פורום סופרים וספרים (עמוד 78)

באסה הםפר  השלישי לא נגמר בשיא המתח אבל אני רוצה כבר לדעת מה יהיה הסוף...

(הירושה זה אראגון נכון?..)

תורגם אבל המתרגם כנראה מתעקב יותר מדי..

ספר מקסים!

מרגש..

ממש אהוב עלי..

קראתי אותו עד 4 לפנות בוקר

אני זוכרת שהוא לא היה מידי מרתק..

אהבתי את זה שאיתמר לא מוותר וממשיך להילחם!

ממה שאני זוכרת>> הבכור לבית אב"י יותר יפה. הרבה יותר יפה.

נראה לי שזה יכול להיות ספר טוב אם לא קוראים אותו ממש מיד אחרי הראשון. כי יש שם אותה דמות רק אחרי מליון שנים, וזה גורם לך קצת להתאכזב, קשה להתנתק מבן ציון הילדונצ'יק.

למרות שמשהו היה חסר לי...

לא ברור לי ממש מה...

בס"ד

דר"א הספר מבוסס על ההרצאה האחרונה האמיתית של הסופר 

הוא נפטר מסרטן 6 חודשים מאוחר יותר (פחות או יותר)

וכתב את הספר בשביל שילדיו יזכרו אותו לא רק דרך תמונות וסירטונים אלה דרך האמת הפנימית שלו

אישית אהבתי מאוד אפשר לקחת מהספר הזה כ"כ המון דברים טובים.

זה לא סוג של ניק כללי?

אני שואלת רק לידע כללי! לא כי רציתי לרמוז משהו.

ויש הרבה מה ללמוד ממנו

בעיקר להורים שביננו.

בס"ד. לק"י.

רק לאחרונה התוודעתי..

אדם חזק. זכרונו לברכה. 

ולמי שהספר נגע לליבו (והוא מבין אנגלית שוטפת..) מומלץ גם לראות את ההרצאה ביוטיוב.

(וגם למי שלא מבין אנגלית שוטפת, שווה לראות כמה דקות- ראייה חיובית ואופטימיות כזאת לא רואים כל יום.)

זה לא רומן, אבל כן הסטורי. זה בעצם סיפור חייה של ילדה שגדלה בגרמניה בשנות העשרים-שלושים, עד שמשפחתה עלתה לארץ ישראל ברגע האחרון ממש (ואז יש ספר המשך, "שושנים של תקווה").

הוא מסופר בקלילות ובתמימות, ומיועד לילדים ולמבוגרים כאחד.

ולטעמי גם היה משעמם מאוד.

מן הסתם זה גם עניין של טעם. אני חושבת שמי שאהב את "בית קטן בערבה", יאהב גם אותו.

איזה נוסטלגיה עוררת!

נראלי אני אמצא את כל הסדרה ואתחיל שוב...

ספרים מעולים אחד אחד

הוא גם עזר לי לפתח תאוריה היסטורית מסוימת.

נאוה-מקמל-עתיר - הספרי היסטוריה שלה כמו: *אות מאבשלום (חלק אומרים שהוא משמים, אני אהבתי.. )

*הנערה במרפסת ממול- מהמם!

אורה מורג- חולה על הספרים שלה! יש לה המון! 

זה סוג אחד של היסטוריה... זה לא היסטוריה ממש ישנה..

ויש כמובן את הסוג השני, יותר היסטוריה יהודית... הספרים של אורנה בורדמן.. לפי הדרישות שלך זה נשמע שכבר קראת אותם, אבל אם לא-

*בודדה במערכה

*היינו כחולמים

*מלכה בעל כורחה

מקווה שעזרתי והבנתי למה התכוונת....

כן, אורה מורג ממש טובה (לפני שבוע בערך סיימתי לקרוא את הספר החדש שלה) הבעיה היא שקראתי את כל הספרים ההיסטוריים שלה...

נ.ב. תודה על ההצעות,תמשיכו, אם יהיה לי מאגר של הצעות, זה יעזור לי בימים קשים כמו עכשיו...=)

1.סידרת בית קטן בערבה, סדרה אמיתית: מתארת את קורותיה של משפחת חוואים מאמריקה שנודדים על פני היבשת ממקום למקום, מקימים בתים וזורעים חיטה.

