פורום סופרים וספרים (עמוד 73)

* נער החידות לא צנוע בעליל..

*המשחק של אנדר זה ספר ממש טוב אבל הכל תלוי בך..

נער החידות- לא נקי, אבל מאוד יפה ..דלגתי על  איזה פרק או שניים בספר, יש גם הרבה עבודה זרה אם זכור לי והרבה אלימות .. סה"כ ספר יפה, אבל היה יכול להיות הרבה יותר נקי  ...והייתי נהנית באותה מידה ..(ואפילו יותר- )

לא הייתי ממלצה לקרוא, אבל אני לא יודעת מה הגבולות שלך.זה יפה אבל לא שווה את זה

את רוצה גם תקציר?

ב. דווקא את המשחק קראתי שבוע שעבר שוב ואני אפילו אמרתי לחברה שלי שלא זכרתי שהוא מלוכלך. מדהים איך אפשר ללכלך ספר גם אם אין בנות.

 אני לא יודעת, אני שרדתי אותו, ולא הרגשתי שהוא היה over אם זכור לי נכון אח"כ הגסויות יותר נעלמות..

זה ספר מחכים, מהנה למי שאוהב מדע בדיוני.. אם הוא שווה את זה? אני חושבת שכן.. במיוחד אם רצים ולא מתייחסים לכל מילה שניה שיש בספר..

שירקה - לא צריך תקציר,אני חושבת שלא אקרא.

אשמח לשמוע עוד..

ספר נקי, כתוב היטב, קולח וצבעוני, זורם מאד וחוויתי. מעורר מחשבה בנוגע למחלה שעברה מן העולם באזורים שלנו ב"ה.

ספר נוגע ללב ומומלץ!!

ואגב,סיימתי את המשחק של אנדר ואין לי מה לומר יותר מ - דפוק.

אחד הטובים, לדעתי. מה לא אהבת בו?

נקיות- לא משהו בנער החידות ממומביי כמו שאמרו כאן, ואם לא הסתדרת עם המשחק, אז זה בטח לא מתאים לך.

ואולי גם האי של סופייה לא מתאים לך, המשחק לא חף משפה גסה, אבל בהחלט לא מזעזע (לפחות לא בשבילי) ובאמת שלא זוכרים מזה כלום אחרי 5 דקות.

ולמיטב זכרוני גם באי של סופייה יש מעט גסויות.

את מוכנה לשתף מה לא אהבת ב"משחק של אנדר"?

א.האכזבה הסופית הכי גרועה.למה? למה אנדר הרג עולם שלם סתם? למה הם לא בדקו קודם שהם לא תוקפים סתם?

בסדר,הבנתי שלא היה להם איך,אבל עדיין..הוא הרג מליונים סתם.זה הורס את כל דימוי הגיבור שלו.

ב.וולנטין.היא פי כמה יותר טובה ממנו לדעתי.למה היא לא נבחרה? נכון שהיא אוהבת שלום,אבל אם היו עובדים עליה כמו שעבדו על אנדר היא הייתה יכולה להתמודד בדיוק כמוהו.

עוד דבר - הי אמרה שיש לה נשק נגד פיטר שהוא לא מודע לו.מהו? לא היה כתוב עליו כלום,והיא נכנעה לפיטר עד הסוף,מה שבכלל לא היה גרוע לבסוף..

ג.פיטר.מה רע בו? הוא מרושע,נכון,אבל בסופו של דבר הוא הוא זה שהציל את העולם! והציל אותו באמת! הרי האיום שאיתו התמודד אנדר,גם אם היה איום אמיתי,אחרי שהיו פותרים אותו הייתה צפויה מלחמה פנימית עקובה מדם על כדוה"א,ככה שלא כזה קריטי האיום החיצוני לעומת זה הפנימי.כל שכן שלבסוף בכלל לא היה איום חיצוני ואנדר סתם הרג אנשים (בונזו וסטילסון) וחיזרים (הבאגים..) והרס את ילדותו,ככה שיוצא שרק פיטר הציל את העולם..

ד.גראף.הוא אמור להיות הפוליטיקאי הקלאסי,לא?! מה רע בו? הוא היה שיא הטוב בספר.הוא מקצועי (!),חכם,יודע מה הוא עושה,לא מבלף והולך סחור סחור,ובעיקר לא רמאי כמו שפוליטיקאים אמורים להיות. הוא באמת מוציא לבסוף את אנדר לוחם טוב שיכול להציל את העולם אם באמת היה איום.הוא לא טעה בהערכות שלו,והתנהג באמת טוב.היו לו אפילו רגשות ומצפון שהוא לא שחק עד הסוף כמו כל הפוליטיקאים..

ה.עוד אכזבה - הסוף.אחרי שהוא התאמץ להרוג את כל הבאגים הוא מנסה לחיות אותם מחדש? מי אמר לו שהמלכה לא משקרת לו? ומי הבטיח לו שבעתיד צאיצאיה של המלכה החדשה גם יסלחו לו כמו הבאגים ההרוגים ולא יקומו עליהם למלחמה על כך שכמעט השמיד את הגזע שלהם?

ו.לוק ודמוסתנס.לא ברור מה עמדתו של כל אחד.למה כל ההמונים נוטים לדמוסתנס וכל השכבה הגבוהה ללוק.למה פיטר ווולנטין כ"כ מתנגדים לדעות של דמוסתנס.איך לוק הוא זה שהגיע בסוף להצעת שביתת האש (מה גם שצריך לזכור שהיא באה מצד פיטר,שלפי האמור עליו הוא מחרחר מלחמה..).

ז.בין.הוא כמו אנדר.לא רואים שוני.הגיע באותו גיל והתפתח גאון כמוהו,עם טקטיקות ואשיות..מה השוני?

ח.אנדר רכרוכי.כל דבר שאומרים לו הוא נכנע.מה שהמורים מבקשים,מה שוולנטין מבקשת.הוא מוצג כקשוח,אבל נכנע בשניות..לא עומד על דעתו.

ט.מה הגבורה הגדולה שבאנדר בסה"כ? שהוא יודע לעשות טקטיקות ולאמן צבא טוב?! so?

י.מה הגדולה שבמאזר רוקהאם? אז בפוקס הוא ניצח בקרב השני כי הוא ירה על המלכה..איך משם הוא הגיע להיות המורה הכי טוב שמאמן את אלו שמועדים להיות מפקדי הצי שיצילו את העולם מהבאגים?

יא.הקרירות המבאסת בספר..מה יש להם? למה אחרי שנים של פגישה הוא לא מחבק את אחותו,היחידה שאוהבת אותו בעולם? למה הוא לא בוכה? למה אף אחד בביה"ס ללחימה לא מוצא לו חברים אמיתיים?

יב.הגסות שכבר הזכרתי.נראה שבכל מקום שקארד רק יכול להכניס מילה גסה הוא הכניס.וכל הזמן את אותן דוחות..בעע..מי שזה לא הזיז לא כנראה נשחק,וחבל.

יג.למה הם אומרים שהמורים הם האויבים? הם לא מבינים שהמורים רק רוצים לאמן אותם להיות חיילים טובים,שיעמדו נגד הבאגים ויצליחו להתמודד? כל הספר הם כ"כ בוגרים,כמו מבוגרים,אז למה ת'נק' הקריטית הזאת הם לא קולטים כמו בוגרים?

טוב,יש לי עוד,אבל נראה לי שהפלתי פה די והותר להפעם,ואולי בכלל..

את המשך הסדרה, שיענה לך על התהיות. וכן הגסות (אני לא הרגשתי והתרגשתי ממנה יותר מדי)  נעלמת בהמשך כמעט לחלוטין.

להיפך, בהמשך הספרים פחות צנועים.

על העניין.

והאמת?

אחלה ספר!

המקבילה עוד פחות.

קראתי אותו כבר חמש פעמים לפחות..

