פורום סופרים וספרים (עמוד 78)

קראתי ואהבתי!

אבל שוב, זה ספרים בדיוניים והוא כותב די לחתך מסויים באוכלוסיה, אז...

מי שאהב את הספרים הקודמים שלו (פרסי ג'קסון, הפירמידה האדומה, מבוך העצמות.. ) יאהב את זה!

וזה די המשך של סדרת פרסי ג'קסון-- אז כדאי לקרוא אחרי שקראתם את כל הספרים הקודמים בסדרה.

 

הספרים שנבחרו לא היו לטעמי...(בראשון עוד השתתפתי, בשני כבר לא...)

אבל הספרים נבחרו ברוב קולות המשתתפים, כך שדעתי היתה שולית...

 

ואני שואלת, למה כל אלו שתמכו בבחירת הספר השני, לא השתתפו בדיונים עליו?

כי הספרים (לפחות בשבילי) היו קשים להשגה..

האלכימאי עדיין בהזמנה מאותו יום שהודיעו שהקבוצה עליו,

ושקיעה לא הוחזר לסיפריה זה 5000 יום..

אבל זאת סיבה שלי,

אני לא חושבת שזאת הסיבה שהקבוצה לא צלחה.

הצטרפתי קצת מאוחר עבור הספרים הקודמים.

למצוא את הספרים..

ולמען האמת הם גם לא היו ממש לטעמי..

בראשון היה ממש כיף,

אבל את השני לקח לי שנים להשיג ועד שהשגתי- התייאשתי קצת אחרי ההתחלה..

אולי כדאי לחשוב על עוד סגנונות ספרים

*דבר ראשון באמת צריך להודיע על הספרים הרבה זמן מראש. נשתדל לפעם הבאה! (אני כותבת כאילו אני המרכזת של זה... אנא-קל תסלח לי? )

*דבר שני בואו תציעו ספרים שנראה לכם ונעשה בינהם הצבעה.

--וצריך לזכור שיש מלא סיגנונות ולא כל הקבוצות קריאה יהיו לטעם כולם. לא אהבתם? בסדר, אל תשתתפו הפעם. אבל תציעו משהו אחר, כי בלי השקעה של כולם זה לא ילך.

 

ועוד שאלה- (לא סיימתי איתכם )

כמה זמן נראה לכם שצריך לתת לכל ספר - מההודעה עליו ועד תחילת הדיון?

וכמה זמן צריך לתת לדיון לפני שמסכמים אותו?

ואיך לדעתם צריך הדיון להתנהל?

 

תודה לכל מי שהגיב ושיגיב

זאת הספריה חאפרית

למרות שלפעמים רציתי להשתתף... אשמח להסבר מפורט...

הגדרת מעולה. "מפונצ'ר", וחבל.

לא הייתי מסיימת את הסיפור בצורה יותר טובה מאיך שהוא הסתיים.

זה כל המיוחד שבספר.

 

אחד המדהימים שקראתי, למרות שהלכלוך הנשפך שם- קצת הרבה מציק......

תכל'ס, באמת זו סוג של קרך נחמדה לסיים, בלי קיטש ובלי בנאליות... באמת סוף לא צפוי..

למרות שגם בו יש מן המשעמם ..

יש לי סגנון מוזר בספרים

 

מצאתי את כל הכועל נפש של העולם הזה בספר הזה. (קראתי מזמן, אז אני לא זוכרת את הפרטים, רק את התחושה של הסוף) ולכן לא סיימתי אותו.

 

ההתנהגויות של הדצויות שבו הגעילו אותי: הורים שמהנדסים את העובר שלהם, ילדה שתובעת את ההורים שלה, נער מסכן על סמים...

 

 

 

אלה לא דמויות שמתנהגות באופן מגעיל, אלה דמויות שהחיים טלטלו אותם למקומות לא נעימים. הורים שמהנדסים את העובר שלהם- לא אפשרי עדיין. הם בחרו עובר [לא בדיוק עובר אלא גוש של שמונה תאים], לא הנדסו. אבל הם עשו את זה מייאוש- כי הבת שלהם גססה. איך אפשר לשפוט בני אדם במצב כזה? וכמו שנכתב פה עשרת אלפים פעמים- הם תכננו להשתמש בדם הטבורי שלה, לא יותר.

