פורום סופרים וספרים (עמוד 40)

ככל שהספר יותר חדש יש בו יותר סיכוי לבעיות.. ואפילו ספרי ילדים.

זה ממש מעצבן שאין שום אפשרות להחליף ספר ולסמוך על זה שלא יהיה בו קטע שבגללו תתחרטי על הקריאה 

כאילו הסופרים לא חושבים שיש אפשרות לאהוב את הספר שלהם בלי קטע בעייתי...

!!

-טים מאוד נקיים שראיתי: high school musical ו- hannah montana מבית ערוץ דיסני, עם את מעוניינת... 

ויוצאת גם בקריאה: כל מי שבידו עט סופרים ובראשו דמיון רב - שייקח על עצמו את המלאכה להוסיף לספרות הנקייה והטהורה בעולמנו.

[אני כבר משתדלת. נקווה שגם אצליח, בעזרת ה'...]

המלצות לספרים, תגובות לאחרים, דיונים בנושאי קריאה...

בס"ד

קור

מציאת ספרים שמעניינים אותך:

את מנויה לספריה כלשהי? מניסיון אישי, אני מכירה היטב את התחושה של "קראתי את כל הספרים כאן!" אבל את יכולה לשאול את הספרן/ית אם יש לו/ה ספרים טובים להמליץ, או אפילו לבקש שיקנו עוד ספרים.

אולי ללכת לחנות ספרים ולשאול אם יש להם ספרים מומלצים? אולי לקרוא שוב ספרים שקראת בעבר ונהנית מהם?

למצוא סופר/ת שכותבים בסגנון שאת כן אוהבת ולקרוא עוד מהספרים שלהם?

(כרגע אני קוראת את "מרד הנפילים" שהוא לא קליל ובהחלט כתוב בשפה גבוהה. אבל אזהרה! לא נקי!)

עזיבת ספר באמצע:

מניסיון: לא לקרוא רק לשם הקריאה! לא לקרוא מתוך תחושה של עול או חובה. לא לקרוא כי את "תמיד" קוראת.

תקראי לכיף! תשמרי את עצמך במתח, תצ'פרי את עצמך בסוף יום ארוך, תרימי ספר כשאת מרגישה צורך ממשי לקרוא - לא "סתם" כדי להפיג את השעמום. 

אולי תנסי "לצום" תענית קריאה כדי לחדש את ההתלהבות שבקריאת ספרים?

טיפ קטן: לקרוא לאט ולקרוא כל מילה ומילה. ככה ההנאה מהספר גדולה יותר, משך הקריאה ארוך יותר ואפשר להבין את הספר יותר ולהתעמק בו יותר.

בהצלחה! תעדכני איך מתקדם...

בס"ד

תנסי לקרוא ספרים ישנים, שנכתבו לפני 60 שנה ויותר.

המון מהם מאוד יפים, והם גם כתובים בצורה גבוהה ומוקפדת כמו שביקשת.

אני מתכוונת גם לקלאסיקות (אני אישית מאוד נהנית מצ'ארלס דיקנס, לדוגמא), וגם ספרים שלא נחשבים לזה (ספר שאני תמיד אמליץ עליו לבנות- "דז'ירה" של אנאמרי סלינקוף לדוגמא)

.... 

לדזירה אני מתכוונת.. אבל קחי בחשבון שהוא לא מאד נקי.

ויש משהו בדבריה- הספרים הישנים הרבה פעמים יותר מוצלחים מהחדשים (שהם ממש כמו שתיארת)

אגב, ניסית ספרים חרדיים?

אין הרבה טובים, אבל יש כמה. 