סידרה מדהימה, אולי צריך לדלג על תיאורי החגים שלהם. יש פה ושם גם תיאורים נוצריים.

:. שרלוק הולמס: בלש שפועל בלונדון בשלהי המאה ה19 ובראשית המאה העשרים למניינם. מרכבות ואצילים, גברים ונשים וכמובן - פושעים ממולחים מרכיבים את הסיפורים המצויינים האלו.

מורכב מארבעה רומנים וממספר כרכים של סיפורים קצרים.

3: ילדי רב החובל גרנט: ספר של ז'ול וורן (מהמאה ה18-19 למניינם). בתחילת הספר צד לורד אנגלי ואנשי צוותו כריש שבתוכו נמצאים מספר מכתבים בשפות שונות שנושאים מסר אחד: רב החובל גרנט ואנשי צוותו נחתו על חוף אי שם על קו הרוחב שלושים ושבע, מספר קו האורך נמחק. הלורד האנגלי מפרסם את דבר המכתב בעיתונים ובנו וביתו של רב החובל גרנט מגיעים אליו ומבקשים סיוע. הוא יוצא למסע מסביב לעולם ביחד עם אשתו, ילדי רב החובל גרנט וצוות מסור. החבורה עוברת על פני יבשות ואיים ונתקלת בסכנות נוראות עד הסוף המפתיע.

4: פה ושם בארץ ישראל. מעט עמוס עוז, תיאור המצב בפוליטי בארץ בשנות השמונים למניינם מנקודת מבט של איש שמאל.

5. חמישה שבועות בכדור פורח: מעט ז'ול וורן. העלילה מתארת את קורותיו של מדען בריטי, משרתו הצרפתי וידידו הצייד הסקוטי שנוסעים למסע חקר פורץ דרך ביבשת השחורה (אפריקה) על גבו של כדור פורח. הם נתקלים בשבטים עויינים, בנופים קסומים, במדבריות שוממים ואפילו בהר געש מתפרץ ובסופת ברקים. ספר מרתק.

6: ספר שקניתי עכשיו ונראה די מעניין. "1948" מאת ההיסטוריון בני מוריס. הספר מתאר את מלחמת השחרור תוך שהוא נותן סטירות לחי לשני הצדדים. מי שמעוניין להאחז בנרטיב בציוני/הפלשתיני/הערבי בלי שמץ של פיקפוק - שלא יקרא את הספר הזה.

מתורגמים מאנגלית אל אם כן הם ממש טובים (יש כמה הקבלות...)

מצטערת שייש לי כל- כך הרבה דרישות...=), אבל ננסה

(את בית קטן בערבה בעברית אני אצטרך להבריח לתוך הבית ולהחביא אותו בסליק [אחרת אמא שלי תחרים לי אותו, ביחד עם עוד כמה ספרים ואחותי תתלה אותי....)

כדאי שתרדי ממנה.

מטעמי דת וכו'...

בת ישראל ציון, אני צודקת?

ואם אכן כך, אז מן הראוי להביע דעה ביתר כבוד וזהירות...

לא אם הם לגמרי צנועים...

לקרוא באנגלית, אז היא לא רואה סיבה למה לא לקרוא את המקור [יש בזה משהו...])

בס"ד

אני ממליץ על הסדרה ארגון שאחריו יש עוד שני ספרים והאחרון עומד לצאת בקרוב:הבן הבכור ובריסינגר

סדרה איכותית מאוד ממליץ בחום

מה שזהבה אמרה - בודדה במערכה של אורנה בורדמן. 

הוא טוב! ממש! הוא גם היסטורי, גם רומן, וגם יפה.. [למרות שאני לא ממש בקטע ההיסטורי-הוא מספר את זה מנקודת מבט- שאני מאוד אהבתי.. (:]

וזה ממש יפה (:

קראתי אותו מזמן, ונראה לי שהוא מתקופת ביהמ"ק.

מספר על ילדה פיסחת, שגרה ליד הכינרת, ובסוף מוצאת את מי שאהבה נפשה

אנע לא זוכרת יותר מידי...

אבל מה שכן- הסוף נורא עצוב!

מומלץ בחום. מעניין. משלב היסטוריה מתקופת החורבן (?) או תקופת ביתר .אני לא ממש זוכרת...

אבל זה  מעולה. כתיבה יפה, קולחת ומתארת בצורה נפלאה את התקופה.