יש את תיאום כוונות ספר יפה.. ובואי הרוח שנהם של הר' סבתו (ספרים יפים+ )

בודדה במערכה ספר טוב ונקי של אורנה בורדמן(אני לא בטוחה לגבי שמה הפרטי של הסופרת...) ויש לה עוד ספר שלא קראתי... חלק אמרו לי שהוא מעולה ומהמם וחלק אמרו לי שהו לא משהו 'היינו כחולמים' תנסי מקסימום לא אהבת...

אני אישית לא אהבתי את הסיגנון של הספר אבל הרבה אמרו שהוא טוב וזה 'אבדות' של מיכאל משהו(שם משפחה מסובך...) אני אהבתי 'בא מלבנון' של אותו סופר וגם רק חלק מהספר...יש לו עוד ספר 'מים שאין להם סוף.. לא קראתי אותו אני רק יודעת שיש אותו.

אם את נוער אני ממליצה על ליאת רוטנר ('תנו לגדול בשקט'...'הרמת מסך', 'מעורב ירושלמי' וכו..) אבל רק אם את נוער... אפילו עד גיל 15 מעבר זה סתם משעמם ולא מעניין...

בקשר לסידרה נוצרי++++ נמאס לי מספרים כאילו... לא חסר ספרים פי אלף יותר טובים עם מסרים אמתיים נמאס לי שהטוב בספרים הנוצריים צריך להיות מסכן ומעונה...זה כבר מגעיל!!

האי של סופיה ספר מהמם!

ומשו מגניב!! סבא וספתא שלי חזרו שבוע שעבר מחו"ל. ראיתי לתומי תמונות שהם צילמו ופתאום אני רואה תמונות מפלאקה ומספינלונגה! קיצר, הם באמת היו שם. לא  חשבתי שזה אמיתי..

אז הנה

אני ממש נגנבתי!!

~סוף שיתוף~

מה זה " מפלאקה ומספינלונגה"?

[לא קראתי את הספרים המדוברים, אולי בגלל זה אני לא מבינה?]

אבל המקום נראה מגניב, מה זה?

הוא האי המככב בספר 'האי של סופיה'

ופלאקה הוא שמו של הכפר היווני  הקטן ליד ספינלונגה.

פינג, גם אני נגנבתי לגמרי!!!

למרות ששיערתי שהבסיס לסיפור אמיתי, עדיין לראות את התמונות של המקום ב'לייב' זה מקסים! תודה על השיתוף!

אני אענה אחד אחד-

א. במידה מסויימת המשחק נכתב כפריקוול לקול למתים [אני יכולה להרחיב אם תבקשו] שיכול להתקיים רק בתנאי אחד- הגיבור שלו חייב להיות אנדר רוצח הגזע. את חושבת שבחיים כל אחד מוודא שהוא מיצה את כל האפשרויות הדיפלומטיות לפני שהוא תוקף? אז צר לי לאכזב אותך. כמו כן, קצת קשה לשבת לשולחן הדיונים כשהגזע מולך יודע לתקשר רק באופן ישיר ממוח למוח, ואתה לא שותף לרשת הזו. ככה שדי ריאלי שהבחירה של הצי היא - נהרוג אותם כי לעולם לא נדע שהם לא יהרגו אותנו.

ב. סביר בהחלט להניח שוולנטיין הייתה נשברת בתנאים הקשים של בית הספר ללחימה. אנדר בקושי שרד את זה [ואם היא לא הייתה קיימת- סביר להניח שבין היה מנהיג את הפלישה השלישית].

הנשק שלה נגד פיטר הוא תמונות של הסנאים המעונים וסרטים מהמשגוח של אנדר שמראים את ההתעללות שלו בהם. לא מספיק כדי להכניס אותו לכלא, אבל מספיק כדי שהוא לא יהפוך להגמון. היא לא משתמשת בזה כי בסופו של דבר פיטר מדחיק את כל הזעם שלו [שימו לב לעניין של המטבע- תמיד כשאנדר מדוכא פיטר פורח, ולהיפך] והופך לבן אדם היחיד שיכול למנוע מכדוה"א להתפרק ממלחמות פנימיות.

ג. זה הפאנץ'. פיטר הציל את העולם ואנדר רק הרס לעצמו את החיים. למרות שבמידה מסויימת פיטר גם פעל מתוך אגו ורצון לשליטה- והוא גם היה טיפוס מפוקפק בילדותו שהתבגר ולמד להכיל את עצמו. רשע מוחלט- לא בבית ספרנו. זה גם חלק מהגדולה של הספר- לא הכל פה שחור לבן.

ד. גראף מתעלל באנדר רגשית וגם מעמיד אותו בסכנת חיים [הוא לא מרשה למורים למנוע קטטה בינו לבין בונזו]. הוא יודע מה הוא עושה- בונה חייל אלף אלף שיכול להילחם בבאגים- אבל בדרך דורס כמה ילדים, ולכן הוא עומד למשפט. הוא לא אמור להיות דמות רעה ואפילו לא פוליטיקאי- הוא איש צבא.

ה. ייסורי מצפון הם חזקים. כמו כן, התקשורת בינו לבין מלכת הכוורת היא לא מילולית, ולכן היא לא יכולה להיות מן השפה ולחוץ. הם מתקשרים מוח למוח, הוא מרגיש את מה שהיא מרגישה והיא לא יכולה לשקר לו. למעשה, היא לא יכולה לשקר בכלל. הבאגים, בגלל צורת החיים ההרמונית שלהם, הם יצורי שוחרי שלום. הם תמיד הגיעו להבנה מלאה בינם לבין עצמם ולכן אין להם שום אינטרס להילחם. הם גם לגמרי מבינים את אנדר- הם נכנסו לתוך המוח שלו והם מבינים אותו כמו שהוא מבין אותם.

ו. דמוסתנס הוא אנטי רוסי באופן מובהק- הוא מזהיר מפני הרוסים ומה שהם יעשו כשהמלחמה בבאגים תיגמר. שנאה היא פופולרית ואנשים מתחברים אליה, לא קשה למצוא לזה דוגמאות כאן ועכשיו. לוק הוא יותר הומניסט, וזה כידוע פונה יותר לאינטלקטואלים.

ז. קשה להבין את בין אם לא קראת את הצל של אנדר. כמו כן, בתור מישהי שמתחילה את צעדיה הראשונים בעולם המבוגרים אני לא יכולה להדגיש כמה יחסי אנוש הם נושא חשוב בכל תחום שרוצים לעסוק בו. לבין פשוט אין את זה. הכריזמה שלו מעוטה מאד.

ח. הרצון של אנדר למצוא חן בעיני אחרים הוא מה שהופך אותו לכלי כ"כ טוב בידיו של הצי. הוא מאד בוטח באחרים ומאד רוצה לעזור, זה גם עושה אותו מנהיג טוב.

ט. אני לא יכולה להעביר את התחושה שמתקבלת מאנדר בספר- גם את קראת וחבל שלא הרגשת. שן מתאר את זה טוב בצל של אנדר- הוא פשוט גורם לך לרצות ללכת אחריו לחלל בלי חליפת חלל [או משהו כזה]. כריזמה, כנות, ביטחון עצמי, אינטלגנציה, רגישות, עוצמה, נאמנות, אכפתיות, נחישות. לאנדר יש את כל התכונות של מנהיג מעולה. החלק הטקטי חשוב, אבל פחות. את זה גם בין יכול לעשות.

י. זה לא היה פוקס. הוא קלט את העניין שספינה אחת היא במרכז, היא היחידה שחשובה וכל הספינות מתואמות איתה בדיוק במטרה להגן עליה. הייתה לו תפיסה פנומנלית, וכנראה שבלי קשה הוא היה איש צבא מזהיר שלא זכה להוכיח את עצמו לפני כן [להזכירך- הצבא של אנדר מורכב מכאלה].

י"א. זה מה שמקום קשוח כזה- פנימיה צבאית בריבוע- מוציא ממך. אתה לא רוצה להיות רגיש מדי בקשר לאנשים שאולי לא תפגוש יותר. הוא לא בוכה כי הוא חייל טוב. יש לאנדר חברים טובים מאד- עלי, בין, פטרה לפעמים. אבל גם המורים דואגים לבודד את התלמידים המוצלחים, כדי שלא ייכנסו לקומפורט זון שיעמעם את הכישרון שלהם.