הספרים של חיה הרצברג- הפרש, צומת הדרורים,

הספרים של אסתר קווין- פרח מוגן, שרים הדחלילים, שלט רחוק, לקטוף כוכבים (מבחינת שפה גבוהה זה בעיקר השנים הראשונים, והאחרון הכי פחות)

הדרן של מ.מילר

איסתרק ומהללאל של מ.קינן

הספרים של יעל רועי אולי לא ברמה הכי גבוהה, אבל הם חמודים ומשעשעים (ברובם)

מותחנים שאני מכירה (לא חרדים, אם את רוצה מותח אל תקראי חרדי.. זה ברוב המקרים תת רמה)- זה הספרים של אליסטייר מקלין, או אגטה כריסטי (טוב, היא כותבת פחות ברמה. אבל עדין לא תמיד עולים עליה מההתחלה)

וחוסר עניין בספרים בד"כ נובע מחוסר פניות נפשית. אם את חושבת על דברים שמטרידים אותך בד"כ לא יעזור לך לקרוא. חבל, רק תפספסי את הספרים הטובים. (כי לא תהני מהם כמו שצריך)

אין טעם לקרוא כשלא נהנים מזה.

אולי תנסי להפסיק קצת עד שתרגישי שאת מתגעגעת, או שתנסי לקרוא שוב ספרים שאהבת ושיעזרו לך להכנס לזה.

בס"ד

לא התכוונתי "שפה גבוהה"- ארכאית, יותר התכוונתי שספרים שקראתי בתור בת 16 15 כבר בגילי "העתיק" חחח

מרגישים לי יותר..... או יותר נכון "פחות",

יש מלא ספרים כמו פרסי ג'קסון שהתחלתי לקרוא בגיל צעיר ופשוט 'התבגרתי' איתם(ועדיין הסדרה לא נגמרה!!)

ואני עדיין ממשיכה לקרוא אותם(אם כי, במבוכה...) כי פשוט הרעיון מאוד נחמד, ואני אוהבת לסיים דברים.

אבל הבעיה היא, שאם היה אפשר להשאיר את אותה העלילה, אבל לכתוב אותה קצת יותר 'ברמה' זה היה נחמד.

הספרים שקראתי כשהייתי יותר צעירה מרגישים לי קצת שעבר זמנם,הספרים של 'המבוגרים' כוללים

בעיקר ספרים משמיימים עד מוות, כרגע נשארו לי רק המותחנים, אבל גם הם לאט לאט נגמרים..

תודה בכול מקרה אנשים!! (אנסה ליישם את העצות עם הספרים)

ולא ארכאית.

(ממש כיף לקרוא אותם! מדובר על ספרים שחרשתי עליהם כמעט כמו על הארי פוטר!)

ב'דזירה' צריך קצת להתרגל לשפה, אבל אחרי שמתרגלים נכנסים אליו ממש, ומצטערים שהוא נגמר. (אחד ה-ספרים)

עוד ספרים שנזכרתי בהם- שלושה בסירה אחת (אמנם לנוער, אבל אחד הספרים המצחיקים ביותר שקיימים..) של ג'רום ק. ג'רום, שלוש בסירה אחת- חמוד ומשעשע (נכתב ע"י מישהי ישראלית, לא נקי במאה אחוז- לנשים מבוגרות יחסית)

הספרים למבוגרים של אריך קסטנר- קראת? ממש חמודים: המיניאטורה שנעלמה ושלושה גברים בשלג (יש לו גם ספר בשם פביאן, אבל לא ראיתי אותו אף פעם אז אין לי מושג לגביו).

מסכימה שזה קשה למצוא ספרים טובים ונקיים למבוגרים, אבל יש בודדים בכל זאת.

-רים הרבה פחות נקיים, אבל חוץ מזה שייש המון עניין של רומנטיקה בדזירה, הוא נקי לגמרי.... 

ספר מבריק!

וממליצה גם על איסתרק. (את השני לא הספקתי עדיין לקרוא)

לדעתי כותבי ספרים ומספרי סיפורים למדו איך לעשות זאת מקריאה בתנ"ך. 

בניית העלילה, תיאור הדמויות, הפוליטיקה הסבוכה, יריבות במשפחה, הצלחות ומכשולים, השפה והדימויים ועוד ועוד.

*ב-ר-ו-ר שיש בי אינסוף כבוד לתנ"ך ולקב"ה וברור לי שהתנ"ך הוא לא "סתם" ספר שמנתחים בשיעורי ספרות, אלא ספר אלוקי שמורה לנו כיצד לחיות את חיינו בצורה הטובה והנכונה ביותר, אבל מותר גם להתפעל מהיופי והדיוק בו הוא כתוב.

