מוכנים לתת לעוצמה מקום אחד ראלי (5).

היא מתעקשת על שנים ראליים כבר כמה חודשים.

שני מקומות אף אחד לא מוכן לתת לה

ואין הצדקה לתת לה, כמו שכבר הוכח.

בסוף היא עלולה להישאר עם 0 מתחת לאחוז החסימה.

ברגע שהיא תסתפק באחד - אף אחד לא יאמר לה לא.

שקד היא פלאקט שהוצבה במקום הראשון מסיבות טקטיות ומניפולטיביות. היא אשה ומי שיתקוף אותה מיד יואשם בשוביניזם.

המוציא והמביא והאיש החזק הוא כמובן בנט. לפי הסכם שחתם (הוא חתם, ולא שקד), שמורה לו זכות בכורה לבחור משרד ממשלתי מתוך אלה שיוצעו לימין המאוחד. אחריו יבחרו סמוטריץ והרב פרץ, והיא הרביעית בתור.

בהערת אגב, אין סרט שיקבלו 4 תיקים מרכזיים. לכן בתרחיש אופטימי היא תהיה שרה זוטרה, ובתרחיש ריאלי היא תשאר בחוץ. 

לענייננו, בנט כסמכות על, מטיל וטו עקרוני על בן גביר ללא קשר לשוויו האלקטורלי, ומאידך, קשור לחידוש ברית האחים השקטה עם לפיד שצפויה להתקל בהתנגדות אנשי כחול לבן. במילים אחרות, בן גביר הוא כאבן ריחיים על צווארם של בנט וכחול לבן.

אכן, כפי שצויין, שקד הזמינה את בן גביר, אך כאמור לעמדותיה העצמאיות אין ערך ממשי בסביבת יחסי הכוחות הפנימיים. 

היה נוצר לחץ ענק על בנט לתת לו בטענה שהוא מונע אחדות.

הוא לא אומר (גם הבוקר מדבר על 5 ו-11). הוא לא מבין שהמחיר שלו יורד.

עכשיו בנט הוא ה"אשם"...

למה עוצמה לא חתמה על 4 ו-8 שהציעו לה לפני שבוע?!

דיברו איתה על מקום בחמישייה בכל מצב!

המסקנה היא שאיתמר לא מנהל נכון מו"מ.

בפעם הקודמת זה עלה לו ב-5 ו-8 במקום 4 ו-8.

הפעם הוא מפסיד הרבה יותר.

הכל לפי הצורך.

אם איתמר היה רוצה, הוא היה מוציא הודעה לתקשורת שהוא מוכן,

ומייצר לחץ על בנט להסכים.

הוא לא עשה את זה, והוא יודע מצוין למה.

בהודעות לתקשורת אתמול הוא חזר שוב ושוב על 5 ו-10.

המחיר יורד.

איתמר יכל לקבל מקום ברביעייה או בחמישייה אם רק היה מזהה מתי הוא שווה הכי הרבה,

ומתי הערך שלו יורד.

בדיוק כמו בסבב הקודם בין בצלאל לרב רפי.

הוא פשוט סוחר גרוע.

או שבתקשורת הוא המשיך להתעקש על 5 ו-10?

אם היה מוכן - למה לא אמר?

כשהוא רוצה להוציא הודעות - הוא יודע מצוין.

הבין קצת איך עובדים באמת ולא איך עובדים על הפעילים שלו.

כדי לייצר לחץ על בנט, היה צריך לפרסם זאת בתקשורת.

אם היה מוכן לקבל מקום אחד ראלי, היה לחץ אדיר על בנט להסכים.

הוא לא עשה זאת, והוא יודע מצוין למה.

איתמר אינו צדיק יסוד עולם במובן פוליטי, אבל כשהוא צודק הוא צודק.

איפה הוא היה חודש כשבצלאל רדף אחריו להמשיך את ההסכם של איחוד הימין מהבחירות הקודמות?

כבר הוכח שאמת היא לא צד חזק אצלו.

אני גם יודע מי נתן את המידע הזה לאדמקר.

יש הבדל בין לבטל הסכם לבין למנוע הסכם...

ואנחנו עובדים קשה מאוד להביא את בנט (וליתר דיוק: את איילת) למקום הנכון.

ואולי טעות קולמוס.

יש הבדל ביניהם מבחינת מובנם. הסכמה פירושה תמימות דעים, והסכם פירושו מסמך חתום בכתב, ולפעמים בע"פ. בכל אופן כוונתי להסכמה כמובן, שלא הוכחשה.

כך או כך, מסתבר ששקד היא פלאקט שהוצבה בראש מטעמי יחסי ציבור, וסקרים. הרשתות החברתיות הספיקו ב- 24 שעות לשחוק את הדימוי שלה, ולא בכדי מחביאים אותה היועצים האיסטרטגיים.   

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/408730

בצלאל הוא האחרון שאפשר להאשים כאן.

הסברתי כאן את המהלך של בצלאל:

אז אתה באמת לא מבין מה היה המהלך... - אקטואליה וחדשות

החיילים יכלו להסתדר לו מצוין:

ברביעייה הראשונה שקד, הרב רפי, בצלאל, איתמר.

מציעים לבנט מקום 5.

