פעם אחר פעם רואים שלעוצמה יש 70 אלף קולות. זה ציבור מרשים שאפשר להמריא איתו אבל לא לנחות. הנשק היחיד שבידיה הוא בישיבה בבית ביום הבחירות מה שיגרום לסמוטריץ' ולרב פרץ לשבת בבית החל מהיום שלמחרת. אמור מעכשו, לא עוצמה יהודית אלא עוצמת נזק פוטנציאלי, לבית היהודי בפרט ולמחנה הלאומי בכלל.

כאן הבעיה הראשונה:

חלק ניכר מאותם מצביעים, הצביע לעוצמה לישראל וליחד בגלל החשש מבנט.

מדובר בחרד"לים שהם אלקטורט טבעי של תקומה, שלא היו מוכנים להצביע לה כל עוד היא יושבת מאחורי בנט.

ברגע שבנט הלך (ובצלאל התמנה ליו"ר תקומה) - הם היו חוזרים אליה גם בלי עוצמה.

למשל:

לא דברתי על אירוע יחיד שנקלע אליו בטעות - אקטואליה וחדשות

יש עוד בעיות, אבל אכמ"ל.

לכן הם גם טעו בהערכת כוחה של הימין החדש (וזהות).

(אזכיר שבלי מכונים טענתי כאן בתוקף ששתיהן לא יעברו כשכל המכונים טענו אחרת).

האמין שהימין החדש וזהות יעברו?

אזכיר, שלפני הבחירות טענו מומחי עוצמה שהיא שווה מאה אלף קולות.

עכשיו הם כבר ירדו במנדט...

אדגיש, שגם הבית היהודי ותקומה לקחו מומחים והגיעו למסקנות אחרות.

המסקנה שלי נמצאת באמצע, כשאין לי אינטרס לנפח או למעט בערכה של אחת המפלגות.

וגם עם חבר מזכירות עוצמה יהודית.

אם עוצמה היתה שווה לדעת חברי תקומה 70 אלף קולות היה מוצדק לתת לה יותר מההסכם הקיים...

באיחוד הלאומי מתעקשים על ההסכם הקיים מסיבה אחרת מזו שכתבת.

גם הסיבה שאופיר סופר אמר את מה שאמר,

היא לא הסיבה שאמר לך חבר עוצמה יהודית אלא סיבה אחרת שאיני יכול לפרט כאן.

בית יהודי, תקומה, ועוצמה יפקדו את אנשיהם, ולפי זה נדע את יחסי הכוחות. טריויאלי שבמקום הראשון יוצב נציג הפלג שקיבל את מירב הקולות, והשני והשלישי- בהתאמה. 

יהיו זיופים ורמאויות, כי בלי זה אי אפשר, ועדיין יותר טוב מהבוקה ומבולקה העכשוית. 

יש מפלגות שמייצגות חתך סוציולוגי ויש שלא.

חתך סוציולוגי הוא לא מפלגה שיש לה מצביעים אלא ציבור שיש לו מפלגה שמייצגת אתו.

גם אם לא כל החתך הזה ילך איתה באש ובמים, היא האופציה הראשונה מבחינתו.

לבית היהודי, לצורך העניין, יש נציגים כמעט בכל רשות מקומית.

הנציגים האלה מטפלים בפניות של תושבים שבחרו בהם, וזקוקים למפלגה בכנסת שתיתן גב.

הנציגים האלה ובוחריהם, יודעים היטב שהם זקוקים למפלגה וממילא היא האופציה הראשונה שלהם.

מדובר בחתך סוציולוגי מובהק ומאופיין היטב המהווה חלק גדל ומשמעותי מהציבור הדתי לאומי.

גם לאיחוד הלאומי יש נציגים כנ"ל (אמנם פחות), וציבור לא קטן שיודע שרק המפלגה הזו דואגת לדברים שחשובים לו.

ממילא היא האופציה הראשונה שלו. גם הוא חתך סוציולוגי מאופיין היטב, המהווה חלק ניכר מהציבור הדתי לאומי (החלק היותר תורני שבו).

