(זה יעצור את ה"14 ימים" למיטב ידיעתי... אבל אני לא עו"ד)

אחר כך - אני חושב שלמועצה לצרכנות או משהו כזה, להם יהיה רעיון טוב יותר

לפעמים יש ממש בורות בציבור בדברים בסיסיים וחבל.

נתקלתי בהרבה זוגות צעירים שבאים להתחתן ואין להם בכלל מושג בנושאים כלכליים בסיסיים ולכן הם עושים שטויות והרבה מהן.

חבל.

לכתבה בכלכליסט

בעיקרון יש מקומות חוץ ממשלתיים שעוזרים בזה. 

אירגונים ולנטרים כמו פעמונים שהולכים לתיכונים ומעבירים להם קורסים

אירגונים יותר עסקיים כמו מט"י (מרכז לטיפוח יזמות) שעושים קורסים ליזמים.

אבל משהו מקיף, שדואג שכמה שיותר אזרחים ינצלו נכון את הכסף שלהם, ויועילו לכלכלה במקום להפוך לנטל- זה אין. וזה נצרך.

ולא תמיד להורים עצמם יש את כל הכלים לחינוך כלכלי נכון.

לא תמיד הם בעצמם יודעים. וכך נוצר מעגל בורות שנמשך.

הכי קרוב לא המוני

בע"ה.

1. לא ספציפי. בכללי - הקרוב לבית (אין רכב). כדאי שיהיה זול. אפשר גם רשת מהדרין (חוסך הרבה בלגן).

2. זול (אצלנו הקרוב הוא זול)

3. לקחת שקיות בהתחלה! להגיד שלום לשומר, לקופאית ולא לקנות רעל.

4. עבודה עברית.

1. הסופרים ליד הבית.

2. קרוב, זול, משלוח חינם.

3. להגיע עם רשימה מוכנה ולהיצמד אליה. לבחור מסלול קבוע ולפיו גם לבנות את השימה.

4. כלום.

או אם מזדמן- לדברים שאני יודעת ומכירה- מחנהיודה

יתרון- קרוב לבית.. לא צריך להסחב (לשוק יש יתרון של מחיר -ומבחר)

להגיע עם רשימה. ועם ראש פתוח לכל מה ששכחתם והמדפים יזכירו....

להיות מאופסים על איזה מלאי יש בבית

חסר לי מוצרים של חברות עבריות- בעיקר בתחומי הטחינה חלבה וכאלו...

לפי מה שאת מתארת אתם מסוגלים להגיע לחיסכון כולל של 1200 ש"ח בחודש.

אם תשימו 1000 ש"ח בחודש עבור דירה תגיעו אחרי 10 שנים לקרן של 120 א' ש"ח (על זה תוסיפי ריבית והצמדה).

אם אין לכם חסכונות נוספים לדירה (או עזרה מההורים) אז יהיה לכם אפשרות לקחת משכנתא רק עוד עשר שנים (צריך 30% מערך הנכס בשביל לקחת משכנתא אז גם אם הגעתם ל200 אלף אתם יכולים לקנות דירה בשווי כ- 660 אלף ש"ח שאפילו במחירים של היום זה רק דירה מסכנה בהתנחלות נידחת וסביר שהמחירים יעלו עוד.)

אם חשוב לכם מאוד נושא הדירה ואתם לא רוצים לחיות כל החיים בשכירות (ושווה לבדוק גם את האופציה הזאת..) אז נראה לי שכדאי להפנות את כל החיסכון לדירה ולחסוך עבור הילדים רק לאחר שקונים את הדירה.

אם אתם מצפים לנס / עזרה מההורים / הכנסה גדולה שצפויה בעתיד (קרן השתלמות שאמורה להשתחרר למשל) וכו' אז כדאי לחסוך עבור הילדים כבר מעכשיו בהנחה שתצליחו לרכוש דירה גם כך.

אני לא מכיר את התוכניות השונות בפועלים ובמזרחי (אני יכול לספר לך מה שיש בבנק שלי) אבל הכי כדאי פשוט להשוות ביניהם מבחינת הריביות ותנאי השבירה (ההצמדה היא בד"כ למדד בחסכונות ארוכי טווח מאחר והשאיפה היא לשמור על ערך הכסף).

בד"כ ככל שהתכנית היא יותר ארוכת טווח התנאים בה יותר טובים אבל צריך גם לבדוק מתי יש תחנות יציאה.

אפשרות נוספת היא להשקיע באפיקים רווחיים יותר כאג"ח ואפילו מניות אבל כדאי לעשות זאת בזהירות ותוך ליווי של יועץ השקעות מוסמך. אמור להיות יועץ שכזה בסניפי הבנקים שלכם.

דבר אחרון, סביר להניח שהתנאים בחשבונות שלכם הם לזמן מוגבל ואם אינכם מתכננים להשאיר את שני החשבונות כשהם יתחילו לעלות לכם עמלות אז כדאי כבר מעכשיו להתחיל לרכז פעילות בבנק שבו אתם מתכוננים להישאר וזה גם יכול להוות שיקול באיזה בנק לחסוך את הכסף בייחוד לאור העובדה שסביר להניח שהריביות יהיו דומות בשני הבנקים.

ואמנה כמה סיבות בקצרה לדחייתי את הרעיון.

1. בהנחת היסוד, קפיטליזם מגיע לאופטימליות ללא התערבות חוץ. אולם הנחה זו מתקיימת רק בשוק חופשי, נטול עיוותי שוק. משום שקיימים עיוותי שוק, משלל סיבות, יש צורך של משהו גדול או חיצוני לשוק שיטפל בהם בצורה נקודתית.

לדוגמא: הביטוח הרפואי בארה"ב, או המשבר הגדול של תחילת המאה שעברה או המשבר האחרון. אפשר אף להתמקד בחברות כגון ג'נרלס מוטרס שאילו פשטו את הרגל, ההפסד לחברה ולכולם היה עצום, אף עם לאורך הטווח הארוך מישהו היה תופס את מקום החברה, הרי שההתערבות של הממשלה הצילה את החברה, ובכך עובדים רבים, וכל המעגלים שקשורים, והחברה שחזרה להיות רווחית כבר החזירה את ההלוואות בתוספת ריבית. 

2. תפקיד הממשלה לדעתי זה פיקוח ורגולציה, ולא יותר. יש עניין לצמצם את המערך הבירוקרטי למינימום ולפטר את רוב עובדי הציבור, אולם יש עניין של קיום מינימאלי בשיל "מקרים מיוחדים" ו "זרימה חופשית ותקינה של הקיים".

למשל: אם יקום בית המקדש יהיה טוב אם המדינה תממן אותו, אגודה פרטית שתהיה אחראית עליו עלולה להזמין שחיתות ואם היא תפשוט את הרגל - מה נעשה?

לדעתי לעם אין זכות לקבוע שמי שגר בטריטוריה שלו חייב לשלם מיסים.

ומי שיטען שלפי העיקרון ש"לעם יש זכות קלבוע מה יקרה בטריטוריה שלו" אפשר גם להגיע לאבסורדים (כגון כפייה אנטי דתית) טועה - הדמוקרטיה מורכבת מהנוסחה הבאה "השלטון לרוב - הזכויות לכל" באיזושהי מידה חלק אחד של הנוסחה חייב לבא על חשבון השני אבל העניין הוא למצוא את האיזון - לדעתי במדינות המערב האיזון בין שני חלקי הנוסחה קיים.

הבסיס הינו שאין שום התערבות חיצונית בחיי הפרט, ולכן קפיטליזם טהור. 

אולם להתערבות יש מקום במקרים של עיוותים וכשלי שוק (הן של מונופולים או משברים, והן של עניים וחולים).

לגבי אידיאולוגיות, ברמה העקרונית אין להם מקום כלל במדינה דמוקרטית. מאידך העולם לא נוהג ממש לפי הרמה העקרונית, ולממשלות רבות, והלכי רוח שונים יש רעיונות לכל מיני דברים, ומשום שיש להם כוח, הם יכולים לכוף את הציבור לכך. 

לדוגמא: נגיד שיש כפיה דתית במדינת ישראל שנגרמת כתוצאה מהסכמים קואלציוניים של מפלגות כגון ש"ס וליברמן. מבחינה עקרונית, זה אמור להיות מחוץ לתחום כמו בארה"ב, אבל עצם זה שיש מפלגות שאכפת להם, ויש להם מספיק כוח, בגלל המבנה השלטוני הישראלי, אז בפועל יש התייחסות כזו או אחרת. 

הדמוקרטיה לא קובעת רק שיש לציבור את הכוח להחליט, אלא שיש גם עקרונות דמוקרטיים שאסור לעבור עליהם, אף אם הרוב רוצה לעבור עליהם, אך בפועל, אם הרוב ירצה לעבור על עקרונות דמוקרטיים, יש סיכוי טוב שלמעשה זה יקרה..

 - למשל אתר "קו ישר" ששוללים התערבות של המחוקק אלא במקרים קיצוניים (כגון גביית מס לצורכי ביטחון) וטוענים שחריגה מעיקרון זה היא בלתי מוסרית.

אני טוען שלעם יש זכות לקבוע כיצד תתנהל הטריטוריה שלו, אם העם ירצה כלכלה קומינסטית אז הוא יהיה טיפש - אבל זו תהיה זכותו וסביר שאף תהיה לו זכות לאכוף את הקומוניזם בכח (הלאמה של עסקים למשל).