הוא רץ עם פייגלין ומחפש את עצמו באזור אחוז החסימה.

מי שדפק את המהלך היה איתמר, בגלל וויכוח מטופש על שניים ראליים,

שבשום שלב לא היה לו סיכוי לקבל, ועכשיו הוא נאבק כדי לקבל אחד.

כבר כתבתי כאן לפני כמה שבועות מה קורה:

א. הוא מציל את בנט:

עוצמה שיחקה לידיים של הגורמים האלה. - אקטואליה וחדשות

ב. עסקני המפד"ל עושים לו בית ספר:

אז הרב רפי הבהיר ברשת ב' שאין בכך שמץ של אמת - אקטואליה וחדשות

ג. הוא משחק לידיים שלהם:

אתה מגן על המפלגה שלך בקנאות קומוניסטית משהו. - אקטואליה וחדשות

ד. הספין שלהם עוד עלול להפוך למציאות:

הם יכלו לקבל 4 במקום 5. אתה יודע זאת היטב. - אקטואליה וחדשות

בסוף אפילו 7 הוא לא מקבל. פשוט לא להאמין כמה הוא סוחר גרוע.

@מרדכי, אשמים יכולים להיות הרבה.

מפסיד גדול יש אחד והוא איתמר.

בהתנהלות חכמה יותר הוא יכל לקבל מקום 4/5. הכל היה צפוי. 

אבל הוא ממשיך:

אוסיף עוד משהו: - אקטואליה וחדשות

עוצמה יכולה להאשים את מי שהיא רוצה במצב שנוצר.

היא נעלבה והתלוננה, אכלו לה ושתו לה, היא הוציאה ספינים, לא נתנה שידרכו עליה וכו' וכו'.

בשורה התחתונה, זו שהפסידה כאן, ואם לא תיקח את השמונה העלוב שמציעים לה,

היא יכולה לרוץ עם נעם ולא לקבל כלום, להמשיך להיעלב, להיות צודקת, ולא ללמוד שום לקח,

כמו שלא למדה מהסיבוב הקודם.

היא בוחרת שוב ושוב להיות צודקת ולא חכמה - בדיוק כמו בדרישה לאפשר לאיתמר לכהן בכנסת הנוכחית:

לא חסר היגיון בכלל. - אקטואליה וחדשות

וגם לא עם ה"חילוני".

פשוט נשארה בלי שום דבר.

יכול להיות שהיא צחה כשלג,

אבל היא המפסידה הכי גדולה.

השאלה היא אם תומכיה יעסקו ב"ללמד לקח" את ה"אשמים",

ו"להראות להם" כשהשמאל מחכך ידיו בהנאה,

או שיקחו אחריות ויצביעו למפלגה שעוברת את אחוז החסימה.

אם לא, הם סוחרים גרועים כמו איתמר,

שלא יודעים לנהל סיכונים ולא לומדים לקח (אבל מנסים ללמד אחרים...).

את המחיר נשלם כולנו, ר"ל.

השאלה "מי אשם" לא תעניין אז אף אחד.

כולנו נהיה באותה סירה, ולא משנה בכלל מי קדח בה את החור.

היא תטבע.

שהיללו ושיבחו את האסטרטגיה המוצלחת של איתמר:

ממש לא תגובה נלעגת - אקטואליה וחדשות

תראה איזה יופי - אקטואליה וחדשות

הזהרתי את מרזל בזמן אמת שהוא משחק לידיים של בנט,

ומפסיד הפסד ערכי בשביל לקבל עוד מקום -

אחרי שלעג כל השנים למפד"לניקים שמוכרים אידאולוגיה בשביל כיסאות.

אלמלא בעיות מוסריות ואתיות, הייתי חושף כאן התכתבויות איתו.

בסוף הוא גם החזיר את בנט למשחק וגם מקבל רק מקום אחד.

כ"כ חבל

אם איתמר היה אומר בקולו הבוקר שהוא מסתפק במקום 5 - הוא עוד היה מקבל.

עכשיו הוא כבר מדבר רק על 5, אבל גם זה כבר לא רלוונטי:

בן גביר: "יש נתק, לא מדברים איתי"

הוא נלחם כל פעם על מה שהיו מוכנים לתת לו קודם ועכשיו כבר לא מוכנים...

אחרי שיאושר ההסכם הערב במרכז הבית היהודי - א"א יהיה לתת לו יותר מאשר מקום 8.

כל הלחץ יופעל עליו לקבל ולא לגרום לפילוג.

מבחינת הפעילים שלו הוא יאלץ לרוץ לבד ולהתרסק מתחת לאחוז החסימה.

"החלטתם לשבת על הגדר - קחו אחריות"

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/408918

@הסטורי

כתומך של עוצמה יותר ממערכת בחירות אחת או שתיים,

ראיתי אותם הפעם משקרים שוב ושוב,

וחוצים גבולות שעם כל הלכלוך שבפוליטיקה -

אף אחד אחר לא חוצה.

אני מצפה שאנשים שמגדירים עצמם אידאולוגיים,

לא ימשיכו לגבות את המפלגה כשהיא מזייפת, משקרת ופוגעת בערכים,

רק כדי להשיג עוד כיסא - כמו שעוצמה עושה כבר חודשים (ובסוף גם נכשלת; השקר לא משתלם).

