פורום סופרים וספרים (עמוד 77)

אבל זה כתוב בצורה קצת היסטוריונית כך שצריך סבלנות בשביל לקרוא אותו.

חוץ מזה אני לא זוכרת אם הוא שמאלני או ימני, אבל מה שבטוח - מה שהוא לא - הוא קיצוני..

תהני

בדיוק על התקופה הזו- המחתרות, האסירים, הפעולות...

מסדרת הספרים של "הצנחנית שלא שבה", "שרה גיבורת ניל"י" ו"הבכור לבית אב"י", כך שהכתיבה באמת בצורה סיפורית ומעניינת, לדעתי לפחות.

יפה ומרגש מאוד. אני אהבתי וממשיכה לאהוב ולקרוא יותר מפעם אחת...

על כל המחתרות

יש לו גם את 'יבנה!' - לא קראתי,

עזרא יכין - לוחם חירות ישראל

ויש את ארוכה הדרך לחירות - על האצ"ל

שהקישור מחבר רק לעמוד היוצרים של "ציור ורישום", לחצו נא על "רשימת היוצרים", ועל ויסברג יהודה (הרשימה על פי א-ב, ו' זה אחרי ה'..)

שלא יכולתי להניח אבל גם לא להרדם בלילה אחריהם...

את הבא שלו כבר לא קראתי. קצת מזוכיסטי מידי בשבילי...

חוץ מהלכלוך שבו..

אני לא ממליצה עליו לאנשים כי אני יודעת שהוא מלוכלך אבל אם מתחילים אי אפשר להפסיק אז עדיף פשוט לא להתחיל

http://www.inn.co.il/Search.aspx?type=8&forum=99&string=%F6%EC%E4+%F9%EC+%E4%F8%E5%E7

וכאן:

http://www.inn.co.il/Search.aspx?string=%F6%E9%EC%E4+%F9%EC+%E4%F8%E5%E7&type=8

באמת כתיבה מהממת, וסיפור מדהים וסוחף וכל מה שכתבת.

אבל,

את השני שלו לא קראתי (למרות שממשממש רציתי...) כי הוא פשוט מלוכלך מידי...

מה יהיה? ספרים נקיים הם חביבים וזהו וספרים מדהימים הם מלוכלכים... מבאס

וככל שאני קוראת אני שמה לב שאין עמוד עם שתי קללות או גסויות.

למי שקרא- במיוחד פרמין מדבר בגסויות. הבנאדם לא מסוגל להוציא משפט נקי מהפה! אבל הוא מצחיק מאוד!

הספר השני של הסופר.

הוא בהחלט מלוכלך, אבל מדהים ברמות מטורפות!!

עליו אני בהחלט יכולה להצביע ולהגיד: "זה ספר שלא הצלחתי להוריד ממנו ת'ידיים ות'עיניים.."

קראתי אותו שלושה ימים, כי היו לי לימודים וכי התחלתי לקרוא אותו בחמישי בערב, משמע- בשישי אין כ"כ זמן, ופשוט הוקסמתי מכל רגע!!!

אין מה לומר-

"צלה של הרוח" הרבה יותר טוב!

אמנם "משחקו של המלאך" פחות גס ומלוכלך, אבל "צלה" הרבה יותר חי, מותח, סוחף ומעניין.

(נכון, אבל מדברים לפי מממוצע)

בס"ד

כי יש אנשים בני 20 שלא קוראים את "מקימי", ואני קראתי אותו בגיל 13..

בחלקו הראשון מתוארת מציאות שלא נראלי שיוצא למישו כאן לפגוש אותה.. ונועה ירון דיין לא הולכת סביב סביב. יש כאלה שזה יראה להם קצת בוטות..

(צורת הכתיבה הזאת היא שעושה את החלק השני של הספר לכ"כ מדהים. כנות וגילויי לב פשוטים של הרגשת קרבת אלוקים ואמונה אמיתית.)

אז מי שרוצה לחסוך מעצמו- שיתחיל לקרוא מהאמצע..

זה לא לחסוך לעצמך, זה להרוס לעצמך.

קראתי את זה בגיל 13 פעם ראשונה, ומאז זה בערך הספר אמונה שלי- כשקשה אני קוראת את זה.

ונראלי אין בעיה לשום גיל לקרוא את זה, כל עוד הבנאדם מבין מה הוא קורא.