תהני!

ספר מדביים!!!!!! פשוט מהממם!!!! אין אין עליו!!!

אחת הקלאסיקות שלא ישכחו לעולם, ותמיד יהיה לה קהל קוראות מרוגגשות!

עלילה קסומה, רגועה, מלאה באהבה ותמימות וטוב לב.

יש בספר מוטיבים רבים מהנצרות, אבל שורדים את זה.

זה בין הספרים האהובים עלי, ממליצה בחום!

(אגב, הספר מתאר את חייה של הסופרת.)

ואם סתם בא לך קצת לצחוק - היה לי תחביב לעבור שוב ושוב על כס"ח של גלילה רון פדר

כתב אותו איזה הסטוריון אנגלי וזה הפן הצבאי אבל מצידה של רוסיה, כלומר מהרגע

שבו היא ההצטרפה למלחמה,

אם אתה מחפש ספרים מהצד הגרמני על המלחמה לא ניראה לי שתרגמו אותם לעברית

אחרי הכל הם מנק' מבט נצאית מובהקת, אז אם כבר תרגמו לא הפיצו בספריות ציבוריות אלא רק באוניברסיטאות וכאלו

אבל הספר הזה הוא בהחלט מראה.

מה שאהבתי בו שהוא לא כתוב יבש בכלל, והוא דיי מקיף.

בהצלחה 

לא רק את הצד הרוסי.

(לא קראתי, בעלי)

הוא אומר שיש התמקדות בעיקר על ארה"ב-יפן,

אבל הוא מקיף הכל, 2 כרכים של איזה 1000 עמודים.

זה חלק מסדרה של 3 ספרים.. וזה ספר ממש חזק לעניות דעתי למרות שקצת קשה להשיג אותם בימינו.

(יש אגדה שאומרת שהספר היה בפק"ל חובה של כל פלמחניק.)

איך הייתם מדרגים?(מ1-10?)

מוזמנת להמשיך לחפש ..

תודה!!

"מסע" ושיראלוש =] כתבה "מסא"..?

שייש תמיד איזושהי יריבות לא ברורה בינהן והרגשה שט' הראשונה עולה על ט השניה. בכיתה ט הראשונה מתחילים  להעלם חפצים של ילדים, והשיא מגיע כאשר צבע הפנינה, צבע מיוחד שילד גאון מט' הראשונה פיתח נעלם; והיריבות בין שתי הכיתות מגיע לשיא ולממדים מפחידים כאשר נמצאת אצל ילד מט' השניה עדות מחשידה לכך שהוא גנב את צבע הפנינה. העלילה ממשיכה עד שקבוצה שמהווה מיעוט מט' הראשונה מצליחה להוכיח את האמת....

הגיבור (הראשי) של הספר הוא אלכסנדר, שהיא באמת אחלה דמות  (מצטערת, הייתי חייבת להוסיף את זה...) (בכללי כל הדמויות שם ממש מתוארות טוב...)

נ.ב. עכשין שכתבתי את העלילה נזכרתי איזה ספר מ-ע-ו-ל-ה זה, באמת אחד הטובים שקראתי בימי חיי...

חברה שלי [מכורה בטירוף.. ] אמרה שהספר השני יוצא באזור מרץ השנה [בחודשים עיבריים נראה לי זה אדר א'- אדר ב'... ]

נשארתי ערה עד שלוש וחצי לפנות בוקר כדי לסיים אותו. 

הספר הזה לא עוזב אותי, חושבת עליו כל הזמן.

ההמשך ייצא ב20/3.

על מה הוא, למי הוא, נקי, וכו'..?

חלקם אזורי עוני וחלקם אזורים מטופחים. בכל שנה נבחרים בן ובת מכל מחוז לשחק את משחק הרעב-

בו המנצח הוא זה שהצליח להישאר בחיים אחרון!!

הגיבורה של הספר עולה בגורל והיא נוסעת ביחד עם בחור נוסף אל עיר הבירה, משם יתחילו המשחקים.

להפתעתה היא מגלה שהבחור- פיטה- מאוהב בה!!

המשמעות של זה היא שהוא לעולם לא יהרוג אותה כדי לנצח, ולכן היא תהיה חייבת להרוג אותו..

ספר מעולה. מומלץ בחום.

לא מאוד נקי [נשיקות].

