פורום נשואים טריים (עמוד 467)

זול בעשרות אחוזים

ברחוב אהליאב ליד ירמיהו.

חנות שווה במיוחד. כלים בכל הצבעים, פרחים מיובשים, קישוטים מתאימים לחג הקרוב/חתונות/ברמצוות וכו', מפיות, נרות..

מחנה יהודה..

יש כל מיני חנויות לכל אחת מחיר משלה למוצרים מסויימים

יש חנות מאוד זולה מול בית העלמין בסנהדריה פינת בר אילן

יש בדוידקה גדול, ובצד השני של המבנה מקס10

וכן בת. המרכזית על יפו

זה עדיף מלייעץ עצות טיפשיות שיכולות להרוס הרבה יותר את הקשר וכבר ראיתי כמה תגובות כאלה לא חכמות בכלל...או כאלה שמיעצים להתגרש שזה בכלל הזוי..

לקרוא צד אחד שכותב מתוך מצוקה והמון רגש ולצאת בהכרזות מעין אלו שתיארת אכן מבדחות אותי מעט,

אבל מנגד לעיתים זה בדיוק מה שהמתייעץ צריך לשמוע וטוב שמנערים אותו מעט ומציבים בפניו מראה, אפילו היא לא משקפת במדויק את המציאות

בס"ד

 

הרבה פעמים אנשים קוראים על מצב,  וחושבים על כל מיני כיוונים, 

שיכולים להיות מקור אי הנעימות שפותח השרשור מתאר,

עם זאת לא רוצים לטעות ולהטעות, כי כששומעים צד אחד לא תמיד זה יהיה מעשה אחראי לייעץ.

גם אם העצה היא קטנה, לזוג אחד היא יכולה לעבוד מצוין, ולזוג אחר זה יכול להוביל לצרות.

האמירה שכדאי ללכת לייעוץ היא לא לפי גודל הבעיה, אלא לפעמים בגלל רגישות הבעיה.

לפעמים מזהים נושאים שקשה לצפות משני בני זוג טעונים רגשית להסתדר לבד, והיות מהמסך קוראים רק צד אחד,

ולא רואים את פניו, לא שומעים את נימת קולו, לא יודעים עד כמה הוא טעון. (וכלל שטעונים יותר פחות קשובים לצד השני..)
וצתד שני, את הצד השני בכלל לא קוראים אפילו!  במקרה כזה יותר אחראי להמליץ על ייעוץ מאשר לתת עצות. 
וחבל מאד מאד שעדיין אנשים חושבים שייעוץ זוגי זה צעד לפני גירושין.
הרבה פעמים זה יכול לעזור בנקודה ספציפית, גם כשכל השאר טוב.
יעוץ זוגי זו השקעה בזוגיות, זה לא סימון הזוגיות כבעייתית או לא טובה.

 

כך שזה לא מראה על בעיתיות בקשר, זה השקעה טובה לקשר.
יש סיפורים בפורום שאמנם הם קטנים והם לא יביאו לידי גירושין אבל הם יביאו לידי מצב לא פחות גרוע, והוא להתרגל למצב הלא טוב ולעבור ממצב של זוגיות למצב של זוג שגרים באותה דירה... ואנשים לא נותנים את דעתם כמה זה גרוע המצב הזה

אנשים לא מספרים פה את הסיפורי יום יום כמה טוב להם וכיף להם עם בן הזוג (למעט שרשור אחד שזה היה כל עניינו)..

 

עד שמישהו אוזר אומץ, ומגיע לפה, זה בד"כ סיפור שלא נעים לשמוע, ולא נעים שהוא קורה. 

 

ולפעמים ייעוץ זוגי יכול להיות פתרון הגיוני.

 

כשאדם חולה, הוא הולך לרופא. 

כשאדם משוגע הוא הולך לפסיכולוג. 

 

אם יגיד לך אדם, תראה, יש לי משהו בגרון, אני לא בדיוק יודע, מיד תאמר לו ללכת לרופא.

למה שאדם אומר לך לא הולך לי בזוגיות אתה לא מציע לו ללכת לייעוץ?

 

נקודה למחשבה.

 

ואתה מסכים במה שאתה אומר.

יש פה איזה שהיא הגזמה בתגובות.

יש פה ממש הקצנה בתגובות, אנשים אומרים דברים חריפים מאוד, בלי שמכירים את כל פרטי הסיפור, בלי ששמעו את הצד השני (!!! איך אפשר בכלל לייעץ ככה?!?), ישר מסיקים מסקנות מרחיקו לכת.

ולא, זה לא נקרא להציב מראה. זו מראה מעוותת שלרוב לדעתי רק תפגע.
בעיני, הדבר הבסיסי שצריך כדי לעזור לאדם שיש לו קושי עם בת/בן זוגו, זה לנסות לעזור לו להבין מאיפה זה בא, מה ההסתכלות של בת/בן הזוג על העניין, מה הוא מרגיש וכו..
לגבי הליכה לייעוץ- א. כל מקרה לגופו, ב. זה באמת לא רע. זוגות טובים ונורמלים הולכים להיעזר וזו לא בושה....

זה לא באמת מקום לפתור בעיות אמיתיות בזוגיות.
סבבה לפרוק או להתייעץ אבל לא לצפות לקבל פה טיפפול רגשי מעמיק...

שיש מצבים, שהפותח/ת כותב/ת ע"מ לפרוק,
לשחרר את שעל ליבו.

בד"כ הדברים נכתבים בסערה כפי ההרגשה
ואז מגיעות התגובות השופטות
אין בעיה ל"האיר" אבל כלל יש בידינו:
זה לא מה אמרת. זה איך אמרת.

אני כותבת על עצמי
צריך, לפעמים, לשים לב איך כותבים דברים
לקרוא לעצמי וגם ל"צנזר" מילים
במיוחד שכוונת הפותחים היא לקבל עידוד
ולא סתירת לחי.
ופעמים שמתחרטים בכלל על השיתוף...
חבל.

מה הבעיה בייעוץ זוגי אם לא מצליחים להגיע לפתרון יחד?אפשר גם להתייעץ עם רב זו לא בושה ובטח שלא מעיד על דרך לגירושין

פשוט משום שרק צד אחד מובא אף (פעמים רבות מתוך סערת רגשות עזה) פעם א"א לדעת מהי גרסת הצד השני ו"אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" וכבר קרה יותר מפעם אחת שכשבן/בת הזוג הגיב/ה- התהפכה התמונה לחלוטין ובהתאם לכך השתנו התגובות.

 

אף אחד לא מנסה "למצוא" בעיות שלא קיימות אלא למצוא דרך עדינה וזהירה לנווט את השואל/ת למצוא את הפתרון לבעיה המוצגת יחד עם בן/בת הזוג (שזה המצב האידיאלי). והצעד הראשון זה ליצור תקשורת נכונה ביניהם. מכיוון שהרבה לא יודעים איך לתקשר בצורה יעילה ביניהם (בפעם האחרונה שבדקתי- אין כל כך שיעורים בישיבות/אולפנות בנושא תקשורת מועילה...) הם צריכים הכוונה ועזרה בכך ומי יכול לעזור להם בכך אם לא איש מקצוע שזה תפקידו?