ילדה שתובעת את ההורים שלה- שוב, זה ילדה עם חיים קשים, שגדלה לתוך מציאות שהיא מתבקשת לתרום מגופה לאחותה, עד שזה כבר הפך ברור מאליו ואף אחד כבר לא מבקש ממנה את זה. היא לא רוצה לפגוע בהורים שלה או באחותה, היא רוצה להחזיר לעצמה את הזכות להגיד לא.

נער על סמים- דווקא לדעתי הוא אחד החלקים העצובים בספר, שכולם נוטים לדלג עליו. אם אנה עוד מקבלת איזושהי תשומת לב בגלל שהיא נחוצה כדי להשאיר את קייט בחיים, מג'סי מתעלמים לגמרי. הילד הזה לגמרי נזרק לצד בגלל הסרטן של אחותו וההורים שלו דורכים על כל הרצונות שלו כדי לפנות לה דרך. רק טבעי שילד כזה ידרדר לסמים ולפשיעה. הוא לא ילד עם התנהגות מגעילה, הוא קרבן.

 

ונכון, לפעמים ספרים לא מראים את החיים בגן עדן. לפעמים הם מראים מקרים קשים שיכולים לקרות, טרגדיות ואסונות. זה לא הופך אותם לספרים רעים. לדעתי זה ספר מקסים עם דמויות חזקות, עלילה סוחפת ותובנות מדהימות.

היה קצת עומס, לימודים וכאלה אז לא הספקתי לגמור אותו...
אבל הוא קצת מלוכלך, קצת הרבה..
ולסוף, עדיין לא הגעתי

לצערי אני נתקלת בהמון ספרים כאלה, מוצלחים, ידועים, אבל... מלוכלכים!

 

או קטעים לא צנועים, או מילים גסות...

 

ואז אני מפסיקה, וזה באסה!

 

(כך גם עם "אשתו של הנוסע בזמן", מכירים? גם אותו הפסקתי באמצע... ועוד ספרים רבים כאלה.)

הורים שמהנדסים תינוקת- מסיבות טובות בהחלט.

ילדה שתובעת את ההורים שלה- כנ"ל.

ילד מסכן על סמים.. טוב, בזה את צודקת.

זה היה משנה את דעתי?

 

מה זה משנה אם גמרתי או לא?

 

בכל מקרה הוא נשאר מלוכלך...
אולי את יותר מבינה את הצדדים השונים, אבל זה לא באמת כזה משנה.
ועדיין, הורים שמהנדסים תינוקת מזעזע אותי, אפילו אם זה בשביל להציל את הבת השנייה שלהם. מייצרים תינוקת כדי שיהיה חלקי החלפה לבת השנייה. עושה לי לא טוב.
 

חיוכים- זה תלוי איך אומרים את זה- "מייצרים תינוקת כדי שיהיה חלקי החלפה לבת השנייה. עושה לי לא טוב."

או- מביאים עוד ילדה לעולם בשביל לעזור לאחותה להשאר בחיים בדרך שהתינוקת החדשה אפילו לא תרגיש.
 

להזכירך, הילדה סובלת מזה!

היא תמיד בעדיפות שניה, וסובלת כאבים!

 

הדבר נשאר אותו דבר, לא משנה איך מנסחים את זה.

 

ברר... זה חולני.

בס"ד

הם התכוונו רק להשתמש בדם הטבורי שלה.

והם שמחו בה לגמרי ואהבו אותה.

בס"ד

איך רצית שהספר יגמר? ב"והם חיו באושר ועושר.."

דווקא הסוף היה מקורי לדעתי. (אולי לא הרגשתי כ"כ את הזעזוע כי ידעתי אותו לפני שסיימתי לקרוא את הספר..)

 

פיקו לא דוחפת מילים לא נקיות בכוח. זאת השפה שלהם, ומבחינתה זה טבעי וברור.
בקשר לסיפור של העו"ד והחברה שלו- הוא בהחלט מיותר.

אם היא רצתה סיפור יותר קליל כדי לשבור את המתיחות הקשה שבעלילה היא יכלה למצוא דברים אחרים..

 

נכון, כמו שכתבת- הספר לא קל וכולם מתמודדים עם הבעיות והתיסבוכים שלהם אבל זאת מטרת הספר.. והוא אכן לא לבעלי לב חלש..

