פורום נשואים טריים (עמוד 85)

אם תרצי עוד פרטים בשמחה 

אשמח למספר,
ואם יש גם את של עמיר דנה, אשמח!

תמצאי.
המלצתי עליו בכל פה
ובטח המספר שלו מופיע.

כל החיים שלנו על הטלפון שלנו, החל מחשבונות בנק וכרטיסי אשראי ועד השיחות הכי אישיות.
אנשים היום כ''כ מודעים לזה, עד שהם בעצמם לא ירגישו בנוח לבקש מאדם זר את הטלפון שלו אלא אם כן זה מקרה חירום.

במקרה כזה, אם מישהו חייב לעשות שיחה ואני מסכים לתת לו, אני מחייג עבורו את המספר, מכבה את המסך ואז מביא לו את המכשיר כשהוא נעול. כלומר אי אפשר להוריד שום אפליקציה או לקרוא התכתבויות בלי לפתוח את לוח המקשים מחדש.

לגופו של עניין, אפשר להתקשר למספר ולשאול לאן הגעת וכך להבין אם זה הגיוני.

בפעם הבאה אם הלב אומר לך שמשהו לא תקין, לדעתי כדאי להקשיב לו...

לא להתלבט. אני לא מוציא את הפלאפון למישהו זר ולא משנה. על כל החששות שלך לא הייתי נכנס לזה. אם אין סיבה לדאוג זה רק מטמטם תשכל, חבל. עבר נגמר

וגם נתתי לא מעט פעמים.
ברור לי שצריך להזהר, וגם באמת לא תמיד להסכים. אבל הנטיה היותר טבעית שלי היא לא לחשוש מזה יותר מידי.

האדם שמבקש ממני את השיחה נראה כמישהו שלא יגנוב לי את הטלפון.

בדרך כלל מי שמבקשים אלו ילדים קטנים
לפעמים נשים

להתקין תוכנה זדונית אי אפשר תוך כדי שמדברים לידי בטלפון (צריך מינימום להכנס לקישור ולהוריד apk)

ולצרף אותי לפישנג? לצערי אני מצורף כבר ממזמן

אנחנו הלכנו לראות עליית גג ב3,600!
בכנות- הדירה הזאת במצב טוב, והמחיר שלה ממש סביר בעיני.
ולמה?
כי ראיתי כוכים חשוכים ב4,000, דירות מרתף ב5,000, אז המחיר הזה כבר נראה לי בסדר🤦
המחירים בארץ פשוט הזויים, רק ביו''ש הם סבירים, וגם כאן הם עולים כל הזמן.

זאת בדיוק המשמעות של מחיר זול מדי: מחסור, מדפים ריקים, פרוטקציות וכו'.

בשרשור אתמול הבנתי שההפך -
בגלל שיש כאן מונופול של המדינה על בנייה של דירות חדשות, אין כאן בעצם כלכלת שוק חופשי, והביקוש הגדול לא מייצג באמת מחיר זול מדי.
זה לא באמת חשוב לי , רק שואל מסקרנות...

פעמים רבות המחיר הזול הוא תוצאה של התערבות הממשלה, מה שבתורו גורם למחסור.

ומה שאמרתי שמחירי הדירות יכולים להיות זולים יותר - הכוונה היא במצב שבו ייבנו הרבה יותר דירות.

במצב הקיים, ועליו בלבד דיברתי, זה מחיר זול.

נראה לי שביחס למחיר דירות למכירה, מחירי השכירות הם די נמוכים.
לפני עשר שנים הפרופורציות היו שונות

באמת כמו שאתה אומר נראה שיש ירידה מתמשכת בתשואות.

זה המחיר שאני מכירה בבית שמש וזה עוד כולל ארנונה הגיוני שקפצו על המציאה.

אחי שוכר בית קטן יותר (גם מרתף) בישוב מרוחק יותר מהמרכז ב500 שח פחות אם אני לא טועה


יכל להשכיר ב500-700 יותר בקלות

ולמה לעזאזל לא להצביע למי שאכפת לו ממחירי הדירות?
לא ביבי למשל.

אל תבחרו בחירות גרועות ואז תלונונו.
ביחרו באנשים הנכונים, שאכפת לא רק מלא יודע מה.
אבל שיהיה סביר לגור כאן לא דואגים.

נניח שמפלגת רע''מ תדאג להוריד את מחירי הדיור, האם אצביע להם? כנראה שלא, כי באלף נושאים אחרים אני לא מסכים איתם (בלשון המעטה).

זה נכון שעד עכשיו ביבי לא עשה כלום בנידון
הוא שחרר לכחלון את תוכנית מחיר למשתכן המפגרת במקום להפשיר קרקעות ולהקל רגולציה

אבל לעומת שאר האופציות דווקא יש סיכוי שהליכוד יעשה משהו, אם הגורמים הליברליים שם יצליחו לתפוס מעמד.

היתה תקווה שהימין החדש יעשה משהו , וגם תקווה חדשה רצו עם טיקט ליברלי
אבל מאז הפכו את עורם והם וויתרו גם על הערכים הכלכליים בין היתר ומאפשרים לשותפים הקואליציוניים לדחוף אותנו עוד קצת לבור של הריכוזיות והסוציאליזם במדינה

האמת שקצת כן עשו שינויים טובים לכלכלה בממשלה הזו , אני חייבת לפרגן, אבל לא בנושא הדיור

מי שרוצה דירה במרכז הארץ צריך לשלם מחיר גבוה.
זה הדרך היחידה לפזר את האוכלוסיה...

אין מספיק דירות במרכז וכולם רוצים לגור שם

לגבי המשכיר- הוא שילם וישלם על הדירה הזו מחיר גבוה בדיוק מאותה סיבה. הוא מגלגל את הביקוש לשוכרים וככה זה צריך להיות
יותר מזה- אם הוא קיבל 18 פניות רלוונטיות תוך שעה,כנראה שהוא טעה,והוא היה צריך לבקש קצת יותר😏
זה הדרך הכי טובה לסנן את מי שבאמת רוצה את הדירה הזו

בא לי לקרוא שוב  

מדהימה את ❤

האמת תמיד כולם אומרים לי שאני מפרגנת חחחחח אבל לא שמתי לב שאני יוצאת דופן בזה חחח

באמת תודה , מעריכה מאוד!

זה לקרוא כל בוקר(:

שומרת לי...

שאלתי שם אמרו לשאול דווקא פה

תראה ישועות.


ה ישמחך שמחה שלימה
במהרה.

הלכתי כבר לכמה וכולם אומרים שהם רואים התאמה וכו' וכו'

ופתאום נכבה לך קצת הרגש.

נשמע קלאסי פחד לפני החתונה, אבל אם כרגע אין לך כל כך רצון להיפגש איתה, וכבר לא כל כך מוצאת חן בעיניך, זה מצב שמצריך בירור.
לדעתי הקטנה והלא מקצועית, הבירור הוא יותר על מה אצלך גורם לרגש להסתתר ולא למה הרגש נעלם.