 

 

 

 

רק יעוץ זוגי באמת יעזור.. שולחת לך חיבוקים וחיזוקים..מקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר..

תמצאי הזדמנות להעיר לה בכאילו בדיחה , שאת בטוחה שהיא בטח מאוד מצטערת על שאיבדה שליטה על עצמה ושזה בטח היה בגלל איזה כאב ראש שלה או משהו כזה ושאת מקוה שהיא הבריאה לגמרי ושדבר כזה לא יקרה שוב . או איך שלא תגידי. העיקר שהיא תדע שהיא חייבת לכבד אותך !

 אם את שותקת לה זה משדר שידור ממש לא טוב גם לבן שלה.

חמותי אישה חולה מבחינה נפשית מאז אותו מקרה לא התארחתי אצלה בבית. מפורים לא פגשתי אותה ולא דיברתי איתה עד לפני איזה שבועיים שפגשתי אותה בסופר ובעלי אחר כך הזמין אותה לארוחת שבת.
היא לא שולטת על ההתנהגות שלה כשהיא עצבנית וברגע שהיא התפרצה עליי אני יצאתי מהבית שלה אז בעניין הזה היא יודעת שאני לא פראיירית.פשוט אין טעם להתעקש על התנצלות לגביה..היא אישה חולה.
למרות הכל אני יכולה לחיות עם ההתנהגות שלה בחיי הנישואין אבל בכל הקשור לאמא שלי אני לא מסוגלת שהיא תיפגע..ובזוגיות שכזו אני לא מסוגלת להמשיך.

אגב,
הרב טרם החזיר תשובה אז אם יש לכם המלצות ליועץ זוגי דתי באיזור הדרום.אני אשמח.

אם תתגרשי תשארי לבד עם אמך החסרת שליטה כשאת מטופלת בילדים קטנים.

נשמע טוב יותר?

 

לדעתי הפרדת כוחות תעשה לכם רק טוב,

אבל לא הפרדה בינך לבין בעלך אלא בינו לבין אימך.

אם את נשואה באושר וזה רק הדבר הזה אז תתחמקי מהמצבים האלה.

 

יכול להיות שאת גם נפגעת בשביל אמא שלך יותר מאמא שלך.

אמא שלי רגישה וחשוב לי לשמור על כבודה ובכל הקשור בחמותי בעלי ממש מבין אותי ומאפשר לי מרחק ממנה..
ביום רביעי אנחנו ניפגש עם רב יועץ.
ואני ממש לא חושבת על גירושים בעלי מקסים ואנחנו מאושרים פשוט הזלזול שלו באמי פוגע בי נורא!
וכל כך ניסיתי לעבוד על זה ולאפשר לו מרחק ממנה ועדיין הוא מתנהג ככה..ובאמת שהגיעו מים עד נפש!
קשה לי להתגבר על הפגיעה!
מערב שבת אנחנו בקושי מדברים..

תותרי על שבתות בשנה הקרובה לפחות אם לא יותר. תלכי לבד בלי בעלך באמצע שבוע עם הילדים. תגידי לאמא שלך שאתם לא תבואי יחד עם בעלך לפחות בשנה הקרובה כי מפוצץ אותך היחס שלו כלפיה ואח"כ אתם רבים בגלל זה. בטוחה שהיא תבין.

אמא שלי עובדת עד מאוחר כל יום היא חוזרת בסביבות 8 בערב אם לא יותר.ושבת זו הזדמנות יחידה בשבילי להיות איתה.היא ממש לבד אחים שלי גרים ממש רחוק מחוץ לעיר ומגיעים פעם ב..
אנחנו הולכים לסעודת שבת אחת פעם בשבוע וישנים בבית שלנו.
לעיתים קרובות זו גם סעודה של שבת פעם בשבועיים.
אני לא יכולה לוותר על זה..אני מצפה מבעלי שבשביל עניין של כמה שעות פעם בשבוע/שבועיים הוא ינהג בכבוד. שלא לדבר על זה שאני כבר לא מזמינה אותה אלינו לבית לעודות שבת/קידוש כי ראיתי שבעלי חסר סבלנות כלפיה גם שהיא אצלנו בבית.
כמה אני עוד יכולה להתחשב?!
אז מה האפשרות שלי?לנתק כל קשר כי בעלי לא יודע להתנהג?
את היית עוזבת את אמא שלך אם היית במצב שלי?

לצערי מניסיון ויתרתי על המשפחה שלי בשבתות זה כבר כמה שנים טובות. אני באה באמצע השבוע עם הילדים. לחזור משבת ואח"כ לריב זה לא שווה. שבתות בבית לבד זה כיף מתרגלים לזה,תנסי. אמא שלך בטוח תבין שווה לה בת נשואה שלא מגיעה מאשר גרושה אצלה . תלכי אליה מיד אחרי הדלקת נרות ותקבעי עם בעלך תחזרו יחד הביתה. או שבת אחרי צהרים תלכי לבד. בעלך יכול ללמוד או לנוח בבית שלכן

אפשר לשאול למה וויתרת?
ואמא שלי אישה גרושה מכיתה ז היינו שתינו לבד בבית. יש ביננו קשר מאוד קרוב אני מתמלאת שמחה בכל פעם שאנחנו הולכים אליה אני ממש זקוקה לקרבתה.
ואני לא מסוגלת להשאיר אותה לבד בסעודות.
ואנחנו עושים המוון שבתות וחגים בבית. באמת שזה נחמד ומידי פעם אנחנו מזמינים חברים.
מה עוד שפעם בשבועיים אנחנו מתארחים אצל חמי לסעודה(גם ההורים של בעלי גרושים) ובאמת שאני אוהבת את חמי הוא מדהים. אבל אין מצב שאני יתארח אצלו ואצל אמי לא. זה פוגע ומכוער בעייני!

טוב שקבעתם להתייעץ.

 

באמת נראה שעם קצת נסיון וחכמת-חיים יוכלו לעזור לכם בענין.

 

חבל לקלקל הווי טוב בינך לבעלך בשביל זה - וגם חבל לקלקל יחס טוב ומתחשב בינך לאימך.

ואת אומרת לך אשרייך? מה אשריה בזה, זה נורא..

אכזרי לחשוב בכיוון כזה.

טוב שהלכת לייעוץ, בעז"ה הוא יקלוט כמה רע לפגוע ביקר לך..