איזה כיף להיות יהודי!

לאש"ה.. זאת שכתבה למעלה.

של אגתה כריסטי דוקא מעולים וגם נקיים. כנ"ל שרלוק הולמס

במיוחד צוואה. וגם של ציפורה אדלר

ספר מדהים, אבל לא נקי בכלל!

בכל זאת, זאת התלבטות רצינית אם לקרוא או לא, כי הוא ספר שממש-ממש חבל לפספס.

אפשר אולי להשיג בחנויות שלהם בירושלים או בבני ברק או בכלל בחנויות ספרים חרדיות - בערים אלו (ובטח יש גם בערים חרדיות אחרות כמו בית-שמש \ קרית-ספר \ אלעד). אבל זה לא ספר חדש אז הייתי מצלצלת לפני לבדוק אם במלאי \ אם אפשר להזמין.

העלנו הצגה על בסיס הספר!

היה לאחת הבנות את הספר בבית, אולי תנסי לשאול משפחות שיש להן המון ספרים ישנים?

או אולי בחנויות יד שניה או בספריות עתיקות?

בהצלחה! 

ה-אכזבה של נשים קטנות זה שג'ו וטדי לא מתחתנים. עד היום אני לא מקבלת את זה

בת' .זה היה עצוב אבל זה היה מציאותי 

וביגר את המשפחה והעלילה ( אם כי אני לא הייתי הורג אף אחד בשביל לבגר מישו אחר ..)

ג.הסוף של נשים קטנות היה מושלם ! 

אגב במשך שנים היה לי רק את החלק הראשון ואז הסוף באמת מושלם .

רואים שיש הבדל באופי העלילה בין הראשון לשני ..

לאיודעת, אומנם זה כן מסתיים ב "והם חיו באושר ועושר" (או אולי רק באושר ואושר) - אבל בכל פעם שאני קוראת את הספר ומגיעה לסוף - יש בין מין החמצה.
כי ג'ו וטדי כאלה חמודים כל הספר - אז זה מתבקש שיתחתנו! כמו נגיד בסדרה של אן. אן וגילברט - זה ברור שהם ביחד. גם כשהיא מסרבת להצעת נישואין שלו, וגם כשהיא כמעט מתחתנת עם רוי - גילברט תמיד שם. וציפיתי לזה גם בנשים קטנות...

מה גם שלג'ו מגיע חתן צעיר וחתיך, ולא פרופסור קשיש ומוזר.

קיצור. הבנתם

הספר?

יש סידרה נהדרת של אוריאל אופק של הסיפורים שמאחורי סיפורי הילדים הגדולים שכולנו מכירים. פרח לי כרגע השם, אבל הסדרה מרתקת וכוללת כמודמני שלושה ספרים.

באחד הספרים מביא אוריאל אופק את הסיפור שמאחורי הספר נשים קטנות.

הסיפור מספר את סיפור חייה של לואיזה מיי אלקוט, בצורה די אוטוביגורפית. אחותה הקטנה באת' באמת נפטרה בגיל צעיר... היא כתבה את שמה האמיתי בספר כסוג של הנצחה.. (ואכן הצליחה... עד היום נערות מאבלות על לכתה בטרם עת של באת...)

הנה קישור מויקי על חייה של לואיזה מיי אלקוט : http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98

במציאות לואיזה לא נישאה כלל, אלא נפטרה בגיל 40 כשהיא ערירית...  (בויקי אני רואה שכתוב שהיא נפטרה בגיל 56... אבל משום מה זכור לי שבספר של אוריאל אופק היה כתוב 40... מן הסתם ויקי צודקת.. חכמת ההמונים וזה...)

הסופרת הייתה מראה את התקווה שבת' תצליח להתגבר................

היא הייתה טובה מידי, חסרת שאיפות מידי, ותרנית מידי, לא האישיות שאני אוהבת בספרים.

(בטח במציאות כן הייתי אוהבת אותה אבל בספר-  לא)

ובקשר לג'ו ולורי- אכן מאכזב- הם נפרדו רק בגלל מוסכמה חברתית (קראתי לפני הרבה שנים, מה הייתה הסיבה? כי היא תביך אותו בפני החברה הגבוהה שלה הוא רגיל? משהו מיושן כזה?)