החיתוכים שהזכרת פנו בעיקר שמאלה לציבור היותר ליברלי.

הכהניסטים הם לא חתך סוציולוגי מובהק, וגם לא מתיימרים להיות כאלה.

הם טוענים שהם לא מייצגים את הציונות הדתית לגווניה, אלא מנסים לפנות לציבור ה"עמך",

שהצביע שנים באופן מסורתי לליכוד ולש"ס. זו גם הסיבה שנתח המצביעים שלהם הרבה פחות יציב.

יש להם "בייס" חזק של אלפי תומכי כך בעבר, ולצידו "בייס" חזק נוסף של אלפי פעילים בוערים.

אבל אין להם חתך סוציולוגי שאין לו חלופה אחרת מלבדם ורק הם דואגים לצרכיו.

ה"עמך" יכולים בקלות לברוח לליכוד ולש"ס ברגע האחרון (כמו תושבי דרום ת"א ורוב חברי "לה פמילייה" שלא מביאים להם שום אלקטורט), והחרד"לים ממש לא בכיס שלהם כשההתלבטות תהיה לא בין בצלאל סמוטריץ' למיכאל בין ארי אלא לאיתמר בן גביר. רבים מהם יעדיפו את בצלאל, בפרט כשבוודאות מוחלטת הם לא יעברו לבדם את אחוז החסימה.

גם ממצביעי עוצמה חלק לא קטן הצביע זהות הפעם; הרב רפי שרקד עם המגרשים והמפד"ל בכלל - הבריחו אותו.

פייגלין היה שם כדי לאסוף אותם.

שמרמזת, כנראה, מי יהיו נציגי המפלגה ברשימת איחוד הימין (בנצי לא רוצה ומיכאל לא יכול. להערכתי גם ברוך לא יכול):

מרזל קרוב בדעותיו לרב מאזוז, לרבני חב"ד, ולרב טאו, יותר מאשר אל הרב פרץ. למה לו לרב פרץ את כאב הראש הזה (מרזל) שעלול לצמצם את מרחב התמרון הפוליטי שלו.

ראיתי באיזשהו מקום שהרב פרץ משוחח עם ידידו גנץ על בסיס כמעט יומי. סביר שלא במחלוקות בית שמאי ובית הלל הם דנים.

והתגובה של עוצמה פשוט נלעגת.

הסיכוי של הבית היהודי להיכנס לכנסת הבאה גבוה בכמה וכמה רמות משלה.

הרב פרץ: יש לי כבוד עצום לרב אבינר, בבית היהודי יש מקום לנשים

"אני מזמין את עוצמה יהודית לחבור אלינו ולשבת איתנו למשא ומתן, אני לא מציב תנאים.

אני לא מטיל וטו על אף אחד. כרגע אני מושיט יד ולצערי הם אלו שניתקו את הקשר".

@מרדכי, כפי שכתבתי לך אתמול (ואולי פספסת) עוצמה נופלת שוב ושוב בספינים של הבית היהודי.

עסקני המפד"ל עושים לאיתמר בית ספר.

יש עוד משהו שאתה רוצה ללמוד מספינים?

ומאשימה אחרים שזה מה שהם עושים.

לא היה שום שלב שבו החליטו להוציא אותה מההסכם.

היא יצאה לבד, למרות שהוצע לה הסכם זהה כמעט לחלוטין לקודם (ואפילו עם שיפורים קלים).

עוצמה דרשה לפתוח את ההסכם ולזה לא היתה הסכמה (וגם עכשיו אין).

הסיפור כאן הוא משחקי כבוד: נצעק שלא רוצים אותנו ואז יראו לנו שרוצים אותנו.

רוצים אותם באותה מידה עם או בלי הספינים האלה,

והוא יקבל אותו דבר עם ספינים או בלעדיהם

(הוא רק לוקח סיכון שיקבל פחות ואתה יודע היטב שהוא פספס הזדמנות לקבל 4 ו-8 ונשאר עם 5 ו-8).

הספינים נועדו בעיקר כדי להלהיב את התומכים שלו. אין מהם שום רווח פוליטי.

בינתיים, הם מוציאים לשותפיהם את החשק לעבוד איתם.

