במקום ראלי, והוא סרב, בגלל שבימין החדש אין פריימריז..
ועכשיו ברצינות:
התפרסם כאן בערוץ שסמוטריץ בוחן ריצה משותפת עם הימין החדש/שקד. ואני הקטן שואל:
אם בכל מקרה אין פריימריז, למה אתה מעדיף לרוץ עם שקד ולא הרב פרץ ובן גביר?
אני חושב שהבית היהודי/עוצמה יסתדרו גם בלעדיו, בטח אם יעשו חיבורים נוספים עם נועם יחד וכדומה,
אבל עצוב על הבן אדם המוכשר שמעדיף לרוץ עם הליברלים מאשר עם התורניים יותר.
רק אזכיר שגם היית משוכנע שעוצמה תעבור לבד.
בצלאל חושב שגם איתו איחוד הימין לא עובר אם לא יתרחש שינוי משמעותי.
עם בנט ושקד הוא עובר גם בלי זה.
אבל חבל על סמוטריץ. בחור מוכשר בגדול ואידאליסט..
משהו קרה לו בחודשים האחרונים בכל ההתנהלות מול עוצמה ועכשיו מול הרב רפי.
ולכן זה פשוט עצוב.
אני מניח שגם אתה מבין שהוא מביא יותר מהסכום הזה.
את ההבדל בין איחוד הימין בסבב א' לבין בסבב ג' הסברתי כבר:
גם ככה לא בטוח בכלל שיעברו. - אקטואליה וחדשות
ויש לי אילן גבוה להיתלות בו:
כך שאין צורך לרוץ ולהציג הוכחות. דיברתי באופן כללי, ולא לגופו של אדם.
טענתי וגם עכשיו אני טוען שאם לא הקמפיין האגרסיבי של ימינה נגד עוצמה יהודית, ואם לא הקמפיין שעשה נגדם נתניהו בימים האחרונים היה להם סיכוי טוב לעבור.
בכל אופן, גם אם אני לא מומחה פוליטי כמוכם, מותר לי (ברשותכם.. אני מקוה) להביא את דעותי והערכותי כאן בפורום.
ומותר לי גם להצביע על סוג של צביעות שקיימת אצל תקומה כיום, שכל השנים האחרונות היו נגד פריימריז, וגם עכשיו - מול הימין החדש הם יקפצו על כל הצעה שתתן להם שריון בלי פריימריז (אלא שכנראה פשוט לא רוצים אותם שם), ואילו להיות מס' 2 של הרב רפי, זה פחיתות כבוד מצידם. ומצטער, אני לא קונה את הסיפורים, שהם חוששים שלא יעברו גם איתם..
החוסר יכולת להתאחד עם פשוט מבישה. ודוקא הפעם אי אפשר לבוא בתלונות לעוצמה. היא מוכנה להתאחד עם כל מי שרוצה, בין אם זה מפלגה אחת גדולה עם הימין החדש, ובין במסגרת של איחוד הימין כמו בכל סבב א'. נכון, היא לא מוכנה לקבל מקום 8. כמו ההצעות הקודמות בסבב ב'. וגם לאור התוצאה שהביאו בסבב ב' גם אחד לא חושב שבכלל ניתן להציע להם זאת..
אבל בא נהיה אופטמיים, יש עוד שבועיים. אולי מה שלא עושה השכל יעשה הזמן.
"שלכם".. אני לא קשור לכך באופן אישי..
"לא מביאות אף אחד" - רק 84000, שסומטריץ יתכבד וירוץ לבדו ונראה כמה הוא שווה..
אבל מיותר להיכנס לזה עכשיו.
בכל מקרה מה שלא נכתוב, אתם תהיו תמיד צודקים.
כשבן גביר לטענתכם חיכה - למה הוא חיכה עד הרגע האחרון?
כשחתם ולא חיכה - למה הוא לא חיכה?
כשרץ לבד - איך הוא מעיז? איפה האחריות שלו?
כשמתאחד ורץ עם אחרים - איזה שקרן ורמאי הוא..
כשעוצמה מוכנה להצטרף לפריימיז - טוענים שקבוצות מאורגנות ישפיעו על התוצאות
כשהיא מוכנה ללא פריימריז - הציבור לא בחר..
כשלא רוצים להתאחד עם בן גביר - טוענים "הוא לא מייצג את הציונות הדתית"
כשמתחננים לשקד שתיקח אותם - "הציונות הדתית פתוחה לחיבורים עם כלל ישראל".
מבחינתי שכולם גם ירוצו במפלגה אחת, חוסר היכולת להתאחד ופסילה הדדית (ויש בהחלט אשמה לכל הצדדים) - היא שורש כל הבעיות.
אני צריך לשמור אותה איפהשהו
השאלה היא אם במבחן התוצאה עוצמה מצליחה להיכנס לכנסת.
