בס"ד
בשתי מערכות הבחירות הקודמות האשימו את עוצמה יהודית למה הם לא חתמו על הסכם בהתחלה אלא חיכו לרגע האחרון. אמרו להם שאם הם רק היו מתאחדים עם האיחוד הלאומי לפני הבית היהודי, מצבם היה יותר טוב. אבל פתאום הכל השתנה.
המהלך הפוליטי שעשו הרב פרץ ובן גביר חשפו את הפרצוף האמיתי של כל תוקפי עוצמה יהודית. פתאום חתימה עם מפלגה אחת לפני שהיא חותמת אם השניה, או חתימה שלא ברגע האחרון, הם מהלכים שגויים. כל מי שמחא על כך שעוצמה יהודית לא התאחדה עם מפלגת הציונות הדתית, מוחים על כך שהבית היהודי העזה להתחבר ל"כהניסיטים".
אבל מה שמפריע למתנגדי עוצמה יהודית, וכך גם לבצלאל סמוטריץ' שחזר וקרא לאחדות עד השבוע שעבר, זה לא האחדות עם בן גביר, אלא המקומות שנתנו להם. כל עוד עוצמה יהודית קטנה, חלשה ולא משפיעה, זה בסדר להתאחד איתם, אבל אם הם נהפכים לשווים בין שווים, את זה כבר אסור לקבל. הם לא רוצים אחדות אמיתית, אלא לרכב על קולותיהם של מצביעי עוצמה יהודית מצד אחד, ולהשאיר אותם בשולי הרשימה מהצד השני.
הרי בסופו של דבר מדובר בהסכם הוגן כלפי כולם. שליש לבית היהודי, שליש לאיחוד הלאומי ושליש לעוצמה יהודית. הרי בסופו של דבר מדובר בשלוש מפלגות שבסופו של דבר כמעט שוות בשווים זו לזו. השר סמוטריץ' ידע את הרצון הזה, ודחה אותו בשתי ידיים, מבחינתו עוצמה יהודית לא זכאית להיות שווה בין שווים בציונות הדתית.
הפגיעה של סמוטריץ' מהמהלך היא מובנת. סמוטריץ' הוא שועל פוליטי וותיק, שחשב שהוא מסובב את כולם בדרך להנהגת הציונות הדתית, ובסוף סובבו אותו. זה לא נעים, אבל זאת פוליטיקה. אם נשתמש בדוגמא מהחג המתקרב: פעם פוליטקאי הוא זה שמסובב את הסביבון, ופעם הוא הסביבון בעצמו.
סמוטריץ' אמר לא פעם שמי שחותם ראשון הוא זה שקובע את הכללים, וכל העניין הוא לחתום ראשונים. נקווה שהפעם סמוטריץ' יכבד ויקיים את זה בעצמו ויצטרף כמה שיותר מהר, יחד עם האיחוד הלאומי, לאיחוד של בית היהודי ועוצמה יהודית. זה הסיכוי היחיד להרכיב כאן ממשלה עם גוש ימין של 61 מנדטים.
בשתי מערכות הבחירות הקודמות האשימו את עוצמה יהודית למה הם לא חתמו על הסכם בהתחלה אלא חיכו לרגע האחרון. אמרו להם שאם הם רק היו מתאחדים עם האיחוד הלאומי לפני הבית היהודי, מצבם היה יותר טוב. אבל פתאום הכל השתנה.
המהלך הפוליטי שעשו הרב פרץ ובן גביר חשפו את הפרצוף האמיתי של כל תוקפי עוצמה יהודית. פתאום חתימה עם מפלגה אחת לפני שהיא חותמת אם השניה, או חתימה שלא ברגע האחרון, הם מהלכים שגויים. כל מי שמחא על כך שעוצמה יהודית לא התאחדה עם מפלגת הציונות הדתית, מוחים על כך שהבית היהודי העזה להתחבר ל"כהניסיטים".
אבל מה שמפריע למתנגדי עוצמה יהודית, וכך גם לבצלאל סמוטריץ' שחזר וקרא לאחדות עד השבוע שעבר, זה לא האחדות עם בן גביר, אלא המקומות שנתנו להם. כל עוד עוצמה יהודית קטנה, חלשה ולא משפיעה, זה בסדר להתאחד איתם, אבל אם הם נהפכים לשווים בין שווים, את זה כבר אסור לקבל. הם לא רוצים אחדות אמיתית, אלא לרכב על קולותיהם של מצביעי עוצמה יהודית מצד אחד, ולהשאיר אותם בשולי הרשימה מהצד השני.
הרי בסופו של דבר מדובר בהסכם הוגן כלפי כולם. שליש לבית היהודי, שליש לאיחוד הלאומי ושליש לעוצמה יהודית. הרי בסופו של דבר מדובר בשלוש מפלגות שבסופו של דבר כמעט שוות בשווים זו לזו. השר סמוטריץ' ידע את הרצון הזה, ודחה אותו בשתי ידיים, מבחינתו עוצמה יהודית לא זכאית להיות שווה בין שווים בציונות הדתית.
הפגיעה של סמוטריץ' מהמהלך היא מובנת. סמוטריץ' הוא שועל פוליטי וותיק, שחשב שהוא מסובב את כולם בדרך להנהגת הציונות הדתית, ובסוף סובבו אותו. זה לא נעים, אבל זאת פוליטיקה. אם נשתמש בדוגמא מהחג המתקרב: פעם פוליטקאי הוא זה שמסובב את הסביבון, ופעם הוא הסביבון בעצמו.
סמוטריץ' אמר לא פעם שמי שחותם ראשון הוא זה שקובע את הכללים, וכל העניין הוא לחתום ראשונים. נקווה שהפעם סמוטריץ' יכבד ויקיים את זה בעצמו ויצטרף כמה שיותר מהר, יחד עם האיחוד הלאומי, לאיחוד של בית היהודי ועוצמה יהודית. זה הסיכוי היחיד להרכיב כאן ממשלה עם גוש ימין של 61 מנדטים.