[אחותי עכשיו בת 11, ואני דוחפת אותה לקרוא אותו..]

הספר הקודם שלה- בודדה במערכה נקי ויפה אז אני משערת שכן...

אז מן הסתם גם זה, למרות שלא קראתי.

היא מדברת בספרים (ובעיקר ב"היינו כחולמים") על אהבה, אבל בעדינות ובחן.

תהני!

וספר ממש ממש חמוד ומומלץ......

אני נתקלת בזה שוב ושוב, והאמת שאני כבר סוג של חוששת לפתוח ספר חדש כי מי יודע מה יהיה שם.

אז אם יש המלצות טובות אני אשמח לשמוע! (בנתיים חזרתי לאורי וסוד הגן הנעלם...)

לומר מלוכלך על ספר.

כלומר- יש רמה של קללות, יש תיאורים לא צנועים, יש סיפור שכולו בבסיסו לא משהו...

קראתי חלק מהספרים שאת כותבת עליהם.

הכי הפריע לי- טוב נגד רוח הצפון. בדיוק בגלל שכל המהות של הספר היא בעייתית. יוצרים מצב שבו את מזדהה ורוצה שימומש הרומן שלהם שהוא ממש בעייתי (זה, אגב, טריק שמשתמשים בו לפעמים אפילו ביותר בעייתיות כשגורמים לך להזדהות עם הרעים או להחליט בין הרעים לרעים יותר וכאלה). סיימתי אותו כי קוראים אותו בשעה בערך, אבל התבאסתי עליו בהחלט, למרות ש(לצערי) אני לא יכולה לומר שאני מסננת לעצמי המון ספרים.

הבל גאגין שעשע אותי דווקא. יש קטעים לא משהו, אבל נניח עליהם רפרפתי, שאר הזמן זה ספר די חמוד.

יצר לב האדמה אני מהמרת שגם הוא לא יהיה משהו.

ואם כבר- אני יכולה לתת לך שתי המלצות חמות-

מצרפי המקרים- ספר רומנטי וחמוד נורא, וגם נקי לגמרי אם אני לא טועה (נשיקה אולי) על האנשים שאחראיים לצירופי המקרים בחיינו. מהשידוך שפגשנו בטרמפיאדה (שכדי שנפגש היה צריך לגרום לרב שלו להתקע בפקק ולהפסיד סדר ואת המרצה שלי לגאומטריה אאוקלידית היה צריך להחלות) ועד לעובדה המשעשעת שלשמונת האוטובוסים שעמדו בפקק היו לוחיות זיהוי עוקבות. באמת מתוק.

ו (פה אני מסגירה את עצמי כנראה ) פרקים נבחרים בפיזיקה של אסונות. כתוב טוב, רציני בדיוק במידה הנכונה, מרתק ועם סוף מפתיע לגמרי. על נערה שאביה מרצה באוניברסיטאות שונות, והיא עוברת איתו דירות לפי המקומות בהם הוא מלמד. בשנת התיכון האחרונה לפני הקולג' הם מתיישבים בעיירה קטנה, בה היא מצטרפת לחבורה קטנה ומובחרת של תלמידים שהתחברו עם אחת המורות המגניבות מביה"ס. הספר מספר את קורות השנה הזו, שבסופה נרצחה המורה (כך הספר מתחיל, לא הרסתי כלום). אבל באמת הוא כתוב נהדר, ולמעט שני קטעים קצרים ולא מהותים (במיוחד שמדובר בספר בן 500 עמודים) הוא גם די נקי.

ואיכשהו שכחתי את כל הספרים שקראתי בחג. כנראה לא היה משהו מרגש. 

הספר הכי מרתק שקראתי בזמן האחרון,

וכתוב בצורה ממש ייחודית, מין ציניות חריפת לשון וחדת עין,

מתובלת בציטוטים קולעים מספרים ידועים במגוון תקופות.

(למי שנבהל מהתוכן: אין שום צורך לקרוא את ספרי המקור על מנת להנות מהספר.)

ואם צילה של הרוח נהיה פה המדד, למרבה הפלא,

אז הספר הזה בודאי ראוי להקרא נקי.

זה מדד לספר לא! נקי, שלמרות היותו כזה, רבים מאיתנו קראו אותו לצערנו...

סיימתי אותו עצבנית בטירוף על הסופר/ת!.

מסר כל כך מוטעה.. ומסכימה עם שיר פשוט...