כשהסוף לא מוצא חן בעיני אני אוהבת לדמיין כאילו הוא אחר. קצת קשה, אבל אני מעדיפה לדעת שכל המאמץ שם לא היה לריק.

קראתי את הספר וקצת עיצבנה אותי השפה (הספרנית החרדית המליצה עליו, אולי מבלי שקראה אותו ). מצד אחד, הבנתי את רצון המחבר/ת לחשוף אותנו לבעיה אתית קשה, שקשה להתעלם ממנה. לדאוג לסייע לילדה חסרת אונים זה דבר אחד, אבל להתרים ילדה שכל חייה תרגיש שהובאה לעולם לא בגלל רצון הוריה בילד נוסף (יתכן שלולא המקרה הם היו מביאים לעולם ילד נוסף אחרי שהילדה גדלה מספיק, אבל לא בדיוק באותה תקופה ולא מאותה סיבה). ומצד שני, לא הבנתי למה זה חייב להיות מלווה בשפה גסה.

והסוף: הייתי מצפה שאחרי כל המאבק והתרומה שלה בעל כרחה, הספר יסתיים אחרת. אז, בואו נדמיין סוף אחר, סוף טוב, למרות שגם בחיים לא הכל נגמר בטוב......

ודרך אגב, הרבה פעמים אני לא מוצאת ספר מעניין ונקי (וקצת נמאס לי מספרים שמטיפים לחזרה בתשובה, או חוזרים שוב ושוב לעובדה שהגיבור נטל ידיים ובירך והשכים בבוקר לתפילה. רוצה ספר נקי עם עלילה ודי).

ההורים קודם כל תכננו להביא את אנה לעולם בשביל הדם הטבורי שלה בלבד- הילדה לא מרגישה בכלום.

כשקייט צריכה עוד עזרה, לוקחים ממנה עוד דם- בהתחלה היא לא מסכימה (בתור ילדה בת 5) ובסוף היא שמחה בתרומה שלה. היה יותר טוב אם ההורים היו יותר מתייחסים לאנה בצורה שהיא לא חייבת שום דבר, ולתת לה את הבחירה אם היא רוצה לתרום.

בהמשך אנה שמחה לתרום לקייט, רק מפריע לה שההורים שלה לא שואלים אותה אם היא מוכנה לעשות את זה, והם כובלים אותה לקייט למקרה ש...

חוץ משתי הבעיות האלה, שבגללן אנה תובעת את ההורים שלה, אנה רוצה לתרום לאחותה איברים, וכן, גם את הכליה הזאת.

 

מה שמפריע לאנה זה רק איך שההורים שלה מתייחסים אליה, לא עצם סיבת הולדתה.

בס"ד

לא. לאנה בכלל לא מפריע שההורים שלה מתרימים אותה.

פשוט קייט רוצה למות. ולכן היא מבקשת מאנה להגיש את התביעה.

 

וזה לדעתי, הסיום המפתיע הרבה יותר מהמוות של אנה.

חוץ מזה אני מסכימה עם האבחנה המדוייקת שלך לגבי הסוף.

מצאתי את עצמי מידי מבינה את כל הצדדים, ולא יכולה לשפוט אף אחד מהם ,

העו"ד וחברתו סתם הורסים את הספר- כי זה לכלוך נטו, שלא קשור לכלום בעלילה, וזה די מרגיז.

 

הסוף, בעיני, הוא הדובדבן שבקצפת: כ"כ שונה, מפתיע ולא בנאלי.

(לטעמי, כל סיום אחר היה הופך הכל לקיטש מחריד.....)

מתחברת להערה על המורכבות של הספר, שלדעתי מתאפשרת בזכות בחירתה של הסופרת לתאר את הסיפור כל פעם מנקודת מבט של דמות אחרת, וכך באמת נחשפים למורכבות וגם מכירים מאד את הדמויות ומזדהים כל פעם עם הדמות הדוברת, וזה מרתק!

בנוסף, הדמות שבעצם היא "גיבורת" הסיפור, או המחוללת שלו - קייט - שבלעדיה בעצם לא היה סיפור, מקבלת "זכות דיבור" ובמה רק בפרק האחרון! וזה מה שמשנה שם את כל התמונה. עד אז המספרת בכלל לא נותנת לה זווית! וגם זה מוסיף לכל ההפתעה.