אבל כמו שהאמנת לאיתמר שהרב רפי צריך להתפטר למרות שהדבר לא היה אפשרי,

וכמו שהאמנת לו שהיה לו הסכם חתום על 4 ו-7 למרות שהוכח שהוא לא אמר אמת,

אתה ממשיך להאמין ל"אסטרטגיה" שלו ולהתפעל כמה היא "מצליחה".

בהצלחה.

אגב - המחלוקת בין הרב רפי לבצלאל היא לא על עוצמה, ובלי קשר אליה ייתכן שלא ייחתם הסכם הערב מסיבות אחרות לחלוטין ואכמ"ל.

אלו ספינים מסביבת הרב פרץ של אנשים שלא רוצים את עוצמה.

נכון. יש כאלה. ועוצמה משחקת לידיים שלהם.

הם גם אלו שניסו לסכסך בין הרב רפי לבצלאל.

הרב רפי יכל לפרק את ההסכם עם עוצמה ובחר שלא לעשות זאת.

עוצמה פרקה את ההסכם שהרב רפי היה מוכן לחתום עליו שוב.

היא ביקשה לפתוח את ההסכם ולכך אכן סורבה.

אתה יכול להמשיך לקרוא לספינים "עובדות" ולהאמין לכל שטות של אנשי הרב רפי או של איתמר.

בהם עוצמה יהודית (לפני האיחוד) באמת נעה סביב מחצית אחוז החסימה

הם בהחלט ניסו להחזיר את המצביעים האלה.

ולו מפני הזעם של נטישת בנט.

בכלל, הזוי ומופרך לטעון שהיה "ניחא" להם שהמצביעים שלהם בורחים והם יקבלו פחות.

אם הרב רפי היה לוקח אותם לכתחילה - הוא היה מאבד את המצביעים שלו בעצמו.

יותר מזה - - אקטואליה וחדשות

כשהבית היהודי מציגים זאת כ"אין בררה" - המצביעים שלהם יקבלו את זה יותר,

מאשר כשהם יקבלו את זה "לכתחילה".

אדרבה, אם היו עושים כן, היו מאבדים את מצביעיהם בעצמם;

"אם הרב רפי רוצה את הכהניסטים - הוא לא מייצג אותנו".

אזכירך, שכשהרב רפי נבחר הוא עבד לא מעט על מיתוג במיינסטרים (כשהיו לא מעט בעלי עניין שניסו לדחוק אותו לקצה).

אם היה רץ לאיחוד עם עוצמה - הוא היה משחק לידיים שלהם (ועל הדרך - מעלה את המחיר של עוצמה).

גם עוצמה לא ממש רצה לזרועותיו והלכה לא מעט על הראש שלו. 

היא ידעה שגם מצביעיה עלולים לברוח לפייגלין אם תרוץ לידי הרוקד עם המגרשים.

אחרי האיחוד, הוא בהחלט עשה לא מעט כדי להעניק להם לגיטימציה,

בדיוק כמו שהם עצמם עשו.

לדוגמה:

גם כאן הוא ניזהר מצד אחד להכניס את איתמר לקונצנזוס ולתת לו לגיטימציה בעיני המצביעים שלו,

ומצד שני לא להבריח אותם.

מוטב לאנשי עוצמה לקשוט עצמם תחילה בסיפור הזה.

ההליכה על הראש של הרב רפי כדי שאיתמר ייכנס אחרי שהם כבר ידעו שאין לכך היתכנות משפטית - כמו שהסביר להם בצלאל הרבה לפני שפרסם זאת בתקשורת - היא חלק מאותו עניין.

הם לא עושים יותר מדי בשביל לעשות חשק ללכת איתם, ובבית היהודי יש לא מעט שמסתכלים ומחייכים,

איך הכהניסיטם מוציאים את עצמם מהאיחוד איתם.

הוא היה מבריח את מצביעיו לימין החדש.

אתה מתקשה להבין את זה. בסדר.

אגב - לספר לפעילים כמה הוא מעריך את הרב רפי זה נהדר.