כמובן שגם להכרעת הרוב אמורים להיות גבולות אבל לדעתי הם מאוד רחבים.

מעניין אותי לדעת האם גם לדעתך לעם יש גבולות רחבים להכרעותיו. מהבלוג שלך ומההודעה שאליה אני מגיב עכשיו נראה לי שלא, אם טעיתי - אשמח שתתקן אותי.

דמוקרטיה הינה רצון הרוב, בתוך מסגרת של שמירה על ערכים מסויימים שמהותם חופש וחירות לפרט. 

לתופעה של רוב שבכוחו פוגע בעקרונות הללו, וכתוצאה מזה, פוגע בפרטים לדוגמא, נקרא "עריצות הרוב".

ולכן במידה והעם יתמוך בכלכלה קומוניסטית (העדר זכות קניין או בעלות ודומה), זו תהיה פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה, וזה יהיה אסור לפי חוק עליון (כדוגמת חוקה). 

מאידך, זה ברור שאם הרוב רוצה את זה, ויש לו את הכוח, סביר להניח שהוא גם יקבל את זה...

אבל זה לא יבוא לו מהזכות הדמוקרטית, אלא מכוחניות ובריונות (אף של רבים מול מעטים).

הדמוקרטיה צריכה לעולם להגן על עצמה. לפעמים מאויבים מחוץ, מממשלתה, ולפעמים אף מהלכי רוח ותנועות. ואת הכוח היא מחלקת בין גופים רבים, כדוגמת התקשורת, בתי המחוקקים השונים, בתי המשפט, ויצירתיות האזרח.

 היא יכולה להיסגר ולהפסיד. זה לא דבר מובן מאליו.

לגבי התערבות ממשלתית:

ההתערבות אמורה להיות בלי לחדור לשוק החופשי, למעט לצרכי רגולציה ופיקוח, או במקרים של משבר. 

ברוח זו, יש לסגור רבים ממשרדי הממשלה על ענפיהם המסועפים, להפסיק עם הציבור הגדול של "עובדי מדינה" שחייה על חשבונינו, ולהחזיר לשוק החופשי ולאזרחים את הכוח והחירות.

בנוסף, וכאן אני מדגיש שזו דעתי.

אני לא מקבל שיש שתי תורות כלכלה, אחת קפיטלסיטית, ואחת קומוניסטית (לצורך הדיון אלו ההגדרות). 

אלא יש קפיטליזם שבנוי על נפש האדם, זה טבעי לו, כל ילד מבין שאם הוא רוצה משהו הוא עמל עבורו, ושזה לא צודק שמישהו אחר ייקח את זה ממנו וייתן את זה לאחר. אלה עקרונות של מוסר וצדק לצד מוטיבתיה טבעית ובריאה. 

ויש קומוניזם שזה עקרונות של פשע, של גניבה מהפרט, ודומה. לצד ביטול המוטיבציה ליצור ולהתקדם. שלא לדבר על שחיתות ושחיטות. 

ואולם, על הבסיס הקפיטליסטי, יש מקום לצדקה, לטוב לב ואחריות של החברה לחלשיה. החברה צריכה לדאוג לחלשים שבה. אבל רק חברה חזקה ובריאה גם יכולה לדאוג לחלשיה. ויש לדאוג שמדובר באמת בחלשים מצד מהותם, ולא בכשל שוק. 

ואפשר להרחיב, אבל אחכה לתגובות

אבל לא רק הפרט קיים בעולם, בעולם יש גם עמים והכרעות ציבוריות וגם להם צריך לתת לעצב את עתידם(בדרך דמוקרטית כמובן) - לא ככה?

קידוש מוחלט של חופש הפרט הוא גם מבוכן לקיום הלאומיות.

ביטוח רפואי ממשלתי הוא נחמד מאוד, אבל עלותו האפקטיבית גבוהה (מסתבר) מביטוח פרטי "לעשירים". הסתבר  בזמנו שחברות ביטוח פרטיות מציעות תרופות מחוץ לסל התרופות  ב-20 ש"ח לחודש, בזמן שכל שנה ניתן לראות את סוכני חברות התרופות, הפגנות החולים ומה לא...

יש הרבה דוגמאות לחוסר היעילות הזה. זו רק אחת מהן.

2. רגולציה זה בד"כ רע. לקיום מינימאלי ידאגו יהודים טובים שיתרמו לקופת הצדקה המקומית, עליה כנראה יותר קשה "לעבוד" מאשר על גוף ממשלתי אטום ומטומטם.

מדהים איך תמיד יש לנו מה לומר על כל דבר ותאכל'ס ישבו על העניין שעות רבות אנשים שמבינים בעניין קצת יותר מאיתנו.

הפעם לשם שינוי אשתוק!

בע"ה.

שישנסקי נמצא בניגוד ענינים עקב קשריו עם הקרן החדשה.

עקיבא- זה בהחלט האחריות של כל פרט ופרט, ואין דבר כזה מקצועי. 

איך אמר אחד החכי"ם בדיון היום בועדת הכלכלה "גם כייס צריך להיות מקצועי"

אם כל הכבוד לכל המבינים הגדולים, זו המדינה של האזרחים, ועליהם האחריות לכל דבר שקורה בו.

זה בהחלט דיון ציבורי, ודיון שבו כולם מוזמנים ואך מחויבים להביע דעה. יש דרך להביע דעה, אבל כולם מחויבים להביע. 

כל מי שעקב אחר הדיונים בועדת הכלכלה, ובחן את הנושא, יכול לראות את השיקולים השונים. 

כולם יכולים להקשיב למשרד התשתיות, לחברות, למשקיעים, למשרד האוצר, לחכי"ם, לפעילים החברתיים, ולכל בעל דעה אחר, לשמוע, ולשקול, ולפתח דעה. 

אין דבר כזה "אמת", או "מקצועי", ולא מחלקים את הדעות לטובות או רעות או לאינטרסים וכו. 

זה עניין של צדק של ביטחון של מדינה וכל דבר אחר, ולכן זו החלטה של נציגי הציבור ברמה הפורמאלית, ושל הציבור ברמה העקרונית. 

צחקן - ממש ממש לא. אני מרגיש שזו דמגוגיה. בהינף היד לבטל הכול בגלל קונספירציה מוזרה. 

זה מזכיר את ההתנהגות של אחת הח"כ שכל פעם שח"כ לא מסכים איתה, היא מאשימה אותו שמייצג של החברות, וכו וכו. 

יש פה טענות רבות הן בתחום האנרגיה והמיסוי, הן בתחום עידוד המשק והכלכלה, והן בתחום הצדק.

והעוגה שכולם רבים עליה, שווה הרבה מאוד כסף, והרבה התפתחויות לכיוונים רבים שיכולים להוסיף לתרום כל כך הרבה למדינה ואזרחיה ובעולם. 

לכן אני מבקש משניכם, להביע דעה.

נראה לי שהוועדה יצרה את האיזון הראוי בין הדאגה לכלכלה של מדינת ישראל שאוצרות הטבע שייכים לה לבין הדאגה לכך שבעלי אינטרסים כלכליים גם ייהנו מהעוגה וכך הפיתוח לא ייפסק.

עד כאן בקצרה דעתי.

(זה שכתבתי שאני אשתוק לא התכוונתי שאין לי דעה רק רציתי לאמר שעם כל הכבוד ליידע שאנו יכולים לרכוש בעיקר מכלי התקשורת עדיין המידע שלנו מוגבל ואנו לא רואים את התמונה המלאה)

נתניהו: ועדת ששינסקי מצאה את האיזון הנכון

אבל בטווח הקצר אני מצדד בעוזי לנדאו.

אני חושש שהגז הישראלי יגיע בעוד הרבה מאוד זמן. ויש לזה השלכות בטווח הקצר.

מאסטרטגי לכספי (קנייה ממצריים).

לא באמת נפסיד. 

שהרי פשוט לא נרוויח מיסים מהגז שמצאו (כאילו לא מצאו), ולכן נמשיך לקנות ממצריים, ולבזבז את הכסף ולא לקבל מיסים, ולא לחלק את מקורות הגז וכו - הכול כפי שהיה לפני 2008. 

והעניין הוא פשוט - יכלנו למנף את זה למשהו גדול בטווח הקצר (תמר). אבל נדמה שזה לא יקרה, לפחות לא ברמה שזה יכל לקרות. 

בטווח הרחוק (לוויתן מירה שרה ושות') זה בסדר גמור. 

לעולם אל תסמוך על השלטון שלך בעיניים עצומות- לא בגלל שהם אנשים רעים, אלא בגלל שהם בני אדם. 

לכן יש מבנה מסודר לשלטון של חלוקת הכוח בין הרשויות, לכן יש בחירות, לכן יש תקשורת, לכן נכנס לעולם המושג המתקרא "דמוקרטיה"- איזשהו רעיון מעשי שאנחנו חותרים ומנסים להגיע אליו עם הצלחות וכשלונות. 

אין דבר כזה  - הראש יודע, הראש מבין, ותשאירו את זה למנהיגים. 

אלא אם כן אנחנו קומוניסטים ושמש העמים כמובן שיודע ומבין הכול, או עוול דומה מההיסטוריה או ההווה. 

ציבור צריך להיות אחראי על ציבור, ופרט צריך להיות אחראי על פרט. 

פרט שאחראי על ציבור, יכול לראות את הדברים רק מעיניים של פרט, והרבה פעמים עם אינטרסים של פרט. 