י"ב. ברור לי לגמרי שקארד לא "מתאמץ" לדחוף גסויות אלא רוצה לתאר את הסיפור באופן אותנטי לגמרי. זו חבורה של ילדים, כמעט כולם בנים, אין להם שום קשר לדת והם חיים בסביבה מאד צבאית, קשוחה וגברית. ברור שזו תהיה שפת הדיבור שלהם.

י"ג. מהמקום שהם רואים את זה [ובעיקר דינק מייצג את הגישה הזו] הרלוונטיות שלהם לפלישה היא מזערית, הם ילדים,  הפלישה אולי לא תתקיים בכלל. כמו כן, נק' המבט שלהם מצומצמת. יש באגים, איפושהו, אבל אם הם מצליחים לראות מעבר לאויב המיידי- הילדים האחרים- הם מצליחים לראות רק את המורים. המורים גם באים בגישה שמאד דוחפת אותם אחד מול השני במקום לעודד אותם לעבודת צוות, והמורים מקשים על החיים שלהם. הבאגים הם לא איום מיידי, המורים כן. כמו חייל שיורד על הרס"ר ועל משטרה צבאית. אלו האויבים שלך? לא, אבל הם עושים לך את המוות כרגע.

בכלופן - זה היה די מזמן,וכנראה בגלל שכ"כ לא נהניתי ממנו כמעט שכחתי את הספר [למעט הדברים הגדולים ורעיון],ככה שהייתי צריכה לקרוא כל סעיף אצלי בעיון כדי להזכר בפרטים..באמת,חתיכת הקפצה..

כרגע אין לי כ"כ כח לחזור לזה ולכתוב תג' ארוכה,אבל בלנ"ד מאוחר יותר [מחר/תיים] אכתוב שוב,ולו רק כדי לא "לבזבז" את תגובתך המושקעת.ח"ח.

תגובה מדוייקת ומושקעת, יישר כח!

אבל, יש לי כמה הסתייגויות:

ג. הפאנץ' הוא יותר מזה: הספר מראה שבכל אחד משלושתם - פיטר, ואל ואנדר -

   יש קצת טוב וקצת רע, ואין שם בכלל שחור לבן.

   אפילו פיטר, כשהוא חושב שאנדר ישן, מגלה לפתע אחווה מפתיעה ואומר לו שהוא אוהב אותו.

ז. בכללי - לא אהבתי את הצל של אנדר. הוא קצת הרס לי את אנדר....

    אני כבר לא זוכר בדיוק, אבל יש שינויים קטנים שמהם רואים בברור שבין בספר 'הצל'

    הוא לא אותו בין, ודמותו שופצה בברור כדי שיהיה אנדר מס' 2.

    גם החלטות מבריקות של אנדר ב'משחק' משתנות בספר 'הצל' לצרוף מקרים או

    לתמרונים של בין. הצל קצת מאפיל על המקור.... יותר מדי לטעמי...

והערה כללית -

מה שכל כך יפה במשחק של אנדר, הוא היחסים הבינאישיים.

לא רק בינו לבין אחיו, אלא אפילו השיחות הקטנות בין גראף לאנדרסון,

חושפות עולם מורכב של אישויות ואינטרסים.

כל השאר - זה רק תפאורה.

נכון, זה מגניב ועתידני, אבל בכלל לא קריטי לעלילה....

אגב, זה נכון לדעתי כמעט בכל ספר. אין דבר יותר מרתק מבני אדם.

א. לא מכירה את פריקוול קול מתים,אז לא אגיב בנושא.

בכל מקרה - לא חשבתי שממצים את כל האפשרויות,אבל המינימום ההכרחי כדי לא להשמיד עם שלם..

ונראה לי שאם הם יכלו להוליד ילד לרצונם,עם שיבוטים גנטיים וכד',הם גם יכלו לפחות לנסות לבדוק מהי דרך התקשורת שבה ניתן לדבר עם הבאגים ולמצוא מישהו מתאים.

ב. אני חושבת שהיא דווקא הייתה מצליחה,אבל נניח.קיבלתי.

ג. זה באסה באסה באסה. הורס את כל העניין. שהכל יתהפך?

סבבה,אפשר לא שחור-לבן,אבל ככה? להוציא את הרע - טוב,ואת הטוב - רע? נורא.

ד. אם הוא איש צבא - כל שכן,הוא נהג מצויין.

נסתכל מזווית שונה - הרי לא יעמידו אנדר למשפט כי בדרך להריגת הבאגים הוא גם הרג הרבה לוחמים-ילדים אחרים,נכון?

אותו דבר גראף,והוא עשה זאת מרשים.

ה. זה עדין מאכזב,אבל קיבלתי.

ו. הבנתי.אז איך בסוף לוק הוא זה שהשפיע,אם ההמונים לא נטו אחריו? ולמה פיטר ייצג אותו?

ז. נראה לי שגם לא אקרא את "הצל",ולכן נוותר

בכל מקרה - גם אנדר הוא לא מי-יודע-מה כריזמתי,לטעמי.

ח. לא מסכימה כ"כ,אבל נניח.

ט. כנ"ל ח' וז'.

י. למיטב זכרוני דווקא כתוב שזה היה פוקס,ואפילו מאזר בעצמו אותר לו את זה.

יא. זה פשוט דוחה,אבל אין לי מה להוסיף בקטע.

יב.. ברר..אוקי.אני עדיין הרגשתי כך.

יג. זה לא נכון. גם חייל יורד על הרס"ר וכו',אבל בתוכו מבין שזה לטובתו,ויש דברים מעבר.

הם מוצגים בספר כמאוד בוגרים,מאוד,וזה ממש הציק לי שהם לא הבינו את זה..כאילו - אני הבנתי,איך אתם לא? המורים לא סתם הקשו להם על החיים,וגם אם הבאגים הם סכנה רחוקה,צריך להתכונן אליה,והמורים עושים זאת היטב.

ושוב ח"ח

זנ תלוי  בך..בגיל שלך בעיקר..

א. הספר היה בהתחלה סיפור קצר. כשקארד רצה לכתוב את קול למתים הוא הבין שהדמות שנחוצה לו היא אנדר משמיד הגזע, ולכן הוא הפך את המשחק לספר.

אלה טכנולוגיות בלתי קשורות לחלוטין. אלו חייזרים. חייזרים. השוני שלהם ממנו כ"כ מהותי, אין להם איברי דיבור, אמצעי תקשורת טכנולוגיים, חוש ראייה או שמיעה... איך אפשר לתקשר איתם?

ג. אבל זה מעניין נורא. נותן לך ראייה כנה יותר ונכונה יותר של העולם. פיטר לא רע מטבעו- למה שהוא יהיה? הוא שאפתן וקשוח. אנדר הוא גיבור וילד רגיש ומתוק, אבל הוא לא קדוש מעונה מושלם, זה לא הארי פוטר פה. יש לאנשים גם חסרונות, אנשים מתגלגלים בחיים למקומות קשים, אנשים מנוצלים לעשיית דברים שהם לא מעוניינים בהם. כל התפיסה הספרותית של טובים ורעים היא מיושנת. היא מתאימה לאגדות ילדים.

ד. גראף הוא דמות קשה, הוא לא מוצג כאיש ישר וחינוכי, הוא נוראי כלפי אנדר. הוא פשוט חייל מאד ממוקד מטרה, קצת כמו בין.

ו. פיטר תכנן את זה כך שבמלחמה לוק יעלה ויציג את הצד השפוי יותר, ואז העולם ינטה לכיוונו. ת'כלס אני בקושי זוכרת את זה. אני צריכה לקרוא שוב את סדרת הצללים, ואני ממליצה גם לך לעשות את זה.

ז. חבל. אולי זה לא הצליח לעבור אלייך דרך הכתוב אבל אנדר מעוצב כדמות אהודה שמתחבבת בקלות, הוא יודע להשכין שלום ולגייס אנשים לצידו. כריזמה פחות פיקודית ויותר מנהיגותית.