ללכת לו על הראש כשהוא לא מתפטר כשאיתמר יודע שהוא לא יכול ולשסות ב"שיימניג" את פעיליו ברב רפי - זה לא מופת לשיתוף פעולה, בטח לא "כבוד שבן גביר נתן לרב פרץ לאורך כל הדרך".

אם היה אפשר - היו מספיק דרכים להכניס אותו גם אם הרב רפי אמר (ולהבנתי הוא לא אמר אלא גורמים מסביבו והוא באמת היה מתפטר מיד) שזה יקרה רק אחרי חמישה חודשים אך אכמ"ל.

אני לא מזלזל בהם אלא מציג את תפיסתם. אתה יכול שלא לקבל אותה.

לרב רפי אין שליטה על כל גורם בבית היהודי שמוציא הודעה לתקשורת

(זו גם קצת הוכחה שהוא זקוק לזמן להבין איך המערכות עובדות).

יש בעלי עניין שמאוד רוצים שעוצמה תעוף והיא עושה הכל כדי לשחק לידיים שלהם.

הם מנסים - ומצליחים - לגרום לה לברוח מהסיכוי היחיד שלה להיכנס לכנסת.

הרב רפי לא היה מפרק את ההסכם. איתמר פירק בגלל ספינים טיפשיים.

מרזל לא ירד מתחת ל-20,000.

מצד שני, הוא בכל זאת עבד והתחזק מאז.

יש סיכוי שישחזר את ההישג הזה.

אני מסכים שבכל מקרה אין לו התחלה של סיכוי לעבור.

אם ירוץ לבד ויקבל פחות ממנדט - הוא גמר את הקריירה הפוליטית שלו.

דבר ראשון צריך לסגור עם עוצמה יהודית, ולשריין לה מקומות 5, ו- 7 כמו בכנסת היוצאת, כמובן שיש להזהר מפני מי שעלולים להפסל בבג"ץ.

רק אחר כך יש להמשיך במשא ומתן מול הימין החדש. נקודת המוצא צריכה להיות כוח אלקטורלי אמין שקיבל את אמון הציבור מול בועת סקרים (14 מנדטים אצל פילבר), שהתפוגגה אך לפני חודשים אחדים.  

סוגיית הפופולריות של שקד היא עורבא פרח, ונסתרה כאמור בתוצאות אמת. מצד שני גורמים בתוך הבית היהודי משתדלים לכאורה למען שקד, כדרך טקטית להזיז את הרב פרץ, שפוליטית מוסכם שאינו העפרון המחודד ביותר בקלמר.

כך ואחרת, ללא עוצמה יהודית הסיכויים לצלוח את אחוז החסימה קלושים עד מופרכים. זה הלקח העיקרי שעולה בעליל מניתוח תוצאות האמת. חבל שבבית היהודי טומנים את הראש בחול, ומזמנים את עצמם להיות טרף קל בפי הימין החדש שעובד מדויק יותר.  

ריצה עם בנט ושקד תביא אולי עוד שלושה מנדטים, אבל בטוח שתבריח שניים לפחות. מוטי יוגב יוצב במקום ריאלי, כמו ששולי מועלם תוצב בו.      

הם טוענים שזה לא הוגן...

ההצעה ש"עוצמה יהודית" סירבה לקבל

מקומות חמש ושבע הוא ויתור מרחיק לכת, וגם הוא נדחה על הסף. מניתוח תוצאות אמת מלפני חודשים אחדים עולה כי שליש מסך הקולות המצטבר הביאה עוצמה. הרב פרץ וסמוטריץ' ברוב הגינותם אינם מתכחשים למספרים.

ולכן לפי כל הגיון וצדק זכאית עוצמה למקום שלוש. לכאורה כולן תלויות זו בזו, ולכולן יש בטן רכה, אך מסתבר שיש אינטרסים אחרים אשר סמויים מעיני רוב הציבור.

כך גם באתרים אחרים. יש כאן מקור אחד שכולם ציטטו.

"נתניהו פועל לסכל איחוד גדול בימין"

עכשיו השאלה היא מי הוציא את הכתבה הזו לערוץ 12.