לכן יש דעת קהל, ציבור ותקשורת מצד אחד

ויש קואליציות, ודיונים פתוחים, ויכוחים עד העצם מאידך.

וכל זה רק בקבלת ההחלטות.

שייך גם לשאול עד לאיפה מותר בכלל למנגנון של המדינה להתערב בחיי הפרט. 

כפי שהפרט לא יכול לשלוט בכלל, כך גם הכלל לא יכול לשלוט הפרט, דבר שבד"כ מסתיים בדריסה של הפרט. 

וכו וכו וכו

המסקנה היא פשוטה, המדינה הזו לא שייכת לממשלה או לשר כזה או אחר. אלא היא שייכת לכל אזרח ואזרח. ובתור אזרחים, זו האחריות שלנו לכל מה שקורה בו, וכאשר יש משהו שאינו לרוחנו חובה עלינו להקים קול צעקה, ועלינו לכוון ולצוות על נציגנו בכנסת ובמוסדות לפעול לפי רצונינו אנו של הציבור. 

הם עובדים בשבילנו, ולא להיפך. 

אזרחות אלמנטרית. 

וכמובן שלכל דבר יש דרך מתאימה לעשות אותו, בתוך חופש הביטוי ודומיו.

מכאן לא רק הלגיטימיות לדון בנושא זה וכל נושא אחר, אלא החובה על כל אזרח.

נניח שהמדינה תקבל עוד כסף ע"ח המשקיעים. לאן הוא ילך?

מן הסתם לכיסים של מאן דהו. מאבקם של ארגונים נובע לא בגלל הגז המצרי (כמו שאתם חושבים) אלא אולי מכיוון שיהיה בצינורות המדינה עוד כסף שאותו אפשר לקבל עם "תחשיבים" או "תמיכות".

במצב שנוצר במערכת הציבורית, כספים כגון אלו מממנים כל מיני שטויות ולא מגיעות למקום שאפשר היה לנצל אותם, כמו בעצם כל שקל שנכנס למערכת הזו.

כסף שנכנס לקופת המדינה מממן כל מיני דברים החל ממענק לידה וכלה בקצבת זקנה ושארים. דרך מימון למוסדות תורניים ולאוניברסיטאות, להתנחלויות ולעיירות פיתוח וכו' וכו' וכו'.

כל מגזר חושב שהוא הכי מקופח ואני לא רוצה להיכנס כאן לטענות ספציפיות כאלו ואחרות.

גם אם לטענתך המערכת לא מספיק יעילה ו/או שיוויונית זה לא אומר שהיא לא צריכה כסף עבור המטרות שאתה חושב שהן חשובות.

אם נדאג כולנו שלמערכת הזו ייכנס עוד כסף הרי שכולנו בסוף נרוויח מכך.

וכל מה שכתבת וגם מה שאני עניתי לך בכלל לא קשור לששינסקי ולכן אם אתה רוצה לפתח את הדיון אתה מוזמן לפתוח שרשור חדש.

לגבי המחלה ההולנדית,והפיתרון המסתמן להפניית הכספים - http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20110106_1208128

וזה גם יכול לפתור את הבעיה שהעלית לגבי סדר העדיפויות. 

אם כי, זה לא יפתור את המצב הקיים שאתה מתאר, אבל לגבי ההכנסות מגז, נדמה שכן.

אז אני נוטה להיות נגד בלי לקרוא את החומר כלל.

ובאופן עניני:

מי שיפסיד מהעלת התמלוגים יהיו האנשים הפרטיים שהשקיעו בחברות הגז.

במידה ומדינת ישראל תחליט להעלות את התמלוגים, האם האמינות של מדינת ישראל בעולם תתערער? האם אנשים בחו"ל שחושבים להשקיע בישראל יהססו לעשות זאת בשל הפרת החוזה של המדינה עם בעלי חברות הגז?

ומי אמר שבכלל יפתחו את הגז במידה  והתמלוגים יהיו גבוהים מידי?

עוזי לנדאו מזהיר שלא יהיה חשמל.

עד לפני 30 40 שנה (אני לא יודע בדיוק) המדינה חיפשה גז ונפט .... ולא מצאה כלום

היא באה לציבור וכדי לתת לו תמריצים לחפש היא אמרה שיתנו  מס נמוך (12.5%+בערך 30%...)

באו אנשים פרטיים לא אכפת לי אם הם טייקונים או לא (זה כסף שלהם ....המדינה נתנה אישור...)

(ודרך אגב הם לא כולם מליונרים ואני יודע על כאלה שהם ממש לא מליונרים......)

וקדחו וחפרו (סתם דוגמה עד שמצאו את תמר קדחו 80 בורות סרק) ומצאו את מה שמצאו

ועכשיו המדינה באה ואומרת טוב אנחנו מעלים את המיסים.....לא קצת......

(דרך אגב זה מזכיר לי את מה ששרון הבטיח שהוא יעבוד לפי משאל מתפקדי הליכוד......אבל לא משנה) 

אז "בוא נגיד" שהמדינה לא צריכה יותר להמריץ את חיפושי הגז..... אז תעלו את המיסים בעתיד! למה לשקר..ולגנוב? 

ולגבי נפט ....

הסיכוי למציאת נפט בחיפוש הוא 1%+-  מה שיש ל"מדינה" עכשיו "ביד" זה עד 10% מצריכת הנפט כל שנה מחברת "גבעות עולם" (אפשר לשמוע בראיון של גיורא איילנד יועץ של החברה http://www.mediafire.com/?aogmkamesi1zhyb    ) ועוד את מה שאולי יהיה מ"לויתן" אולי ....

אז נראה לי שיש עוד מה לתמרץ את חיפושי הנפט.....למה לא נראה לי שעם המיסוי הזה יהיה איזה שהוא חברה שתרצה להשקיעה בארץ 

עוד משהו 

ששינסקי לא חילק בין גז לנפט

אני אקדים ואסביר שהמיסים שילקחו  ילקחו מהרווחים וינקו מההוצאות עד 2014 מה שאומר שהוצאות אחרי לא יחשבו.... ולא יקבלו עליהם החזר מס 

יש מס סוגים של חיפושי גז ונפט יש גז בים גז ביבשה  נפט בים ונפט ביבשה ....

ההבדל הכי גדול זה בין גז בים (תמר) לנפט ביבשה ("מגד" של גבעות עולם)

סתם דוגמה : כדי להוציא את כל  הגז מהים מספיק חור 1 בעולת של כ50 מליון דולר..(שכבר נקדח לפני 2014)

להוציא את כל הנפט מ"מגד" צריך כ 40 בארות בעלות של לפחות 15 מליון דולר כל באר ( 600 מליון דולר שנקדח   רק 1....)

יש עוד הרבה הבדלים אפשר להקשיב לזה ולשמוע עוד http://www.mediafire.com/?aogmkamesi1zhyb

אשמח לתגובות 

כדורבנות

כל מילה......

 - המדינה שייכת לעם אז למה שהעם לא יהנה מהגז?
 

בלעדי האנשיםה פרטיים. קרא:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t342565#4233548 

 - לא קיבלו שקל, אתה יודע.

אבל השאלה היא האם אחרי מיסים כאלה יהיה מישהו שירצה לחפש בארץ וגם אם יהיה אני לא יודע אם הוא יצליח להסיג כסף לזה (הנפקות ממשקיעים..שלא יקבלו הרבה ....)

ואולי בסוף זה גם יביא לעלית מחירים או ללא ירידה של מחירים

יגאל לנדאו: מסקנות ששינסקי גורמות לעיכוב מיותר

 יגאל לנדאו, מבעלי השליטה בחברה,  רציו

X + ובסוף הם יקבלו X- 

הגזמתי אב הרעיון ברור...

(לא אני שאלתי - ראיתי באתר ישיבה)

ועדת ששינסקי	הרה"ג דוב ליאור
י"ב אדר א' תשע"א נושא: ציבור וחברהשאלות ציבוריות שאלה: שלום לכבוד הרב, אשמח לשמוע דעה תורנית בנושא מסקנות ועדת ששינסקי ובכלל לגבי העלאת המסים על הגז הטבעי. תודה. תשובה: אינני בקיא בפרטי הדברים, ולכן אני יכול לענות רק ברמת העיקרון - שמותר למדינה להטיל מיסים על משאבים שנמצאו בתחומה.

שאוצרות טבע של המדינה שייכים לה

אבל... השאלה היא האם מותר להפר הסכמים והבטחות.....(תראה את ההודעות הקודמות שלי בנושא)

ועוד משו גם אם מותר זה לא אומר שזה משתלם......המדינה יכולה לקחת הכל אבל היא תצתרך לקדוח בעצמה.....

הדיון אינו על בעלות. 

באותה המידה יכולנו לדון בבעלות המדינה בעצים, משום שהם גדלים באדמת המדינה. 

הדיון שקים היום אינו כולל עקרונות או רעיונות מכל סוג, אלא ניסיון להגיע למשוואה. 

המשוואה מנסה להיות אופטימלית על ידי שקלול של כל הנתונים (שוק חופשי, מיסים, נסיבות, וכו).

מחברי המשוואה (ששיסנקי) חושבים שהמשוואה הזו אופטימלית בשקלול כולל של כל הנתונים.

מי שלא מבין את הרעיון של "שוק חופשי", של כלכלה, או של קפיטליזם, ימצא את עצמו בשם האידיאולוגיה (טובת האזרחים), רוצח את התרנגולת שמטילה ביצים. זהו העיוות הגדול ביותר שנמצא ברוב תחומי החיים במדינת ישראל, ובמיוחד אצל הציבור הדתי לאומי. 