קראתי ואהבתי!

אבל שוב, זה ספרים בדיוניים והוא כותב די לחתך מסויים באוכלוסיה, אז...

מי שאהב את הספרים הקודמים שלו (פרסי ג'קסון, הפירמידה האדומה, מבוך העצמות.. ) יאהב את זה!

וזה די המשך של סדרת פרסי ג'קסון-- אז כדאי לקרוא אחרי שקראתם את כל הספרים הקודמים בסדרה.

הספרים שנבחרו לא היו לטעמי...(בראשון עוד השתתפתי, בשני כבר לא...)

אבל הספרים נבחרו ברוב קולות המשתתפים, כך שדעתי היתה שולית...

ואני שואלת, למה כל אלו שתמכו בבחירת הספר השני, לא השתתפו בדיונים עליו?

כי הספרים (לפחות בשבילי) היו קשים להשגה..

האלכימאי עדיין בהזמנה מאותו יום שהודיעו שהקבוצה עליו,

ושקיעה לא הוחזר לסיפריה זה 5000 יום..

אבל זאת סיבה שלי,

אני לא חושבת שזאת הסיבה שהקבוצה לא צלחה.

הצטרפתי קצת מאוחר עבור הספרים הקודמים.

למצוא את הספרים..

ולמען האמת הם גם לא היו ממש לטעמי..

בראשון היה ממש כיף,

אבל את השני לקח לי שנים להשיג ועד שהשגתי- התייאשתי קצת אחרי ההתחלה..

אולי כדאי לחשוב על עוד סגנונות ספרים

*דבר ראשון באמת צריך להודיע על הספרים הרבה זמן מראש. נשתדל לפעם הבאה! (אני כותבת כאילו אני המרכזת של זה... אנא-קל תסלח לי? )

*דבר שני בואו תציעו ספרים שנראה לכם ונעשה בינהם הצבעה.

--וצריך לזכור שיש מלא סיגנונות ולא כל הקבוצות קריאה יהיו לטעם כולם. לא אהבתם? בסדר, אל תשתתפו הפעם. אבל תציעו משהו אחר, כי בלי השקעה של כולם זה לא ילך.

ועוד שאלה- (לא סיימתי איתכם )

כמה זמן נראה לכם שצריך לתת לכל ספר - מההודעה עליו ועד תחילת הדיון?

וכמה זמן צריך לתת לדיון לפני שמסכמים אותו?

ואיך לדעתם צריך הדיון להתנהל?

תודה לכל מי שהגיב ושיגיב

זאת הספריה חאפרית

למרות שלפעמים רציתי להשתתף... אשמח להסבר מפורט...

הגדרת מעולה. "מפונצ'ר", וחבל.

לא הייתי מסיימת את הסיפור בצורה יותר טובה מאיך שהוא הסתיים.

זה כל המיוחד שבספר.

אחד המדהימים שקראתי, למרות שהלכלוך הנשפך שם- קצת הרבה מציק......

תכל'ס, באמת זו סוג של קרך נחמדה לסיים, בלי קיטש ובלי בנאליות... באמת סוף לא צפוי..

למרות שגם בו יש מן המשעמם ..

יש לי סגנון מוזר בספרים

מצאתי את כל הכועל נפש של העולם הזה בספר הזה. (קראתי מזמן, אז אני לא זוכרת את הפרטים, רק את התחושה של הסוף) ולכן לא סיימתי אותו.

ההתנהגויות של הדצויות שבו הגעילו אותי: הורים שמהנדסים את העובר שלהם, ילדה שתובעת את ההורים שלה, נער מסכן על סמים...

אלה לא דמויות שמתנהגות באופן מגעיל, אלה דמויות שהחיים טלטלו אותם למקומות לא נעימים. הורים שמהנדסים את העובר שלהם- לא אפשרי עדיין. הם בחרו עובר [לא בדיוק עובר אלא גוש של שמונה תאים], לא הנדסו. אבל הם עשו את זה מייאוש- כי הבת שלהם גססה. איך אפשר לשפוט בני אדם במצב כזה? וכמו שנכתב פה עשרת אלפים פעמים- הם תכננו להשתמש בדם הטבורי שלה, לא יותר.