אני מאד מאד אהבתי. הספר הזה שינה אצלי כמה דברים.

וגם פיקו אלופה בלהתעסק בתחום האפור, בשאלות שבהם לא ברור מהי הדרך הנכונה וההוגנת להגיב. ברוב הספרים שלה היא בונה את הדמויות והמציאות כך שלא יהיה לנו ברור עם מי להזדהות, וזה מה שמרתק!

ובעניין העו"ד והחברה שלו, יש לה ספר אחר שבו היא מרחיבה יותר את הסיפור שלהם, ואז הוא הרבה יותר מובן. ספר שנכתב לפני "שומרת אחותי" אבל נראה לי תורגם לעברית יותר מאוחר. אני לא זוכרת איזה בדיוק, נראה לי "ההסכם" אבל לא בטוחה. מקווה שאני לא מבלבלת... קראתי את שניהם כבר לפני איזה שנתיים.

תהנו!

בס"ד

 

"לא סביר" !

הבעיה שלי עם ספרים כאלה שהם כ"כ מצוצים

כאילו שהיה איזה רמז של אחיזה בהיגיון

ושיפסיקו להוציא את הציבור החילוני כזה ... כזה לויודעת מה

 

בקיצור הספר הזה מתאים לגילאי הנוער הצעירים

 

אתם פשוט לא נמצאים בתוכם, אתם לא יודעים עד כמה הספרים האלה נכונים

שאישה חוזרת הביתה עם תינוק משומקום?

שלאישה נעלם תינוק- אין שום זכר אליו והחיים ממשיכים??

 

איזה היגיון ואיזה נעליים??

בציבור החרדי תינוקות צצים ונעלמים ככה??

התכוונתי לכל העניינים של השידוכים, קשיים וכדומה ולא לתינוקות שנעלמים

אז חשבתי שהוא חביב..

ספר חרדי אז כנראה נקי לגמרי.

ואל תגידו לי שלא קראתם לפחות שני ספרים שלו, או שאין לכם לפחות ספר אחד שלו בבית...

כן רוב מהספרים החרדיים די "מצוצים", אבל עם הזמן לומדים לחיות עם זה ולהתבדר* מזה ("עצרו! אל תשכחו לברך"

{ילדי תרשיש})....

 

* יש כזה פועל בכלל?

יש בבית, אבל זאת לא בחירה שלי

אבל מה ניסית להגיד בזה? (העיניין של חיים ולדר?)

אבל אין לי אף אחד בבית

וכנראה גם לא יהיה.

מטמתיקה (משוואה) לא קוראת.. חחחח

 

אחותי ממש התפאלה כשהיא ראתה שאחותי קוראת ספר כזה...(זה היה ממש מצחיק...)

והרהור עמוק אני מנסה להגיד בזה שאי- אפשר להכליל, כן גם אני לא אוהבת ספרים חרדיים (חיים ולדר הוא לא בדיוק הסופר האהוב עלי, אבל הוא איכותי) אבל משוואה בשלושה נעלמים זה באמת אחה ספר, העלילה מצוינת...

 

זלזול מחפיר באינטיליגנציה של הקוראים.

חורים גסים ברצף הגיוני של העלילה.

 

בושה.

אחד *ה'*ספרים!!!!!
ספר מהממם!!!!
נכון שיש קטעים שלא מדברים ורק יש כזה כמו 'קריאנית'

ואז קוראים בריפרוף כזה..

אבל הספר פשוט יפה!!! שווה לקרא~~~
 

בס"ד

 

זה ספר נחמד מאד לילדים ביסודי עד כיתה ח

אני לא אומרת את זה חלילה כדי לפסול אף אחד, אין רע בזה שזה ספר לנוער צעיר (מלבד שהוא-אהמ אהמ-לנוער צעיר:/)

המשפט והשפיטה בישראל.

עלה לי החום.

תשעממי החג הזה....

 

מי משתעמם? אפילו ללימודים אין לי זמן..

אבל.. איך את מחליטה מה לקרוא ראשון??