כשבן גביר לטענתנו חיכה - אם היה חותם היה מקבל יותר.
כשחתם ולא חיכה - סביר מאוד שיישאר בחוץ (ראה את הסקרים המתפרסמים היום).
כשרץ לבד - הוא נשאר בחוץ.
אני יכול להמשיך.
אני חושב שהמסר מובן.
הוא לא מבין בפוליטיקה ומוטב שיישאר בתחום עריכת הדין.
או שעוצמה "לא חכמים בפוליטיקה" כמו שכתבת בעצמך? (מקור לקמן).
מוטב לבן גביר לעסוק בעריכת דין. בזה הוא עושה חייל.
בפוליטיקה הוא רק נכשל וגורם נזקים (מקור שני לקמן).
אתה אפילו לא מבין את האבסורד במה שאתה אומר.
אתה תמיד טווען שעוצמה שווים 40000 מצביעים והביאו עוד 44000 אחרי שהצליחו לשכנע את כל האלו שהקול שלהם מכריע. מצד שני שאומרים לך ש 60000 לא הצביעו בגלל הקמפיין הנגדי זה נראה לך מונפץ וחסר הגיון.
כאילו ה 44000 זה הגיוני אבל 60000 זה לא הגיוני.
או שאתה חושב שכל האלו אדיוטים או שאתה בכוונה עוצם את העיניים.
ל"סיפורים" הללו שותף גם עמנואל שילה שמבין כנראה קצת יותר מאיתנו:
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/422358
ובכל מקרה, אני בהחלט מבין למה מצביע עוצמה "לא קונה" סיפורים שלא עוברים;
לא באמת אכפת לך לקחת את הסיכון, אבל יש כנראה אנשים אחראים יותר.
לענ"ד אפשר לבא בתלונות לעוצמה, אבל כמובן שתומכיה צוהלים על כל צעד שלה ולא משנה באיזה כיוון.
רק אזכיר שאתה זה שטען כאן שהם לא חכמים בפוליטיקה.
היא "מוכנה להתאחד" "עם כל מי שרוצה" כי גם היא מבינה שאין לה יותר מדי אופציות. זו לא חכמה גדולה...
בכל זאת היא עושה טעויות שוב ושוב ותמיד נשארת בחוץ בסוף.
אין שום בעיה שתביע דעות והערכות בפורום.
יש בעיה שתלעג לאלו שהוכיחו שהם כנראה מבינים דבר או שניים שאתה אולי עוד לא מבין ("אתה נביא?" וכיו"ב).
הליברלים שחושבים להצביע לבנט ושקד יצביעו למפלגות אחרות וציבור המצביעים של סמוטריץ' לא יצביעו ל"ליברלים" כמו בנט ושקד... חלום...
סמוטריץ' הוא פוליטיקאי משופשף שיודע להזיז דברים (לאחרונה הוכיח זאת בתפקיד שר התחבורה). מאידך, הרב פרץ היה ונשאר טירון פוליטי שלא יודע לתכנן את המהלכים שלו. עם כל הכבוד לעתירות שבן גביר מגיש כל שני וחמישי, אף הוא לא נכס, אלא נטל. גם אם ייכנס מתישהו לכנסת, ימשיך לצעוק מספסלי האופוזיציה. הוא לא קרוץ מחומר של פוליטיקאי מיושב.
האם האנשים האכותיים לכאורה של הציונות הדתית מעדיפים איש שהוא כולו פסאד
שעשה לביתו עד גיל 28 והתגייס לשנה וחצי מטעמי נוחות לצבא, על טייס ורב ראשי של צהל?
ביהדות המודל האולטמטיבי של מנהיג הוא משה רבנו ולכן קשה לי להאמין שאנשי
הציונות הדתית יעדיפו את הפסאד על פני האיכות.
א"א להשוות בניהם כי הרב פרץ יותר מבוגר.
אבל בכ"מ בפוליטיקה צריך לבחור משהו שיהיה טוב בפוליטיקה- שיצליח להזיז דברים בכנסת, לא רב באמת עשה הרבה במשך השנים אבל מה לעשות שהוא לא פוליטיקאי טוב.
.... הוא גם למד משפטים והקים משפחה ולבסוף בגיל 28 הוא נזכר
שבשביל המשך הקריירה השאפתנית שלו הוא צריך גם לשרת בצבא.
עכשיו תגיד לי בכנות, הצבא צריך חייל בגיל 28 נשוי עם ילדים לשנה וחצי ?
לא נראה לי.
נכון שהוא פוליטיקאי אולי מזהיר, מחובר ועם יחוס אבות אבל
ביהדות אלה לא העיקר.