ילדה שתובעת את ההורים שלה- שוב, זה ילדה עם חיים קשים, שגדלה לתוך מציאות שהיא מתבקשת לתרום מגופה לאחותה, עד שזה כבר הפך ברור מאליו ואף אחד כבר לא מבקש ממנה את זה. היא לא רוצה לפגוע בהורים שלה או באחותה, היא רוצה להחזיר לעצמה את הזכות להגיד לא.

נער על סמים- דווקא לדעתי הוא אחד החלקים העצובים בספר, שכולם נוטים לדלג עליו. אם אנה עוד מקבלת איזושהי תשומת לב בגלל שהיא נחוצה כדי להשאיר את קייט בחיים, מג'סי מתעלמים לגמרי. הילד הזה לגמרי נזרק לצד בגלל הסרטן של אחותו וההורים שלו דורכים על כל הרצונות שלו כדי לפנות לה דרך. רק טבעי שילד כזה ידרדר לסמים ולפשיעה. הוא לא ילד עם התנהגות מגעילה, הוא קרבן.

ונכון, לפעמים ספרים לא מראים את החיים בגן עדן. לפעמים הם מראים מקרים קשים שיכולים לקרות, טרגדיות ואסונות. זה לא הופך אותם לספרים רעים. לדעתי זה ספר מקסים עם דמויות חזקות, עלילה סוחפת ותובנות מדהימות.

היה קצת עומס, לימודים וכאלה אז לא הספקתי לגמור אותו...
אבל הוא קצת מלוכלך, קצת הרבה..
ולסוף, עדיין לא הגעתי

לצערי אני נתקלת בהמון ספרים כאלה, מוצלחים, ידועים, אבל... מלוכלכים!

או קטעים לא צנועים, או מילים גסות...

ואז אני מפסיקה, וזה באסה!

(כך גם עם "אשתו של הנוסע בזמן", מכירים? גם אותו הפסקתי באמצע... ועוד ספרים רבים כאלה.)

הורים שמהנדסים תינוקת- מסיבות טובות בהחלט.

ילדה שתובעת את ההורים שלה- כנ"ל.

ילד מסכן על סמים.. טוב, בזה את צודקת.

זה היה משנה את דעתי?

מה זה משנה אם גמרתי או לא?

בכל מקרה הוא נשאר מלוכלך...
אולי את יותר מבינה את הצדדים השונים, אבל זה לא באמת כזה משנה.
ועדיין, הורים שמהנדסים תינוקת מזעזע אותי, אפילו אם זה בשביל להציל את הבת השנייה שלהם. מייצרים תינוקת כדי שיהיה חלקי החלפה לבת השנייה. עושה לי לא טוב.
 

חיוכים- זה תלוי איך אומרים את זה- "מייצרים תינוקת כדי שיהיה חלקי החלפה לבת השנייה. עושה לי לא טוב."

או- מביאים עוד ילדה לעולם בשביל לעזור לאחותה להשאר בחיים בדרך שהתינוקת החדשה אפילו לא תרגיש.
 

להזכירך, הילדה סובלת מזה!

היא תמיד בעדיפות שניה, וסובלת כאבים!

הדבר נשאר אותו דבר, לא משנה איך מנסחים את זה.

ברר... זה חולני.

בס"ד

הם התכוונו רק להשתמש בדם הטבורי שלה.

והם שמחו בה לגמרי ואהבו אותה.

בס"ד

איך רצית שהספר יגמר? ב"והם חיו באושר ועושר.."

דווקא הסוף היה מקורי לדעתי. (אולי לא הרגשתי כ"כ את הזעזוע כי ידעתי אותו לפני שסיימתי לקרוא את הספר..)

פיקו לא דוחפת מילים לא נקיות בכוח. זאת השפה שלהם, ומבחינתה זה טבעי וברור.
בקשר לסיפור של העו"ד והחברה שלו- הוא בהחלט מיותר.

אם היא רצתה סיפור יותר קליל כדי לשבור את המתיחות הקשה שבעלילה היא יכלה למצוא דברים אחרים..

נכון, כמו שכתבת- הספר לא קל וכולם מתמודדים עם הבעיות והתיסבוכים שלהם אבל זאת מטרת הספר.. והוא אכן לא לבעלי לב חלש..

כשהסוף לא מוצא חן בעיני אני אוהבת לדמיין כאילו הוא אחר. קצת קשה, אבל אני מעדיפה לדעת שכל המאמץ שם לא היה לריק.