 

אני אוהבת וגם לא כ"כ אוהבת כשיש לי מגוון.. כי אני לא מצליחה בטירוף להחליט מה לקרוא קודם וכו'.. ;)

 

תעדכני אותנו - מה הספרים? ותוסיפי ציון למה שכבר קראת

 

בס"ד

 

כל ילד אצלנו קיבל מתנה 430 שקל לסטימצקי (כרטיס מגנטי שמיועד לזה, לא כסף מזומן)

וגם שנה שעברה קיבלנו ועוד לא מיציתי תכרטיס עד תומו

(גם כל יומולדת כל ילד מקבל כרטיס 100 שח לצומת ספרים..)

הבית שלנו מ-פ-ו-צ-ץ ספרים חדשים!!

אבל כמובן-תהני גם את

למרבה הצער...רוב הספרים לא משהו בכלל... בעיקר בגלל רמת הנקיות שלהם.. ששואפת למינוס................

אני שנים מנסה לכתוב סיפור ויוצא לי מעפן!! אז קבלי ח"ח!!!!

שנית את צריכה לאהוב את העלילה קודם את הסופרת ואת יכולה להזיז את הדמויות ממקום למקום זה נחמד

אז יכולה גם לגרום לעליה להיות עצובה או שמחה אני אישית אוהבת עלילות עצובות הן אמתיות ותכלס העולם שלנו כרגע כמו שהוא אין לי הפי אנד ברוב המקרים כי כולנו חסרים.. 

אבל אם יש לך אמונה גם סוף עצוב הוא לא ממש עצוב... כי המוות הוא לא סופי המוות הוא זמני ולכן זה לא עצוב נכון שאנחנו מצטערים על זה שהנשמה כבר לא איתנו ואנחנו מתגעגעים לאדם שחי בנינו... 

התחלתי לכתוב סיפור ועצרתי כי הוא היה כואב מידי...

אבל אני יודעת שאני אמשיך אותו.

כי- "סיפור הוא מכתב שהסופר כותב לעצמו כדי לגלות לעצמו דברים שלא היה מליח לגלות בדרך אחרת" (צילה של הרוח) סיפור מגלה לנו משהו על עצמנו. סיפור זה יצירת אומנות וכמו בכל יצירה יש בו הבעה של רובד עמוק בנו.

אם נבע לך עצב, אולי זה בא לשחרר איזשהו עצב שיש בתוכך, אולי זו נקודה לא פתורה שתיפתר דרך הסיפור.

לכן אני חושבת שממש חשוב להמשיך לכתוב. כמובן שאת שולטת על הסיפור ומה שכתבתי לא בא להסיר אחריות מהעלילה, אבל עדיין, מה שנכתב לנו יש בו משהו.

אחרי שתביני פחות או יותר את העצב תוכלי לשלב פיתרון אופטימי בסיפור, ולמעשה לשלב פיתרון אופטימי בתוכך. ובעצם הסיפור יעביר אותך תהליך שישחרר בך משהו.

בהצלחה!!!

 

*סליחה אם זה חפור ופסיכולוגי מידי.אבל זו הרגשתי ודעתי ומה שלמדתי אז אני שמחה לשתף

 

חג שמח!!!

שתדעי לך שלגרום למישהו להתחיל לכתוב זה אחד הדברים שהכי הכי מרגשים אותי...

 

אז אם התחלת,

ריגשת...

 

שיהיה בהצלחה לכולנו!

חג שמח!

בס"ד

 

זה היה יותר מידי פרטים ועוד לא הגעתי לגיל 5 אז התייאשתי:/

אולי תנסי להוסיף לו שמחה/אופטימיות/אמונה וכו? אם העלילה מדהימה אז חבל להפסיק... בהצלחה!

קראתי אותו פעמיים ברצף ולא יכולתי להתנתק...

ומאוד ציוני..

 

הכיתה שלי לקחה כבר פעמים מהקאמרי- משלמים 20 שקל ונכנסים לארכיון, ומצלמים מה שרוצים, כמה שרוצים.

אז לי יש את הטקסטים של "כנר על הגג", סלאח שבתי, וכיתה י"א אצלנו לקחה גם את "אנני".

 

ממליצה!

יש את הקוסם מארץ עוץ עשינו את זה בסניף

יצא חבל"ז-(חבל על הזמן)

לסניף באמת יותר מתאים הקוסם מארץ עוץ,

 

אנחנו השתמשנו לזה למבצעים באולפנא- כנר על הגג בכיתה י', ואנני וסלאח שבתי בכיתה יא', ואני יודעת על עוד בנות שלקחו את הקוסם מארץ עוץ מהקאמרי.