אבל רק עכשיו קראתי את הספר,והוא באמת היה מקסים.

אני לא יודעת מה עוד לכתוב בלי ספויילרים מעבר למה שבת שמש כתבה,אבל הוא טוב מאוד.

ואגב,גם את הנשיקות שהיא כתבה עליהם לא הייתי מגדיה כנשיקות 'לא צנועות'..

מומלץ,אני נהנתי מאוד

העולם שלו מאד דל ולא אמין והדאוס אקס מכינה כל עמוד שלישי פשוט הוציא אותי מדעתי.

חוץ מזה שהסוף היה צפוי מדי.

אהבתי שלא תיארו את העולם. זה מין קטע של סיפורי-אחרי-הסוף, כאילו העולם שמתפתח אחרי סוף העולם שמגיע עם פצצה גרעינית או משהו. כמו נחש החלומות.

אני לא יכולה כבר לחכות לקרוא אותו!!

לפני שבועיים (ועוד יום.. ) יצא הספר השני בטרילוגית 'משחקי הרעב' ושמו בישראל- 'ההתלקחות'.

אהבתי ממש ממש ממש!! [סיימתי היום לקרוא.. והוא עצוב.. ]

אי-אפשר כ"כ לתאר מה הולך שם בלי להרוס פה לכמה קוראים מהעלילה...

הוא מספר על ההתמודדות של אחרי זה, על הגעגועים לדברים הישנים שהיא הייתה עושה, על הקריעה בין פיטה לגייל(ההוא שצד איתה), על המאמצים להוכיח לקפיטול שהמעשה הנורא שעשתה היה מתוך 'טירוף של אהבה' ולא מרדנות...

ובעצם השנה זה השנה ה-75 של משחקי הרעב, ויש גמול רבעוני, ובו קורה משו' מפתיע....

מהמם מהמם מהמם!!! יוצאים מהספר הזה בציפיה מטורפת לספר השלישי!!

אבל, הספר הזה הוא פחות צנוע [לא מעבר לנשיקות, אבל יש שוני.... ]

תיאור העלילה מזמין המון התלבטויות וקונפליקטים בשביל הגיבורה [האם תעזי להרוג מישהו במו ידייך? מישהו שהיה חבר שלך? מישהו שהייתה לו הזדמנות להרוג אותך ולא עשה את זה? מישהו מהעיר שלך?] והגיבורה לא עומדת מול אף אחד מהקונפליקטים האלה. מישהו או משהו אחר תמיד פותר לה את כל הבעיות.

כי זה לא ה'קטע' של הספר,ולא הייתה כ"כ אפשרות אחרת אם היא רצתה הפי אנד..

העניין הוא לא השאלות האלה, בעיני.

העניין הוא להראות - בהקצנה כמובן - עולם שבו הריאליטי שולט. בכל שם שקר. יש שם ביקורת אדירה על הברה המערבית.. הרבה מחשבות.

ראיתי בקטלוג כלשהו (כנראה של מייזליק) שיצא, וגם הספרנית אמרה שיצא, ושעוד לא קנו אותו לספריה.

אבל לא זכיתי לחזות בו במו עיניי, ומישהי שחיפשה בחנויות - גם לא מצאה. תעלומה...

בבני ברק [שלכל הדעות הייתי אמורה למצוא שם אם היה יוצא .....] לא היה אפילו רמז לחלק שני.אולי הסופרת התחרטה????

מאז שקראתי אותו עברה לפחות שנה אם אני לא טועה והוא עוד לא נראה באופק...

"הטירה הנעה"- דיאנה ווין ג'ונס, וגם שאר הספרים שלה מצחיקים.

"רמליהו 

הבן של חיזקיהו....

ועוד הרבה יותר...

חבר של ירמיהו..

שרק לא יתפטר!!"

ספרי פוצ'ו (כגון איה הג'ינג'ית, המורה שמילקיהו ועד...)

ספרי יוסי גמזו ("לא רוצים לישון רוצים להשתגע")

מדגישה שוב את קישון, למרות שאמרו את זה כבר...! אפשר לקרוא מיליון פעם (מילה של מי שמיישמת...)

אחד האדירים

ו"הטירה הנעה"? איפה ההומור בה?..

או שלא דיברת אלי? 

אופס

ה-ספר לדעתי בעל ההומור המושבח והמושחז.

