מכירים משהו?
הקטן בן 15
נשמח למשהו עם מתח
הקטן בן 15
נשמח למשהו עם מתח
פתחתי על זה שרשור גם בלנ"ופגוגה
אבל אשמח לשמוע גם מכם 
א. בני כמה הייתם כשהתחתנתם?
ב. כמה כסף הצלחתם לחסוך עד החתונה (רק את/ה) בתקופת הרווקות?
25נפשי תערוג
אם אני לא טועה 150 אלף בערך.
אבל זה כי חוץ מהוצאות רכב לא היה לי כמעט הוצאות.
גרתי אצל ההורים שלי ועבדתי.
אבל זה כי חוץ מהוצאות רכב לא היה לי כמעט הוצאות.
גרתי אצל ההורים שלי ועבדתי.
20 ו23אור123456
אני 0
בעלי 100k
בלי שום עזרה מההורים..אני הייתי סטודנטית במשרה מלאה והוא רק התחיל לחפש את עצמו..
אחרי 20 שנות נשואים ומצב כללי ב"ה מצוין
אני ממליצה לבת שלי גם להתחתן מוקדם.
(אבל היא לא מקשיבה 😐)
בעלי 100k
בלי שום עזרה מההורים..אני הייתי סטודנטית במשרה מלאה והוא רק התחיל לחפש את עצמו..
אחרי 20 שנות נשואים ומצב כללי ב"ה מצוין
אני ממליצה לבת שלי גם להתחתן מוקדם.
(אבל היא לא מקשיבה 😐)
אני ובעלי לא חסכנו כלום רק ההורים של שנינו שילמו הכל.רויטל.
עונהעדיין טרייה
בני 18
0 שח
ברוך ה' מאז הצלחנו לחסוך סכומים משמעותיים בתור זוג נשוי.
0 שח
ברוך ה' מאז הצלחנו לחסוך סכומים משמעותיים בתור זוג נשוי.
עונהאין לי הסבר
אני 18.5 בערך 2k
בעלי 19 מעל 20k...
בעלי 19 מעל 20k...
אם רק הייתם מחכים חצי שנהרקלתשוהנ
היה לכם 40 😁😜
למה?🤔אין לי הסבר
כי אז היית גם בת 19 והיה לך גם 20 אלףרקלתשוהנ
סתם
צחקתי 😏
צחקתי 😏
😅😅אין לי הסבר
ההבדל הוא שהוא עבד מלא בתיכון והיה חכם מספיק להשקיע את הכסף...
אני גם את המעט שעבדתי הוצאתי על לימודי נהיגה🤦
(אולי זה ההבדל... הוא עבר טסט ראשון ואני רביעי)
אני גם את המעט שעבדתי הוצאתי על לימודי נהיגה🤦
(אולי זה ההבדל... הוא עבר טסט ראשון ואני רביעי)
כמה כבר הוא הספיק להרוויח מההשקעה? זה כלום זמןהָיוֹ הָיָה
אז לא יותר מידיאין לי הסבר
היום זה כבר עם רווח יפה
בני 22מומו100אחרונה
לי היה בערך 50 (מהשירות הלאומי וכל מיני הצטיינויות בתואר), לבעלי היה בערך 3 כי היה ישר אחרי לימודי עתודה. ב"ה הסתדרנו! כשרק התחתנו הרווחנו ביחד חודשי 6, חיינו בצניעות עם המון עזרה מההורים ולאט לאט התקדמנו בעבודה וכו' ועכשיו המצב מצויין בלי עין הרע
שלום לכולםאבי130
לא יודע מאיפה בדיוק להתחיל
אז ככה, לפני כמה שנים התחתנתי, כשעבדתי בעבודה קבועה כבר כ6 שנים, לאחר הנישואין אישתי חשבה שהעבודה פחות מתאימה לנו כנשואים והתפטרתי (בדיעבד התברר כי זה היה משתלם)
מצאתי עבודה עם שעות סופר מסודרות,
עכשיו חשוב לציין כי אני בנאדם עם מוסר עבודה מאד גבוה!
לעומת זאת אשתי פחות...
ותמיד אישתי והעבודה לא היו חברים טובים (למה אתה מגיע מאוחר? וכו וכו)
כמובן שלפני המשפחה, אשתי יודעת להגיד: הוא סוס עבודה ומביא משכורת טובה ובונוסים טובים...
וכך תמיד הסטטוס הוא אני אחראי להביא את הכסף היא יותר בבית סביב הילדים וכמובן גם עובדת אבל ברגוע...
ותמיד היה מה שצריך++
וגם חיסכון בכל חודש כי אחרי הכל היינו זוג צעיר
וכשקצת צברנו חיסכון הדרך לדירה היתה סלולה,
קנינו דירה אמנם קצת ישנה אבל העיקר דירה,
אני הייתי בדעה של 'לבלוע את הצפרדע' כמה שנים לחסוך, ואחר כך לשפץ ברווח
והיא היתה בדעה שהיא לא מסוגלת והיא רוצה שהבית יהיה יפה,
בסוף הסכמנו וגם הסכמנו במקביל שההחזרים ידרשו מאיתנו חיסכון באופן רוחבי
מה עוד שבגלל שהיא סיכמה דברים בעל פה מול הבעלי מקצוע בסוף הדברים הגיעו לידי מחלוקות, שבסוף איכשהוא נדרשתי להתערב בנושא כדי לשמור איכשהוא על משהו
אך עדיין הלוואה גררה הלוואה ואיתה גם החזרים
לאחר מכן באה לידה וכמובן שהמצב בבית לא איפשר מצב של אי מציאת עבודה מבחינתה ומודה קצת נלחצתי מהמצב,
להוסיף לזה הרבה הוצאות מיותרות מבחינתה שפתאום צצות,
עכשיו יכול להיות שבמצב רגיל אני יקרא קמצן אבל היום במאזן סוף חודש אנחנו די ב0 וזאת בהנחה שאין דברים בלתי צפויים
כמו"כ גם מצאתי לה עבודה, במקום שאני מכיר שהוא סופר נחמד (כי חשוב לי שהיא תצא לעבודה למקום שהיא אוהבת)
לפעמים נוצרים כעסים בנושא הכסף שהיא טוענת שאני מרוויח יפה, ואני סתם לחוץ (המשכורת שלי מכסה משכנתא+ הלוואות+ מעונות בקושי)
ואני מסביר לה: את רוצה שמהלחץ אני יחפש עוד עבודה? את רוצה הוצאה לפועל?
חשוב לי להגיד שמתי שאשתי הולכת לעבוד היא מקבלת את מלוא התמיכה גם הפיזית וגם הריגשית בנושא
לדעתכם/ן איך מסבירים לאישה שלמרות הכל המצב בבית לא מאפשר הכל
ושהבעל עובד הוא לא עובד בשביל עצמו
ושעבודה זה לא לעשות לבעל טובה אלא לעזור לבית
אז ככה, לפני כמה שנים התחתנתי, כשעבדתי בעבודה קבועה כבר כ6 שנים, לאחר הנישואין אישתי חשבה שהעבודה פחות מתאימה לנו כנשואים והתפטרתי (בדיעבד התברר כי זה היה משתלם)
מצאתי עבודה עם שעות סופר מסודרות,
עכשיו חשוב לציין כי אני בנאדם עם מוסר עבודה מאד גבוה!
לעומת זאת אשתי פחות...
ותמיד אישתי והעבודה לא היו חברים טובים (למה אתה מגיע מאוחר? וכו וכו)
כמובן שלפני המשפחה, אשתי יודעת להגיד: הוא סוס עבודה ומביא משכורת טובה ובונוסים טובים...
וכך תמיד הסטטוס הוא אני אחראי להביא את הכסף היא יותר בבית סביב הילדים וכמובן גם עובדת אבל ברגוע...
ותמיד היה מה שצריך++
וגם חיסכון בכל חודש כי אחרי הכל היינו זוג צעיר
וכשקצת צברנו חיסכון הדרך לדירה היתה סלולה,
קנינו דירה אמנם קצת ישנה אבל העיקר דירה,
אני הייתי בדעה של 'לבלוע את הצפרדע' כמה שנים לחסוך, ואחר כך לשפץ ברווח
והיא היתה בדעה שהיא לא מסוגלת והיא רוצה שהבית יהיה יפה,
בסוף הסכמנו וגם הסכמנו במקביל שההחזרים ידרשו מאיתנו חיסכון באופן רוחבי
מה עוד שבגלל שהיא סיכמה דברים בעל פה מול הבעלי מקצוע בסוף הדברים הגיעו לידי מחלוקות, שבסוף איכשהוא נדרשתי להתערב בנושא כדי לשמור איכשהוא על משהו
אך עדיין הלוואה גררה הלוואה ואיתה גם החזרים
לאחר מכן באה לידה וכמובן שהמצב בבית לא איפשר מצב של אי מציאת עבודה מבחינתה ומודה קצת נלחצתי מהמצב,
להוסיף לזה הרבה הוצאות מיותרות מבחינתה שפתאום צצות,
עכשיו יכול להיות שבמצב רגיל אני יקרא קמצן אבל היום במאזן סוף חודש אנחנו די ב0 וזאת בהנחה שאין דברים בלתי צפויים
כמו"כ גם מצאתי לה עבודה, במקום שאני מכיר שהוא סופר נחמד (כי חשוב לי שהיא תצא לעבודה למקום שהיא אוהבת)
לפעמים נוצרים כעסים בנושא הכסף שהיא טוענת שאני מרוויח יפה, ואני סתם לחוץ (המשכורת שלי מכסה משכנתא+ הלוואות+ מעונות בקושי)
ואני מסביר לה: את רוצה שמהלחץ אני יחפש עוד עבודה? את רוצה הוצאה לפועל?
חשוב לי להגיד שמתי שאשתי הולכת לעבוד היא מקבלת את מלוא התמיכה גם הפיזית וגם הריגשית בנושא
לדעתכם/ן איך מסבירים לאישה שלמרות הכל המצב בבית לא מאפשר הכל
ושהבעל עובד הוא לא עובד בשביל עצמו
ושעבודה זה לא לעשות לבעל טובה אלא לעזור לבית
אמור להיותהעני ממעש
שמכל הנ''ל שרשמת כאן היא בערך תבין
אולי בלייט שיחה עם פעמונים?
אגב. תעזוב רגע את הנתונים שיש לך בראש. ניסית להרכיב פעם את המשקפיים שלה?
אולי בלייט שיחה עם פעמונים?
אגב. תעזוב רגע את הנתונים שיש לך בראש. ניסית להרכיב פעם את המשקפיים שלה?
נשמע שהיא לא מודעת עד הסוף למה שאתה מודע לומשה
או שיש לה שם פחד אחר שצריך להקשיב לו לפני שמבינים מה צריך לבקש ממנה
היא מעורה במספרים? היא מבינה אותם?
היא מעורה במספרים? היא מבינה אותם?
לה יש הסבר למה היא לא רוצה לעבוד?בארץ אהבתיאחרונה
אתה ניסית להבין את הצד שלה?
אני מבינה שהיא אחרי לידה. כמה זמן אחרי? בן כמה התינוק? (אם הסיבה היא שהתינוק קטן מידי מבחינתה בשביל לצאת לעבוד, והיא תהיה מוכנה בעוד כמה חודשים כשהוא קצת יגדל - אני מאוד מבינה אותה...)
לא אומרת מה צריך לעשות, רק אומרת שיש מקום להבין גם את הצד שלה, ולחשוב מה באמת הדבר הנכון לעשות. אבל אחרי שמבינים שיש פה שני צדדים, ולא צד צודק וצד שלא מבין.
אני מבינה שהיא אחרי לידה. כמה זמן אחרי? בן כמה התינוק? (אם הסיבה היא שהתינוק קטן מידי מבחינתה בשביל לצאת לעבוד, והיא תהיה מוכנה בעוד כמה חודשים כשהוא קצת יגדל - אני מאוד מבינה אותה...)
לא אומרת מה צריך לעשות, רק אומרת שיש מקום להבין גם את הצד שלה, ולחשוב מה באמת הדבר הנכון לעשות. אבל אחרי שמבינים שיש פה שני צדדים, ולא צד צודק וצד שלא מבין.
הדרכה לגבריםנפטון 8
הפוךפשוט אני..אחרונה
במם ששלחת התם אומר משפט, וזה שאינו יודע לשאול - שואל.
כשמנקים לפסח את מה שבאמת צריך נהנים מכל רגע! בינייש פתוח
כיף לראות את המקרר מבריק והמקפיא בלי מבריק בלי קרח בדפנות
(מומלץ מאוד לנתק את המקרר מחשמל ולפתוח דלתות לכל הלילה ולמחרת לנקות. ולגרוף את כל המים מהקרח שהפשיר וכל החתיכות לחם שהיו בו. ככה מתקנים תקלות במקרר שלא עובד ומומלץ לעשות זאת פעם בשנה כדי למנוע תקלות בעתיד)
כיף לראות את המדף ספרים נקי. ואין צורך לנקות בתוך הספרים (זה מה שאני מכיר. כל אחד ורבותיו)
(מומלץ מאוד לנתק את המקרר מחשמל ולפתוח דלתות לכל הלילה ולמחרת לנקות. ולגרוף את כל המים מהקרח שהפשיר וכל החתיכות לחם שהיו בו. ככה מתקנים תקלות במקרר שלא עובד ומומלץ לעשות זאת פעם בשנה כדי למנוע תקלות בעתיד)
כיף לראות את המדף ספרים נקי. ואין צורך לנקות בתוך הספרים (זה מה שאני מכיר. כל אחד ורבותיו)
זה מזכיר לי, איפה מיסטר דום???די שרוט
מנקהנפשי תערוג
או שבעצם הוא סיים לנקות כבר מזמן 
נפשי תערוג
הוא סיים לנקות לפסח תשפ"ג אתה אומרדי שרוט
אם לא יותרנפשי תערוג
😂😂😂😂נגמרו לי השמותאחרונה
לכל מי שניסה לרזות ולא הצליחנרי יאיר
מגיל 8 אני מתמודדת עם בעיות משקל, והצלחתי להגיע לBMI בסביבות 35. לא כיף בכלל בשום מובן. לא כיף כשמתלבשים ולא כיף כשעולים במדרגות ולא כיף כשיושבים על כסא עם משענת זקופה מדי. זה כיף רק כשאני יולדת ואף אחד לא ידע שהייתי בהריון אז לא שלחו ידיים...
לפני כמה חודשים התחלתי טיפול תרופתי עם אוזמפיק. לא רוצה להישמע כמו פרסומת אבל זה עובד כמעט כמו קסם.
למי שרוצה לדעת במה מדובר:
N12 - הביקוש ל"ווגובי" שובר שיאים והישראלים פונים גם לשוק השחור
התהליך מאוד פשוט: מקבלים מרשם וטופס 29 ג' מהרופא, קונים בבית מרקחת פרטי (350-450 ש''ח לחודש), מזריקים כל שבוע במחט קטנטונת שבכלל לא מרגישים, כמו בטיפולי פוריות למי שמכירה.
אני ממש ממליצה למי שיכול להרשות לעצמו וצריך לרדת הרבה במשקל!
לפני כמה חודשים התחלתי טיפול תרופתי עם אוזמפיק. לא רוצה להישמע כמו פרסומת אבל זה עובד כמעט כמו קסם.
למי שרוצה לדעת במה מדובר:
N12 - הביקוש ל"ווגובי" שובר שיאים והישראלים פונים גם לשוק השחור
התהליך מאוד פשוט: מקבלים מרשם וטופס 29 ג' מהרופא, קונים בבית מרקחת פרטי (350-450 ש''ח לחודש), מזריקים כל שבוע במחט קטנטונת שבכלל לא מרגישים, כמו בטיפולי פוריות למי שמכירה.
אני ממש ממליצה למי שיכול להרשות לעצמו וצריך לרדת הרבה במשקל!
מכיר מקרוביהודה224
נכון מרזה מאד
יש פוטנצייאל הרזיה של 15,20 קילו
יש פוטנצייאל הרזיה של 15,20 קילו
ומה התופעות לוואי? מה המחיר הבריאותי?בסדר גמור
בחילה ואולי גם שלשולים אבל זה רק בימים הראשוניםנרי יאיר
לפי המחקרים אין תופעות לואי משמעותיות, גם בשימוש לטווח ארוךפשוט אני..
ואל תשכח שלהשמנה יש בלי סוף תופעות לוואי, והיא מהווה גורם סיכון לאינספור מחלות איומות (התקף לב, דום לב, כולסטרול, לחץ דם, סרטנים שונים, שבץ, סוכרת סוג 2, טרשת עורקים, מפרצת באבי העורקים, בעיות אורתופדיות) ובאופן עקיף אנשים שמנים גם יכולים פחות לעשות פעילות גופנית כך שיש לך פה כדור שלג של פגיעה בבריאות.
כמובן שכל אחד יתייעץ עם הרופא שלו ולא יסמוך על פוסטים בפורום, אבל אני מסכים עם נרי יאיר שזה שווה בדיקה אצל הרופא למי שזה רלוונטי עבורו.
כמובן שכל אחד יתייעץ עם הרופא שלו ולא יסמוך על פוסטים בפורום, אבל אני מסכים עם נרי יאיר שזה שווה בדיקה אצל הרופא למי שזה רלוונטי עבורו.
אני לא מכיר תופעות לוואי חריגות מהקרוב שלייהודה224
בעיקרון זה ניתן במנות קטנות שמתגברות אט אט עד שאתה מגיע לתקרת היעד שלך ושם אתה נשאר
זריקה פעם אחת בשבוע
זריקה פעם אחת בשבוע
זה זריקות בסגנון של סקסנדה?יעל מהדרום
לק"י
אם כן, אז בגדול זה לכל החיים. ברגע שמפסיקים עולים חזרה. וגם בשלב מסויים זה לא משפיע והירידה נעצרת או מואטת מאוד.
אם כן, אז בגדול זה לכל החיים. ברגע שמפסיקים עולים חזרה. וגם בשלב מסויים זה לא משפיע והירידה נעצרת או מואטת מאוד.
זאת זריקה אחרת לגמרי, חומר פעיל אחר. הרבה יותר יעילהפשוט אני..
התרופה עושה תחושת שובע, מי שרגיל לאכול עד שהוא ''מתפוצץ'' יוכל לאכול בעזרתה הרבה פחות בלי להרגיש שהוא מסכן, כי השובע יהיה כמו אחרי סטייק אנטריקוט עם צ'יפס בלחמניה.
מי שאחרי הירידה במשקל עדיין יהיה מכור לתחושת השובע, ועדיין ירצה לאכול ועוד ועוד, באמת יזדקק לה גם אחרי ההגעה למשקל היעד.
מי שאחרי הירידה במשקל עדיין יהיה מכור לתחושת השובע, ועדיין ירצה לאכול ועוד ועוד, באמת יזדקק לה גם אחרי ההגעה למשקל היעד.
אז גם בסקסנדה זה מדכא את התאבון. לא יודעת אם זה אותו הדבריעל מהדרום
לא אותו דבר, תרופה אחרת לגמריפשוט אני..
אותו חומר פעילנתחילמחדש
אנלוג של GLP-1
לא. זה שהחומר מנסה לחקות את אותו ההורמון, לא אומר שהוא זההפשוט אני..
למשל יש כמה וכמה תרופות שונות לגמרי שאמורות לחקות אינסולין, ולחולי סוכרת אסור להחליף אחת באחרת ללא התוויה מפורשת מרופא.
זאת בשונה מאקמול ודקסמול למשל, שהן תרופות זהות לחלוטין.
זאת בשונה מאקמול ודקסמול למשל, שהן תרופות זהות לחלוטין.
אוזמפיק/ווגובי: Semaglutide. סקסנדה: Liraglutideפשוט אני..
חומרים אחרים, ניתנים בכמויות אחרות ובתדירות שונה, לפי המחקרים התוצאות שונות מאוד באופן מובהק (באוזמפיק יש ירידה גבוהה פי 2).
סמגלוטייד ולירגלוטייד הן שמות של תרופות מאותה משפחהנתחילמחדש
אוזמפיק, ווגובי, ויקטוזה, סקסנדה - הן שמות מסחריים.
בכל מקרה, כל התרופות עובדות באותו מנגנון של אגוניסטיות ל-GLP1. כלומר, פועלות בדומה ל-GLP האנושי, שהוא הורמון שובע, בין היתר.
תופעות הלוואי ותחושת השובע דומות.
הן כמובן שונות, מינון החומר שונה, הפוטנטיות שונה, ולכן הן דורשות אופן שימוש שונה.
אבל בוודאי שאי אפשר לומר שזו "תרופה אחרת לחלוטין". הפעילות על הגוף דומה. אחרת היית רואה רופאים שמשלבים בין השתיים. בדומה לשילוב תרופות לסוכרת, או ללחץ דם למשל. או אפילו משככי כאבים מסוגים שונים של חומר פעיל.
שתיהן כמובן תרופות מרשם, ואי אפשר לעבור ללא הכוונה בין אחת לשניה, אך המעבר ביניהן שונה מאשר התחלה חדשה של אחת מהן, בשל הדמיון. אפשר בעקרון להתחיל ממינון גבוה יותר אם עוברים.
ולגבי פי 2 הצלחה, בישראל עדיין לא אושר לשימוש המינון הגבוה של אוזמפיק שמופיע במחקרים. כך שבפועל ההצלחה שלו ושל סקסנדה מאוד דומה. כך אני רואה בפועל.
אבל לא מתווכחת גם ככה יותר מידי אאוטינג..
שבת שלום ורק בריאות!
בכל מקרה, כל התרופות עובדות באותו מנגנון של אגוניסטיות ל-GLP1. כלומר, פועלות בדומה ל-GLP האנושי, שהוא הורמון שובע, בין היתר.
תופעות הלוואי ותחושת השובע דומות.
הן כמובן שונות, מינון החומר שונה, הפוטנטיות שונה, ולכן הן דורשות אופן שימוש שונה.
אבל בוודאי שאי אפשר לומר שזו "תרופה אחרת לחלוטין". הפעילות על הגוף דומה. אחרת היית רואה רופאים שמשלבים בין השתיים. בדומה לשילוב תרופות לסוכרת, או ללחץ דם למשל. או אפילו משככי כאבים מסוגים שונים של חומר פעיל.
שתיהן כמובן תרופות מרשם, ואי אפשר לעבור ללא הכוונה בין אחת לשניה, אך המעבר ביניהן שונה מאשר התחלה חדשה של אחת מהן, בשל הדמיון. אפשר בעקרון להתחיל ממינון גבוה יותר אם עוברים.
ולגבי פי 2 הצלחה, בישראל עדיין לא אושר לשימוש המינון הגבוה של אוזמפיק שמופיע במחקרים. כך שבפועל ההצלחה שלו ושל סקסנדה מאוד דומה. כך אני רואה בפועל.
אבל לא מתווכחת
גם ככה יותר מידי אאוטינג..שבת שלום ורק בריאות!
כתבתי שהן אמורות לחקות את אותו ההורמון ('אותה משפחה')פשוט אני..
זה לא אומר שמדובר באותו חומר פעיל
רופאים נותנים מרשם בקלות?פרפריתי
ראיתי עכשיו נתונים מדהימים בנוגע למחקר על התרופהפשוט אני..
באופן אישי, כשאני קורא מחקר על תרופה חדשה אני תמיד מחפש דבר ראשון את החלק שמדבר על ההבדלים בין האנשים שקיבלו את התרופה האמיתית, לבין אנשים שקיבלו פלצבו.
הסיבה היא שאני מאוד מאוד מאמין ביכולת של המוח לרפא מצבים מסוימים רק בזכות המחשבה שהמצב ישתפר (וכך להפך חלילה, כפי שחוויתי באופן אישי), ולכן אני רוצה לדעת כמה מהשיפור נובע מאותו אפקט חזק של המוח וכמה מהתרופה עצמה.
ובכן...
הסבר:
83% מאלה שקיבלו את התרופה הצליחו להוריד לפחות 5% ממשקל גופם, לעומת 31% מאלה שקיבלו פלצבו. קצת יותר משליש. לעניות דעתי 5% ממשקל הגוף זה המינימום בשביל להגדיר את התרופה ככזאת ש"עובדת", ולכן אפשר להגיד שב-17% מהמקרים התרופה פשוט לא הייתה יעילה.
זה לא מעט, אבל עדיין אצל הרוב המחוחלט היא כן עזרה.
ככל שרוצים לרדת יותר, כך המובהקות של יעילות התרופה עולה:
כשמדברים על ירידה של 15% לפחות, 48% מלוקחי התרופה הצליחו בכך, לעומת 5% בלבד מאלה שקיבלו פלצבו. התרופה העלתה את הסיכוי לרזות פי 10 לעומת הפלצבו, זה פער גדול מאוד. כלומר אנשים הזריקו לעצמם חומר חסר השפעה בכל שבוע, היו בטוחים שזה יעזור להם לרזות, אבל בפועל בלי החומר האמיתי הם פשוט נכשלו בכך.
דבר נחמד נוסף:
אחרי 20 שבועות של מחקר, חלק מהאנשים שקיבלו עד היום תרופה אמיתית, התחילו לקבל פלצבו (כמובן בלי שהם יודעים).
האנשים שהמשיכו לקבל תרופה אמיתית, ירדו ב-48 השבועות הבאים (כמעט שנה) עוד 8% ממשקל גופם בממוצע (מעבר למה שהורידו ב-20 השבועות הראשונים, שבהם הירידה הייתה חדה יותר).
האנשים שללא ידיעתם התחילו לקבל פלצבו, *עלו* בממוצע 7% ממשקל גופם, והתקרבו בחזרה למשקל ההתחלתי שלהם. נראה שאם הגרף היה נמשך עוד כמה חודשים קדימה, הם כבר היו מגיעים לנקודת ההתחלה.
זה מראה שבכל הקשור לתרופה הזאת, זה באמת לא "סתם בראש", אלא החומר הפעיל שבה באמת מצליח לגרום לאנשים לאכול פחות ולהצליח בכך.
מצד שני, הגרף הזה גם מראה משהו עצוב: בשביל להצליח לרדת במשקל (ואולי גם בשביל לשמור עליו), יש צורך להמשיך לקחת את התרופה עד... עד מתי בעצם? כל החיים? לא ברור...
השורה האחרונה- בדיוקמיואשת******
גם הרופאים אומרים שזה לכל החיים.
זה לא עוזר לפתח הרגלי אכילה זה פשוט מכבה את התיאבון. מפסיקים- חוזר- עולים.
☹️
זה לא עוזר לפתח הרגלי אכילה זה פשוט מכבה את התיאבון. מפסיקים- חוזר- עולים.
☹️
מצד אחד זה ממש מבאס. מצד שני...פשוט אני..
צריך לזכור מה האלטרנטיבה. גם להיות שמן זה לא להיט...
כמו שיש אנשים שלוקחים כדורים נגד אלרגיה או נגד לחץ דם כל החיים, כי למרות שתלותיות בכדור היא לא בדיוק פסגת שאיפותינו - זה עדיין עדיף על האלטרנטיבה.
כמו שיש אנשים שלוקחים כדורים נגד אלרגיה או נגד לחץ דם כל החיים, כי למרות שתלותיות בכדור היא לא בדיוק פסגת שאיפותינו - זה עדיין עדיף על האלטרנטיבה.
כמובן שזה תלוי בחומרת ההשמנהמיואשת******
ובוודאי שזה עדיך על ניתוח בריאטרי
אבל יש עניין נוסף והוא גודל הקיבהסולמית
הקיבה היא שריר. אם אנחנו רגילים להכניס בארוחה חצי קילו מזון או קילו וחצי יש הבדל מבחינת קלוריות, נכון?
אם אנחנו רגילים בדכ להכניס קילו וחצי ובזכות התרופה נכניס רק חצי קילו, לאורך זמן הקיבה תתכווץ ומרגישה מלאה כבר בחצי קילו.
מה שאומר שנאכל פחות גם אם נפסיק את התרופה. אם נתרגל לא לדחוס עוד ועוד עד שנתפוצץ
אם אנחנו רגילים בדכ להכניס קילו וחצי ובזכות התרופה נכניס רק חצי קילו, לאורך זמן הקיבה תתכווץ ומרגישה מלאה כבר בחצי קילו.
מה שאומר שנאכל פחות גם אם נפסיק את התרופה. אם נתרגל לא לדחוס עוד ועוד עד שנתפוצץ
אני גם חשבתי ככה אבל המחקר מוכיח אחרתמיואשת******
וגם אנשים ששאלתי וגם הרופאים כולם אומרים שזה לכל החיים וכשמפסיקים זה עולה חזרה
אסביר למה בפועל התיאוריה שלך לא עובדתפשוט אני..
באופן פשטני מאוד (שמתעלם משאלת איכות המזון והרכבו, גורמים גנטיים וכו'), אפשר להגיד שהסיבה להשמנה היא אכילה גם לאחר תחושת השובע. אכלתי משולש פיצה והיה לי טעים, אז אני אוכל עוד 5 למרות שאני כבר שבע. ככה לאורך זמן נוצרת השמנה.
בוא נחלק את האנשים שמצליחים לרזות ל-2 סוגים:
א. אנשים שהצליחו להרגיל את עצמם להפסיק לאכול ברגע שהם שבעים.
כשאותם אנשים היו שמנים, הקיבה שלהם הייתה גדולה. כדי להוריד במשקל הם היו צריכים להתרגל להפסיק לאכול ברגע שהשובע מגיע, ולא להמשיך לאכול עד תחושת מלאות.
ככל שהקיבה שלהם תלך ותקטן, השלב שבו מגיע שובע יהיה מוקדם יותר. אם הם יתמידו בהרגל החדש שלהם, דהיינו לאכול עד שובע ולא יותר, הם יצליחו לשמור על המשקל.
כמובן, לפי כל המחקרים, רוב האנשים נכשלים בכך וחוזרים להרגלי האכילה הישנים והרעים.
ב. אנשים שהצליחו לרזות כי תרופה שהם הזריקו לבטן גרמה להם להרגיש "מפוצצים" גם אחרי ארוחה קטנה.
אותם אנשים בעצם לא נגמלים מההרגל לאכול עד תחושת מלאות, אלא פשוט התרופה גורמת לתחושה הזאת להגיע גם לאחר אכילה מועטה.
לכן, אחרי שהקיבה תקטן והשימוש בתרופה ייפסק, אותם אנשים יאכלו עד מלאות ולא יסתפקו בשובע - כי זה מה שהם רגילים וככה גם עשו בזמן שירדו במשקל.
אלא שעכשיו, ללא התרופה, המשמעות של אכילה עד מלאות היא אכילה רבה מאוד - שבוודאי תוביל בחזרה להשמנה.
אנחנו יודעים שרוב האנשים בקבוצה א' בסופו של דבר יחזרו להרגלים הישנים הרעים, והדעת אומרת שקל וחומר שהאנשים בקבוצה ב' (שלמעשה מעולם לא התרגלו לאכול עד שובע בלבד) יתקשו לעשות זאת לאורך זמן.
האם זה אידיאלי לקחת תרופה כל החיים? בוודאי שלא.
האם זה עדיף לעומת האלטרנטיבה (BMI>30)? חד משמעית - כן.
נכוןסולמית
לכן הזמן הזה שהתרופה עובדת הוא באמת זמן לשנות הרגלים. זה עניין של מודעות.
כמו הפסקת עישון, אם לוקחים תרופה שמקטינה את הצורך בניקוטין, עדיין נשאר ההרגל של להיות עם משהו ביד, לעשן אחרי האוכל, לעשן עם החבר'ה, בהעדר הצורך הפיזיולוגי, יותר קל להגמל מההרגלים הרעים.