התכוונתי שאשריה שהיא מוכנה להקריב כל כך הרבה למען שלום בית.
אני לא מסוגלת וגם לא חושבת שזה נכון לא צריך להיות דבוקים אלא לשמור על קשר בריא.בסופו של דבר ההורים הם אלו שגידלו אותנו וצריך להכיר טובה גם אחרי החתונה

אני בקשר עם ההורים שלי טלפוני יום יומי. בעלי הולך המון לבד להורים שלי ויושב שם, כשהוא לבד שם לא אכפת לי כי איך הוא מדבר, אני לא שומעת איך הוא מדבר וכך זה לא פוגע בי. ז"א אכפת לי שהוא לא מדבר יפה, אבל ההורים אומרים שהם מסתדרים איתו מצוין ולא נפגעים. אני פשוט רגישה לא יכולה לשמוע. אז נוכחות של שתינו בשולחן שבת עושה לי רע. אז מצאנו את הפתרון הזה.

יפה מצידך שהתמסרת ככה.

קודם כל מבינה אותך לגמרי.

לדעתי, בעלך קולט, את הגנתך על אמא, כביכול על חשבונו ולכן הוא "עושה דווקא".

כי כפי שאת כותבת,
את אוהבת את אמך אהבה עזה
ומחוברת אליה מאוד מאוד - וזה מקסים (!) בעיניי.
למרות הכל, זו דילמה
כי בטח שבעלך צריך להיות מעל הכל

וזה מה שכנראה גם הוא מרגיש.

אני לא אומרת, חלילה, שהיחס שלו צודק או לגיטימי
גברים הם בד"כ כמו ילדים מבחינת יחס
אולי הוא קצת מקנא ולא מקבל... את ההגנה על אמא
כנגדו. בחזית נוקבת.

בהחלט, הכי נכון זה יעוץ.
המון בהצלחה!

זה מאוד חשוב מה שהעלית יכול להיות שהוא בכוונה מנסה לראות מי יותר יקר לה,
ובייעוץ יחזקו אותו שאין כאן תחרות.

בס"ד

 

אני מאד מסכימה איתך, מנסיון למדתי שלאפשר לבעל לזלזל בהורים מטעמי שלום בית,
זה אחד הרעיונות הגרועים ביותר. שלום שמבוסס על חוסר כבוד אינו שלום. לכל היותר שקט.
יכול להיות שמאיזו סיבה שלא תהייה לבעלך יש קושי עם אימא שלך,
אבל אולי כדאי לנסות להסביר לו (ואולי היועץ ייטיב לעשות זאת בע"ה)
שכאשר מזלזלים במקום ממנו האדם בא -מזלזלים באדם עצמו.

 את יקרה לו, אותך הוא אוהב, תסבירי לו שאת לא נלחמת על כבודה של האימא,
(כי אולי באמת כמו ששירשיר כתבה הוא מרגיש איפה שהוא שאימך חשובה לך יותר מאשר הוא)
אלא את זו שנפגעת. ואולי יותר קשה מהאימא.
אולי אפילו לאימא לא כל כך אכפת, כי הם לא קרובים כל כך, אבל הוא האדם הכי קרוב אלייך, 
וכאשר הוא מזלזל באימא זה לזלזל בך.
כי זה המקום ממנו באת. לבסס את זה לא על כבוד האימא, הערכה לאמך, התחשבות בה וכ',
אלא על אהבתו אלייך ורצונו שיהיה לך טוב ונעים. שאת תרגישי מוערכת. 

 

ומהצד השני- עבודה עצמית שלך- כדאי שתביני שהוא לא באמת מזלזל בך,
מאיזו שהי סיבה שאני מקווה שהיועץ בע"ה יעלה עליה- בעלך מרגיש קושי עם אימא שלך.
לא שזה מצדיק את התנהגותו- בכלל לא, אבל למרות שכלפי חוץ חשוב שכן תראי שזה כואב לך היחס הזה לאימא,

בתוכך את חייבת לדעת שבוודאי אין לו כוונות רעות, אלא קושי כל שהוא, ובע"ה אתם תתגברו על זה.

ועוד דבר, הצעה שיכולה לעזור- לקחת שתיים שלוש דקות ביום,
ולחשוב על זה שבעלך הוא האדם הכי יקר לך בעולם.
וזה לא סותר את אהבתך או התודה או המחויבות שיש לך כלפי אימא. אימך יותר מכל רוצה שתהיי מאושרת.

וחלק מהאושר הזוגי זה שכל קשר נמצא במקומו האמתי, וודאי שהקשר הזוגי הוא מעל הכל.
(אלא שכאמור אני חושבת שברגע שיש זלזול באחד ההורים של בני הזוג,
זו בעיה שהיא בסופו של דבר בעיה זוגית.
כי כבוד בסיסי על זה שזה המקום בו אשתי\בעלי גדל וברא ממנו חייב להיות) 

וקשר טוב עם בעלך לא מפריע לקשר טוב עם האימא ולהפך.
המון המון הצלחה, יקירה!!

שנשמע בשורות טובות.
 

ברוך השם השלמנו.אבל אנחנו עדיין נלך לרב בע"ה.
בעלי מהמם אני חוללה עליו ואנחנו באמת אוהבים מאוד.לא חושבת שהוא מרגיש מקופח.
הוא אמר שהוא מצטער על איך שהוא התנהג ושהוא פשוט היה רוצה שהסעודת שבת שלנו תהיה יותר באווירה רוחנית.דברי תורה/שירי שבת ולא דיבורי סרק.
אני בטוחה שהוא מתכוון לזה.
אבל איך אתם מסבירים שגם בסיטואציות אחרות איתה שהם לא בשבתות הוא מתנהג ככה??
את זה לא שאלתי אותו..

הסעודת שבת - יכולה להסכים איתו לגמרי, אבל בהיות שה"רוחניות" הכי גדולה לפעמים זה לעשות חסד, אפילו כשהאוירה לא כ"כ נעימה, יכולים להסכים ביניכם שאת הסעודות שבת לבד תנצלו יותר לכיוון שהזכיר; ואת אלו שאיתה, לפי היכולת - ו"יתנחם" בכך שיש בהן הרוחניות של המצוה הזו, ששכרה הרבה מאד אצל ה', כנראה..  ודווקא בגלל המאמץ והנסיון.

 

ובזמנים אחרים, כנראה שייך לתחושותיו הכלליות כלפיה, כפי שאמרת שיש לכך "רגליים". תסבירי שדיברת איתה על זה, שהיא מתאמצת, ושישתדל כמה שאפשר. לפעמים לא משדרים על אותו תדר, אבל בכ"ז חשוב להשתדל כמה שאפשר בנחת.

 

וטוב שאתם מתכוונים להתייעץ עם מי שיוכל לחזק את החיוב. וב"ה שיש לכם יחס כזה טוב אחד אל השני.

בס"ד

 

לא מתיימרת להסביר אדם שאני לא מכירה בכלל,

אבל אם את תבואי ממקום אמתי שרוצה להבין אותו,

אני חושבת שכל אחד ישמח להקשבה אמתית, עם הלב. ממקום פתוח ולא שופט.