קראתי את הספר וקצת עיצבנה אותי השפה (הספרנית החרדית המליצה עליו, אולי מבלי שקראה אותו ). מצד אחד, הבנתי את רצון המחבר/ת לחשוף אותנו לבעיה אתית קשה, שקשה להתעלם ממנה. לדאוג לסייע לילדה חסרת אונים זה דבר אחד, אבל להתרים ילדה שכל חייה תרגיש שהובאה לעולם לא בגלל רצון הוריה בילד נוסף (יתכן שלולא המקרה הם היו מביאים לעולם ילד נוסף אחרי שהילדה גדלה מספיק, אבל לא בדיוק באותה תקופה ולא מאותה סיבה). ומצד שני, לא הבנתי למה זה חייב להיות מלווה בשפה גסה.

והסוף: הייתי מצפה שאחרי כל המאבק והתרומה שלה בעל כרחה, הספר יסתיים אחרת. אז, בואו נדמיין סוף אחר, סוף טוב, למרות שגם בחיים לא הכל נגמר בטוב......

ודרך אגב, הרבה פעמים אני לא מוצאת ספר מעניין ונקי (וקצת נמאס לי מספרים שמטיפים לחזרה בתשובה, או חוזרים שוב ושוב לעובדה שהגיבור נטל ידיים ובירך והשכים בבוקר לתפילה. רוצה ספר נקי עם עלילה ודי).

ההורים קודם כל תכננו להביא את אנה לעולם בשביל הדם הטבורי שלה בלבד- הילדה לא מרגישה בכלום.

כשקייט צריכה עוד עזרה, לוקחים ממנה עוד דם- בהתחלה היא לא מסכימה (בתור ילדה בת 5) ובסוף היא שמחה בתרומה שלה. היה יותר טוב אם ההורים היו יותר מתייחסים לאנה בצורה שהיא לא חייבת שום דבר, ולתת לה את הבחירה אם היא רוצה לתרום.

בהמשך אנה שמחה לתרום לקייט, רק מפריע לה שההורים שלה לא שואלים אותה אם היא מוכנה לעשות את זה, והם כובלים אותה לקייט למקרה ש...

חוץ משתי הבעיות האלה, שבגללן אנה תובעת את ההורים שלה, אנה רוצה לתרום לאחותה איברים, וכן, גם את הכליה הזאת.

מה שמפריע לאנה זה רק איך שההורים שלה מתייחסים אליה, לא עצם סיבת הולדתה.

בס"ד

לא. לאנה בכלל לא מפריע שההורים שלה מתרימים אותה.

פשוט קייט רוצה למות. ולכן היא מבקשת מאנה להגיש את התביעה.

וזה לדעתי, הסיום המפתיע הרבה יותר מהמוות של אנה.

חוץ מזה אני מסכימה עם האבחנה המדוייקת שלך לגבי הסוף.

מצאתי את עצמי מידי מבינה את כל הצדדים, ולא יכולה לשפוט אף אחד מהם ,

העו"ד וחברתו סתם הורסים את הספר- כי זה לכלוך נטו, שלא קשור לכלום בעלילה, וזה די מרגיז.

הסוף, בעיני, הוא הדובדבן שבקצפת: כ"כ שונה, מפתיע ולא בנאלי.

(לטעמי, כל סיום אחר היה הופך הכל לקיטש מחריד.....)

מתחברת להערה על המורכבות של הספר, שלדעתי מתאפשרת בזכות בחירתה של הסופרת לתאר את הסיפור כל פעם מנקודת מבט של דמות אחרת, וכך באמת נחשפים למורכבות וגם מכירים מאד את הדמויות ומזדהים כל פעם עם הדמות הדוברת, וזה מרתק!

בנוסף, הדמות שבעצם היא "גיבורת" הסיפור, או המחוללת שלו - קייט - שבלעדיה בעצם לא היה סיפור, מקבלת "זכות דיבור" ובמה רק בפרק האחרון! וזה מה שמשנה שם את כל התמונה. עד אז המספרת בכלל לא נותנת לה זווית! וגם זה מוסיף לכל ההפתעה.

אני מאד מאד אהבתי. הספר הזה שינה אצלי כמה דברים.

וגם פיקו אלופה בלהתעסק בתחום האפור, בשאלות שבהם לא ברור מהי הדרך הנכונה וההוגנת להגיב. ברוב הספרים שלה היא בונה את הדמויות והמציאות כך שלא יהיה לנו ברור עם מי להזדהות, וזה מה שמרתק!