שוב, בתנאי שיש מודעות
כמו הפסקת עישון, אם לוקחים תרופה שמקטינה את הצורך בניקוטין, עדיין נשאר ההרגל של להיות עם משהו ביד, לעשן אחרי האוכל, לעשן עם החבר'ה, בהעדר הצורך הפיזיולוגי, יותר קל להגמל מההרגלים הרעים.
שוב, בתנאי שיש מודעות
אם המחקר הזה אמיןזוזיק העכבר
הנתונים האלו מרשימים מאד
אמנם לא נעים לקחת תרופה כל החיים אבל יש אנשים שזה לגמרי מצדיק אם התוצאות כל כך טובות.
נעשה מחקר לטווח של כמה שנים?
אמנם לא נעים לקחת תרופה כל החיים אבל יש אנשים שזה לגמרי מצדיק אם התוצאות כל כך טובות.
נעשה מחקר לטווח של כמה שנים?
על סמך המחקר הזה התקבל אישור FDAפשוט אני..
אני לא חושב שנעשו מחקרים על יעילות לטווח של שנים (כמו בכל תרופה - מחקרים כאלה יגיעו רק אחרי השיווק ההמוני שלה).
בנוגע לבטיחות, דווקא כן יש מידע על אנשים שלוקחים את התרופה במשך שנים, מכיוון שהיא ניתנה עוד קודם לכן לסוכרתיים (אוזמפיק, שזה בעצם מה שמביאים בישראל למי שרוצה לרזות).
בישראל מביאים את שתי התרופותמיואשת******
ודווקא.בדכ רושמים סקסנדה בגלל שזה יותר זול. מי שמבקש במיוחד מקבל את האוזמפיק
לא דיברתי על סקסנדה, שהיא פחות מוצלחתפשוט אני..
דיברתי על ווגובי ואוזמפיק, שתי תרופות עם אותו חומר פעיל.
המחקר היה על ווגובי, במינון הולך ועולה עד 2.4 מ''ג, ואוזמפיק מגיע עד 1 מ''ג.
המחקר היה על ווגובי, במינון הולך ועולה עד 2.4 מ''ג, ואוזמפיק מגיע עד 1 מ''ג.
אגב, סקסנדה יקרה יותרפשוט אני..
בגלל הצורך להזריק בכל יום לעומת פעם בשבוע בשתי התרופות האחרות.
אולי הקופה מממנת אותה יותר?מיואשת******
האוזמפיק זולה יותרנתחילמחדש
כרגע יש מחסור, אז היא מוקפאת למטופלים חדשים (אלא אם היא מיועדת לסוכרת).
מניחה שכשיגיע מלאי חדש, יחזרו לאשר גם בעודף משקל.
גם בקופה הסקסנדה יקרה יותר, וגם בחוץ. וגם אחרי סבסוד ..
מניחה שכשיגיע מלאי חדש, יחזרו לאשר גם בעודף משקל.
גם בקופה הסקסנדה יקרה יותר, וגם בחוץ. וגם אחרי סבסוד ..
אוקי אז בלבלו אותי בגלל המחסורמיואשת******
לא בגלל המחירנתחילמחדש
אלא בגלל שסקסנדה מאושרת רשמית לירידה במשקל, ואילו אוזמפיק זקוקה לטופס 29ג, מכיוון שעדיין ההתוויה הרשמית שלה בישראל היא לסוכרת.
מי שצריך לירידה במשקל, הרופא צריך לחתום שנותן את התרופה להתוויה אחרת.
יותר קל לרופאים להימלט מהחתימה הזאת...
עניין של זמן ויאשרו גם אותה רשמית.
מי שצריך לירידה במשקל, הרופא צריך לחתום שנותן את התרופה להתוויה אחרת.
יותר קל לרופאים להימלט מהחתימה הזאת...
עניין של זמן ויאשרו גם אותה רשמית.
יש סיכוי לקבל אותה בכלל למי שלא סוכרתי?nick
כן.. נותנים לאנשים במשקלים גבוהיםיהודה224
כמה גבוהים? יש איזה רף של BMI?nick
BMI מעל 30, או מעל 27 אם יש גורמי סיכון נוספיםפשוט אני..אחרונה
כמו סכרת, טרום סוכרת, לחץ דם גבוה וכו'
השקפות שונות על החייםשמרית31
הי,
אנחנו נשואים 3 שנים,
בעלי הוא אדם שלא חושש מעבודה קשה (ואני מעריכה מאוד את זה אצלו),
הוא גדל ממקום של אין ולכן, הוא מעריך כל שקל שהוא מרוויח (וזה מאוד יפה).
אבל אני מרגישה שאנחנו לא ממש חיים את הכאן ועכשיו (הוא עובד עד כניסת השבת ומיד עם צאת השבת).
הוא תמיד חושב לטווח הארוך (לעתיד) וזה חשוב, אבל אני מרגישה שבמדינת ישראל זה לא באמת משנה כמה נחסוך - אנחנו לא נצליח לרכוש דירה במרכז (אולי עוד 15-20 שנה אבל אז למי זה כבר משנה - נהיה מבוגרים).
נכון שאפשר לשכור - אבל מעברי דירות זה קשוח (עברנו לא מעט דירות בתחילת הנישואים - זו חוויה מטלטלת בייחוד עם ילדים).
אני כל הזמן מתלבטת, ויש לנו לא מעט חילוקי דעות בעניין..
אם גם ככה נישאר באזור השפלה -דרום אז בשביל מה לעבוד כל כך קשה,
נכון שיש עוד היבטים לחיים פרט לדירה, אבל אני שמה את הדגש על זה כי זה משפיע על הסביבה שאתה נמצא בה, על האנשים, הקשרים, החינוך - הכל..
אשמח לשמוע דעות (אוביקטיביות) בעניין
אנחנו נשואים 3 שנים,
בעלי הוא אדם שלא חושש מעבודה קשה (ואני מעריכה מאוד את זה אצלו),
הוא גדל ממקום של אין ולכן, הוא מעריך כל שקל שהוא מרוויח (וזה מאוד יפה).
אבל אני מרגישה שאנחנו לא ממש חיים את הכאן ועכשיו (הוא עובד עד כניסת השבת ומיד עם צאת השבת).
הוא תמיד חושב לטווח הארוך (לעתיד) וזה חשוב, אבל אני מרגישה שבמדינת ישראל זה לא באמת משנה כמה נחסוך - אנחנו לא נצליח לרכוש דירה במרכז (אולי עוד 15-20 שנה אבל אז למי זה כבר משנה - נהיה מבוגרים).
נכון שאפשר לשכור - אבל מעברי דירות זה קשוח (עברנו לא מעט דירות בתחילת הנישואים - זו חוויה מטלטלת בייחוד עם ילדים).
אני כל הזמן מתלבטת, ויש לנו לא מעט חילוקי דעות בעניין..
אם גם ככה נישאר באזור השפלה -דרום אז בשביל מה לעבוד כל כך קשה,
נכון שיש עוד היבטים לחיים פרט לדירה, אבל אני שמה את הדגש על זה כי זה משפיע על הסביבה שאתה נמצא בה, על האנשים, הקשרים, החינוך - הכל..
אשמח לשמוע דעות (אוביקטיביות) בעניין
לא בטוחה שהבנתי איתךרינת 23
יש לכם כסף לקנות בשפלה אבל בעלך מעדיף לעבוד המון כדי לקנות במרכז?
מסכימה איתך שלעבוד כל שישי עד מאוחר וגם כל מוצש זה פשוט מטורף.
מסכימה איתך שלעבוד כל שישי עד מאוחר וגם כל מוצש זה פשוט מטורף.
הסברשמרית31
לא הסברתי נכון,
יש לנו דירה קטנה בפריפריה (שעולה בערך 1/3 מדירה במרכז) עם משכנתא חודשית קטנה. (לא עוברת את ה-3,000 לחודש).
גם אני וגם בעלי עובדים,
ומעבר לעבודה הרגילה בעלי לוקח על עצמו אקסטרה עבודה גם בשישי וגם בצאת השבת.
עכשיו מימלא לא נראה שתהיה לנו יכולת לעבור למרכז ( מרכז מבחינתי זה גוש דן והסביבה).
אז המחשבה שלי היא כזו: מה הטעם שבעלי לוקח אקסטרה עבודה? מה זה ייתן? כן, יהיה לנו עוד קצת כסף אבל מה נעשה איתו?
זה לא שזה ישפר את איכות החיים שלנו בתורה משמעותית
יש לנו דירה קטנה בפריפריה (שעולה בערך 1/3 מדירה במרכז) עם משכנתא חודשית קטנה. (לא עוברת את ה-3,000 לחודש).
גם אני וגם בעלי עובדים,
ומעבר לעבודה הרגילה בעלי לוקח על עצמו אקסטרה עבודה גם בשישי וגם בצאת השבת.
עכשיו מימלא לא נראה שתהיה לנו יכולת לעבור למרכז ( מרכז מבחינתי זה גוש דן והסביבה).
אז המחשבה שלי היא כזו: מה הטעם שבעלי לוקח אקסטרה עבודה? מה זה ייתן? כן, יהיה לנו עוד קצת כסף אבל מה נעשה איתו?
זה לא שזה ישפר את איכות החיים שלנו בתורה משמעותית
יש לכם רצון לגור באיזור המרכז?בת 30
או שלאחד מכם יש רצון כזה ולשני לא?
תכל'ס אפשר לחיות חיים מעולים ושמחים בכל מקום אחר גם.
חוצמזה שתמיד יש מה לעשות עם כסף...
תחסכו לילדים...
לישיבה תיכונית, לחתונה, לתת להם לדירה משלהם בבוא היום.
אבל כל זה לא קשור לעובדה שמפריע לך שבעלך עובד כ''כ הרבה.
כי בסוף תמיד צריך לעשות סדרי עדיפויות ובעדיפויות האלה יש גם נחת, זמן משפחתי, רוגע בנפש, וגם כסף.
תכל'ס אפשר לחיות חיים מעולים ושמחים בכל מקום אחר גם.
חוצמזה שתמיד יש מה לעשות עם כסף...
תחסכו לילדים...
לישיבה תיכונית, לחתונה, לתת להם לדירה משלהם בבוא היום.
אבל כל זה לא קשור לעובדה שמפריע לך שבעלך עובד כ''כ הרבה.
כי בסוף תמיד צריך לעשות סדרי עדיפויות ובעדיפויות האלה יש גם נחת, זמן משפחתי, רוגע בנפש, וגם כסף.
ומה בעלך אומר?ברגוע
בעלי ואני היינו עם השקפות כלכליות שונות לחלוטיןאור123456
ואחרי 20 שנות נישואין הרבה דברים השתנו וכל אחד זז קצת מהעמדות המקןריות ואנחנו הרבה יותר דומים עכשיו...יש תקווה 🙂
דעותינו אינן אובייקטיביות כללבסדר גמור
ההיפך הוא הנכון
אני חושבתהמקורית
שהבעיה היא לא השאיפה לכסף אלא מה עושים עבורו וכמה מקריבים
אתם חלוקים בעניין
בעלך משקיע הרבה הרבה זמן בעבודה, שאם אני זוכרת נכון, מתגמלת אותו אידאולוגית נפשית יותר מאשר כספית, גם שעות העבודה שלכם הפוכות כך שאתם בקושי מתראים, וגם במוצש ובשישי הוא עובד ללא לאות
אין ספק שאת מתמודדת עם הבחירות שלו בהרבה דברים (גם בעניין הילודה אני זוכרת שכתבת) ושהטון שלו נשמע בזוגיות יותר משלך ושאת נאלצת 'להשלים' עם זה.
אם את רוצה מציאות אחרת את צריכה לםתוח איתו את הדברים ולבקש שתהיה לך בחירה ואמירה בנושאים ככ חשובים.
אפשר לנסות לעשות את זה עם יעוץ חיצוני שיכווין אתכם. אבל אני חושבת שאם לא טוב לך עם המצב צריך לעשות חושבים ולנסות לשנות - או שאת משמה את התפיסות שלך וחוברת אליו, או שהוא יאלץ לשנות מההתנהלות שלו כדי להגיע אלייך
בהצלחה יקירה❤️
אתם חלוקים בעניין
בעלך משקיע הרבה הרבה זמן בעבודה, שאם אני זוכרת נכון, מתגמלת אותו אידאולוגית נפשית יותר מאשר כספית, גם שעות העבודה שלכם הפוכות כך שאתם בקושי מתראים, וגם במוצש ובשישי הוא עובד ללא לאות
אין ספק שאת מתמודדת עם הבחירות שלו בהרבה דברים (גם בעניין הילודה אני זוכרת שכתבת) ושהטון שלו נשמע בזוגיות יותר משלך ושאת נאלצת 'להשלים' עם זה.
אם את רוצה מציאות אחרת את צריכה לםתוח איתו את הדברים ולבקש שתהיה לך בחירה ואמירה בנושאים ככ חשובים.
אפשר לנסות לעשות את זה עם יעוץ חיצוני שיכווין אתכם. אבל אני חושבת שאם לא טוב לך עם המצב צריך לעשות חושבים ולנסות לשנות - או שאת משמה את התפיסות שלך וחוברת אליו, או שהוא יאלץ לשנות מההתנהלות שלו כדי להגיע אלייך
בהצלחה יקירה❤️
היתהילה 3>
ממש מבינה את הקושי ולדעתי הסובייקטיבית יש לאמר
בהחלט צריך למצוא את האיזון הנכון בין העכשיו לעתיד בין החיים לעבודה וכן הלאה.
מה שנכון לנו לא בהכרח נכון לכם ולהיפך, ולכן ממליצה לחשוב, מה את היית רוצה?
ונניח שהיית צריכה לבחור בין לגור במרכז ולעבוד ככה לבין לעבוד פחות ולגור רחוק יותר מה היית מעדיפה?
מציעה לך לנסות לעשות לעצמך סדר מה חשוב לך ומה סדרי העדיפויות *מבחינתך*
ואז לשתף את בעלך במה שאת מרגישה, לשמוע איפה הוא בכל זה ולנסות למצוא את הדרך שמתאימה *לכם*...
בהחלט צריך למצוא את האיזון הנכון בין העכשיו לעתיד בין החיים לעבודה וכן הלאה.
מה שנכון לנו לא בהכרח נכון לכם ולהיפך, ולכן ממליצה לחשוב, מה את היית רוצה?
ונניח שהיית צריכה לבחור בין לגור במרכז ולעבוד ככה לבין לעבוד פחות ולגור רחוק יותר מה היית מעדיפה?
מציעה לך לנסות לעשות לעצמך סדר מה חשוב לך ומה סדרי העדיפויות *מבחינתך*
ואז לשתף את בעלך במה שאת מרגישה, לשמוע איפה הוא בכל זה ולנסות למצוא את הדרך שמתאימה *לכם*...
נגמרו לי השמות
תמיד כיף ומחכים לקרוא את תשובותייך החכמות
תודה תהילה 3>אחרונה
כנ"ל!!
עזרה דחופה!בשדה ירוק
משתמש ותיק, פתחתי ניק חדש לשאלה
אני רוצה לפרסם צימר בעיקר לציבור תורני/חרדי.
בגדול, זה צימר מתוק ויפה בצפון באיזור מאד יפה, המחיר אטרקטיבי כי זה בלי ג'קוזי וטלוויזיה וכנראה מתאים לדוסים בעיקר
איך כדאי לפרסם/לשווק?
יש אתר באינטרנט? כמה עלות פרסום בערך ואיך התשלום - אחוזים/מחיר קבוע?
תודה רבה לכל אלפי העונים
אני רוצה לפרסם צימר בעיקר לציבור תורני/חרדי.
בגדול, זה צימר מתוק ויפה בצפון באיזור מאד יפה, המחיר אטרקטיבי כי זה בלי ג'קוזי וטלוויזיה וכנראה מתאים לדוסים בעיקר
איך כדאי לפרסם/לשווק?
יש אתר באינטרנט? כמה עלות פרסום בערך ואיך התשלום - אחוזים/מחיר קבוע?
תודה רבה לכל אלפי העונים
תזמין אותי ללילה על חשבון הבית, מבטיח לכתוב ביקורתפשוט אני..
שתביא אליך את כל קוראי הפורום 🤗
לא היה לך פעם איזהבשדה ירוק
עניין נגד רמאים? (משהו עם ספר שנכתב בשם ולדר)
לא משנה, אם אין לך חוט שדרה אתה מוזמן על חשבון הברון (וכמו שכתוב בספה"ק "לכסף אין ריח")
לא משנה, אם אין לך חוט שדרה אתה מוזמן על חשבון הברון (וכמו שכתוב בספה"ק "לכסף אין ריח")
לא הייתי רציני, כתבתי בידידות.לא מבין למה אתה תוקףפשוט אני..
מחילהבשדה ירוק
התכוונתי בצחוק
חשבתי שזה ברור
חשבתי שזה ברור
דעתי, בפרט ציבור יעד ייעודי, פרסום פה לאוזןהעני ממעש
למשל לכתוב את ההודעה הזו נגמרו לי השמות
בהצלחה רבה
אפשר לשאול את משהבונים מגדל
הוא לא מנהל האתראריק מהדרוםאחרונה
airbnb, אתרים של צימריםמיקי מאוס
תגידו, בדיקת חמץ אפשר לעשות היום? או שחייב מחר רק?די שרוט
בעיקרון רק מחר בערבברגוע
רק אם אתה יוצא מהבית לפני אפשר גם הלילה, בלי ברכה
כן זו ההתלבטות. אם אנחנו יוצאים היום מהבית אפשר?די שרוט
אם לא תהיו מחר בבית אתם צריכים לעשות היוםמיקי מאוס
למיטב ידיעתי- בלי ברכה
כן, בלי ברכהברגוע
היה עדיף כבר אתמול בלילה (כי בדיקת חמץ עושים בלילה), אבל לפחות תעשו היום
אתה בטוח שאפשר ביום?הָיוֹ הָיָה
בעיקרון זה לא רק "עדיף" אלא שביום לא מחשיבים את אור הנר (שרגא בטיהרא) וזה לא מועיל.
...ברגוע
יש דין שאם לא בדקו בליל יד יבדקו ביום, בברכה. ז"א שכן יש משמעות גם לבדיקה ביום בדיעבד. לא יודע אם יוצאים ידי חובה אבל זה עדיף מכלום.
צודק שהייתי צריך להתנסח ב"צריך" ולא "עדיף".
צודק שהייתי צריך להתנסח ב"צריך" ולא "עדיף".
הָיוֹ הָיָה
השאלה אם מותר לעשות כך מלכתחילה, בעוד שיש לפנינו עדיין לילה שאפשר להמתין לו.
ממ לא יודעברגוע
אפשר היום בלילה בלי ברכה, אם נוסעיםבסדר גמור
ואף אחד לא נכנס עם חמץ הביתה עד פסח
אפשר להקדים. תשאל רב בשביל שאר התנאים/פרטים.רוממה
תודהדי שרוטאחרונה
מתאים לכם לדעת - סליחה שזה לא קשור לנושא הפורוםשושנושי
האפליקציה של השואב הרובוטי של שארק לא ניתן להורדה בישראל.
מכירים אולי אפליקציה אחרת שמתאימה לשואב של שארק??
איזה באסה זה, קנינו אותו
בדקנו מלא חוות דעת וחברים בחול שקנו ולא חשבנו שדווקא זה עלול ליצור בעיות
מכירים אולי אפליקציה אחרת שמתאימה לשואב של שארק??
איזה באסה זה, קנינו אותו
בדקנו מלא חוות דעת וחברים בחול שקנו ולא חשבנו שדווקא זה עלול ליצור בעיות
Apkמשה
לא כולם מדברים את השפה הזאתבסדר גמור
איזו אפליקציה זו?יהודה224
האפליקציה הרגילה של שארקשושנושי
הגעתי אליו באמצעות הברקוד
גם שלחתי פנייה לחברה, אמרו שכעת האפליקציה לא נתמכת בישראל...
גם שלחתי פנייה לחברה, אמרו שכעת האפליקציה לא נתמכת בישראל...
מה זה אומר שהגוגל פליי לא מתקין את זה?יהודה224
כן, לא מתקיןשושנושי
כותב שהאלפיקציה אינה נתמכת בישראל ולא ניתנת להורדה
אפשר לנסות דרך vpnאיזמרגד1
להוריד אפליקציה של vpn לפלאפון ולהגדיר את זה על ארצות הברית. אני הצלחתי ככה להוריד אפליקציות שלא נתמכות בישראל...
מנסה להביןשושנושי
קודם כל תודה על המענה
נכנסת לגוגל פליי מורידה אפליקציה בשם vpn )לא מוצאת אחת כזו)
ושם מגדירה מיקום ארהב...
אנסה לחפש שוב
נכנסת לגוגל פליי מורידה אפליקציה בשם vpn )לא מוצאת אחת כזו)
ושם מגדירה מיקום ארהב...
אנסה לחפש שוב
הבנתי הבנתישושנושיאחרונה
צריך לשנות את המדינה בגוגל פליי
מנסה...
מנסה...
מה אתם/ן חושבים על הסכמי ממון? או הסכמי קדם נישאוין?תילי חורבות
נועלת כעת את השרשורנגמרו לי השמות
לאור כל ההסתעפויות שלו.
אני חושבת שהדיון מוצה, וכי חשוב בהחלט לשים לב לחילוק בין הסכם ממון לבין הסכם קדם נישואין,
כפי שהסביר @נחשון מהרחברון למשל כאן:
***להסיר מכשול*** | ערוץ ７
וכדאי שכל מי שהדברים רלוונטים אליו ישאל את רבו ולא יסמוך כמובן על דיון אינטרנטי וכך יצא מכל ספק לכאן או לכאן...
שתהיה ברכה והצלחה בכל 🙏
אני חושבת שהדיון מוצה, וכי חשוב בהחלט לשים לב לחילוק בין הסכם ממון לבין הסכם קדם נישואין,
כפי שהסביר @נחשון מהרחברון למשל כאן:
***להסיר מכשול*** | ערוץ ７
וכדאי שכל מי שהדברים רלוונטים אליו ישאל את רבו ולא יסמוך כמובן על דיון אינטרנטי וכך יצא מכל ספק לכאן או לכאן...
שתהיה ברכה והצלחה בכל 🙏
***להסיר מכשול***הָיוֹ הָיָה
הואיל והשרשור בנושא נהיה שרשורפלצת, ונכתבו בו - בחוסר אחריות - דברים לא נכונים, הן עובדתית והן הלכתית, כולל הכחשת הלכות מפורשות בשולחן ערוך (סימן קל"ד ועוד), ומתוך התרחבות הדברים וה"מריבה" עלול להיווצר רושם שבאמת זה דבר תקין לגמרי אלא יש כמה רבנים קיצוניים שמחמירים...
והואיל שבשונה מהרבה נידונים, נידון זה הוא חמור ביותר - כי הטעות בו מביאה בקלות לידי מצב שאשה ש"תתגרש" תיוותר למעשה אשת איש, נישואיה לאחר יהיו ניאוף וילדיה ממנו יהיו ממזרים מדאורייתא,
ראיתי לנכון פשוט לצרף, בשרשור נפרד, את הידיעות הפשוטות:
א. ***בכל*** סיטואציה בה גבר נותן גט מפני אילוץ שכופה אותו על כך, מלבד בכפיה כדין שנעשית בידי בית דין - הגט פסול, האשה אשת איש, והילדים ממזרים.
ב. ישנו רק הסכם ***אחד*** שקיים בשוק שמיועד לפתור את זה, והוא ההסכם של צוהר. כל שאר ההסכמים - פסולים גם לפי הרבנים הכי ליברלים, כולל צוהר, כולל נאמני תורה ועבודה, כולל בית הלל, כולל כולם.
ג. גם ההסכם של צוהר - מאושר אך ורק על ידי כמה רבנים מטעמם. ולפי שאר הרבנים, ובהם - גדולי וזקני הפוסקים, גם בו אין להשתמש.
~~בקישור להלן - דבר מועצת הרבנות הראשית, בראשות הגאונים הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב מרדכי אליהו, בנוגע לאיסור השימוש בהסכם:
מועצת הרבנות הראשית על הסכם קדם נישואין: "הצעות הבל"
~~בקישור להלן, הוראתם של הרב עובדיה יוסף והרב יוסף שלום אלישיב, בנוגע לאיסור השימוש בהסכם:
הגר"א שרמן מצטרף לאיסור על הסכם קדם נישואין - כל הזמן
~~בקישור להלן - דבריהם של רבני ערים, אבות בתי הדין וזקני הדיינים בארץ, בנוגע לאיסור השימוש בהסכם:
רבנים נגד הסכם קדם נישואין: גורם לפסילת הגט - סרוגים
בחותמים: אב"ד ת"א הרב שאנן, רב ואב"ד טבריה הרב אברהם דב אויירבך, ראב"ד ירושלים - הרב רוזנטל, אב"ד לענייני ממונות ויוחסין בירושלים - הרב לוין, ראב"ד העדה החרדית - הרב משה שטרנבוך, הרב שלמה אבינר, הרב שלמה זעאפרני והרב שלמה מחפוד.
~~בקישור להלן - מכתבם של עוד רבני ערים, אב"דים, דיינים וראשי ישיבות, בנוגע לאיסור השימוש בהסכם:
https://www.kolhazman.co.il/wp-content/uploads/2017/09/פסק-הלכה-מאת-60-פוסקים.png
בחותמים: הרב אביגדור נבנצאל, הרב יצחק רצאבי, הרב דב ליאור, הרב דוד חי הכהן, הרב ד"ר אליהו רחמים זיני, הרב בנימין בארי (דיין בית הדין הגדול ומראשי ישיבת כרם ביבנה) ועוד.
~~בקישור להלן, מכתב רבנים נוסף, ביניהם דיינים ותיקים ופוסקים מפורסמים וגדולים:
מסמך רבנים חדש: "הסכם קדם נישואין מביא להריסת חיי המשפחה" - כיפה
בחותמים - הרב ברוך דב פוברסקי ראש ישיבת פוניבז', הרב יצחק זילברשטיין, הרב שמעון בעדני, הרב יהודה סילמן, הרב שריאל רוזנברג, הרב שבח צבי רוזנבלט, הרב נפתלי נוסבויים והרב שלמה בן שמעון.
~~בקישור להלן, דבריו של הרב אליעזר מלמד, בנוגע לאיסור השימוש בהסכם:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/2316
~~מלבד כל אלו, שנמצאים בקלות באינטרנט, ישנם מגדולי הדור שעבר שהביעו דעתם נגד שימוש בהסכמים כאלו, בהם: הרבי מלובביץ', הרב סולובייצ'יק, הרב שלמה זלמן אויירבך, הרב שמואל וואזנר, ועוד.
ובכן, קונצנזוס ענק, ממש מקיר לקיר. כולל את גדולי וזקני הרבנים - אשכנזים וספרדים, ליטאים וחסידים, שמרנים וליברלים, חרדיים ודתיים לאומיים, מהארץ ומארה"ב, וכו'. וכנגדם - אין אף פוסק שמוכר בפוסק בעל שיעור קומה בכזה סדר גודל, שחלק עליהם.
אם יש כאן מישהי שמוכנה לחיות חיים שלפי הקונצנזוס הזה הם חיי ניאוף,
אם יש כאן מישהי שמוכנה שלפי הקונצנזוס הזה הילדים שלה יהיו ממזרים,
היא מוזמנת לחתום, בשמחה ובששון.
והואיל שבשונה מהרבה נידונים, נידון זה הוא חמור ביותר - כי הטעות בו מביאה בקלות לידי מצב שאשה ש"תתגרש" תיוותר למעשה אשת איש, נישואיה לאחר יהיו ניאוף וילדיה ממנו יהיו ממזרים מדאורייתא,
ראיתי לנכון פשוט לצרף, בשרשור נפרד, את הידיעות הפשוטות:
א. ***בכל*** סיטואציה בה גבר נותן גט מפני אילוץ שכופה אותו על כך, מלבד בכפיה כדין שנעשית בידי בית דין - הגט פסול, האשה אשת איש, והילדים ממזרים.
ב. ישנו רק הסכם ***אחד*** שקיים בשוק שמיועד לפתור את זה, והוא ההסכם של צוהר. כל שאר ההסכמים - פסולים גם לפי הרבנים הכי ליברלים, כולל צוהר, כולל נאמני תורה ועבודה, כולל בית הלל, כולל כולם.
ג. גם ההסכם של צוהר - מאושר אך ורק על ידי כמה רבנים מטעמם. ולפי שאר הרבנים, ובהם - גדולי וזקני הפוסקים, גם בו אין להשתמש.
~~בקישור להלן - דבר מועצת הרבנות הראשית, בראשות הגאונים הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב מרדכי אליהו, בנוגע לאיסור השימוש בהסכם:
מועצת הרבנות הראשית על הסכם קדם נישואין: "הצעות הבל"
~~בקישור להלן, הוראתם של הרב עובדיה יוסף והרב יוסף שלום אלישיב, בנוגע לאיסור השימוש בהסכם:
הגר"א שרמן מצטרף לאיסור על הסכם קדם נישואין - כל הזמן
~~בקישור להלן - דבריהם של רבני ערים, אבות בתי הדין וזקני הדיינים בארץ, בנוגע לאיסור השימוש בהסכם:
רבנים נגד הסכם קדם נישואין: גורם לפסילת הגט - סרוגים
בחותמים: אב"ד ת"א הרב שאנן, רב ואב"ד טבריה הרב אברהם דב אויירבך, ראב"ד ירושלים - הרב רוזנטל, אב"ד לענייני ממונות ויוחסין בירושלים - הרב לוין, ראב"ד העדה החרדית - הרב משה שטרנבוך, הרב שלמה אבינר, הרב שלמה זעאפרני והרב שלמה מחפוד.
~~בקישור להלן - מכתבם של עוד רבני ערים, אב"דים, דיינים וראשי ישיבות, בנוגע לאיסור השימוש בהסכם:
https://www.kolhazman.co.il/wp-content/uploads/2017/09/פסק-הלכה-מאת-60-פוסקים.png
בחותמים: הרב אביגדור נבנצאל, הרב יצחק רצאבי, הרב דב ליאור, הרב דוד חי הכהן, הרב ד"ר אליהו רחמים זיני, הרב בנימין בארי (דיין בית הדין הגדול ומראשי ישיבת כרם ביבנה) ועוד.
~~בקישור להלן, מכתב רבנים נוסף, ביניהם דיינים ותיקים ופוסקים מפורסמים וגדולים:
מסמך רבנים חדש: "הסכם קדם נישואין מביא להריסת חיי המשפחה" - כיפה
בחותמים - הרב ברוך דב פוברסקי ראש ישיבת פוניבז', הרב יצחק זילברשטיין, הרב שמעון בעדני, הרב יהודה סילמן, הרב שריאל רוזנברג, הרב שבח צבי רוזנבלט, הרב נפתלי נוסבויים והרב שלמה בן שמעון.
~~בקישור להלן, דבריו של הרב אליעזר מלמד, בנוגע לאיסור השימוש בהסכם:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/2316
~~מלבד כל אלו, שנמצאים בקלות באינטרנט, ישנם מגדולי הדור שעבר שהביעו דעתם נגד שימוש בהסכמים כאלו, בהם: הרבי מלובביץ', הרב סולובייצ'יק, הרב שלמה זלמן אויירבך, הרב שמואל וואזנר, ועוד.
ובכן, קונצנזוס ענק, ממש מקיר לקיר. כולל את גדולי וזקני הרבנים - אשכנזים וספרדים, ליטאים וחסידים, שמרנים וליברלים, חרדיים ודתיים לאומיים, מהארץ ומארה"ב, וכו'. וכנגדם - אין אף פוסק שמוכר בפוסק בעל שיעור קומה בכזה סדר גודל, שחלק עליהם.