נכון שבמדינת ישראל שהיא אמורה להיות מדינה יהודית שכחו מה זה מעלות כמו
תמימות, צניעות וענווה בפוליטיקה ועל זה כל ירא שמיים צריך להיות מצר.
כמו כן, גם ג'ובניק שמרשת שלוש שנים בשלישות, בחיל החינוך וכד' לא בדיוק תורם תרומה משמעותית לביטחון ישראל.
ענווה זה קודם כל להסכים להבחר ע"י העם בפרימריז או ע"י הנציגים שלו במרכזי המפלגה, ולא לעשות הכל רק בשביל לשמור על הכסא שלו.
אז הרב פרץ היה טייס (מבורך מאוד, אך לא קשור לעשייה ציבורית ולפוליטיקה), רב ראשי (תפקיד ייצוגי עם סמכויות מצומצמות ביותר) ומחנך (נחמד ביותר, לא קשור לפוליטיקה ולמרפקנות שאופיינית לה).
בינתיים כמעט כל הופעה תקשורתית שלו הפכה למופע פאדיחות וכל החלטה שקיבל כשר החינוך מדיפה ריח של פופוליזם זול.
.... וזה הדוגמא בשבילי כיהודי איך צריך להיות מנהיג
שאספר לך את הבדיחות שסופרו על לוי אשכול? "חצי כוס תה, חצי כוס קפה", "ליד הכנסת עצרה מונית ריקה, וממנה יצא אשכול" וכו'
בזמנו של אשכול הייתה כאן מדינה ענייה עם כלכלה משותקת. סעיפי יצאו: תפוזים וקצת טקסטיל.
1. לא היינו מפנים את כל סיני ויוצרים תקדים מסוכן לדורות. מכסימום היינו נותנים למצרים מרחב בטוח
כדי שיוכלו לפתוח את תעלת סואץ.
2. לא היינו מסתבכים בלבנון וגורמים להווצרותו של ארגון החזבאלה. מכסימום היינו מבצעים מבצע ליטני.
3. לא היינו עוברים את הטראומה של אינפלציה של 800% בשנה.
4. היינו ממשכים להיות עם "חלש" מוקף מדינות עויינות ולא כמו היום שאנחנו מעצמה איזורית
שנלחמת עם ארגונים קיקיוניים שאין להם אפילו טנק אחד ומטוס אחד.
5. היינו הרבה יותר אהודים בעולם, דבר שיכל לתת לנו אשראי להמשיך לישב
את יהודה ושומרון על פי תוכנית סדורה.
6.היינו חוסכים מעצמנו את סגנון המנהיגות הבהמי של הרגבים והאמסלמים שבחבורה.
7. המורים היו הרבה יותר איכותיים בבתי הספר ולא כמו היום שמורה במיטב אונו יכול לפרוש
בגיל 55 עם פנסיה תקציבית ולהשאיר את זירת החינוך למורים צעירים, חסרי מוטיבציה, אנשי דור ב
שמחפסים עבודה שניה בערבים כדי להתפרנס בכבוד.
8. כנ"ל בבתי החולים ובמוסדות הרווחה.
9. המפדל היה כוח פוליטי משמעותי במדינת ישראל.
אתה עדין צוחק?
אגב כבר אז היינו מעצמה גרעינית בלי רעש וצלצולים.
....ואם ההפך אז לא .
כיום עם כל הסטרטאפ, הגז, המחלפים, המגדלים , חיל האויר ועוד ,
מדינת ישראל עם גודלה הפיזי הקטן מטווחת על ידי אוייבה מכל צד. הצבע האדום
שולט על כל תזוזה באויר של אוייבנו,
מדינת ישראל חסופה דפלומטית למתקפות יותר מאי פעם.
מדינת ישראל פחות מרתיעה ויותר מורתעת.
כל זאת בגלל חוסר הצניעות של מנהיגיה.
נכון שאשכול היה מגמגם וידוע בחוסר ההחלטיות שלו אבל הוא היה צנוע
מה שאי אפשר להגיד על ביבי.
המפנה הדרמתי החל עוד ב77 .
למרות שבגין ושמיר ניחנו בצניעות, האווירה הכללית במדינה השתנת.
החומרנות תפסה גובה עם הליבריזציה של ארליך והדולריזציה של ארידור.
מגמה זאת הלכה והתגברה עד לימינו אלה.
ולהשליך אותה על ימינו.
1. אחרי מלחמת ששת הימים אשכול נצפה יושב בחדרו, מחבק את ראשו מרוב ייאוש ומממלמל: "ילדים, אבל מה נעשה עם כל זה?!"