אלא בגלל שמדובר באימא שלך זה לא ממש קל. 
אם אתם הולכים לרב בע"ה זה יכול להיות הכי טוב, כי בנוכחות גורם שלישי קל יותר להקשיב,

ולהתנסח נכון יותר, וגם אם יש פשלה בניסוח הגרום השלישי יכול לחדד את מה שצריך לחדד,

ולנטרל את החלק הפחות רלוונטי. שיהיה המון המון הצלחה!

 

בת שבע סדן מעלי מטפלת..
בהצלחה!
כל הישועות!!

אבל זה לא סותר את זה שהיא מקסימה.

אני יודעת שבנוסף לפיסיקה היא למדה טיפול באומנות ובטח עוד דברים, היא בן אדם מעניין בפני עצמו, ובאמת מקסימה.

מרב קובי

אם תרצי אכתוב לך את הנייד שלה. היא גם מרצה בבית הספר לתורת הנפש של הרב גינצבורג.

הטמפ' דומות באמת לגולן?

בס"ד

 

 

"בגן האמונה" - ניסית?

10 דקות ביום ללמוד

ו15 דקות להתפלל על יישום הדברים

חשוב שתדעי ותגידי לעצמך, ללא ספק, שלצעוק זה הדבר הכי לא נכון והכי לא טוב..  וזה צריך להיות משהו שאת יודעת בתור "מנטרה", שאת לא שומעת בו לעצמך בשעת מריבה. יודעת לא להאמין לעצמך אז.  יהיה לך סיפוק גדול מהתגברות, וזה יתן כח לפעם הבאה.

 

וכדאי גם להגיד לבעלך, בשעת רגיעה, שאת יודעת שאין שום מקום לצעקות הללו, שאת עובדת על זה וזה עדיין לא נשלט, ושלא יתייחס..  ותזכרי אם זה קורה לבקש סליחה ברגע שאת תופסת שצעקת.

למדתי המון ספרים כדי לנסות לשפר את המידות שלי.

אף ספר לא ממש הצליח לחולל שינוי. גם לא שיעורים ששמעתי.

 

מה שכן עוזר לי היום ומחולל באמת שינוי, הם שני דברים עיקריים (שלמדתי בתכנית 12 הצעדים, שהיא הדבר היחיד שהצליח לחולל שינוי בחיי, ברמה כזו שכל הסובבים אותי: משפחה, חברים ועמיתים לעבודה, שמים לב לשינוי):

 

א. לצאת מהכחשה. במקרה המדובר, לזכור שאני אחד שצועק ולא מצליח לשלוט בזה. כל מה שאני עושה כדי להפסיק את זה לא עוזר לי, ואני חייב עזרה של כוח גדול יותר ממני עצמי, כוח שקוראים לו ה'. רצוי לכתוב בפירוט כיצד הכעס מזיק לי וכיצד ניסיתי בכל מיני אופנים להפסיק ללא הצלחה.

כשיצאתי מההכחשה ו"חטאתי נגדי תמיד" (אני טהרני, ואני אחד שצועק), אני זוכר לבקש עזרה מה' בכל בוקר, וגם לפני ותוך כדי ההתמודדות. אני כבר לא נקלע לתוכה בהפתעה. בקשת העזרה התמידית מאלוקים, מציבה את העניין בפרונט, והופכת אותו לחשוב עבורי, ואז אני ממש עושה כל שביכולתי כדי לוותר על הכעס והצעקות (אני לא נלחם בהם. אני מוותר עליהם).

 

ב. לקחת אחריות על החלק שלי. אני משתדל מאוד לא לחפש במה השני אשם ("על דבר כזה מגיע לו שאצעק עליו!"), אלא לבדוק היכן הגישה שלי מעוותת. ואם שכחתי לעשות זאת, אני מתחיל ברגע שנזכרתי (ולא רודף את עצמי. זה תהליך שדורש תרגול).

אני שואל את עצמי שאלות כמו: האם יש לי ציפיות מוגזמות (וגם אם לא, האם ה"זכויות" שלי שוות את ערעור השלווה שלי בצורה כזו)? האם אני אנוכי? האם אני פועל מתוך פחד (שבדרך כלל כרוך בכך שאני לא שולט במציאות)? האם אני מניפולטיבי ולא כנה? מאוד עוזר לי לרשום בכתב את הדברים, ולשתף בהם בכנות חבר אחר ואת ה', ואחר כך לבקש מה' עזרה להשתנות. החלק של האדם האחר לא חשוב. אני צריך לנקות את המדרכה שלי.

 

ההבדל בין העצות הללו, לבין עצות שהייתי נותן בעבר - זו לא תיאוריה שלי או של ספר. זה משהו שעשיתי ועבד בשבילי.

ואז בשעת מריבה יהיו לך עוד פתרונות לבעיה חוץ מלצעוק.

אם זה תוקע אתכם ולא מאפשר התקדמות ממליצה לך על טיפול פרטני בנקודה הזאת.
ממליצה על מח אחד.

אני כתבתי את זה. עד לפני כשנה תמימה.

מקדימה ומספרת,
אני עברתי אלימות פיזית ומילולית בילדותי
כך שצעקות בבית, היו מנת חלקי יום יום.

הייתי אדם מאוד מופנם ושקט
אבל ביום הכל השתנה...
כשהתחתנו, מצאתי את עצמי כמפלצת חסרת מעצורים
כל מילה לא במקום, כל דבר - צעקות והסתגרות בחדר.
בעלי היה אומלל, חסר אונים.
ביום אחד אשתו הפכה מפרח, לשיח קוצני.

לאט לאט, התחברתי לנפש שלי, אולי חלק מזה נבע מהתחברות גם ליהדות ולדת.
הבנתי שאני עוברת סוג של "הקאת" העבר שלי. מה שלמדתי ומה שראיתי בבית.
הכל פרץ במלוא כאב.
וברגע שהגעתי להבנה זו, פשוט זעקתי לעצמי - לא!!!
לא אהיה אמא כזו. לא אהיה רעיה כזו.

אז תחילה, כחצי שנה הלכתי לשיחות
שעשו לי סדר בראש וברגשות, הגעתי לתובנות.
זה היה נחמד לעשות רוורס ולזכך סיטואציות שנחרטו,
ותו לא, מיציתי. עזבתי. המשכתי הלאה. קראתי. החכמתי.
תעצומות הנפש ושליטה עצמית...
התחברתי מאוד לנשמה שלי והייתי קשובה לעצמי כל הזמן, מה קורה לי, למה צעקתי עכשיו, למה התפרצתי.
עשיתי טכניקות מונעות להבא...

לבסוף הגענו ליעוץ זוגי (כתוצאה מיחס עיון, משפחתו של בעלי) ושם קיבלתי גם כלים.
דיבור בנחת, ללא הרמת קול, ראיתי בעיניי רוחי את עצמי כילדה, את הסבל שעברתי. בכל פעם שהטונים עלו. הבטתי מיד בילדים, ראיתי את הלחץ, את הפחד.

