיו את מוזמנת לפרט קצת..מי צועק? מי מרביץ? כמובן אם מתאים לך.
אם זה מגיע מכיוונו אני ממליצה לך להישאר שפוייה ולא להיגרר.טוב לא יצא מזה.

המון בהצלחה ובשורות טובות!

הצרחות, מילים נוראיות, ואפילו ידיים. זאת אלימות!!
אם זו את- שום דבר לא יכול להצדיק התנהגות כזאת. תפסיקי ומיד.
ואם זה הוא- זה לא מצחיק. תעשי עם זה משהו.
קודם כל להפסיק את האלימות. לא פותרים ככה שום דבר. רק גורעים אותו.
לא הבנתי למה את רוצה לזעזע אותו. למה לא לפתור דברים בטוב?
שוב, את מנסה לפתור דברים באלימות. זאת לא דרך!

אולי פשוט תדברי איתו ותנסי גם להקשיב לו?
אתם לא ילדים קטנים.

(מטאפורי)

 

שבוע "לזרום" ולא להתעצבן

 

להעביר רשמים אח"כ לדיון המשך

 

(ולהתפלל)

אבל אל תוותר על מתנה!

רוב נחת

אז איש,

 

שתזכה לאושר ושמחה

ברכה והצלחה

הרבה בריאות ונחת עם המשפחה

שכל משאלות ליבך יתגשמו לטובה!

 

עד 120 כולל!! 

שפע ברכה והצלחה, בריאות, אושר ושמחה!

הרבה אושר שמחה ונחת תמיד!

ותשקיעי עליו מתנה!

עוזרת לך להגיע למכסה של שנותיו של הזקן

עוד לא התייאשתי

יש כאן מלאאאאאאאא אנשים נחמדים!!

הרבה אושר והצלחה בעז"ה!!

 

משום מה לא נראה שעמדנו פה בסיבה 2..  קדימה אנשים!!

בפרט שיש גם טעם של שונא(ת לתת) מתנות.....

 

[אתם קרובים? כלומר: יש סיכוי ששרשרת הפנינים שאיחלת לו תגיע אלייך פעם?...]

 

 

=מטוס זעיר ללא טייס...

שמגיע באיחור

הבשרי של קפה קורוס.

פעם ראיתי שהיה שם אירוע

 

גועל נפש

לא גזרתי פה דין..

אולי אתה אל תשפוט אותי כל כל מהר .

אומר שבעיניים שלי זה נראה לי מוזר.
מותר?

ומעלה לדיון לראות האם אני המוזר.

כל אדם הוא בן יחיד לאבא שבשמים

ויש מצוות הוכח תוכיח

ואדם שמדבר לשון הרע מורחק

עכן שמועל בחרם "מעניש" את כל ישראל.

וכן עוד הרבה..

אין דבר כזה להשאיר יהודי מאחור.

אנחנו לא אומה שהיא אוסף של פרטים.


ושוב,
לא לשפוט.
לאל לדון לעצמי איך להתנהג.
ואיך אני רוצה להיראות
ומה אני מייצג.

אתה תציל את עם ישראל על ידי תיקון עצמך הנח להם לישראל

ותקרא שוב את השרשור.

ותצטט לי בבקשה איפה ראית שאני שופט אותו או דן אותו לכף חובה. מוכיח אותו.

וגם.
איפה אני משתדל בשביל עצמי.

הנח לי.

קטע מוזר וקצת לא רגיל..
ולשאלתך, לא יודעת אם הייתי 'אוסרת' על בן זוגי לשבת עם אישה זרה, לא צנועה, אבל יותר מפריע לי שבתור בנאדם שלבוש ונראה חרדי-דתי, יש דברים שלא עושים!

מי אנחנו שנשפוט אותם?!
מספיק עם הקישקוש הזה של לא לשפוט

להראות זה נראה ממש מוזר.

במיוחד שכולנו אנשים מקטלגים.

רואים שטריימל וחושבים שמתחתיו יושב צדיק...

אבל תכלס,

כולנו יודעים שהחזות החיצונית לא תמיד מראה על הפנימיות.

ולגבי השאלה אם הייתי נותנת לבעלי כזה דבר אז התשובה היא שבהחלט לא. כי אני לא חושבת שזה מרבה אהבת ישראל. 

אם הוא ממש רוצה להרבות באהבת ישראל הוא יכול ראשית דבר לעזור בבית או להתנדב באירגוני חסד וצדקה.

לא צנועה וכבר מתחילים עם לשון הרע שלא נדע ברור שהבחור לא אמור להראות ולדבר עם אשה לא צנועה במיוחד שהוא לבוש בלבוש המייצג משהו מסויים אם הרב שלו היה רואה אותו .........

הוא ישב שם כי באמת חשוב לו אהבת ישראל.. והוא באמת רוצה להעיר אנשים מסוג אחר..
ובאה והתיישבה מישהי לא צנועה ומפאת כבודה דיבר איתה קצת לפני שהלך לדרכו?

לראות אנשים שמפוצצים להם את הבועה..

כאילו מה חשבת שהעולם מושלם? שגברים חרדים לא מדברים עם נשים שהם לא נשואים להם?

לחשוב שאתה חושב שזה מפוצץ לי בועה.

כנראה שהתפוצץ פה משהו..

לא נחה דעתי גם כשאני עובר בעיר ורואה צעירים משתכרים.

לא נחה דעתי לראות יהודי מרביץ לזקנה.

נכון. אני מכיר את המציאות.
ושים לב,
עדיין מציק לי.
עדיין לא יכול לשבת בשקט.

מי האדם באמת.... נשוי? רווק??? מאורס??? נורמאלי???? שפוי??? חולה????
איך אני ידון אותו????
שיערב לו

רק לכף זכות!!
משו אתם!
כשלעצמי אם הייתי אישה הייתי מרגיש(ה) פגועה מאוד מכזה דבר.
לא סתם חזל אמרו כאש בנעורת ושאר הרחקות ואזהרות.