המינאטורה שנעלמה. של אותו מחבר כנ"ל

שלוש בסירה של מיכל ווזנר, על משקל הספר שלושה בסירה אחת של ג'.ק.ג'.

שלושה בבומל של ג' רום ק' ג'רום.

אז ברוכים הבאים לי!!

למי שקורא באנגלית (אני מפחד שעם התרגום רוב הקסם נעלם)

כ-ל הספרים של הסופר הבריטי p.g. wodehouse 

ואין מה לפחד, יש עשרות רבות של ספרים. 

הפרופיל של וודהאוס 

רשימת ספרים שלו

רביעיית הספרים: mike and psmith  היא האהובה עליי.

ספרי ילדים בעיקרון, אבל אותי הם שופכים מצחוק!!

של דני רווה ניראלי... פשוט חונק מצחוק!!!

וגם ההמשך- הקוסם הגידם- אבל הראשון תמיד הכי טוב!!!

אני הכרתי את זה כסיפור בהמשכים.מצחיק בהחלט.

בקטע טוב,כן?!

כל ספרי ג'אלד דארל. הכי ידוע שלו - משפחתי וחיות אחרות. למי שאוהב הומור, הומור בריטי שרוט, זואולוגיה, ביולוגיה, בוטניקה - אחד מהם או כולם יחד.

כל ספרי דני קרמן. אחד הטובים - מילימשוגעות. כן, במילה אחת.

יהודה אטלס, אורי אורבך, שי צרקה - טוב זה ממש ידוע.

תמיד קישון. כל כתבי שלום עליכם. כל כתבי חנניה רייכמן, אם זה אומר משהו למישהו.

אהזרח י' זה אחד הספרים המבדרים!!!

הוא לא כ"כ ידוע, אבל שווה לרחרח ולמצוא אותו!

שכחתי את כל ספרי דארל... הם אכן טווובים!!!

תודה גם על ההמלצה על 'מילמשוגעות' אני בהחלט רושמת לי אותה. תודה!

שכבר עשר שנים אי אפשר להשיג את הספר הזה, "מילימשוגעות". כנראה הפסיקו להדפיס אותו ואני לא מוצאת אותו במשומשים. לפני 10 שנים נתתי אותו כמתנה ומאז לא ראיתי כזה יותר.    אז בהזדמנות זו, אם מישהו נתקל בו, שומע, יודע, אשמח מאוד.

ולא היה... הספרנית טענה שאין כזה ספר בכלל.........??????

חיפשתי את הספר בגוגל וראיתי שהוא כנראה יצא פעם לאור....

ורוב הקישורים היו קשורים לנחשונית....

בס"ד

ו"האזרח י"-מורח מצחוק!!

אמנם סיפורי השואה וההצלה עולים על כל דמיון, אבל גם לזה יש גבול.

אם כבר, אז "האיש מהצד האחר" מבוסס, בחלקו, על סיפור אמיתי, כנראה.

אני רואה ב"האי ברחוב הציפורים" משאלת לב. משהו שהיינו כל כך רוצים לדמיין שהיה יכול לקרות. ילד יהודי שברוב תושיה מערים על רודפיו, הורג בהם, מצליח להסתדר, ונשאר נאמן למצוות אביו, עד לפגישה המיוחלת.

לצערנו, לא כך היו פני הדברים במציאות  את סיפור חייו האמיתי של אורלב הוא כותב בספר "חיילי עופרת".

לפי מה שזכור לי הכותב רושם שהסיפור מבוסס על סיפור אמיתי,

אני לא זוכרת בוודאות אם כתוב או לא כתוב, אבל לדברי דג זהב נראה שלא מוזכר בשום מקום שזה סיפור אמיתי.

לאורך כל הסיפור תהיתי לעצמי אםם הוא אמיתי, אבל הפפגישה המיוחלת אכן היתה קיצ'ית מידי, ובלתי אמינה.

חבל, כאשר ספר על השואה בדוי- הוא מאבד את ערכו בעיני...

קראתי דיון בנושא הזה בפורום אחר, והסכמתי עם שלילת סיפורי השואה הבדויים.

אבל - לא במקרה הזה.

קודם כל, כי הסופר הוא עצמו ניצול שואה. וזה מאוד מאוד שונה בעיניי מאשר סופר שהוא לא. כך שהספר מייצג פן מסויים של השואה, גם אם הוא לא התרחש במציאות ממש כפי שהוצג.