היועצים אמרו שילד שעד לריב וצעקות בבית,
הנפש שלו אוטומטית מתרסקת, המוח עובר תהליך של קיפאון. הוא אינו מסוגל לתפקד.
הם אמרו שזה גם אגואיטסיות להוציא עצבים על חשבונם.

היום, עם המון תפילות, ומודעות עצמית
אני אדם כמעט אחר.
כאילו הסירו את הקוצים.
מודעת לעצמי, קשובה לעצמי, יודעת מתי זה יבוא
יודעת למנוע את זה.
לפעמים נופלת וקמה, כמו בכל דבר,
אבל נפילה לצורך עליה - מתעלה גבוה יותר,
לומדת מטעויות.
וגם בעלי שמודע לזה מאוד תומך.

מקווה שהבאתי נק' למחשבה...

שכחתי לומר
שבע"ה שתצלחי את הקושי הזה,
את תרגישי כמה שהסיפוק הוא אדיר.
העוצמה היא אדירה.

אני יכולה להעיד על עצמי שנכון הוא הכלל
שאדם צועק הוא בעצם חסר ביטחון.
ואדם שמעביר את המסר ברוגע, באסרטיביות אפילו
לא חייב להיות מתוק להפליא,
הוא אדם עוצמתי בעל שליטה מופלאה.

את בטוחה שבשעת כעס הדבר הכי נכון לך זה לצעוק. תבדקי עם עצמך מה נותן לך הצעקות? איזה רווחים יש לך כשאת צועקת? ומאידך תרשמי מה את מפסידה כשאת צועקת.
תנסי להרוויח את הדברים שהצעקות נותנות לך בצורה אחרת יותר נינוחה.
תתחילי להתאמן על זה פעם ביום בסיטואציה של כעס שאת יודעת שיבוא, כך שתהיא מוכנה לזה
אולי זה יעזור במסגרת המצומצמת של הפורום.
והעיקר בהצלחה

על הדף.
אבל בפועל מאוד קשה לשלוט על זה.
הכותבת בוודאי יודעת.

וזה מתסכל שבשכל את מבינה שזה רע
זה רע ואין הצדקה
וברגע הכעס, זה לא נשלט.

לדעתי תהליך פנימי ואמיתי יעזור.

אם מקום זול - התשלום החודשי פחות. אם יקר - יותר.

 

יש הבדלים מאד גדולים.

חפשח באינטרנט מחשבון משכנתא

זה תלוי מה גובה המשכנתא שלקחים....

נכנסתי לאחד ממחשבוני המשכנתא, ונתקלתי ב"ריבית שנתית"- במה היא תלויה? מה/מי קובע אותה?

 

האם בקנית בית, אחרי שיש הון עצמי, צריך לקחת בחשבון את החזר המשכנתא החודשי, או לא? (כלומר, יש הכנסה קבועה, ברוך ה', אבל האם צריך לבדוק שההכנסה מספיק גבוהה כדי לעמוד בהחזר החודשי, או שאפשר להיות יותר רגועים לגבי זה כי לכל היותר, ניתן להקטין את ההחזר החודשי ולפרוש אותו על-פני יותר שנים, במקרה הצורך (?)).

 

שוב תודה רבה.

בגדול, הם מתחלקים לשני סוגים של קטגוריות:

א. משכנתא עם ריבית משתנה.
ב. משכנתא עם ריבית קבועה.

לכל אחת מאלה יש תתי קטגוריה...

אני ממליץ לקרוא בעיון את המידע שיש בענייני משכנתאות באתר של לאומי למשכנתאות, או באחד האתרים של הבנקים האחרים.

ההחזר החודשי הוא זה שקובע את הסכום המקסימלי שתוכלו לקחת כמשכנתא.

 

למיטב ידיעתי, הבנק לא נותן משכנתא ליותר מ-30 שנה, וזה גם מוגבל בגיל שלכם. אם אתם בני 40, תקבלו משכנתא גג ל-20 שנה.

לא סגורה לגבי השנים, אבל זה הכיוון.

לשנות מסלול של משכנתא נקרא מיחזור ולפעמים זה כרוך בתשלום קנס רציני לבנק ותמיד בהמון ביורוקרטיה

אבל עדיין כדאי לבדוק פעם בכמה שנים האם כדאי למחזר 

בקשר לריבית אז חשוב לשאול בכמה בנקים מה הם מציעים ואם אתם לא מבינים בזה אז אולי לקחת ייעוץ

מניסיון שלנו - משכנתא ראשונה שלנו הייתה טובה רק לבנק ולא לנו

 

מזל טוב!

מהמם....
(נקנה בליאור עיצובים).
מזל טוב!!

בעלי קנה לי סידור ופיתח תמונה שהוא צילם שאני ממש אוהבת על קנבס (תמונת נוף. היא עוד מחכה שנתלה אותה )

 

כמו שהציעו לך אפשר סידור עם חריטה/ תהילים וכדו'.

 

אבל מי אמר שצריך לקנות משהו? המתנה הכי יקרה ונפלאה שהיא מקבלת זה אותך והרגעים האלו מספקים עוצמתיים גם בלי מתנה.

 

עם קשר למתנה ובלי קשר למתנה פתק יפה ומושקע יהיה מתאים.

 

 

 

 

 

זולים איכותיים אמינים ומבינים עניין

אין ליאת המס' שלהם

תחפשי בגוגל

אנחנו מאוד מאוד לא מרוצים.

יכולה לפרט באישי

MDF למשל הוא הכי זול אבל גם הכי דפוק...

עץ מלא או סנדוויץ' הם יקרים יותר אבל יחזיקו מעמד הרבה יותר שנים.

מכרו לנו מיטה מMDF והיא הייתה יקרה והראש של המיטה יצא מהמקום רק עוד שבועיים יגיעו לחבר....

לא יודעת לגבי " מויחד", אבל מיטות איכותיות וזולות יש להם. זה יבואן וחנות המפעל.

אמינים ואפשר להתמקח על מחירים

לנו עלה 8000 מיטות עם ארגזים עם הרמה הידראולית, ראש מיטה שהוא בעצם עוד שני ארגזי מצעים עם מכסה, ושתי שידות.
סנדוויץ' בציפוי פורניר, שזה יחסית יקר.
מעבר לזה, צביעה בתנור יקרה מאד, עץ מלא יקר מאד.

והנגר שלנו לא נחשב זול.

(אגב, לאחרונה ממש. משך שנים הסתפקנו במה שהיה בדירה)

 

כולל ארגז מצעים הידראולי, ריפוד על כל העץ  ושינויים לא סטנדרטיים אחרים (מיטה אחת ברוחב מטר, כדי שיהיה מקום לכל מי שאוהב להידחף לשם).