שוק האנרגיה הינו טיפה בים, לעומת הפגיעות האחרות שאנחנו חוטפים בתחומי החיים הציבוריים השונים. 

בכל מקרה, לגבי רוב המאגרים והחברות הקיימות, נדמה שהכול ממשיך כרגיל, למרות איבוד מסויים מהרווח, ולפיכך מהשווי, ולכן אני מסיק בצורה זהירה שהשינוי לא יהרוס את הקיים. ואף רשיונות פוטנציאליים ואיזורים עוברים בדיקות.

ואולם חשוב לזכור את האזהרות והמגמה של עוזי לנדאו, ולחשוב גם במושגים של "שוק האנרגיה" וחשמל, ולא רק מיסים. האירועים האחרונים שראינו בפועל, הופיעו בהפתעה אצל חלק מהאנשים, ולכן חשוב לתת להם את המשקל הנכון בדרך למשוואה האופטימלית של המיסוי, וכל שכן, בפעילות עוקף חוק. 

אתה צודק לגבי מקומות שנחפרו ו-מאגרים ידועים- וברור שהם ימשיכו (עיקר ההוצאות מאחורהם)

אבל כמו שכבר אמרתי הממשלה סוגרת אפשרות שאנשים יבואו ויחפשו מאגרים חדשים (כמו שכבר כתבי --הסיכוי למצוא מאגר נפט הוא 1%+-  .... ולגבי גז -תשובה קדח 80 בארות עד שמצא את "תמר") וכשהיה תמלוגים נמוכים למדינה היה יותר משתלם לחפש.....

ואני חוזר על מה שכבר כתבתי --

יש עוד בעיות 

א.  חוסר התחשבות בכל ההוצאות (לגבי נפט)

ב.  הפרת הסכמים (המדינה הבטיחה בהתחלה שהתמלוים למדינה יהיו בין12.5% ל30% ועכשיו זה בערך60%+)

ויש עוד הרבה.....

ואני חושב שבכל זאת צריך להעלות את התמלוגים למדינה ...אבל-- רק על מה שיהיה בעתיד לא על מה שכבר נמצא...

1. לגבי מאגרים חדשים. 

כמעט כל חברות הגז והנפט נחשבים לחדשים. 

רוב הרשיונות כבר מחולקים, ולחלק יש מבחנים סיסמיים ופרוספקטים מעניינים שהם מעוניינים לבדוק.

למשל מירה ושרה ושמשון. 

כך שלפי מספר החברות הפעילות בתחום, רובם לפני קידוחים או הוצאות מהותיות, וכולם החליטו להמשיך כרגיל. 

למשל הזדמנות ישראלית, גלוב או מודיעין. 

2. הטענה נשמעה בעיקר מהכיוון של גבעות ואיילנד, שיש צורך באבחנה בין קידוחים ביבשה לקידוחים בים. ואני סבור שהנושא יעלה בועדת הכספים. בכל מקרה, זהו פרט שיצא מהכלל.

3.  "הפרת הסכמים" מהווה הליך מקובל ומוסדר. 

בתחום הגז והנפט, חלק גדול ממדינות המערב (ארה"ב אירופה אוסטרליה), שינו בעשורים האחרונים את חוקי הגז והנפט (או כלל אוצרות הטבע), ולכן הלגיטימציה המשפטית קיימת. 

אף בכל תחום, על המדינה להערך ולשנות כאשר יש צורך בכל תחום. אומנם יש לעשות את זה בצורה חכמה (למשל פרוגרסיבית), אבל הלגיטימציה לעשות את זה בהחלט מקובלת.

האם אסור להעלות את שכר המינימום? משום שחברות העסיקו עובדים ופתחו מפעלים משום שהם סמכו על שכר המינימום הקודם הנמוך יותר? זה ברור לכולם שמותר למדינה, ולפעמים היא אף חייבת. 

אולם בכדי לא להרוג את התרנגולת שמטילה ביצים, ולהיפך לעזור לה לגדול ולהטיל עוד ביצים, צריך לעשות את הכול בחכמה רבה, בשקלול של כלל הנתונים.

4. מצד ההיסטוריה, החוק הישן הינו מ1952, ואין ספק שהוא לא קשור בגרוש למציאות של היום. זה בערך כמו הקנסות של רשות התעופה שמשלמים עליהם בלירות. לפעמים צריך לעדכן אם רוצים ליצור תועלת.

ישנם דברים רבים שצריך לקחת לשקלול, מהמשקיעים הפרטיים ועד לדאגות של עוזי לנדאו.

ועל אלו הדברים בדיוק, ועדת הכספים תידון בשבועיים הקרובים, ויהיה מעניין לעקוב.  

* למעט כמה חברי כנסת שבמיעוט, רוב העוסקים בדבר תומכים בכלכלה ושוק חופשי, ובמיוחד הליכוד, נתניהו, שאמה, שטייניץ, ולנדאו, ובולטים אחרים. ולא צריך להוציא מפרופורצייה הצהרות של חכי"ם סוציאליסטים מהשמאל. 

1. ששנסקי מחלק בין קידוחים שכבר נעשו לבין קידוחים ורשיונות עתדיים...

2. נכון למרות שבוועדה הראשונה שהיתה על זה בכנסת לא כ"כ התחשבו והתיחסו לזה (אחד הדירקטורים דיבר על זה וחתכו אותו די מהר)

3. אני לא בטוח שזה מקובל להתחייב על אחוז מסויים כדי לעודד ואחרי שמצאו השקיעו ועבדו להפר את זה....

4.אני חוזר על התשובה- החוק נקבע כדי לעודד יזמים פרטיים לא משנה מתי הוא נחקק (גם אם זה היה אתמול או לפני 100 שנה)

........ונראה לי שבגלל החוק הזה המציאות השתנתה .......

האוצר: לא להחריג את גבעות

בהמשך, חשף יו"ר הוועדה גפני כי שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, ביקש אמש להופיע במהלך השבוע באופן אישי אל מול הוועדה ולהציג בעצמו עמדה מנוגדת לזו שהציג שר האוצר שטייניץ בפתח הדיונים בחוק. עוד טען אבו כי "הגדרות החוק הקיימות, מציגות למעשה תמריץ שלילי לשותפויות לזרז את מועד הזרמת הגז מהקידוחים - זה יוביל להאטת הפיתוח". אבו ציין כי בשלב זה, פועלת השותפות לזרז את הליך ההפקה משדה "תמר".

עו"ד חיים אינדיג מגבעות עולם טען בוועדה כי כבר מההגדרות בחוק ניתן ללמוד שהחוק כולו לא מתאים בכלל לכל תחום חיפושי הנפט ביבשה. בתגובה פנה יו"ר הוועדה לנציגי האוצר ושאל: "רגע, אז אפשר להוציא את גבעות עולם מהחוק אם כך?". באוצר הגיבו ואמרו: "לא ממש"; נציגי גבעות נראו מתוסכלים.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/216659

מוזמנים לעקוב. 

שצריך להתיחס לכתבה אנטישמית ומרושעת כזו

למרות שיש לי הרבה מה להגיד, אבל לא נראה שהכותב שמעולם לא שמעתי את שמו קודם

לא נראה שהוא כותב בצורה ענינית אלה משנאת חרדים נטו (אגב, אולי הוא לא יודעת שגם לדתיים יש הרבה ילדים )

במצרים מזמן אמרו אותו דבר. אולי שם ימצא אוזן קשבת

ומשפחות מבוססות עם הרבה יותר ילדים.

אז מה גורם לעוני???

משכורות מבזות בנוסח סין- גורמות לעוני.

מניעת זכויות בסיסיות מעובדים- גורמים לעוני.

הפליה וקיפוח מגזרים שונים- גורמים לעוני.

אי מתן נקודות זיכוי לגברים עובדים שהם אבות למשפחות גדולות- גורם לעוני.

דמגוגיה זולה- גורמת לאנטישמיות.

עוד מעט הוא יציע לקחת מס חמצן ממשפחות גדולות, על החמצן שהם מבזבזים למדינה.

על הפתרון הסופי עוד לא מדברים כאן בקול........

מה לעשות ויותר נפוץ משפחות גדולות עניות מאשר משפחות קטנות עניות.

לגבי הטענות שלך:

משכורות נמוכות - אין הרבה מה לעשות בשוק החופשי לא ישכרו אדם אם משכורתו גבוה מהתועלת שהוא מביא למעסיק ולכן העלת שכר המינמום עלול לגרום ליותר אבטלה - מה שיגרום להעלאת המשכורות זה בעיקר יותר הכשרה מקצועית לעובדים.

לגבי זכיות העובדים ונקודות זכות לגברים את צודקת.

דרך אגב אם כבר מדברים אז איך זה שבמגזר הדתי\חרדי (כולל מקומות פרטיים) השכר נמוך משמעותית מהמגזר החילוני? ואיך זה שדוקא שם הרבה פעמים לא נשמרות זכיות העובדים? קל מאוד לבוא בטענות לכולם כאשר במגזר שלנו המצב לא יותר טוב. 

1. אם הורים מרויחים סכום מסוים בעיקרון ככל שיש יותר ילדים במשפחה רמת החיים של המשפחה תרד. זה נכון שיש קצבאות והנחות למשפחות מרובות ילדים אבל בדרך כלל אפשר להגיד שמבחינה כלכלית ריבוי ילדים פוגע ברמת החיים.