רואה אצל החבר משחק מעניין

"אמא, אני גם רוצה"

"אמא, אני גם רוצה"

"אמא, אני גם רוצה"

טוב, נלך לקנות

קנינו

שיחק 5 דקות וזה כבר לא מעניין..

 

כל עוד זה לא היה שלך, היה לך עניין לכבוש, צבעת את הכול בוורוד, היא הקסימה אותך, היית חייב אותה..

התארסתם, היא כבר שלך?!

איבדת את הקסם..

זו בדיוק אבל בדיוק עבודת הזוגיות, לחדש את ה"עניין" כל הזמן

 

בהצלחה

 

הרבה שנים

אהבה חדשה, פרפרים בבטן, התרגשות לפני כל פגישה, המחשבה ש"היא האשה הכי יפה בעולם", הרצון "להסתער" מרוב אהבה, התחושה העילאית שמגיעה ביחד עם כל אלה... אחח, איזה כיף זה!

 

הבעיה בכל התחושות האלה, היא שאנחנו לא מסוגלים להרגיש אותן לאורך זמן. יכולים להיות אירועים ספציפיים בעתיד שיחזירו את הפרפרים לכמה שעות, גם ההתרגשות תגיע לבקר מדי פעם (אם תעבדו על כך בצורה נכונה), אבל זה לא יהיה כמו בהתחלה.

 

אני חושב שלרוב הזוגות יש איזה שהוא "דאון" אחרי שהפרפרים שוכחים, והאהבה הראשונית והבוסרית הופכת לאהבת אמת. אהבה של זוג שחי ביחד, מוותר, נותן, מגדל משפחה, מקיים יחסים אינטימיים, דואג. אך חשוב להבין שזו היא האהבה היותר גדולה, שלטווח הרחוק משרה עלינו אושר גדול ויציב יותר. 

 

בהצלחה!

למה לא, ו פשוט אני

ובכל זאת ניתן שתלך לייעוץ לשמוע מאיש מקצוע, לאחר פירוט הנצרך

ציינת שאתה מאורס.

שארוסתך בחורה *מדהימה8 *באמת*

מידות טובות

משפחה טובה

חכמה

עדינה

צנועה

מכילה

רגישה

סבלנית

ותרנית

מבינה עניין

יש לכם דינמיקה טובה

מנהלים שיחות טובות

כיף לכם ביחד

יש משיכה

נעים לכם במגע פיזי ואינטימי

הייתה תקופה של התאהבות בהתחלה

היא הייתה ממש יפה בעיניך 

 

שאם תקרא מבחות את כל ה"רשימת מכולת" הזו - ממש סימנת וי על כל סעיף וסעיף שצריך, ואפילו מעבר.

 

בנוסף, ציינת ש: "אני מרגיש שהתרגלתי / שמיציתי שבאלי משהו חדש".

 

אוקיי.

אז אתה כבר4 יודע לשים את האצבע.

אתה מרגיש הרגל

מיצוי

"בא לי" משהו חדש.

 

ונגיד שתלך עם אותו "בא לי משהו חדש כי התרגלתי" -

מה אז?

 

ונגיד שתצליח למצוא מישהי שהיא גם וגם וגם וגם וגם וגם וגם וגם כמו שכתבת - שאתה חושב שהיא יפה ממש, אתה תתאהב, תהיה משיכה, יהיה כיף, יהיו מידות טובות, תהיה תקשורת מדהימה, תהיה התאמה וכו' וכו' וכו' -

ואז אחרי שנה, שנתיים (או יותר... או פחות...) ימאס לך, יבוא לך משהו חדש, תתרגל.

 

מה אז?

 

יאללה שלישית.

 

רביעית, חמישית

 

ומתי יהיה הסוף?

 

יש לנסות להחיות את האהבה, כן, כמו שכתבת גם ואולי בעיקר ע"י נתינה, ע"י לא לקחת אותה לעולם כמובנית מאליה, ע"י עבודה אישית, עצמית (שאם לא זה יחזור אליך גם בפעמים הבאות), ע"י לעבור תהליך *עם עצמך* ולהבין מה קרה וקורה לך כאן ואיך אפשר להתגבר על זה ולצמוח.

 

נשמע שיש לך אוצר ביד, לפי מילותיך ועדותיך שלך.

זה מספיק חשוב ויקר כדי לראות מה קורה כאן ולעשות תהליך עם עצמך.

הרי איך תרגיש לו מחר היא תיפרד ממך ותאמר לך שהתארסה לאחר?

שגבר אחר יהנה מכל שלל התכונות המקסימות שציינת כאן?

שאותו היא תכיל, שאותו היא תחבק, שלו היא תנשא, שהיא תהיה אם ילדיו וכו'

וזה לא כ"כ מופלג בדמיון אם תיתן ל"בא לי משהו חדש כי התרגלתי" לנהל אותך, זה בהחלט יכול לקרות כי היא באמת נשמעת אישה מדהימה!

 

ציינת גם שהיה מגע וגם אינטימיות, זה יכול אולי להסביר מדוע "לכאורה על הדף" אתה לא מרגיש שיש ציפייה ל"משהו חדש" ומלהיב למשל לולא הייתה הנגיעה והאינטימיות קום החתונה,

רק דע שגם במקרה כזה - הנישואין עצמם, המחויבות, השיגרה, ההרגל שציינת, המובן מאליו הזה - הוא נשק הרסני לכל זוגיות ולכל נישואין באשר הם!

וצריך לעשות עבודה מודעת ומשמעותית בכדי לנצח את המובן מאליו הזה - ולהגיע לאהבה מודעת וחזקה אפילו עוד יותר,

לעבור את השלב הרומנטי ולצלוח אותו,

להגיע לחיי נישואין טובים, מיטיבים, משמחים ואוהבים לאורך שנים רבות וטובות.

והבשורה הטובה ביותר היא שזה אפשרי לגמרי!

וזה בכוחנו לגמרי!

עם מודעות לדברים, עם עוד ידע, עם עוד כלים, עם עבודה נכונה, עם תירגול נכון - זה קורה! וזה הכי נכון ומשתלם ומשמח שיש ב"ה!

 

 

- מצרפת לך בתגובה נפרדת כדי לא להאריך כאן דברים רלוונטיים לשאלתך, שכתבתי בתגובה ארוכה על הנושא בעבר,

מקווה שאולי הדברים יוכלו לעזור לך קצת:

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

ממש תודה רבה לך על זה אימאאלה איזה השקעה..
למדתי מלא,תודה רבה!!

משמח מאוד לשמוע שזה עזר לך, ב"ה 🙏

מהלילה שהתארסנו.
הייתי מטורף על ארוסתי עד האירוסין עצמם ובום, אחרי האירוסין - צלילה מטורפת של הרגש, כלום!
הייתי אובד עצות לא ידעתי מה לעשות איתה, איתי, איתנו.
הייתי מיואש עד רמה של אולי לבטל הכל..
הלכתי לרב שלי שבחוכמתו הרגיע אותי הוא אמר לי (בקצרה) משהו כזה: עד היום הנפש שלך הכירה את ארוסתו, היא חוותה את כל התהליך של הבגרות, ההכרה, ההתאהבות והאהבה וכל התהליך הזה נעשה בצורה כביכול בהכרה שלך. עכשיו אחרי שהחלטת, הנשמה שלך גם צריכה לעבור תהליך הכרה והיא יש לה את הזמנים שלה אז היא גם מתחילה מההיכרות, מדברת עם הנפש מנסה להבין מול מה היא עומדת ולכן יש המון בלבול.
ב"ה נשוי כבר הרבה שנים באושר, כמובן עליות ומורדות אבל זה החיים האמיתיים...
הרבה הצלחה!