 

המזרונים עלו עוד קצת אבל אם היה לי שכל הייתי קונה אותם בנפרד וחוסך עוד כמה מאות שקלים.

דווקא הדגם שבחרתי היה טיפונת יותר יקר ממה שראינו בירושלים אבל עם המזרונים יצא יקר! בעיקרון היינו בהרבה חנויות ברחבי מכרז הארץ וראינו שלרוב יש את אותו ספק...יש חנות בירושלים ברחוב ישעיהו לא זכור לי השם אבל שם המחיר היה מאוד סביר.

דברו איתי בפרטי

לא בהכרח שאיפה שקונים בית עכשיו..שם גרים. כאילו.. תקנו בית לפי היכולת הכלכלית ולםי איזורי ביקוש פחות או יותר ותקחו בחשבון שתמיד אפשר למכור אחר כך. אם יש יכולת, לדעתי עדיף לקנות עכשיו לאחר כך להחליט איפה גרים מאשר לא להחליט ולחכות שהמחירים ימשיכו לעלות ....

אבל אולי כדאי לך לחשוב מחדש.

אם תקנו ותגורו במרום שלך נוח כי פשטו נוח ומוכר, והוא לא יהיה מרוצה- זה פספוס רציני.

אם תמצאו מקום שחדש לשניכם, אז תאלצי כמובן לעבור תקופת התאקלמות מסוימת, אבל אח"כ אולי תגלי שהמקום החדש מצוין לך ולו.

השיקול של קרבה להורים הוא בהחלט שיקול, אבל סביבה מוכרת זה בעיני פחות שיקול- כי כל סביבה אחרי שנה- שנתיים בערך תהיה מוכרת...

מנסיון בקרית ארבע- אחלה מקום. גרנו שם שנתיים והיה מיוחד מאוד.

מנסיון של להגיע למקום חדש לגמרי ולא מוכר- לי דווקא היה כיף. התאהבתי באיזור החדש מיד. ישר יצאנו לטייל בכל מיני מקומות כדי להכיר, לאט לאט למדנו להכיר את איזורי הקניה הקרובים, את אופי הישובים השונים, את האווירה וכל הניואנסים.

והיום (אנחנו פה 6 שנים בסה"כ)  אני מחוברת לאיזור שלנו פי כמה וכמה מאשר לאזור שבו נולדתי וגדלתי.

היא מאוד יקרה. הכל יקר. שכירות ארנונה קניות אוטובוסים לא בכל מקום תמצאי חניה ואז צריך לשלם כסף לחניות...

זה חיי עיר את כל הזמן בחיים תוססים. ילדים בדרכ נוסעים ללימודים בהסעה שזה עוד הוצאה....

 

אנחנו גרים בירושלים 14 שנה וקנינו דירה מחוץ לירושלים כי חסר לנו מאוד האיכות חיים...

גינה נורמאלית לילדים קרובה לבית. כל דבר זה אוטובוס פנימי..

בקיצור תלוי מה אתם רוצים ומה היכולת בכלכלית....

נשמע שזאת דווקא דרך האמצע בשבילכם וגם המחירים לא בשמים...

לשמוע אחד את השני,

 

להבין שלשני יש רצונות כמו שלי יש רצונות - 

 

עד שמגיעים למשהו ששניכם מרוצים.

 

גם אם יקח עוד קצת זמן.

 

זו ענ"ד.

 

 

[אגב, נשמע מדברייך, שאת מנסה לשכנע את עצמך שבהיות שאת יותר בבית ועם השכנים, אז לך "יותר חשוב" המקום.. זה לא כך. לאיש גם חשוב המקום שמרגיש בו נוח, גם אם אינו כ"כ בקשר עם השכנים, אלא בעיקר בביהכ"נ..]

אלבומים מ"לופה" ומ-Ebook
שניהם היו מאוד איכותיים.

האי בוק, בד"כ במבצע של 60 שקל - 32 עמודים
כריכה קשה גודל A4.
אם תרצי, אחפש לך קישור.

לגבי השאר... לא יודעת.

לקח לי זמן למצוא, סורי על הדילאי

http://daily.gozrim.co.il/center/denya_A4book_1903/

36 עמודים* לא 32.

תעקבי אחריהן כשאת רואה אותן. רוב הסיכויים זה שהן בדרך לקן... תמצאי את החור ותרססי רק בו וסלאמת..

אבל הבעיה היא שאני רואה אותן פה ושם, לא הולכות בכיוון מסוים, וגם לא הרבה מהן.

 

תודה בכל אופן (:

1. הדפסתי בלופה יצא איכותי ויפה (את העיצוב עשיתי מחוץ לתוכנה בפוטושופ נראלי וככה חיברתי תמונות וכיתובים...)

2. מבינה שיש לך תינוק/תינוקת בבית אז צריך להזהר מהדברה בעקרון יש איזה חומר במזרק שקוטל את כל הקן כך שהפתרון לטווח ארוך אבל אם את רוצה משו טבעי תפזרי עלי דפנה (אלה המיובשים שקונים בתבלינים)הם מעלימים אותן.

סנו אנטי קאלק.

נמלים- יש אנשים פרטיים שמוכרים דבר שנקרא "דבש נמלים" - זה דבש עם רעל ,שהנמלים לוקחות אותו לקן ושם כולן מתות. השאלה אם יש לך איך להשיג כזה דבר.. זה הדבר היחיד שעזר לי עם נמלים.

בהצלחה

תודה רבה על העצות.

 

לגבי הנמלים- השאלה שלי לא כוונה לאיך להרחיק אותן, אלא למה בכלל הן משוטטות בארונות בגדים, והאם זה יכול לגרום נזק לארונות הבגדים.

(כרגע קינמון די עוזר נגדן, בחדר אחר).

http://album.buy2.co.il/default.aspx

 

אתר טוב מאוד, תוכנה מאוד קלה, חינמית להורדה, עם מגוון עיצובים מובנים, ועוד הרבה מאוד תוספים שאפשר להוסיף בנוסף לתוכנה. ניתן להוסיף גם טקסט. כריכה קשה אם זה מה שאת בוחרת. (אם רוצים לקנות, כדאי לעיין באתר buy2albom קודם לכן - כמעט תמיד יש שם מבצעים שונים על האלבומים בחנות האינטרנטית, שמוזילים ממש...).

 

מגוון רחב של אפשרויות לאלבום, אפשרויות למספר תמונות בעמוד כרצונך, וכו'...

 

אפשרות גם ללמינציה למי שרוצה.

 

איכות ההדפסה מעולה ממש - גם אם לכאורה זה נראה בתוכנה כשמעיינים לא הכי איכותי - זה רק במחשב, בפועל מה שהזמנתי וקיבלתי - התפעלתי ממש מהאיכות. מי שזה הוזמן בשבילה ממש ממש התרגשה... (זה יצא ממש ספר...ספר מחזור למעשה)

 

מגיע בדואר שליחים בתוך שלושה ימים אם אני זוכר נכון, עד לבית שלך ממש... אין צורך לרגע אחד לצאת מהבית, מתחילת עיצוב האלבום ועד שהוא מגיע אליך מודפס. 