2. מה שהיה מותר לעשות בשנות ה-60, לא היה ניתן לעשות בשנות ה-80
3. אינפלציה היא תוצאה ישירה של הכלכלה הסוציאליסטית רבת השנים שהנהיגו בן גוריון, אשכול ושות'. גם אחרי שברית המועצות התפרקה, ממדי האינפלציה זינקו אל על, מאותה סיבה בדיוק. כשיש פצע מוגלתי, הוא מתפוצץ במוקדם או במאוחר.
4. יחס העולם אל ישראל הורע עם השנים לא בגלל מהלך פוליטי כזה או אחר, אלא משום שהאנטישמים המודרניים הפסיקו להתבייש בשואה. לא נוח לקטול את מדינת היהודים בביקרת ארסית ב-1949, אבל אין שום בעיה לעשות זאת ב-2019.
5. עיין סעיף 4.
6. על כל רגב ואמסלם היו מושחתים של המפא"י ההיסטורית, רק שאז העיתונות הייתה חופשית הרבה פחות. עיתונאי מסוים שאת שמו שכחתי, היה עד לכך שמנכ"ל קופת החולים כללית דאז טיפל באיזה שר זוטר של המפא"י בחדרו בכנסת. וזה לא שהפוליטיקאי סבל מאיזו מחלה מסובכת, נהפוך הוא, הייה לו צינון פשוט.
7. זכרונות מתוקים בסגנון של "פעם הידידות שלי היו הרבה יותר יפות וצעירות". לא יודע, לא בדקתי, לא ראיתי מחקרים בנושא. מה שבטוח, שבאותה תקופה כדי להיות מורה, לא היה צורך בתואר ראשון. קרי, כמעט כל אחד היה יכול ללמד כל דבר.
8. פחחחחחחחח. זוכר את הפנקס האדום?
9. שוב, זה משקף אך ורק את הרכב האוכלוסין מלפני 60 שנה. הסרוגים היו יותר דתיים מעכשיו, הם נזקקו לכוח פוליטי משלהם. היום הם מתפזרים בין שלל מפלגות הימין והמרכז. להתרפק על המפד"ל של פעם זה כמו להיזכר בערגה בכמות של כרכרות שנסעו ברחובות בטרם הוחלפו במכוניות.
אני עדיין צוחק.
לעזוב את הארץ זה היה דבר מבוזה.
אגב בימים ההם הרבה אנשי חרות כולל אביו של ביבי עזבו את הארץ.
תגיד לי בכנות, הצבא צריך חייל בגיל 28 נשוי עם ילדים לשנה וחצי ?
למה אתה חושב שחייל נשוי עם ילד תורם פחות מרווק בן 18 שסיים הרגע תיכון ולא יודע שום דבר מהחיים שלו?
אני זוכר במלחמה שהעדיפו לשלוח אותנו הרווקים לאיזורי סיכון על פני מילואימניקים נשואים.
הכל משיקולי סיכון.
בתפקיד עורפי הגיל לא משנה כלום.
לידיעתך 80% מהצבא עורפי, והרבה מהם תורמים לא פחות מקרבי.
חוץ מזה שהבאת דוג' של סדיר מול מלואימניקים, אין קשר לעובדה שהם היו נשואים.
לא יודע מה יש לך נגד סמוטריץ', הלוואי שפוליטיקאים אחרים היו עושים חצי ממה שהוא עשה ב 5 שנים שלו בכנסת.
...לקרא לבחירות מקדימות כאשר הוא היה נגד בחירות כאלה בעבר,
הלעומתיות הזאת כלפי הרב פרץ שרק נבחר לראשות הבית היהודי וזאת
מתוך פוזיציה חיצונית במפלגת תקומה וקורות חייו היחודיים לא
מעוררים אצלי סמפטיה למעשיו.
יש אנשים שעזבו את הארץ בגיל 15 ואפילו לא היו מודעים לכך שהיו צריכים להתגייס ואחרי עשור באו לביקור בארץ וגייסו אותם.
וגם יכול להיות שלו היה מאוד חשוב להתגייס.
... וזה בלי יחוס אבות, בלי להיות מחובר ובלי רעש וצלצולים.
אז כדאי שתפסיך להכניס את סיפור של הגלות בבקשה. זה מוריד
מערך התגובה כי זה לא ענייני.
תסכים או לא לדעתי בצלאל סמוטריץ ניצל את המערכת לקדום הקריירה שלו נקודה.
כשהפסיק ללמוד הוא הודיע לצבא שהוא לא תלמיד ישיבה,
ולקח זמן עד שהצבא שיבץ אותו.
את הזמן הזה הוא ניצל.
סליחה שלא התבטל.
1,000 ימי מלחמה: נחישות מול התשה
אנחנו מציינים 1,000 ימי מלחמה. עבור מי שמכיר את ההיסטוריה של מדינת ישראל, המספר הזה אולי נראה חסר תקדים, אך מאז הקמת המדינה עברנו פי כמה וכמה ימי קרב ומערכות. אנחנו לא נבהלים מאורך הדרך.