הכתבה בכיפה הוכיחה,

שהם מציגים סקרים שאין מאחוריהם שום אמת,

ומנסים להוכיח שהם שווים יותר מערכם האמתי,

רק כדי לסחוט בכוח מה שלא מגיע להם בדין וצדק.

כל זה רחוק מאוד ממידת האמת של רבם, הרב מאיר כהנא זצ"ל.

אחרי שנים בהן הטיף מרזל מוסר למפד"ל על מכירת ערכים תמורת כיסאות -

הוא וחבריו הוכיחו שאינם שונים מהם במאום.

[אם יש להם הוכחות טובות שהביאו 70 אלף קולות בבחירות האחרונות - 

שיציגו אותם ולא ינסו להסתמך על סקרים].

אם כן - שלא ידברו יותר על ערכים.

רק למען הדיוק. כך שלטעון "אף פעם" זה פשוט לא נכון.

נזכור שכמה מערכות בחירות היא גם סחבה את תקומה על הגב שלה.

היא אחת המפלגות הוותיקות והעמידות ביותר.

הוא גם לא הרוויח כלום.

וכמו שאחרים נוהגים לומר: לא הכירו לו טובה על זה...

בצלאל הלך עם איתמר בכל נושא שביקש:

בוועדת הבחירות כדי להכשיר את מיכאל,

בעמידה מול בג"ץ בנושא הזה,

בבחינת החוק הנורווגי בממשלת מעבר.

איתמר, למשל, אמר עליו שהוא איש אמין ואידאליסט שעומד בכל התחייבות.

נכון שבימים האחרונים, כאמור, "השתלם" לו להיות כפוי טובה וללכלך עליו, אבל הוא יודע את האמת.

גם אם היא חושבת שכן.

ואתה טועה בנוגע לממשלה.

בצלאל הספיק הרבה מאוד בחודש האחרון במשרד התחבורה.

הוא מוכשר בכמה רמות מכל ח"כ אחר בימין כרגע.

אבל אתה כנראה לא מכיר אותו מספיק.

מישהו מבין למה סמוטריץ' הסכים להכנס לתפקיד שר התחבורה?! - אקטואליה וחדשות

נתניהו פיטר אותם והכניס במקומם את הרב פרץ וסמוטריץ' (הפרד ומשול?).

איוש מקומותיהם נועד לבודד אותם ולהוציא אותם מהמשחק הפוליטי, אבל זהו שלא צלח בשל חוסר התמצאות של נתניהו ויועציו בנבכי קשרי סמוטריץ' ובנט.

וכן- סמוטריץ' הוא סוס טרויאני. הוא היה בסוד הפרישה מהבית היהודי (הוא "התנגד"), ובהמשך- האיש המרכזי בהשבת בנט עם סמכויות על.

שקד מוקמה בראש מסיבות טקטיות ומניפולטיביות, כדי לדחוק את הרב פרץ, ואח"כ לשלוח אותו הביתה.  

נתניהו נשכב על הגדר כדי לחזק פוליטית את סמוטריץ' והרב פרץ, וכשהעניינים הפנימיים הסתבכו שם הוא תרם מנדט כדי לרצות את הצדדים, ואכן התרצו. מטרתו היתה לבודד את בנט ושקד, ולהוציא אותם מחוץ למשחק, וכך היה. הם לא נבחרו לכנסת ובהמשך סולקו מהממשלה.

אם לא היה מסלק אותם, סמוטריץ' והרב פרץ לא היו שרים, ועל זה מסתמא תסכים איתי. בנסיבות אלה ההתנהגות כלפיו, כפי שתתואר בהמשך, נגועה בכפיות טובה ובציניות.

פורסם ולא הוכחש שנתניהו צידד בשתי מפלגות מימין לליכוד. אחת תעתיק של המסגרת הבטוחה שנכנסה לכנסת, והשניה- בנט עם פייגלין. באופן כזה אף קול ימני לא יורד לטימיון.

מן ההגינות, המוסר, והחברות, היה מחוייב ליידע את נתניהו על הקשיים הפנימיים החדשים בטרם ניגשים לאופציית בנט, שהכל יודעים שבעיני נתניהו הוא סדין אדום. אין ספק שהיה שולף פתרון יצירתי, אלא שסמוטריץ' הסוס הטרויאני היה נחוש לשלב ידיים לקראת חזרה בסבירות גבוהה ביותר לתוצאות בחירות 92 שקדמו לאוסלו.   

הוא לא חף מאשמה, ועם זאת הוא פיון קטן במשחק הכוחות, ובסופו של יום היה מתרצה מול נתניהו בשל נאמנותו הכמעט עוורת לנתניהו, כך אני חושב. מותר לי.

הבעיה היא סמוטריץ' שהוליך שולל את הטירון הפוליטי הרב פרץ.

מבחינה ערכית ומוסרית היה צריך לשתף את נתניהו כשושבין של ההסדרה הקודמת, וליצור מראית עין לפחות שמתחשבים בדעתו, ולא פועלים מאחורי גבו. ביתר שאת לאור ההצהרות הפומביות שעם נתניהו ולא עם גנץ רוצים לשבת בממשלה הבאה. מי שפועל בתום לב לא מייצר דם רע בכוונת זדון.