 

לדעתי, שווה - ואיכותי...

זה נשמע שווה, אבל המחיר די יקר. ניסיתי לבוק אם יש מבצעים כמו שאמרת, באתר השני שציינת, ולא הצלחתי להגיע אליו. יכול להיות שהכתובת (של האתר השני) לא נכונה? תוכל בבקשה לתת לי קישור מדויק?

 

שוב תודה.

קניתי קופון דרך גרופי:

http://group-e.buy2.co.il/c/buy2album/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D

 

אבל תבדקי דרך מה שבאמונה שלמה קישרה...

 

בוודאות במשך זמנים רחבים מאוד של השנה יש להם מבצעים - לזכרוני, לאלבום A4 של 32 עמודים, משלמים במבצע 50 שקלים, (עמודים, לא דפים...) ועל כל 4 עמודים נוספים שרוצים, משלמים עוד 10 שקלים.  וזה לא כולל למינציה אם רוצים למינציה זה תוספת תשלום...

 

ויש גם מבצעים על אלבומים מסוגים שונים. בקיצור, תדבדקי באתרי הקופונים ובפרט במה שבאמיונה קישרה לך, ותכתבי  myalbom, ותחפשי...

 

ב"הצלחה

זה באמת נראה יותר סביר במחירים שבמבצע (הצרה היחידה היא שאני ממש בלחץ של זמן, מסיבות אחרות, ומקווה שאספיק לבדוק את זה יותר לעומק ולקנות את מה שמתאים, כשהמחיר עדיין מוזל. מורכב קצת ).

 

 

הקופון הזה קיים כבר מלא זמן, זה לא משהו תקופתי.

כנראה הם יודעים שזה המחיר הסביר, ורק להרגשה טובה של הלקוח זה "קופון" ולא המחיר הקבוע,

שתרגיש שהרווחת ;)

ולעיתים מוסיפים להם עוד (בגלל שקניתי כבר נכנסתי לרשימת התפוצה במייל שלהם אז אני מקבל מידי פעם תזכורות למבצעים כאלו ואחרים...נגיד גם מיוחדים כמו הגדות לפסח אישיות וכו')

 

מי שבטעות קונה במחיר הגבוה - הוא המוזר, וחבל עליו באופן כללי כמעט בכל דבר היום כדאי להיכנס כמה מאתרי הקופונים שמתרבים היום באינטרנט ולחפש הנחות...

א. בתוך שקיות ואת השקיות בתוך ארגזים, אם במקרה יש לכם עודף ארגזים

להעמיס בגדים גם בתוך תיקים, כמה שיש לכם

ב. נראה לי בארגזים

ג. מאיזה איזור אתם?

א. ארגזים, להעמיס כמה שיותר. ודבר שחשוב לדעת הוא להעמיס עד הסוף. כי כששמים ארגז מעל ארגז, ובאחד הארגזים יש "מקום פנוי" הוא עלול פשוט להקרע על כל תכולתו..

ב. כלי זכוכית הייתי ממליצה להניח לידכם בשקיות/ ארגזים, ולדאוג להעביר בעצמכם

 

אחד על השני..

בהצלחה!

הבגדים משמשים ריפוד לזכוכית וגם חוסך ארגזים

למקרה שיתנפץ שלא יהרוס את כל הבגדים

משדרוג מערך התחצ האחרון

יש רשימת המתנה ארוכה לקראוונים..
שילה יש טרמפים ואוטובוסים,ומבחינת שאר הדברים שחיפשת-קיימים.
עלי -כנל כמו שילה.

אם היה מתפנה מקום של קרובים שלי שהם משכירים, הייתי מציע

 

 

מאז שהכניסו את "אגד תעבורה" התחבורה השתפרה. אבל שווה לבדוק לו"ז וכד'.

אני ממש ממש רציתי יישוב וחיפשתי בדיוק את הדרישות שלך,
ואז הגעתי ליישוב ונורא התאכזבנו...התחבורה לא היתה נגישה כפי שאמרו בתחילה,והמיסי יישוב וכל העלויות ש יישוב מרשה לעצמו לקחת יצאו מאוד לא משתלמות,ואת הקהילתיות שחיפשתי לא מצאתי...
ואחרי חצי שנה חזרנו לעיר.....

ומאמינה שנוכל למצוא יישוב כזה,הבעיתיות היא בעיקר התחבורה כי אנו בלי רכב.

נשמח לשמוע..

עדיף לבדוק ביישוב ובישיבה

קצת מתנגשים עם סעיף 4

כי בד"כ היישובים שיש בהם את סעיף 4 זה היישובים

הקטנים והגבעות שבהם בד"כ אין את סעיפים 2-3

למרות שזה תלוי גם באיזה סוג ורמת קשר את מעוניינים

גם קטן ועם פעילויות חברתיות מן הסתם וגם נגיש וקרוב לירושלים..
בהצלחה!

מקווה אני לא בטוח.

לכיוון שער בנימין כוכב יעקב וירושלים

מרפאות ומכולות

זולים וישירים

כי לתחנת דלק זה מרחק הליכה לא כ"כ קטן

בעצם כבר מזמן מיגרון נמצאת למטה יותר

התחבורה הסדירה היא טרמפים, לרוב לצומת שילת.
משם יש אוטובוסים לירושלים כל הזמן

אין סיכוי גדול מדי לקראוונים אצלכם, למיטב ידיעתי בכל היישובים בהם יש קראוונים יש להם תור ארוך בגל עלויות המחיה הזולות יחסית.

 

מצוקת הדיור היא בכל הארץ, ובאזור ירושלים היא צרה צרורה. פשוט לא בונים מספיק...

אומרים: נראה לי שמשהו קשה לך, איך אפשר לעזור?

לא עונה אפשר להציע:

את רוצה שאשב לידך לחבק? שאנסה לשאול אותך שאלות?

שאשאיר אותך לבד?

אשמח אם תעזרי לי לדעת איך לעזור לך..

רק בגירסה שונה
יש כאן 3 נטיות.
תגובה רכה
תגובה קשה
ולא תגובה.

אשמח לעוד תשובות.
מנסה להבין אם יש דפוס התנהגות סידרתי שמאפיין גברים.
הסברים בהמשך..

לק"י



אךךך..התגעגעתי לציניות הזאת...

את עושה לי פאדיחות!!!

למרות שעכשיו דברים כאלו כמעט ולא קיימים אצל אשתי.. בתחילת הדרך היה קצת אבל עכשיו לא (נשואים 4 שנים).

צריך לציין שהגיוני שאחרי שהיא היתה נרגעת מהסיפור, הייתי אומר לה שדברים כאלו לא כ"כ נעימים..והגיוני שגם הייתי נפגע מזה

לברר מה קרה...
ב נשמע אגואיסטי. זה שאתה עייף לא אומר שצריך לפרוק את כל התיסכול עליה

היה בוחר באחד

ואני מוחה! השאלון מוטה!!