לא הגיוני והצורה של התקשורת הזאת שהוא עושה לך טובה זה 🚩
מתסכל

עונה ככה בעוד פעמים אז נשמע לא בריא, כאילו את חייבת משהו והוא עושה לך טובה. אולי בגלל זה כתבת ''ישמור לך על הילדים'' פרוידיאני משו.
אבל אם זה בתוך עצבים והוא לא באמת מתכוון אז אל תתני לזה להלחיץ אותך וזה באמת מעצבן שהוא נותן לך להרגיש את כל הארעיות הזאת...
זה צריך להשתנות בכל מצב

כואב לחיות ככה

את זה בשעת כעס ולא מתכוון לזה באמת.

לפעמים בשעת ריב כשהעצבים גודשים את הסיאה נפלטים כל מיני דברים.

פעם אישתי אמרה לי "לך לעזאזל אני שונאת אותך".

היא כל כך התרפקה עלי באלפי סליחות והתנצלויות אחרי שהרוחות הסוערות שכחו.

הפסדתי כבר יום לימודים בגלל שהחליט לא לשמור

אבל כן, כשזה מגיע כבר לרמות מעשיות זה כבר מעצבן ולא תקין.

מיזה עשר שנים,ובחיים זה לא קרה,פשוט נמאס לי

הוא לקח את החלום שלי ושיחק איתו,כנראה שזה מסוכן מדאי

אני קצת בהלם עכשיו ולא יודעת אם עשיתי נכון,אבל הרגשתי שאין לי מה להפסיד

לתקרית של מה שבעלך אמר.

לזרוק מהבית זה גם מעשה לא פשוט. שימי לב שאת לא מתגלגלת למעשים אימפולסיביים.

איזה עתיד יש עם בן אדם שבזמן מריבה מבטל את כל מה שהבטיח????

וגורם לי לזרוק הכל לפח???

שמפעם אחת והפסד יום לימודים אחד אפשר להסיק שהוא מבטל כל מה שהבטיח.

גם אני הפסדתי לפעמים יותר מיום לימודים אחד בגלל חילוקי דיעות עם אישתי אבל בסוף זה הסתדר.
יש לפעמים קצת מהמורות אבל אם מתחזקים ומגדילים את הכדור שלג זה יכול לצאת מפרופורציה.

אבל שוב, את יודעת הכי טוב מה מערכת היחסים ביניכם ואולי אם את אומרת שאין לך יותר מה להפסיד, אולי זה מה שזה, נישואין בהתפוררות אחרי שכלו כל הקיצין.

שאשאר לשיעורים בשעות מאוחרות שהיו לי למרות שהיא אמרה מלא פעמים לפני החתונה "חשוב לי שתלמד אז אני לא אפריע לך בלימודים" וכאלה.

בפועל כמעט תמיד כן הייתי נשאר אבל היו פעמים שהיה לה קשה עם הילדים אז פשוט באתי לעזור לה.

במשך שנים שמרתי בשבילו כדי שיוכל ללמוד,גם בזמני מריבות מעולם לא עלה על דעתי לומר לו בגלל זה שאני לא שומרת לו על הילדים

זה מאד קיצוני. גם אם תצליחו לשקם יכולות להיות לזה השלכות לטווח ארוך , יכול להיות שזה הצעד הנכון בשבילך רק לא נשמע לי שבאמת חשבת על זה לעומק

הוא זורק עלייך את הילדים.
ואת זורקת אותו מהבית.

ככה לא מקיימים תקשורת בריאה

ופוגע בך בזה.
במקומך לא הייתי מעיפה אותו מהבית. נשמע לי כמו תגובה קצת אימפולסיבית למצב שאולי יכול להיות פתיר אבל אני לא מאשימה אותך האמת.
הייתי מנטרלת לו את היכולת לפגוע ומוצאת באמת בייביסיטר. אני חושבת שעכשיו בכל מקרה תצטרכי לעשות את זה, לא? ❤️
אם השיתוף פעולה מותנה, תוותרי עליו כל עוד את יכולה

זה ילדים משותפים או מנישואים קודמים?

נשמע יותר עמוק ממה שזה

מה שתיארת כמובן לא תקין ולא מקדם אף אחד,
צריך לבחון לעומק מה קורה ולקבל כיוון מה ניתן לעשות הלאה, וזה מאוד תלוי במציאות הספציפית שלכם ובנפשות הפועלות עצמן.
רק לאחר הבנת התמונה השלמה ניתן לראות ולחשוב מי הכתובת הנכונה והמתאימה ביותר עבורכם.

שיהיו בשורות טובות ב"ה והצלחה רבה 🙏

הוא אף פעם לא הסכים לטיפול זוגי?

אבל שוב, אי אפשר לדעת לפני שמכירים אתכם ואת כל התמונה המלאה באמת.

 

זה יכול להיות טיפול אישי לו / לך /לשניכם

זה יכול להיות בכלל גישור

או איש מקצוע שמתמחה בכל מיני סוגים של אישיות, כדוגמת פסיכולוג קליני,

או אם יש אלימות אז איש מקצוע שמתמחה באלימות במשפחה

או אם יש משהו מסוים שניתן לגלות רק אחרי שמכירים - אז רק לאדם שמוסמך לאותו המשהו המסוים ולא לאחרים שלא וכן הלאה...

וגם אם זה טיפול זוגי - אז רק אצל מי שמבין במה שקורה איתכם ספציפית ויכול לתת לכך מענה מקצועי.

 

בקיצור, כפי שנכתב שוב ושוב - חייבים להכיר באמת בכדי לראות איך מתקדמים הלאה.

מה שכן בטוח - זה שצריך לראות איך מתקדמים, כי ההודעות שכתבת מראות על כיוון לא תקין ולא בריא עבורך כמובן ועבור שניכם לכן חשוב לראות איך אנחנו מגיעים למצב שממקסם את החיים שלנו ומטיב איתם

 

המון ב"הצלחה

האמת את קלעת בול!!

יועץ שאני איתו בקשר ומכיר את הסיפור אמר לי שהוא צריך טיפול פרטני ואישי

אני אישית בלי קשר מטופלת אצל פסיכולוגית

ההכוונה המדויקת היא באמת מאוד חשובה כאן.

מענה שיהיה נכון ומתאים *לכם* ולא לכל מישהו אחר...

 

ב"ה בשורות טובות בקרוב ממש! 🙏

אבל יש אנשים שכשהם כועסים או פגועים או שניהם היחד אומרים הרבה דברים שהם לא באמת מתכוונים אליהם. 

הדרך היא לתת להם להירגע, ולא לתקוף חזרה בדיון אינסופי על כל מילה שנאמרה, איך ומתי. 