אם יש כאן מישהי שמוכנה לחיות חיים שלפי הקונצנזוס הזה הם חיי ניאוף,
אם יש כאן מישהי שמוכנה שלפי הקונצנזוס הזה הילדים שלה יהיו ממזרים,
היא מוזמנת לחתום, בשמחה ובששון.
חיי לא יהיו אותו דבר מעכשיודי שרוט
אני חושב שיש כאן עירבוב מושגים בין הסכמי ממוןנחשון מהרחברון
לבין הסכם כבוד הדדי/קדם נישואים
שולח גם כמה קישורים שדיברו על הסכמי ממון.
הסכמי ממון בין בני זוג הרבה רבנים התירו ונכתבו מאמרים וספרים שלמים איך לכתוב שיהיה תקף הן חוקית והן הלכתית.
בניגוד להסכמי כבוד הדדי/קדם נישואים
הרב בן יעקב צבי יהודה
הסכם ממון לפני נישואין - אתר פסקי דין רבניים
הרב חיים דוד הלוי
בהסדר יחסי ממון בין בני זוג / הרב חיים דוד הלוי
הרב אבישי נתן מייטליס (דיין)
https://www.yeshiva.org.il/midrash/37900
הרב עוזיאל אליהו (רב מועצה אזורית משגב)
הסכם ממון לפני החתונה | שאל את הרב - כיפה
יש עוד הרבה. רק ניסיתי להסב את תשומת לבך שיצאת וקצפת על דבר שונה ממה שדיברו
אני חזרתי פעמים אין מספר:הָיוֹ הָיָה
הסיטואציה שבו ההסכם כשר לכתחילה - היא רק כאשר אין בו שום סיבה הדוחקת את הבעל לתת גט שלא מרצונו.
כל מה שצירפת - עוסק בסיטואציה כזו.
ובפועל - ישנו רק הסכם אחד, במציאות, שניתן לומר שמקויים בו התנאי הזה.
לשמות לא נכנסתי, אבל אזכיר - השרשור שנפתח ומה שדנו לאורכו היה על "הסכם קדם נישואין", שגם לדבריך הוא הבעייתי. כך שממש לא "יצאתי וקצפתי על דבר שונה ממה שדיברו"
רק אחת הכניסה את ההבדל הזה, וגם היא סתרה את עצמה מהודעה להודעה, לגבי מה הטוב ומה הפסול, והערתי על זה כבר שם.
אבל לגופו של עניין, כאמור, זה לא משנה. האמירה היחידה שבשבילה נשארתי בשרשור ההוא ופתחתי את השרשור הזה - היא שכל סיטואציה שבה הבעל נדחק לתת גט שלא מרצונו - פסולה. ואת זה יש להזכיר ולשנן חזור והזכר וחזור ושנן.
כל מה שצירפת - עוסק בסיטואציה כזו.
ובפועל - ישנו רק הסכם אחד, במציאות, שניתן לומר שמקויים בו התנאי הזה.
לשמות לא נכנסתי, אבל אזכיר - השרשור שנפתח ומה שדנו לאורכו היה על "הסכם קדם נישואין", שגם לדבריך הוא הבעייתי. כך שממש לא "יצאתי וקצפתי על דבר שונה ממה שדיברו"
רק אחת הכניסה את ההבדל הזה, וגם היא סתרה את עצמה מהודעה להודעה, לגבי מה הטוב ומה הפסול, והערתי על זה כבר שם.
אבל לגופו של עניין, כאמור, זה לא משנה. האמירה היחידה שבשבילה נשארתי בשרשור ההוא ופתחתי את השרשור הזה - היא שכל סיטואציה שבה הבעל נדחק לתת גט שלא מרצונו - פסולה. ואת זה יש להזכיר ולשנן חזור והזכר וחזור ושנן.
אתה טועה ומטעהנחשון מהרחברון
אתה מדבר על הסכמי קדם נישואין ומביא את הסכם מאהבה של צוהר כדוגמא היחידה שהותרה.
כותרת השרשור היתה הסכם ממון/קדם נישואין.
כל מי שהתווכח איתך הסביר לך שוב ושוב שאין שום כפיה או דחיקה בבעל אלא מדובר על הסכם ממון שמונע מהאשה להתגרש ולקחת חצי מהרכוש של הבעל.
יש הרבה נוסחים של הסכם ממון שמאושרים הלכתית
אתה מדב על הסכם קדם נישואים
הסכם שבו כל יום/חודש שעובר מאז בקשת הגט יש קנס על הבעל.
זה לא הסכם ממון!
הסכם ממון אני לא מכיר מי שאוסר
בטח ובטח לא מי שסובר שיש בכך גט מעושה
וגם אם תמצא - זה ממש לא שורת הפוסקים שהזכרת
הם מתנגדים להסכם קדם נישואין לא להסכם ממון
וכאמור השאלה בשרשור היתה על שניהם ואתה הפכת אותם ל1
(יותר נכון @אניוהוא כרכם ואכלם כאחת)
הסכם ממון נועד למנוע ניצול של נישואי לאדם עשיר גירושין ממנו ולקיחת חצי מרכושו. אין כאן שום כפיה
...הָיוֹ הָיָה
אכתוב שוב מה שכתבתי לכל אורך השרשור ההוא:
כשיש משהו שיגרום לבעל לתת גט שלא מרצונו - פסול.
כשאין - לא פסול.
כתבתי שוב ושוב ואמשיך לכתוב, שזה הדבר היחיד שבאתי להדגיש ועליו אני מתעקש.
כל הנאומים וההתנפלויות כדי לדחוק אותי לפינה ולהוכיח כמה אני סתם פנאט קיצוני - הם מגמתיים ולא קשורים לדיון, ואין לי כל כוונה להתעסק בהם. לא פה ולא בשרשור המקורי, ולא משנה כמה תרד עלי בהם, אני פשוט אדפדף הלאה.
הדבר היחיד שמעניין אותי, זה שיוודע ברורות שכל אופן שגורם לנתינת גט שלא מרצון מוחלט ושלם - פסול, ויהיה שמו אשר יהיה. מה שלא עונה לתיאור הזה, ויהיה שמו שלו אשר יהיה - אינו קשור למה שכתבתי, והבהרתי זאת מפורשות שוב ושוב.
כשיש משהו שיגרום לבעל לתת גט שלא מרצונו - פסול.
כשאין - לא פסול.
כתבתי שוב ושוב ואמשיך לכתוב, שזה הדבר היחיד שבאתי להדגיש ועליו אני מתעקש.
כל הנאומים וההתנפלויות כדי לדחוק אותי לפינה ולהוכיח כמה אני סתם פנאט קיצוני - הם מגמתיים ולא קשורים לדיון, ואין לי כל כוונה להתעסק בהם. לא פה ולא בשרשור המקורי, ולא משנה כמה תרד עלי בהם, אני פשוט אדפדף הלאה.
הדבר היחיד שמעניין אותי, זה שיוודע ברורות שכל אופן שגורם לנתינת גט שלא מרצון מוחלט ושלם - פסול, ויהיה שמו אשר יהיה. מה שלא עונה לתיאור הזה, ויהיה שמו שלו אשר יהיה - אינו קשור למה שכתבתי, והבהרתי זאת מפורשות שוב ושוב.
רק טענת שאין שום הסכם חלקנחשון מהרחברון
ויש רק אחד שגם עליו עושים בעיות
ושכל מי שאומר אחרת ממך הוא עם הארץ וחולק על חזל
והסבירו לך פעם אחרי פעם על ההבדל בין הסכם ממון לקדם נישואין ואתה בשלך כולכם רשעים שקרנים טיפשים לא לומדים בורים מזלזלים בחזל
...הָיוֹ הָיָה
וואו, אז התברר שיש שלושה ולא אחד. ממש התייתר כל השרשור ההוא...
מה שבעיקר "הסבירו לי" זה שכשאברכים יגיעו עם כסף לחתונה כל הרבנים ייזכרו לקפוץ להגן על הכסף שלהם(...), ושלא ייתכן שצוהר יאשרו דבר שגדולי הדור אסרו
לגבי ההבדלים בין השמות - אנשים בכלל סתרו את עצמם מהודעה להודעה, ואני פשוט שוב ושוב חזרתי על אותו עיקרון פשוט: שמה שמביא אילוץ לבעל - אסור. זהו זה.
(אה, וגם לא אמרתי שכל מי שאומר אחרת ממני חולק על חז"ל, נחמד שגם אתה מצטרף לטרימינולוגיה הלייטית שמאשימה כל מי שחושב שיש אמת ב"פסילת כל מי ששונה ממך". כאן זה גם גרוע הרבה יותר, כי בשונה מהלייטים, שמאמינים בזה, אתה מכיר אותי ואפילו היו לנו שיחות ספציפיות על זה, ואתה יודע עד כמה זה לא נכון. מי שמדבר על לשקר...
ואגב, @אניוהוא - שאתה נואם כעת בצמ"ע כמה אתה מעריך אותו בשונה ממני - אמר בדיוק כמוני, כנראה שתצטרך להפסיק להעריך גם אותו. 😅)
מה שבעיקר "הסבירו לי" זה שכשאברכים יגיעו עם כסף לחתונה כל הרבנים ייזכרו לקפוץ להגן על הכסף שלהם(...), ושלא ייתכן שצוהר יאשרו דבר שגדולי הדור אסרו
לגבי ההבדלים בין השמות - אנשים בכלל סתרו את עצמם מהודעה להודעה, ואני פשוט שוב ושוב חזרתי על אותו עיקרון פשוט: שמה שמביא אילוץ לבעל - אסור. זהו זה.
(אה, וגם לא אמרתי שכל מי שאומר אחרת ממני חולק על חז"ל, נחמד שגם אתה מצטרף לטרימינולוגיה הלייטית שמאשימה כל מי שחושב שיש אמת ב"פסילת כל מי ששונה ממך". כאן זה גם גרוע הרבה יותר, כי בשונה מהלייטים, שמאמינים בזה, אתה מכיר אותי ואפילו היו לנו שיחות ספציפיות על זה, ואתה יודע עד כמה זה לא נכון. מי שמדבר על לשקר...
ואגב, @אניוהוא - שאתה נואם כעת בצמ"ע כמה אתה מעריך אותו בשונה ממני - אמר בדיוק כמוני, כנראה שתצטרך להפסיק להעריך גם אותו. 😅)
עם אני והוא דיברתי בפרטי.נחשון מהרחברון
ידע להגיד שהוא לא הכיר. את ההבדל. לא התעקש להגיד שהוא טועה.
ההבדיל בין השמות - נטפלת למישהי אחת שהיתה עקבית מתחילה ועד סוף
הודעה אחת על אברך ונכסים ו5-6 הודעות שמסבירות בטוב טעןם את ההבדל
אה, ולא 3 הסכמים אלא 2 סוגים שונים לגמרי האחד מוסכם ויש המוני ניסוחים שלו
השני מוסכם שאסור חוץ מההסכם של צוהר שבמחלוקת וההסכם של הרב פנחסשפירא שגם הרב ליאור תומך בו
מספר ההודעות הוא לא מה שמשנההָיוֹ הָיָה
כשניקית מתחילה בלזלזל בדברי הפוסקים וטוהר כוונותיהם והמחוייבות להישמע להם, הכי סביר בעולם שאייחס מידה מועטה מאוד של רצינות להודעות שהיא תיזכר לכתוב אחר כך, שבהן היא תטען שהם דיברו על א' והיא מדברת על ב'. היא הרי כבר הבהירה שגם ביחס למה שהם כן אומרים - זה לא מעניין אותה, ובהתאם לזה הגבתי לה.
ושוב: לכל אורך הדרך כתבתי שהבעיה היא כשיש אילוץ לבעל. כשאין - אין. כשיש - יש. ובתגובה אלי נכתבו כאחד - ההבדלים יחד עם הזלזול הכולל ברבנים וטוהר כוונותיהם, התגובה שלי לזה טבעית ומתבקשת.
זה שלך היה דחוף להתפוצץ רק על מה שכתבתי, ולא על מה שנכתב על הרבנים - זה חשבון שלך.
ושוב: לכל אורך הדרך כתבתי שהבעיה היא כשיש אילוץ לבעל. כשאין - אין. כשיש - יש. ובתגובה אלי נכתבו כאחד - ההבדלים יחד עם הזלזול הכולל ברבנים וטוהר כוונותיהם, התגובה שלי לזה טבעית ומתבקשת.
זה שלך היה דחוף להתפוצץ רק על מה שכתבתי, ולא על מה שנכתב על הרבנים - זה חשבון שלך.
מה לעשות שרק אחרי שהתעלמת וזלזלתנחשון מהרחברון
התחילו להגיע תשובות מקנטרות
כשהתעקשת שכל הרבנים אומרים על משהו שאין סיבה לאסור אותו שהוא איסור - אז אכן הרבנים טועים וכוונותיהם לא טהורות (או שמי שסיפר להם שקרים על הרבנים גרם לזה?)
ושוב אאתגר אותך כאן כמו בפרטי. תמצא לי פעם אחת שהיא חזרה בה כי כל ההודעות שלה עיקביות ועונות לעניין
הזלזול ברבנים החל עוד לפני כן.הָיוֹ הָיָה
ואפילו לפני שהגעתי לשרשור.
כבר בתגובה ל@אניוהוא בהתחלה היה יחס של צפצוף על כל מה שכן יגידו או לא יגידו הרבנים, אנחנו נעשה מה שטוב לנו.
גם כשאניוהוא כתב שבשביל התקפות החוקית זה כולל סנקציות - ולא משנה כרגע אם הוא צדק בזה או לא צדק.
ובמה שכתבתי אין שום האשמה על כוונותיהם, כי כתבתי בפירוש שאוסרים כי זה יכול להביא לידי אילוצים לבעל. והתגובות לזה היו מהתחלה תגובות של זלזול וחוסר התחשבות מוחלט בשיקולים וחששות שיכולים להביא את הרבנים לאמירה כזו.
כבר בתגובה ל@אניוהוא בהתחלה היה יחס של צפצוף על כל מה שכן יגידו או לא יגידו הרבנים, אנחנו נעשה מה שטוב לנו.
גם כשאניוהוא כתב שבשביל התקפות החוקית זה כולל סנקציות - ולא משנה כרגע אם הוא צדק בזה או לא צדק.
ובמה שכתבתי אין שום האשמה על כוונותיהם, כי כתבתי בפירוש שאוסרים כי זה יכול להביא לידי אילוצים לבעל. והתגובות לזה היו מהתחלה תגובות של זלזול וחוסר התחשבות מוחלט בשיקולים וחששות שיכולים להביא את הרבנים לאמירה כזו.
שאלו מה הקשרנחשון מהרחברון
הוא ענה שקשור לגט
ענו לו שבהסכם שלהם לא מדובר על גט
ענו שנוסח על ידי טוענת רבנית והרב המקדש אישר והכניס.
ענו לעניין.
לא זלזלו
לא אמרו לא מעניין
אני עובר כבר פעם לא יודע כמה על השרשור לראות אם אני אולי טועה ואני לא מבין מה אתה רוצה
אם תפתח פעשקוויל "להסיר מכשול" עם 6 כוכביותדי שרוט
על הפעשקוויל "להסיר מכשול" שלו, אולי הוא ישתכנע 
אהבו וו, נהננו, נ, עווה8, ענהנועו, וננונו, ו, יו,.קופצת רגע
בדיוק מתכתב עם נחשון בפרטי,אניוהוא
אמרתי לו שלא שמתי לב לחילוק בין קדם נישואין להסכם ממון.
האמת שכקוראת מהצד לא שמתי לב לחילוק הנ''ל עד עכשיונגמרו לי השמותאחרונה
אני מודה לך על הסדר הנכון שעשית בדברים.
אומנם לא התעמקתי מעולם בנושא כי לא נצרכתי לכך וכך גם כל מי שאני מכירה (וזו גם הסיבה שהידע שלי בנושא היה מצומצם מאוד), אך בהחלט חשוב וטוב לדעת את הדברים על דיוקם בצורה מסודרת, תודה רבה.
אומנם לא התעמקתי מעולם בנושא כי לא נצרכתי לכך וכך גם כל מי שאני מכירה (וזו גם הסיבה שהידע שלי בנושא היה מצומצם מאוד), אך בהחלט חשוב וטוב לדעת את הדברים על דיוקם בצורה מסודרת, תודה רבה.
ההסכם של צוהר זה הסכם לכבוד הדדי, לא הסכם ממוןרוממה
דירהבדרך 123
היי,
מנסה לקבל החלטה בנוגע לרכישת דירה
יש לנו הון עצמי לכ גבוה במיוחד 280k
יש קרנש ופיצויים שאולי נוכל לפדות
אני רוצה לגור באזור רחובות
בעלי רוצה לגור באזור דתי יותר
שזה גם מסרבל את החיפוש .
אבל ממש מתבאסת מהאופציות המאוד מצומצמות שנמצאות לפנינו ..
איך מתחילים את התהליך ?
בעלי לא מתעסק בזה ..
מבחינתו לחכות כי אנחנוי גרים בשכירות נמוכה יחסית בדירה של המשפחה שלו (יחסית ישנה אבל מרווחת.. יש יתרונות וחסרונות.
הדירה נמצאת בפתח תקווה והמשפחה שלי מרחובות
אז אני רוצה גם להתקרב לאזור חזרה.
אבל אני כבר רו
תודה
מנסה לקבל החלטה בנוגע לרכישת דירה
יש לנו הון עצמי לכ גבוה במיוחד 280k
יש קרנש ופיצויים שאולי נוכל לפדות
אני רוצה לגור באזור רחובות
בעלי רוצה לגור באזור דתי יותר
שזה גם מסרבל את החיפוש .
אבל ממש מתבאסת מהאופציות המאוד מצומצמות שנמצאות לפנינו ..
איך מתחילים את התהליך ?
בעלי לא מתעסק בזה ..
מבחינתו לחכות כי אנחנוי גרים בשכירות נמוכה יחסית בדירה של המשפחה שלו (יחסית ישנה אבל מרווחת.. יש יתרונות וחסרונות.
הדירה נמצאת בפתח תקווה והמשפחה שלי מרחובות
אז אני רוצה גם להתקרב לאזור חזרה.
אבל אני כבר רו
תודה
כמה דבריםשואל כדי ללמוד
1. לא לפסול להמשיך לגור בשכירות נמוכה כמו עכשיו (בטח אם הדירה טובה עם יתרונות) ולקנות במקום "זול" יחסית כדי להגדיל הון עצמי אחרי שערכה יעלה בעוד כמה שנים.
2. להירשם לתוכניות שמשרד השיכון מפרסם בימים אלה (אם עוד אפשר), המחירים זולים במאות אלפי שקלים לזכאים.
3. אתם זכאים אני מניח כך שתוכלו לקבל משכנתא על סך 75 אחוז מערך הבית שתרצו לקנות. בהתאם לזה תבדקי את היכולות שלכם, בטח ביחס להון העצמי וחסכונות כולל החזר חודשי.
4. קרן השתלמות מומלץ ממש לא לגעת ולהשאיר שתצבור ריבית דריבית ולקחת על חשבונה הלוואה מהקרן.
גם פיצויים לשקול היטב.
אני בטוח שיש עוד שיקולים שאחרים פה יעלו בהמשך
2. להירשם לתוכניות שמשרד השיכון מפרסם בימים אלה (אם עוד אפשר), המחירים זולים במאות אלפי שקלים לזכאים.
3. אתם זכאים אני מניח כך שתוכלו לקבל משכנתא על סך 75 אחוז מערך הבית שתרצו לקנות. בהתאם לזה תבדקי את היכולות שלכם, בטח ביחס להון העצמי וחסכונות כולל החזר חודשי.
4. קרן השתלמות מומלץ ממש לא לגעת ולהשאיר שתצבור ריבית דריבית ולקחת על חשבונה הלוואה מהקרן.
גם פיצויים לשקול היטב.
אני בטוח שיש עוד שיקולים שאחרים פה יעלו בהמשך
א. לא לחכות! אם יש יכולת לקנות דירה היוםפלא הבריאה
מחירי הנדל״ן בארץ רק עולים ועולים. ולכן עדיף לקנות דירה גם במקום שאתם לא 100% רוצים לגור בו. וכך תרוויחו את ההשקעה.
ב. יתכן שישתלם לכם להמשיך לגור בשכירות זולה ולהשכיר את הבית שתקנו ביקר יותר. אם זה אפשרי (תלוי במחירי השכירות באזור). וככה תרוויחו גם עליית ערך דירה וגם קצת סכום חודשי.
ג. בדרך כלל מתחילים בלחפש דירה גודל או אזור רצוי ואז בודקים אם יש לכם אפשרות כללית בעזרת ההון העצמי שלכם לרכוש אותה. אבל אפשר גם הפוך לפנות ליועץ משכנתאות שיבדוק את ההכנסות שלכם ואת ההון העצמי ויגיד לכם מה גובה המשכנתא שתוכלו לקחת.
ד. אפשרות נוספת זה בכלל לקנות דירה להשקעה במקום שיש בו עליית מחירים מואצת נכון להיום. ואז לקנות בית בשבילך רק שתסגרו על עצמכם. תוכלו לעשות רווח של כמה עשרות-מאות אלפי שקלים ככה. תלוי במקום ובכמה שנים תחכו.
ה. (בעלי יועץ משכנתאות אז אם תרצו ייעוץ מוזמנים לשלוח לי מסר באישי ואוכל לקשר בינכם. שיחה ראשונה ללא עלות).
ב. יתכן שישתלם לכם להמשיך לגור בשכירות זולה ולהשכיר את הבית שתקנו ביקר יותר. אם זה אפשרי (תלוי במחירי השכירות באזור). וככה תרוויחו גם עליית ערך דירה וגם קצת סכום חודשי.
ג. בדרך כלל מתחילים בלחפש דירה גודל או אזור רצוי ואז בודקים אם יש לכם אפשרות כללית בעזרת ההון העצמי שלכם לרכוש אותה. אבל אפשר גם הפוך לפנות ליועץ משכנתאות שיבדוק את ההכנסות שלכם ואת ההון העצמי ויגיד לכם מה גובה המשכנתא שתוכלו לקחת.
ד. אפשרות נוספת זה בכלל לקנות דירה להשקעה במקום שיש בו עליית מחירים מואצת נכון להיום. ואז לקנות בית בשבילך רק שתסגרו על עצמכם. תוכלו לעשות רווח של כמה עשרות-מאות אלפי שקלים ככה. תלוי במקום ובכמה שנים תחכו.
ה. (בעלי יועץ משכנתאות אז אם תרצו ייעוץ מוזמנים לשלוח לי מסר באישי ואוכל לקשר בינכם. שיחה ראשונה ללא עלות).
כרמי הנדיב חפשו בגוגלעדינות
הסכום הזה לא מספיק לרחובות / פתח תקווהhosh
כנראה שעדיף לקנות דירה להשקעה, להגדיל את ההון העצמי ועוד 4-5 שנים לקנות דירה למגורים.
כרמי הנדיב גם מידי יקרה להון העצמי הזה.
כרמי הנדיב גם מידי יקרה להון העצמי הזה.
קודם כל אם יש לכם כסףעדיין טרייהאחרונה
תוודאו שהוא צובר ריבית בהשקעה בסיכון נמוך (אם המטרה להשתמש בו בשנים הקרובות)
אם אתם גרים בשכירות נמוכה זה דווקא די חכם להמשיך לחסוך כי עם הון כזה לא תוכלו לקנות באזור רחובות.
אני מקווה שאתם משתתפים בהגרלות של המחיר למשתכן.
אתם יכולים לחשוב לקנות בפריפריה ולמכור או להמשיך לחסוך ולהכניס את הכסף להשקעה עד שיהיה לכפ מספיק הום עצמי תבדקו מה יכולת החיסכון שלכם ותוך כמה זמן בערך תגיעו ליעד.
אם אתם גרים בשכירות נמוכה זה דווקא די חכם להמשיך לחסוך כי עם הון כזה לא תוכלו לקנות באזור רחובות.
אני מקווה שאתם משתתפים בהגרלות של המחיר למשתכן.
אתם יכולים לחשוב לקנות בפריפריה ולמכור או להמשיך לחסוך ולהכניס את הכסף להשקעה עד שיהיה לכפ מספיק הום עצמי תבדקו מה יכולת החיסכון שלכם ותוך כמה זמן בערך תגיעו ליעד.
העצה הכי טובה שאי פעם קיבלתםמנימני
מהי העצה מספר 1 שקיבלתם בחיים שבזכותה החיים שלכם היו הרבה יותר טובים ושבלעדיה הייתם מאד מסובכים בדברים מסויימים / בצרות / בעיות?
לא לפחד מלהיכשלמופאסה
והכשלון חלק מההצלחה
מאז אני לא מפחד מלנסות דברים חדשים. אני אף פעם לא נכשל, תמיד מצליח (כנ''ל)
(עצה שקבלתי מאמי בגיל 15 לאחר שהפסדתי כמעט את כל כספי בהשקעה גרועה)
מאז אני לא מפחד מלנסות דברים חדשים. אני אף פעם לא נכשל, תמיד מצליח (כנ''ל)
(עצה שקבלתי מאמי בגיל 15 לאחר שהפסדתי כמעט את כל כספי בהשקעה גרועה)
איזה אמא ואיזה קשר. יפה מאודהעני ממעש
נפלאנגמרו לי השמות
אל תאכל שלג צהוב.די שרוט
הציל אותי כמה פעמים בחיים.
שאין דבר כזה כישלון באמתהמקורית
זה רק לימוד בדרך להצלחה
וההצלחה לא תלויה במה שאחרים מגדירים
וההצלחה לא תלויה במה שאחרים מגדירים
לגמרינגמרו לי השמות
בקשה קצת יומרנית אבלזוזיק העכבר
סרטון שראיתי בטד מאד השפיע על קבלת החלטות שלי - על מחקר גדול שהגיע למסקנה (הצפויה) שהדבר שהכי משתלם להשקיע בו זה הקשר עם האנשים שקרובים אלינו , אין יחס בדבר אחר בין הנתינה לתמורה
איזה יופינגמרו לי השמות
ששום דבר לא מובן מאליונגמרו לי השמות
ושצריך להרוג את המובן מאליו ולהילחם בו,
ואיך לא - בתחום הזוגיות במיוחד
ואיך לא - בתחום הזוגיות במיוחד
למד לשונך לומר איני יודעסולמית
זה ^משה
שאלה יפה, אני חושבת העצה הכי טובה שקיבלתי זה..רויטל.
רק לדון לכף זכות את השני,
אני מאוד משתדלת ורואה
כמה הרווחתי מכל הכיוונים.
העצה הכי טובה היאאניוהואאחרונה
לא להתייחס לעצה אחת כהכי טובה, אלא לתת לכל העצות את המקום שלהן.
היי פצל"שית מאורסת.תותי1
עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך ט' בניסן תשפ"ב 15:27
עריכה של המנהלת: משאירה בכוונה את ההודעה ככתבה וכלשונה למען יראו וייראו וישימו לב לדוגמא איך מפילים אנשים (ובעיקר נשים כאן) בפח.
ניק מתחזה למאורסת ולאחר שכותב את ההודעה הנ"ל שולח בפרטי לכל מיני נשים הודעות לא ראויות במסווה של קבלת עזרה ומשם מפתח דיון אינטימי ומשם אם לא עוצרים אותו - ה' ישמור.
את הניק הזה חסמתי, אבל אפשר לפתוח עוד שלל ניקים, לכן שימו לב והישמרו.
ויהא זה שיעור לכולנו והלוואי שטוב יצא מכך ומעז יצא מתוק - שנעמיק עוד יותר את מידת הזהירות שלנו.
ותודה רבה לכל המדווחות בפרטי, העירנות שלכן יקרה וחשובה כ"כ!
---------------------------------------------------------------------------------------------
וזו ההודעה:
היי אני פה בערוץ כבר תקופה,
ב"ה מאורסת ומתחתנת אחרי לג בעומר,
זה מרגש והכל אבל יש משהו שכל פעם שאני נזכרת בו אני ממש חוששת (מאמינה שכבר הבנתם מה זה).
אני לא דוסה בטירוף ולא תמימה בכלל אבל בכל זאת המחשבה של להיות עם הגבר שלי ביחד מפחידה אותי מאוד (מכמה סיבות).
המדריכת כלות שלי לצערי היא לא ממש הדמות להתיעץ איתה בעניין.
אשמח לעזרתכן, אם מישהי התחתנה לאחרונה והרגישה כמוני זה הכי ירגיע.
קודם כל הרבה מזל טוב,נגמרו לי השמות
את צריכה מענה בעולם האמיתי,
אם מדריכת הכלות שלך לא הכתובת - אז למצוא בהקדם כתובת אחרת שכן תיתן לך מענה רחב בנושא.
זה דבר חשוב מאוד ולא כדאי להגיע לחתונה ללא כל ידע / הכנה / דיבור על כך ולתת מקום לכל השאלות, החששות, העומקים וכו'.
מענה בפורום לא יכול לתת לך את כל זה.
בנוסף, נדרשת כאן זהירות גם מהצד שלך - לא תוכלי לדעת מי עונה או עונה (נ בקמץ ואז בצירה) לך,
זה יכול חלילה להיות פתח לדברים לא טובים,
או אפילו "רק" למענה לא מספיק טוב עבורך בעניין הזה.
כמו כן, גם למגיבים עצמם - להיזהר משיחות אישיות/ מסרים/ שיתוף אישי בדברים אינטימיים גם על גבי הפורום עצמו.
גם ניק מוכר, ובטח שפצל"ש או ניק חדש, אין לדעת מי מאחוריו ונדרשת עירנות וזהירות.
ולך הפותחת - אם תרצי תוכלי לשלוח לי מסר ונוכל לשוחח טלפונית קצת (לא על הנושא כי כאמור נדרש מענה עמוק ומסודר פנים מול פנים לכך, אלא אוכל אולי לכוון אותך לדמות מתאימה באיזורך וכך גם יש ודאות במי מדובר)
הצלחה רבה וכל הטוב
שתזכו להקים בית שמח, נאמן וקדוש בארץ ישראל 🙏🌷
אם מדריכת הכלות שלך לא הכתובת - אז למצוא בהקדם כתובת אחרת שכן תיתן לך מענה רחב בנושא.
זה דבר חשוב מאוד ולא כדאי להגיע לחתונה ללא כל ידע / הכנה / דיבור על כך ולתת מקום לכל השאלות, החששות, העומקים וכו'.
מענה בפורום לא יכול לתת לך את כל זה.
בנוסף, נדרשת כאן זהירות גם מהצד שלך - לא תוכלי לדעת מי עונה או עונה (נ בקמץ ואז בצירה) לך,
זה יכול חלילה להיות פתח לדברים לא טובים,
או אפילו "רק" למענה לא מספיק טוב עבורך בעניין הזה.
כמו כן, גם למגיבים עצמם - להיזהר משיחות אישיות/ מסרים/ שיתוף אישי בדברים אינטימיים גם על גבי הפורום עצמו.
גם ניק מוכר, ובטח שפצל"ש או ניק חדש, אין לדעת מי מאחוריו ונדרשת עירנות וזהירות.
ולך הפותחת - אם תרצי תוכלי לשלוח לי מסר ונוכל לשוחח טלפונית קצת (לא על הנושא כי כאמור נדרש מענה עמוק ומסודר פנים מול פנים לכך, אלא אוכל אולי לכוון אותך לדמות מתאימה באיזורך וכך גם יש ודאות במי מדובר)
הצלחה רבה וכל הטוב
שתזכו להקים בית שמח, נאמן וקדוש בארץ ישראל 🙏🌷
כדברי גב' נגמרוהעני ממעש
ב. נשמע בין השיטין שזה אולי מעבר לעניין הישיר
מזל טובפרצוף כרית
ודאי שרולי צודקת - צריך לקבל הדרכה ממישהי מוסמכת
אבל רק אאמר בסוגריים , שגם אני לפני החתונה חשבתי שזה משהו לא נעים
וזה משהו שלפני שחווים אותו - לא יודעים מה זה, קשה להסביר במילים
זה טוב וזה נחמד, אל תחששי , אחרי שתראי ותרגישי מה זה - תביני...