2.  לדעתי ילדים זה ערך ששווה לשלם מחיר בשבילו - לדעתי כל משפחה צריכה להחליט מה המחיר הפרטי שלה. לגבי התערבות המדינה לדעתי המדינה צריכה לעודד ילודה אבל בצורה שעוזרים למי שעוזר לעצמו - כלומר המדינה תעזור לאזרחים לגדל ילדים אבל בשותפות, לדעתי ניתן להשיג את זה ע"י הנחות ממיסים למשפחות מרובות ילדים, חינוך יותר בזול ובמקרים מסוימים קצבאות שמותנות בעבודה ולא באי עבודה -(לדוגמה קיצבה המותנה במספר שעות עבודה של ההורים).

3. לדעתי תיכנון נכון מבחינה כלכלית יכול להביא לרמת חיים סבירה בלי לפגוע בילודה ואולי אפילו להגביר אותה. למשל היום אשה יכולה ללדת עד גיל 40 ואפילו יותר ולכן אם זוג מתחתן לאחר שהאישה למדה מקצוע ואם אפשר שהגבר גם יתחיל לפחות ללמוד - זה לא יפגע בד"כ בכמות הילדים שתהיה לאותה משפחה  אלא בעיקר יתן להם אפשרות להתפרנס בכבוד ואולי אפילו לגדל יותר ילדים.

ואולי יש לכך איפושהו בסגנון אחר סימוכין מדברי חז"ל.

כאנשים מאמינים הרואים כיצד מתנהל לו עולם ללא התערבותנו וכיצד בורא עולם מסדר את הדברים בצורה שונה ממה שחשבנו שיקרה, אנחנו יודעים בודאות שאנחנו את שלנו צריכים לעשות והוא את שלו.

את לידת הילד וחינוכו נשתדל לעשות בשמחה ועל הצד הטוב ביותר (בעזרתו כמובן).

נעסוק גם ב"הכנת כלי"  להורדת השפע, ובמלאכה ע"מ להתפרנס, אך את הברכה- הוא מוריד.

הורי הם שכירים שב"ה גידלו 11 בנים ובנות.

אמא שלי שתהיה בריאה תמיד מספרת איך כשהחבריה הגיעו לגיל הנישואין היא התחילה לחשוש כיצד הם יצליחו לחתן אותם בצורה מכובדת, כשהם צפופים כולם.

היום- כשיותר ממחצית נשואים והיד עוד נטויה, היא מחייכת לשאלתנו ואומרת- שאין לה מושג איך וכיצד אבל עם כל ילד שנישא הקב"ה שלח את הוצאות החתונה ברווח ובכבוד בדרך מקורית ויצירתית. היא לא תארה לעצמה עד כמה השמחה תהיה שלמה. וגם כשצריך אחר"כ להחזיר הלואות ולסתום מינוסים- חסד ה' ניכר בכל מקום.

אני סומכת על דבריה ומאחלת לכולם בניי, חיי ומזוני- ברווחי.

כל עוד עוני מחושב כהכנסה לנפש אז ככל שיש יותר ילדים יש יותר עוני.

אבל -

א. יש צורות אחרות לחשב עוני.

ב. לא מעניין אותנו אם זה מביא לעוני או לא. מעניין אותנו מה התורה אומרת על זה. (ואין בכוונתי לפסוק כמובן לאף זוג אלא שכל אחד יתייעץ עם רבותיו בעניין.)

ג. הפסקת קצבאות לא תגרום לירידה בילודה. אבל לדעתי, צריך בלי קשר להפסיק את הקצבאות ולסייע למשפחות ברוכות ילדים ובפרט כאלו שהם יוצאי צבא בצורות אחרות. (סבסוד ממשלתי בהוצאות שונות וכדו')

ד. על מנת להתמודד עם העוני בציבור החרדי צריך לעודד את היציאה לצבא / הכשרה מקצועית / עבודה בגילאים יותר צעירים.

יש עוד הרבה מה לכתוב בנושא זה אבל אין לי פנאי והרבה מהדברים לא ייתקבלו בשל לחצים פוליטיים.

א. צודק - לגדל 2 ילדים לא עולה כפול מלגדל ילד אחד.

ב. צודק -  לא הכל נמדד בכסף.

ג. צודק.

ד. לגבי הציבור החרדי אתה צודק שזה הצעדים הנדרשים - מצד המדינה והציבור הציוני נדרש להבין שאי אפשר לגייס בכח אף ציבור ובמיוחד את הציבור החרדי (אפשר בלי בעיה הוציא פטור על רקע רפואי\נפשי - אני אישית מכיר מספר חרדים שעשו את זה) - צריך פשוט להביא לציבור החרדי פטור גורף ולא להשאיר אותם בכח בישיבות בגלל הפחד מהצבא. הצעד הבא יהיה הורדת חלק מהקצבאות ופיקוח על המוסדות החרדים (אם בית ספר מדווח על לימודים מסוימים כמו מתמתיקה התלמידים באמת לומדים ואם ישיבה מדווחת על מספר תלמידים אז זה מה שקורה באמת).

מבחינה פוליטית כמו שאתה כותב זה מסובך - אבל מי שמונע את זה - זה קבוצה קטנה של קיצוניים חילונים שנגד כל ויתור לחרדים וקבוצה של עסקנים חרדים - אם אנחנו הרוב הדומם נתחיל ללחוץ אין להם סיכוי.

הכי חשוב זה  רפואה שלמה.

אפשר לראות שבמגזרים שבהם יש הרבה ילדים, יש גם התארגנויות שמטרתן היא להפחית את העלות. למשל, עלות הבייביסיטר במקומות כאלה היא בד"כ נמוכה, וגם מערכות מסודרות לבגדים וכו' לגיבוי של אמהות יולדות או תינוקות קטנים (אין סיבה לקנות חדש בגד שהתינוק גדל ממנו אחרי חודש).

בנוסף,

זוג נשוי מחזיק בית עם המון עלויות בסיסיות (ארנונה, חשמל, מים, תשלום קבוע טלפון וכיוצ"ב). ילד נוסף לא עולה יותר ארנונה או תשלום קבוע חשמל/מים/אינטרנט/ביטוח רכב כל מיני עלויות שהן קבועות פר מבוגר או פר דירה, כך שכל הגרפים בתחום די מעוותים את המציאות

אנחנו חרדים, הורים לשבעה, כ"י, ועובדים.

כאם שאינה עובדת במשרה מלאה- איני מגרדת את סף המס, ולכן כל הזיכויים למעון וכד'- אינם חלים עלי.

בעלי, המשלם מס הכנסה רב בגלל היותו עובד בשתי עבודות- לא זוכה בשום הכרה או נקודות זיכוי בהיותו אב לשבעה ילדים!!!

כך לא מעודדים אנשים לצאת לעבודה!!!

בגלל שילדי לומדים בחינוך חרדי- שהוא מוכר שאינו רשמי- הם מתוקצבים ב-75% ממה שמקבל כל תלמיד אחר בחינוך הממלכתי, שאר הנטל נופל, כמובן, על כתפי ההורים, כעובדת במוסדות אלו- גם אני מתוקצבת 25% פחות מכל עובד הוראה אחר- על אף שאנו מלמדים כל מה שנלמד בבתיה"ס הממלכתיים והממ"ד, באותו מספר שעות.

כך יוצרים עוני ואפליה!!!

והכי חשוב:

עוני זה תרבות.

עוני זה לאו דווקא מצב כלכלי.

נכון שהרבה ילדים מכבידים על התקציב המשפחתי, ולא מקצבאות תבוא ישועתנו, אך הגינות ושוויון הם מילת המפתח, ואת זה לא רואים אצל כל "דורשי טובתנו" המנסים להגביל את ילודתנו ......

את צודקת שיש עיוות מס גדול שכל ההטבות על הילדים מגיעים רק לאם ולא לשני בני הזוג אבל זה בעיה שהרבה משפחות סובלות ממנה היא לא יחודית לשום מיגזר (גם אישתי לא עוברת את סף המס ואין לי הקלות).

דרך אגב משלמים מס הכנסה על סך כל ההכנסה בלי קשר לכמה עבודות עובדים (אולי בעלך צריך לעשות תאום מס). 

חוץ מזה גם לי יש ילדים וזה אחריות שלי לפרנס אותם ולא של המדינה, צריך לצאת כבר מהגישה שכדי שאדם יעבוד צריך לעודד אותו לכך - מצידי שמי שמסוגל לעבוד ולא רוצה שיחיה בעוני (זה עוני מבחירה שלו).

לגבי החינוך החרדי שזכאי לתיקצוב חלקי - את יכולה לבוא בעיקר בטענות לעסקנים החרדים - ישנם בתי ספר פרטיים חילונים ודתיים שמקבלים תיקצוב מלא אבל הם מחויבים ללימודי ליבה ולפיקוח הדוק - ברגע שתקום רשת חרדית שתסכים לזה גם היא תקבל תיקצוב מלא.

חוץ מזה אני מסכים איתך שלא מודדים את העוני נכון - למשפחה חרדית ישנם צרכים שונים מרוב המשפחות.

לגבי הגינות ושוויון - ההתנהלות של רוב הציבור החרדי מול המדינה שונה משל רוב הציבור ולכן זו טעות לצפות לאותו היחס. אני והאחים שלי שרתנו שירות קרבי 3 שנים + מילואים - מה שקשה להגיד על רוב הציבור החרדי, שילמתי על הלימודים האקדמאים שלי - בחורי ישיבות לא משלמים שכר לימוד, אבל מעניין  שכאשר מדברים על זכיות פתאום רוצים שיוויון. 

