את אומרת שאת ובעלך מאד מאד אוהבים,
שיש לך חותנת טובה ועדינה,
אלא מה? חמיך לא הכי מוצא חן בעינייך. לא חבל בגלל זה להגיע לויכוחים עם בעלך?..
הרי מתוך קריאה בדברייך, עולה שעיקר הקושי שלך אינו בעובדות ה"טכניות".
הוא רוצה שבעלך יגיע פעם בשבוע, בעלך משתדל שזה לא יהיה על חשבונך. פעם בשבוע, סביר שאינו אמור להפריע לך.
הוא מצפה שבעלך יתקשר אליו יום-יום. יש נשים שמנהלות כל יום שיחות ארוכות עם אימותיהן, ובעליהן לוקחים את זה בחיוך, "היא צריכה את זה"...
אלא מה? מה שנראה שמפריע לך, זה שבעלך מנסה לדון אותו לכף זכות - וגם לנסות שתסכלי על המציאות בצורה חיובית יותר...
צריך לשמוח על זה...
איזה בעל נפלא יש לך. כזה כיבוד הורים, כזו עין טובה, לא מקטר על ה"דרישות", ומנסה שגם לך יהיה מבט חיובי על כך.
תראי את האור שבכך.
יתכן שאם לא היה כזה מתחשב באביו, גם לא היה כזה מתחשב בך.. אופי טוב.
ויש להניח, שלאבא שלו יש חלק בעיצוב האופי הטוב הזה. ובכלל, הכרת הטוב כלפי מי שגידל את בעלך..
לכן, אני ממש מציע לך: תשני מבט (את עצמך אומרת, שבגלל איך שאת מרגישה, זה מחריף את ה"התעצבנות". אז צריך לשנות כיוון הרגשה, גם לטובתך..).
תחשבי איזה בעל טוב יש לי, שהוא כ"כ מכבד את הוריו. איזו עין טובה יש לו. כמה חשוב לו שגם אני לא אהיה במרירות אלא אראה את הטוב. זה רק יגרום לך לאהוב אותו יותר במקום לריב...
אם היה הולך פעם בשבוע, לאותו פרק זמן, לקבל מליון דולר, מניח שהיית שמחה. הוא הולך לקיים מצות כיבוד הורים שעליה נאמר שהקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעוה"ז..
אכן, לדרוש ממך שתתקשרי פעם בשבוע - אי אפשר. הלואי שיגיע מצב שזה יהיה לך חיובי גם מעצמך.
כל זמן שלא מדובר בדרישות שטכנית מקלקלות לבית (שיבוא כל יום ללא צורך דחוף... וזו לא המציאות שתיארת), וכל ה"בעיה" שלך, שבעלך מסתכל בעין טובה, מכבד ולא מתרגז - זו לא בעיה אלא ברכה. ולמרות שהכוונה טובה מן הסתם - לא הייתי מציע לשמוע לעצות "להציב גבולות לבעלך"... הוא אינו ילד קטן, ואם הנקודה היא שאינו מסתכל כמותך אלא מלמד זכות - דומני שהמאמץ צריך להיות בכיוון השני דווקא..
אם יהיו פרטים שמטרידים באופן מעשי. טכנית. אי אפשר. אז תדברו ביניכם איך אומרים בנעם שזה לא אפשרי, והאבא יקבל תחושה עד היכן סביר במצב שבנו נשוי.
אבל בעיקרון - אשרייך שזה בעלך.