אם המדריכת כלות שלך היא "לא ממש" הדמות, אני ממליץ שמצאי אחתבסדר גמור
אחרת מתאימה, כמה שיותר מהר.
זה נשמע כמו מתכון למשהו שיכול להפוך לאסון זוגי שגורם צער רב ונגרר שנים..
זה נשמע כמו מתכון למשהו שיכול להפוך לאסון זוגי שגורם צער רב ונגרר שנים..
יש את מרכז יה"ל, אפשר להתיעץ איתםמיקי מאוס
וגם יש לאפרת צור הדרכה שמיועדת לפני חתונה אולי זה יכול להועיל לך.
זה ממש לא כדאי להגיע ככה לחופה ו"יהיה בסדר"
טכניקה אין בעיה ללמוד ביחד
אבל אם מגיעים עם פחדים או תפיסות שליליות זה עלול לייצר הרבה מתח ולצבור משקעים וטראומות
אפשר וכדאי לשחרר את הפחד לפני החתונה (חשש קל תמיד יהיה לפני משהו חדש כזה חשוב אבל אם יש ממש פחד חשוב למוסס אותו)
זה ממש לא כדאי להגיע ככה לחופה ו"יהיה בסדר"
טכניקה אין בעיה ללמוד ביחד
אבל אם מגיעים עם פחדים או תפיסות שליליות זה עלול לייצר הרבה מתח ולצבור משקעים וטראומות
אפשר וכדאי לשחרר את הפחד לפני החתונה (חשש קל תמיד יהיה לפני משהו חדש כזה חשוב אבל אם יש ממש פחד חשוב למוסס אותו)
כן כדאי שהמדריכה תוכל לייעץ גם בזהצפורה
בכל אופן אפשר למצוא משהי נוספת להתייעץ איתה, אולי חברה נשואה טובה או מדריכה נוספת.
אולי אם תפתחי את זה עם המדריכה בכל זאת זה כן יעזור לך..?! מניחה שאת לא הראשונה ששואלת אותה
בחרת בארוס שלך כי ראית בו המון תכונות טובות ומידות טובות וזה מאוד מרגיע כי גם בזה הוא יהיה קשוב לך, רגיש כלפייך שיהיה לך כיף וטוב. זה לא משהו חד צדדי.
זה בסדר להאט את הקצב ולאשר מה היה נעים ומה פחות ומה עכשיו פחות נעים אבל בהמשך כן נעים. זו שפה והיא נרכשת. אכפת לו ואם תכווני אותו מה טוב לך ומה נכון לך החוויה תהיה טובה ובריאה.
לא פירטת ממה בדיוק את חוששת אבל תזכירי שאתם יחד מכוונים מה מתאים לכם ברגישות אחד כלפי השני, באהבה ובשמחה וכמובן מגע זוגי הוא נעים, מחבר, מפנק מנחם.
(בקצרה אציין שפרקטית יכול לעזור חדר מוחשך מעט, קצב איטי ונינוח -לא ממהרים לשומקום ולהיחשף במתינות. כל אלו מקלים על המבוכה ונותנים מקום לתחושות בטחון רצון ושמחה).
הרבה מזל טוב ובהצלחה בהכנות!
אולי אם תפתחי את זה עם המדריכה בכל זאת זה כן יעזור לך..?! מניחה שאת לא הראשונה ששואלת אותה
בחרת בארוס שלך כי ראית בו המון תכונות טובות ומידות טובות וזה מאוד מרגיע כי גם בזה הוא יהיה קשוב לך, רגיש כלפייך שיהיה לך כיף וטוב. זה לא משהו חד צדדי.
זה בסדר להאט את הקצב ולאשר מה היה נעים ומה פחות ומה עכשיו פחות נעים אבל בהמשך כן נעים. זו שפה והיא נרכשת. אכפת לו ואם תכווני אותו מה טוב לך ומה נכון לך החוויה תהיה טובה ובריאה.
לא פירטת ממה בדיוק את חוששת אבל תזכירי שאתם יחד מכוונים מה מתאים לכם ברגישות אחד כלפי השני, באהבה ובשמחה וכמובן מגע זוגי הוא נעים, מחבר, מפנק מנחם.
(בקצרה אציין שפרקטית יכול לעזור חדר מוחשך מעט, קצב איטי ונינוח -לא ממהרים לשומקום ולהיחשף במתינות. כל אלו מקלים על המבוכה ונותנים מקום לתחושות בטחון רצון ושמחה).
הרבה מזל טוב ובהצלחה בהכנות!
מזל טוב!חדקרן
מצטרפת לתגובות שמעליי שאמרו שכדאי לפנות לייעוץ והכוונה בעולם האמיתי.
מוסיפה, שבעיניי כדאי מאוד לשתף את הארוס שלך בחששות. לא בצורה מפורטת וישירה מדי, אבל כן לשתף שאת קצת חוששת ושאולי הדברים לא יבואו בצורה טבעית ותשמחי שתעשו את זה בהדרגה.
עליי זה מאוד מאוד הקל שעשיתי לפני החתונה מין "תיאום ציפיות" כזה עם בעלי בנוגע ללילה הראשון ובכלל לנושא הזה.
דבר נוסף, אם בין היתר החשש שלך נובע מפגיעה מינית שעברת, בעיניי כדאי לשתף את בעלך לעתיד גם בזה... אבל חוזרת להמלצה הראשונה לקבל ייעוץ ממישהו בעולם האמיתי שידע להכווין אותך באופן שמתאים לך.
בהצלחה, בשמחה ובנחת ❤
מוסיפה, שבעיניי כדאי מאוד לשתף את הארוס שלך בחששות. לא בצורה מפורטת וישירה מדי, אבל כן לשתף שאת קצת חוששת ושאולי הדברים לא יבואו בצורה טבעית ותשמחי שתעשו את זה בהדרגה.
עליי זה מאוד מאוד הקל שעשיתי לפני החתונה מין "תיאום ציפיות" כזה עם בעלי בנוגע ללילה הראשון ובכלל לנושא הזה.
דבר נוסף, אם בין היתר החשש שלך נובע מפגיעה מינית שעברת, בעיניי כדאי לשתף את בעלך לעתיד גם בזה... אבל חוזרת להמלצה הראשונה לקבל ייעוץ ממישהו בעולם האמיתי שידע להכווין אותך באופן שמתאים לך.
בהצלחה, בשמחה ובנחת ❤
^^פאז
עם הארוס וגם עם חברה או כמה נשואות מהעולם האמיתי.
קורה ולגיטימי לחשוש.
קורה ולגיטימי לחשוש.
אולימופאסה
לקבוע פגישה או שתיים עם מדריכת כלות אחרת רק לעניין הזה...
תודה לכל העונות!תותי1
יש פה אנשים מדהימים!
אם למישהי יש עוד עצות לקראת היום הקדוש (והרגע הקדוש הזה) זה ממש יקל עלי.
אם למישהי יש עוד עצות לקראת היום הקדוש (והרגע הקדוש הזה) זה ממש יקל עלי.
אין גבול לחוצפה שלךנגמרו לי השמות
וגם כאן
📢📢📢 הודעה חשובה ואזהרה 📢📢📢נגמרו לי השמות
לכל הקוראים היקרים -
כפי שחששתי, הניק אשר פתח את השרשור הנ"ל הוא טרול
(ולא, לאותו הניק שפתח את השרשור, אין צורך "להתקרבן" "ולהתמסכן" ולהגיב: אוי אוי אוי למה קראת לי טרול אני בסה"כ מאורסת ובלה בלה! לא!
אמרתי בעבר ואומר זאת שוב - אם יש דברים שמכעיסים אותי זה שלוקחים אמון של אנשים טובים ופשוט מנצלים אותו לרעה וכל עוד יש באפשרותי איכשהו לעזור בזה - לא אתן לזה אפילו לא פתח קטן!!!)
אז קוראים יקרים שימו לב - לפקוח 70 זוגות עיניים
אותו הפותח (שיכול מאוד להיות גבר) שולח מסרים לנשים ואומר שהסתכל להם בכרטיס ו"מצא" כל מיני דברים (אינטימיים, איך לא...) ומתחיל דיון איתן על דברים אינטימיים וכל זה במסווה כאילו הוא מאורסת תמימה וחמודה שצריכה עזרה!!!
שימו לב!
ושנזכה לבער את החמץ גם מהסוג הזה מהפורום שלנו ובכלל
ולך אדון טרול - תחזור מיד בתשובה והתבייש לך במעשיך!
ואם קשה לך - תפנה לטיפול במיידית.
ומוסיפה את העריכה להודעה הפותחת גם כאן:נגמרו לי השמות
משאירה בכוונה את ההודעה ככתבה וכלשונה למען יראו וייראו וישימו לב לדוגמא איך מפילים אנשים (ובעיקר נשים כאן) בפח.
ניק מתחזה למאורסת ולאחר שכותב את ההודעה הנ"ל שולח בפרטי לכל מיני נשים הודעות לא ראויות במסווה של קבלת עזרה ומשם מפתח דיון אינטימי ומשם אם לא עוצרים אותו - ה' ישמור.
את הניק הזה חסמתי, אבל אפשר לפתוח עוד שלל ניקים, לכן שימו לב והישמרו.
ויהא זה שיעור לכולנו והלוואי שטוב יצא מכך ומעז יצא מתוק - שנעמיק עוד יותר את מידת הזהירות שלנו.
ותודה רבה לכל המדווחות בפרטי, העירנות שלכן יקרה וחשובה כ"כ!
השם ישמורנפש חיה.
כל הכבוד! מוריד בפנייך את הכובע!הגיבן מנוטרדהם
היה שווה שתהפכי למנהלת רק בשביל הדבר הזה!
חוסר התפשרות על מעשיי טרולים כאלה! זאת הדרך!
(וכמובן שיש לך מלא דברים נוספים של הוספת אור וטוב)
חוסר התפשרות על מעשיי טרולים כאלה! זאת הדרך!
(וכמובן שיש לך מלא דברים נוספים של הוספת אור וטוב)
תודה אבל זו לא אני אלא העירנות של נשים מדהימות כאןנגמרו לי השמות
ככל שיותר יהיו עירניים וידווחו להנהלה - נוכל יחד לבער זאת ב"ה
אוף. מזעזע.חדקרן
תודה רבה על הערנות והאזהרה לכולנו!
זה באמת ניצול של טוב לב של אנשים.
מגעיל.
זה באמת ניצול של טוב לב של אנשים.
מגעיל.
לגמרינגמרו לי השמות
באמת לא מביןזוזיק העכבר
למה להשאיר את הפורום בפורמט הזה אם זה המצב.
שום דבר לא מצדיק שאפילו אשה אחת תיפגע.
למה לא לשנות את הפורום שרק דרך הזדהות דיסקרטית מול אחד המנהלים (שגבר יזדהה מול מנהל ואשה מול מנהלת) יהיה אפשר להיות חבר בפורום?
שום דבר לא מצדיק שאפילו אשה אחת תיפגע.
למה לא לשנות את הפורום שרק דרך הזדהות דיסקרטית מול אחד המנהלים (שגבר יזדהה מול מנהל ואשה מול מנהלת) יהיה אפשר להיות חבר בפורום?
זה בהחלט רעיון טוב, אם כינגמרו לי השמות
גם אנשים ונשים שמזדהים בשמם וכו' למנהלים - מי יכול להבטיח שלא יטרילו או יעשו דברים כגון אלה במסרים וב"מאחורי הקלעים" מה שנקרא?
(בכל מקרה המנהלים של הפורומים לא אחראים על ההחלטה הזו, אלא הדרג היותר גבוה בהנהלה של הערוץ, אפשר בהחלט להציע זאת ולשמוע את התגובה)
ובהחלט יש הרבה רעות חולות אך ב"ה גם הרבה טוב... הלוואי שנזכה לברור את הטוב ולהיתרם ולתרום כאן ולבער כמה שיותר את הרע 🙏
ישר כוח
תודה על האזהרה!!צפורה
בפורמט הזה עדיף לענות רק דברים שאפשר לענות בפורום פתוח בניסוח סופר עדין שאם במקרה משתמש/ת אחר באמת צריך למידע הוא יקבל תשובה או למי לפנות ולקבל מידע מלא.
כל הודעה בפרטי לא ידוע למי מגיעה ומאילו מניעים.
מי שצריך עזרה אמיתית לא יכול לקבל אותה במסגרת הזו בגלל טרולים ואנשים רעים שמנצלים טוב לב.
כל הודעה בפרטי לא ידוע למי מגיעה ומאילו מניעים.
מי שצריך עזרה אמיתית לא יכול לקבל אותה במסגרת הזו בגלל טרולים ואנשים רעים שמנצלים טוב לב.
🙏🙏נגמרו לי השמות
את צודקת לגמרי, בהחלט צריך להיזהר ויחד עם ההנאה מהשהייה בפורום, ויחד עם התרומה וההיתרמות - יש לנקוט במשנה זהירות
כל הכבוד על הערנות ועל ההודעה החשובה הזאת.קרן אור 1אחרונה
חוויתי בעצמי בניק קודם
מה ה' רוצה ממני??אובדת עצות 😐
אפשר לראות משרשורים קודמים שלי שזה ניק בשביל לפרוק דברים כואבים.
אני אחרי כמה ימים מרוסקים נפשית.
כל כך הרבה דברים עוברים עלי, מאיימים לי על שלוות ובריאות הנפש שהתאמצתי כל השנים לשמור עליה.
חוייתי התעללות בילדות, הצלחתי להתאושש ממנה, לצמוח, להקים משפחה, לגדל ילדים בריאים בנפשם. וכל זה כשהאמונה שלי בבורא עולם די חזקה.
כל כמה זמן ה' מנסה אותי בנסיון חדש שמטלטל אותי ואני מצליחה להתגבר ולנצח.
לפני כמה זמן היה עומס מטורף של קושי נפשי שהשאיר אצלי תופעות פוסט טראומטיות שמלוות אותי מאז כמעט באופן יומיומי, ברמה כזו או אחרת. ולא נראה שיעזבו אותי...
התוצאה של זה שהאמונה שלי מתערערת.
לא מסוגלת להתפלל, לא מסוגלת להגיד תודה (ויש על מה), בא לי רק לצעוק עליו- סבלתי מספיק!! די!!!! שחרר אותי!!!!
קשה לי עם הריחוק הזה, קשה לי לחשוב על חיים בלי אמונה, וקשה לי להמשיך להאמין באמונה תמימה שכל מה שה' עושה לי זה טוב לי.
אני כבר כל כך מצולקת בנפש ברמה שאי אפשר להעלים את זה מחיי, אלא ללמוד לחיות עם הכאב הזה לנצח.
נמאס לי שכואב לי!!
פרקתי פה כדי לשחרר, בעיקר צריכה חיזוק באמונה שיצליח להתיישב לי על הלב. (אני בשלב שלומר לי שכל מה שה' עושה זה לטובה, רק מרחיק אותי. כל הטלטלות האלו גרמו לי לפתח הפרעה נפשית קלה שעלולה רק להחמיר עם כל טלטלה נוספת).
ובבקשה שאף אחד לא יפנה אלי בפרטי כי אני לא מתכוונת להגיב.
אני אחרי כמה ימים מרוסקים נפשית.
כל כך הרבה דברים עוברים עלי, מאיימים לי על שלוות ובריאות הנפש שהתאמצתי כל השנים לשמור עליה.
חוייתי התעללות בילדות, הצלחתי להתאושש ממנה, לצמוח, להקים משפחה, לגדל ילדים בריאים בנפשם. וכל זה כשהאמונה שלי בבורא עולם די חזקה.
כל כמה זמן ה' מנסה אותי בנסיון חדש שמטלטל אותי ואני מצליחה להתגבר ולנצח.
לפני כמה זמן היה עומס מטורף של קושי נפשי שהשאיר אצלי תופעות פוסט טראומטיות שמלוות אותי מאז כמעט באופן יומיומי, ברמה כזו או אחרת. ולא נראה שיעזבו אותי...
התוצאה של זה שהאמונה שלי מתערערת.
לא מסוגלת להתפלל, לא מסוגלת להגיד תודה (ויש על מה), בא לי רק לצעוק עליו- סבלתי מספיק!! די!!!! שחרר אותי!!!!
קשה לי עם הריחוק הזה, קשה לי לחשוב על חיים בלי אמונה, וקשה לי להמשיך להאמין באמונה תמימה שכל מה שה' עושה לי זה טוב לי.
אני כבר כל כך מצולקת בנפש ברמה שאי אפשר להעלים את זה מחיי, אלא ללמוד לחיות עם הכאב הזה לנצח.
נמאס לי שכואב לי!!
פרקתי פה כדי לשחרר, בעיקר צריכה חיזוק באמונה שיצליח להתיישב לי על הלב. (אני בשלב שלומר לי שכל מה שה' עושה זה לטובה, רק מרחיק אותי. כל הטלטלות האלו גרמו לי לפתח הפרעה נפשית קלה שעלולה רק להחמיר עם כל טלטלה נוספת).
ובבקשה שאף אחד לא יפנה אלי בפרטי כי אני לא מתכוונת להגיב.
אין לי מה לומר לךלמה לא123
רק להזדהות איתך
לפעמים מרגישה כמו ילדה מוכה
חיבוק חזק חזק
מבין, מזדהה, כואב את כאבך.פשוט אני..
מרשה לי לקחת אותך לרגע למסע ?משה
"כל כמה זמן".
רגע, מה היה שם?
מה "הנושא" שמטרגט אותך וגורם לך לקושי נפשי פוסט טראומטי?
נשמע שדווקא על הדברים הקשים את התגברת/גדלת יפה ומה שמציק לך זה שאת "מתחרפנת" מ"שטויות".
אני לא הולך להגיד את המשפט שאמרת שם. אני כן הולך להגיד ש"אין רע בא מלמעלה" מכיוון אחר.
הגוף והנפש שלך לא עושים רע. כשהם עושים לך משהו - זה אומר שזה "טוב" ובא להגן עלייך מפני משהו.
מפני מה? אנחנו לא יודעים. שווה להקשיב.
מגיבהאובדת עצות 😐
האמת, לא כל כך הבנתי את מה שכתבת.
לא הולכת לפרט פה מה בדיוק קרה, אדגים לפי סיפורים של פוסט טראומה צבאית:
חייל לדוגמא שיצא ממלחמה עם פוסט טראומה, יכול לשמוע זיקוקים, רעש של אופנועים וישר יכנס לסטרס של החוויות מהמלחמה. (ככה אומרים, לא מכירה מקרוב)
אז אני באותו מצב. יכולה שיקרה לי משהו לא קשור, לשמוע או לראות ולהכנס לסטרס. זה מ א ו ד לא נעים.
לא ידוע לי על פתרון לזה..
כשהיתה רק התמודדות עם מצבים הצלחתי להתגבר, עכשיו אני עוברת דברים שכבר לא בשליטתי ולא נראה שיעזבו ומפה התחיל השבר העמוק.
לא הולכת לפרט פה מה בדיוק קרה, אדגים לפי סיפורים של פוסט טראומה צבאית:
חייל לדוגמא שיצא ממלחמה עם פוסט טראומה, יכול לשמוע זיקוקים, רעש של אופנועים וישר יכנס לסטרס של החוויות מהמלחמה. (ככה אומרים, לא מכירה מקרוב)
אז אני באותו מצב. יכולה שיקרה לי משהו לא קשור, לשמוע או לראות ולהכנס לסטרס. זה מ א ו ד לא נעים.
לא ידוע לי על פתרון לזה..
כשהיתה רק התמודדות עם מצבים הצלחתי להתגבר, עכשיו אני עוברת דברים שכבר לא בשליטתי ולא נראה שיעזבו ומפה התחיל השבר העמוק.
מה שאת מתארת זה בדיוק הסיטואציהמשה
היו לך בעיות אמיתיות, אני מבין שעשית בעמל רב מהלך כדי לטפל בהן.
והיום בעצם את מטורגטת מכל מיני דברים לא חשובים (נגיד זיקוקים, בדוגמא).
התשובה היא שיש פיתרון לזה. אבל לא בעולם המערבי. בעולם "המזרחי" יש כלים שנועדו בדיוק כדי לפרק דברים כאלה.
מה שאת קוראת "לא בשליטתך" זה בדיוק המקום המורכב שבו צריך להבין מה כן אני יכול לשנות. את המציאות לא תמיד, את ההתנהגות שלי אליה אני יכול לשנות ושם אפשר להשיג הרבה אור.
אתה יכול לפרט באיזה כלים מדובר?אובדת עצות 😐
וכמובן שאני במודעות על מה בשליטתי ומה לא.
הקושי העיקרי שלי כמו שכתבתי זה ב"מתנות" החדשות שקיבלתי להמשך חיי...
הקושי העיקרי שלי כמו שכתבתי זה ב"מתנות" החדשות שקיבלתי להמשך חיי...
כמה כאב וקושי.שואל כדי ללמוד
תיאור ממש קשה וכואב.
הלב ממש יוצא לשמוע את הדברים הקשים, והלוואי ותמצאי את הכוחות להמשיך ולהתרומם כפי שכבר עשית בעבר כמו שכתבת.
דווקא הצלחתי לראות הרבה אמונה שיש בתוכך עמוק, את רק מחפשת את הסולם הנכון עבורך לעלות דרכו חזרה למעלה, אך בבסיס יש בך המון.
נכון, קשה לך עכשיו, קשה מאוד, וחייב לומר לך שאני מאוד מבין את הקושי ואת השאלה הענקית "מה ה' רוצה ממך", מוכר לי בעצמי מחיי שלי מהרבה תחנות לאורך הדרך.
אני מקווה שהשיחרור כאן יעשה משהו, ואולי העצות פה, ואולי פשוט תדברי איתו, בשפה שלך, במילים שלך, קשות ככל שיהיו, הוא מקשיב לך ואת יודעת את זה בתוכך ומתוך השיחה והצעקה שלך תמצאי נחמה ומקום אחר.
אז הכאב והזיכרון חזקים, ונרצה או לא הם חלק מחיינו לטוב ולרע ודווקא איתם ומהם צריכים לנסות לצמוח בדיוק כמו שצמחת בעבר, ורק על זה מגיע לך צלש ענק, כי עשית דרך מדהימה.
אולי למצוא טיפול לעצמך, אולי דמות שתעזור (חברה טובה, רבנית, מטפלת, כל מישהו אחר).
בהצלחה רבה
הלב ממש יוצא לשמוע את הדברים הקשים, והלוואי ותמצאי את הכוחות להמשיך ולהתרומם כפי שכבר עשית בעבר כמו שכתבת.
דווקא הצלחתי לראות הרבה אמונה שיש בתוכך עמוק, את רק מחפשת את הסולם הנכון עבורך לעלות דרכו חזרה למעלה, אך בבסיס יש בך המון.
נכון, קשה לך עכשיו, קשה מאוד, וחייב לומר לך שאני מאוד מבין את הקושי ואת השאלה הענקית "מה ה' רוצה ממך", מוכר לי בעצמי מחיי שלי מהרבה תחנות לאורך הדרך.
אני מקווה שהשיחרור כאן יעשה משהו, ואולי העצות פה, ואולי פשוט תדברי איתו, בשפה שלך, במילים שלך, קשות ככל שיהיו, הוא מקשיב לך ואת יודעת את זה בתוכך ומתוך השיחה והצעקה שלך תמצאי נחמה ומקום אחר.
אז הכאב והזיכרון חזקים, ונרצה או לא הם חלק מחיינו לטוב ולרע ודווקא איתם ומהם צריכים לנסות לצמוח בדיוק כמו שצמחת בעבר, ורק על זה מגיע לך צלש ענק, כי עשית דרך מדהימה.
אולי למצוא טיפול לעצמך, אולי דמות שתעזור (חברה טובה, רבנית, מטפלת, כל מישהו אחר).
בהצלחה רבה
תודה רבהאובדת עצות 😐
את ממש גיבורהזוזיק העכבר
וכל הכבוד לך שהקמת משפחה טובה ובריאה.
הכי מתבקש זה לחשוב למה זה מגיע לך אבל המחשבות האלו הן פשוט לא טובות - הן לוקחות כח שאת צריכה אותו.
תמצאי חברה טובה שתוכלי לדבר איתה, שתחבק אותך ותעזור לך להחזיר את האמון בחיים הטובים
הכי מתבקש זה לחשוב למה זה מגיע לך אבל המחשבות האלו הן פשוט לא טובות - הן לוקחות כח שאת צריכה אותו.
תמצאי חברה טובה שתוכלי לדבר איתה, שתחבק אותך ותעזור לך להחזיר את האמון בחיים הטובים
תודהאובדת עצות 😐
יש לי חברה טובה שאני משתפת ומתייעצת איתה, אבל על הדבר הספציפי ששבר אותי עכשיו אני לא יכולה לצערי.
גם הטיפול הזוגי שלנו יצא ל"חופשת פסח" אז גם זה די חסר...
גם הטיפול הזוגי שלנו יצא ל"חופשת פסח" אז גם זה די חסר...
איזה קשה זהפרצוף כרית
אני ממש כואב לי הלב על כל מה שאת מתארת, שחווית התעללות - אין לי מושג בזה ובנושא הזה לא יודעת לנחם אותך, רק לכאוב יחד איתך - שמותר לך לבכות ומותר לך לכאוב ואת לא צריכה תמיד להיות חזקה, זה באמת קשה ולא פשוט, "שפכי כמים ליבך..." לפרוק דמעות זה עוזר ומשחרר...
אחרי השלב שתבכי ותפרקי ותוציאי הכל....
אני ממש מבינה אותך, להגיד שהכל לטובה לפעמים לא פותר שום בעיה ומרגיש כזה שטחי (מי שזה עוזר לו - מצוין, אבל אני מזדהה איתך ומבינה שזה לא מספק אותך ולדעתי זה לא קשור לחוסר אמונה, זה שאת יותר עמוקה ואמיתית, ו"הכל לטובה" לא מספק אותך כתשובה אמיתית ועמוקה)
מה שלי עוזר -
א . תביני ששווה לך להיות שמחה ומאושרת, יש לך את הזכות להיות שמחה למרות הכל -
תסתכלי על אנשים ברחוב שעם פרצוף חמוץ וכואבים מהצרות והקשיים של החיים -
הם צודקים, נכון? הם סובלים, נכון?
הסבל שלהם קשה ואמיתי, מוצדק ואכן מעורר רחמים, אבל ...
אבל .....
לאן מוביל כל הצער והשקיעה בצרות ובקשיים???? לשום מקום
רק לכאב לב
אז תחליטי עם עצמך מתוך בחירה ש*לא שווה לך* לשקוע בכאבים, זה פשוט לא כיף ולא חיים איכותיים לחיות ככה
זה לא חובה למצוא נקודת אור בחיים, זה זכות וזה כיף וזה משפר לך את האיכות חיים -
תהיי יותר שמחה,
יותר מאושרת,
יותר קלילה,
פחות מודאגת,
וכתוצאה מכך - גם ידבקו אליך בחברה כי אנשים אוהבים אנשים שמחים
אז גם יהיו לך חברות ומשפחה שיצמדו אליך ולא תרגישי בודדה (במידה מסוימת)
ב. תחפשי דברים חיצוניים שיעוררו לך את השמחה -
תחביבים / קניות / בגדים /נעלים/ תכשיטים / איפור / טיולים \
ג. תזכרי שאת לא היחידה שסובלת , ולכן את לא צריכה להרגיש שאת שונה, את חלק מכל ה-"חבר'ה", כולם סובלים ולכולם יש ימים קשים, ולכן את בדיוק כמו כולם ולא צריכה להרגיש ש"למה רק אני סובלת?" (אם העצה הזו מעצבנת אותך - תתעלמי, הכוונה שלי היא טובה, תלוי איך את מפרשת ..... )
ד. החיים פה זמניים בעולם הזה, לפעמים זה קצת מנחם (עצוב שזה ככה, אבל זו המציאות..) - בסוף זה מסתים - משיח או אחרי 120 "החיים לא פיקניק" זה ידוע, כולנו סובלים ומנסים למצוא נקודות אור, העולם הזה הוא "נווה התלאות" זה לא שמשהו בך לא בסדר, זה לא שאת דפוקה , זה לא שעשית משהו לא נכון - זה הטבע והרעיון של החיים - נווה התלאות פשוטו כמשמעו.... אז לחפש נקודות אור זה הכרחי כי מטבע העולם החיים הם קשים ומייגעים
וממילא, חובה חובה חובה לחפש נקודת אור וטוב - כי אם נהיהי "רציניים" כל הזמן, "לא נצא מזה" - נהיה עצובים/ מודאגים/כאובים - כל ימי חיינו!
ה. תסתכלי על אנשים מלאי שמחה באמת - כמה הם קורנים , כמה הם כיפיים - האם הם לא סבלו בחייהם? סבלו גם סבלו, אבל הם עושים טובה לעצמם ולוקחים בקלות, מחפשים את הטוב וגם מוצאים
נסי להדמות להם , זה כיף וזה זכות (לא חובה) , אבל את היחידה שמפסידה מלחיות חיים של להתמקד בצער, זה פשוט לטובתך - זה לא באמת חובה, אבל - איזה חיים אלו להתמקד בצער ובכאב כל היום? קשה לחיות כך..
באהבה ובהצלחה, מאחלת לך המון אושר ורוגע, מרגישה את הכאב שלך, אני איתך , מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושממר יצא מתוק, לפעמים מהדברים הכי גרועים יוצאים דברים טובים .....
וה' אוהב אותך מאוד, אם הוא בחר להעמיס עליך את כל הקשיים האלו - סימן שאת חזקה וגיבורה, גדולה מהחיים! חזקי ואמצי !!!! הרבה כח! אל תשברי ואל תתייאשי! יש תקווה ויש שמחה בחיים האלו!
תגובה מדהימה!זוזיק העכבר
תודה ריגשתפרצוף כרית
וואו. תודה על ההשקעה בכתיבה!אובדת עצות 😐
תגובה מחזקת.
אשתדל להפנים, למרות שלא תמיד זה קל...
אשתדל להפנים, למרות שלא תמיד זה קל...
אני מאוד שמחה , המון כוח! בשמחהפרצוף כרית
מדהימה איזו תגובה נפלאה!!!נגמרו לי השמות
תודה רבה רולי המקסימה , ריגשת!פרצוף כריתאחרונה
אוי אוי חיבוק גדול גדול יקרה ❤️נגמרו לי השמות
איזה קשה זה 
רק לגבי הפוסט טראומה שהזכרת - כאשר היה לי את זה (פוסט טראומה בעקבות טראומה על טראומה שקרתה באותו לילה בו קברנו את אבי היקר ז''ל) ומסתבר שהנ"ל גרם לי לפוסט טראומה גם זמן רב לאחר מכן - מה שלי עזר היה כמובן ליווי של פסיכולוגית באיך להתמודד עם התקפי החרדה שהיו / עם הפוסט טראומה וב"ה ב"ה זה מאחוריי 🙏
אם יש לך כתובת טיפולית ומקום טוב לפרוק, לאוורר רגשות, חוויות ולקבל כלים - אלו דברים שיכולים להיטיב מאוד ב"ה, והם-הם עצמם השליחים הטובים של הקב"ה לריפוי ושמחה 🙏 כדאי מאוד למצוא מקום טיפולי טוב עבור הכל, כי לבד קשה עד בלתי אפשרי לצלוח מהלומות כאלה, ודאי כשהן באות אחת אחרי השנייה...