י. אני יכולה לבדוק.

י"א. זה גם לא נכון שלאף אחד שם אין חברים אמיתיים. הקשר בין אנדר לעלי עמוק מאד. בין פטרה לדינק, בין בין לניקולאי. כמעט כולם מוצאים להם שם חבר נפש.

י"ב. אני חושבת שבשביל כל אדם, בכל גיל, קשה מאד להבין למה צריך לרדות בו ולהתעלל בו כדי להשיג את המטרות. הראייה לטווח קצר של צרכים בסיסיים של ביטחון ושלווה חזקה יותר מאיזו מטרת על מעורפלת בשם הבאגים.

הוא היה נחמד

* מצפן הזהב

* נרניה

* פגיון הזהב  (ספר שני בסדרה שאני לא זוכרת את שמה)

* אי בוד

זהו בינתיים.

משהו לרץ איתו-דוד גרוסמן.

ספרים של ליאת רוטנר.

שרלוק הולמס.

ספר ראשון, מצפן הזהב.

ספר שני, הסכין המעודן.

ספר שלישי, משקפת הענבר.

אני מוסיף לרשימה את שלושת הטרילוגיות של רובין הוב "הרואים למרחק", "האיש הזהוב", "סוחרי הספינות החיות" ואת "טרילוגיית ברטימאוס" של ג'ונתן סטראוד.

וגם הספרים "אורסון סקוט קארד - אומן השיר" , "קליפורד ד. סימאק - ושוב הזמן", "רוברט היינלין - מנהרה בשחקים", קליפורד סימאק - עיר" נכנסים לרשימה.

שהוא קצת כופר ועם דברים מעוותים...
הספרים של אורסון סקוט קראד מאוד יפים - המשחק של אנדר ושאר הסדרה שלו...
ארטמיס פאול

הספר האחרון בטרילוגיית ברטימאוס נקרא "עינו של הגולם".

אפשר לומר שמעבר לעלילה שממשיכה משני הספרים הקודמים, ה"כוכב" החדש בספר הספציפי הזה הוא יצור חדש שנקרא "הגולם". הגולם הוא דמות שנשאבה ע"י הסופר מהסיפורים על הגולם מפראג(שנוצר ע"י המהר"ל מפראג).

הנקודה ה"כופרת" בסיפור, אם הבנתי נכון את ~מישי~ היא שיצירת הגולם מוצגת ככישוף של ע"ז(כלומר, נורמלי - בסיפור הזה).

אני לא יודע אם הייתי מגדיר את זה ככופר, בגלל שבכל זאת הספר נכתב כנראה ע"י גוי(ג'ונתן הוא שם שקיים גם אצל גויים...), ולגוי אין את הבעיה הזו של "כפירה" לפי איך שיצירת הגולם מוגצת בסיפור לענ"ד.

אבל הבעיה שכן יש לדעתי בכל הספרים בטרילוגיה, היא שלוקח לספרים שלו זמן עד שהעלילה מתפתחת...

אני אישית כמעט התייאשתי מהספר הראשון  ב-100 עמודים הראשונים, ורק בספרים הבאים למדתי להחזיק את עצמי עד שהעלילה "מתחממת" ונכנסת לקצב.

ועדיין - לדעתי סדרה בהחלט טובה לחובבי השדים וזימוני השדים למיניהם....

לגבי דירוג - נקי לגמרי(כמה אמרנו שזה? 1?)

מה זה משנה מה בדיוק?

ואני חייבת לציין שלא הסכמתי. נסחפתי לעלילה מיד.

את יכולה לטעון באותה מידה ש"לוחמי התמורות" הוא על טבעי, אז מ זה באמת משנה?

מסתבר שאת יכולה למצוא אמונה/כפירה בכל מקום אם רק תחפשי מספיק טוב...

הספר האחרון בטרילונגת ברטימאוס הוא - שער תלמי , זה על הרעיון שבני אדם יכנסו לעולם של הג'ינים(המקום האחר..)וכמובן.. שג'ון מינדריק מציל שם במקרה את כל העולם בערך .. 

אפילו שהוא ספר שלישי בסדרה , שזה בד''כ מתכון בדוק לספר לא משו, הוא ספר טוב , אולי אפילו יותר מהראשונים ..

הספר האשון בסדרה ממש יפה...

לא היה לי כוח אח"כ להמשיך בשני ואז כבר עזבתי את זה... אבל הבנתי שזה יפה..

אני חושבת שקוראים לסדרה הזאת " שני העולמות" קראתי חצי ספר לא יכולתי לעזוב אותו אבל הוא היה שייך לחברה שלי... 

יש את הרגלים כמו " ארגון" ו "שר הטבעות" (קראתי אותו בכיתה ז' אבל הבנתי שזה שייך גם לכיתה ט' ו י'....)

יש גם את הספר של ארז משה דורון שאני מוכנה לקרוא אותו שוב בכיף " לוחמי התמורות... " 

זה מה שעולה לי עכשיו מן הסתם עוד יהיו לי המלצות...

אני לא זוכרת! אבל זה משהו עם עולמות....

סדרה יפה.

 שתי עולמות

יש גם את כול הספרים של "אורי" "שחר" "בן ארובה" "רועי" "אליפים" וכו וכו...

(קראתי את כולם...)

יש את דויד גרוסמן " משהו לרוץ איתו" ו "יש ילדים זיג זג"

לבנות לפחות יש את סדרת "משפחה וחצי"... אולי גם בנים יכולים לאהוב??

(הסופרת זאת גלילה רון פדר)

יש גם סתם ספרים קלילים ומצחיקים כמו "צנחן וחצי"

האמת שיש עוד המון ספרים רק שלא עולה לי עכשיו בשלוף....

בס"ד

יש בה 5 ספרים אם אנלא טועה-

1. ספר השלושה
2. היורה השחורה
3. טירת ליר
4. טרן הנודד
5. המלך העליון - (לא בטוחה ב100 אחוז שככה קוראים לזה, אבל אני בהחלט חושבת..
   

סדרה פשוט יפה! אומרים שהיא לילדים, אבל כתיבה מטורפת, דמויות מהממות, של לויד אלכסנדר...

ספר ממש מומלץ!

היורה השחורה זה מקום שמכניסים גופות והם נהיות חיות או משו כזה?

בס"ד

בסדרה,

זה לא כמו הארי פוטר שזה תמיד הארי פוטר ועוד משו'...

היורה השחורה זאת יורה שמכניסים אילה אנשים חיים, לא גופות, והיא הופכת אותם ליצורים כאלה...

סדרה טובה! מומלץ!

נראה אם תצליח לסיים את הסדרה הזאת

אחלה ספר =]

הסדרה "הירושה" 

ילדי המנורה1,2

רעד (!)

לב של דיו , כשף של דיו

אווף יש עוד מלא יפים שאני לא נזכרת בהם!!

(אני די תולעת של ספרים..)

מעורב ירושלמי (?)

הרמת מסך

ארטמיס פאול ,1,2,3,4,5, ועכשיו גם יצא 6!

אלה המכושפת..

טוב..שתסיים לקרוא- יש לי עוד..חח 

ראיתי בקולנוע בתלת-מימד, אחד הענקים...

מה? אבל ראיתי ג"כ את הסרט ולא אמרו על זה משהו?

אפשר פרטים?

חבל, עדיף לפרוש בשיא, אחרי סדרה מצליחה בסדר גודל עולמי והיסטורי,

ורוב הסופרים שמתחילים סידרה חדשה- בד"כ כושלים בניסיון, ושמם מתלכלך.

חבל.

בס"ד

אז הסוף של הארי פוטר הוא אחד הגרועים... אי אפשר להשוות לשר הטבעות למשל, שבו אני תמיד ממררת... =]]

באמת היו דברים מאכזבים-

מרחו שם קטעים מיותרים יותר מידי, כמו הריגת הנחש, כמו שאמרו לפני.