ההיסטוריה שלנו מלמדת אותנו שיעור קריטי בנחישות:
לאחר מלחמת ששת הימים, התנהלה במשך שלוש שנים מלחמת התשה שגבתה מחירים כבדים. בסופו של דבר, הממשלה דאז התעייפה, נשברה והלכה להסכם הפסקת אש. האויב ניצל את השקט הזה בדיוק כדי להתעצם, להתחמש ולהכין את הקרקע למתקפת הפתע ההרסנית של מלחמת יום כיפור.
במבחן התוצאה, עדיף היה לנהל עוד עשר שנות מלחמת התשה מאשר לקבל את המחדל של 1973.
העובדה שאנחנו נמצאים כיום עמוק בתוך מערכה של 1,000 ימי מלחמה, והממשלה הנוכחית אינה מתעייפת ואינה נסוגה, עומדת לחלוטין לזכותה.
הלקח ההיסטורי ברור: אם המנהיגות שלנו הייתה מתעייפת ומסכימה לפשרות זמניות, האויב היה מנצל את הזמן כדי להיערך למלחמת הפתע הבאה. המשך המערכה הוא לא גזירת גורל – הוא תעודת הביטוח של המדינה מול מי שמבקשים להשמידנו.
שבת שלום, שבת חזק. חזק חזק ונתחזק.
כי יבוא מישהו ויגיד לך שעדיף שכולם יכנסו מעבר ל'קו הירוק' כי יותר קל לשמור על שטח מוגדר כשמצד אחד רק יהודים ומהשני רק ערבים.
כי במקום המצב היום שבו המון כוחות נמצאים בכל מקום ביהודה ושומרון כדי לאפשר לכל ההשתיישבות היהודית- מהגושים והיישובים המבודדים ועד החוות והגבעות- ביטחון בבית וביישוב, ובחוץ בכבישים, את כל אלה יוכלו במקום להציב על הגבולות. (אפרט עוד, בהמשך הדברים).
וגם בפן הכלכלי הדבר יפנה הרבה תקציבים לצה"ל לתחמושת ועוד.
ואפילו למדינה זה ישתלם כי זה יחסוך תקציב בביטחון ולא רחוק שאפשר למטרה רעה כזאת להשיג תקציבים ממדינות שונות.
ובטח אם ישאירו גושי התיישבות שממש יושבים על הקו הירוק כמו ביתר עלית ועוד.
-ואם תגיד אז יהיה טבח שמחת תורה שתים2!
אז הוא יגיד לך- וכשחיילים בתוך השטח זה ישנה את זה? אם יש קונספציה זה לא ישנה בכלל. אבל אל דאגה, אנחנו נדאג שזה לא יקרה וכו וכו...
-ואם תגיד זה לעשות עזה וחיזבאללה על תל אביב!
אז יגיד לך שנשמור טוב טוב שזה לא יקרה. נעשה הסדר ביטחוני שיסדיר את העניין. וגם נעשה פשיטות כשצריך כמו שעושים בשטח A.
וחוץ מזה, מה אתה רוצה שנעשה? ככה נראית המדינה שלך. גם צילה מאד ארוכה וצרה ועם זה מתמודדים. אדרבא ככה זה יוודא
שלא נסכים ל'טיפטופים', כמו כל מדינה נורמלית אגב, כי זה כבר יהיה על תל אביב ולא סתם איזה שדרות או קרית שמונה 'נידחים'.
לכן אפשר וצריך לצרף טענות כאלה, אבל תמיד שזה יהיה על בסיס ההבנה שזה שלנו מדורי דורות עוד מהתנ"ך ולעולם לא ויתרנו על ארצנו ואנו חוזרים ולוקחים את ארצנו מידי מי שהשתלטו שם בכח הזרוע ממש כמו רשעי העולם בשואה שרצחו וגם ירשו.
לא להתבייש להזכיר את עברנו המפואר ואת התנ"ך.
אפילו חילוני יכול להזדהות עם נצח ישראל בהיסטוריה.
נ"ב- אני יודע שזה ארוך לא חייבים לקרוא..
@hamedinai כתבת בעניין אולי יעניין אותך
מה שכתבת:
"עדיף שכולם ייכנסו מעבר ל'קו הירוק' כי יותר קל לשמור על שטח מוגדר כשמצד אחד רק יהודים ומהשני רק ערבים".
זו טענת סרק, כי ניסינו את זה עם עזה, וזה ממש לא עבד, גם מול ארגון טרור בלי טנקים ובלי מטוסים. וגודל יו"ש הוא פי 5.2 מהגבול עם עזה.
אי אפשר להגן על הערים מתוך הערים, אנחנו לא כמו בימי הביניים שהיה אפשר להגן מאחורי חומות. בעצם, גם אז היו צריכים שטח.