 

כדאי ללכת לשם, יש שם הכל.

זה להצגת סופשנה של כיתה ח' בבית ספר.

אז לא דברים בסגנון הקוסם מארץ עוץ,

 

-ואיפה זה הקמארי???

ואפשר תקציר של 'אנני'?

    תודה רבה!!!!!

אבל זה היה משהו ממש מושקע, עם בימאית מקצועית וכו'.

 

הקאמרי- רחוב שאול המלך, תל אביב, ליד סםרית בית אריאלה

ועוד כל מיני הצגות שלא נראה לי מתאימות להצגת סופשנה..

באסה הםפר  השלישי לא נגמר בשיא המתח אבל אני רוצה כבר לדעת מה יהיה הסוף...

 

(הירושה זה אראגון נכון?..)

תורגם אבל המתרגם כנראה מתעקב יותר מדי..

ספר מקסים!

מרגש..

ממש אהוב עלי..

קראתי אותו עד 4 לפנות בוקר

 

אני זוכרת שהוא לא היה מידי מרתק..

אהבתי את זה שאיתמר לא מוותר וממשיך להילחם!

ממה שאני זוכרת>> הבכור לבית אב"י יותר יפה. הרבה יותר יפה.

נראה לי שזה יכול להיות ספר טוב אם לא קוראים אותו ממש מיד אחרי הראשון. כי יש שם אותה דמות רק אחרי מליון שנים, וזה גורם לך קצת להתאכזב, קשה להתנתק מבן ציון הילדונצ'יק.

למרות שמשהו היה חסר לי...

לא ברור לי ממש מה...

בס"ד

 

דר"א הספר מבוסס על ההרצאה האחרונה האמיתית של הסופר 

הוא נפטר מסרטן 6 חודשים מאוחר יותר (פחות או יותר)

וכתב את הספר בשביל שילדיו יזכרו אותו לא רק דרך תמונות וסירטונים אלה דרך האמת הפנימית שלו

 

אישית אהבתי מאוד אפשר לקחת מהספר הזה כ"כ המון דברים טובים.

זה לא סוג של ניק כללי?

אני שואלת רק לידע כללי! לא כי רציתי לרמוז משהו.

ויש הרבה מה ללמוד ממנו

 

בעיקר להורים שביננו.

בס"ד. לק"י.

 

רק לאחרונה התוודעתי..

אדם חזק. זכרונו לברכה. 

ולמי שהספר נגע לליבו (והוא מבין אנגלית שוטפת..) מומלץ גם לראות את ההרצאה ביוטיוב.

(וגם למי שלא מבין אנגלית שוטפת, שווה לראות כמה דקות- ראייה חיובית ואופטימיות כזאת לא רואים כל יום.)

 

 

זה לא רומן, אבל כן הסטורי. זה בעצם סיפור חייה של ילדה שגדלה בגרמניה בשנות העשרים-שלושים, עד שמשפחתה עלתה לארץ ישראל ברגע האחרון ממש (ואז יש ספר המשך, "שושנים של תקווה").

הוא מסופר בקלילות ובתמימות, ומיועד לילדים ולמבוגרים כאחד.

 

ולטעמי גם היה משעמם מאוד.

מן הסתם זה גם עניין של טעם. אני חושבת שמי שאהב את "בית קטן בערבה", יאהב גם אותו.

איזה נוסטלגיה עוררת!

נראלי אני אמצא את כל הסדרה ואתחיל שוב...

ספרים מעולים אחד אחד

הוא גם עזר לי לפתח תאוריה היסטורית מסוימת.

נאוה-מקמל-עתיר - הספרי היסטוריה שלה כמו: *אות מאבשלום (חלק אומרים שהוא משמים, אני אהבתי.. )

*הנערה במרפסת ממול- מהמם!

 

אורה מורג- חולה על הספרים שלה! יש לה המון! 

בעקבות הבית הנעלם, המרגל שבא מן הים, אש על פני המים, החטיפה מן המנזר, אניגמה - סוד הצופן הגורלי

הפנים שפרצו מהדף, המירוץ הסודי אל הפצצה, פרשת מעטפות הנפץ, בעקבות מפות המדבר...

 

זה סוג אחד של היסטוריה... זה לא היסטוריה ממש ישנה..