המון הצלחה יקרה, שתשמעי רק בשורות טובות ישועות ונחמות 🙏❤️
רק לגבי הפוסט טראומה שהזכרת - כאשר היה לי את זה (פוסט טראומה בעקבות טראומה על טראומה שקרתה באותו לילה בו קברנו את אבי היקר ז''ל) ומסתבר שהנ"ל גרם לי לפוסט טראומה גם זמן רב לאחר מכן - מה שלי עזר היה כמובן ליווי של פסיכולוגית באיך להתמודד עם התקפי החרדה שהיו / עם הפוסט טראומה וב"ה ב"ה זה מאחוריי 🙏
אם יש לך כתובת טיפולית ומקום טוב לפרוק, לאוורר רגשות, חוויות ולקבל כלים - אלו דברים שיכולים להיטיב מאוד ב"ה, והם-הם עצמם השליחים הטובים של הקב"ה לריפוי ושמחה 🙏 כדאי מאוד למצוא מקום טיפולי טוב עבור הכל, כי לבד קשה עד בלתי אפשרי לצלוח מהלומות כאלה, ודאי כשהן באות אחת אחרי השנייה...
המון הצלחה יקרה, שתשמעי רק בשורות טובות ישועות ונחמות 🙏❤️
תודה רבה לך שכתבת את זהאובדת עצות 😐
מחזק אותי לשמוע שיש סיכוי.
בשמחה רבה 🌹נגמרו לי השמות
ובטח שיש סיכוי יקרה!
שיהיה לך רק טוב ב"ה
בום.נגמרו לי השמות
יום שישי.
ההכנות לשבת בעיצומן.
בישולים, ניקיונות, קניות, סידורים, ילדים, בית, ושאר הכנות.
לכל זה מתווסף פסח שקרב ובא בצעדי ענק, לכן כמות הנ"ל כפולה ומכופלת, וגם הלחץ הנלווה בהתאם.
ולכל זה מתווסף המצב הביטחוני הקשה, הלב השבור מעוד פיגוע, מעוד נרצח הי"ד, הלב כבר לא יכול להכיל עוד.
ואז:
האיש: עומד במטבח וחותך ירקות
האישה: למה אתה חותך בצורה כזאת?! זה לא אסטטי! אי אפשר לאכול את זה ככה!
בום.
בלב של האיש באותו הרגע היה "בום".
אולי הוא אפילו לא שם לב לזה
אולי הוא ישר המשיך הלאה
אבל היה כאן משהו
ובעקבות ה"משהו הזה", הוא מגיב:
"אני אחתוך איך שאני רוצה!!!"
"ומה את כל הזמן מעירה לי?!"
"ואת....
ואת....
ואת...."
האישה שומעת את ההתקפה הזו
ובלב שלה גם מתיישב לו היטב-היטב בום משלה.
היא אולי לא מודעת אליו,
היא אולי ממשיכה כרגיל,
אבל הוא שם.
הוא שם ואולי הוא גורם לה להגיב בחזרה בעוד יותר התקפה
להרים עוד יותר את הטון
או ללכת לחדר ולא לרצות להיות כאן בכלל,
לרצות להיעלם.
------------------------------------------------
מקרה נוסף:
אותו יום שישי.
האישה: באמצע הבישולים
האיש: מגיע מהסידורים ורואה שהמרק לא מבעבע למרות שהוא יודע שהוא צריך לבעבע בזמן זה של הבישול.
"למה את מנמיכה את האש?! את לא רואה שהמרק לא מבעבע?!
למה את תמיד לא שמה לב לדברים?!"
בלב של האישה: ובכן, יש בום.
היא אולי לא מודעת אליו,
היא אולי ממשיכה כרגיל,
אבל הוא שם.
הוא שם ואולי הוא גורם לה להרגיש שכל המאמצים שלה שקופים, שהיא שקופה בכלל,
שאולי לא אוהבים אותה, שאולי לא מעריכים אותה, שאולי לא אכפת ממנה בככלל.
הוא שם ואולי הוא גורם לה להגיב בחזרה: "סליחה?! אני יודעת בדיוק מה אני עושה! אל תבוא לפה ותגיד לי מה לעשות, הייתי באמצע קילוף ובאתי מיד לאחר מכן להגביר את האש בעצמי, אני לא צריכה שוטר שיעמוד לי על הראש!
ובכלל מה אתה עשית היום שככה אתה מדבר?! כלום!"
ובלב של האיש: בום גדול.
אולי הוא אפילו לא שם לב אליו
אולי הוא ישר המשיך הלאה
אבל הוא שם.
הוא שם ואולי גרם לו להרגיש בתוך-תוכו אפס מאופס.
הוא שם ואולי גרם לו להרגיש שאשתו לא אוהבת אותו בכלל, או לא מעריכה אותו בכלל,
ובכללי שהוא לא יוצלח כזה
והוא נסגר
והולך לחדר שפוף
או לחילופין, מתקיף חזרה ומאשים אותה בכל הצרות של העולם...
--------------------------------------------------------
כשיש לנו "בום" בלב
סימן שצריך לעצור רגע.
להקשיב לו.
מה קרה כאן?
להקשיב לעצמי
מה הרגשתי?
מה כאב לי?
מה אני צריך/ה עכשיו?
מה הייתי צריך/ה קודם ולא היה לי?
ללכת רגע להירגע,
לשאת תפילה,
לנשום עמוק,
לשתות כוס מים,
לצאת לסיבוב קצת באוויר הצח,
או פשוט ללכת לחדר ולחשוב
או לבכות
או לבהות
אבל לעצור.
כי אם לא עוצרים ומתנהלים עם אותו הבום הזה בלב - מה שהוא יוציא מאיתנו - זה ברוב הפעמים לא משהו שנאהב...
ורוב הסיכויים שגם נצטער על כך שנייה אחרי שנוציא את זה.
בין אם אלו מילים המוטחות כלפי בן/בת הזוג שלנו
בין אם אלו מחשבות נוראיות שמשתלטות וגורמות להגיב בצורה קיצונית
ובין אם זה כל תגובה אחרת שלא מקרבת אלא מרחיקה בינינו.
לכן נעצור רגע.
וביום כמו זה, יום שישי שכזה,
ובמהלך כל השבוע הבא - שבוע לפני הפסח -
נזכור שיכולים להיות לנו הרבה מאוד בומים.
אלו ימים לחוצים.
לחוצים טכנית
לחוצים נפשית
לחוצים רגשית
לחוצים כלכלית
וכאשר אנחנו לא פנויים רגשית - הבומים מתחזקים יותר ויותר.
כל דבר אפילו "קטן", שבמצב טוב יכולנו "להעביר הלאה" - עכשיו מתעצם שבעתיים.
עכשיו מטלטל את כל עולמנו הפנימי.
ה"בום" הזה מבטא כאב שיש לנו.
מבטא צורך עמוק שלנו שכרגע לא ממומש.
מסמן לנו שהיה כאן משהו שאיים עלינו / שהכאיב לנו / שלא עשה לנו טוב / שלא קיים את מה שהיינו צריכים באותו הרגע.
ומשכך, אנו חשים את ההדף הזה שלו בעוצמה חזקה, ומגיבים בהתאם.
נחמול על עצמינו קצת יותר
ונבין את עצמינו קצת יותר.
וואו.
אנחנו גיבורים!
אני גיבור!
אני גיבורה!
איך עברנו שנתיים וחצי של קורונה איך?!
איך המשכנו והמשכנו
איך עברנו את המלחמה והאזעקות האחרונות וגם אלו שלפניהן?
איך אנו ממשיכים גם אחרי אירועים נוראיים כמו הפיגועים?
איך עברנו משברים אישיים והמשכנו?
איך עברנו משברים זוגיים והמשכנו?
איך עברנו משברים הוריים והמשכנו?
איך עבנרו משברים משפחתיים והמשכנו?
כל הכבוד לנו!!!
אנחנו גיבורים!
אז עכשיו כשיש עוד זמנים בהם אנחנו ב"קוצר רוח ועבודה קשה"
בקוצר רוח מכל המצב
בקוצר רוח מכל הניקיונות וההספקים
בקוצר רוח מהסבלנות שנאבדה
בעבודה קשה לפסח
בעבודה קשה לפרנסה
בעבודה קשה עם הילדים
בעבודה קשה בזוגיות
כשאנחנו בקוצר רוח ובעבודה קשה - שוב הבומים מתעצמים.
אז אם נמצא את עצמינו היום לפני שבת, כאשר השטן מרקד, באיזה "תקל" עם בן/בת הזוג -
נשים לב כאשר הלב שלנו הרגיש את הבום.
נעצור.
נקשיב לעצמינו.
ניתן לעצמינו מקום.
ורק אז נמשיך הלאה
ובהמשך, בכניסת השבת וכאשר הכל ירגע - נוכל גם לתווך זאת לבן זוגנו.
ובינתיים נוכל להרעיף מבט אוהב חטוף,
או חיבוק שאומר הרבה גם בלי מילה אחת.
ואם נמצא את עצמינו בשבוע הבא בשיא ההכנות לפסח באיזה קוצר רוח ועבודה קשה שיביאו לעוד תקל עם אשתי/בעלי -
נשים לב כאשר הלב שלנו הרגיש את הבום.
נעצור.
נקשיב לעצמינו.
ניתן לעצמינו מקום.
ורק אז נמשיך הלאה
ובהמשך, לאחר כניסת החג וכאשר הכל ירגע - נוכל גם לתווך זאת לבן זוגנו.
ובינתיים נוכל להרעיף מבט אוהב חטוף,
או חיבוק שאומר הרבה גם בלי מילה אחת.
ונזכור - שאחרי הבומים - יכולה להגיע גם מנגינה נעימה-נעימה ומיוחדת, מנגינה מקרבת וערבה לאוזן,
אם לא נתעלם ממה שהרגשנו אלא ניתן מקום ולאחר מכן נתווך זאת בצורה טובה ומקרבת - אותה המנגינה ואותו הטוב שיש בינינו יוכל אפילו לגדול עוד יותר, ודווקא מאותו הבום, הכל יתהפך,
ממש כשם שהמילה עצמה כאשר קוראים אותה בהיפוך אותיות - מוב - מהלך, תזוזה, תנועה קדימה.
קדימה לזוגיות שלנו,
קדימה לאושר שלנו,
קדימה להכרות עמוקה יותר שלנו עם עצמנו ושל בן זוגנו איתנו
קדימה להיכרות עמוקה יותר עם בן זוגנו ועם הכאבים שלו
וקדימה למציאת פתרונות יעילים יותר, משמחים יותר ומקרבים יותר.
❤ שבת שלום ומבורך וחג שמח, מואר וכשר לכל יושבי ויושבות הפורום היקר ❤
יפה מאוד.אשרייך ממש!מחכה עד מאוד
תודה רבה 🙏🌹נגמרו לי השמות
(אגב, שיתוף קטןנגמרו לי השמות
הנ"ל נכתב אחרי בומון קטן גם אצלי 
אומנם זה היה מול אחד הילדים, אבל בהחלט קשור לקוצר רוח ויתר הדברים שנכתבו...
אני אישית הלכתי למיטה ופשוט נשמתי והרגשתי את הלב שפועם בום ועוד בום...
חשבתי לעצמי: "אבל למה X לא הקשיב לי עכשיו?
מה, אני לא אמא טובה? אולי אני לא מחנכת כמו שצריך? האם אני בכלל עושה את תפקידי?"
ועוד לא עניתי לעצמי, כי קשה לי לענות באמצע הבום...
אז פשוט הייתי איתו.
ואחרי שנרגעתי קצת פשוט יצאתי, יצאתי ונתתי לילד חיבוק. זהו. חיבוק קטן בלי לומר כלום.
ואז הרגשתי איך הלב מתחיל להתרחב לאט לאט,
ואיך יש יותר כוחות,
ואיך גם הילד מרגיש בהכל בלי מילים
ואז כבר המחשבות *האמיתיות* ולא אלו שנדבקות לראש במצבים של קוצר רוח ועומס רגשי או נפשי וכן הלאה - אותן המחשבות כבר אמרו: אה, אז זה *לא* כי את אמא לא טובה, וזה *לא* כי לא אכפת לו ממך, אלא זה פשוט כי הוא היה עכשויו באמצע משהו... או שפשוט הוא היה עייף או רעב, או כל הסבר אחר שלא כולל בתוכו שכל העולם נגדי
שנזכה 🙏
כתבת כל כך יפה... ובזמןקרן אור 1
תודה רבהנגמרו לי השמות
משמח מאוד לשמוע 🙏
יפה מאוד, תודה על השיתוף 💐ירוק בעיניים
בשמחה רבה, ותודה לך 🙏🌹נגמרו לי השמות
ישר כוח תמיד דרכך לחזק תודה רבה.רויטל.
תודה רבה יקרה 🙏נגמרו לי השמות
יפה!! כתבת בום!Ago
תודה רבה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה
בא לי .שיר כהן
בחודשים האחרונים מסתןבבת בי תחושה שפשוט לא בחרתי נכון .
לא בחרתי בבעל הנכון
הוא פשוט לא מתאים עבורי
לאחרונה עקב ריבוי ריבים התחושה מתחזקת
אני מריצה כל מיני סיטואציות בראש
שהוא פשוט התנהל בצורה לא מתאימה,נכונה וכו
הבחירות שלו,הדרך שלו
הוא דואג לעצמו לפני הכל
והכי גרוע שיש מישהו בראש שלי שאני פשוט יודעת שהיינו יכולים להיות הזוג המושלם .
כשאני רואה אותו עם אשתו אני מקנאה
זה אוכל אותי מבפנים
אני ובעלי התחתנו מהאהבה
אנחנו נשואים בסהכ 3.5 שנים
עם תינוקת קטנטנה בת חצי שנה
90% מהבעיות שיש לנו היו נפתרות עם הוא היה לוקח יותר אחריות
הוא עסוק בדברים שלו
הוא עייף , לא זז
לוקח לו מליון שנה כל דבר
צריך להתחנן לכל דבר
ואני כבר עייפתי .
בא לי בן זוג חי
בא לי בן זוג שיעוף עליי
בא לי להרגיש נאהבת
ולא לפרוטוקול עם מתנה לחג שצריך לקנות
בא לי להרגיש שאכפת לו
שאם אני מבקשת לסדר את הסלון אז הוא יגדיל ראש ויסדר כמו שצריך
שלא יחפש לא לשנות אותי
שפשוט יאהב אותי באמת.
לא בחרתי בבעל הנכון
הוא פשוט לא מתאים עבורי
לאחרונה עקב ריבוי ריבים התחושה מתחזקת
אני מריצה כל מיני סיטואציות בראש
שהוא פשוט התנהל בצורה לא מתאימה,נכונה וכו
הבחירות שלו,הדרך שלו
הוא דואג לעצמו לפני הכל
והכי גרוע שיש מישהו בראש שלי שאני פשוט יודעת שהיינו יכולים להיות הזוג המושלם .
כשאני רואה אותו עם אשתו אני מקנאה
זה אוכל אותי מבפנים
אני ובעלי התחתנו מהאהבה
אנחנו נשואים בסהכ 3.5 שנים
עם תינוקת קטנטנה בת חצי שנה
90% מהבעיות שיש לנו היו נפתרות עם הוא היה לוקח יותר אחריות
הוא עסוק בדברים שלו
הוא עייף , לא זז
לוקח לו מליון שנה כל דבר
צריך להתחנן לכל דבר
ואני כבר עייפתי .
בא לי בן זוג חי
בא לי בן זוג שיעוף עליי
בא לי להרגיש נאהבת
ולא לפרוטוקול עם מתנה לחג שצריך לקנות
בא לי להרגיש שאכפת לו
שאם אני מבקשת לסדר את הסלון אז הוא יגדיל ראש ויסדר כמו שצריך
שלא יחפש לא לשנות אותי
שפשוט יאהב אותי באמת.
בא לי לשאול אותך שאלהמשה
מה היה פעם?
מתי השתנה ?
למה את מתחננת על כל דבר? מה יקרה אם לא תתחנני?
האם הוא עף עלייך פעם? ואז הפסיק? מה קרה פה?
זה קצת מענייןאין לי הסבר
בשורה האחת לפני האחרונה כתבת שאת לא רוצה שבעלך יחפש איך לשנות אותך, וזה אחרי שבמשך כל ההודעה כתבת כמה את רוצה שהוא ישתנה ''90% מהבעיות היו נפתרות אם הוא היה לוקח יותר אחריות''- זה, לא ניסיון לשנות?
יש איזה שהוא קו כזה, בדינמיקה שנוצרה ביניכם, שכל אחד מנסה לשנות את השני.
ולמה זה בעייתי?
כי את התחתנת עם בעלך, לא עם מה שבעלך יכול להיות אחרי ש''תסדרי'' אותו.
התחתנת עם בעלך בגלל מי שהוא, ומאז שהתחתנתם, כבר 3.5 שנים את מנסה לשנות אותו כדי שיהיה ''מושלם'' ובדיוק כמו שאת רוצה.
אבל בחיים, לצערנו, אנשים משתנים רק אם הם רוצים להשתנות ולא בגלל שאיזה גורם חיצוני דוחק אותם להשתנות (אולי לא לצערנו. כי אז לא הייתה לנו אישיות).
בכ''מ לפנייך 3 אופציות.
1. להחליט שאת לא מסוגלת לחיות עם הבעל הזה ולהתגרש. זו לא חתונה קתולית...
2. להחליט שאת ''שורדת'' את הבעל הזה וממשיכה בחיים שלך עד עכשיו (שעפ''י מה שנשמע אלו חיי תסכול).
3. להחליט שאת מקבלת את בעלך, כמו שהוא, בלי לנסות לשנות אותו, בלי חלום שהוא ישתנה יום אחד. כמו שהוא.
להחליט שאת מסתכלת על הטוב שבו, על היתרונות שבו, על הכוחות שלו, אני בטוחה שיש כאלה. לא סתם התחתנת איתו.
בנאדם זה עיסקת חבילה, התחתנת עם היתרונות שבו התחתנת גם עם החסרונות שבו.
מקווה שבעז''ה תצליחו לראות את הטוב שבשני.
המון בהצלחה!
יש איזה שהוא קו כזה, בדינמיקה שנוצרה ביניכם, שכל אחד מנסה לשנות את השני.
ולמה זה בעייתי?
כי את התחתנת עם בעלך, לא עם מה שבעלך יכול להיות אחרי ש''תסדרי'' אותו.
התחתנת עם בעלך בגלל מי שהוא, ומאז שהתחתנתם, כבר 3.5 שנים את מנסה לשנות אותו כדי שיהיה ''מושלם'' ובדיוק כמו שאת רוצה.
אבל בחיים, לצערנו, אנשים משתנים רק אם הם רוצים להשתנות ולא בגלל שאיזה גורם חיצוני דוחק אותם להשתנות (אולי לא לצערנו. כי אז לא הייתה לנו אישיות).
בכ''מ לפנייך 3 אופציות.
1. להחליט שאת לא מסוגלת לחיות עם הבעל הזה ולהתגרש. זו לא חתונה קתולית...
2. להחליט שאת ''שורדת'' את הבעל הזה וממשיכה בחיים שלך עד עכשיו (שעפ''י מה שנשמע אלו חיי תסכול).
3. להחליט שאת מקבלת את בעלך, כמו שהוא, בלי לנסות לשנות אותו, בלי חלום שהוא ישתנה יום אחד. כמו שהוא.
להחליט שאת מסתכלת על הטוב שבו, על היתרונות שבו, על הכוחות שלו, אני בטוחה שיש כאלה. לא סתם התחתנת איתו.
בנאדם זה עיסקת חבילה, התחתנת עם היתרונות שבו התחתנת גם עם החסרונות שבו.
מקווה שבעז''ה תצליחו לראות את הטוב שבשני.
המון בהצלחה!
תגובה נפלאהנגמרו לי השמותאחרונה
מנסהשואל כדי ללמוד
התחתנם מאהבה, ויצאתם לדרך ארוכה.
מה היה עד לאחרונה שפתאום משהו השתנה?
זוגיות זו עבודה, זו עבודה קשה שצריך כל הזמן להחזיק על אש גלויה, הוא וגם את. לשניכם יש עבודה.
סיימת בסוף "שיאהב אותך באמת" - מי אמר שהוא לא אוהב אותך באמת?
אולי יושב עליו משהו ואתם זקוקים לשיח בינכם, שיח מקרב עם לב פתוח?
אולי עובר עליו משהו, אולי זה קשור לכך שיש לכם תינוקת קטנה וזה משפיע עליו (כן, יש דברים כאלה), אולי משהו בעבודה, אולי במשפחה, אבל אם לא תדברו, שניכם כמובן לא באמת תדעי.
וכמובן אותו אחד שאת חושבת עליו, את צריכה למצוא את הדרך לנתק את המחשבה עליו, ברור שהדרך לזה בין השאר היא על ידי התקרבות לבעלך.
מה היה עד לאחרונה שפתאום משהו השתנה?
זוגיות זו עבודה, זו עבודה קשה שצריך כל הזמן להחזיק על אש גלויה, הוא וגם את. לשניכם יש עבודה.
סיימת בסוף "שיאהב אותך באמת" - מי אמר שהוא לא אוהב אותך באמת?
אולי יושב עליו משהו ואתם זקוקים לשיח בינכם, שיח מקרב עם לב פתוח?
אולי עובר עליו משהו, אולי זה קשור לכך שיש לכם תינוקת קטנה וזה משפיע עליו (כן, יש דברים כאלה), אולי משהו בעבודה, אולי במשפחה, אבל אם לא תדברו, שניכם כמובן לא באמת תדעי.
וכמובן אותו אחד שאת חושבת עליו, את צריכה למצוא את הדרך לנתק את המחשבה עליו, ברור שהדרך לזה בין השאר היא על ידי התקרבות לבעלך.
כמה כיווניםנגמרו לי השמות
1. ראשית, אנסה להתייחס בקצרה למה שכתבת:
- "בחודשים האחרונים מסתןבבת בי תחושה שפשוט לא בחרתי נכון .
לא בחרתי בבעל הנכון
הוא פשוט לא מתאים עבורי"
עצם התחושה הזו שלא בחרת נכון,
עצם הספק הזה -
הוא עצמו יכול לשים לך מקלות בגלגלים לשיפור והעצמת הזוגיות שלכם.
(בהמשך ארחיב על כך).
- "לאחרונה עקב ריבוי ריבים התחושה מתחזקת" -
כאן את מזכירה עניין של ריבוי ריבים.
כדאי מאוד לראות מה קורה שם בתוך הריבים שלכם.
איך הם נראים
מה הם מסמנים לכם
וכמובן - איך להגיע למצב שבו מנהלים ויכוחים / ריבים / קונפליקטים בצורה טובה ומטיבה ואיך גם יוצאים מכך מחוזקים.
- "אני מריצה כל מיני סיטואציות בראש
שהוא פשוט התנהל בצורה לא מתאימה,נכונה וכו
הבחירות שלו,הדרך שלו
הוא דואג לעצמו לפני הכל"
כאן את מציינת שהפרשנות שלך בראש היא בעיקר שלילית לכל ההתנהגויות של בעלך, ולעיתים ניכר שאותה פרשנות מתעצמת ואפילו "מחפשת" איפה הוא לא בסדר -
גם המקום הזה שלנו כדאי לעבוד עליו ולהגיע לפרשנות יותר מבינה, דנה לכף זכות, יותר רואה את הצד *שלו* גם וכן הלאה.
וזו דרך אבל דרך משתלמת ביותר!
- "והכי גרוע שיש מישהו בראש שלי שאני פשוט יודעת שהיינו יכולים להיות הזוג המושלם .
כשאני רואה אותו עם אשתו אני מקנאה
זה אוכל אותי מבפנים"
כאן את מציינת השוואות,
ואפילו מחשבות על אדם ספציפי.
כמובן שגם השוואות וגם מחשבות זרות לא תורמים שום דבר לנישואין אלא להיפך.
וצריך וחשוב לעשות עבודה איך להיפטר מאותן המחשבות ולעשות עבודה פנימית שמחזקת את הטוב והיקר של האיש שלנו בליבנו ולא להיפך חלילה.
[ואם תרצי כתבי לי ואנסה לצרף קטעים שכתבתי גם על מחשבות על אחרים וגם על השוואות בזוגיות]
- "אני ובעלי התחתנו מהאהבה
אנחנו נשואים בסהכ 3.5 שנים
עם תינוקת קטנטנה בת חצי שנה"
כאן את מתארת הרבה מאוד אופטימיות - התחתנתם מאהבה!
אתם נשואים 3.5 שנים
ויש תינוקת מקסימה ב"ה!
- "90% מהבעיות שיש לנו היו נפתרות עם הוא היה לוקח יותר אחריות
הוא עסוק בדברים שלו
הוא עייף , לא זז
לוקח לו מליון שנה כל דבר
צריך להתחנן לכל דבר
ואני כבר עייפתי ."
כאן את מתארת בעיקר את המקום אצלך שמרגיש שרק אם בעלך ישתנה הכל יסתדר.
שהוא עייף, לא זז, עסוק בדברים שלו, לוקח לו זמן וכו'.
אך יקרה, אם זה היה ההיפך,
אם היית עסוקה בדברים חשובים שלך,
ובעקבות כך וכל העומס גם עייפה
והיו לך חוזקות מדהימות אבל התנהלות במהירות לא הייתה אחת מהן -
איך היית מרגישה אם בעלך היה כותב וחושב עלייך את כל זה?
- "בא לי בן זוג חי
בא לי בן זוג שיעוף עליי
בא לי להרגיש נאהבת
ולא לפרוטוקול עם מתנה לחג שצריך לקנות
בא לי להרגיש שאכפת לו"
כאן חשוב לשים לב לצרכים שלך, בעיקר להרגיש אהובה, חשובה ויקרה בלב שלו.
וחשוב לשקף זאת בצורה נכונה לבעלך ולראות איך מצליחים לענות על הצרכים החשובים הללו.
- "שאם אני מבקשת לסדר את הסלון אז הוא יגדיל ראש ויסדר כמו שצריך
שלא יחפש לא לשנות אותי
שפשוט יאהב אותי באמת."
לגבי סידור הסלון - אולי נכון לשחרר ולהבין שהוא אדם נפרד ושונה ממך, וכאשר הוא מסדר הוא מסדר איך שהוא רואה לנכון ומכיר
ושאר המשפטים - מחזירים אותנו לצורך הקודם - של אהבה חזקה שאינה תלויה בדבר.
--------------------------------
2. מנסה להוסיף כמה דברים שכתבתי בעבר שנראים לי רלוונטיים גם לכאן:
ההחלטה להתחתן
אחרי שמחליטים החלטה, כל מה שנשאר לעשות זה להיות שלמים איתה
שזה אומר - לשים רגע את הפחדים בצד ולחיות, ולהשקיע באופן אקטיבי כוונה ורגש ומחשבה ומאמץ לטובת הקשר, לזנוח את כל ה"מה היה אילו" ולחיות בכאן ועכשיו.
ויותר חשוב - להשקיע בכאן ועכשיו.
להחיות את הכאן ועכשיו כל יום מחדש.
לכוונן את כל האנרגיות שלכם - במקום לבלבול ולספקות שיכרסמו - לבנייה. לביחד שלכם.
להחליט החלטה ברורה ש*כך החלטתי ואני עכשיו נותנ/ת את כל כולי לנצח למען זה*-
ואז אפשר לנתב את כל הבלבולים והפחדים ולתעל אותם לצורך עשייה חיובית.
לכמה שיותר אהבה, וזמן ביחד, ונתינה, והשקעה, וחיבור, ושיחות, ואיכות.
הנישואין מעניקים לבני זוג שייכות אמיתית זו לזה.
התחתנו. אני האישה שלו. הוא האיש שלי. כמו שהילדים שלי הם שלי ואני אמא שלהם, וזו לא שאלה בכלל. וזה הופך את הזוגיות שלנו למשהו חי וקיים, יציב ובטוח, ומתוך המקום הזה בניית הזוגיות נראית שונה לגמרי. בלי לבדוק כל הזמן האם אנחנו מתאימים אחד לשני, אלא מתוך ידיעה שזה בכלל לא משנה, כי אנחנו שייכים אחד לשני.
שמישהו ישאל את עצמו האם ההורים שלו הם הורים שטובים עבורו. הוא יכול לשאול את זה שוב ושוב, ולהתבחבש עד אינסוף, אבל זה לא יועיל לו.
עד לרגע שבו הוא יגיד לעצמו- זה מה יש. אלו ההורים שלי. ובמקום לשאול את עצמו אם הם טובים בשבילו, הוא יחשוב על איך לבנות איתם את הקשר.
אותו דבר כל זמן שיוצאים, וגם אם גרים יחד במשך שנים, תמיד סימן השאלה הזה מרחף מלמעלה- 'האם הוא האדם הנכון עבורי?'.
חתונה מעבירה אותנו ממוד של 'האם' למוד של 'איך'. החלטה חד פעמית וגורפת (שהיא קפיצה למים בעיניים עצומות, לא משנה כמה זמן וכמה לעומק מכירים), שמעבירה את הקשר משאלת ההאם הקשר הזה טוב לשאלת האיך נגרום לקשר הזה להיות טוב.
בן/בת הזוג זה המשפחה שכן בוחרים
ההצלחה של הזוגיות לא קשורה בהכרח לנתוני הפתיחה/האדם, אלא להחלטה - אני שלו והוא שלי, אני אוהבת אותו, אנחנו ביחד.
לשים את 2 ה"סטיקרים" האלה בכל מקום אפשרי, כולל בראש ובלב של כל אדם ואדם.
עמדנו תחת החופה – אז *זה זה*! וזהו!!!
המציאות העצובה בה זוגות על גבי זוגות שעומדים לפני חתונה, או אפילו כבר נישאו זה לזו - לא מפסיקים לשאול את עצמם - האם זה באמת זה?
האם נהיה יחד לנצח?
או שמא גם אנו נמצא עצמינו כחלק בלתי נפרד מהסטטיסטיקה האיומה של הגירושים?
החוסר ודאות הזו,
החוסר אונים הזה,
הבילבול,
הספקות,
סימני השאלה
הפחד והלא יודע - הם האויבים הכי הכי גדולים שלנו ושל האהבה שלנו!!!
הדבר הכמעט יחידי וההכי מרכזי שיקבע אם נהיה מהזוגות האלה שלנצח תמיד בטוב או מהזוגות האלה שמוצאים עצמם חלק מהסטטיסטיקה - הוא הידיעה הברורה שאנו כאן אחד עם השניה לנצח.
שבחרנו נכון.
שזה זה.
שלא צריך עוד לחפש בחוץ.
שיש שלמות בלב ובראש.
זו הבחירה אחד בשנייה כל יום מחדש.
זו המודעות שאשתי/אישי אינם מובנים מאליהם בכלל.
זו השקעת האנרגיה האקטיבית באהבה ולא פסיביות שרק מחכה שהכל יגמר ממש כמו נבואה שמגשימה את עצמה...
בחרתם אחד בשנייה בשלמות?
אתם מהזוגות האלה שינצחו את הסטטיסטיקה!
למה?
כי *תבחרו* בזה!
*זה* הנשק הכי טוב שלכם לנצח אותה
ולא האם יש יותר טוב או יותר טובה מבעלי/אשתי.
בכל מערכת יחסים שהיא יהיו יתרונות,
וגם חסרונות.
בכל איש ובכל אישה יהיו יתרונות
ויהיו גם חסרונות.
רק הקב"ה לבדו מושלם.
אין אדם מושלם! לא היה וגם לא יהיה.
אם נשכיל לקחת בשתי ידיים את הטוב ש*בחרנו* לעצמנו ולהמשיך להשקיע בו ולראות בו את הטוב שהוא אכן - נהיה המאושרים באדם.