הדרך היא לדבר מחדש על אותו ענין שרבתם עליו, הפעם ברוגע ובלי עצבים. 

אם רלוונטי לך, נהדר

אם לא, תשכחי מה שכתבתי

בני אדם זה יצור לא מושלם

אבל עניין ה"לשמור על הילדים" צריך להיות קצת יותר ברור ביניכם.
וכנראה זה לא הדבר היחיד...

אתם זוג
בחרתם להתחתן
לחתונה הזו יש כמה מחויבויות
ועוד יותר אם הבאתם למשפחה הזו ילדים

אם הבאתם יחד ילדים הם של שניכם, לא "שלך", הוא לא עושה לך טובה ולא שומר לך על כלום
מצד שני גם הלימודים שלך הם לא רק שלך ולא עבורך אם זה לימודים שיביאו פרנסה הביתה.

הנושאים האלה צריכים להיות מוסדרים, אתם צריכים להחליט יחד סדרי עדיפויות וחלוקת אחריות קבועה שלא תלויה במצב הרוח כמו שאת לא תחליטי לא להניק "לו" את התינוק אם את כועסת עליו
הוא לא עושה לך טובה כששומר ולא מעניש אותך כשלא.זה פשוט צריך להיות קבוע ביומן וזהו
ואם אתם לא מצליחים - אז ממש כדאי לפנות לעזרה חיצונית, יעוץ זוגי או משהו דומה
לכי לבד אם הוא לא משתף איתך פעולה ותלמדי כלים איך להתמודד עם זה

ברמה הפרקטית- תנסי לנטרל את השטות הזו. שזה לא יהיה מנוף כח נגדך...
תשיגי מספרים של בייביסיטר.
שתמיד אם הוא נופל באחריות שלו יש לך פתרון שהוא לא לוותר על הלימודים שחשובים לך
הכסף הזה שווה את זה
ובמיוחד שזה גם כסף שלו בסופו של יום ואולי זה יאפס אותו קצת להבין את המחיר של זריקת האחריות

לפחות הסבל שעברת, יצמצם סבל לאחרים

שאפשר לסגור מעגל בצורה חיובית כזאת. העולם מתקדם.

יש לך כוחות נפש עילאיים תעריך את עצמך!!

עצוב שזה מה שעברת שם... זה נשמע נוראי

ומרגש ומצמרר

שתזכה להמשיך ולהשפיע הרבה טוב בעולם 💪

ושיסגרו אותו וזהו. לא היו מקצועיים אז. נשארו בעייתיים כנראה גם היום.

אני יודע שהיום הם מסתכלים על הנושא אחרת לגמרי.

איך אני יודע?

כפי שכתבתי פעם בפורום הגברים, ראש הישיבה מפנה אלי בוגרים או הורים של תלמידים, כדי שאוכל לסייע להם אם יש להם התמודדות דומה.

בנוסף, ההחלטה לתת לי לדבר מול הצוות, כשהוא יודע שאני הולך להפנות אצבע מאשימה בחלק מהשיחה, מראה גם כן על שינוי תפיסה ב-180 מעלות.

להט''ב.
גם בנושא מוגנות. גם יוצא שילדים שם מסתובבים לא ברור עם מי גם ברשת וגם בפועל.
יוצא שהיה להם הסדר עם פסיכולוג יקר מאוד ולא מקצועי.
לגבי לפנות הורים אליך, גם פה יש לי תהייה, הרי אתה לא מטפל מקצועי, כל אחד חווה דברים אחרת. מה שטוב לך יכול להיות הרסני למישהו אחר.
ודבר הזה בטח עולה 20 אלף בשנה, מגיע להורים לדעת על מה הם משלמים.

נ.ב.
לפסיכולוג לא היה שום קשר לישיבה, היועץ החינוכי המליץ עליו אחרי שהוא שאל קולגות אם יש פסיכולוג מומחה בתחום.

ובכן,
הסירי חשש מליבך 🙃

אני לא מטפל מקצועי ולא מתיימר להעביר טיפול. אם הם מפנים אלי הורים או בוגרים (אף פעם לא הפנו תלמיד) זה בשביל להסביר, להרגיע, לתת מקום, להקשיב, לתמוך. אני לעולם לא אנסה לטפל במישהו.

זה לא בדיוק אותו דבר, אבל אפשר להגיד שזה כמו שחולה סרטן ישמח לדבר עם מישהו שכבר עבר את זה, יסביר לו איפה הוא עומד, יעודד אותו. אף אחד לא חושב שאותו מחלים הוא איש טיפול וכו'.

ומה שעוד יותר מדהים, זה שהסכמת.

יאיר ה את דרכך

אז אחרי לילה של נדודי שינה ויום של פרפרים מעיקים בבטן, זה קרה.
השיחה הסתיימה לפני כמה דקות, שעתיים וחצי אחרי שהתחילה.

בשעה הראשונה סיפרתי על עצמי, את כל החלקים החשובים שהפכו אותי למי שאני היום. סיפרתי על ההתרשלות של הישיבה, על נקודות האור שהגיעו בהמשך, על השינוי המבורך.

בהמשך הם שאלו אותי שאלות. חלקן על הסיפור שלי וחלקן כלליות.
וואו, איזה שאלות אמיצות. פשוט התרגשתי מהבגרות ומהנכונות שלהם.

מה להגיד לתלמיד שמספר לי?
מה לעשות אם אני ''חושד'' בתלמיד כדי לגרום לו לספר לי?
איך אפשר לדעת מתי זה מולד ומתי זה תוצאה של אירוע ולכן אולי ניתן לשינוי?
איך להתמודד עם תלמיד שמדבר על קושי עצום להימנע מיחסי מין, בלי להפחיד אותו ובלי לגרום לעצמי ''להישרף'' בעיניו?
מה בעצם הפתרון עבור אלה שלא יכולים לשנות?
איך אפשר לזהות נערים שסובלים מכל רגע שהם בחיים?
מתי נכון לשלוח לאיש מקצוע?
איך להתמודד עם תלמיד שמספר לכל חבריו?
האם בי יכול להתחתן עם אשה ולהיות מאושר?
ועוד שאלות שאני לא זוכר עכשיו...

בסוף השיחה כולם הודו לי וסיפרו כמה הם למדו ממנה, הוסיפו ואמרו שאשתי היא האשה הכי מיוחדת בעולם (אני אמור להיעלב...?), ושני רבנים שהיו עוד בתקופתי ביקשו סליחה על כך שלא ידעו בזמן אמת כמה אני זקוק לעזרה.

אין מילים בשביל לתאר את מה שאני מרגיש עכשיו, אבל אם אכתוב ''סיפוק עצום'' זה כנראה יהיה יחסית קרוב.

שכוייח וכל טוב!

תודה ששיתפת

להיעלב, אישה כ"כ מיוחדת בחרה בך למסע חייה, הכי מחמיא בעולם

ואני מקווה שבאמת סגירת המעגל החיובית הזו תעזור לפחות לחלק מהצלקות מהתקופה הזו להחלים..
וכן, אשתך מלכה 👸

אני גם רוצה לשמוע את השיחה הזאת. נשמע שיש הרבה מה ללמוד באמת.