הסברתי למי יכול להיות אינטרס ולמי לא.

אתה מתעקש לטעון שבבית היהודי החליטו לפגוע במו"מ של עצמם מול הימין החדש.

לא טענתי שאסור להוציא דברים בשם "גורמים",

אלא שאם איתמר טוען שהשם "איחוד הימין" שייך גם לו -

ייתכן שבן גביר שהוא זה שמפרסם דברים תחת התואר "גורם באיחוד הימין" כפי שמופיע בכתבה הנ"ל.

הבאתי די מקורות שמוכיחים שעוצמה שווה פחות ממה שמנבאים לה הסקרים ממערכות בחירות קודמות.

יכול להיות שחוטובלי ואחרים ראו סקרים דומים והם משתמשים בהם. זה לא הופך את הסקרים הללו לאמינים.

בס"ד

זה ברור מהכותרת הראשית, מ'המשנה' ומהפסקה הראשונה של הכתבה. כל השאר זה הרקע לדברים.

וכן, אני מתעקש שיש בבית היהודי מי שלא מעוניינים באיחוד עם בנט ושקד. הם אפילו לא מסתירים את זה, אלא אומרים את זה בקולם. 

רק להבין את כוונתך. איתמר הדליף לחדשות 12, הגיב על זה לערוץ 7 ואז הגיב בתגובה לאתר כיפה. ממש כישרון מבוזבז מצד אחד, וכלי תקשורת שקל לרמות אותם מהצד השני. הגיוני סה"כ.

אני יודע היטב שרבים בבית היהודי לא רוצים את בנט ושקד.

לא טענתי שיש קשר מוכרח בין החידוש שבכתבה בערוץ 7 לבין הכתבה בכיפה,

כמו שיבין היטב כל מעיין בכתבה בכיפה:

עוצמה יהודית נגד סמוטריץ

היא לא מתייחסת כלל לדיווח בערוץ 7 אלא לדיווח בחדשות 12 בלבד.

איתמר הדליף לערוץ 12 ואח"כ תקף בכיפה. אין קשר לערוץ 7.

(נכון, לא שמתי לב לנקודה שהדיווח בערוץ 12 אינו מבכיר באיחוד הימין אלא רק התגובה.

זה לא משנה מהותית).

להעניק לה יותר משוויה האמתי.

לא טענתי שאמרת "רק", ולכן הוספתי קריצה...

לגבי אוהדי ביתר - אתה צודק לחלוטין,

ובדיקה פשוטה בתוצאות הקלפיות בבחירות תשע"ג בדרום ת"א,

אחרי קדנציה שלמה שמיכאל עבד שם בלי סוף - מוכיחה שעם כל האהדה,

ברגע האמת הם לא מצביעים לו.

תוצאות הבחירות האחרונות בבת-ים,

אחרי שני כנסים גדולים שעוצמה ערכה שם.

איחוד הימין קיבל שם את קולות הקהילה של הרב דוד חי הכהן.

עוצמה לא הביאה שום דבר. תומכיה ברחו ברגע האמת לליכוד ולש"ס.

מכיוון שאיני נביא וגם לא בן נביא+ ההשערה שאין כאלו לא נותר אלא להגיד שהסקר המדויק שבוצע לאחרונה היה ב 2013 והראה שהם קיבלו 70000. 

עם או בלי אלדר. זה לא שאריה אלדר הביא מצביעים מהליכוד. 

לגבי הברירות זו עוד השערה שאתה לא יכול להגיד כמה הוסיף לרשימה. אלו תיאוריות שכל אחד מכניס את הדיעה האישית שלו

לקלפיות שיחד היתה חזקה בהן בתשע"ה,

מוכיחה שכשעוצמה רצה בגוון ש"סי בלי אלדד ובן ארי (אלא ע"י מרזל) -

היא איבדה כשליש מכוחה.

הפער הוא של כ-עשרים אלף קולות.

או בגלל שהם לא התמודדו ברשימה אלא מעורבבים? יכולה להיות תיאוריה לא פחות נכונה.

כמו שכתבתי אף אחד לא יכול להוכיח משהו! זאת פשוט ההשערה הכי הגיונית ומשקפת שקיימת. 