אם אתה מתעקש לדבר על בן גביר, אז קיבלת. נוהג ומנהג בכל המפלגות הן מימין והן משמאל לסדר את השותפים בראש הרשימה ללא תלות בכוחם האלקטורלי. כך למשל, כחלון קיבל מקום שני ברשימת הליכוד, ולוי אביקסיס קיבלה מקום שני ברשימת העבודה. אני לא בקי בסידור המקומות בכחול לבן, אך אין לי ספק שזה אותו דבר.

מן הכלל אל הפרט, מטעמים של יושר פוליטי היה צריך לסדר בצמרת הימין המאוחד את שקד (או בנט), הרב פרץ, סמוטריץ', בן גביר, לאו דווקא בסדר הזה. אחריהם יבואו בתורם כל המי ומי שהצדדים חפצים ביקרם.

אשר לטענה שבן גביר לבדו לא עובר את אחוז החסימה היא לא מחזיקה מים, ולו בגלל שלפי כל הבדיקות הוא שווה לא פחות מלוי אביקסיס שקיבלה כאמור את המקום השני ברשימת העבודה. 

סוף דבר, ההתנהגות וההתנהלות מול בן גביר אינה נקיה מספקות. אי אפשר לברוח מן המחשבה שמגמת הימין המאוחד לקואליציה עם כחול לבן, ובתרחיש כזה בן גביר הוא כאבן ריחיים על צווארו של בנט.

ואיתמר עשה זאת לפני רוב מה שאתה מספר -

כשאפילו לא היה הסכם בין בצלאל לרב רפי בסיבוב הקודם.

גם אז למדת עליהם זכות בנאמנות רבה.

לענ"ד קשה ללמד זכות על מהלכים מלוכלכים כאלה,

וקל להבין למה אף אחד לא מתלהב משותפות עם אלו שעושים אותם.

דווקא אחרי שנפלו בספין בפעם הראשונה והתנצלו -

היה עליהם להיות זהירים פי כמה. הם לא למדו לקח.

בבית היהודי באמת לא רצו אותם. אין טעם להכחיש.

אבל במקום להתנהל נכון כדי לשמור על האחדות עם הבית היהודי - 

הם רק עשו את ההפך.

הראשון ספק ריאלי, והשני לא ריאלי, ובצדק הוא דחה את ההצעה על הסף. אני לא יודע אם ההסכם שחתם עם נועם הוא כדי לשפר עמדות רגע לפני הגשת הרשימות לועדת הכנסת, ואם כן הוא לא קורא נכון את התכנית הסדורה של בנט להביא לחילופי שלטון בישראל.

יש מצב שעוצמה+נועם יהיו הפתעת בחירות ויכניסו 4 מנדטים לכנסת. הרחוב איתם הדתי לאומי נמצא הפעם איתם ולא עם המיינסטרים. 

לא בבחירות הקודמות ולא בבחירות הללו.

הוא קיים רק בדמיונות של איתמר.

בצלאל לא הסכים לכך בשום שלב ולא היה מוכן אפילו לדון בכך.

לא הוצע לאיתמר שום דבר כזה.

@תודה לאל; @הסטורי

כמי שהוכיח - אני מקווה לפחות (ואשמח לאישור מכם ) - שהוא מבין קצת מה קורה כאן,

צר לי לאכזב אתכם; מדובר בשקר בוטה.

אין כאן שום דבר באמצע, בדיוק כמו שאין שום דבר באמצע בהסכם שהוא זייף.

אחרי שזייף הסכם כזה בפעם הקודמת.

מה זה בשבילו להמציא סיפור זהה?!

["לפני כחודש וחצי ישבתי במשרדו של בצלאל וסגרנו על מקומות 4 ו-7"

ואח"כ הם ניתקו קשר?!]

למה שינתקו קשר אחרי שהגיעו להסכמה?

ואיפה ההסכם הזה?

טוב שהוא לפחות לא חזר על הזיוף המכוער הזה פעמיים ולא הציג שוב "הסכם חתום".

למה שנאמין שהיו מוכנים לתת לו הפעם כשיש אופציה נוספת חוץ ממנו

את מה שלא הסכימו לתת לו פעם קודמת כשהוא היה האופציה היחידה?

מי הפתי שקונה את זה חוץ מכמה חסידים שוטים של איתמר?!

גם ה"נתק" לא היה ולא נברא.
הצעתי למרזל להרים טלפון לבצלאל,

ותשובתו היתה: "לבצלאל יש את המספר שלי הוא מוזמן להתקשר".

הוא לא היה מוכן בכלל להרים טלפון.

גם כשהצעתי לו שאדבר עם אנשי תקומה בשמו - הוא סרב בכל תוקף.

(משום מה, לי יש מענה אצל אנשיו של בצלאל...).

ושם כתוב מפורש שמקום 8 בלבד שמור לעוצמה.

אם נתניהו לא יתן מקום משלו - אף אחד אחר לא יתן.