ולא רק שהם נפרדו אלא שאחותה המכשפה של ג'ו  התחתנה איתו!

ג'ו ויתרה על כל השאיפות שלה להיות סופרת רק בגלל הפרופסור הזה שנתן לה ביקורת לא בונה בעליל.

בקיצור מאכזב אכן.

(אבל עשיתם לי חשק לקרוא את הספר- לא קראתי אותו שנים!)

ג'ו לא היתה מעוניינת. לורי היה שבור לב, אבל זו לא היתה פרידה בגלל מוסכמה חברתית מטופשת - זה מה שאני זוכרת לפחות (גם קראתי מזמן...)

לגבי בת', כמדומני שאני די מסכימה איתך - זה לא כל-כך מעניין לקרוא על דמות שהיא מדיי טובה.

האמת שבגרסה החדשה של הספר (של ידיעות, שיצאה לפני שנתיים בערך ) יש בסוף כזה קטע של המתרגמת נראהלי והיא מסבירה שם כמה דברים על ג'ו ולורי... אבל עדיין, ליבי נשבר 

וג'ו ולורי נפרדו כי ג'ו לא אהבה אותו, והיא ידעה שלא יהיה להם טוב יחד בחיי נישואין כי הם דומים מדי- לשניהם יש מזג חם..

ולרי זה שרצה- כך שלא היתה פה שום מוסכמה חברתית. (ואיימי אומנם אגואיסטית ולא הכי נחמדה, אבל היא לא מכשפה!)

וג'ו לא ויתרה על השאיפות שלה להיות סופרת- היא המשיכה עם הכתיבה גם אחר כך (זה כתוב בספר, ככה הפרופסור מצא אותה בסוף) היא רק הפסיקה לכתוב כתיבה שהיא בעצמה לא היתה שלמה איתה, והיו לה נקיפות מצפון בגללה- רק על זה הוא נתן ביקורת (וזו גם הסיבה שהביקורת התקבלה והיא הפסיקה את הכתיבה הזו)

אז לא להגזים!

(אם כבר הגבתי על כל דבריך אז אני אגב כן אוהבת את בת'..)

אני לא מאוכזבת מג'ו, אני מאוכזבת מלואיזה מיי אלקוט שלא עשתה לנו האפי אנד כמו שרצינו

ואז ממש לא האבתי את הספר .

אולי ביגגלל שקראתי רק את חלק אחד, הכול שם פשוט יותר מידי אדיאליסטי -לא ממש אמין... הבנות הקטנות ,כמה שהן לא היו צדיקות זה עדיין מעל כוכן לוותר בלי אף מילת צער על מתנותין ומתהמים לחג...

אבל עסיתן לי חשק לנסות ליקראו שוב

שלו....

מה שהיה טוב בו הוא שהוא היה הגיוני ולא קיטשי, ואם זאת שמח....

ברור שג'ו לא תתחתן עם לורי, הם הרבה יותר מידי דומים, הם מעולים בתור חברים, אבל לא בתור זוג נשוי...

ושאף אחד לא יקרא לאימיי מכשפה! היא קצת מעצבנת, אבל היו קטעים בספר שהצלחתי להבין אותה. נראה לי שהבעיה היא שבתור הילדה הכי קטנה היא הייתה מפונקת מידי...

וגם הקטע שבת' מתה, זה לא כ"כ חבל, כי במילא היא דומה יותר מידי למלאך, ובעיקר כי היא במילא הייתה חלשה מידי, אז גם ככה לא הייתה לה הזדמנות משהו לחיות את החיים שלה בשלמות...

בדבר אחד אני מסכימה- לג'ו לא מגיע להתחתן עם פרופסור זקן.... הייתי מעדיפה שתתחתן עם מישהו אחר או אפילו תשאר ערירית כמו לואיזה מי אלקוט.... 

מה שמעצבן זה איך שהיא הורסת את הסוף ב2 הספרים הבאים... 