מסע בזמן: כמה שווה עוצמה יהודית?

נקבל בעוד חודש וחצי מהיום.

נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.

… לא מדברים?

אפשר גם באופן הדרגתי, בדיוק כמו הגאולה שמתקדמת הדרגתית מול העיניים שלנו עם ההשתתפות שלנו

אם הוצע לבצע שינויים במערכת המשפט בהסכמה ובאופן הדרגתי, למה לא לבצע אותו דבר ביו"ש, בלי מהפכות קיצוניות ובאופן הדרגתי.

כל תהליכי הגאולה, התחילו מ'משוגעים לדבר' שהלכו כחלוצים לפני המחנה, כשהרוב הדומם קצת העריך מרחוק ותמך וקצת שם להם ברקסים.

כמובן, הדבר הנכון זה שהממשלה תכריז על ריבונות מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. אבל יש מציאות, לא רק אצלינו גם אצל יהושע בן נון היו אילוצי מציאות. בתוך האילוצים - מה שמקדמים זה חיובי.

אחרי שרה"מ הצהיר על העתקת 'פרויקט החוות' לנגב ולגליל.

(על נקודה 1. בדבריו על הראיון דילגתי, כי אינה רלוונטית לנושא)

2. נתניהו לוקח קרדיט על החוות ביהודה ושומרון ומדבר על העתקתם לגליל ולנגב - גם כאן ניתן לראות עיקרון חשוב. נתניהו כלל לא היה מיוזמי פרוייקט ההתיישבות, ושינוי המרחב ביהודה ושומרון. להפך, במשך שנים הוא התנגד ומנע את פיתוח ההתיישבות. אחרי שנים ארוכות של מאבק של נוער הגבעות, מול הריסות חוזרות ונשנות והתעמרות של הממסד, בעקבות פרשת דומא נבקעה החומה והחל שינוי שהתעצב לאט לאט בדמות החוות החצי-מוסדרות גם אז נתניהו לא היה יוזם, אלא במקרה הטוב נגרר. ההישגים הגדולים של החוות והגבעות - בפירוק מאחזי ההשתלטות של הרשפ, שנתניהו העלים מהם עין במשך שנים, היו כרוכים במאבקים רבים וגינויים מול תפיסות ששלטו בצמרת פיקוד מרכז שנתניהו נתן להם גב. וגם זה היה לאט ומעט, עד שסמוטריץ נכנס לממשלה

למה האמירה הזו חשובה? לא כדי להתחשבן עם נתניהו על העבר, להפך, כדי ללמוד על העתיד. העובדה שנתניהו מנכס לעצמו את השינוי ומדבר על העתקתו לנגב ולגליל - מלמדת שיש שכר לפעולתך. גם דברים שנתניהו מתנגד אליהם, ותחת אחריותו הממסד מתנכל, כשמגיע היום והמציאות מוכיחה את עצמה - הוא יצטרף להצלחה.

וזה כמובן מלמד גם על המאבק על התיישבות בשטחי B. גם אם כיום נתניהו מדבר נגד, ובפיקוד מרכז שולחים מדי יום כוחות הרס לפינוי. יום יבוא והם יצטרפו ואז יקשרו לעצמם כתרים על התהילה.

3. וזו נקודה מאד חשובה: נתניהו מדבר על העתקת מודל החוות לנגב ולגליל. ראוי לשאול למה חוות? אם יש שם מדינה וריבונות, למה לא לעשות פרוייקט ייהוד מסודר מטעם המדינה ולא שישען על חלוצים בודדים?

התשובה היא שצריך להכיר במציאות. בניגוד לכפי שרגילים להגיד בראיונות בתקשורת, ש"היה עדיף שהמדינה תעשה אבל היא לא עושה" וכו'. העובדה שהשינוי ביהודה ושומרון קורה על ידי יחידים, חלוצים, והרבה מאד בשטח האפור, היא לא מצב של בדיעבד, או לפחות לא בדיעבד במובן המקובל.