ובאמת שהורידו דברים חשובים.

לדעתי היו צריכים להוריד מכל הקרבות קצת ולמלא בדברים חשובים באמת, מה שהקהל מחכה לרות.

היו קטעים שחשבתי לעצמי, "נו, הבנו שהארי מתנשף, למה להאריך כ"כ?" או "הבנו שרון והרמיוני מאוהבים, יאללה, זוזו..."  חבל עלהדקות המבוזבזות האלה, אפשר לחסוך כאן ולהאריך שם.

וכמובן, איך אפשר בלי לציין את לידתו של טדי לופין??? ואת מינויו של הארי כאפוטרופוס שלו! חבל...

ולגבי האפילוג-

היה לי קצת מוזר, כי לדעתי השחקנים בכלל לא נראו שונים, אבל- בקטע שהארי מדבר עם אלבוס סוורוס הוא לרגע נראה באמת מבוגר! היו לו קמטים מסביב לעיניים. אבל כשהוא קם וחזר לג'יני, הוא חזר להיראות צעיר, לדעתי.

בעצם- חוץ מלחנוט אותם בחליפות, לא עשו להם כלום. מה כבר ניתן לעשות כדי שהם יראו מבוגרים?

וג'יני, סתם מעפנה. רק ניפחו לה את השיער. תמיד חשבתי לעצמי שיש לה פה קפוץ כזה, ופנים מאובנות.

אגב- עם מי מאלפוי התחתן? זה לא מצויין בשום מקום. עם פנסי? וג'ורג? וצ'רלי?

ג'ורג' עם אנג'לינה וצ'רלי לא התחתן כי התמכר מדי לעבודה עם הדרקונים,לפי מה שכתוב.

אבל בספר לא כתוב על זה כלום, לפי מה שזכור לי..

חחח ודג זהב הצחקת אותי עם ג'יני , יש משהו במה שאת אומרת ...

שג'יני נראת בסרט של 19 שנים אח"כ נראת כמו חרדית... 

צחקנו איזה שעה!! השער שלה נראה כמו פאה והיא לבושה בחצאית כמו של חרדיות וגרביונים שחורות(מנילון...) 

שעה נקרענו מצחוק....

האמת שלרון הוסיפו קרס... 

הם לא נראו מבוגרים בכלל... סתם שינו להארי את התסרוקת ותקעו להם חליפות..

מה שכן הילדים שלהם ממש דומים להם בסרט על זה צריך לתת להם ח"ח...

מה שעצבן אותי שכול הבדיחות של הסוף לא היו...

למשל כשהבן של הארי שואל למה כולם מסתכלים עלים... אז רון עונה כי הוא מפורסם...

וכול מיני בדיחות שהיו שם... חבל שהם הורידו אותם.. הרי כול הקטע של הספר זה ההומור של רולינג... 

בקיצור... לא נראה לי שאני יתגעגע לסרטים...

לא על ג'ורג', לא על צ'רלי, ולא על מאלפוי.

מי שטוען שכתוב, אני מבקשת ממנו ציטוטים + עמודים.

(נשמע מורתי כזה=)

וג'יני עם הגרביונים השחורים שלה שפכו אותי כנ"ל...

היא היחידה שנראתה מבוגרת יותר..

אני ממש אהבתי! ויש שם אפילו גם קטעים די מצחיקים

ו"כעבור 19 שנה"-

ג'יני והרמיוני נראות בדיוק אותו הדבר-קטנות, את רון ביגרו הכי טוב... את הארי פחות..

באסה שנגמר=(

רצחו את הסרט האחרון בסדרה, פשוט רצחו אותו - צריך לגלגל את הבמאי בזפת ונוצות.

(ולא ראיתי בעצמי)

מספיק להתווכח ולחפור.

הובעו פה דעות לכאן ולכאן, מי אהב ומי לא ולמה.

אם יש לכם להוסיף לתועלת ופיתוח השירשור, תוסיפו, אבל להכנס אחד בשני למה הוא חושב כך או כך- אין טעם.

סוף פסוק.

בס"ד

הצחקת אותי.. =]] אמרו פה שהארי עכשיו עליו שלום, אז כדי לפתח ת'רשור צריך להזיל דימעה?

כי לי יש רעיון יותר טוב! בואו נהפוך את זה לשרשור הספדים!!!!! 

כל אחד אומר הספד אחד על מישו' שמת, (מ1 עד 7) והספד אחד על מישו' שהצליח לעבור בשלום את הספר! 

טוב? (רציני לגמרי... ) זה יכול להיות נחמד!

התבאסתי תחיים כשראיתי אותו...

הם שינו את כל הסוף פשוט מכוער!!

גגגרררר...

קוודיץ בראי הדורות

חיות הפלא ואיפוה לימצוא אותם

עלילות בידל הפיטן

ודרך אגב, אתה מכיר את אילת השחר? כי היא סיפרה לי אליך

מצחיק? כן, יש כמה קטעים מצחיקים אבל טיפשיים (אבל רק כשאתה במוזה!)

מעניין- כשמשועממים ואין כוח למשהו כבד- זה ספר מעולה...

אבל גם אחד המשעשעים...

ממליצה לשעה קלה של בזבוז זמן...

אלו השגיאות הלשוניות.

אוקיי, הבנו שזה יומן של חנון אבל למה לכתוב לאורך כל הספר בשגיאות דקדוקיות כמו: "הבריכת שחיה" (במקום ב"ריכת השחיה"), או "השיעורי בית" (במקום "שיעורי הבית")[העיקרון הוא שצריך ללידע את הסומך ולא את הנסמך]

אני מבינה שרצו לשמור על משלב לשוני נמוך מאוד של ילד קטן, אבל יש גבול! אין הצדקה לשגיאות לשוניות!

לדעתי צריך לאסור כתיבה כזו בספרים, במיוחד שהם מיועדים לילדים.

בס"ד

מה אתם אומרים? זה גס? או סבבה?

בס"ד

על מזה בכלל? רוצים לתת תקציר?

אבל יש בזה משו שהסדרה די מטומטמת... יש דברים נחמדים אבל הרוב לא כדאי לדעתי...

לא מכירה את יומנו של חנון אבל לפי שם הספר מדובר ככל הנראה ביומן...

הוא לימד אותי הרבה... חוץ מזה שהסידרה עצמה משעשעת ביותר ומתאימה לכל גיל. (תשאלו את אמא שלי).

ספר רדוד וגרוע במיוחד מהבחינה החינוכית- הוא מציג משפחה אמריקאית על כל הסטיגמות- שנאה ופחד בין האחים, מריבות הורים, חוסר אכפתיות וחוסר שיתופיות ומשפחתיות, וכו. פשוט מודל של משפחה ד פ ו ק ה. כל העניין שליהם סובב סביב עניינים רדודים וטיפשיים- מסיבות של האח הגדול, מה יגידו עלי החברה בכיתה, איך להיות קול על חשבון חברים וכו.

אני ממש לא אומרת שכל ספר צריך להיות ספר (ה)חינוך אבל יש גם גבול לצד השני.

אני באמת לא מבינה איך ספר כ"כ חסר פואנטה הפך לרב מכר. כנראה המצב בארה"ב לא משו ואני ממש מקווה שזבל כזה לא יתפוס גם אצלנו.

אחרי הספר הזה אני כבר מתביישת להיות חנונית אם זאת ההגדרה הרווחת

לא זוכרת דברים גסים, אבל קראתי רק את הראשון, לכן יכול להיות שבהמשכים שלו יש.

זה באמת מיועד לגיל שלי?...

הייתי בטוחה שבטעות לקחתי אותו..

בעזהי"ת

חצי ממנו ריק. כאילו שזה 'חוברת עבודה'.

בעע, סדרה עלובה אש.

טוב, אין לי מה לשקר לכם- ולכן אני אומרת שכן, הספר הזה כן עיניין אותי. כן התחלתי לקרוא אותו, וכן-סימתי לקרוא אותו.