צריך לקרוא את הספר הזה בידיעה שהוא לא אמיתי. אחרת זה באמת מאכזב כשמגלים שלא...

סבבה, יש הרבה, רק צריך לחפש...

למעשה, ספרים כאלה הם ספרי עדויות (כמו היומן של אנה פרנק וכו'...) - והמאפיין שלהם הוא נקודת המבט הצרה מאוד, משום ששורד בשואה כמובן לא ידע את כל מה שהלך בשואה.

אבל אם את רוצה המלצה על ספר אמיתי וחזק על השואה, לכי על "בשם כל בני ביתי" של מרטין גריי. אבל תזהרי, הספר נוקב ולא מפחד לנקוב בתיאורים שיכולים לזעזע אנשים תמימים - אין שם ילד שמתחבא מנאצים ואוכל כל היום מבתים שהוא גונב מהם, מגיטו ריק. יש שם נאצים שרוצחים על ימין ועל שמאל, יש שם נער שמסכן נפשו יום יום לצאת מהגטו להביא אוכל לתושבי הגטו, יש שם עדות מתוככי מחנה ההשמדה טרבלינקה, כאשר שירת שם כזונדרקומאנדו, עם כל הזוועה של הגופות, והזוועה על הידיעה שכל טעות קטנה עולה לך בחייך.

בנוגע לנקיות, הספר נקי כמעט לגמרי, אך יש בו שתיים שלוש נקודות בעייתיות, אבל אני סבור שניתן בקלות פשוט להמשיך לקרוא ולא להתעכב עליהם. וזה ספר אמיתי, זה העיקר - מרטין גריי היה בן 14 כשהתחילה המלחמה, והתגלגל עד סופה בגילגולים שונים ומרובים, אז מהבחינה הזאת כן, הוא ספר אמיתי עם סיפור מעניין אך מחריד.

בהצלחה!

ממליצה בחום על הסרט (נקי לחלוטין)

אם כי זה מבוסס על כך שהוא היה ילד בגטו.

וזכרתי לא נכון שהסיפור מתאר את סיפורו האישי.

בכל זאת ספר יפה למרות שהוא בדוי- דבר שבד"כ פחות מפריע לי...

וגם הספר וגם הסרט מבוססים על סיפורים שקרו לו בשואה..

לא כל הסיפורים אמיתיים אבל זה בהחלט מבוסס על דברים אמיתיים שקרו.. 

את האמת כולה אני לא יודעת אני רק יודעת שהוא באמת היה בחורבה אבל הוא היה גם אחיו הקטן  

ואמיתי, ללא תיאורים מזעזעים על המחנות והגטו, שיקרא את "אירופה אירופה" של שלמה פרל (אחלה ספר).

שם הספר הוא "היינו כחולמים", לא "כחולים"... (יחי ההבדל =)

ואכן, הרצת הדמויות בו לא משהו, כי כבר שוכחים מי היתה כל דמות...

והספר באמת מאוד חינוכי ודתי.

אגב, יצא לה השנה עוד ספר חדש (במהירות מסחררת! השנה יצא גם היינו כחולמים!) "מלכה בעל כורחה, נדמה לי.

אכן, יחי ההבדל..

אני גם הרגשתי את העניין הזה, בכלל, לטעמי היא גלשה (כפי שכתבתי כאן כבר כמה פעמים) ליותר מידי סיפורי "משפחתולוגיות".. יותר מידי אילנות יוחסין, זה היה מבלבל, מיותר, ובאמת לטעמי חבל..

ההרגשה שלי היא שהיא מוציאה ספרים מהר - מהר מידי.

בקשר לספר החדש שלי, משהו שאימי הדוסית העירה לגבי "ספרים שדוסים כותבים" (היא דיברה בצחוק כמובן, אבל זה היה משעשע.. ), זה שדתיים משום מה נמנעים מלכתוב "אלוהים", וכותבים "אלוקים". עכשיו, שיבושם לכולם, אבל לטעמי (ולטעמה) זה גורע קצת כשמשרתת גויה אומרת "אלוקי ישראל". קצת מעלה גיחוך, קצת טיפשי.

תכל'ס...

[עוד סיבה למה אין הרבה ספרים של דוסים- נורא קשה להוציא ספרים דוסים, יש מלא בעיות כמו אלה...]