יש עיוות מס גדול בכך שזוג נשוי משלם בממוצע כ-10K ש"ח לשנה יותר מאשר רווקים במצב זהה, למשל. זה עניין פוליטי שקשור במבנה השלטון הישראלי שקידם בעבר ומקדם עדיין זכויות של "חד הוריות" וקבוצות (חילוניות!) דומות.

חינוך זה נושא מורכב הרבה יותר. "בעל המאה הוא בעל הדעה", והריכוזיות של המערכת הנוכחית נמצאת בעוכרי כל מי שמעוניין במשהו קצת שונה ממה שיש למערכת הקומוניסטית להציע.

המלמד את כל תכנית הלימודים הנלמדת בכל בי"ס ממלכתי אחר- וכך כמעט כל החינוך החרדי לבנות- והתקצוב שם נשאר חלקי!!!!

רצוי להיות בקיאים בעובדות לפני שכותבים תשובות ....

(ותודה על המידע, גם אנחנו שמענו על תיאום מס וגם עורכים אותו, עדיין אין בכך שום התייחסות למספר ילדים!!)

למיטב ידיעתי, בחורי ישיבות משלמים סכום עצום כל חודש, כך שאינני יודעת מהיכן אתה שואב את הנחותיך.

,

לגבי הצבא- לא ראיתי שמשפחות החרדים המשרתים בצבא מתוקצבות יותר- או משפחות הלא דתיים שאינם משרתים- מתוקצבים פחות, כך שגם טענה זו לא ממש רלוונטית......

אם יש הרבה ילדים, אבל מחנכים אותם כמו שצריך לשיתוף ומיומנויות חברה ויחסים בינאישיים, והם מתרגלים כל הזמן במשפחה - ויתור ועזרה (דווקא בגלל שיש הרבה אחים, זה תרגול מצויין לחיים), אז חוסכים אח"כ הרבה כסף של ייעוץ פסיכולוגי, ייעוץ נישואין ובעיות אחרות.

מלמדים את הילדים לעזור בבית - וחוסכים ביביסיטר ועוזרת ומבשלת (לא בתור ניצול בשום אופן! רק בתור החינוך החשוב לעיצוב הילד).

האחים הגדולים עוזרים לקטנים בלימודים - וחוסכים מורה פרטית.

בני המשפחה לומדים לבלות ולהנות ביחד - וחוסכים קיטנה.

ועוד ועוד הדוגמאות רבות.

שוב אדגיש שכמובן לא "משתמשים" בילדים ומנצלים אותם כאמצעי לחיסכון, אבל עובדה שחינוך טוב במשפחה ברוכת ילדים כולל את הדברים הנ"ל וחוסך כסף.

1 כן, מה לעשות?!? יותר מידי ילדים מביא למצב שהעוגה נשארת אותו גודל והחתיכות קטנות

  2 בוודאי, חייבים להתערב, כי האנשים שעושים זאת הרבה מהם זה בגלל לחצים חברתיים וסיבות מסיבות שונות

חייבים!!!

3 לא להביא ילדים בלי חשבון, תפסיקו לשחק אותה בפוזה של יהיה בסדר, כי לא יהיה בסדר!!!

רק רציתי להגיד שכל המשפחות מרובות הילדים שאני מכירה (ואני מכירה הרבה!! ) למעט אחת, הילדים ומצב הנקיון בביתם פשוט מזעזע!! הילדים נראים כמו סמרטוטים, מנוזלים ולפעמים הנזלת כבר הקרישה, יחפים, בגדים מטונפים, טיטול גדוש,  ועוד תיאורים שאחסוך מכם.

כמובן שזה קשור גם להורים ועד כמה יש להם כוח, אבל זה בטוח קשור המון למס' הרב של הילדים!! כמובן אם יש הורים שמוכנים להביא הרבה ילדים ועם זאת להשקיע בהם, ולדאוג שיראו נורמליים- אין בעיה! כן ירבו! אבל אם ההורים לא מוכנים להשתגע, ומסתפקים בניגוב הנזלת פעם בשבוע, ושטיפת בית בפסח- אז עם כל הכבוד זה פשוט מגעיל, ואני לא יכולה לראות ילדים במצב כזה.

וכמובן שיש מספיק אמת בדברים שלך.

מאידך, דווקא עזרה חיובית להורים, העלאת מודעות למצבם, וטיפוח תרבות נקייה וחמה. 

אני זוכר שאצלנו ביישוב, היו התנדבויות למשפחות מרובות ילדים. 

אני לא יודעת ממה נובעת ההסתכלות שלך. אולי המשפחות שאת מכירה נמצאות כולן בקהילה בעלת מנטליות מסויימת, עם סדרי עדיפויות שונים משלך.

כן, יש אנשים שלא אכפת להם מהנקיון או לא מסוגלים לדאוג לו, ובעיניי זה לגיטימי. אני גם לא יודעת באיזה שלב ביום ראית את הילדים עם ה"בגדים המטונפים", אבל אני מניחה שהם יצאו בבוקר לבית הספר והגנים מסודרים, מסורקים ונקיים.

בכל מקרה, אני גם מכירה הרבה מאוד משפחות מרובות ילדים, ואני מעידה שההכללה שלך היא הוצאת שם רע והיא שקר גס.

כן, יש משפחות מסויימות שהילדים שלהן נראים כפי שתיארת, ואלה לאו דווקא משפחות מרובות ילדים.

אבל הרוב המוחלט של המשפחות הברוכות, שומרות על בית במצב סביר עד נקי, מגדלות ילדים נקיים, מטופחים, מסודרים, אהובים ומלאי שמחה. אה, כן - ויחפים.

מצטערת לאכזב אותך!

אבל יפה שאת מכירה משפחות מרובות ילדים שהמצב אצלם הוא כמו שאת תיארת. הלוואי אצל כולם!

ובעייני חוסר בנקיון הבית זה לא דבר לגיטימי! מה לגיטימי ברצפה דביקה ומלוכלכת? מה לגיטימי באבק ולכלוך בכל פינה????

הכי לגיטימי בעולם זה לדאוג לניקיון הבית! או לפחות שיראה במצב סביר!!

ולא התכוונתי להוציא שם רע על אף אחד. סליחה!

א) האם המשפחות שאת מכירה הן מקהילה אחת, כמו ששיערתי?

ב) האם כשאותן משפחות היו בנות שניים או שלושה ילדים, הבית היה נקי והילדים נקיים ומסודרים?

א. לא. המשפחות ממס' מקומות שונים.

ב. אני לא ממש הכרתי את המשפחות הללו כשהיו עם 2-3 ילדים, כך שאין באפשרותי לענות לך על שאלה זו.

    אבל למה באופן מוזר ההזנחה מאוד בולטת דווקא במשפחות מרובות הילדים (אני מדברת על יותר מ8 ילדים) ולא במיליון המש' האחרות בעלות 4-6  ילדים?

שאת מכירה המון משפחות מרובות ילדים וגם כאלה שבעלות 4-6 ילדים, ובאופן מובהק את אומרת שדווקא אצל הברוכות הילדים מוזנחים?! נשמע לי ממש מוזר. תאמיני לי שאין לי מושג איך יצאה לך כזאת מסקנה.

זה נשמע לך הגיוני, שאמא תקנח במסירות שבעה אפים, ודווקא את השמיני היא תשאיר מנוזל? שבעה ילדים היא תלביש בבגדים תואמים, ודווקא בשמיני היא תגיד "יאללה חפיף"?

אם כבר, אז בסביבות הילד השלישי-רביעי אני רואה רפיון בהקפדות על זוטות, סטריליות, אוכל בריא וכו'.

תרשי לי לשאול אם את נשואה? עם ילדים?

 לא נראה לי...( לפחות לפי ההודעות שלך בשאר הפורומים )

חכי מתוקה, כשיהיו לך ילדים  נחזור אליך ונבדוק מה תהיה תשובתך.

אם היא לא תשתנה- אשרייך! באמת שאשרייך...( בעיקר לגבי הנקיון והאבק)

הרבה דברים נראים לנו מהצד  שונה מאיך שזה בפנים.

את צודקת שיש ילדים מוזנחים אבל אין שום סיבה שבעולם לקשר את זה למס' הנפשות או למס' המזומנים שיש לאותה משפחה.

אלא רק לאופי.

ואני עובדת וכו וכו

והריצפה בבית שלי לא פעם דביקה או עם חול במשך כמה ימים ואני לא מספיקה לשטוף את הבית טוב כל שבוע. וקורה שאחה"צ כבר אין לי כח לשמור שהילדה תהיה נקיה ומצוחצחת.

לא חושבת שזה קשור דווקא מספר ילדים אלא לעוד הרבה דברים אחרים.

נראה לי הגיוני שהרבה ילדים קשה יותר לתפעל ולשמור שכולם יהיו מתוקתקים כל הזמן אבל האם אף מקונח זה מה שגורם לילד להיות מחונך, בטוח בעצמו, בעל חשיבה ושמח? לדעתי לא ממש בהכרח.

אין לי מושג היכן את גרה ואת מי את מכירה אבל יתכן שפלח האוכלוסיה שאת מדברת עליו היה מנהל בית עם מצב נקיון מזעזע, ילדים כמו סמרטוטים, מנוזלים, יחפים מטונפים.. ללא קשר למספר הילדים שמאכלסים אותו ב"ה.