הספר עצמו כתוב בצורה רדודה ודי גסה מבחינת הבדיחות שיש בו.
הוא לא חינוכי בעליל, אבל מושך את הקוראים.

קלאופטרה, בוא נגיד-תקציר?
ככה, יש ילד חנון, לא מקובל בחברה- יש לו אח גדול שמתעלל בו ושלא אכפת לו כ''כ אם הוא חי או מת.
יש לו אמא דביקית כזאת, ואבא שסובל מהדביקיות הזאת (כי הוא נאלץ לבלות שעות איכות עם הבן שלו-בהוראה של האמא כמובן)
וכל הספר מראה סיטואציות אומללות של הילד החנון ו'מצחיקות' מהנקודת ראיה שלנו.

י
 

האמת שקראתי כשהייתי יותר קטנה [לפני שנה, שנה וחצי] ועוד חשבתי שזה ספר סביר.

לפני שבועיים בערך אח שלי הביא אותה מהספרייה ולא הבנתי מה מצאתי בו.

האמת, כמו שאמרו פה כבר, אם יש לכם שעה לבזבז- תקראו אותו. יכול להיות שתאהבו אותו, זה סגנון מאוד מסויים...

זה רק אמריקאים יכולים להפוך ספר כזה לרב מכר...

[פלספנית- זה לא ספר, זה כאילו מדריך לכתיבת יומן אישי שלך...

נתקלתי בו בדרך עצובה. החלטתי שאני צריכה להתאמן על קריאת ספרים באנגלית, אז לקחתי את יומנו של חנון מהספריה..

כשהגעתי הביתה ופתחתי אותו גליתי שזה מדריך ליצירת יומן..   ]

א. אפשר להבין לפי השם

ב. אפשר להבין לפי הכריכה

ג. מה כבר יכול להיות כתוב שם?! תכל'ס מספיקות לי הבעיות שלי, לא צריכה גם את שלו (אני חושבת שאם היו משתמשים בכיתה שלי בהגדרות מעין אלו הייתי בהחלט מהראשונות שהיו מכונות 'חנוניות') ומי שהו לא כזה (כזה='חנון') ממילא לא יבין.

אני אוהבת מאוד ספרים בעלי עומק ועניין, אבל הספר הזה הוא לא כזה!!

אתם לא אמורים לחפש בו עומק, מהסיבה הפשוטה שאין בו.

הוא כתוב בסלנג של ילד בן שלוש עשרה בצירוף של ציורים מפרי עטו, ומסר על חיים של ילד שחצן וגאוותן, שנמצא, לדעתו, הרבה יותר מדי נמוך בשרשרת המזון.

הספר הזה לא גרם לי לצחוק בקול, אבל הוא בהחלט מעלה גיחוך ומעביר את הזמן בצורה נהדרת.

בקשר ל"יומנו של סרט" והיומן הפרטי- אין מה לעשות, אנשים מחפשים איך לעשות כסף.

אבל בכללו של דבר, מדובר כאן בסדרה חמודה, לא גסה בכלל.

הציון שלי: 3.5

זה לא ספר יפה שאמורים לאהוב. זה לא ספר בעל מסר כלשהו.זה סתם ספר נחמד להעביר ת'זמן.

דווקא אהבתי אותו מאוד, כי לומדים על תעשיית הסרטים.

מסבירים שם (בלי כל המריחות הטפשיות מסביב) על הדיוק שבפרטים הקטניים- כמו התסרוקות והלבוש, וזה מעניין מאוד.

גם אני קראתי את הספר על הסרט ונהנתי - היה חביב! 

אבל לחלוטין. רב מכר? סימפטום

תתכחשו כמה שבא לכם

באמת כמו שאמרו אם סתם משעמם תיקראו אבל הרעיון של הספר ממש מטומטם...

לא.הספר הזה באמת מפגר.

בס"ד

חוץ מזה שזה בכלל לא מצחיק (וכולם אומרים שזה מצחיק) יש שם גם דברים גסים

אולי אז זה יהיה מצחיק...

אישיצ קראתי עם חברות והיינו על הרצפה אבל כן הוא גס וחסר תוכן..

אבל כן-גס

חבל שדתים לא ספרים כאלה...

לא נוגעת יותר.

(קראתי 2 עמודים.)

לדעתי האישית יש ספרים מתורגמים ועבריים שאין בהם קטעים מלוכלכים ואין בהם בעיה. חלקם גם מוסריים, חלקם מעבירים הבנות פסיכולוגיות וידע עולם וכו'

הבעיה לדעתי בקריאת סיפרות חיצונית זה העובדה שאי אפשר, ואני לא כותבת כמעט אי אפשר כי זה נראלי באמת בילתי אפשרי, לא להתקל גם בסיפרות שכן מלכולכת, לא להתחיל בטעות לקרוא איזה ספר ולגלות באמצע שאולי לא היית כ"כ רוצה לקרוא אותו, ואז נותרת עם שתי ברירות - או להמשיך לקרוא או להפסיק באמצע... וגם אם הפסקת באמצע זה לא אומר שמה שכבר נקרא נמחק..

לכן אני אומרת - לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה, עזוב, חפש ספרים דוסיים יפים, סיפרות חיצונית - רק אם ברירת טוב מאד מאד מאד שזה בטוח נקי.

לי פעם קרה ששאלתי ואמרו לי נקי וזה היה ספר כופר בצורה נוראית, וגם לא הכי נקי.. וזה פשוט היה נקי לפי אמות המידה של מי ששאלתי..

וזה לא מקרה אחד או שניים...

ספרים דוסיים יפים (תלוי איזה סגנון אתה אוהב): 

בין קורי העכביש, מים שאין להם סוף, לוחמי התמורות,

שהדוסים ימשיכו אותי

בהצלחה!

יש לו משמעות עמוקה.. זה ממש משל לחיים שלנו, היהודים.. כאילו מחולל התמורות זה השם, ובעל התמורות זה המשיח, לוחמי התמורות הם החסידים, אנשי הכפר הם ההודים הרגילים, הפשוטים וכו'.. יש לו משמעות עמוקה, ואני אישית ממש אהבתי אותו...  חוץ מזה יש גם את שבעת המנעולים של אסתר שטרייט וורצל ויש לה גם את הבריחה...שזה גם די יפה...

אשמח אם תענו לי גם על השאלה השניה, זה הקטע שיותר מהותי לי...

מגניב שיש פה עוד אנשים שקוראים ספרים נקיים..

חיים טובים אנשים טובים!

בס"ד

מה ל-א נקי בו?~?~!?!?! הוא מטריף, וחובה!!

אני מוכנה לענות לך לשאלה השניה:

זה לא פשוט בכלל. בתור אחת שמאוד מסננת ספרים וחשוב לה ליצור תרבות בארץ.

אתה מוותר על הרבה, והאמת אתה מנסה למצוא בעצמך את הכוחות ליצור. בטהרה. בקדושה.

והעיקר אני יודעת שהשמירה שלי היא לא סתם. אני מנסה לחיות את החיים בעומקם ומתוך זה ליצור בטוהר. זה קשה. וגם ברגע שאתה מודע לזה זה עוד יותר קשה, אבל מוצאים אט לאט, זו תרבות אמיתית שרק עכשיו מתחילה להתפתח. ולכן הגיוני שאין הרבה מה לקרוא, אבל יש פה צבא של לוחמים שמתגייס וגדל לאט לאט, ורוצה לעשות פה תרבות אחרת. נכונה ואמיתית.

(האמת לא כ"כ עניתי, אבל קצת מהגיגי ליבי)

ולשאלה הראשונה, לכי לדברי שיר. יש שמה הרבה ספרים של רוח גדולה, של תרבות טהורה.

אני יכולה לתת דוגמאות: שירת מרים, בלבב פנימה, ספרי היסטוריה ישנים,

לאחרונה קראתי את מענה של ראובן טבול. ספר נוגע. 

ויש עוד, הרב סבתו שמי שאווהב את הסגנון, ועוד. בהצלחה.

היא סופרת חרדית נדירה באיכות הספרים שלה.