הפריע לי שהוא קיטשי קצת..

הכל מושלם מדי..

והספר החדש שלה ממש יפה..הוא עזר לי להתחבר לפורים קצת יותר.

מה שהפריע לי בספר זה שהיא הציגה את אחשורוש באור חיובי מדי ואחשורוש בהחלט לא היה צדיק גדול..

במערכה" ממש לא נהניתי, הוא היה קיטשי ומוזר מידי ונגמר מושלם מידי) ואתם צודקים בהיינו כחולמים כל הדמויות באמת צדיקות מידי....

-זהו לעכשיו, "יום שישי, יום קצר היום!" (הגשש החיוור, שם, שם)

יפה - לא יודע...

אני חושב שלא במיוחד, אבל בטוח יש פה כאלה שחולקים עלי...

אבל אל תקראי אותו.חבל.. הוא ממש לא נקי..

עדיף פשוט לא להתחיל...

לא נקי ברמה שהעפתי מהבית לאחר קריאתו (הוא היה קנוי ולא מושאל).

יפה? כן, כתוב בצורה מאד מותחת, אבל לאחר קריאה אחת, לא היה לי כל חשק לשוב אליו... לדעתי זו אינדקציה מצוינת לספר טוב או לא.

את הספר השני של המחבר, משחקו של המלאך,שהוא מעין המשך לצילה של הרוח, איני מתכוונת לקרוא. וכנראה גם זה סוג של אינדקציה...

לא השאיר בי שום רושם.

וכן, ממש בא לי לקרוא אותו עוד פעם (יש לי אותו עדיין על המדף) וגם את הספר השני אבל אני לא אעשה את זה בגלל הג'יפה שם....

פשוט חבל שהורסים רעיון כ"כ יפה בג'יפה מיותרת

אם אין בספר מה שאנחנו מכנים "ג'יפה", זה לא ספר.

יש כ"כ הרבה ספרים יפים,  לא חייבים לקורא בכח, רק כדי להגיד שקראתי...

שומר נפשו יחסוך לעצמו.

פשוט ספר ענק, אחד הטובים בעיני.

חבל שמה שיש שם מפריע לכם עד כדי כך.. הוא לא כ-ל כ-ך נורא בעיני..

אבל מי אני

בכל אופן, בעיני?

זה פספוס לא לקרוא אותו.

אני אישית, בניגוד לירושלמית, חזרתי אליו ונהניתי.

ו -

יש לו המשך?

תודה על פיסת המידע הזו..

למרות שהיו שם נק' של אכזריות שהיו לי קשות. אבל זה העולם, אתם יודעים.

שהא אחד מהספרים המדהימים שקראתי.

קניתי אותו, וגם את ספר ההמשך שלו,

וזה אומר המון.

נקי? לא.

מה לא הבנת?

(חפרתי עליו המון אח"כ)

פרסמתי עליו כאן המלצה פעם, נדמה לי. חפשי אותה

הסוף היה לי מוזר, כאילו נגמר לי באמצע...
וקצת לא הבנתי מה הייתה בעצם המטרה...

(והאמ, שגם דיברתי עליו עם הסופרת).

שהמטרה היא להראות איך מתחילים להתגבר על אובדן או קודי שיש בחיים.

אפשר לעבור על המשימות שזאתי מקבל (פרח לי מהזכרון)

ולראות איך כל משימה נותנת לה את היכולת לעבד ולהתמודד עם הכאב.

הספר נגמר כשהסיפור העצם מתחיל. עכשיו היא יכולה להתחיל להתמודד.

ממש פישלתי הפעם...

אזהרה: לא לקריאה בשעות הלילה המאוחרות

/Forum/Forum.aspx/t63007#781500

החיפוש שלך - Forum/Forum.aspx/t63007#781500 – לא תאם אף מסמך.

הצעות:

• ודא שכל המילים מאוייתות נכון.
• נסה מילות מפתח אחרות.
• נסה מילות מפתח כלליות יותר.
• נסה פחות מילות מפתח

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t63007#781500

מזעזע ממש.

כלומר הוא טוב,

אבל נפשי העדינה הרגישה כאילו מישהו חרץ בה שריטות - מהסוג הדפוק ההוא, לא הסוג הכואב.