האתמול הוא היסטוריה,

המחר אינו ידוע--

אולי גם לך יוולדו 8 ילדים ותוכחי לעצמך שתגובה שלך ממש ממש לא נכונה?

נ.ב.

הכותבת גדלה כבת בכורה בבית בן 11 ילדים. בית שסדר ונקיון אפיינו אותו, אם המשפחה איישה משרה מלאה (ועד היום עדיין) והילדים ב"ה בנו ובונים בתים לתפארת.

מאוד אשמח לקחת אותך לסיור בשכונתנו ובעוד שכונות בארצנו המבורכת.

ראשית,

עשיר ועני, זה לא כמה יש או אין לך, אלא כמה אתה מרגיש שחסר לך!!!

(לאלה שצריכים מעט הסבר: אם אתה מרגיש שלא חסר לך דבר, וכל מה שאתה צריך יש, הרי אתה עשיר [איזהו עשיר? השמח בחלקו!] ואם אתה מרגיש שחסר לך, לא משנה כמה באמת יש לך אתה עני..)

שנית, זכור לי מחז"ל (לא זוכר את הלשון) שעם כל ילד שבא לעולם מגיע גם הלחם שלו.

הדיון התפתח לדברים שלא רציתי להתווכח עליהם!

בסה"כ תיארתי מצב שאני מכירה! ולא, יש אצלינו גם משפחות מטופחות מאוד!

אני חולת ניקיון (ואלי זה מה שמסביר את הזדעזעותי הגדולה..)  לא ביקשתי מאף אחד שישתגע ויהפוך את הירח בשביל שהבית שלו יראה מוזיאון!

רק בבקשה, שהמשפחות האלה ישקיעו לא רק בלהביא ילדים אלא גם קצת במראה שלהם ושל ביתם. שיהיה איזון.

כל טוב.

נכון שאותן משפחות בוודאי צריכות לשים לב יותר לנקיון,

אבל אני רוצה להגיד לך שאמא שכל היום תנקה את הבית ואת הילדים שלה תהיה אמא מאוד לא נינוחה ועצבנית, כל צעד בבית יראה לה כמישהו שמלכלך.

כשהילד שלה ישחק בחול היא לא תוכל להסתכל עליו ולחייך, להבין שהוא עובד על הצד התחושתי שלו ולראות כיצד הוא לומד ומתפתח- היא רק תראה, איך החול נכנס לו לכל מיני מקומות בגוף ואיך היא צריכה אח"כ לנקות אותו.

אולי אותה אמא שלא ניקתה את הרצפה- ישבה לספר לילדים שלה סיפור - נינוחיה ומחוייכת- כי זה מה שהיא רוצה שהילדים שלה יזכרו וילמדו ממנה.

אם את חולת ניקיון כפי שציינת, את בוודאי יודעת על מה אני מדברת והיכן האיזון נכון.

גם אני כמוך חושבת שאיזון היא המילה כאן לשני הצדדים.

מקווה שבכל זאת תחליטי להרחיב את משפחתך בע"ה ולהוריד ממינון הנקיון והסדר לטובת חינוך אמיתי ומחשבה- מה באמת חשוב לילדים האלו.

לי חשובים שני הדברים, למרות שכבר הבנתי שלא אוכל להגיע לרמת הנקיון שהייתה כשהיו לי 2 ילדים.

לכן, אנחנו מסדרים ומנקים- יחד, כך אני מעבירה להם את חשיבות הסדר, הנקיון והאחריות של כולנו לבית וכמובן הם נהנים בסוף מאמא שלווה יותר והצ'פר- סיפור ביחד.

זה אימרה של חז"ל,שמשמעותה שלא ניטעה ונדמיין לנו שלפחות ילדים יש יותר,כי כמו שה' דואג לנשמה שירדה למשפחה קטנה ומשעממת כך הוא דואג לכל צורכה של נשמה שירדה למשפחה ענקית.

בדיוק אתמול קראתי את דבריה המהממים של אמא טריה לתינוקה ה-18.ברוגע ושאננות בוטחת היא דיברה על האמונה בה' שהפכה את זה לברכה אפשרית.היא אמרה שהם מסוגלים לכך מכוח האמונה שכל תינוק מגיע עם השגחה גדולה מצויד "בכיכרו בידו" ושה' עם כל תינוק מביא את צריכיו הגשמיים וגם הרוחניים,ההורים מקבלים ביחד איתו את כל האהבה ,הסבלנות והכוחות לגדלו לטוב.עוד דבר גדול שאפשר ללמוד ממנה וגם להבין איך היא עשתה את זה,זה שהיא באופטימיות גדולה לא היסתכלה על הקושי,היא זוכרת את הקשיים העצומים של הדורות הקודמים (בלי מכונת כביסה,ברז...) וכך חיה בהרגשה של פינוק והודיה לה'.היא ניראתה מאוד מרשימה ומטופחת, (חסידות גור) ומדבריה ניכר שכל מעיניה נתונים לטיפוח ואהבת ילדיה.

הלוואי יגיעו מעשי למעשיה.

אז אני אתמקד בכמה עקרונות כלליים יותר. 

1. זה לא בהרח רע לבזבז כסף על דברים שבעיניך שווה לבזבז אותם, אולם חשוב להצמיד למילה "הוצאות" את המילה "הכנסות", ולדאוג שיש תיאום בין הדברים. אם אתה ממש רוצה לקנות משהו, או סתם לבלות או להשקיע במוצר כזה או אחר, אז תדאג להכנסות, ושיהיה לבריאות. הדבר החשוב הוא לנהל מאזן תקין והגיוני של הוצאות והכנסות. 

2. משמעת עצמית, קביעת מטרות, ושיקול דעת - יעזרו לך להחליט טוב יותר מה לעשות עם הכסף שיש לך. 

שמעתי  פעם, שאלה שמורידים מאוד את המחיר- לפעמים מוהלים בדלק עוד כל מיני עב"מים- וכך הם יכולים להוזיל......

בארה"ב יש אפשרות בגי פי אס על בדיקת התחנת דלק הכי זולה הכי קרובה למיקום הרכב.

אולי הגיע הזמן שגם בארץ יהיה משהו כזה

אני עוזב את סלקום בבעיטה!

משה כחלון גילה מה שגילה אריאל אטיאס לפניו -הדרך ל"קניית" הציבור היא באמצעות מאבק בחברות הסלולר השנואות.

אנשים לא יכולים בלי המכשיר אבל מגלים כל פעם מחדש את השלכותיו על הכיס שלהם.

מחד - זה נחמד שאפשר לנטוש חברה ולעבור לאחרת שהיא זולה יותר/טובה יותר/מה שלא יהיה. מאידך - חברה עסקית אוהבת תזרים מזומנים קבוע וגם מוכנה לשלם עליו. ירידת הקנסות תלווה (כרגיל) בהעלאת המחירים מצידן. מי שתרוויח תהיה (שוב, כמו בפרשת הקישוריות) - בזק.

המשמעות היא ששיחה מקווי לסלולארי עולה בין חצי לשליש (תלוי בתעריף שלכם) משיחה מהסלולארי לסלולארי אחר או לקווי.

מבזק למשל, זה 15 אג' לדקה.

אפילו שיחה מחו"ל לסלולרי ישראלי יכולה להיות זולה יותר משיחה מסלולרי לסלולרי בישראל.

השורה שם אומרת "שיחות חינם מקו הבזק לכל הרשתות הסלולאריות"...

זה אומר שזה חינם גם לבזק? או רק לסלולאר?

דיבור בטלפון ביתי. 

ובקרוב רמי לוי

(ובעיקר רמי לוי..) נכנסים לשוק (הסלולרי. לא מחנה יודה..)?

הכל תלוי באיזה חברה אתה, באיזה חבילה וכמה אתה מדבר..

1. חבילת יעד מוזל - אם אתה בעסקי באורנג' למשל תמורת 8 או 9 שקל בחודש תקבל יעד אחד ב90% הנחה. (היעדים הם או בתוך אורנג' או מספר קווי) אני מתאר לעצמי שגם בחברות אחרות יש דברים כאלה. שווה לבדוק.

2. CALL BACK. שירות שכמה חברות נותנות שאתה מתקשר למספר, והוא חוזר אליך ואז אתה מחייג למספר המבוקש. השיחה תעלה בערך 15 אג' כפול 2 אם מדובר כששניכם בסלולארי בארץ. (15 אליך ו15 אג' אל הצד השני) אם הצד השני נמצא בבזק זה יעלה פחות.

3. בזק בזק בזק... כשאתה בבית תתקשר מהבזק, פחות מ15 אג' לדקה! ואם היא גם בבית אז בזק לבזק וחסכת המון כסף!

4. אם אתם בשלב שכבר זה די סגור, ואתם מסכימים להתחייב, אפשר לקנות 2 מכשירים חדשים עם שיחות בזול בינהם, או מספרים כשרים (של החרדים). למשל במירס, בחבילת "מדברים" תמורת 11 שקל + 10 שקל על המכשיר תקבל 700 דקות למכשיר השני (ולכל מי שבחבילה.) ככה שב45 שקל בחודש תדברו 1400 דקות!\

(המחירים האלה הם לא מדוייקים על האגורה ומעודכנים ללפני חודשיים.)