תודה רבה

כל הכבוד!!!

פשוט וואו.

אשריך אשריך וכל הכבוד 💪👍👏

מה היה אחרי הישיבה?

משעמם לך לפעמים עם ההורים שלך? לא נמאס לך מהם? עם האחים? החברות?

כשטוב לך עם מישהו, אז יש זמנים שבא לדבר ויש שפחות

 

וואלה לפעמים כן. לפעמים משעמם לי מהם. עם חברות הרבה פעמים מרגיש שמיציתי איתן. זה נשמע אולי דפוק אבל לכן תהיתי. איך אחרי שנים עם אותו בן אדם עדיין הקשר עדיין חזק וטוב ונעים?

כל מה שאת עושה כשאת משתעממת עם חברות, תעשי כשתהיי נשואה,
תלכי ללמוד משהוא חדש, תצאי עם חברות, תעשי ריצה וכיד הדמיון מה שאת אוהבת

ונשמע לי דוקא הגיוני שמשתעממים לפעמים ביחד. אבל בשונה מחברות שאם נמאס לי מהן אני יכולה פשוט לא לפגוש אותן כמה זמן, אז עם בעל אי אפשר.

את גודלת עם הקשר

אפשרי זה כן אם זה הגיוני או טבעי, לדעתי לא.

אפשר לשאול למה זה לדעתך לא הגיוני?

לחיות חיים משותפים עם בת או בן זוג עשרות שנים. מתחתנים בגיל 20 + ונשארים ומשתנים עד זקנה. בני אדם משתנים וחיים יותר מבעלי חיים אז מי שלא חי לפי שנות כלב אני לא קונה את זה שזה עובד או טבעי אבל זה כן אפשרי, עם מחיר ברור.

זה קשה

אבל גם להיות הורים זה קשה, אבל זה טבעי

ואתה מתאמץ ומשתדל ומשתנה ביחד איתם

שינוי זה כורח המציאות, וטוב שאנחנו משתנים, בצורה הדדית, אחד מפרה את השני

כי הרבה זוגות חיים בשלום ואהבה שנים על גבי שנים. טבעי אולי זה באמת לא אצל כולם. כי בכל אופן גם הרבה מתגרשים

חבל להתעסק בזה, אל תתעסקי. אני לא אפתח כאן מה אני חושב אבל זה באמת לא נקודה פשוטה וזה כן מעסיק המון

שיש לכם הרבה זכרונות ביחד

והוא יכול להזכיר לך איך היית פעם (לטובה) וזה יפה ,וברבות השנים הקשר נהיה יותר יציב (בתקווה שאכן כן..)

הקשר מעמיק וכו' 

ולא לראות זאת כברור מאליו, אחרת באמת אחרי כמה שנים אנחנו נהיה נשואים רק בגלל שפעם החלטנו להתחתן, ולא בגלל שהיום אנחנו רוצים להיות ביחד.

יפה תודה

כמו שלפעמים אולי משעמם לאדם עם עצמו, זה סימן שהוא לא מתחדש ולא מוציא את הכוחות שלו לפועל.
כך גם בזוגיות לענ"ד אם משעמם כנראה שאין התחדשות מתוך חיי צמיחה (ביחד או לחוד). אני חושב שדווקא זה יכול להיות מכפלת כוח- מתוך הצמיחה וההתחדשות של כל אחד לבד גם החיים המשותפים מעניינים וצומחים.
(כמובן שכל זה בתאוריה, לחיות חיים שתמיד מתחדשים וצומחים בהם קשה מאוד ליישום, ואולי זה האתגר הכי גדול שלנו בעולם הזה...)

עם הממשפט האחרון.
אולי הכי קשה הוא ההרגל, השגרה, הסדרתיות שבה פועלים. גורמת לנו קצת להירדם.

גם בזוגיות

ומשתדלים תמיד לצמוח מתוכם,

זה נשמע קלישאתי, אבל זה ככה

הבחירה בידייך

קשה אבל נכון...

תודה

כל הזמן בחיים קורה משהו, לא משעמם בכלל! כל יום מביא בחובו משהו....

גם שעמום הוא סוג של התמודדות (:

גם את וגם הוא משתנים כל הזמן.
וגם- יש באדם כל כך הרבה עומק שתמיד אפשר לחשוף עוד שכבה ועוד נושא שבשבילך הוא חדש והשני כבר לא אותו בנאדם

אם לא אז באמת משעמם.. גם עם עצמך משעמם בלי התפתחות ובלי עומק
חוץ מזה שהמציאות המשפחתית משתנה כל הזמן - ילדים ב"ה,כל גיל מביא איתו התמודדויות חדשות, אבל זה לא תמיד לטובה

לעומק ולא להישאר רדוד

כן יש הרבה תקופות כאלה.רק חשוב לא להרדם בשמירה. בשביל זה יוצאים לנופש מסעדה טובה פעם ב...

בדרך כלל אף אחד לא נשאר כפי שהוא
יש לאדם נפש שוקקה, דחף ורצון לחיים. והחיים זזים
אנשים מתפתחים מחשבתית רגשית רוחנית הכרתית תבונתית (תבונתית זו מילה? אם לא אז בראתי אותה עכשיו).
זוג בריא ואוהב כדאי שיתפתח ביחד וזה לצד זו.
ואז תמיד יש על מה לדבר
ואם לא, כדאי להשקיע בזה
בחוויות סדנאות קורסים התבוננות

אותו רעיון בדיוק...

נשוי לבנאדם הכי לא משעמם בעולם. אם יש איזה שגרה של יומיים היא מתחילה כבר מחשבות על הרעיון הבא שיעיף את הסכך ואת הגאולה
בכל מקרה כשמקימים משפחה יש כל כך הרבה אתגרים שכל הזמן מגיעים שקשה להשתעמם, החיים עצמם מעניינים מדי

הייתי שואלת למה הסתיר

נראה לי זה כמו טיפול פסיכולוגי רק יוצר מעשי

אולי משוחחים על זה בזמן נוח לשניכם
כשמטרת השיחה היא
א. לחזק את החוסן הזוגי
ב. לשמוע/ להבין ממנו איך הוא מרגיש בכל התהליך
ג. להבין שאין פה הסתרה של משהו רע.
לא תמיד נעים לאדם שידעו שהוא מטופל, שלעיתים חלק מההחלטה העצמאית הזאת היא לנקוט יוזמה ולגשת לתהליך בלי לשתף אף אחד כדי לא לסגת בגלל ביקורת או פחד/חשש שיכול למנוע את הרצון האישי הזה לפריחה ולהתקדמות.
ד. בע"ה שתהיה רק נחת!
ה. תביני שאימון הוא לא טיפול רגיל.
אימון הוא תהליך מצמיח, אופטימי ומשמח ,מטרתו לעזור לאדם לשפר את איכות חייו ולהתקדם אל עבר המטרה הרצויה לו בהתאם לרצונו ושאיפתו לעתיד.