אלא שלא יצביעו לבנט הלייט - ילכו לחרדים

ואלו שלא יצביעו לפאנאטים - ילכו לליכוד

אבל אלו שיצביעו למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה, יעלו את סך הקולות הדרוש כדי לעבור את אחוז החסימה.

אומנם אני לא מסוגלת לתת את קולי לבנט/ שקד,

אבל לא הייתי רוצה שהציונות הדתית תישאר ללא יצוג..

בנט ושקד כנראה לא מתחרטים, אבל סמוטריץ נראה מודאג מתחת לחיוכים, וגם הרב פרץ - אפור מעייפות וממתח. 

יוגב היה הגון ורצה שירדו במקומות.

אני שמחה שיש מספיק אנשים שמסוגלים לשים טב בקלפי

בואו לא נדון מי אשם, רק איך  ממשיכים מכאן הכי טוב שאפשר

״אנחנו היינו מוכנים לתת לנציג עצמה יהודית את המקום החמישי ושכל הרשימה תזוז מקום אחד אחורה. אני הראשון שתמכתי בכך. אבל לצערי נכון להערב זה בלתי אפשרי כי אנחנו חתומים על הסכמים מול ראשי המפלגות השותפות לריצה המשותפת. והסכמים חייבים לכבד", הוסיף סמוטריץ'.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/408817

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

כמובן מי שרואה שחור לבן- 'טבח נתניהו' 'טבח הפקידים שקשרו את ידינו' וכדומה, אז אין הרבה מה להתעכב איתו. הוא בא לצעוק ולא לשמוע. אז שיבושם לו עם עצמו וחבר קפלניו...

אבל האמת מורכבת, מורכבת וארוכה...

אבל בקצרה הצבא האשם הישיר- מהראש ועד הקצין זוטר כל מי שקשור לגזרת עזה, כל אחד לפי חלקו ו(חוסר) פועלו.

בדרג המדיני האשמה מחולקת לשנים-

בפן הצבאי- שר הביטחון וראש הממשלה משניהם, במיוחד משר הביטחון אבל גם מראש הממשלה במידה רבה מאד, היה מצופה לשאול שאלות, לרחרח האם הכל דופק כמו שצריך. יש מגמות בצה"ל שהם לא סוד. יש כשלים ביטחוניים שאנשים שונים (יצחק בריק למשל) העלו. מצופה שיעמדו על הרגליים האחוריות שיטפלו בזה וזה לא תירוץ מספק "אבל אמרו לי שהכל בסדר"- בגלל זה בחרו בך לראש ממשלה/שר ביטחון, שתבדוק מבחוץ.

בפן המדיני- מדיניות סבבים, העשרת חמאס והתעצמותו היחסית. ועוד. צריך דיון רציני ולגיטימי מה האשמה אם וכאשר. ואכמ"ל

ועדיין זה לא אומר שהם צריכים להתפטר, ואפילו לא נאמר שמצופה מהם לא להתמודד שוב. יש הרבה מאד שיקולים נוספים לשקול, ותן לעם לומר את דברו בבחירות.

-הם עשו את זה בגלל הקונספציה לא בגלל שידעו שיוכלו לזרוק את האשמה הלאה.

-לא רואה עניין לענות בדמגוגיה.

האם המגיבים הנ"ל תמכו באוסלו ובהתנתקות? האם רצו שנתניהו יתחשב בשיקול דעתה של הצמרת הביטחונית?

ב-99% כל התשובות תהיינה חיוביות. אז מה המגיבים רוצים מביבי? השמאל זרע את זרעי הפורענות, והימין חסר המשילות המשיך לטפח את הערוגה. השמאל קבע עובדות בשטח, ביבי פעל לפי תכתבי השמאל, העביר כסף לעזה בהתאם להמלצות של שלל הגורמים כולל בג"ץ, ומינה אנשים שהשמאל חיבב, ע"ע יואב גלנט.

■ העם יצא לקלפי ובחר.

מצע מפלגת הליכוד הינו שימור הסטטוס קוו הקיים:

אין כיבוש או הרחבת גבולות גיזרה, אין תפיסת שטחי אש באופן יזום ופינוי אוכלוסיית אויב או יציאה למלחמה יזומה.

מנגד יש מפלגות ימין המצילות את ישראל וממלאות את החסר כפי יכולתם - ומפלגות שמאל (כן כן גם הם מביאים את ברכתם) יחסי החוץ שלהם טובים יותר ממפלגות הימין, רובם אנשי השכלה גבוהה, ממלאים את משרות הצבא, מכניסים תרומה כספית נכבדת, והם גאוותו של ביבי.

ביבי עצמו הוא שחקן הנותן הופעה חיצונית מושלמת, דובר אנגלית רהוטה וחשובה לייצוגיות ישראל בעולם ובזה הוא טוב יותר.

ביבי אינו פועל עצמאית,

תמיד הוא שותף מלא לכל חלקי האוכלוסיה,

מנתח נכון וסבלני.

ביבי הוא השתקפות החברה הישראלית המחפשת מנהיג שלא יתפוס צד בסיכסוך הימני - שמאלני - פלסטיני.

ישנה התחזקות בקרב כלל עם ישראל לכיוון ימני יותר - בגלל אין סוף הפיגועים, טבח שמחת תורה והפחד הגדול שהיה באותו היום.