למדינה יש גם חסרונות, היא דבר מאד מסורבל ומאד כבול. אם זה היה תלוי רק במדינה לא היתה התיישבות ביוש בכלל - לא משנה איזו ממשלת ימין היתה. אם זה היה תלוי במערכת מלמעלה - לא היה ניצחון בעזה אילולי שיטוח המבנים שהתחיל מלמטה. וגם ביהודה ושומרון הערבים היו מנצחים.

הטרור הערבי נשען תמיד על המרחב שיש לו (מעין דוד וגוליית הפוך, להבדיל וכו') מול המדינה. ותמיד הצליח להביך אותה ולהכריע (כאמור, זו היתה הסיבה שרבין התייאש ורצה שהרשפ תטפל בלי בגץ ובלי בצלם. הוא כמובן לא הבין את התכנית של ערפאת). ההצלחה של החוות והגבעות קשורה לזה שנוער הגבעות משוחרר יותר, זה לא באג זה פיצ'ר והפיצ'ר.

אי אפשר להכניע אויב שפועל בטרור בלי פעולות תגמול רק עם פעולות סיכול, וגם כשהצבא מותח את עצמו לפעולות שבעבר לא נעשו זה לא היה יכול להספיק לבד.

ההבנה הזו מחייבת חשיבה מעמיקה על הגבולות, על המשמעות ועל הסכנות ובעיקר מצריכה המון המון בהירות דרך ונחישות. אבל בלעדיה אי אפשר לנצח לא ביהודה ושומרון, ולא בגליל.

הצלחה הרבה פעמים היא ברגע שמישהו אחר לוקח אחריות על זה כי הוא מבין שכדאי.

לקח יפה לחיים שלמדתי לא מזמן

נתניהו וסער מפחדים מתגובת האמריקאים והארופים למהלך כזה,מרבית שרי הליכוד מפחדים בעיקר מהתגובה התקשורתית, מהלך כזה יוביל גם לעימות של בכירי הצבא מול הממשלה כמו גם חידוש הסרבנות. מנגד, צריך לזכור שכל מהלך ההתישבות ביו"ש, החזרה לצפון השומרון וכל מפעל החוות בשטחי C, התחיל מעשים "לא חוקיים" של בודדדים, תזכרו כמה פעמים צהל פינה את ישיבת חומש. הבעיה העיקרית היא הפרובקציות של אנרכיסטים שמאלנים ותקשורת עויינת. חבל שבלוט לא מוציא צווי הרחקה מנהליים לאנרכיסטים .

… פשוט רוצה להזכיר את אוסלו כל הזמן.

מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.

1. עמיר כן רצח את רבין (ראה כמה וכמה מאמרים באתר "א. א. קונספירציות" וגם את הפוסט של יגל הנקין על תאוריית הכדורים שהוחלפו)

2. "משפט צדק" כל פעם מקבלת את מספר הקולות השווה למספר העוקבים של עמוד המפלגה בפייסבוק, שזה כ-500. למישהו הזיזו הקולות האלה? גזר הדין של עמיר בוטל הוא הומתק? מי שרוצה לפעול לשחרורו, מוזמן להשתמש בשיטות הרבה יותר הגיוניות כמו למצוא מספיק תורמים ואז לשכור לוביסטים, לנהל קמפיין ציבורי מקצועי ועוד.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.

מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.

חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.

לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.

היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.

להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.

לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.

כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.

הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.

ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.

אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.

אלא כדי להביע תמיכה.

אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה

וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...

זה לא בדיחה.

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??

אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.

גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.

יגמור מחוץ לכנסת.

תרשמו.

אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.

זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,

לא יודע מאיפה

יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.

למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.

לדעתי.

עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.

כרגע לרש"פ יש אינטרס ברור לא לחמם את הגזרה.

אם הרש"פ יחליטו לפתוח במלחמה דומה למה שהחמאס עשה.

ה7/10 יראה קטן לעומת מה שהם עלולים לעשות.

הם הרבה יותר מאורגנים. יותר חמושים. כמות גדולה יותר ופרוסים כל יותר שטח שמכיל אזרחים.

ה' עוזר לנו שזה לא יקרה.

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).