אז בפעם הבאה שתראו זוג מאוהב בני 80
תאמרו לעצמכם - הם השכילו לבחור אחד בשנייה בכל יום מחדש,
הם השכילו להשקיע בביחד ובאהבה שלהם.
זה לא שהם מיוחדים בהכרח או יחידי סגולה או בעלי תכונות כאלה ואחרות - זה פשוט שהם השקיעו וידעו והיו בטוחים בביחד שלהם לא משנה מה ולמרות כל הקשיים והאתגרים והמשברים שמביאים איתם החיים בכלל וחיי הנישואין בפרט.
הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה
זה אך ורק *את* ו*בן זוגך* והבחירה שלכם אחד בשנייה בכל יום מחדש!
אם תבחרי להיות שם,
אם תאמיני בעצמך ובבן זוגך ובמה שיש ביניכם,
ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום לכם להצליח!
*זה* מה שיגרום לנישואים שלכם לעבוד לנצח,
*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה*!
וכמה שזה חשוב לומר זאת,
כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולדים ומסתובבים בעולם הזה פשוט מבולבלים, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע
בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,
ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!
וזה פשוט לא נכון!
מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!
להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך*,
להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,
ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה ה20, אלא כל יום מחדש!
ההבחירה הזו,
האמירה הברורה הזו,
תגרום לך כל יום לבחור בו מחדש,
להפוך את הנישואים שלכם ללא מובנים מאליהם,
להשקיע ולתת,
להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך
וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים.
בכל קשר התחלתי יש את האהבה הרומנטית - הפרפרים, ההתרגשות, מעצם כך שזה דבר *חדש*
וכמו כל דבר חדש - אחרי שמתרגלים אליו - הוא נעשה, ובכן... כבר לא חדש.
וכך אפשר למצוא את עצמנו מחליפים בני ובנות זוג כמו גרביים בציפייה לחוות שוב ושוב את אותו "חדש" ומרגש,
אבל זה יגמר עם כולם בסוף - זה טבע העולם.
באהבה הרומנטית הזו, מאוד קל להתאהב, מאוד קל למצוא יתרונות ולהראות אהבה אחד לשנייה, זה בא בקלות וללא כל מאמץ.
אמנם, אחרי שמתחתנים,
אחרי שיש את המחויבות הזו ואת הזמן שחולף ואת השיגרה - כאן כבר מגיעה האהבה המודעת.
אנחנו *במודע* בוחרים לאהוב כל יום מחדש
אנחנו *במודע* משקיעים אנרגיה בקשר שלנו כי הוא חשוב לנו
וכמו כל דבר בטבע שצריךף אנרגיה כדי להתקיים - מאוטו דומם, דרך צמח צומח וקל וחומר שאהבה - אם לא נשקיע את האנרגיה, הזמן, הפניות והמאמץ וההשקעה - היא פשוט תדעך ולא תתקיים. כמו כל דבר בטבע שלא תהיה לו אנרגיה.
אז במודע להעניק
במודע לחשוב על השני
במודע לפנות זמן זוגי בלי הסחות ורק שנינו
במודע הכל.
ואז אפשר להגיע לרמות של אהבה (וכן, גם פרפרים וגם תשוקה בהחלט) עמוקות יותר ורחבות יותר עם בעלי/אשתי דרך האהבה המודעת הזו.
ואם נסכם את העקרונות החשובים ביותר במצב זה:
זכוכית מגדלת – להגדיל את הטוב שבבן/בת הזוג, ממש כמו שעושים עם זכוכית מגדלת,
ובוא בעת להקטין את הרע/המעצבן שבבן/בת הזוג בעיני עצמנו.
כפי שתמיד אומרים- הכל בראש!
אם נהיה במודעות בראשנו, במוחנו ובליבנו שבעלי טוב! שאשתי טובה!
אם נראה את כל מה שהם *כן* עושים עבורנו,
את כל הטוב שבהם,
את כל מה שהם נותנים ומעניקים לנו, למשפחה, לילדים, לבית – ונגדיל את זה בעיני עצמנו
ואת כל הטעויות של בן/בת הזוג נקטין, כי נזכור שכולנו בני אדם,
אף אחד מאיתנו לא מושלם – רק הקב"ה לבדו מושלם.
אנחנו אנושיים, לפעמים טועים,
לפעמים בשעת עייפות, מתח, כעס, עצבות, חרדה, עומס ועצב – התגובות שלנו יכולות לפגוע או להתפרש בצורה לא טובה אצל בן הזוג השני.
לזכור שכפי שאנו רוצים שיתייחסו אלינו שאנו טועים – כך נשתדל להתייחס לבן/בת הזוג שהם טועים.
להחליק, למחול, לעבור הלאה.
לא נעשה דבר בכוונת זדון, הכל מאהבה ומאנושיות.
אהבה מודעת ואהבה רומנטית –
כל זוג באשר הוא (בדגש על *כל* זוג!) עובר שלב של התאהבות רומנטית בתחילת הקשר, שם ההתאהבות והאהבה זורמים יותר בקלות,
יותר בספונטניות,
יותר בעוצמה.
זה חלק מאיך שהמוח והרגש שלנו כבני אדם בנויים.
לאחר כמה שנים של יחד, החלק הזה של האהבה הרומנטית מוחלף באהבה מודעת – אפשר להגיע לאותה האהבה ואפילו יותר גדולה ועמוקה, אבל הפעם היא לא "ספונטנית" שבאה ככה ישר בלי מאמץ,
אלא הפעם היא אהבה מודעת – אהבה שאנחנו צריכים להשקיע בה,
לתת לה את הזמן שלה,
את המקום שלה,
את הפניות אליה,
את ההשקעה.
כמו כל דבר בטבע שזקוק לאנרגיה כדי להתקיים – אחרת הוא ימות - כך בדיוק גם האהבה והתשוקה – ככל שנשקיע יותר,
ככל שניתן מעצמנו יותר לבן הזוג – ללא שום רצון לתמורה – אלא נתינה לשמה – כך תגדל האהבה לבן/בת זוגנו יותר ויותר ותמלא את ליבנו כולו.
לחפש נקודות טובות אצל בן/בת הזוג –
וממש לרשום לעצמנו כל יום/כל שבוע כל דבר קטן טוב שאנו רואים שעשה בן זוגנו.
שתהיה מחברת מיועדת לכך.
ומדי פעם, במיוחד שכועסים וקצת מרוחקים – אפשר להציץ במחברת הזו ולהיזכר מי הוא באמת בן הזוג שלנו.
שום דבר לא מובן מאליו!
לשמוח במה שיש בכנות.
-------------------------------------------
הבנת מהות הנישואין
בכל דבר טוב בחיינו –
דרושה השקעה ועבודה מתמדת בכדי להגיע לטוב הזה.
אם זה בדברים הכי פשוטים כמו פרנסה – אדם צריך לקום לעבודה יום יום ולעבוד כדי שבסוף החודש יכנס לו כסף לחשבון והוא יוכל לקנות אוכל ושאר דברים ולהינות מהכסף הזה.
בלי העבודה שלו – לא היה לו כסף – לא הייתה לו הנאה.
ובין אם זה בדברים יותר משמעותיים כמו ילדים – יש 9 חודשי הריון קשים, לידה קשה, גידול אינטסיבי וק-ש-ה – אבל האוצרות האלה שווים הכל!
וכן, גם כשהם גדלים הקושי לא נעלם אלא משנה צורה, ועדיין צריך להשקיע ולעבוד.
כמובן שלצד כל הקושי, האור, האהבה והקשר עם הילדים שלנו שווה לנו הכל, לכן זה מובן מאליו בשבילנו שצריך לעבוד בשביל זה…
עד לפני לא הרבה זמן,
אפילו בדור של סבא וסבתא שלנו,
היה לאנשים ברור כשמש שכמו שצריכים לעבוד בשביל פרנסה
וכמו שצריכים לעבוד בשביל הילדים
ואם קשה – ממשיכים לעבוד
כך גם בנישואין.
היה להם מובן מאליו שנישואין זו עבודה והשקעה בלתי נפסקים,
ויותר מזה, היה להם ברור שהם *רוצים* לעבוד בשביל זה.
היום עם כל הבלבול שנוצר בעולם כולו לגבי נישואין (וזה כאב לב גדול הדבר הזה),
היום אנשים חושבים שבן זוגם או בת זוגם הם ברירת מחדל חלילה
או שהם כאן כדי לבדר אותי,
או שהם כאן כדי לעשות לי טוב
וברגע שלא טוב לי, וברגע שקשה לי – זה אומר שמשהו *בהם* דפוק,
זה אומר שאנחנו בטח לא מתאימים
זה אומר שאנחנו צריכים להתגרש
ואז אמצא לי את המישהו/י "הנכון" שאיתו זה לא יקרה,\ ורק יהיה לי כיף ונעים ופרפרים ולבבות כל החיים.
ובכן… זה לא נכון.
וזה לא עובד כך.
כל גבר או אישה אחרים – גם איתם יהיו קשיים
גם להם יהיו חסרונות,
גם איתם לא הכל ילך חלק.
כי בחיים אין באמת משהו משמעותי שהולך חלק!
כך הקב"ה ברא את עולמו…
תנועה כל הזמן
יום – לילה
טוב – רע
חושך – אור
קודש – חול
צירים – לידה
קושי ועבודה – הנאה
וכו' וכו'
העולם הזה הוא תנועה מתמדת
והנישואין הן חלק מהעולם הזה, זה הכל.
הם לא שונים מגידול ילדים שגם הוא עבודה מתמדת
הם לא שונים מפרנסה שגם היא עבודה מתמדת
הם לא שונים מכלום, הם חלק מהעולם הזה.
רק שמשום מה הלבישו על נישואין בדורנו כל כך הרבה תסבוכות שרק ה' יעזור…
כמה כמה כאב לב יש לזוגות רק מהספקות הנוראיים האלה,
מההתלבטויות הבלתי פוסקות האלה,
החוסר ודאות וחוסר שלמות הזה.
אם רק היה ברור לאיש ולאישה מהרגע שהם עומדים תחת לחופה – שזה לנצח! ***ל–נ-צ-ח***
שזו הבחירה האמיתית והנכונה שלי.
שהגבר שלצדי שייך לי.
שאני שייכת לו.
שאני מקודשת לו.
שהוא מקודש לי.
שכמו שהילדים שלי שייכים לי וגם אם הם יצרחו כל הלילה ויתחרפנו – אני עדיין אחבק אותם ואדאג להם,
גם אם הם יכולים להוציא לי את המיץ לפעמים – ברור לי כשמש שאהיה תמיד אמא שלהם ואשתדל עבורם.
למה למען ה' זה כ"כ שונה עם בני הזוג שלנו?
זה לא צריך להיות שונה!
אנחנו צריכים להתייחס אליו/אליה כמו בשר מבשרנו, כמו החצי השני שלנו שכרתנו איתו ברית,
כמו מישהו ששייך לי, כמו חלק בלתי נפרד ממני ומהמשפחה הזו – ואז גם אנהג בהתאם.
זה לא אומר שלא יהיה לי קשה לפעמים – אבל הידיעה שהוא שלי. וזהו!
ואני שלו. וזהו!
הידיעה הזו קריטית, פשוט קריטית!
השלמות הזו בבחירה, הידיעה הברורה שזה לנצח,
היא היא זו שעוזרת לעבור כל מכשול.
היא היא זו שאומרת שאם קשה – נעבוד על זה יחד.
עכשיו ברור שיש עבודה.
אני קוראת לזה השקעה ועבודה.
לא חיים אומללים חס ושלום, אבל בהחלט השקעה ועבודה טובה.
עבודה מבורכת. עבודה אהובה. אהובה מתמשכת.
כמו עבודה של אמא בלהיות אמא.
כמו עבודה של אבא בלהיות אבא.
ואם קשה לי או לא כיף לי או לא נעים לי אבין את עצמי, אבין למה זה קרה,
אבין את בן הזוג, אבין למה זה קרה לו, נתקשר את זה, נדבר את זה, נפתור את זה.
ממקום ששנינו יחד עם אותה מטרה.
*****
איך לנצח את הסטטיסטיקה?
אם יש דבר שיכול להביא אותי לכדי דמעות זו המציאות העצובה בה זוגות על גבי זוגות שעומדים לפני חתונה, או אפילו כבר נישאו זה לזו – לא מפסיקים לשאול את עצמם – האם זה באמת זה?
האם נהיה יחד לנצח?
או שמא גם אנו נמצא עצמינו כחלק בלתי נפרד מהסטטיסטיקה האיומה של הגירושים?
החוסר ודאות הזו,
החוסר אונים הזה,
הבילבול,
הספקות,
סימני השאלה
הפחד והלא יודע – הם האויבים הכי הכי גדולים שלנו ושל האהבה שלנו!!!
הדבר הכמעט יחידי וההכי מרכזי שיקבע אם נהיה מהזוגות האלה שלנצח תמיד בטוב או מהזוגות האלה שמוצאים עצמם חלק מהסטטיסטיקה – הוא הידיעה הברורה שאנו כאן אחד עם השניה לנצח.
שבחרנו נכון.
שזה זה.
שלא צריך עוד לחפש בחוץ.
שיש שלמות בלב ובראש.
זו הבחירה אחד בשנייה כל יום מחדש.
זו המודעות שאשתי/אישי אינם מובנים מאליהם בכלל.
זו השקעת האנרגיה האקטיבית באהבה ולא פסיביות שרק מחכה שהכל יגמר ממש כמו נבואה שמגשימה את עצמה…
בחרתם אחד בשנייה בשלמות?
הרגשתם שלמות ובהירות מתחת לחופה ברגש בשכל ובלב?
מזל טוב!
אתם מהזוגות האלה שינצחו את הסטטיסטיקה!
למה?
כי *תבחרו* בזה!
*זה* הנשק הכי טוב שלכם לנצח אותה
ולא האם יש יותר טוב או יותר טובה מבעלי/אשתי.
בכל מערכת יחסים שהיא יהיו יתרונות,
וגם חסרונות.
בכל איש ובכל אישה יהיו יתרונות
ויהיו גם חסרונות.
רק הקב"ה לבדו מושלם.
אין אדם מושלם! לא היה וגם לא יהיה.
אם נשכיל לקחת בשתי ידיים את הטוב ש*בחרנו* לעצמנו ולהמשיך להשקיע בו ולראות בו את הטוב שהוא אכן – נהיה המאושרים באדם.
אז בפעם הבאה שתראו זוג מאוהב בני 80
תאמרו לעצמכם – הם השכילו לבחור אחד בשנייה בכל יום מחדש,
הם השכילו להשקיע בביחד ובאהבה שלהם.
זה לא שהם מיוחדים בהכרח או יחידי סגולה או בעלי תכונות כאלה ואחרות – זה פשוט שהם השקיעו וידעו והיו בטוחים בביחד שלהם לא משנה מה ולמרות כל הקשיים והאתגרים והמשברים שמביאים איתם החיים בכלל וחיי הנישואין בפרט.
ואם תשמעו על עוד זוג שעומד להצטרף לסטטיסטיקה העגומה,
בבקשה! בבקשה תבררו ותציעו להם שיש גם דרך אחרת!
שאפשר לבחור בטוב ולחזור לטוב!
שזו לא גזירת גורל כי הם "זוג דפוק" חלילה או "לא מתאים" – אלא הם פשוט צריכים לקבל כלים נכונים, לבחור אחד בשנייה מחדש. זה שווה עולם. באמת.
(אין באמור התייחסות למקרי קיצון כאלה ואחרים שבהם כמובן הדבר הנכון והטוב ביותר לזוג הוא גירושים.
התוכן מכוון לכל אותם אלפי זוגות שיכולים לנצח את הסטטיסטיקה ולא היא אותם).
ו
אם קשה אז… פועלים!
אם קשה אז… מנסים!
אם קשה אז… נלחמים!
למה ברירת המחדל בזוגיות היא שאם קשה=מפרקים, אם קשה=בורחים?!
למה בהורות, אין אף הורה אחד אוהב שכאשר קשה לו עם הילד שלו הוא בורח ממנו?
למה אין הורה אחד שאם הילד עובר קשיים ומציב אתגרים הוא לא נוטש אותו לאנחות, אלא להיפך, מוציא את הנשמה בשבילו ומנסה ככל יכולתו לתקן ולשפר ולעזור?
היינו פה קודם.
הזוגיות שלנו היא המקור.
האהבה שלנו היא זו שמלכתחילה יצרה את הילדים האלה.
צריך לתת לה את המקום שלה והכבוד שלה גם.
גם בשביל הילדים, שזו משאלתם העמוקה והגדולה ביותר,
אבל גם בשביל עצמנו. בשביל המקור שלנו.
אם נתייחס לזוגיות כמו להורות לפחות,
לאשתי/בעלי כמו לילד שלי,
אם נרגיש שאני שייך לאשתי, יש כאן שייכות,
שבעלי שייך לי, שהוא שלי ואני שלו, כמו השייכות שיש עם הילדים – אז גם אם כועסים, גם אם לא מסכימים, אם יש קשיים – עובדים על זה!!! לא זורקים את זה.
המוטיבציה לעבודה תהיה בראש ובראשונה ההתייחסות.
אם נשכיל להתייחס לשותפנו למסע החיים כאל מישהו עם שייכות, עם אמת, עם מקור הילדים האלה, כמשהו בלתי נפרד ממני – ממילא המוטיבציה להשקיע ולנסות גם שקשה תגדל פלאים.
מעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,
יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:
הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים ***רק*** אחרי ההשקעה
*רק* אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.
ואתן דוגמא:
לא דומה אהבה לתינוק בן יום
לאהבה לילד בן שנתיים
לאהבה לאותו הילד בן 10
ככל שהילד גדל,
ככל שנשקיע בו יותר – יותר נאהב אותו.
כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.
אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב שהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!
אותו רעיון גם עם בני זוג,
בהתחלה יש אהבה, יש פרפרים וחיבה והתאהבות וכו'
ואחרי שנה עוד יותר
ואחרי 10 שנים עוד יותר
ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.
אם באמת בני הזוג השכילו כל חייהם להשקיע האחד בשנייה, להשקיע בקשר שלהם – אז תוכלו לראות באמת זוגות בני 80 ממש מאוהבים עם מבט מצועף בעיניים ורכות ואהבה כה גדולים אחד לשנייה שזה פשוט ממיס את הלב!
האהבה שיש לנו עכשיו אחרי 14 שנים, הרבה יותר גדולה ועמוקה מאשר שהתחתנו או שהכרנו. זה רמה אחרת לגמרי.
כמובן שכל השנים הזוגיות צריכה להיות מתוחזקת – מושקעת – לברר קשיים ולא לטאטאם מתחת לשטיח, ליזום באופן אקטיבי גם התעוררות לאהבה וגם התעוררות לתשוקה – להשקיע להשקיע, כמו בכל דבר בעולם הזה!
***ואז*** מגלים את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי!
אז אם יש קשיים… וחושבים אולי להרים ידיים?
רגע!
רגע יקרים!!!
אין לכם מושג עוד כמה טוב תוכלו לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד שנה! עוד 10 שנים! עוד 20 שנחים!
בבקשה אל תזרקו הכל לפח!
אפשר לפתור את זה! מבטיחה לכם שאפשר! חבל חבל חבל שלא תזכו לכל הטוב הגדול שנישואין וזוגיות של 30 ו40 שנים יכולים לתת.
גם בפן הגופני,
שיא העונג גם אצל הגבר וגם אצל האישה מגיע רק אחרי התמדה והשקעה והתכווננות – ואם עוצרים באמצע כי לפעמים זה כאילו כמעט "בלתי נסבל" או חושבים שזהו זה ואין ולא יכול להיות יותר טוב – אבל מי שמתמיד וממשיך – זוכה!
מי שמאפשר לזמן לעשות את שלו, להשקעה וההתמדה לעשות את שלה – יזכה לשיאים עצומים עוד יותר, לטוב עמוק וחזק עוד יותר,
גם במיניות, גם בהורות, גם בזוגיות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל – המתמיד זוכה!
לגמרי זוכה.
*****
עמדה ששואלת למה אחרי החתונה בן הזוג השתנה, היא עמדה שאומרת ש*בן הזוג עצמו* או *בת הזוג עצמה* משתנים עם השנים,
בעוד שהרבה פעמים – *המציאות עצמה* היא היא זו שמשתנה,
ואנו פשוט שופטים אותה, את עצמנו, ואת הזוגיות שלנו באותם כלים כמו המציאות שהכרנו, בעוד האמת היא שזה ממש עושה לנו עוול הרבה פעמים, ופשוט לא פייר כלפי עצמנו.
כי איך אפשר להשוות זוג רווקים שנפגשים פעם בתדירות כזו או אחרת,
בלי ילד אחד אפילו,
בלי לחוות הריון או לידה או שינוי של הגוף פיזי ונפשי,
בלי משכנתא על הראש,
בלי חובות, אחריות, פרנסה וכו'
בלי מציאות שוחקת ושיגרה,
בלי להילחם במודע ב"מובן מאליו" הזה שהוא הנשק מספר 1 בנישואין – כי הכל חדש ומרגש ופרפרים וכו'
ובטח ובטח שלא מובן מאליו –
להיפך –
האישה הזו שכרגע יוצאת איתי – יכולה בכל רגע תיאורטית למצוא מישהו יותר טוב ויותר "שווה" ממני בכל קנה מידה,
האיש הזה שכרגע חבר שלי, יכול תיאורטית למצוא בכל רגע אישה יותר יפה/חכמה/מעניינת/מצחיקה/רגישה ממני…
אז גם אם רבים – לא רבים עד הסוף
גם אם עייפים או כועסים או עצובים – עדיין מגלים סוג מסוים של איפוק ולא מאבדים כל רסן,
גם אם קשה – מתאמצים הרבה יותר
למה?
כי הוא לא בכיס שלי.
כי היא לא בכיס שלי.
כי הוא/היא לא מובנים מאליהם.
המציאות של הנישואין –
היא שבתת מודע, ממש בלי כוונה רעה,
היא גורמת לשני בני הזוג להרגיש שזהו, עכשיו כבר "הגענו אל המנוחה והנחלה",
"הגענו אל השיא"
הכל עכשיו מובן מאליו
הוא כן בכיס שלי עכשיו.
היא כן בכיס שלי עכשיו.
כבר התחתנו. כבר יש טבעת.
אז אם רבים – זה עד הסוף.
ואם כועסים – נביע את זה עד הסוף.
ואם עייפים או אין כוח – פתאום נכעס ונהיה מתוסכלים מהשני הרבה הרבה יותר.
כי אנחנו יכולים.
הוא בכיס שלנו.
הוא מובן מאליו.
הוא נשוי לנו.
כל עוד הקשר לא ממוסד, ואין את המחויבות הזו, יותר נוח להכיל צדדים מסוימים באישיות או חוויות חיים.
ברגע שהקשר הופך לרשמי, עם הזמן זה עלול להיעשות יותר ויותר קשה.
וזאת משתי סיבות עיקריות:
- המובן מאליו, כאמור. שהקשר נהיה ממוסד, כאילו הכל כבר "בכיס הקטן", מובן מאליו, לא משקיעים כבר, לא כמו קודם שזה *לא* היה בכיב הקטן, שזה *לא* היה מובן מאליו, שתמיד היה את החשש שישב שאולי הוא/היא ילכו ממני אם אני _______ או אם אני לא _____ או ימצא יותר ב__ ממני
- כאשר הקשר ממוסד, זה כאילו אומר למוח של כל אחד ואחת מאיתנו שזה "סופי", שזהו. זה ככה לנצח. (מה שלא היה כך לפני – שתמיד כל אחד חשב איפשהו במוח שמקסימום נפרדים, או מקסימום מישהו/י אחר/ת וכן הלאה) – כאשר מתחתנים והקשר רשמי וממוסד – כבר אין למוח את המחשבה שהכל פתוח, שיש המון אופציות בכל זמן נתון, שהוא חופשי ומשוחרר לבחור בכל שניה נתונה מה שהוא רוצה, את החופש והעמדה המחשבתית שכלום לא סגור לו וסופי. כאשר הקשר ממוסד, גם אם הוא ממש טוב וגם ממש אוהבים – אין את העמדה המחשבתית הזו, והמוח יכול להגיד, אפילו בתת מודע – רגע! לא רוצה שזה יהיה סופי! סופי זה מפחיד! סגור זה מפחיד! אני רוצה עוד אפשרויות! אני רוצה חופש! אני לא רוצה להתחייב ולהיות סגור וחתום כל הזמן! (זה גם הרבה בראש של האנשים יותר בדור הזה – כי רואים סביבם כל הזמן כל הזמן זוגות שמתגרשים, גם זוגות שהיו אוהבים, וכל המדיה והתרבות בעקיפין רומזת שנישואין זה כלא ושהכל אבוד מראש וכן הלאה, אז כבר זה מחלחל להם למוח והם כבר אוטומטית מפחדים מזה וזה לפעמים עושה נבואה שמגשימה את עצמה כי היחס לנישואין במוח הוא שלישי במקום חיובי!) ואז כאילו להילחם ב"סופי" הזה ולהגיד לעצמנו במוח (בתת מודע לפעמים) שהנה זה לא סופי, אפשר ללכת, זה לא סופי! אז מסתכלים על בן הזוג בצורה שונה, פחות אוהדת ומכילה ומקבלת. פתאום החסרונות והמגרעות בבן/בת הזוג מתעצמים, שמים עליהם יותר את הדגש ואת הזכוכית מגדלת עליהם, ואת כל הדברים הטובים לוקחים כמובן מאליו, (בדיוק הפוך ממה שהיה קודם). ואז יש יותר מריבות, ויותר פרצופים, ויותר עלבונות, והתרמיל של העלבונות והכעסים נהיה גדול יותר ויותר ככל שהזמן עובר, ואם לא מטפלים בזה מהר, ואם לא מקבלים כלים ומודעות לדעת שזה חלק אינטגרלי ממערכת הנישואים, וזו פשוט רק משוכה שצריך לעבור עם הרבה מודעות, השקעה, עבודה וכלים נכונים – אז היחסים מדרדרים לאט לאט, ואז ככל שהזמן עובר יש יותר מטענים שהצטברו ונהיה יותר קשה (אפשרי אבל יותר קשה…).
לדעת שזה קורה, וזה קורה לכולם. וזה בסדר גמור. וזה חלק מובנה במערכת.
אבל התשובה המעודדת והנחוצה כ"כ היא שזה פתיר! שעוברים את זה!
שאז הקשר ואהבה רק מתעמקים!
נהיים קרובים יותר, עמוקים יותר, אוהבים יותר!
מרוויחים את העומק הזה באהבה רק מהעבודה הקשה הזו וההתגברות על המשברים! לא לוותר על זה! לא לברוח באמצע! לא להישבר, לעבוד על זה! עם המון אהבה, הקשבה והכלה – לעבוד על זה! והכל יהיה מדהים! מובטח!
ואת המובן מאליו הזה – שהוא הנשק מספר 1 לנישואין – צריך להרוג!
כבר שהוא קטן צריך לחסל אותו,
להילחם בו
צריך להפוך את היחסים מאהבה רומנטית – שמאוד קלה בהתחלה אצל כולם, ובכל תחילתו של קשר חדש מעצם היותו חדש ומרגש ומסעיר וכו' וכו' –
לאהבה מודעת.
לאהבה עמוקה, נכונה, אמיתית, מבוססת, מלאה בעומק.
אהבה שיש בה גם התרגשות אבל גם הרבה מודעת –
אהבה שיוזמים אותה, שעובדים אותה, שיוצרים אותה,
אהבה אקטיבית, שהיא ממש יצירה.
שמשקים אותה, שמשקיעים בה – שביחד ממש מעמיקים אותה ומגדילים אותה *במודע*.
ויש הרבה הרבה מאוד דרכים לעשות זאת.
הדרך אולי הראשונה ואולי הכי חשובה היא הזכוכית המגדלת.
לדמיין ממש שיש לנו ביד זכוכית מגדלת דמיונית –
וכל משהו טוב, תכונה טובה, מאמץ או השתדלות שאשתי/בעלי עושים – להגדיל אותם בעיני עצמנו! ולהגדיל אותם בעיני בן/בת הזוג!
לראות את זה
להעריך את זה
להודות על זה.
כי מה אנחנו עושים?
לגמרי הפוך.
שוב, לא מכוונה רעה חלילה – אלא פשוט שככה אנחנו מחווטים.
אנחנו רגילים להיתפס לרע, לחסר, במקום לראות את הטוב.
אנחנו רגילים להעצים כל תכונה רעה או נפילה או התנהגות רעה של בעלי/אשתי,
להפוך את זה לחזות הכל,
לחשוב שאם בעלי או אשתי התנהגו כך או כך זה אומר ***שהם*** דפוקים,
שמשהו *בהם*, *באישיות* שלהם לא בסדר,
בעוד שכאשר *אנחנו* טועים, או *אנחנו* לפעמים כועסים/עייפים/עצובים/מתוסכלים ונאמר צועקים או מתנהגים התנהגות אחרת שהיא לא אידיאלית – אנחנו נוטים הרבה יותר לסלוח לעצמנו,
לפרש זאת כ*התנהגות שלהו שנובעת מהמציאות הקשה* ולא לאישיות שלנו שחלילה דפוקה ביסודה.
ומה שצריך לעשות זה *במודע* לעשות זאת גם כלפי בן הזוג!
במודע אם הוא מתנהג לא משהו – לומר לעצמנו בראש –
אה, זה בטח בגלל שהוא עייף ממש עכשיו
או טרוד
או לחוץ
או מתוסכל
או כואב לו
או קשה לו
בדיוק כמו שאנחנו אומרים על עצמנו אם טעינו!!!
זה לא שהאישיות שלו דפוקה!
כמו שזה לא שהאישיות שלנו דפוקה אם מעדנו פעם…
בנוסף,
חשוב מאוד מאוד גם להגדיל את הטוב *שכן* נמצא וקיים בבן הזוג,
להגדיל כל תכונה ועשייה טובה שלו במודע -*ולא* לקחת כמובן מאליו!
כי מה שעוד אנחנו עושים בטעות – זה את כל הטוב שהשני/ה עושים – אנחנו פשוט לוקחים כמובן מאליו
ואת כל הרע – מעצימים ומגדילים!
אז היא שטפה כלים? נו אז מה, ברור שתשטוף…
אז הוא קילח את הקטן וקם בלילה? נו אז מה? זה מובן מאליו, הוא אבא לא תורם זרע…
אז היא הכינה ארוחת ערב? מי ישמע… בואו נשתחווה למלכה…
אז הוא נתן לי להשלים שעת שינה והיה עם הילדים בשבת בצהריים? ממש כל הכבוד בוא נביא לו מדליה, ברור שהוא צריך לעשות את זה!
ועוד ועוד אינסוף דוגמאות.
אז לא!!!
זה לא מובן מאליו!
היא שטפה כלים!
והוא קם לתינוק ונתן לי לישון!
והיא הכינה אוכל בשבילי ולמעני גם כשהייתה גמורה מהעבודה ומהיום שלה!
והוא איפשר לי לצבור כוחות אפילו שגם היה מת לשעת שינה ובכל זאת איפשר לי!
זה ל א מובן מאליו!
אז להעריך את זה
לומר תודה על זה
לראות את זה! קודם כל לראות את זה.
להגדיל את זה.
ואת הרע?
להקטין.
פרופורציות.
אז היא צעקה. אז הוא אמר. אז היא שכחה. אז הוא לא התאמץ מספיק.
בסדר. כולנו בני אדם. אז היה לה קשה. אז היה לו מעייף. אז היא לחוצה מאלף דברים על הראש שלה. אז הוא מתוסכל וקשה לו המצב החדש
וכו' וכו'.