הכלכלה הישראלית תצמח רק על ידי ביטחון צבאי ימני ומשילות.

הביטחון לצאת למלחמה יגיע רק על ידי צדקת הדרך:

יהדות אמונה תפילה, צדקות אמיתית באמת.

הישועה לא תגיע מביבי -

אלא תגיע מתוך העם עצמו!!!

עם ישראל צריך לעשות שינוי גדול מאוד בכלליות ובפרטיות כל אחד ואחד.

התשובה היא אותה תשובה ביחס לסיני, אוסלו יהודה ושומרון, עזה ולבנון.

מה נתנו? שטחים עצומים.

מה קיבלנו? כלום.

מה הערבים הבינו?

מלחמת יום כיפור - הצליחה.

אינתיפאדה 1987 - הצליחה.

פיגועי עזה - הצליחו.

חיזבאללה - הצליחו.

חזון השלום?

הערבים מעולם לא ביקשו שלום.

מישהו זוכר מתי הערבים ביקשו שלום?

אנחנו פשוט עושים עסקאות גרועות מאוד.

נתנו אדמה ששווה טריליונים בחינם!!!

ולמה? כי רצחו אותנו.

וככה אנחנו תמיד נחיה על חרבנו.

ירצחו אותנו אז נברח.

מצביעים שבויים

לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...

למידה מתרחשת בדיליי

קודם נהרגים מספיק נהגים

אח"כ מרמזרים את הצומת

ואולי נלמד מזה

יש עוד הרבה ממה ללמוד

(אני למדתי מזמן)

שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).

כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.

אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.

הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,

נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.

ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -

סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"

ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.

באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.

בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.

הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.

אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.

שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.

גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',

גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.

אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.

ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.

לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.

לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.

ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.

אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.

יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).

בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.

אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה

אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.

אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.

נ.ב -

צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.

אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.

קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.

גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.

זה גם חלק מהעניין.

ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.

המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.

זה לא רק עניין של אין ברירה.

בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.

עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.

אני אמחיש לך.

חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.

אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.

בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?

והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?

היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד

אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.

לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.

אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.

לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות

הסיפור עם שרון היה אחרת

שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.

אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?

ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.

ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים

הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם

הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה

אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך

בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.

הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה

כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.

1. החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).

2. חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.

לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.

כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית

ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.

ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?

ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".

אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...

אז תתייחס קצת לעובדות:

בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.

התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).

הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.

שים לב:

בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.

הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.

(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).

בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):

בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.

(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).

תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?

ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.

בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:

בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.

בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.

גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).

כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).

גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.

בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,

אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...

אבל אני לא מזדהה עם המסקנות

א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?

ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני

ג. נו, מה זה קשור לגבי?

ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.

אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.

זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.

נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.

עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.

באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.

אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.

כי יש עתיד לא מתנהלים על פי העמדות שלי.

אני מאמין שמאותה סיבה גם לך יש ביקורת על יש עתיד ועל הערבים ועל הדמוקרטים ועל כל מי שרואה את המציאות בצורה שונה

ברור שהביקורת שלי תהיה ביחס לעמדות שלי.

אני לא יכול להתייחס על פי עמדות של מישהו אחר

מי שיצר אותה מתחרט על זה ואמר שהיא לא יכולה לשמש כאנציקלופדיה

גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.

כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.

כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.

חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.

מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.

נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.

'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.

כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.

מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!

גם הגירוש לא היה תוצאה של מחשבת שמאל מדיני, החשיבה של אריק שרון היתה שגויה אך לא היתה שמאל בשום אופן. לכן גם החשיבה של בנט ואיזנקוט גם אם היא שגויה, היא לא שמאל.

ומה שאמרת על ימי אוסלו - זה בדיוק ההבדל. אז היתה לגטימציה מאוד גבוהה ציבורית, למרות שאש"ף היה ארגון טרור, אנשים מאוד הוקסמו מרעיון השלום, לכן זה גם תפס וצבר תאוצה.

לא אמרתי להיות שאננים מרעיונות רעים, אמרתי רק שהיום אין כמעט שמאל מדיני. זה לא אומר שצריך להיות שאננים. אדרבה, יש רעיונות שאולי בהיבטים מסויים הם יותר הרסניים ובאמת צריך להזהר מהם.

נגד כל מה שרבין נבחר בשמו ובשביל להעביר את שלב א' קנו את ש"ס בהרבה כסף (שולמית אלוני שהיתה אנטי-דתית רדיקאלית הבהירה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימעל), בשביל להעביר את שלב ב', שיחדו את נעלבי צומת - גונן שגב (לימים נתפס על סחר בסמים ולעוד ימים - על ריגול לטובת אירן) ואלכס מיצובישי גודפרב.

רבין טען שהבחירות לעיריות שיוכיחו שהעם איתם - ונציגי העבודה הפסידו לליכוד בכמעט כל המוקדים. כל המדדים הוכיחו שהם הולכים להפסיד ובגדול בבחירות הכלליות.