אם אתם לא בשלב של התחייבות, אבל אתה בשלב של החיפוש, אולי שווה לך לקנות בעצמך 2 מכשירים, ומקסימום להעביר אותם הלאה. (בעז"ה שלא תצטרך!)

5. מסלול חיילים של פלאפון. 20 ומשהו אגורות לדקה, 3 היעדים שאתה מדבר אליהם הכי הרבה יש הנחה נחמדה. (לא זוכר כמה בדיוק). אפשרות להצטרף ללא התחייבות בכלל (אם לוקחים מכשירים מסויימים או רק סים בלי מכשיר)

זה מה שעולה לי כרגע.

חוץ מזה כדאי לדעת -

מסוף החודש הזה חישוב הקנס שמשלמים בשבירת התחייבות יהיה חודש לכל שנת התחייבות.

(אם אתה מחוייב לשנתיים, וכל חודש אתה משלם על החבילה 100 שקל, תחוייב ב200 לפי איך שאני הבנתי..) לא כולל חיוב על מכשירים שחולק ל36 תשלומים, אלא רק הקנס. (שהיום מגיע בערך ל2000 שקל!)

בנוסף החיוב על הקשוריות (מה שהחברה משלמת לחברה השניה על החיבור של השיחה) ירד לפחות מחצי. ככה שיהיו חברות שיורידו מחירים, במיוחד ללקוחות חדשים שמניידים מספרים.

(הניוד הוא בכלל עניין טוב לגמרי, אפשר לעבור ממש בקלות מחברה לחברה בלי הרבה בלאגן)

בנוסף חל חוק חדש שאוסר על החברות לחסום את הפלאפונים מסים של חברה אחרת. (אם אתה עובד בלפרוץ פלאפונים - נגמרה לך העבודה..)

אשמח לעזור בכל שאלה (אם אוכל..)

ישנו תהליך מסויים שקורה באופן טבעי וצריך לחשוב מה ההשלכות הכלכליות שלו ולפעול בהתאם.

ההשלכות הכלכליות של צמצום ההעסקה של עובדים זרים הם בעיקר צמצום הייבוא. (כשאני מייבא מכונית אני שולח כסף לחו"ל ומקבל מכונית. כשאני מביא עובד זר הכסף הולך לחו"ל ואני מקבל שירותי עבודה)

לאור זאת השאלה (מבחינה כלכלית) צריכה להיות -האם צמצום היבוא עוזר לכלכלת ישראל ובאילו צעדים ניתן לנקוט במידה והתשובה היא לא?

מישהו עכשיו מעיז לענות לשאלה (חוץ מסטנלי פישר)?

1. תהליכים הם דברים יזומים שלנו. אנחנו בוחרים להביא עובדים זרים או לצמצמם את כמותם, וכו..  לכן ההשלכות של הדברים היא באחריותנו, ודורשת מאיתנו מודעות והבנה, לצד עולם ערכים מתוקן.

2. צמצום העובדים הזרים, יכול להביא לסגירה של החקלאות הישראלית (בגלל שלא ישתלם), להעלאת מחירי הפירות וירקות (אם יעסיקו ישראלים), להעלאת מיסים שיעזרו לחקלאים(בכדי שישתלם), להעלאת המכס על הייבוא (ייקור פירות לאזרחים), ועוד כהנה וכהנה. 

כסף אינו שווה כסף. עדיף לשלם על שקל על מוצר אחד, ולהשקיע 2 שקל שיהפכו בהשקעה נבונה ל4 שקל - ובסה"כ שווה חמש שקל ואיכות חיים גבוהה יותר. 

מאשר לבזבז 3 שקל על מוצר מעוות, ואיכות חיים ירודה.

לכן עדיף לי לאבד שקל על תירס להודו, ולחסוך ולהשקיע 2 שקלים בהיי טק הישראלי לדוגמא. דבר שיקדם את הכלכלה הישראלית, יעלה את רמת החיים (הן בגלל מיסוי נמוך, מחירים נמוכים, וכו והן בגלל שזה יוצר מקומות עבודה וכו). בכלכלה כמו בכל דבר, יש סדר, ומי שמאבד את הסדר, ימצא את עצמו מבזבז אנרגיה מיותרת, כזו שיכלו לנתב לשיפור ושדרוג.

היבוא הוא דבר הכרחי, והסיבות הם מציאותיות. ועל זה התבסס כל רעיון הגלובליזם.

אם אתה רוצה שהאזרחים יקנו מוצר זול וטוב, אתה צריך לקנות אותו ממי שמייצר אותו בזו - כי אצלו המחירים נמוכים. אם תקנה את המוצר אצלך, האזרחים שלך, ישלמו פי 4 ו5 . הכסף שאתה חוסך בקנייה חכמה הולכת על מוצרים אחרים ומפתחת את השוק שלך. 

ע"ע בדוגמא שהופיע השבוע המדור תכלס על החלב. 

לפני פחות משבועיים, הכנסת קיבלה החלטה שפירושה המשך ההגנה על קרטל החלב, שעושק את הציבור, סוחט ממנו כספי מיסים ומונע ייבוא של מוצרי חלב ותחרות חופשית שהיו יכולים להוזיל את מחירי מוצרי החלב בארץ בעשרות אחוזים. התוצאה היא שאנחנו משלמים מחיר מופקע עבור סחורה נחותה ויכולת בחירה דלה יחסית. אילו הפוליטיקאים היו מתעניינים באמת בציבור, הם היו יכולים בהנף יד להפסיק את המצב הזה, אבל הכח של הלובי החקלאי, בעיקר הקיבוצים, המושבים ומספר מצומצם של חברות ששולטות בתחום, כל כך רב שהם נמנעים מעימות, והציבור משלם את המחיר.

3. האחריות על כל מה שקורה במדינה היא של הציבור. לא של מומחים או אנשי מקצוע. לפעמים מספיק היגיון ושכל בריא, ולפעמים צריך לעמוד על הרגליים האחרויית ולדרוש תשובות מנושא המשרה. 

*כמובן שאני רק מביע דעה, את דעתי, ולא יותר. אולי אני נשמע קצת תקיף, אבל זו לא כוונתי.

רק נתתי זווית קצת שונה להסתכל על השאלה.

בע"ה.

מקסימום, לחייב את כולם לרכוש ביטוח פרטי. לא להפוך את הדברים האלה לצבוריים ןועל חשבון משלם המיסים.

כשם שיש ביטוח חובה לרכב כך נצרך ביטוח סיעודי חובה.

לדעתי, בניגוד לצחקן, עדיף שזה יהיה חלק ממס הבריאות (לא מאמין שקפיטליסט שכמוני כותב את זה) מכיוון שאחרת תהיה תחרות על גבם של העניים.

רק תרענן את הדף לפני. 

וכמובן שתעשה העתק לקטע לפני שאתה שולח. 

רק אציין בקצרה שכאשר ביטוח הוא חובה אז התחרות היא לא אמיתית ומי שיסבול מזה אלו השכבות החלשות.

נטל המס על השכבות החלשות הוא ממילא גבוה ואם הביטוח יהיה חלק ממס הבריאות אז הדיפרנציאליות של המס תמנע הגדלה של הפערים הכלכליים בחברה.

בארה"ב נדמה שחייבו את כולם לקחת ביטוח. 

אבל השאירו מקום לתחרות בשל כך שיש הרבה היצע.

הרי הדבר דומה לביטוח רכב, כולם צריכים, אבל יש המון תחרות. 

בארה"ב זה קצת קיצוני כי היה שם כשל שוק רציני. 

אך גם בארץ המצב רחוק מלהיות אידיאלי, והשאלה היא, האם זה יטיב עם האזרחים. בשקלול של הכול. 

אומנם אני לא בהכרח ממליץ על מכירת לימונדה מחוץ למכולת של היישוב. 

אבל דברים נוסח בייביסיטר, ומלצרות, וסוכני חברות וכו. בסה"כ נדמה לי שהדברים שאת הצעת - הם הדברים הזמינים בשבילך. ושימי לב, היה לך הצלחה לא קטנה בתחום. 

והדגש שלך, לדעתי צריך להיות החיסכון. 

בהצלחה

האם יש לך הרבה שיחות לקווים נייחים?

האם עיקר השיחות הם לסלולאר?

אין "תשובה נכונה" אחת.

עברנו חזרה לבזק, רק בגלל שכעת, אחרי החלפת התשתית באיזור התשתית שלהם אמינה. לא כל כך זול, אבל אין ברירה.

אזהרה למי שעובר לבזק: שימו לב באיזה תאריך בחודש תתחילו את החוזה. התחלנו באמצע החודש. הם החליטו לערוך חשבון אחרי 9 ימים (לא ב-30 לחודש!!). והנה, הם לקחו תשלום קבוע לפי שליש חודש וגם תשלום קבוע על 500 שיחות לפי שליש חודש. אבל, מאחר שהיו לנו הרבה שיחות בגלל המעבר לבזק ולתשתית האינטרנט שלהם ולסגירת חשבון עם הוט  ודיונים אינסופיים עם רימון (כן, שווה להתמקח, כי אחרי שעברנו לספק אחר, הם נזכרו לעשות הנחה מאד כדאית!), יצא שהשיחות שעשינו היו מעבר לשליש חודש והוספנו על כל התשלומים גם 20 ש"ח נוספים על שיחות מעבר לשליש של 500, חלק לפי שיא וחלק לפי שפל (למרות שהתוכנית לא מגבילה לשיא/שפל).

לפני שחותמים על חוזה, תדרשו הכל בפקס בכתב!!