אבל אהבתי את גברים קטנים יותר... אפילו יותר מנשים קטנות...

ודווקא אני לא אהבתי את גברים קטנים..

ספר מתוק עצוב שמשום מה מצפים לסוף טוב. מצפים שלורי יתחתן עם ג'ו, משאת נפשו.

מצפים משום מה שבת' תקום ותתאושש מהמחלה (היום כמעט אין מצב שמתים ממחלות ילדים).

ויש ספר המשך: גברים קטנים. ספר שקצת פחות מוצלח מהמקור.

אמא שלי אומרת שהיא מתה מסרטן, רק שאז לא ידעו להגדיר את המחלה הזו (זה באמת מאפיין את המחלה הזו- דעיכה איטית בלי שיהיה שום סממן חיצוני). זה קרה כמה שנים אחרי המחלה הראשונה.

ואת המחלה הזו גם היום לא תמיד מצליחים לרפא...

-לשה וחולנית (דבר שקרה הרבה באותם ימים), מה שאומר שגם יש לה מערכת חיסונית חלשה...

זה הגיוני שהיא מתה מסרטן

וכו'

הספרים האחרים בסגנון אחר לגמרי (פסיעות בחול היה לי הפתעה, לא חשבתי שהיא תשנה סגנון)

אבל הם מומלצים מאד בכל מקרה, ובמיוחד מלכה בעל כורחה. 

ולדעתי גם הם יותר מוצלחים.

מומלץ!

שאר הספרים כתובים בשפה יותר גבוהה

ויותר אהבתי אותם

יש לי אותו, אני אהבתי

ויש לי גם את הגרסא הישנה בגרסא של ספר שעבר לא מעט בחייו...

אבל רק כי עליו גדלתי..

יש הוצאה מסויימת שאני מחפש בחנויות יד שניה, אני לא יודע מה היא אבל יודע איך הספר נראה.

כמו הנסיך הקטן, זה ספר שצריכים להדפיס אותו בלוי ומלא זיכרונות 

(אם כי זכרונות של אחרים זה קצת עלוב, מזכיר לי סיפור קצר שקראתי על חנות שמוכרים בה חפצים עם סיפורים שתוכל לחוות למרות שהם קרו למישהו אחר, נניח תיק עם סימנים מטרק שלא עשית, וחולצה סיום מסלול שלא עברת וכו')

אם כי צודקים פה שתמיד עדיף את הישן יותר

 וברור שתמיד עדיף ספרים יד שניה

את הסרט ניסו לעשות הרבה יותר דרמטי, ונראה לי שגם הכניסו שם סיפורי רקע מספרים נוספים של טולקין.

אחרי הסרטים על שר הטבעות, שמיועדים למבוגרים, הם לא רצו לרדת ברמה. והספר "ההוביט", מה לעשות, ילדותי לעומת שר הטבעות. וגם חסרים שם פרטים על העולם של טולקין -לפי מה שהבנתי הוא נכתב לפני שטולקין ביסס את כל העולם שלו כפי שאנו מכירים היום.

אז ניסיתי קצת להצדיק, ולומר שאולי יש מקום לעוד סרט שמבוסס על ההוביט, שהפעם ישמר את האווירה הקסומה והתמימה של הספר.

(אבל עוד לא קראתי את הספר לאחר שראיתי את הסרט. אני מתכוונת לעשות זאת בקרוב, ואולי יהיו לי תובנות אחרות).  

וזה לא נראה שקורה שם משהו חדש:

http://www.alagaesia.com/index.php

אבל אולי האתר לא מעודכן או אולי לא הוציאו הודעה רשמית.

אני עושה עכשיו "חזרות" על הארי פוטר, אז אין לי כל-כך ספרים חדשים להמליץ עליהם. ודיון על הארי פוטר כבר היה פה בעבר...

לא יודע אם אפשרי להחיות אותו...

יש לנו מנהלת חדשה ומקסימה, ובע"ה עוד יחזור הפורום לגדלותו.

שאני מתחרטת על קריאתו, אני לא קוראת את שולמית לפיד.

אבל מי יודע. אולי היא חזרה בתשובה. (ושתחזיר על הדרך גם את בנה).