ובעניין העו"ד והחברה שלו, יש לה ספר אחר שבו היא מרחיבה יותר את הסיפור שלהם, ואז הוא הרבה יותר מובן. ספר שנכתב לפני "שומרת אחותי" אבל נראה לי תורגם לעברית יותר מאוחר. אני לא זוכרת איזה בדיוק, נראה לי "ההסכם" אבל לא בטוחה. מקווה שאני לא מבלבלת... קראתי את שניהם כבר לפני איזה שנתיים.

תהנו!

בס"ד

"לא סביר" !

הבעיה שלי עם ספרים כאלה שהם כ"כ מצוצים

כאילו שהיה איזה רמז של אחיזה בהיגיון

ושיפסיקו להוציא את הציבור החילוני כזה ... כזה לויודעת מה

בקיצור הספר הזה מתאים לגילאי הנוער הצעירים

אתם פשוט לא נמצאים בתוכם, אתם לא יודעים עד כמה הספרים האלה נכונים

שאישה חוזרת הביתה עם תינוק משומקום?

שלאישה נעלם תינוק- אין שום זכר אליו והחיים ממשיכים??

איזה היגיון ואיזה נעליים??

בציבור החרדי תינוקות צצים ונעלמים ככה??

התכוונתי לכל העניינים של השידוכים, קשיים וכדומה ולא לתינוקות שנעלמים

אז חשבתי שהוא חביב..

ספר חרדי אז כנראה נקי לגמרי.

ואל תגידו לי שלא קראתם לפחות שני ספרים שלו, או שאין לכם לפחות ספר אחד שלו בבית...

כן רוב מהספרים החרדיים די "מצוצים", אבל עם הזמן לומדים לחיות עם זה ולהתבדר* מזה ("עצרו! אל תשכחו לברך"

{ילדי תרשיש})....

* יש כזה פועל בכלל?

יש בבית, אבל זאת לא בחירה שלי

אבל מה ניסית להגיד בזה? (העיניין של חיים ולדר?)

אבל אין לי אף אחד בבית

וכנראה גם לא יהיה.

מטמתיקה (משוואה) לא קוראת.. חחחח

אחותי ממש התפאלה כשהיא ראתה שאחותי קוראת ספר כזה...(זה היה ממש מצחיק...)

והרהור עמוק אני מנסה להגיד בזה שאי- אפשר להכליל, כן גם אני לא אוהבת ספרים חרדיים (חיים ולדר הוא לא בדיוק הסופר האהוב עלי, אבל הוא איכותי) אבל משוואה בשלושה נעלמים זה באמת אחה ספר, העלילה מצוינת...

זלזול מחפיר באינטיליגנציה של הקוראים.

חורים גסים ברצף הגיוני של העלילה.

בושה.

אחד *ה'*ספרים!!!!!
ספר מהממם!!!!
נכון שיש קטעים שלא מדברים ורק יש כזה כמו 'קריאנית'

ואז קוראים בריפרוף כזה..

אבל הספר פשוט יפה!!! שווה לקרא~~~
 

בס"ד

זה ספר נחמד מאד לילדים ביסודי עד כיתה ח

אני לא אומרת את זה חלילה כדי לפסול אף אחד, אין רע בזה שזה ספר לנוער צעיר (מלבד שהוא-אהמ אהמ-לנוער צעיר:/)

המשפט והשפיטה בישראל.

עלה לי החום.

תשעממי החג הזה....

מי משתעמם? אפילו ללימודים אין לי זמן..

אבל.. איך את מחליטה מה לקרוא ראשון??

אני אוהבת וגם לא כ"כ אוהבת כשיש לי מגוון.. כי אני לא מצליחה בטירוף להחליט מה לקרוא קודם וכו'.. ;)

תעדכני אותנו - מה הספרים? ותוסיפי ציון למה שכבר קראת

בס"ד

כל ילד אצלנו קיבל מתנה 430 שקל לסטימצקי (כרטיס מגנטי שמיועד לזה, לא כסף מזומן)

וגם שנה שעברה קיבלנו ועוד לא מיציתי תכרטיס עד תומו

(גם כל יומולדת כל ילד מקבל כרטיס 100 שח לצומת ספרים..)

הבית שלנו מ-פ-ו-צ-ץ ספרים חדשים!!