 

ויש כמובן את הסוג השני, יותר היסטוריה יהודית... הספרים של אורנה בורדמן.. לפי הדרישות שלך זה נשמע שכבר קראת אותם, אבל אם לא-

 

*בודדה במערכה

*היינו כחולמים

*מלכה בעל כורחה

 

מקווה שעזרתי והבנתי למה התכוונת....

 

כן, אורה מורג ממש טובה (לפני שבוע בערך סיימתי לקרוא את הספר החדש שלה) הבעיה היא שקראתי את כל הספרים ההיסטוריים שלה...

נ.ב. תודה על ההצעות,תמשיכו, אם יהיה לי מאגר של הצעות, זה יעזור לי בימים קשים כמו עכשיו...=)

1.סידרת בית קטן בערבה, סדרה אמיתית: מתארת את קורותיה של משפחת חוואים מאמריקה שנודדים על פני היבשת ממקום למקום, מקימים בתים וזורעים חיטה.

סידרה מדהימה, אולי צריך לדלג על תיאורי החגים שלהם. יש פה ושם גם תיאורים נוצריים.

:. שרלוק הולמס: בלש שפועל בלונדון בשלהי המאה ה19 ובראשית המאה העשרים למניינם. מרכבות ואצילים, גברים ונשים וכמובן - פושעים ממולחים מרכיבים את הסיפורים המצויינים האלו.

מורכב מארבעה רומנים וממספר כרכים של סיפורים קצרים.

3: ילדי רב החובל גרנט: ספר של ז'ול וורן (מהמאה ה18-19 למניינם). בתחילת הספר צד לורד אנגלי ואנשי צוותו כריש שבתוכו נמצאים מספר מכתבים בשפות שונות שנושאים מסר אחד: רב החובל גרנט ואנשי צוותו נחתו על חוף אי שם על קו הרוחב שלושים ושבע, מספר קו האורך נמחק. הלורד האנגלי מפרסם את דבר המכתב בעיתונים ובנו וביתו של רב החובל גרנט מגיעים אליו ומבקשים סיוע. הוא יוצא למסע מסביב לעולם ביחד עם אשתו, ילדי רב החובל גרנט וצוות מסור. החבורה עוברת על פני יבשות ואיים ונתקלת בסכנות נוראות עד הסוף המפתיע.

4: פה ושם בארץ ישראל. מעט עמוס עוז, תיאור המצב בפוליטי בארץ בשנות השמונים למניינם מנקודת מבט של איש שמאל.

5. חמישה שבועות בכדור פורח: מעט ז'ול וורן. העלילה מתארת את קורותיו של מדען בריטי, משרתו הצרפתי וידידו הצייד הסקוטי שנוסעים למסע חקר פורץ דרך ביבשת השחורה (אפריקה) על גבו של כדור פורח. הם נתקלים בשבטים עויינים, בנופים קסומים, במדבריות שוממים ואפילו בהר געש מתפרץ ובסופת ברקים. ספר מרתק.

6: ספר שקניתי עכשיו ונראה די מעניין. "1948" מאת ההיסטוריון בני מוריס. הספר מתאר את מלחמת השחרור תוך שהוא נותן סטירות לחי לשני הצדדים. מי שמעוניין להאחז בנרטיב בציוני/הפלשתיני/הערבי בלי שמץ של פיקפוק - שלא יקרא את הספר הזה.

מתורגמים מאנגלית אל אם כן הם ממש טובים (יש כמה הקבלות...)

מצטערת שייש לי כל- כך הרבה דרישות...=), אבל ננסה

(את בית קטן בערבה בעברית אני אצטרך להבריח לתוך הבית ולהחביא אותו בסליק [אחרת אמא שלי תחרים לי אותו, ביחד עם עוד כמה ספרים ואחותי תתלה אותי....)

כדאי שתרדי ממנה.

מטעמי דת וכו'...

 

בת ישראל ציון, אני צודקת?

 

ואם אכן כך, אז מן הראוי להביע דעה ביתר כבוד וזהירות...

לא אם הם לגמרי צנועים...

 

לקרוא באנגלית, אז היא לא רואה סיבה למה לא לקרוא את המקור [יש בזה משהו...])