חייבים להשתמש בטיעון הביטחוני, כי אם תלך רק עם הטיעון של קדושת הארץ, לא תוכל לשכנע יהודים חילונים. אתה לא יכול להגיד שעד שהוא לא יחזור בתשובה, אין לו מקום אצלנו בימין, זו לא אהבת ישראל. גם אם יש לימין רוב גדול בלי החילונים, אהבת ישראל מחייבת לקרב אותם, שגם להם תהיה הזכות על ארץ ישראל.
וגם מתוך היהודים הדתיים, יהיו כאלה שיגידו לך: "פיקוח נפש דוחה את כל התורה גם מצוות יישוב הארץ". אבל האמת היא שזה בדיוק הפוך: נסיגה מארץ ישראל מסכנת את קיומנו ושמה את כולנו במצב של פיקוח נפש.
אבל אתה גם צודק שצריך לא לשכוח שזו ארצנו, כי בנוסף לזה שזו האמת, ואת האמת לא צריך להסתיר, זה לא נראה טוב שבגלל שזה מסוכן לנו, בגלל זה עלינו לקחת ארץ של מישהו אחר.
בפעם הבאה ש @איתן גיל, חוזר על הקשקוש של 'רק אנטנות', תראו לו את הדו"ח המשמח הזה.
לצטט מדו"ח של שלום אך שוא זה כמו לקרוא מהפרוטוקולים של זקני ציון. מטרתם להלך אימים על ארגונים עויינים בחו"ל שגונבים להם את "הגדה המערבית" ומנשלים "פלסטינים צדיקים" מזכויותיהם.
האמת חייבת להאמר שדיויד פרידמן דחף פרוייקטים בכל הכח, ומייק האקבי דוחף עוד יותר.
כך או כך מספר בעזה, וכבר כתבתי כאן לא אחת ולא שתיים שמלקחת קרדיט על עשיה של אחרים אף אחד עוד לא מת.
אני לא בטוח שהימין ירכיב את הממשלה הבאה, אבל אם סמוטריץ' ירצה לנכס לעצמו משהו ממשי, מוטב שילך לתחבורה או לשיכון וכיוצא בהם.
יש בארץ עשרות מוסדות לחולי נפש. רק תבחר.
וכדאי ללכת לטיפול מקצועי באובססיה.
לגופם של דברים - אם אינך רוצה לסמוך על שלום עכשיו, צא בעצמך לסיור. תראה את הכבישים הסלולים והנסללים, את החוות הפרושות לאורך הדרכים, את צפון השומרון שעשרים שנה מאז שהליכוד החריב, כמעט לא היה אפשר לדרוך בו והיום ישובים בנויים ונבנים, תשאל את כל העוסקים במלאכה, בזכות מי הדחיפה לכל המהפך.
תתפלא לגלות שוודאי שיש שותפים רבים, אבל כולם - מקיצוני הגבעות שכבר שנים לא מצביעים בבחירות ועד ליברלי גוש עציון שמצביעים שמאל (ולא יצביעו לחרד"לי, יתהפך העולם) - יסכימו שעיקר הקרדיט על המהפך הוא לבצלאל ואנשיו.
ארץ בנימין יתומה כי בצלאל רצח מטאפורית ופוליטית את ההורים שלה.
חאן אל אחמר מצפצפת עליו (לפי שלום אך שוא היא פונתה).
תחנות בידוק נמצאות על כביש 443 ולא 10-15 ק"מ צפונה.
גבעת זאב לא מוכרזת עיר ואם בישראל.
מרכז אקדמי במורדות הר שמואל- אין.
רצף בנוי בין מודיעין לירושלים- אין.
סיפורים וקשקושים, וטפיחות שכם עצמיות- יש, מכאן עד קדומים וחזרה.
נ.ב. "התמונה" של בצלאל היתה דחקה נקודתית, שזמנה עבר.
משום מה אתה לא מתפדח לשקר, גם בדברים שכל מי שלא עיוור, רואה שהם קשקוש.
כמות החוות בבנימין - עצומה. אין שום השוואה בין נסיעה בכביש אלון לפני שלוש וחצי שנים, לנסיעה בו היום.
בבנימין הוקמו כמה ישובים חדשים והוכרו רבים אחרים ששנים חיכו להכרה.
בשבילך, ידיעה מהיום:
מועצת בנימין נערכת להקמת היישוב החדש "נאות הרים" | ערוץ 7
כביש 60, בבנימין (כמו בכל שאר המקטעים שלו) עובר הרחבה עצומה וגם כביש הטבעת שלפני שנה וחצי קיטרת עליו - נסלל.
גבעת זאב בהליכי הכרזה שלוקחים זמן.