שאדם החליט לעזור לעצמו בדרך מסוימת
רק מה - ההסתרה בעייתית בעיניי ולא עצם הטיפול
אולי יש חשש מביקורת על סמך תגובות קודמות

צד אחד, מנסה להיצמד לתגובות שזה מבורך.
עם זאת, מצד שני כועסת מאוד.
זה מעלה בי המון שאלות, למה מסתיר?
מה בכלל מכיל הטיפול? האם נדרש ממנו במהלך הטיפול ל"ערב" דברים שקורים בנינו, בבית, במשפחה.
אוף, מעצבן, לא מסוגלת להתמודד עם זה.

אני חושבת וקוראת מבין השורות של מה שאת כותבת, שאת לא היית מעונינת שהוא ישתף בדברים של הבית ושלכם.
אבל למה באמת? מה לא בסדר בזה שאדם צריך תמיכה וכיוון? אם הוא לא ישתף בקושי, איך יוכל לקבל מענה?
אם היה משתף אותך, לפי תגובתך כרגע, כנראה לא היית רואה את זה בעין יפה. אני טועה? לא אומרת את זה כביקורת חלילה אלא כך זה משתמע.

הייתי שואלת את השאלות ששאלתי פה מזה בכלל.
למי הולך? וכדו'.
חושבת שבתור אשתו מן הראוי שהייתי יודעת על כך קודם.
אשמח אם יש פה כאלה שהפתיעו את בן/בת הזוג בכך שהיו בטיפול ויצא מזה חיובי.

אבל זה היה יעוץ זוגי לא אימון אישי.

אימון אישי זה יותר לעבוד על דברים שמפריעים כמו ביטחון, פחדים, העצמה וכאלה.

נו... ו....
יצא מזה תועלת?
אשתך יודעת מזה בסופו של דבר?
נשארת שרוט??? 😋
אין לי מידע, משערת שגם פה בעלי הלך בהמשך לטיפול זוגי שהיינו בו בעבר.
אז אשמח לפרטים.

או שהוא לא יודע שאת יודעת?

תחושה לא נעימה בכלל❤️
אם זה בעוד תחומים כמו שכתבת, שקלתם לחזור ליעוץ זוגי?
אני מניחה שהשיחה ההיא על ההסתרה ועל זה שהוא לא שיתף אותך הייתה גם די קשה.

בנוח הייתי מנסה להבין למה לא שיתף..
אולי זה יושב על נקודות משותפות לשניכם, והוא רצה לבוא ממקום "נקי" משלו.

אם הסתיר/ה כנראה שיש עוד לא מעט דברים מוסתרים

שמח...
למה לקרוא לזה הסתרה?

היא אשתו אומורה לדעת מזה

לא נשמע תקין, אבל בהחלט נשמע שהוא לא שש לשתף גם בתחומים אחרים,

אולי העניין של האמון אישי מביך אותו?

אני הייתי אומרת לו שצר לי מאוד שהוא לא שיתף והייתי שמחה לשמוע מה יש לו להגיד ומה מפריע לו שהוא הוצרך ללכת לאימון ושאני תמיד פה אם ירגיש בנוח לשתף ואשמח מאוד לשמוע אותו

 

לא ממקום של לחץ וחקירה איפה היית למה לא סיפרת

זה הרבה פחות יעיל אם בכלל

הוא לא ישתף םעולה ככה בחיים.

 

ועוד משהו..

זה אמנם מעצבן ומרגיז אבל אם תפעלי נכון את יכולה דווקא מכאן להרים את הזוגיות שלכם ולעשות מלא טוב, הכל תלוי בחכמה שלך ובאיך תגיבי לזה 

חשוב לציין שאני לא אומרת את זה באויר, גם לנו היה מקרה דומה וב"ה רק עלינו על אף שבהתחלה כמוך חשבתי והרגשתי שמפה יחפש משו אחר... ושאני לא מתכוונת להכיל את זה 

@מצב משתנה

היא לא אמרה איך היא גילתה את הסוד הנורא הזה... אבל אם היא שאלה לאן הוא יוצא והוא ענה לקאוצ'ינג ואז היא נפגעה אז סתם לנפח לדעתי. הוא אולי בעייתי בתקשורת במיוחד אם ככה הוא מתנהל אבל למה לשמור בבטן? שתגיד לו ונגמר הסיפור, ידברו ויתקנו. לא צריך להיעלב ולקרוא לזה הסתרה במיוחד שזה דבר טוב שיתרום גם לה

ומתאמץ לא לספר זו הסתרה,

אפילו בלי להתאמץ, אתה הולך למפגשים לא פעם אחת, מה העניין?

 

 

אני לא רץ להיות עם עין רעה על אנשים אם זה מיותר.
מה העניין? היא צריכה לשאול אותו לא כאן ולבוא עם עין טיפה יותר טובה ומשוחררת. מה הוא כבר עשה? ניסה למצוא טעם בחיים?

אם תתרכזי בחלק המשמח של האירוע, שהוא משקיע והולך לטיפול ולוקח את האחריות אליו!, אני בטוחה שברוגע ובנחת תוכלי לבנות לאט לאט את האימון שלו שכנראה לא במיטבו.
אם תבחרי להתרכז בפגיעה שלך על זה שהוא לא שיתף אותך, תזיזי את הפוקוס מההתקדמות שלו שכנראה הייתה יכולה להקפיץ את הזוגיות שלכם, לעוד סכסוכים.
אימון בונים בנחת, אי אפשר לדרוש אימון.

ללכת לאימון זה דבר מבורך. זה אפילו לא מעיד שיש בעיה שצריך 'לטפל' בה. אני עשיתי אימון פעם כשהיתה לי הזדמנות של זמן פנוי ומחיר נוח, לא כי היה משהו ש'מצריך' טיפול, וזה הוסיף לי המון, ועזר לי עם הרבה דברים שלא חשבתי שאני יכולה לשנות בעצמי.
זה כן דורש חשיפה - של מקומות פנימיים, של דברים שעוברים במציאות, אבל לא לשם חפירה בעבר או בהווה, אלא מתוך הסתכלות על מה רוצים לשנות ולשפר, לאן רוצים להתקדם.

אבל אם הוא חשש שיהיה לך קשה עם זה שהוא ילך לאימון, שתפחדי ממה שמעלה שם, מהחשיפה שלו על מה שקורה בבית, אז יכול להיות שזו הסיבה שהוא העדיף ללכת לאימון בלי לשתף.
אני מבינה מאוד את הכעס שלך. גם אני לא הייתי רוצה שבעלי יעשה דברים מסוג כזה בלי שנחליט על זה ביחד (אפילו מצד ההוצאה הכספית - זה כסף של שנינו, ואנחנו מחליטים ביחד על מה מוציאים אותו).
אבל אם כבר את יודעת - אני חושבת שחשוב שתפרידי בתגובה שלך בין זה שלא דיברתם על זה לפני שהוא התחיל, לבין התחושות שלך ביחס לאימון עצמו.
מותר לך לבקש שהתקבלו החלטות כאלו ביחד.
אבל הוא צריך לקבל את התחושה שזה לגיטימי שהוא יוכל ללכת לאימון (או כל טיפול מכל סוג). אם הוא מרגיש שזה יכול להוסיף לו - אז הוא יכול לדבר איתך על זה בצורה גלויה, בלי לפחד מהתגובה שלך.
אם את מצליחה לקבל את העמדה הזו, את יכולה עכשיו לתת לו את המסר הזה. הבעיה היא לא עם עצם האימון. הבעיה היא האמון ביניכם. ואת זה רוצה לתקן.