לא קראתי את כולם אבל יש לה ספר- יותר לנוער אבל מהמם- הנערים מביתן 3, וגם ספר למבוגרים מיוחד שקוראים לו צומת הדרורים.

שווה.

מזכיר את שר טבעות

ונקי לגמרה!!!!

... !

הרביעי כבר יצא?

שם:ברכה

גיל-15

ספר-הרבבהה הארי פוטר...אראגון וכו,..הגיבור האבוד...

סופר-ריק רירדן אינעליו!!!

קטגוריה-פנטזיה...

שם: תהילה

גיל: 13 וחצי

ספר: חרב האמת- (סדרה), דמדומים,הירושה- (סדרה), בית הלילה-(סדרה), פרסי ג'קסון+ גיבורי האולימפוס- (סידרה),

הארי פוטר- (סדרה- כאילו דהההה)  ועוד פוול...

סופר: ריק ריידן, כריסטופר פאוליני, גי קי רולינג ועודדד.

קטגוריה:בעיקר פנטזיה ומדע בידיוני...

שם:יהודה

גיל:14

ספר אהוב:אליפים, הארי פוטר, אסטריקס והספר לח"י

סגנון ספרים אהוב:הכול

סופר אהוב ג'י קי רולינג, אלנקם, ז'ול ורן

לא אהבתי את הסבוכים המיותרים בעלילה והשטחיות בכל הסיפור

, זה מותחן דיי רדוד והוא בהחלט לא בוחן שום פחד אנושי.. 

לא הרשים אותי במיוחד .. (חוצמיזה שהוא לא נקי...)

שלצערי לא נמחקה הרבה זמן,אם בכלל.

גועל נפש.

פשוט כך. טוב, כמו רוב ספרי המתח של היום

אבל ספר מומלץ ומהנה...

מרוחים ומאולצים. לך, קרא שרלוק הומלס, מקסימום ג'פרי ארצ'ר או דן בראון

קצת איטי בהתחלה אבל אח"כ נכנס לקצב. מותח.

לינווד ברקלי הוא הגרסה האנושית של הרלן קובן. כלומר- הוא כותב מתח טוב, אבל הדמויות שלו הן לא קארדבורד קאטאאוטס של כוכבי קולנוע.

(זה לא היא, אגב?)

אבל הספר הזה הכניס אותי לרמת חרדה של לא לקרוא אות בלילה.

לא המשכתי לעוד ספרים שלה.

(לא עזר גם שלוקח הרבה זמן להכנס לסיפור...)

קראתי אותם הם מהממים!

לי אישית אין מה לשאול על זה...

אבל זה פשוט סדרות טווובות!

למרות שפרסי ג'קסון...

עבר זמנו עכשיו יש את גיבורי האולימפוס!

בס"ד

רוצה לספר למשל למה פרסי ג'קסון עוסק בע"ז? זה פעם ראשונה שמעתי את זה...

וארגון? איזה עולם זה? גם מיתולוגיה? של מי? פתחי קצת! אנלא מכירה.. =]] 

[ועכשיו גם ברומאית] ויש כאלה שטוענים שבגלל זה לא צריך לקרוא את זה...

אראגון- עולם של רוכבי דרקונים, גמדים, אלפים וכו'...

והודיה- אחלה סדרות!!!

האמת שאת אראגון עדיין לא סיימתי, אבל ממה שקראתי עד עכשיו- מעולה!

אני חושבת גם שפרסי ג'קסון הוא הרבה יותר לקהל יעד מצומצם- כי מבוגרים לא יאהבו את השפה שלו, לעומת אראגון שיכול להתאים לקהל יעד יותר רחב לעניות דעתי..

אבל אני מבינה שאנשים אוהבים... פשוט לא כ"כ הסגנון שלי...

איך קוראים לפרסי ג'קסון בגרסה היהודית?

ישו.

נ.ב.- הרגע המצאתי אותה.

ולפני זה אקדים ואומר, שאת אראגון התחלתי לקרוא מזמן, אבל נתקעתי. לא הלך. לא יודעת למה.

ואת פרסי ג'קסון אף פעם לא חשבתי לקרוא. באופן כללי אני לא נמשכת לפנטזיה- מאז שקראתי את הארי פוטר. אני מרגישה שאני בוגדת בו...

ולגבי שאלתי:

האם הע"ז שאתם טועמים שיש בפרסי ג'קסון היא רק אלילי רומא ויוון?

כי אם כן, אני אישית לא הייתינ מנעת בגלל זה לקרוא את הסדרה, כי המיתולוגיות שלהם כ"כ כ"כ כ"כ מטומטמות ובלתי מקבלות על הדעת [אליל היין, אליל הגרביים...] שזה בדיחה אחת גדולה לדעתי ולא "עבודה" זרה, ולכן הייתי קוראת למרות הפיטפוטי בייצים האלה.

בכל אופן- זה לא חמור כמו הע"ז של הנוצרים, שזה יותר טעון ויש מה לומר בעניין [למרות שזה מטומטם לא פחות, כן? אלוהים שנולד כתינוק, מת, חזר לעולם שוב ושוב. ובלה בלה בלה]

אראגון, אבל  פרסי גקסון קראתי ואהבתי , מצטרף להמלצה.

סליחה שאני מנג'סת, אני פשוט לא רוצה שהשרשור ירד למטה ויעלם... ואני אוותר ללא תשובה!

כן זה רק זה.

אבל האמת אף פעם לא חשבתי על זה בתור ע"ז....

למרות שלא הייתי מזכירה את פרסי ואראגון בחפיפה כי זה עושה עוול חמור לאראגון.

פרסי גקסון- עם כל הכבוד, הוא ספר חמוד, הומוריסיטי וקליל (אפילו כתבתי המלצה בבלוג שלי)

אבל אראגון  בליגה אחרת- ספר פנטזיה טוב ואיכותי (למרות שהעלילה בהחלט יורדת בספר השני והשלישי)

אני זוכרת בזמנו, שעוד הייתי מעריצת הארי פוטר קטנה ועליזה, התחבטתי עמוקות בשאלה אם אראגון יותר מוצלח מהארי...

אז כן- אני באמת ממליצה על אראגון בחום!פנטזיה משובחת,  סיפור אהבה קליל..וכל מה שאתה מחפש בספר טוב.

ופרסי? כדאי לקרוא אם לא עברת את גיל 15-16

שרשור שמצאתי בענין:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t329371#4085076

ממש לא ע"ז!!  

אה! יש עוד משהו!!!!!!!!!! 

למה שאת מכנה הסדרה 'אראגון' קוראים בכלל 'הירושה' ! 

לא כתוב בשום מקום 'הירושה' בספר הראשון ,אבל תסתכלי בשאר הספרים! כתוב על השני והשלישי !! וגם ברעיונות עם כירסטופר פאולני!!!

טוב, ממליצה על שתי הסדרות!! (אבל פרסי ג'קסון עד גיל 14\15 גג..)

- ככה שבהחלט ייתכן שאפשר לקרוא אותם.

אראגון, בהחלט אחלה ספר, סדרה, וכו'.... מתאים לילדים גדולים [כיתה ו' מינימום...] ומעלה...

פרסי ג'קסון- אני ממש אוהבת... אבל זה מתאים בעיקר לילדים עד כיתה ו'... למרות שאני נהנית לקרוא את זה גם עכשיו, בכיתה י"א... זה כתוב כזה קליל ונחמד...

בס"ד

יש לכם מושג מתי אראגון 4 יוצא ואיך קוראים לו

נ.ב.: ואם יש לכם עוד כמה דברים שאתם יודעים מה יקרא....

ירושה

יהייה נחמד אם מישהו יגיד מתי הוא יוצא בעברית!

אמן שהרביעי כבר יצא!!!!
ופרסי גקסוןן ובכלל כל הספרים של ריק ריירדן הם ממש כיפיים!!

לא חושבת שלא לקרוא את זה בגלל ע"ז כי זה ממש שטויות והוא מראה את זה בספר...