ואז הגיע רצח רבין. אינני יודע האם הפושע המתועב שהתגאה בביצועו באמת ביצע - אני יודע שהרצח שירת רק את השמאל. הרצח נוצל תודעתית לאמץ את אוסלו וגם נתניהו שניצח בפרומיל, זה אחרי שהוא נכנע לאוסלו.

הדיון האקדמאי האם תיאורתית יש היום 'שמאל מדיני' במלא מובן הביטוי, ממש לא חשוב. מה שחשוב זה שאם תקום מחדש ממשלת עבאס-ליברמן-אייזנקוט-בנט, היא תחזור למדיניות אוסלו. זה יהיה אסון.

"חיילינו נמצאים באזור סכסוך כלשהו, בין אם מדובר בעזה או דרום לבנון ומדי פעם נפגעים? יאללה, בואו ונברח כדי שלא ייפגעו". ברור שמדובר בקונספציה שמאלנית מובהקת שאומצה בחלקה על ידי הימין.

נניח שטראמפ מאמץ את יוזמת השלום של סעודיה וכופה אותה על ראש ממשלת ישראל הבא. אם יקראו לו ביבי, הוא ינסה למרוח זמן, להתנגד בקטנה וכד'. אם יקראו לו איזנקוט, הוא יתפתה לקבל פרס נובל לשלום. בדרך הוא יזכה לחיבוק ענק של התקשורת בארץ ובחו"ל, יקבל תמיכה מ"יש עתיד", "הדמוקרטים", ואולי אף מ"ישראל ביתנו" והמפלגות החרדיות. גם בנט האופורטוניסט לא יהסס להושיט אצבע. התנתקות נוספת, כשמאחוריה מכתבים נלהבים של אנשי רוח ודגנרלים כמו איזנקוט עצמו, תהיה עניין של זמן.

זה היה באוסלו ובהתנתקות. פעם שלישית גלידה בהכשר בד"צ בית יוסף.

‏‏16‏ רגשות‏ · ‏‏12‏ תגובות‏ | התנתקות ביו"ש. 2 מהיר 2 עצבני | Yotam Zimri

ומעוור לחלוטין מאג'נדה

כדי להאמין שהם לא ירו כי "הוראות פתיחה באש" או שקר אחר שתנסה למכור כאן

מאשר שמאלן כמוך.

אני בטוח שהם לא נצמדו לפרוטוקול. אבל במידה רבה או עיקרית זה מגיע מהוראות הפתיחה באש.

מידת איום שלא משחקת עליהם ממש.

-אבל הם יירו באוויר!!

-מה אכפת לך שהם יירו באוויר, מה אתה ציפור?

במיוחד כשהפוסל...

כל מי ש(כנאאה בניגוד אליך) מודע למציאות,

כל מי שיודע שרבש"ץ יצהר הודח כי הוא "מדי התקפי" (כלומר ירה באויר בסיטואציה דומה), כל מי שמכיר לוחמי הגמ"ר שהודחו,

כל מי ששמע שרבש"צים רבים בגזרה קיבלו שיחות נזיפה, שמילואמניקים קיבלו תדרוכים ארוכים על הגזרה שהתמקדו בסכנה מהיהודים

כל מי שראה את הסרטונים מהאירוע שבו היהודים מותקפים ולא מגיבים באש עד שיש נפגעים - מבין שמשהו רע מאוד עובר על המערכת.

יש כמה 'לא טיפשים', שלא מכירים את הגזרה והמציאות בכלל, אבל כיוון ש'רק מי שמאוד מאוד טיפש' - אז הם מביעים עמדות נחרצות על בסיס 0 הכרות.

ולא ירה בכלל, ולא הודח, וקיבל לוויה צבאית יפה במקום להיות מודח

כן. נשמעת תוצאה הרבה יותר טובה. אני בטוחה שכולם חושבים ככה

כמובן שאם היו יודעים שזה מה שיקרה, אז כל אדם יודע את מה שהביא להקמת 'חוננו' - עדיף עו"ד גרוע מחזן טוב.

אבל, הסיבה שלא החיילים ולא האזרחים שהיו שם, לא ירו לפני הרצח - היא הוראות הפתיחה באש ההזויות והמחירים ששילמו אלו שכן ירו בסיטואציות דומות.

פול חייל שלי פול

בחור שלי עדין

אם לא תיפול היום

מחר תעמוד לדין

המפקד שלך

משפט ועוד משפט

אליו לא נשלחה

מילת עידוד אחת

הרשו לו להרשות לך

עבור האגו

לירות קליעים של פלסטיק

ולשחק בלגו

מהערוץ של אלחנן גרונר:

*חייל הגמ"ר שהודח כותב לי:*

"בעיקבות הארועים הכואבים בימים האחרונים אני רוצה לשתף בארוע שקרה לי לפני כשנה בהיותי חייל הגמר בסוסיא.

בזמן סיור בערב שבת אני רואה עשן מכיוון אתר סוסיא וקופץ למקום. מתברר שיש כמה מוקדי הצתה ביער אורנים הסמוך כ100 מטר מהבתים של המתישבים במקום.