(אני אומרת את הדברים מתוך ההבנה שלי, כמובן שיש עוד משתנים בסיפור שאני לא מכירה. תקחי מה שמתאים לך...)

נתקע לי הנייד, שם המשתמש התנתק והכל התאפס לי, לא זוכרת את הסיסמה, לא הכנסתי כתובת מייל, כך שלא ניתן לשחזר סיסמה.
תכל'ס, פתחתי שם חדש.
אשמח אם מישהו הגיב במסר מיום חמישי אז אנא לשלוח לשם הזה.
אני קוראת את התגובות פה וללא ספק הן עוזרות לי להבין ולחשוב מה גרם לבעלי להסתיר ממני.
אגב, אם הייתי רואה התקדמות, חושבת שהיה פחות מפריע לי.
כמובן שמנסה לשוחח ולרכך את העניין מול בעלי.
כמו שציינתי, מדובר במכלול דברים וזה לא הדבר היחיד שעשה בלי לשתף.

ככה מובן מדברייך.
על פניו כנראה רצה טיפול והעדיף לא לשתף אותך (השאלה אם בשלב מסויים כן היה משתף שהוא התחיל טיפול אישי שכזה).
עצם זה שלא שיתף באמת מכאיב, שבדבר חשוב כזה היה צריך לפחות לומר לך שהוא הולך.
אבל את אומרת שזה לא הדבר היחיד שהוא לא משתף אז כנראה זה עמוק יותר.
מעלה השערה, אותה את יודעת, אולי בעבר לאור הטיפול הזוגי שהייתם ואולי לא רצית להמשיך אז הוא העדיף להמשיך בטיפול לבד.
למה עשה בלי להודיע, זו באמת שאלה שהוא צריך לענות ואני מניח שדיברתם על זה

שמבקשים עצה, ויושבים עם עצמם לחשוב, אולי אולי גם להם יש קצת חלק במה שקרה,

כיף לעבוד עם אנשים כמוך..

רק ככה אפשר לראות שינויים בחיים

כל הכבוד

אשרייך ממש

וגם מדוע הייתה ההסתרה עצמה
אולי יש דברים עמוקים יותר שיכולים להסביר, אך אין כמובן דרך לדעת אותם כאן.

ככלל, טיפול אישי לכשעצמו אמור להיות מבורך ולעזור לאדם להיות גירסא יותר טובה של עצמו, לקבל כלים, תובנות ועזרה בנקודות קושי, העצמה של מה שכן יש בתוכו כבר ואיך להגיע לחיים מאוזנים ומאושרים יותר.

ניסית בכל זאת להיות יותר ישיר עם האהובים שלך?
כשעצוב לי אני אומרת במפורש לחברות/משפחה....
ואז מקבלת את האמפתיה!
אולי יותר קל לי כי אני אישה...
תנסה

ברור שהאחראיות עלי לדאוג לעצמי ולפנות... אני פשוט בסיטואציה שזה מאוד קשה ומורכב ויש גם דברים שאני לא יכול לשתף אותם אבל עצם זה שאף אחד מהם לא מתעניין שה ממש קשה

אבל לצפות מאחרים להבין בלי לשקף את הקושי והמורכבות זה יותר קשה כי לא רק שיש את הקושי שלך יש את הקושי הנוסף של הציפייה הלא ממומשת והרגשת החוסר החשיבות בעיני אחרים.

השיתוף והדיבור על הדברים, גם בלי שייתנו עצות, יכול להביא לתובנות רק מעצם השיתוף. וכמובן שעצות ממי שלא נגוע בדבר יכולות לתת רעיונות חדשים וכיוונים אחרים, אפילו שיתופים של אחרים שהיו במצב דומה ויצאו ממנו נותנים כח.

כי יש אנשים כמוני שהם במצס שיש דברים שהם עוברים ולא רוצים לשתף בחוץ כמו בעיות בזוגיוצ וחובות והלוואות... וכל מה שאני צריך זה התעניינות מחברים... גם לי יש בחיים אנשים שאם אני חושב עליהם בטח יעשהלהם טוב לטלפון ממני... כיום אני לא מרגיש פנוי לזה אבל אני רוצה להציף את זה לאחרים לפחות.. גם בשבילי להגיד ולשתף בנינוחות וגם בשביל אחרים ואולי בשבילי שיראו אותנו ברגעי הכאב.. שינסו לברר ויגלו אכפתיות

מה שאני באה לומר הוא שכל שיחה נורמלית מתחילה ב- מה נשמע בצורה כסו או אחרת, שזה פתח לשיתוף. ולפי התשובה השיחה נמשכת. אם כששואלים אותך מה שלומך אתה עונה שהכל בסדר ועובר לדבר על הא ודא אז מבחינת הצד השני הכל בסדר. ואין מה להתעניין יותר מדי.
לא מזמן הייתה לי שיחה עם חברה קרובה מאוד שלי שאנינו מדברטת המון ומתענינות המון ושיתפתי אותה בקושי מסוים שלי שהיא לא יכלה לדעת עליו אלמלא השיתוף שלי כי משדרים עסקים כרגיל. להרבה אנשים יש חובות ובעיות זוגיות, זוהי כמעט נחלת הכלל לצערנו. אבל רוב האנשים חיים עם זה ומנסים להתמודד. מי שלא מצליח ראוי שישתף כדי לעזור לעצמו.
זה לא שולל את העובדה שצריך לגלות רגישות לזולת, אבל מי שמרגיש שהוא במצוקה צריך להרים דגל

אהל יש פעמים שאין כוח להרים דגל, ומבחינת הסביבה אין בכלל קשרים עם אנשים שפעם היה איתם קשר קרוב יותר.. אני לא בא להוריד את האחראיות מעלי או להאשים מישהו. אני רק משתף שבמצבים כאלה ואני מאמין שכמוני יש עוד אנשים ככה יעשה טוב אם חברים ומשפחה יחשבו יותר על הסביבה שלהם )רק אם הם יכולים להרשות לעצמם( ויזמו שיחה, יגלו אכפתיות, יזרקו מילה טובה וכו'... זה ממש קשה

והרבה כוחות 🙏

מה שהתקציב איפשר...

 

ומזל טוב!

חדר בריחה

מסעדה

פקניק 

מוזיאון מעניין

שיט ( מה שמתאפשר בהריון)

מסא'ג זוגי

להרבה דברים אפשר למצוא שוברים בהנחה בכל מיני מסגרות..

 

מזל טוב

או שאת מתכוונת כל אחד בנפרד...