אז בהחלט,
גם בן זוג אידיאלי ומושלם
וגם בת זוג אידיאלית ומושלמת
שענו על כל הציפיות שלנו לפני החתונה –
זה עדיין
*לפני* החתונה!
הם עדיין לא היו במציאות בה הם יחד 24/7
עדיין לא היו במציאות של נישואין ומחויבות
עדיין לא היו במציאות של מובן מאליו שצריך להילחם בו
עדיין לא היו במציאות של הורות וילדים על כל אינסוף האתגרים שזה מביא עימו
עדיין לא היו בחוב של משכנתא או עול כלכלי מטורף על הצוואר יום יום שעה שעה
אז זה לא בר השוואה בכלל!
התכונות האלה שלהם,
אלה שהתאהבנו בהן,
אלה שראינו ומצאו חן בעינינו
אלא שקירבו בינינו – הן כולן עדיין שם!
רק שלפעמים מכסה אותם שמיכה ענקית של קושי של מציאות של חיי היום יום שלא היו בעבר!
אם רק נזיז את השמיכה הזו – נראה אותם זוהרים במלוא הדרם ויופים!
וזו לגמרי עבודה שבכוחנו, של כל אחד וכל אחת מאיתנו לעשות!
וזו העבודה הכי משתלמת ומתוקה שיכולה להיות!
אז אם התאהבנו בבן זוג כריזמתי וסוחף
ועכשיו אנחנו מתבאסות שהוא כריזמטי וסוחף גם נשים בעבודה – זו אותה תכונה שלו. הוא לא השתנה.
אז נבדוק למה זה מפריע לנו עכשיו?
אם זה יושב למשל על המקום של חוסר ביטחון עצמי או חוסר אמון או חוסר ביטחון בקשר – נעבוד על הנקודה הזו לעומק והכל יסתדר.
אז אם התאהבנו באישה מעניינת, דברנית שלא משעמם איתה לרגע
ועכשיו היא חופרת לנו את המוח בלי הפסקה ורוצה כל רגע "שיחה" ו"לדבר על הדברים וללבן אותם" – היא לא השתנתה. היא אותה אחת.
זו המציאות שהשתנתה שעכשיו אולי אין פנאי כמו בעבר, או פניות הנפש, או אולי יש משקעים וחשש שלנו שב"שיחה" הזו אנו נצא הרעים
ושוב – לעבוד על הנקודה הזו ספציפית והכל יסתדר!
אז אם התאהבנו באיש העולם הגדול שהכל מעניין אותו והוא תמיד נודד ומחפש הרפתקאות
ועכשיו אנחנו מתבאסות שהוא יוצא הרבה מהבית וכל פעם מחפש לו הרפתקה חדשה וצריך אותו עם הילדים והוא פחות – שוב, זה אותו הוא. רק המציאות שונה.
שוב, להבין על מה זה יושב ומה *בדיוק* מפריע ובזה לטפל.
ואם התאהבנו באישה חמה ואוהבת ופתאום אנחנו מגלים את הצד השני של זה – שהיא גם ממש כעסנית ויודעת לצעוק בלי עין הרע וזה מבאס אותנו טילים כי מה הקשר בין היצור הצורח הזה להבין האישה החמה איתה התחתנתי?!
אז נבין ששוב – זו אותה היא. אותה תכונה של הנפש שאם יכולה לאהוב עד הסוף ולהיות חמה עד הסוף – גם בכעס זה יכול להיות עד הסוף כי היא אולי יותר רגישה או יותר אכפת לה מדברים וכו' – זו אותה תכונה בשתי הקצוות שלה.
וצריך לבדוק *למה* היא צועקת, מה מפריע לה, מה קשה לה, מה הביא אותה לזה – ולטפל בזה.
תמיד צריך להגיע לשורש
להבין אותו
לקרוא לו בשם
ללמוד אותו, למה הגיע, ממה נבע, מה גרם לו לצמוח וכו' וכו'
ואז לטפל בו.
כי הרבה פעמים אומרים שדווקא תכונות שאהבנו ובהן התאהבנו בבן/בת הזוג לפני החתונה – הן הן התכונות שהכי יוציאו אותנו מדעתנו אחרי הנישואים.
ואחרי שמבינים את המהות של זה, את המובן מאליו הזה, את הקצוות של אותה תכונה,
– אז מבינים שכל מה שצריך זה להבין שהמציאות השתנתה,
ולהתאים את עצמנו ואת הזוגיות שלנו לזוגיות,
לראות שעדיין קיים כל הטוב הזה במי שמולי שבו התאהבתי,
להעצים את זה, לראות את זה, להגדיל את זה,
ובמה שקשה – לברר לעומק – ולטפל.
לא לטאטא אלא לברר, לזהות – ולטפל. וכמה שיותר מוקדם יותר טוב בלי לצבור מטענים עצומים.
(וגם אם צברנו – זה עדיין לגמרי אפשרי!)
*****
אם לא היינו חווים את כל הקשיים, המשברים והרע שעברנו – לא היינו באותו מקום של *טוב* ביננו כרגע.
כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,
לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.
וזה נכון לכל תחום בחיים – אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים – לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפצח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.
אם כך,
אחרי שהבנו את ההבנה בשורשית והכה חשובה שאומרת שה*מציאות של הנישואין* עצמה היא שגורמת לאנשים להרגיש לפעמים שבני זוגם הם מובנים מאליהם והכל מובן מאליו – המסגרת הזאת עצמה והמציאות הזו עצמה היא היא זו שיכולה לגרום חלילה לפזילות אם יש משהו לא טוב בקשר, או אם יש הרבה טוב, אבל אין את העבודה הפנימית הזו על ההבנה שהנישואין האלה בעצם ממש *לא* מובנים מאליהם, וממש יקרים יום יום גם אחרי 20 שנים יחד.
ההבנה הזו היא לא פחות מקריטית,
כי במקרה שאישה/גבר הגיעו כבר למצב כזה, או עלולים להגיע למצב כזה –
אם יחשבו שנייה שגם עם אותו גבר נאה וכריזמטי וחדש שהרגע הגיח למשרד – גם אם יהיו איתו, ויחוו אהבה וטוב ופרפרים וכו' וכו' – ובסופו של דבר נגיד שאפילו יתגרשו ויתחתו איתו –
מה הם עשו בעצם?
החליפו גבר אחד באחר.
ומה יקרה עכשיו?
גם עם הגבר הזה – השני יקרה בדיוק אבל בדיוק אותו דבר –
שוב שגרה
שוב הרגשה של מובן מאליו
שוב הרגל
ואז יגיע גבר שלישי נאה יותר וכריזמטי יותר – ואז שוב אותו סיפור
ואז גם איתו
אחרי שלוש שנים
ועוד ילדים
ועוד 3 שנים –
שוב אותו דבר
ועוד גבר ועוד גבר ואין לדבר סוף!
כל האובר-ציפיות שאנו מלבישים על בן זוגנו,
כאילו הוא אמור לענות על כל שאיפותינו בחיים,
כאילו הוא יכול להיות מושלם,
כאילו הוא יכול להיות אנחנו עצמנו רק בגרסה הגברית
לאהוב כל מה שאנחנו אוהבת
להיות טוב בכל מה שאנחנו טובות
ואם אפשר גם שיהיה בנוסף מכיל ומחבק ונחמד ואוהב וגבר ומושך ו.. ו… ו.. ו…
הלו!!!
רגע!!!
זה בן אדם!
לא מלאך
לא מושלם
זה בנאדם.
הוא לא יכול להיות גם וגם וגם והכל.
הורגלנו שזה עובד ככה.
ראינו כל ילדותנו וכל סרטי דיסני שהכל ככה.
שהכל מושלם
שהאביר על הסוס הלבן ומושלם בהכל
שבן הזוג אמור לענות על כל רשימת המכולת ולהיות מקסים ונהדר תמיד בלי טיפת אנושיות או רגעי שבירה,
אבל הורגלנו לא נכון.
זו לא המציאות.
גם אנחנו לא מושלמות.
גם אנחנו רחוקות מלהיות נסיכות דיסני
גם אנחנו אנושיות
גם אנחנו כועסות, עייפות, עצבניות, עצובות
גם אנחנו עם הפאקים שלנו…
כמו שאנחנו "סולחות ומעבירות" לעצמנו –
כך כדאי שנעשה עבור בן הזוג.
יש לו את הטוב שלו.
כמו שלך יש את הטוב שלך.
ויש לו את החולשות שלו
כמו שלך יש את החולשות שלך.
השוואות לא יעזרו,
הן גם לא מציאותיות כלל.
וכל גבר אחר, גם אם היה הכי משכיל ומדבר ומעניין – היו לו את החסרונות *שלו*
ועם אותו צד של המטבע הזה – היה גם את הצד השני.
אולי הוא היה כעסן? אולי לא מכיל? אולי לא מכבד? אולי עקשן כפרד ולא זז מילימטר מעמדנו החכמה והנאורה?
ואולי ואולי ואולי.
אין לדבר סוף. באמת.
לכן שכל אחד יחשוב עם עצמו טוב טוב –
הרי התחתנתי עם בעלי כי *הוא* זה שהיה נאה בעיני, וכריזמטי, ואהוב, וכל התכונות שאהבתי בו
ו*הוא* זה שעשה לי טוב ופרפרים וכל זה –
אז איתו התחתנתי.
ויש לי עכשיו שתי אפשרויות:
או לשמר ולחזק ולהרים למעלה את הקשר המיוחד הזה שיש בין שנינו, בלי שום רבע פזילה החוצה, ועבודה ואנרגיה שמושקעת ומושקעת רק בבית פנימה –
או להפסיד אותו ואת מה שיש לנו ולהיות בלופ אינסופי של חיפוש של עוד גבר כריזמטי ועוד אחד ועוד אחד ולעולם אין לדבר סוף, רק כאב לב ותחושת החמצה גדולה, כי עם אף אחד לא יהיה ניתן להגיע לשלמות,
לשחרור,
להרגשה שהנה הגעתי אל הבית שלי,
של שייכות וייחודיות,
של בנייה של מערכת נישואין של שנים רבות ולנצח שרק שעוברים עוד דברים ומנצחים עוד משברים ומתעמקים – רק בה אפשר לחוות אהבה מסוימת ושלמה שאי אפשר לחוות עם קשרים יותר קצרים (אפילו של שנים. לא דומה אהבה של 40 שנים לאהבה של 20 שנים).
אז את כל זה מפסידים.
החידוש הגדול הנוסף הוא שזה לא משנה כ"כ אם בעלי הוא יוסי או דני
או אשתי היא רינה או דינה –
מה שיעשה את העובדה שנצליח ונישאר יחד *בטוב* – היא העבודה *שלנו* בלבד!
היא הבחירה שלנו אחד בשני/ה כל יום מחדש בלבד!
היא היכולת שלנו *במודע* להשקיע,
במודע לאהוב,
במודע להעניק ולתת,
במודע לא לקחת את בן/בת הזוג כמובנים מאליהם –
בכוחנו לגמרי לגמרי לעשות את חיי הנישואין שלנו מאושרים.
--------------------------
ב"הצלחה רבה יקרה בכל,
שיהיה חג שמח ומלא בקירבה, הבנה, אהבה ואור 
קשה לי..אורח12345
אני יודע שזה נושא נדוש פה, ושמידי פעם עולה פה שרשור דומה.
אבל כל אחד ומקומו.
היצר, אח, היצר הזה.
העיניים רואות, הלב חומד.
אם הייתי רק אני לעצמי, מילא. זה קרה, המון.
הבעיה היא שאני איש משפחה, והלב חומד אחרות.
ברכבת, בעבודה, ברשת, בחיים.
אני מוסח ומוסת, מתפתה לדמיין, לחוש בעיני רוחי את הפורקן, את ההדדיות, המדומה או שלא מדומה, את האינטימיות האישית הזאת, איתה ואיתה ואיתה.
ולזה יש להוסיף קושי מיני מסוים בבית.
זה כף קלע.
אם פעם השתדלתי להיאבק, היום אני אדיש לחלוטין למאבק.
כן, אני נוהה אחרי ההדוניזם, הסיפוק העצמי, העיקר להגיע לאיזון, אנטרופיה, שלווה, מנוחה.
התעייפתי מלהיאבק בזה.
זהו, אין כאן קטע.
עייפתי
אבל כל אחד ומקומו.
היצר, אח, היצר הזה.
העיניים רואות, הלב חומד.
אם הייתי רק אני לעצמי, מילא. זה קרה, המון.
הבעיה היא שאני איש משפחה, והלב חומד אחרות.
ברכבת, בעבודה, ברשת, בחיים.
אני מוסח ומוסת, מתפתה לדמיין, לחוש בעיני רוחי את הפורקן, את ההדדיות, המדומה או שלא מדומה, את האינטימיות האישית הזאת, איתה ואיתה ואיתה.
ולזה יש להוסיף קושי מיני מסוים בבית.
זה כף קלע.
אם פעם השתדלתי להיאבק, היום אני אדיש לחלוטין למאבק.
כן, אני נוהה אחרי ההדוניזם, הסיפוק העצמי, העיקר להגיע לאיזון, אנטרופיה, שלווה, מנוחה.
התעייפתי מלהיאבק בזה.
זהו, אין כאן קטע.
עייפתי
זה נשמע ברמה שמצריכה טיפולנגמרו לי השמות
כדוגמת טיפול בהתמכרויות למין, חפש SA
כשאתה כותב "איתה ואיתה ואיתה", כאילו אין אף פעם שובע, וכל שאר הדברים שכתבת - חשוב לבדוק שאין כאן התמכרות, ואם כן - לטפל בכך רק אצל אנשי מקצוע מוסמכים (פסיכולוגים קליניים לדוגמא, וטיפול להתמכרויות כפי שהצעתי לעיל).
אם היה מדובר ברמה "סבירה" ופחותה בהרבה מכך - אז כן, יש הרבה עצות ומה ואיך לעשות,
גם בבחינת "סור מרע"
וגם בבחינת "עשה טוב" - וההתמקדות בבית פנימה ובאשתך.
ז"א גם אם יש קושי מסוים - להתמקד פנימה במה כן אפשר לעשות ובמה כן ניתן לשפר ולטפל ולא לפזול החוצה כי טוב זה לא יתן לאף אחד.
הנאה רגעית, אולי, אך לאחריה הרבה הרבה עצב, כאב, וחור שחור. לך ולכל המעורבים בעניין, כולל ילדים תמימים שלא חטאו בדבר (שלך, של אותה אחת ואחת ואחת וכן הלאה), וכמובן אשתך היקרה שכרתת איתה ורק איתה ברית אמונים נצחית...
אז התגבר,
היה לגבר,
קח עצמך בידיים
ופנה לעזרה מקצועית מתאימה
הצלחה רבה וכל הישועות.
--------------------------------
ומוסיפה מאמר (ארוך) שכתבתי באם מדובר במקרה "רק" של הילדקות שטחית / מחשבות זרות מדי פעם בחיי הנישואים ואיך מתמודדים איתם (שוב, אין המאמור מדבר כלל וכלל על מצב קיצוני או קשה או של התמכרות וכאלה, אלא על מצב בו יש לאיש/ה נשואים מחשבות על מישהו/י אחר/ת מדי פעם וזה הכל...)
הנה הדברים:
מה עושים במצב של הידלקות/פרפרים/רגש/מחשבות על אדם אחר בנישואים –
* נכתב בלשון זכר, אך כמובן שמופנה לשני המינים*
תקציר:
זה לגמרי אנושי ויכול לקרות. לא להיבהל בכלל.
רגש זה לגמרי דבר שיכול להעלות/להופיע וגם ללכת, אם לא "מאכילים" אותו או נותנים לו במה - הוא יכול גם לדעוך כלעומת שבא.
אותו רגש יכול להזכיר גם נוסטלגיה, געגוע לימים כיפיים בלי אחריות, עול, ילדים, עומס וכו', יכול להזכיר תקופה של "חופש"/"שיחרור" ואיך אתה עצמך רווק ורענן ולאו דווקא שאותה אישה היא היא חזות הכל, אלא גם כל מה שהיא מייצגת וכל התקופה ההיא והזיכרון וכו'.
בנוסף, לומר לעצמך: הייתה סיבה שאתה ואשתך דווקא עמדתם תחת החופה ולא אותה אישה. זו הייתה הבחירה שלכם ומה' אישה לאיש.
שזה לא יערער לך אפילו בקצת את הנישואין שלך ואת כל הטוב והקשר שיש לך ולאשתך היקרה.
להתעלם. לא לייחס חשיבות. להמשיך הלאה. ולהמשיך את כל הטוב שיש בין אשתך לבינך ולהעמיק את כל הטוב הזה בכל המובנים ביניכם.
והכל בסדר! לאט לאט אם תשקיע את כל האנרגיה שלך בביתך פנימה גם הרגש הזה ידעך לו והאהבה בינך לבין אשתך תעלה
ועכשיו באריכות -
אני חושבת שדבר ראשון שצריך לעשות אם יכול להתחיל להיות מצב כזה -
כמובן אחרי שמנסים ככל יכולתנו ***שזה לא יקרה*** כולל הכל:
לעשות חסימות
הגנות
סביבה בטוחה גם בעבודה
לא ליצור יחוד
לא ליצור שחנשי"ם
לא ליצור יחס אישי גדול מדי
לא להביט הרבה
לא "להכניס את עצמנו בכוח" לזה (לפעמים היצר אוהב מאוד לעשות רומנטיזציה לכל מיני "פנטזיות בפוטנציה" למיניהן, אז להילחם בו בחזרה!)
להפסיק כבר מההתחלה, כשזה קטן, ואפילו עוד לא התחיל - כי אם נכנסים לזה זה יכול לשאוב מאוד והדרך החוצה *הרבה* יותר קשה
וכן הלאה(
אז אחרי שעשינו את כל זה
ואם חלילה זה בכל זאת קרה -
לומר לעצמנו שקודם כל כל עוד זה בגדר מחשבה שאנחנו נלחמים בה - זה עוד בסדר, ויכול לקרות כי אנחנו אנושיים!
אם זה חלילה עובר למחשבה שאנחנו אפילו לא מתאמצים להילחם בה
וחלילה למחשבה שאנחנו אפילו מעצימים אותה ונהנים מזה
וחלילה למעשים
כאן אנחנו כבר בבעיה.
אבל אם זה נשאר ברמה הראשונה - להבין שלאנשים אנושיים זה יכול לקרות!
אז הם יגדרו ויעשו הכל כדי שזה לא יקרה!
ואם קרה לא יחשבו ש:"הנה! עלתה מחשבה!
זהו
סוף העולם הגיע ובטוח נתגרש ונהיה עם ההוא/ההיא"
ממש ממש לא!
אז עלתה מחשבה, אז מה?!
להזיז אותה. ולהעביר את ה"דיסק" בראש לדיסק של אהבה בינך לבין אשתך
לדיסק של החתונה שלכם
לדיסק של כל הרגעים המאושרים שלכם יחד
ולחזור הביתה ולהעמיק גם בפועל את הקשר עם אשתך
במחשבה
בדיבור
במעשה
בתיכנון
באנרגיה
בזמן
בכסף
בכיף
בהכל!
ובכל המישורים והתחומים - רגשי, נפשי, גופני, נשמתי, הכל!
לא לחשוב שמחשבה כמחשבה היא חזות הכל - כי זה שקר.
ושקר מתוחכם שיצר הרע יכול לעשות ממנו ממש מטעמים!
עכשיו אני רוצה להתייחס לנקודת הבלעדיות בנישואין – כיוון שזו נקודה מהותית וחשובה מאוד שיכולה לקרות *לכל* איש באשר הוא במהלך חייו, ו*לכל* אישה באשר היא במהלך חייה.
מה זו בעצם הנקודה הזו שיכולה לקרות לכל אחד?
אם ניתן לה שם הוא יהיה "הידלקות על מישהי/ו אחר" תוך כדי שאנחנו נשואים לבן/בת הזוג שלנו.
איך מתייחסים ל"הידלקות/התאהבות/פרפרים/רגשות" כאלה ואחרים שמוצאים אותנו בחיים שלנו?
קודם כל מנסים להבין *את השורש* של הדברים, וכדי להבין את זה צריך לעשות דרך עמוקה ומקיפה.
ראשית, להבין שאותם *הרגשות* כשמם כן הם – רגש.
ורגש בא ורגש הולך.
אם אנחנו *בראשנו* ניתן לרגש הזה מקום של כבוד, מקום של "ואו! הנה! אני מרגיש אליה משהו! אני מרגישה אליו משהו! אז זהו!!! אז *זו* האמת! אז יאללה כל החיים אני חי/ה בשקר ובעלי/אשתי הם בכלל לא הנכונים לי אלא אותו "וואו" שעכשיו פגשתי...
ו”יאללה בלאגן” אני אתגרש ואהיה עם ה"וואו" הזה כי עובדה! עובדה שאני מרגיש/ה אליו/ה בעוצמות כאלה!"
אז קודם כל לנשום.
להבין שזה רגש. זה בסך הכל רגש. שעולה.
לא לכל מחשבה שלנו, לא לכל הרגשה שלנו, צריך לתת כל כך כל כך הרבה פרשנויות, כוח, ולחשוב בראשנו שאם המחשבה הזו עלתה, או אם הרגש הזה עלה – סימן שזו האמת וסימן שאנחנו צריכים באמת להתנהל על פי אותה "אמת".
ממש ממש לא!!!
עצם זה שאדם או אישה נבהלים מהמחשבה שיכולה לצוץ להם פתאום (וכאמור, היא יכולה לצוץ *לכל איש או אישה באשר הם*!)
או נבהלים מעוצמה של רגש/משיכה שהם פתאום מרגישים למישהו אחר – רק זה עצמו יכול להיות הרה אסון!
כי בתרבות המערב חונכנו "לך אחרי הלב שלך"
"לכי אחרי הלב שלך"
"רק הוא צודק.
אני ואני ואני במרכז.
לך אחרי התאוות שלך והחלום שלך ותגשים את עצמך ותממשי את עצמך וכו' וכו' וכו'"
ומה אנחנו מבינים מכל המסרים האלה שמחלחלים וחילחלו לנו כל כך עמוק לתת מודע ואפילו למודע?
אנחנו מבינים ש: "אוקיי. אז גם אם אתחתן ואמצא מישהו/י יותר מבעלי/אשתי – אני צריך/ה ללכת אחרי הלב! שלא אשקר לעצמי!"
ואז כל מחשבה או רגש,
ששוב מאוד נורמליים ויכולים לקרות לכולנו כי אנחנו בני אדם!
מבהילים אותנו וגורמים לנו לחשוב שזו האמת ואין בלתה ואז אנו צריכים ללכת אחרי האמת הזו...
וזה מקום מאוד מסוכן!
צריך לשים את הרגש/המחשבה הזו במקום שלהם.
הם בסך הכל רגש או מחשבה שיכולים לעלות,
אוקיי, אנחנו אנשים, לפעמים נוכל לפגוש בחיינו מישהו מעניין/יפה/יפייפיה/מסקרנת/אמפתית/גבר גבר – ואז יעלו לנו פרפרים וכו' – אז נביט רגע בתחושות שעולות לנו.
נחשוב עם עצמנו מה זה מעלה בנו? ולמה?
והאם חסר לנו משהו בחיינו?
עם עצמנו?
עם בן זוגנו?
אם כן – מזל טוב! אפשר לעבוד על *זה* בדיוק ולמלא את החוסר *הזה בדיוק* בטוב, בקדושה, בטהרה, בנאמנות
ואם זה לא ממלא שום חסר אלא רק "מגניב" ו"הידלקות" – אז לומר "אוקיי. שמעתי. הבנתי. אני בן אדם וזה יכול לקרות – והלאה. להתנתק מזה.
להתרחק מזה.
רחוק מהעין רחוק מהלב.
פשוט לא להשקיע בזה אפילו שנייה!
להתרחק מזה!
ולהשקיע בבית פנימה את כל כולנו!
להשקיע בבית פנימה את המחשבה, המאמץ, הכסף, העזרה, הטיולים בפארקים, הקניות, המתנות, ההתכתבויות, הפגישות ה-הכל!
נקודת האור שיש כאן היא - שיש בהחלט דרך לצאת מהמחשבות הללו
הדרך הזו יכולה להיות לפעמים לא הכי קלה - אבל היא קיימת.
ואם הולכים בה - יכול להיות לה סוף, או בעצם התחלה מאוד מאוד מתוקה לנישואין שלך ושל אשתך, בית אוהב, שמח ומחובר,
זוגיות ונישואין מאושרים וקרובים מאי פעם.
עוד נקודת אור מאוד גדולה - היא שהדרך הזו תלויה בעיקר בעיקר *בך*.
יש *בך* את הכוח לעצב את מציאות חייך.
בידיך להפוך את חייך וחי כל הקרובים והאהובים שלך לאומללים חלילה,
ובידיך להפוך את חייך וחיי כל הקרובים והאהובים שלך למאושרים.
הדבר הראשון שאתה צריך לעשות - זה לרצות.
אם יש בך את הרצון לתקן,
את הרצון שיהיה טוב, אבל טוב אמיתי, לא בכאילו,
טוב נצחי, ולא רק לרגע ואחריו באים יסורי מצפון -
אז אתה תצליח!
אחרי הרצון, וכדי להצליח אתה צריך לעבור כמה שלבים,
העיקריים שבהם הם
א. מודעות
מודעות לעצמך,
מודעות לחיי הנישואין שלך,
מודעות לחסרים אצלך בנפש, לצרכים לא ממומשים שלך,
מודעות למה הם בכלל חיי נישואין,
מודעות למי היא בכלל *אשתך*
מודעות למה זה בכלל חוסר נאמנות/חוסר בלעדיות (בגוף, מחשבה, דיבור או מעשה), מדוע היא קורית
מודעות לאיך אפשר לצאת ממצב שכזה
ומודעות כללית ועמוקה של החיים ונפש האדם בכלל ושלך בפרט.
ב. כלים ומיומנות איך להצליח את זה "בתכל'ס" - בפועל.
ג. ליווי וידיעה שזה *תהליך* וכשמו כן הוא - תהליך.
צריך לאזור את כל הכוחות ואת כל הרצון והסבלנות וההתמדה כדי שזה יצליח.
לדעת מראש שזה לא הולך להיות קל - אבל כל דבר טוב בחיים האלה מקבלים אחרי עבודה קשה, וזה שווה את זה, שווה כל שנייה של מאמץ!
כמו הריון שכואב ומתיש לאישה שנמשך 9 חודשים, ואז לידה קשה וכואבת, ואז גידול ילדים סיזיפי,
בלי לישון בלילה, שהגוף מפורק, ועוד אלף ואחת התמודדויות עם כל ילד - אבל איזה אושר זה ילד!
ואיזה עולם ומלואו זה ילד!
כך גם כאן,
אחרי שתעשה עבודה פנימית אמיתית עם עצמך - תוכל להגיע לאושר שאי אפשר לכמת אותו במילים עם אשתך ועם כל המשפחה שלך!
אתה גם בונה את עצמך
גם בונה את אשתך
גם בונה את ילדיך
גם בונה את העתיד של כולכם
ואת העתיד של הצאצאים והנכדים וכו' וכו'.
אנסה לגעת בכל אחת מהנקודות ולנסות לתת לך לפחות קצה חוט שלך עזרה ראשונית:
1. הרצון.
הדבר העיקרי כאמור שצריך להיות לך זה הרצון להפסיק.
הרצון לתקן.
הייתי מנסה לעשות תרגיל מחשבתי, שבו ממש תחשוב עם עצמך
איזה אדם אני בוחר להיות?
אילו ערכים חשובים לי בחיים?
אילו ערכים הייתי רוצה להעביר לילדיי?
האם אני נוהג על פי סולם האמונות והערכים שאני מאמין בו?
2. אחרי בירור הרצון באה המודעות לכל הדברים.
מודעות לעצמך -
מה נותן לך הקשר האסור?
מה אולי חסר לך בחיי הנישואין שלך?
מה אולי חסר בך ובעצמך?
איך החיים בכלליות אצלך? עבודה, דימוי עצמי, זוגיות, הורות, רגשות?
מתי התחיל השינוי? מה היה הטריגר לשינוי?
אילו צרכים שלך אתה מרגיש שלא ממומשים?
מה יש בקשר האסור שנותן לך סיפוק? מה בדיוק יש שם?
אחרי שתבין עם עצמך את כל אלה,
תוכל יותר להבין את המקום בנפש שאתה פועל ממנו - וממילא יהיה קל יותר לעבוד על המקום הזה בדיוק.
אם לצורך הדוגמא, הרגשת שלא מספיק מכילים או מבינים אותך בזוגיות - ואתה מוצא אוזן קשבת והכלה אצל אותה אישה -
אתה צריך להגיע למצב שבו אתה מכניס את ההכלה וההבנה לתוך ביתך פנימה - עם אשתך שלך.
וזה לגמרי לגמרי אפשרי!
או אם לצורך הדוגמא היה חסר לך ריגוש ו"פרפרים" בנישואין שלך - ומצאת את הריגוש, הסוחף הזה, החדש הזה אצל אותה אישה - תוכל לעבוד גם על הנקודה הזו ולפתח אותה עוד ועוד גם בתוך חיי הנישואין שלך ועם אשתך היקרה *בטוב*
ושוב - זה לגמרי לגמרי אפשרי! גם אחרי 30 שנות נישואין!
מודעות למה הם בכלל חיי נישואין- הנישואין מעצם הווייתם מספקים לכל אדם התמודדויות ומורכבויות אינספור.
זה לא שלך זה קרה כי משהו בך ובאשתך דפוק חלילה,
זה פשוט שעצם המהות של נישואין - היא שהם לצד כל הטוב שמביאים - מביאים עמם גם שחיקה, עייפות, עומס ועוד הרבה דברים.
אם מבינים את זה - ומשכילים להתמודד עם זה בחוכמה - להמשיך ולהשקיע כל יום מחדש אחד בשנייה,
להמשיך לראות כל יום מחדש אחד את השנייה כלא מובנים מאליהם, משקיעים את הזמן, הכסף, הכוחות, האנרגיה והמאמת אחד בשני,
נתינה ועוד נתינה - זה מייצר אהבה וקירבה.
אהבה היא אקטיבית לגמרי. לא פסיבית.
וכמו כל דבר בטבע שצריך אנרגיה כדי להתקיים, ומשלא מקבל את האנרגיה הוא מת (אפילו צמח, אוטו, הכל!) - כך גם האהבה.
נתינה מולידה אהבה, השקעה מולידה אהבה,
תשקיע את הזמן שלך
את המחשבות שלך
את התיכנונים לכיף שלך
את הכסף והכוח שלך
באשתך!
תוסיפו עומק לחיי הנישואין - תעמיקו את מה שכבר קיים
ובד בבד תוסיפו ריגושים וחידושים לחיי הנישואין בטוב, בקדושה ובטהרה
תשתף את אשתך בעולם הפנימי שלך,
בהצלחות שלך, בכשלונות שלך,
בשמחות שלך, ברגעי השבר שלך
ותשמע את העולם הפנימי של אשתך - מה מרגיע אותה, מה מעציב אותה, מה כואב לה, מה משמח אותה
תכיר אותה עד הסוף,
בעומקים ורבדים שאפילו לא חלמת שקיימים!
תכיר אותה כך בגוף, בנפש, ברגש - והיא אותך כנ"ל.
ואז אתה תראה עד כמה תאהב את אשתך!
מודעות למה זו בכלל בגידה וחוסר נאמנות (בגוף, מחשבה, דיבור או מעשה), מדוע היא קורית -
בד"כ בגידה או חוסר נאמנות על כל צורותיה ודרכי ביטואיה מגיעה מחוסר שיש לאדם.