למי שעוד לא קרא שירוץ לספריה!!!!!!!!!!!!!

ואני מתכוונת לעברית בלבד

[שונאת אנגלית]

ובאנגלית - ELDEST

תנסי אם זה לא זה אני יחפש לך שוב..

אם יש אחד שתיים זה לא שווה....

נירדמתי על ההתחלה של הראשון

והנה כמה המלצות שלי:

1. פרסי ג'קסון- מבוסס על המיתולוגיה היוונית והרומית. הספר הוא על ילד דיסלקטי שכשהוא מגיע לגיל 11 מתברר לא שהוא חצוי דם (אבא\ אמא שלו אלים) מומלץ בחום!

2. חרב האמת- סדרה מהממת ומרתקת עם הרבה פנטזיה ומתימאה בעיקר לילדים מגיל 13 ומעלה! 

3. החטופה מאינקנדאר- ספר על נסיכה בשם ג'וליה שחטפו אותה והמדינה שלה- אינקנדאר- עושה הכל כדי להציל אותה וכך מגייסים ילדה צעירה בת 12 ומאד גמישה למשימת ההצלה- חמוד ביותר!

תהנו!!!

מהמם. אהבתי שעשו אותו יענתו הקלטה של שני הילדים.

והפירמידה האדומה זה לא מבוסס על המיתולגיה המצרית???

סורי תתעלמו ממהמלצה הזאת.....

אבל השאר באמת טובים ונקיים!

ילדי המנורה אחד המשעממים!!!!

אם עוד לא קראתם יש את ארטמיס פאול,המצפן הזהוב,לוידעת לא עולה לי אבל יש מלא!!!(עד שנגמר..

אולי אתה מתבלבל עם "ילד המנורה"...

ספר חביב,

 (שילוב של מיתולוגיות)

ולא אני לא מתבלבלת אולי הספרים הראשונים יפים אבל ה3 הורס הכל!!!

אפשר להמציא ספר חדש???

אני יחשוב על זה אני אכתוב מהתחלה ואז אני יעביר את זה לפורום...

בס"ד

אבל אני בהחלט מסכימה עם פרח, חלס' עם ההארי פוטר הקרצייה הזה, שינוח על משכבו בשלום, 

ומה פתאום הרמיוני מתחתנת עם רון?! כזאת קיטצ'יות א-י-ן!

ומה פתאום וולדמורט מת בכלל??? הוא היה צריך להפוך לפרח, או לחזור בתשובה,

או לרקוד סמבה, לעשותך משו' מעניין ... הוא מת בצורה כ"כ נדושה!

ומה זה השמות האלה שהארי וג'ניני נותנים לילדים שלהם?! זה מזעזע...

בקיצור.... הסוף של הארי פוטר ממש חלש...

בס"ד

חבל שהוא ככה ירד! 

היא סתם פחדה שמעריצים יתנקשו בה

הלוואי והיה המשך סיפור ! אולי הילדים של הארי ..

וגם מנקודות המבט של שאר הספרים .. כאילו מכולם כזה על ההמשך מיד אחרי שוולדמורט מתת, לראות איך

כאילו ממשיכים הלאה , ומתקדמים כאילו אם האובדן הזה של פרד טונקס לופין וכולם ...

וקלאופטרהה -וולדמורטט ממש לא היה צריך לחזור בתושבבהה חח !

ושרון התחתן עם הרמיוני זה שיא המתאים ..חח 

ודווקא לדעתי הסוףף ממש לא חלש ! היא עשתה את זה מעולה .. שכאילו וולדמורט מת אבל הארי לא בפך להיות רוצח ! שוולדמורט מת מהקללה של עצמוו !

הארי לא היה הופך לרוצח כי אדם כמו וולדמורט צריך להרוג. חבך מאוד שהוא עשה את זה לעצמו ולא הארי הרג אותו.

והרהור עמוק - לא יכול להיות שהיא הייתה הורגת את הארי,תחשבי על זה - אז כל הסיפור היה לחינם,הרע ניצח,כל התאוריה שבספר הייתה נהרסת.

בס"ד

הרע לא היה מנצח!! 

נגיד שהארי היה מת, אבל וולדמורט היה גם מת! או הופך לפרח מרפא!

שכל מי שמסתכל עליו מתרפא! =]] אחלה של סוף, לא?!

ואז ג'יני הייתה נישארת רווקא, רון היה מתחתן עם לונה, הרמיוני עם נוויל, יודעים מה, ג'יני עם שימוס!

משו' יותר יצרתי! ;)

קלאו את גאונה!!!!

למה את לא גי.קי. רולינג???חחחחחחח

עכשיו ברצינות לדעתי שאם היא הייתה רוצה להשאיר את הארי בחיים לפחות שהוא היה הורג את וולדי!! 

כלומר כמה נוצרי עוד אפשר להיות?? זה דוחה!! הוא רשע שברשעים צריך להרוג אותו! צריך לעשות עלו אברה כדברה!!

זה הגעיל אותי ברצינות... זה מסר דוחה! ואם הארי לא היה מצליח לסובב את השרביט?? הוא היה מת ויחד איתו כול הוגורסט רק בגלל שהוא "לא מסוגל להרוג" הבנתם???

בתכלס בחיים הנוצרים יצאו הכי אכזריים שיש ולא רק כלפי יהודים...

(שניה של היסטוריה...)

אם זה היה תלוי בי הייתי מכניסה כמה מסרים יהודיים בספר... כלומר תהרוג את מי שבא להרוג אותך!!! מי ששולח עלי אברה כדברה אני יעשה עליו לפני שהוא עושה עלי!!

זה נקרא הגנה עצמית!!! 

והפרק הארחרון בחיים לא הייתי מסיימת ב "הכול היה טוב" זה לא אמתי! לא יכול להיות שהכול נגמר בטוב... אין מה לעשות העולם הוא לא מושלם.. וזה פשוט מעורר בחילה...

גם ככה הספר נגמר טוב מידי לדעתי היא הייתה יכולה לוותר על הפרק האחרון...

שיהיה לחינם, לא נורא

זה העניין.

הרע מנצח? לא בא בחשבון!

"הצלקת לא כאבה לו כבר 22 שנה"

או משהו כזה,

אידיוטי לגמרי!!!!!

לדעתי הוא 10/10!

אם הייתי גי קי רולנג מה שאני לא...

אפשר להמשיך בזה שיש לוודי בן.. איך?? אולי הוא התחתן סוף סוף עם המשוגעת בלטריקס??(סליחה על שגיאות...)

ועכשיו הבן שלו רוצה לנקום את "הרצח" והוא מנסה לפגוע בבן שלו או משהו כזה...

למרות שתמיד המשך לסדרות זה יוצא דבילי ברצינות!!

הרי ברור שהטוב ינצח אז מה הקטע להמשיך?? אני חושבת שגי קי רולניג צריכה להתבגר בכול הנושא של הטוב והרע... הרי בעולם זה אף פעם לא שחור לבן...

בס"ד

זה לא נוצרי... אני חושבת שהוא היה צריך לערוף לו את הראש.... אל לא לקלל אותו באבדה קדברה!

מספיק הוא משתמש גם באימפריוס, וגם בקרושיטוס... זה מזעזע! 

שימציא קללות! אבל שלו ישתמש באותם נשקים של כמה קוסמים רשעים שהמציאו ת'קללות האלה!!!

מי יודע מי המציא את הקללות האלה?? לכן בידיוק הארי לא צריך להשתמש באוצרות המוות! זה לא דבר טוב,

זה מסוכן, ונוראי!! ולכן הארי היה צריך או להמציא קללות חדשות, או לערוף לוודמורט ת'ראש אחרי שהוא משתק

אותו... 

אחלה, לא?! יוא! איך אני טובה בזה!!! =]] =]] 

בלטרי'קס... את יודעת משו בסגנון... לדוגמה הופך את וולדמורט לעכבר ומעלה אותו באש...

בס"ד

ואני לא ירדתי מלהפוך לפרח מרפא!! או לא מראה, או למשו' שמביא תועלת... =]]