ביחד

ים או כינרת,  טולי לשלב עם משחק זוגי חביב, ואוכל (לא חייב להיות מסעדה)

אפשר גם לעשות נופש בבית.
עכשיו כשעוד אין ילדים זה באמת כמעט אותו דבר
לפרוס מצעים חדשים, לארגן שולחן יפה ורומנטי עם אוכל שאתם אוהבים ולפנות את הערב בלי טלפונים
אפשר להוסיף חוויה חושית שמדברת אליכם - עיסוי אחד לשני או לצפות יחד באיזה סרט או מוזיקה נעימה

וחשבתי על לעשות משהו בבית, אבל אני רוצה משו שיתן תחושת החדשות... ודברים בסגנון הזה עושים הרבה ברוך השם

בבריכה אין לגוף משקל, אז אפשר ליהנות מזמן איכות אינטימי ומיוחד (כמובן בהנחה וההריון תקין וכו')

מרגיש לי שעם המחיר כבר עדיף להוסיף איזה 100 שח ושיהיה כבר צימר וגקוזי

(בלי לינה).

 

לגבי "מה עדיף" - לא חושב שאפשר להסתכל רק על הכסף. בעייני בריכה זאת פעילות שונה לגמרי מג'קוזי, שזה סתם שם יפה לאמבטיה עם הרבה זרמים. אי אפשר לשחות בג'קוזי, אי אפשר להיות זקופים וכו'.

אגם מים

מאוד יפה שם!

+972 52-771-0258

השאלה אם יקר או באמת אין אפשרות..
כשיוצאים ללילה זה אווירה שונה, לא מתעסקים במטלות/לימודים.
זה מאפשר ממש להיות אחד עם השני.

אם זה יהיה לילה אז אני רוצה שבאמת יהיה משתלם, ממש חשבנו ג'קוזי אז עכשיו כל התכניות והצימרים שבדקנו לא רלוונטים...
אז אם יש רעיון למקום עם ברכה/ משהו אחר ששוה כסף ולא רק 5000 שקך על לילה מחוץ לבית..

יש צימרים עם בריכה.
אבל מחיר תלוי תקופה. ואפשר גם ג’קוזי פושר

לא רוצה להוציא כסף על משהו שאני יכולה גם בבית...

אח''כ כאמור יש ילדים
זו הזדמנות לצאת לנופש זוגי בלי כל הבלאגן של למצוא סידור לילדים

אם יש את הכסף זה לדעתי שווה גם אם זה אומר להצטמצם קצת אחכ או משהו כזה

גם אנחנו התקמצנו על חופשות בתקופה הזו
כסף בא והולך

נצלו כל רגע

זה הכי חשוב, הביחד המשמח שלכם

מה זה בגרויות?

תעודה של מהט

לא בגרות 

נרגעתי קצת

כנראה הרסקיו עשה משהו, אם כי עדיין לא חזרתי לתרגל... 

את לגמרי נורמאלית

יש כל מיני תרגילי נשימות כדי להרגיע את הגוף
אולי תנסי קצת להקשיב למוזיקה שאוהבת
אולי לעבור על החומר עם חברה טובה
לזכור ולדעת שבסוף זה עובר, ויעבור בטוב.

בהצלחה ממש

דבר דבר.
יום יום.
להסתכל רק על הצעד הבא וזהו.

ב"הצלחה רבה בהכל 🌷

אפשר לפנות אלי בפרטי

הבהרה:
עד מתי רכב שעושה 11 ק''מ לליטר ייחשב חסכוני, כאשר כבר יש מכוניות חשמליות לגמרי או היברידיות שנוסעות 20 ק''מ לליטר?

זה כמו לשאול על רכב משנות השמונים האם הוא בטיחותי. אולי בסטנדרטים של מועד ייצורו הוא היה בטיחותי, אבל היום הוא היה מקבל ציון מתחת לאפס במבחן ריסוק אם רק הייתה אפשרות כזאת.

יש לנו מאזדה 3 המון שנים אז מבחינת אמינות אנחנו מאוד מאוד מרוצים. כמובן שהיא לא משתווה בחסכנות שלה לרכב ההיברידי שלנו.

השאלה היא באיזה עלות אתם רוצים לרכוש כי הרכבים ההיברידיים הם יחסית חדשים אם אתם מחפשים רכב ישן אז מאזדה בהחלט מומלצת.

 

יש לנו מאזדה 3 כבר כמה שנים ולא הגיעה פעם אחת למוסך.

לא נוסעים הרבה אז פחות אכפת לנו שצורכת הרבה דלק.

וגם לא כרגע אופציה לרכוש רכב שכזה.

ואמינות של רכב יפני (יש תקלות אבל פחות מאשר ברכבים צרפתיים/אירופיים)

וגם...
מאזדה 3 יש כמה שנתונים, לאיזה אתה מכוון?

סביר יותר שהם נמצאים לכתחילה בכל חדר במלון עקב ניקיון לקוי של החדרים עצמם.

בוא נאמר שהניקיון הוא הדבר האחרון שמעניין את פשפשי המיטה.
פשפשי מיטה אוהבים יונקים דהיינו בני אדם.
סביר מאוד שהם נכנסו למזוודה שלכם ויחכו לצאת בסביבה הבאה שתגיעו אליה בלילה.
הייתי מכניס את כל הבגדים לקונטיינר סגור למשך שבוע בחום גבוהה עם עדיפות לאינפרא אדום.
והדרך הקלה להיפטר מהם היא להיפטר מהכול ולזרוק לזבל. להיפטר מפשפשי מיטה זה סיוט שלא נגמר ואל תקשקשו על ניקיון אין קשר לניקיון יש קשר לבני אדם ולצערי אנחנו המנה העיקרית!

להכניס הכל לכביסה בהרתחה? לא מספיק טוב?

טלית? כיסוי ראש?

במידה ורוצים להסתכן הייתי משאיר את הציוד באוטו חושף לשמש למשך יומיים לפחות.

מה שלא אוחי באמת להשאיר בשמש. לא יודעת כמה זמן תראו בגוגל. יש ימים עם שמש טובה...

מקווה מאד בשבילכם שלא ייכנס לבית
זה סיוט סיוט תעשו כל מה שאפשר וכמה שיותר ביסודיות

בשקיות זבל שחורות בשמש כמה ימים, או באוטו בשרית שחורה, שיתחמם. מעל 60 מעלות הם לא אמורים לשרוד.

ואני מכניסה בנגלות לכביסה של 90 מעלות..חפצים פשוט ניגבנו טוב..רק כשנכנסנו הביתה נכנסנו עם הבגדים עלינו אבל ישר שמנו בכביסה..יש עוד מה לעשות? או שמפה נותר לנו לקוות שבאמת לא יעבור איתנו? אין לי כוחות לזההה

יש לקרוא למדבירים שמשתמשים באמצעים אלקטרונים, יקר אבל שווה כל שקל.
מדבירים שמשתמשים בכימיקלים לא יעזור כמעט בכלל אולי רק זמני.
אפשרות שנייה היא לנסות לטפל בכך לבד..

היה ממש כיף

תהנו!

על חדר בדוידקה, משהו כמו 'להשיג את המליון' או שם דומה.
אחלה חדר אבל הוא מתחיל בחדר פיצי חשוך לגמרי ועד שמגיעים לפנס ועוברים לחדר הבא, קצת מאתגר לשמור שם נגיעה.