זה יכול להיות חוסר בזוגיות, או אפילו עם עצמו ודימוי עצמי לא בשמים -
ואז מושא הפנטזיה/הבגידה ממלא אצל האדם את הצורך הזה.
לכל בני האדם יש צורך להרגיש שהם שווים,
שהם אהובים,
שהם בעלי ערך ומיוחדים בעולם הזה, ולא סתם "עוד מישהו/י".
כאשר איש או אישה נישאים - הם בעצם מספקים לעצמם את הצורך הזה אך ורק ע"י בן/בת הזוג בצורה היותר כוללת ורחבה של הדברים.
אמנם, לעיתים הצורך הזה מרים ראשו ורוצה להרגיש עוד יותר אהוב!
עוד יותר שווה!
עוד יותר מוערך!
עוד יותר מיוחד!
לעיתים הוא גם רוצה *שעוד מישהו* חוץ מבעלי/אשתי יתנו לי את ההרגשה הכ"כ נעימה הזו שאני מיוחד!
ובמיוחד כאשר האדם במקום קצת קטן עם עצמו,
אולי תקופה בה הוא לא כ"כ אוהב את עצמו, או לא כ"כ שלם עם עצמו,
או תקופה של שינויים, של חששות או פחדים,
או תקופה שהזוגיות עם קשיים, אפילו קצת,
או תקופה שהשיגרה שוחקת -
בכל אחד מן המקרים הללו - הצורך הזה יכול ממש לבעוט עצמו החוצה!
להיות מאוד מאוד חזק ולגרום לאדם לרצות לממש אותו בכל דרך אפשרית.
וכאשר הצורך הזה פוגש עוד צורך מאוד דומה אצל מישהו אחר,
למעשה - צורך שפוגש ב*הזדמנות* למימוש - מכאן הדרך ליפול הרבה יותר קצרה.
ומרגע בנוצר קשר עם אדם אחר - מאותה השנייה - זה כבר קשה עד לפעמים נראה שבלתי אפשרי להפסיק.
כי הנפש מרגישה שנותנים לה מענה על הצורך,
כי כבר נוצרה קירבה,
כי כבר נוצרה תלות לפעמים
לכן לפעמים רק כאשר אדם מתרסק ומגיע לתחתית הוא נזכר "להתעורר" ולנסות לצעוק הצילו ולצאת מן הבור.
חשוב גם לזכור שאותה אישה/איש ומה שאת/ה מייחסים לה בראשכם - זה לא אמיתי.
זו פנטזיה.
והמציאות לעולם לא יכולה להילחם עם הפנטזיה - כי האחרונה תמיד תנצח.
אתה בעצם משווה אולי בתת מודע בין אשתך לבין אותה אישה - אבל זה לא פייר,
כי אתה משתמש באותם כלים להשוואה וזה ממש לא נכון
אותה אישה או אותו איש בודאות אינם מושלמים.
כמה שהמוח מנסה "לשכנע" אותנו שהם כן – הם לא!
למה?
כי הם בני אדם, בשר ודם!
לכ-ל אישה ולכל איש יש חסרונות לצד היתרונות.
לא חוכמה שאתה רואה אישה אחרת רק כשהיא מתוקתקת, יפה, מאופרת, רעננה,
בלי ילדים שצורחים לה באוזן ובראש,
בלי לילה לבן וחסר שינה,
בלי עייפות תהומית,
עצבים וצרחות שיוצאים על הבעל/הילדים/אחר
בלי מצבי תסכול שבו יוצאים הצדדים הפחות יפים שלה
בלי השגרה השוחקת
בלי המובן מאליו שאתה מרגיש לאשתך
בלי לחיות יום יום, שעה שעה, 24/7 רק רק איתה - בלי חידוש, בלי שינוי, בלי גיוון,
ובלי כל שאר החסרונות שיש לה.
אז מה זה שווה?
גם אם היית לצורך הדוגמא נשוי לאותה אישה,
ומתרגל אליה,
ואז היית מכיר "במקריות" את אשתך הנוכחית - שלא הייתה אז אשתך אלא אישה נחמדה מהעבודה/לימודים/אחר -
אז גם *בה* היית מתאהב!
ואם היא הייתה מחזירה לך אהבה - אז עוד יותר!
כי ה"אני המשוקף" שלך (החלק בנו שרוצה אישור וחיזוק מהסביבה שהוא שווה ומוערך וטוב ומיוחד) היה מקבל *ממנה* פידבקים כ"כ חיוביים!
אז תבין שזה לא *האישה עצמה*
אלא זה עצם הריגוש,
החידוש,
האסור,
המגוון.
וזה שקר.
אין שקר יותר גדול מזה.
אתה חושב באותו רגע שאתה מאושר - אבל זה לא אושר!
בהגדרה, אושר הוא הנאה עכשווית + משמעות ותחושת שביעות רצון מהנעשה גם לטווח הרחוק ובעתיד.
כאשר אנו עושים משהו שמסב לנו הנאה, ובד בבד אותו המשהו הזה הוא משהו שמשמעותי עבורנו, שהוא חלק מסולם הערכים הפנימיים-אישיים שלנו, שהוא משהו שגם אחרי שנגמור לעשותו נרגיש טוב ושלמות – זה אושר אמיתי.
בשונה לגמרי מאושר, הנאה רגעית כשמה כן היא – רגעית. הנאה שאדם נהנה ממנה בהווה, בזמן עצמו שהוא עושה אותה, אבל מיד לאחר מכן, כאשר הוא סיים את אותה הפעולה, הוא מרגיש רע עם עצמו, לעיתים אפילו עוד יותר מתוסכל ולעיתים אפילו ריק, עצוב או חלול.
הנאה רגעית לא תביא את האדם לעולם לאושר.
היא נעימה לשעתה ומתוקה לשעתה בהווה עצמו, אבל בעתיד היא רעה וגורמת סבל לאדם.
הנאה רגעית יכולה לבוא בצורה של תאוות למיניהן.
כל אדם שתאב למשהו, בין אם זה אישה זרה/גבר זר, בין אם זה אוכל לא בריא/משמין, בין אם זה תחושה של רוגע ובריחה מהמציאות כדוגמת שימוש בסמים/אלכוהול – כל אלו יכולים להביא לאדם הנאה רגעית.
אבל מן הרגע שהן יסתיימו – האדם לא יהיה מאושר, אלא להיפך מזה – ירגיש עוד יותר רע עם עצמו.
וחשוב לשים לב לנקודה הזו ולהבין את ההבדל בין הנאה רגעית לבין אושר.
התאוות וההנאות הרגעיות האלה יוצרות לאדם מצג שווא שהן טובות לו. וזה שקר.
כי הן אולי טובות ונעימות לו לאותו רגע, אבל בזה זה מסתכם. ברגע. לאחר שהן חולפות - הריקנות, הגועל והרע שהאדם מרגיש גדולות מאוד. לכן הן בעצם לא טובות לו. כי מה שטוב לאדם - הוא שמח בו גם בהווה וגם בעתיד, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. כך יודעים שאנחנו במקום הנכון.
עכשיו, כל פעם שבאה לך, או לכל אדם התאווה ואומרת לך "וואי, איזה כיף ונעים יהיה לך אם תממש אותי!" אז אוקיי - אתה יכול לדמיין באמת איזה כיף ונעים יהיה לך אם תממש אותה, אבל גם לזכור את ההרגשה שתגיע *אחרי*. ואתה יכול ממש בדמיון מודרך ללכת להרגשה הזו, של הריקנות והגועל של אחרי ולהגדיל אותה, ולתת לה אפילו אולי צורה מוחשית עם צבע וכל פעם להצמיד אותה בהקשר שלך במוח לרצון לחטוא ולבצע תאווה אסורה כלשהי. ממש לחבר את זה עם הרע שבזה.
בנוסף לכך, לדמיין איך התאווה הזו תיפגע בצורה מאוד מוחשית ומאוד ממשית ביקרים לך מכל - אשתך, ילדיך, אתה, מי שאתה חוטא איתו, ובעצם כולם. אין אף מרוויח בסיפור הזה, רק מפסידים.
אחרי שתחבר, אבל באמת תבחר, נסה ללכת בלב שלם עם הבחירה שלך.
ואחרי שבחרת נסה לראות איפה אתה כן ממלא את החוסר ואת הצורך ברגעי הנאה וכיף במסגרת המותרת והטובה.
זה אפשרי.
אתה יכול להוסיף לחייך ולחייכם הזוגיים הרבה מאוד דברים שיכולים לגרום לך להנאה רבה, והכל מותר וטוב ורצוי ולא פוגע ולא מזיק לאף אחד.
בצורה הזו - גם יהיה לך נעים וטוב לאותו רגע - וגם בעתיד ולטווח הארוך.
כאשר אתה עם אשתך *בטוב* - או אז אתה באמת מאושר!
כי אתה מאושר ושמח גם מאותו הרגע
ושמח ומאושר גם בטווח הרחוק, בכל פעם שאתה נזכר בזה.
3. כלים ומיומנות איך להצליח את זה "בתכל'ס" - בפועל.
צריך גם "סור מרע"
וגם "עשה טוב" -
כאשר מנתנתקים ממשהו - צריך להכניס ישר משהו אחר טוב במקומו,
אין ואקום בעולם.
אם יהיה ואקום - הרע יעצים ויהיה יותר גדול וימשוך יותר
לכן אחרי שתתנתק מהמחשבות על אותה אישה - אתה חייב להכניס מקור *טוב* לצורך הזה אצלך של יחס, הרגשה של בעל ערך, הבנה, קבלה, הכלה ואהבה.
זה יכול להיות מחברים, מבני משפחה, מהילדים, כמובן כמובן שמאשתך מקום ראשון! ממש לנקז את כל האנרגיה הזו *במודע* וב*מכוון* אליה
וכמובן גם מעצמך!
זה יכול להתחיל בזה שתשאל את עצמך איך הכרת את אשתך?
מה אהבת בה כשיצאתם והכרתם?
מה עשיתם יחד?
איך הייתה ההחלטה להתחתן?
איך הרגשת מתחת לחופה?
ממש תהיה שם בדמיון, איך הרגשת, איך הפנים שלך היו נראות, מה היה שם וכו'
אילו תכונות בה אתה מעריך ואוהב?
מה אתה מקבל מאשתך?
על מה אתה יכול להוקיר לאשתך תודה?
אח"כ כדאי להוסיף הרבה אור וטוב לזוגיות בכל התחומים,
במחמאות, פתקים, הפתעות,
זמן זוגי יחד בלי הילדים, ועם הילדים,
חופשות מהנות, שיחות, צחוקים, בילויים, השקעה הכי גדולה בחיי האישות ועוד אינספור דרכים ודברים שאפשר לעשות יחד כדי לעורר ולהעצים את האהבה והקירבה בינך לבין אשתך האהובה.
4. לצאת מהדימיונות על ה"פנטזיה" ולראות את המציאות האמיתית:
בכל פנטזיה, ובמיוחד בפנטזיה אסורה כזו - יש גם בסיכון, גם באסור, גם בלא ממומש איזשהו מימד של התרגשות בפני עצמה.
ז"א, אתה לא חפץ דווקא במושא התשוקה, אלא אתה חפש בתשוקה עצמה.
כמו שאומרים "מאוהב באהבה" - אז נכסף לתשוקה.
וכאמור - אתה לגמרי יכול להעמיק את התשוקה בכל כך הרבה רבדים ועומקים עם אשתך ובטוב, בשמחה, בבלעדיות, בקדושה ובטהרה עד שלא תרגיש צורך באסור הזה.
בהצלחה רבה וחיי נישואין מתוקים לאורך שנים רבות וטובות ב"ה יחד עם אישך/אשתך האהוב/ה.
יש לו התמכרות - קוראים לזה גבר.קול געגועים
ממש לא כל הגברים במקום שפותח השירשור תיארנגמרו לי השמות
גם לא קרוב (לא בכמות הגברים ולא ברמה הנ"ל).
תודה על המאמר..אורח12345
אקרא בהמשך.
בד"כ אני מעדיף לספוג את התגובות, ולא למהר לענות.
טיפול בכלל לא מפחיד אותי, כך גם ההודאה בזה שאני מכור, בהנחה שזה נכון.
אני פשוט טוען, וזה מהותי לדעתי, שמה שאני מתאר הוא לא מקרה קצה.
הוא נפוץ, מאוד..
הרבה יותר ממה שאתן (לרוב) מדמיינות, או רוצות להאמין.
אולי נוח לטאטא את זה מתחת לשטיח, לפתור את השאלה ב"הוא מכור, הוא היוצא מן הכלל".
בעיני זו טעות, שעד שלא נודה בה, היא תמשיך להיות הפיל שבחדר.
כולנו, גברים ונשים, נמשיך לחשוב שהיצר הזה שמבעבע בנו הוא רק סטיית תקן, ולא החיים שנובעים בתוכנו, לטוב ולרע.
זהו..
בד"כ אני מעדיף לספוג את התגובות, ולא למהר לענות.
טיפול בכלל לא מפחיד אותי, כך גם ההודאה בזה שאני מכור, בהנחה שזה נכון.
אני פשוט טוען, וזה מהותי לדעתי, שמה שאני מתאר הוא לא מקרה קצה.
הוא נפוץ, מאוד..
הרבה יותר ממה שאתן (לרוב) מדמיינות, או רוצות להאמין.
אולי נוח לטאטא את זה מתחת לשטיח, לפתור את השאלה ב"הוא מכור, הוא היוצא מן הכלל".
בעיני זו טעות, שעד שלא נודה בה, היא תמשיך להיות הפיל שבחדר.
כולנו, גברים ונשים, נמשיך לחשוב שהיצר הזה שמבעבע בנו הוא רק סטיית תקן, ולא החיים שנובעים בתוכנו, לטוב ולרע.
זהו..
תראה, אני לא מכירה אותך וכך גם אף אחד מיושבי הפורונגמרו לי השמות
הפורום
התייחסתי למילים שאתה עצמך כתבת ותו לא.
ומצטטת ממה שכתבתי בתגובתי: "חשוב לבדוק שאין כאן התמכרות, ואם כן - לטפל בכך..."
ז"א, לא לומר: אתה מכור!
אלא לציין שכדאי לבדוק זאת.
ואם כן - לטפל איך שצריך
ואם לא - לעשות מה שאפשר, ולכן גם צירפתי למשל את המאמר הנ"ל.
יש יצר, ברור
לכולם, ברור.
אך המילים עצמן שכתבת גרמו לי אישית לפחות לחשוב שכדאי לברר האם יש כאן מעבר או לא.
(בעיקר הפיסקה הזו שכתבת:
"ברכבת, בעבודה, ברשת, בחיים.
אני מוסח ומוסת, מתפתה לדמיין, לחוש בעיני רוחי את הפורקן, את ההדדיות, המדומה או שלא מדומה, את האינטימיות האישית הזאת, איתה ואיתה ואיתה."
כלומר אתה אומר שזה ממש מנהל אותך
בכל מקום
בכל זמן
ולא אחת אלא עוד ועוד ועוד
שאתה מוסח
שאתה מוסת
שאתה מדמיין
שאתה חש בעיני רוחך מה שכתבת
שאתה מדמיין הדדיות
מדומינת
או שלא
מרגיש ממש אינטימיות איתה ואיתה ואיתה
כל אלו גרמו לי להציע שכדאי לשלול את האפשרות שמדובר במשהו ברמה יותר קיצונית מאשר "יצר" שאותו יש לכולנו, וכן, בהכללה לגברים יש יותר, ברור.
השאלה מה קורה שם בדיוק
ואת זה רק אתה יכול לדעת
או מי שמכיר אותך לעומק בדיוק
לא אני יכולה לדעת, ולא אף אחד כאן.
לכן מציעה שוב לפנות לבירור מקצועי במה מדובר ולקבל עזרה שממוקדת בך ספציפית לכך.
הצלחה רבה
ברגע שתבין שנשיםקול געגועים
זה סתם פיקציה, לא תתלהב יותר מידי כשתראה אותן..
אישה זה עצבים, בכי, מחזור, יחס, צומי, ולא הכל ורוד.
אתה מדמיין את האישה שראית בסרט האחרון בנטפליקס אחי, אבל אחרי 90 דקות של סרט היא גם שוכחת לעשות רגליים/שפם או מחטטת באף כמו כולן. כמו אשתך כמו אשתי וכמו האישה המהפנטת ברכבת.
אני גם הייתי כמוך, אבל התבגרתי ואני אוהב את אשתי בזכות עצמה אבל גם בגלל שהבנתי שכולן אותו דבר.
בקיצור תנחת, כשתבין שלחמוד לשנ"צ זה פי אלף יותר מלחמוד לאישה, אז אתה תהיה בבעיה אמיתית ;)
אישה זה עצבים, בכי, מחזור, יחס, צומי, ולא הכל ורוד.
אתה מדמיין את האישה שראית בסרט האחרון בנטפליקס אחי, אבל אחרי 90 דקות של סרט היא גם שוכחת לעשות רגליים/שפם או מחטטת באף כמו כולן. כמו אשתך כמו אשתי וכמו האישה המהפנטת ברכבת.
אני גם הייתי כמוך, אבל התבגרתי ואני אוהב את אשתי בזכות עצמה אבל גם בגלל שהבנתי שכולן אותו דבר.
בקיצור תנחת, כשתבין שלחמוד לשנ"צ זה פי אלף יותר מלחמוד לאישה, אז אתה תהיה בבעיה אמיתית ;)
אוהב את ההומוראורח12345
אבל נו,
זה לא עובד לי..
זה לא עובד לי..
בפורום גברים נשואים תקבל תשובות יותר טובותאניוהואאחרונה
החזר כספישושנושי
היי,
יום חמישי לפני 11 יום קנינו ספה. בחנות מוכרת ואמינה.
שילמנו עליה 5,500 ש''ח. ספה של אמריקן בוי..
בחרנו צבע שחור.
כמה ימים לאחר מכן, ביום שלישי מעדכנים שאין את הצבע הזה, אמרנו בסדר - נלך לחנות נבחר צבע אחר. הם הציעו לבטל עסקה, אבל ממש אהבנו את הדגם הזה אז החלטנו להתפשר.
לקחתי כמה שעות חופש מהעבודה, נסעתי ובחרתי צבע אחר.
יום ראשון, שלשום - מעדכנים שגם את הצבע השני אין במלאי
ולכן מציעים צבע שלישי- פה זה כבר לגמרי מוגזם
צבע שלא מתאים לנו בגרוש, לאורך כל הדרך מציעים לבטל עסקה.
תכלס, מראשון כותבים להם שמעוניינים לבטל עסקה - וזה פשוט לא קורה.
שלחנו דף ניהול חשבון.
ואנחנו פשוט מחכים
גם בשירות שלהם, הם אנשים ממש נחמדים
הפצרנו והסברנו - יעלה חלאס שחררו.
והם כזה כל הזמן, מנסים לבדוק מה כן אפשר לעשות וכו'וכד
אולי אספקה ביולי - אוגוסט, או אולי צבע אחר ממש דומה לצבע המקורי
טוב, חברים - עזבו אותנו לנפשנו..
שאלתי היא, מה החוק לגבי דבר כזה?
האם הם אמורים להחזיר לנו את כל הסכום?
האם בניכוי כלשהו?
כי אם זה בניכוי, אולי שווה לנו להתפשר - אנחנו צריכים את הכסף הזה..
ניסיתי למצוא מידע בגוגל והלכתי שם לאיבוד.
אם יש למשהו רעיון מה עוד ניתן לעשות, אשמח לשמוע..
סתם לדוגמה, אתמול כותבים לנו בוואצאפ בשעה 15 שיש להם רעיון לספה אחרת
אני כותבת להם חזרה שלא מעוניינת ויעלה חלאס..
ומקבלת הודעה אוטומטית שהשירות סגור כעת
אז אשכרה מחכה עד הבוקר, ממה שצריכה אותם בבוקר אף פעם לא עונים ואז שוב נגיע ל 14 - השירות נסגר..
טלפונית ניסיתי שעות להשחג - אין מענה 😭😭😭
יום חמישי לפני 11 יום קנינו ספה. בחנות מוכרת ואמינה.
שילמנו עליה 5,500 ש''ח. ספה של אמריקן בוי..
בחרנו צבע שחור.
כמה ימים לאחר מכן, ביום שלישי מעדכנים שאין את הצבע הזה, אמרנו בסדר - נלך לחנות נבחר צבע אחר. הם הציעו לבטל עסקה, אבל ממש אהבנו את הדגם הזה אז החלטנו להתפשר.
לקחתי כמה שעות חופש מהעבודה, נסעתי ובחרתי צבע אחר.
יום ראשון, שלשום - מעדכנים שגם את הצבע השני אין במלאי
ולכן מציעים צבע שלישי- פה זה כבר לגמרי מוגזם
צבע שלא מתאים לנו בגרוש, לאורך כל הדרך מציעים לבטל עסקה.
תכלס, מראשון כותבים להם שמעוניינים לבטל עסקה - וזה פשוט לא קורה.
שלחנו דף ניהול חשבון.
ואנחנו פשוט מחכים
גם בשירות שלהם, הם אנשים ממש נחמדים
הפצרנו והסברנו - יעלה חלאס שחררו.
והם כזה כל הזמן, מנסים לבדוק מה כן אפשר לעשות וכו'וכד
אולי אספקה ביולי - אוגוסט, או אולי צבע אחר ממש דומה לצבע המקורי
טוב, חברים - עזבו אותנו לנפשנו..
שאלתי היא, מה החוק לגבי דבר כזה?
האם הם אמורים להחזיר לנו את כל הסכום?
האם בניכוי כלשהו?
כי אם זה בניכוי, אולי שווה לנו להתפשר - אנחנו צריכים את הכסף הזה..
ניסיתי למצוא מידע בגוגל והלכתי שם לאיבוד.
אם יש למשהו רעיון מה עוד ניתן לעשות, אשמח לשמוע..
סתם לדוגמה, אתמול כותבים לנו בוואצאפ בשעה 15 שיש להם רעיון לספה אחרת
אני כותבת להם חזרה שלא מעוניינת ויעלה חלאס..
ומקבלת הודעה אוטומטית שהשירות סגור כעת
אז אשכרה מחכה עד הבוקר, ממה שצריכה אותם בבוקר אף פעם לא עונים ואז שוב נגיע ל 14 - השירות נסגר..
טלפונית ניסיתי שעות להשחג - אין מענה 😭😭😭
תשאירי להם הודעה שכל מה שאת רוצה כרגע זה את הכסףיהודה224
לא ספה ולא שום דבר
לגבי החוק אם היה את הספה שרציתם והם היו עומדים בזמני האספקה אז אין לכם סיבה לשבור עסקה
עכשיו גם אין להם את הצבע שרציתם וגם לא עומדים בזמני אספקה. אז זה דיל ברייקר בלי שאלה בכלל
לגבי החוק אם היה את הספה שרציתם והם היו עומדים בזמני האספקה אז אין לכם סיבה לשבור עסקה
עכשיו גם אין להם את הצבע שרציתם וגם לא עומדים בזמני אספקה. אז זה דיל ברייקר בלי שאלה בכלל
אוקיישושנושי
אז נצטרך לקבל החזר מלא.. בסדר גמור
איך שילמתם?פשוט אני..
אם בכרטיס אשראי והכסף עוד לא ירד מהחשבון, אפשר פשוט לבטל עסקה דרך חברת האשראי בגלל כישלון תמורה מלא.
שילמנו במזומןשושנושי
לקח להבא: לעולם אל תשלמו הרבה במזומן, ק"ו לפני קבלת הסחורהפשוט אני..
אבל צריך לשלם הכל בהזמנהשושנושי
עדיף לשלם באשראי או דירקט?
לא דייקרט, רק כרטיס אשראי, ככה יש ביטוח על הסכוםפשוט אני..
בנוסף - לחלק לכמה שיותר תשלומים בלי ריבית, כך במקרה של כשל תמורה אפשר לבטל תשלומים עתידיים
העיבוד של ביטול בחברת האשראיהעני ממעש
עלול לקחת כמה שבועות
כך אני מכיר
כלומר יש מצב שיחוייב בפועל ויזוכה לחודש הבא
כך אני מכיר
כלומר יש מצב שיחוייב בפועל ויזוכה לחודש הבא
תפנו לרשות להגנת הצרכןנתחילמחדש
כבר עכשיו.
תסרקו את החשבוניות, צילומי מסך מהוואטסאפ.
כמה שיותר מהר, יהיה יעיל יותר.
שלא יגידו שעבר זמן רב מידי או משהו.
בכל מקרה, ככל הידוע לי, אם לא קיבלתם עדיין את הרהיט, וזו לא הזמנה מיוחדת, הם חייבים לבטל את העסקה.
אבל שם יידעו יותר טוב.
תסרקו את החשבוניות, צילומי מסך מהוואטסאפ.
כמה שיותר מהר, יהיה יעיל יותר.
שלא יגידו שעבר זמן רב מידי או משהו.
בכל מקרה, ככל הידוע לי, אם לא קיבלתם עדיין את הרהיט, וזו לא הזמנה מיוחדת, הם חייבים לבטל את העסקה.
אבל שם יידעו יותר טוב.
מגיע לכם את כל הכסף כי אין להם את המוצרמיקי מאוס
את הביטול עשיתם בכתב? זה ממש חשוב. שיהיה במייל או משהו כזה מתועד עם תאריך ותכתבו שזה בגלל שהמוצר שהזמנתם לא קיים
כתבנו בוואצאפ של השירות לקוחות שלהם.שושנושי
כך שיש תאריך ושעה מדויקת..
עדיף גם מיילהיום הוא היום
היה לנו מקרה דומה, הזמנו ספה בצבע מסויים אמרו לנו שיספקובת חוה
לנו אותה לפני החגים ובכל פעם דחו לנו את התאריך שתגיע בשלל תרוצים. בסוף אחרי החגים אמרו לנו שאין להם את הצבע במלאי. מבחינתנו לא היה רלוונטי צבע אחר והבהרנו זאת להם והם ביטלו את העסקה והחזירו לנו את מלוא הכסף.
ברור שצריכים להחזיר את המלוא הסכום.
ברור שצריכים להחזיר את המלוא הסכום.
אוקיי, תודה ....שושנושי
מרגיע לשמוע שמחזירים הכל
כבר פחדתי שעוד נצא בהםסד
כבר פחדתי שעוד נצא בהםסד
מה רשום בקבלה?הפי
צבע שחור ? והסכום?תרשמי להם לאור העבודה שלא קיבלנו ספה בצבע שחור אני מבקשת לבטל את העסקה ולהחזיר את הכסף המצויין במהירות היות ושילמנו במזומן .
אגב מי משלם במזומן? זה ספה ידוע שכל עוד המוצר לא נמצא אצלך או שאת לא רואה בעיניים שיש אותו במלאי
את לא משלמת .
בטח ובטח לא במזומן
מאוד מקווה שיש לך קבלה או הסדר שכתבת בכתב
ככה שאם הם לא עומדים בזה ניתן לאיים בתביעה (בלי הוכחה קשה מאוד לקבל את הכסף) .
ואם שילמת במזומן לכי קחי את הכסף
אגב מי משלם במזומן? זה ספה ידוע שכל עוד המוצר לא נמצא אצלך או שאת לא רואה בעיניים שיש אותו במלאי
את לא משלמת .
בטח ובטח לא במזומן
מאוד מקווה שיש לך קבלה או הסדר שכתבת בכתב
ככה שאם הם לא עומדים בזה ניתן לאיים בתביעה (בלי הוכחה קשה מאוד לקבל את הכסף) .
ואם שילמת במזומן לכי קחי את הכסף
לפעמים עוזר לכתוב ביקורת שלילית בגוגלPTSD
הרבה מוכרים מייחסים לביקורת שלילית משמעות רבה (בצדק). אישית השגתי ככה שני ביטולים מידיים על מקרים שלפני דחו, טרטרו, סיננו אותי וכו'
החתימה שלך...גאונית רקלתשוהנ
כל עוד לא סיפקו את המוצר אתם יכולים לבטלפרפריתי
לפי החוק
תצטרכו לשלם פיצוי 100 שח או 5 אחוז ממחיר העסקה- הנמוך מבינהם
בהצלחה
תצטרכו לשלם פיצוי 100 שח או 5 אחוז ממחיר העסקה- הנמוך מבינהם
בהצלחה
מה פתאום. זה כשל תמורה. לא צריך לשלם דמי ביטולהמקורית
ואפשר גם לבקש מחברת האשראי לבטל חיובים עתידיים
המועצה לצרכנותמשמעת עצמית
מטפלת בדיוק בזה!
תפנו ותצרפו הוכחת קניה ואת התכתובות ביניכם.
בלשונית הגשת תלונה.
https://www.consumers.org.il/
תפנו ותצרפו הוכחת קניה ואת התכתובות ביניכם.
בלשונית הגשת תלונה.
https://www.consumers.org.il/
תודה לכולם על המענה והעזרהשושנושיאחרונה
איימו בהגשת תלונה למועצה לצרכנות וקיבלנו החזר מלא תוך מספר שעות (ישבתי שם בחנות ואמרתי להם שפשוט לא זזה עד שרואה את הכסף) - הזוי, אבל זה מה שעזר בסוף
....
....
??Ago
נסתי לתת לך מספר של בית הוראה אבל כותב לי אירעה שגיאהרויטל.
לא מכשירים נשמהמופאסה
בפסח רק על האש...כמו פעם
גם אם נניח שקונים תבנית וגריל חדשים ורשת חדשה לגוף חימום, אני לא יודע אם אפשר לנקות אותו לגמרי באיזור המכסה.
האמת באסה שלא יהיה אותו בפסח
גם אם נניח שקונים תבנית וגריל חדשים ורשת חדשה לגוף חימום, אני לא יודע אם אפשר לנקות אותו לגמרי באיזור המכסה.
האמת באסה שלא יהיה אותו בפסח
נכון באסה, אז למה אבל תנור כן מכשירים?Ago
אפשר להכשיר תנור
אולי זה אותו דיןמופאסה
בסה''כ נינג'ה זה כמו תנור עם טורבו
השאלה אם אפשר לנקות אותו כמו התנור
צריך לשאול רב נהנתן שמכיר את הנינג'ה
השאלה אם אפשר לנקות אותו כמו התנור
צריך לשאול רב נהנתן שמכיר את הנינג'ה
רב נהנתן 😂משמעת עצמית
תגיד כמומחה.אילתי
מה יותר טעים, סטייק אנטריקוט על מחבת או בנינג׳ה?
חד משמעיתמופאסה
נינג'ה...(כמובן מדובר על סטייק עבה.)
אני אוהב רייר נוטה למדיום
עם נינג'ה xl (שיש לו טרמומטר) אפשר ממש לדייק במידת העשיה וכל הבשר עשוי בשווה.
אני אוהב רייר נוטה למדיום
עם נינג'ה xl (שיש לו טרמומטר) אפשר ממש לדייק במידת העשיה וכל הבשר עשוי בשווה.
וואלה! אני אבדוק את זה בקרוב.אילתיאחרונה
יש לי טרמומטר בנפרד..
שאלה טובה.אניוהוא
אם צולים בו בלי רוטב, הוא צריך ליבון חמור,
וזה חמור מתנור שבולע רק את הזיעה של המאכלים וללא מגע ישיר.
וזה חמור מתנור שבולע רק את הזיעה של המאכלים וללא מגע ישיר.
ברור שצריךמופאסה
פלנצ'ה חדשה ותבניות חדשות.
השאלה אם אפשר להשתמש בגוף המכשיר?
נראה לי שהוא כמו תנור
(אנחנו לא מכשירים גם את התנור. צדיקים, מחמירים...או עצלנים)
השאלה אם אפשר להשתמש בגוף המכשיר?
נראה לי שהוא כמו תנור
(אנחנו לא מכשירים גם את התנור. צדיקים, מחמירים...או עצלנים)