תשאל את יוסי (שאין לי שום מחלוקת על כך שהוא בולדוזר של עשיה ויש לו הרבה זכויות), בזכות מה ומי הוא מצליח לקדם בקדנציה הזאת, דברים רבים מאוד שלא הצליח בקודמות.
הבדיחה המגוכחת, שביזת רק אותך, החזיקה בתור תמונת הפרופיל שלך, שבועות ארוכים. בדיוק כמו ש'תמונת הפרופיל' המטאפורית של בן כספית/פלג/רביד ודומיהם, היא קריקטורה מעוותת של נתניהו.
סמוטריץ' ולהקת המעודדות שלו לא מכירים אגדות חז"ל, או שחושבים שכולנו מטומטמים.
התמונה הוסרה היום, כי היום העלית אותה לסדר (ואל תגיד שאני לא מחשיב את ההגיגים שלך).
לא אומר שלום למלך - גם זו אגדת חז"ל.
כמה אתה יכול להיות פתאטי. כל מה שהוא יעשה או לא יעשה - אתה תפרש לרע. ואחרי זה תצפה שנתייחס לאובססיה שלך ברצינות.
אתה חופר וחופר על כמה הוא לא עושה, ואז כשמאלצים אותך להכיר בעובדות, אתה מצטט ציטוט שכולנו מכירים מהגן, שהמשמעות שכנראה אתה רוצה לדחוף אליה, זה שרע שהוא בונה את ארץ ישראל.
אז ברכות על הצטרפותך ל'שלום עכשיו', אתה מוזמן, כמוהם, לשמח את עם ישראל בפרסום בניית ארץ ישראל ודחיקת האויב ממנה.
זה מהיום, נוסף על אתמול - מוקם ישוב, נוסף על שלשום וכו'.
כן ירבה וכן יפרוץ.
כל כביש וכל ישוב חדש בבנימין הוא עוד מסמר בארון הקבורה של העם המומצא.
במאמר מוסגר, חבל שנותנים לדוברת הגירוש להתעסק בבנין ארץ ישראל במקום להושיב אותה בבית.
ועדיין בנימין יתומה, אין מקומות תעסוקה. התושבים צריכים לנדוד למודיעין או לירושלים.
מעבר לזה, די עם ההתאוננות וחיפוש חצי הכוס הריקה, בעלי עין רעה הם תלמידיו של וכו'.
יש הרבה יותר מקומות תעסוקה באין ספור תחומים - בחינוך והוראה יש המון עבודה ומוסדות לכל הגילאים שמגיעים אליהם תלמידים הן מהאזור והן מכל הארץ. יש תיירות שהולכת וצומחת ומספקת המון תעסוקה לתושבי האזור ובנתיים מביאה את עם ישראל בהמוניו לשטח. איזורי תעשיה ומסחר קיימים וחדשים, שהולכים ומתפתחים (מירושלים באים לקניות בשער בנימין!). ועוד ועוד. זה ממש לא המצב מהקמת גוש אמונים, שחוץ מכמה מוסדות חינוך ובית ספר שדה אחד - כל תושבי יו"ש יצאו לעבוד בחוץ.
ואחרי שאמרנו את זה, הגיוני ביותר שחלק גדול מתושבי הישובים הקרובים לירושלים/מודיעין, יעבדו בערים הגדולות הסמוכות. גם רוב מוחלט של תושבי מושבי 'פרוזדור ירושלים' שבתוך הקו הירוק עובדים בירושלים ורוב מוחלט של תושבי מועצת 'גזר' עובדים במודיעין/רחובות/ראשון וכד'. אלו החיים.
קצת עין טובה לא תזיק לך
בנימין צריכה להיות מסופחת לישראל, אם לא דה יורה, אז דה פאקטו, אבל זה לא בתכנית של הימין שמימין לימין.
לא מבין למה מגבעת זאב למבשרת צריך לנסוע דרך ירושלים. כביש פה ושם זה מרנין, אבל לא עשיה מדינית נחרצת.
לאויב יש את תכנית פיאד, ואצלנו ישנים על האף..
ועל זה אני מלין, אין שום סיבה שגוש ירושלים לא יגיע עד פאתי מודיעין, ויכיל 500 אלף תושבים ומקומות עבודה.
.
האם יש *עוד* מה לעשות? בוודאי, הארץ נשארה הרבה מאוד לרשתה. יש לך רעיונות ספציפיים - תציע למנהלת ההתיישבות, רק תבין בהסתכלות קצת בוגרת, שאף אחד שם לא במדריגת 'הוא אמר ויהי', תהליכים לוקחים זמן, תכנון לוקח זמן, בניה לוקחת זמן. לא מעט ממה שהלוננת כאן לפני שנתיים - נעשה, פשוט היה צריך סבלנות.