נגזר מתוך המציאות.

אין כמעט שום מצב שמישהו יודה בפה מלא שככה הוא נוהג..

ב. - נשואים טריים

אבל אם את מכריחה אותי אז א תוך תפילה שזה יועיל

במדה ולא הועיל פונה לג' ומנסה למחר בבוקר את א שוב

וחוזר חלילה אשה תיענה בשלב כלשהו ואם לא הועיל שוב קונה 

מתנת יחס ואז מפעיל את א שוב

 

במידה ולא הועיל עושה התבודדות על הדבר

מבחינתך הייתי מעדיף את האפשרות הזו.
זה המטרה שלי להבין מה מעדיפים לפעול ולמה...

לא סובל להפוך סתם התנהגות ילדותית למריבה

א' או ג'.
תלוי במצברוח או בהתחמקות...
(אם לא קרה בנינו כלום אז א', ואם יודע שעשה משהו אז ג').

ב'? היה ישן בסלון מספר ימים

צריך להסביר? היא אשתי, אני אוהב אותה ורוצה שיהיה לה טוב. אם לא טוב לה בגללי או לא בגללי אני רוצה לעזור לה!

זה הרצון שלי. אם אני כועס עליה מאד או משהו כזה אז יכול להיות ג. אבל זה ממש במקרים קיצוניים שאני ממש חלש ובלי כוחות.

לק"י

חוץ מאריק כמובן

1. שאלה. אם התכוונת משהו מיוחד בשורה האחרונה שכתבת "דמיינו את אשתכם או קחו בחשבון אישה נורמטיבית"... ;)
2. אני חושב שבין א לב יש עוד אופציה, ניגשים ומביעים אהבה, ומנסים לברר את הסיבה לעצבות,
אורך ניסיון הבירור תלוי ברמת העייפות.
שבת שלום לכולם!

אחרי כמה נסיונות כאלה ללא הועיל זה עובר לג' ולעיתים רחוקות לב'.

ואם זה כל טווח הפעולות האפשרי?

האם תמיד הבעל חייב לנהוג באותו הדפוס?

והאם הדפוס הוא כזה טוטאלי?

לפעמים אין כוחות להכיל את בן הזוג, וזה גם בסדר.

רק צריך לדעת לדבר על זה אחר כך, למחול ולזכור שאוהבים למרות הכל..

ואישה צריכה לדעת לפרגן לבעלה ולהודות לו מקרב לה אם הוא מגיב לה ברוב הפעמים קרוב לאפשרות א..

זה לא בטבע של האיש ולא קל לו לראות את אשתו עצובה, בטח אם יש הווא אמינא שזה בגללו..

 

אגב, אפשרות ג' לא חייבת לנבוע מהמחשבה שזו התנהגות ילדותית או בזויה או כל דבר,
אלא יכולה להגיע גם ממקום של קבלת המציאות הזו, וחוסר כוח או רצון להתמודד איתה ברגע זה..

 

בקיצור - 

סקרים בענייני זוגיות מפספסים את המורכבות, שמחוייבת להתקיים בה.

 

זוגיות בה אחד מבני הזוג מאמץ את כל העצות של יועצי הנישואין
והרבניות למיניהן -

לבן הזוג השני יש הרבה פחות צורך בעבודה בשביל אידיליה זוגית.
וזה די מסוכן.

ולכן אפשרות א

הוא בין א' לד'
לא מסיים בהצהרת אהבה אלא ממשיך להציק ולהציק אח"כ עד ש*אני* אומרת לו מה קרה (כן, זה משגע אותי לפעמים. פעם הלכתי לשירותים ונעלתי את עצמי שם כדי שיפסיק לשאול כי לא רציתי לדבר. אבל בד"כ הוא מוציא את זה ממני...) וא-ז מחבק ומצהיר על אהבתו הנצחית ואם זה משו שהוא עשה הוא מתנצל.
אבל אין מצב שהוא רק מתנצל, מחבק והולך לישון. זה יגמר בדיבור שלי גם.. הוא יוציא את זה ממני.

1- אתה יוצא מנק' הנחה שזה נורא קל לדבר תו"כ בכי, וזה לא. גם טכנית, וגם נפשית וגם לפעמים מעדיפים לשתוק מאשר להגיד דברים שיצטערו עליהם אח"כ ומעדיפים לחשוב קצת לפני שעונים.

ומי שאכן מגיבה בשתיקה- זה בעינך תגובה לא לגיטימית\ילדותית\לא הגיונית\תינוקית

 

2- אני אצטט "(כנראה שהיא תסביר וכנראה שזה טיפשי או לא הגיוני)" 

למה אתה יוצא מנק' הנחה שכל דבר שאשה נפגעת ממנו הוא טפשי או לא הגיוני?? לא עלה על דעתך שיש מצב שבו הגבר התנהג בצורה באמת פוגעת?או שבאמת יש לה ממה להפגע?

(או שהיא בוכה כי כואב לה משהו? אולי זה בכלל כאבי מחזור והיא רוצה שתכין לה בקבוק חם?)

 

3- "אבל אתה בכל אופן הבהרת את עמדתך" וואלה, באמת מהות הנישואין. להבהיר עמדות ומאבקי כוח. ממש התנהגות סופר בוגרת.. והאשה הבוכה היא התינוקית, נכון. בואו נשמר את הדעות הישנות והמפגרות לפיהן בכי זה דבר תינוקי ותו לא וצריך לשמור אותו בבטן עד שתתפוצץ.

 

אז בא אני אלמד אותך משהו- בכי זה דבר חיובי, בריא וטוב. מותר לאשה, וגם לגבר לבכות מבלי שזה יחשב ילדותי\תינוקי\לא הגינוי.

כשאדם נסער עד כדי בכי קשה לו לדבר, קשה לו לחשוב וקשה לו להגיב. בטח כשמהצד השני הוא מקבל ביקורת או יודע שיקבל ביקורת.

זוגיות זה לא מלחמה ולא מאבקי כוח אלא עבודה משותפת ועניין אמיתי בצד השני. 

 

 

בקיצור- עצם הגישה והשאלה עצמה עצבנה אותי ומוזר לי שכולם עוד ענו על זה ברצינות.

 

ולגופו של עניין- באותו רגע הכי טוב להגיב בשאלה- מה את רוצה שאני אעשה? להשאר? ללכת?להציק לך בדיבורים? לחבק ולשתוק?

ואחרי זה כשהיא כבר רגועה לחלוטין, לנסות לשאול- אם קורה דבר כזה שוב, איך היית רוצה שאני אגיב? ולשתף באיך אתה מרגיש כשאתה רואה אותה בוכה.

 

ולא התייחסו לנוסח, זה בגלל שכותב ההודעה זו כותבת