בס"ד

אני ממליץ על הסדרה ארגון שאחריו יש עוד שני ספרים והאחרון עומד לצאת בקרוב:הבן הבכור ובריסינגר

סדרה איכותית מאוד ממליץ בחום

מה שזהבה אמרה - בודדה במערכה של אורנה בורדמן. 

הוא טוב! ממש! הוא גם היסטורי, גם רומן, וגם יפה.. [למרות שאני לא ממש בקטע ההיסטורי-הוא מספר את זה מנקודת מבט- שאני מאוד אהבתי.. (:]

 

וזה ממש יפה (:

קראתי אותו מזמן, ונראה לי שהוא מתקופת ביהמ"ק.

 

מספר על ילדה פיסחת, שגרה ליד הכינרת, ובסוף מוצאת את מי שאהבה נפשה

 

אנע לא זוכרת יותר מידי...

 

אבל מה שכן- הסוף נורא עצוב!

מומלץ בחום. מעניין. משלב היסטוריה מתקופת החורבן (?) או תקופת ביתר .אני לא ממש זוכרת...

 

אבל זה  מעולה. כתיבה יפה, קולחת ומתארת בצורה נפלאה את התקופה.

 

תהני!

 

 

ספר מדביים!!!!!! פשוט מהממם!!!! אין אין עליו!!!

אחת הקלאסיקות שלא ישכחו לעולם, ותמיד יהיה לה קהל קוראות מרוגגשות!

 

עלילה קסומה, רגועה, מלאה באהבה ותמימות וטוב לב.

 

יש בספר מוטיבים רבים מהנצרות, אבל שורדים את זה.

 

זה בין הספרים האהובים עלי, ממליצה בחום!

 

(אגב, הספר מתאר את חייה של הסופרת.)

ואם סתם בא לך קצת לצחוק - היה לי תחביב לעבור שוב ושוב על כס"ח של גלילה רון פדר

 

כתב אותו איזה הסטוריון אנגלי וזה הפן הצבאי אבל מצידה של רוסיה, כלומר מהרגע

שבו היא ההצטרפה למלחמה,

אם אתה מחפש ספרים מהצד הגרמני על המלחמה לא ניראה לי שתרגמו אותם לעברית

אחרי הכל הם מנק' מבט נצאית מובהקת, אז אם כבר תרגמו לא הפיצו בספריות ציבוריות אלא רק באוניברסיטאות וכאלו

אבל הספר הזה הוא בהחלט מראה.

 

מה שאהבתי בו שהוא לא כתוב יבש בכלל, והוא דיי מקיף.

בהצלחה 

 

לא רק את הצד הרוסי.

(לא קראתי, בעלי)

הוא אומר שיש התמקדות בעיקר על ארה"ב-יפן,

אבל הוא מקיף הכל, 2 כרכים של איזה 1000 עמודים.

זה חלק מסדרה של 3 ספרים.. וזה ספר ממש חזק לעניות דעתי למרות שקצת קשה להשיג אותם בימינו.

 

(יש אגדה שאומרת שהספר היה בפק"ל חובה של כל פלמחניק.)

איך הייתם מדרגים?(מ1-10?)

מוזמנת להמשיך לחפש ..

תודה!!

"מסע" ושיראלוש =] כתבה "מסא"..?

 

שייש תמיד איזושהי יריבות לא ברורה בינהן והרגשה שט' הראשונה עולה על ט השניה. בכיתה ט הראשונה מתחילים  להעלם חפצים של ילדים, והשיא מגיע כאשר צבע הפנינה, צבע מיוחד שילד גאון מט' הראשונה פיתח נעלם; והיריבות בין שתי הכיתות מגיע לשיא ולממדים מפחידים כאשר נמצאת אצל ילד מט' השניה עדות מחשידה לכך שהוא גנב את צבע הפנינה. העלילה ממשיכה עד שקבוצה שמהווה מיעוט מט' הראשונה מצליחה להוכיח את האמת....

הגיבור (הראשי) של הספר הוא אלכסנדר, שהיא באמת אחלה דמות  (מצטערת, הייתי חייבת להוסיף את זה...) (בכללי כל הדמויות שם ממש מתוארות טוב...)

נ.ב. עכשין שכתבתי את העלילה נזכרתי איזה ספר מ-ע-ו-ל-ה זה, באמת אחד הטובים שקראתי בימי חיי...