לא אהבתי את הספר, למרות שכמו שכתבת בשרשור הישן ההוא (ותודה לבת שמש! סחטיין על ההשקעה ), הוא די טוב מבחינה ספרותית.

והי,

גדול שפעם חיו פה אנשים.

השרשור שם הוא כמו לגלות ציורים על קיר של מערה פרה-היסטורית.

סתם, אני צוחקת

אז כן,קראתי את ההמלצה של ארגמן (בשירשור הישן) והתפעלתי.השאלתי אותו וקראתי,ויצאתי חושקת שיניים.

מה זה אמור להיות?

חברים,אני רוצה להזכיר שוב שזה אתר דתי,פורום דתי,אנשים דתיים.

בסדר,אתם יכולים לכתוב על הספר ואפילו להמליץ,אבל בבקשה לא להטעות.

"...ואפילו די נקי. מומלץ מאד. "

לא,הוא לא נקי.מצטערת.

זה נכון שהוא מצויין,עם עלילה טובה והכל,אבל מצד שני,אותה עלילה עצמה - כ"כ מלוכלכת!

רציחות,אונסים,בגידות,פשעים,מילים גסות בלי סוף (זה היה מוגזם! מה עובר על הבנאדם?) והכל במינונים - שה' ירחם.

שוב,לתשומת ליבכם,אני בונה על הפורום הזה כשאני משאילה ספרים,אל תאכזבו

אם ספרים בקושי יש נקיים, אז סרטים...

אני יודעת שבפועל כמעט כל הציבור הדתי כן צופה בסרטים, כאלה או אחרים. אבל זה לא אומר שצריך לעודד את התופעה.

אני אשמח אם ייפתח פורום של יוצרי סרטים - הפקה, בימוי, משחק ותסריטאות. מטבע הדברים פורום כזה יכלול גם ניתוחים מקצועיים של סרטים שונים.

אבל נראה לי שלא יהיה לזה מספיק ביקוש כאן...

יוצרי סרטים, כן? סרטים, לא?

מטבע הדברים כל יוצר חייב לראות המון המון סרטים כדי להתמקצע. איך את מעוניינת באחד, כשאת מתנגדת לשני? (ולכן אני לא חושבת שיכול להיות 'קולנוע דתי' קולנוע הוא לא דתי נקודה. מאלף סיבות.)

יש הבדל גדול בין ניתוח מקצועי ורציני של סרטים, על פי אמות מידה מקצועיות, במטרה ליצור אח"כ סרטים דתיים כשרים (ואני, כתסריטאית, מאמינה שבהחלט יכול להיות קולנוע דתי), לבין סתם פורום של המלצות סרטים, מקביל לפורום ספרים:

"מישו ראה שומרת אחותי?"

"אני ראיתי זה מעולה ממש סרט יפה בכיתי בסוף"

"זה נקי?"

"זה די נקי תלוי מה אתה מגדיר נקי חחחח"

וכן הלאה והלאה...

קולנוע כשר.

הרי את עצמך אומרת שכמעט לא קיימים סרטים נקיים. וברור שיוצר חייב לראות ה-מ-ו-ן סרטים וסגנונות כדי להתמקצע. אז איך הוא יכול להמנע מלהתפלש ברפש כשכל המקצוע הזה הוא חתיכת ביצה גדולה וטובענית?

או להפך, אם הוא נמנע מלהתפלש ברפש הכללי, איך הוא יהפוך ליוצר מקצועי בזירה הכללית והמאד מאד מתחוכמת? (אני כותבת את זה מתוך ניסיון בתחום...)

היוצר לא "מתפלש ברפש". הוא צופה בסרטים שהוא יודע שהם נקיים, וסרטים שביה"ס שלו צינזר בהם קטעים.

אני לא מסכימה שהוא חייב לראות ה-מ-ו-ן סרטים. אני למדתי בגישה אחרת. מספיקה כמות מכובדת וייצוגית. ובפרט אם במהלך חייו הוא כבר צפה, בעוונותיו, בה-מ-ו-ן סרטים בלי קשר ללימודים...

נכון שהיוצר צופה בסרטים לא דתיים, אבל מתוכם הוא מוציא בע"ה סרטים כן דתיים וכשרים.

ואגב,כל המושג "קולנוע" (ולא סרטים באופן כללי,אלא קולנוע.) הוא מושג שיש לו התנגדות רבה בציבור הדתי.