כשאני מגיע לנקודה חבר'ה מהאתר כבר עובדים על כיבוי ההצתות. במקביל אני שומע עימות וצעקות בעיברית וערבית בלולים הקרובים. אני עולה בקשר מול המפקד שלי ומקבל הוראה לצמצם למקום על מנת להגן על האזרחים שבמקום.

כשאני מגיע אני רואה יהודים תחת מטר של אבנים כאשר הערבים מצמצים לכיוונם. ברגע שכמה ערבים מתקרבים לטווח קצר ממנו אני מבצע נוהל מעצר חשוד שמסתיים בירי באוויר.

ב"ה זה גרם להם להתרחק.

זה מצב מאוד מסוכן שבשניה היה יכול להיגמר בחטיפת נשק ופגיעה בנו.

כאות הערכה על התפעול של הארוע זימנו אותי לחקירת מצ"ח, נעצרתי בכלא צבאי ונשלל ממני הזכות להחזיק נשק ולהגן על הישוב.

זאת הצורת חשיבה שגורמת לאויבינו להרים הראש ולשפוך את דמינו!

שנזכה במהרה לראות בעינינו מלכות דוד בתפארתה ויחד עם מלך המשיח נעשה נקמות גדולות!"

מי שחוטפים לו את הנשק צריך לירות

ואם הוא מבלבל במוח על זה שהוא "מפחד" לא צריך להיות לו נשק

הוא יותר פושע שמסכן את הציבור, מ"גיבור" שמגן עליו

ובעיקר, אין לכם מושג מה זה "הוראות פתיחה באש" ומה הפקודות, אם אתה טוען שבאירוע כזה יש קשר אליהן, או שהייתה לו סיבה לפחד ש"יעצרו אותו" (עדיף להיות מת?)

שאר האמירות על שאני לא מכירה את הגזרה והמציאות לא נכונות. טכנית. הן לא נכונות.

אבל אתה יכול להאמין במה שתרצה, ובאירוע הבא לעמוד ולשחק מטקות עם המחבל כי מה אכפת לך, זה לא שאתה יודע מה אמורים לעשות

אז כבר מאוחר מידי, צריך לירות הרבה קודם.

אבל כשמי שיורה, מוזמן לחקירות, מוחרם לו הנשק, מודח - חושבים יותר מידי לפני שיורים.

את כולה

אבל צריך להיות עם עמוד שדרה ולעשות את הדבר הנכון גם במחיר שלילת נשק מעצר וכו'.

אתה לא יכול בגלל הוראות מטומטמות לעמוד מול סיטואציה מסוכנת ולא לפעול, ובטח לא לפעול בצורה מסוכנת של פיזור התקהלות פיזית עם גוף הנשק.

העברתי את ההודעה למקום

כאן לא פופולארי לומר את זה, וגם זה יכול להתפס - אקטואליה וחדשות

שההוראות 'סירסו' את החשיבה הבריאה וזה אסון

מניח שתטעני שגם מי שמאמין לו הוא מאוד טיפש...

"פחדתי לירות בגלל שתמיד מוציאים אותנו הפוגעים והחסרי מוסריות, יכולתי להפוך לקורבן": עדות החייל שנפצע בפיגוע בסוסיא

אחרי שמחבלים חטפו את נשקו בדרום הר חברון ופצעו אותו קשה בראשו, פ' מספר בעדות מבית החולים שפורסמה על ידי עיינה בן אדרת בגל"צ - על נסיון הפיגוע, הרגעים בהם נלחם על חייו וגם על הפחד להשיב בירי בזמן אמת.

"באותה סיטואציה השניות הקריטיות האלה, זה מה שגרם לי לא לירות, וזה מה שגרם לי לסכן את החיים שלי ברמה שהייתי יכול להיות עוד קורבן. ממש ראיתי את המחבל שתפסתי בנשק מכוון אותו אליי. לדעתי הוא חשב שיש שם כדור בקנה"

"מהרגע שהוא תפס לי את הנשק, ניסיתי להיאבק בו. הסתערתי עליו בכל הכוח, אבל ההתלבטות בתוך הראש, אם יגבו אותי אם אני אשתמש בו או לא, זה מה שגרם לי לסכן את החיים שלי ברמה שהייתי יכול להיות עוד קורבן. הרגשתי חסר אונים. לנסות לשמור על הנשק על הנשק כמה שיותר חזק, כי אחרת זה באמת הסוף שלי.

"הגיעו עוד חמישה-שישה מחבלים, עם מקלות וסלעים. הם חיכו שם, והם תכננו את זה מראש, ופשוט הפילו אותי לרצפה עד שאיבדתי את ההכרה, ורק אז הם הצליחו גם לקחת את הנשק, עד אז הצלחתי לשמור עליו אצלי".

"ממש ראיתי את המחבל שתפס לי בנשק מכוון אותו אליי. זה לא חיכוך, זה לא עימות, אני הייתי במרעה עם הצאן שלי, לא פגעתי באף אחד, רציתי את הנחת שלי עם העיזים, רציתי את יישוב הארץ, באמת, בשיא הפשטות, וזה היה פיגוע לכל דבר,לא היה שום חיכוך, שום דבר כזה, זה פיגוע חד-צדדי"

אלישע ירד - ערוץ

אלישע ירד

לקבוצת הווצאפ

אלישע ירד - עדכונים 2