אבל כמובן-תהני גם את

למרבה הצער...רוב הספרים לא משהו בכלל... בעיקר בגלל רמת הנקיות שלהם.. ששואפת למינוס................

אני שנים מנסה לכתוב סיפור ויוצא לי מעפן!! אז קבלי ח"ח!!!!

שנית את צריכה לאהוב את העלילה קודם את הסופרת ואת יכולה להזיז את הדמויות ממקום למקום זה נחמד

אז יכולה גם לגרום לעליה להיות עצובה או שמחה אני אישית אוהבת עלילות עצובות הן אמתיות ותכלס העולם שלנו כרגע כמו שהוא אין לי הפי אנד ברוב המקרים כי כולנו חסרים.. 

אבל אם יש לך אמונה גם סוף עצוב הוא לא ממש עצוב... כי המוות הוא לא סופי המוות הוא זמני ולכן זה לא עצוב נכון שאנחנו מצטערים על זה שהנשמה כבר לא איתנו ואנחנו מתגעגעים לאדם שחי בנינו... 

התחלתי לכתוב סיפור ועצרתי כי הוא היה כואב מידי...

אבל אני יודעת שאני אמשיך אותו.

כי- "סיפור הוא מכתב שהסופר כותב לעצמו כדי לגלות לעצמו דברים שלא היה מליח לגלות בדרך אחרת" (צילה של הרוח) סיפור מגלה לנו משהו על עצמנו. סיפור זה יצירת אומנות וכמו בכל יצירה יש בו הבעה של רובד עמוק בנו.

אם נבע לך עצב, אולי זה בא לשחרר איזשהו עצב שיש בתוכך, אולי זו נקודה לא פתורה שתיפתר דרך הסיפור.

לכן אני חושבת שממש חשוב להמשיך לכתוב. כמובן שאת שולטת על הסיפור ומה שכתבתי לא בא להסיר אחריות מהעלילה, אבל עדיין, מה שנכתב לנו יש בו משהו.

אחרי שתביני פחות או יותר את העצב תוכלי לשלב פיתרון אופטימי בסיפור, ולמעשה לשלב פיתרון אופטימי בתוכך. ובעצם הסיפור יעביר אותך תהליך שישחרר בך משהו.

בהצלחה!!!

*סליחה אם זה חפור ופסיכולוגי מידי.אבל זו הרגשתי ודעתי ומה שלמדתי אז אני שמחה לשתף

חג שמח!!!

שתדעי לך שלגרום למישהו להתחיל לכתוב זה אחד הדברים שהכי הכי מרגשים אותי...

אז אם התחלת,

ריגשת...

שיהיה בהצלחה לכולנו!

חג שמח!

בס"ד

זה היה יותר מידי פרטים ועוד לא הגעתי לגיל 5 אז התייאשתי:/

אולי תנסי להוסיף לו שמחה/אופטימיות/אמונה וכו? אם העלילה מדהימה אז חבל להפסיק... בהצלחה!

קראתי אותו פעמיים ברצף ולא יכולתי להתנתק...

ומאוד ציוני..

הכיתה שלי לקחה כבר פעמים מהקאמרי- משלמים 20 שקל ונכנסים לארכיון, ומצלמים מה שרוצים, כמה שרוצים.

אז לי יש את הטקסטים של "כנר על הגג", סלאח שבתי, וכיתה י"א אצלנו לקחה גם את "אנני".

ממליצה!

יש את הקוסם מארץ עוץ עשינו את זה בסניף

יצא חבל"ז-(חבל על הזמן)

לסניף באמת יותר מתאים הקוסם מארץ עוץ,

אנחנו השתמשנו לזה למבצעים באולפנא- כנר על הגג בכיתה י', ואנני וסלאח שבתי בכיתה יא', ואני יודעת על עוד בנות שלקחו את הקוסם מארץ עוץ מהקאמרי.

כדאי ללכת לשם, יש שם הכל.

זה להצגת סופשנה של כיתה ח' בבית ספר.

אז לא דברים בסגנון הקוסם מארץ עוץ,

-ואיפה זה הקמארי???

ואפשר תקציר של 'אנני'?

    תודה רבה!!!!!

אבל זה היה משהו ממש מושקע, עם בימאית מקצועית וכו'.

הקאמרי- רחוב שאול המלך, תל אביב, ליד סםרית בית אריאלה

ועוד כל מיני הצגות שלא נראה לי מתאימות להצגת סופשנה..