בעז"ה בקדנציה הבאה, המהלך ימשך לייעדים הבאים, ביו"ש ובעזה, בנגב ובגליל. אא"כ כל מיני בעלי עין רעה, הבזים ליום קטנות כי נדמה להם שלא הכל כמו שדמיינו - יפילו ויחלישו.
כך או כך, מספר קילומטרים של כביש שנסללו ביו"ש (לשיטתם) מגיע לכדי שליש ממספר קילומטרים של מנהרות בעזה תחתית, וכבר כתבתי כאן, וכו'.
ואוסיף: במצב אידיאלי, כל כפר ישמעאלי צריך להיות מוקף בארבעה כבישים כדי למנוע התפשטות וגניבת קרקעות, ומי שצפוף לו יתכבד לארוז, ולעבור לסוריה או לעירק.
בכל הכבוד, אנטנות יכולות להיות תשתית מעולה לעירוב שבת, ואין לזלזל, אבל לא בשביל לסמן לאויב מי הוא בעל הבית האמיתי על האדמות.
חובה לקרוא הכול
רגע לפני הגעה לבית החולים!!!
וווווווו
להערכתי יש מצב ובסיכויים די גבוהים.
שחייל שנפצע ועל אחת כמה וכמה אם הוא גם בעל דרגה גבוהה. שמגיע לטיפול בבה"ח בהרכב האתני של הרופאים, הרוקחים, טכנאי-הרנטגן הקיים (אלו מ'העדפה-המתקנת').
בסיכויים גבוהים, שיש מצב שמי מהם (אולי לא כולם, זה מעין הימור, רולטה-רוסית) יבצעו וידוא הריגה במטופל (זה תואם בול את אמונתם ואת דתם).
כשחלקם, בכלל קיבלו את התואר שלהם מאחת מהאוניברסיטאות של אבו-מאזן (זה שמשלם משכורת חודשית למשפחות של רוצחי יהודים).
זהו, רק משתף אתכם במחשבותיי.
ואם כבר יוצא לכם להגיע לבה"ח, תאמרו לפקידת הקבלה (עוד לפני שאתם מספרים לה מה הבעיה) שאתם פציפיסטים ושאתם נגד הכיבוש הציוני (לא בטוח שזה יעזור, אבל אולי זה יציל לכם את החיים).
בתמונה:
תנחשו בעצמיכם (זה לא כל כך קשה) מה המוצא האתני של הרופאים ש"התרשלו בתפקידם" בטיפול באותו בכיר ביטחוני (גם הייתי בודק אם הם לא מקבלים בונוס מאיראן).
.https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/20892711
כפיפות מול נאמנות
הסערה התקשורתית האחרונה סביב דבריו של ראש השב"כ, דוד זיני, שביקש להדגיש את ערך **הנאמנות** של הארגון לממשלה, נתקלה מיד במתקפה חריפה מצד השמאל. הטענה שלהם הייתה יבשה וטכנית: בחוק השב"כ כתוב שהארגון "כפוף" לממשלה, לא "נאמן".
הוויכוח הזה הוא לא סמנטי – הוא חושף פער תפיסתי עמוק. השמאל מקדש את ה**כפיפות**, אך שוכח שבלעדי **נאמנות**, כפיפות היא מתכון לאסון.
### 1. עבד מול בן: מי באמת מגן על הבית?
* **העבד והמשרת – כפופים:** העבד הולך שחוח, ראשו מורכן. הוא צייתן, אבל פועל מתוך פחד או משמעת עיוורת. אין לו אחריות אישית על התוצאה.
* **הבן – נאמן:** הבן הולך בקומה זקופה. הוא אינו כפוף לאביו במובן המשפיל, אלא קשור אליו במחויבות אמת. דווקא משום שהוא בן נאמן, כשהמצב מחייב זאת והוא רואה סכנה או טעות, יש לו את העוז ואת החובה לעמוד מול אביו ולהגיד לו: *"אבא, אתה טועה"*.
### 2. המבחן של השביעי באוקטובר: כשכולם כפופים, כולם הולכים לישון
במחנה השמאל ובמערכות המושפעות ממנו, תרבות הכפיפות לקונספציה ולמשמעת המערכתית החליפה את הנאמנות למהות. כתוצאה מכך, נעלמה הביקורת הפנימית והיכולת לערער על הסמכות בזמן אמת.
התוצאה הטראגית התגלאה בליל השביעי לאוקטובר: כאשר מישהו בצמרת המערכת ה"כפופה" והממושמעת הזו קיבל החלטה שגויה ואמר "הולכים לישון" – כולם, כמו עדר כפוף, הלכו לישון. איש לא קם ואמר "אתם טועים, יש כאן סכנה".
### 3. גם בטבע: כפיפות של חמור מול נאמנות של כלב
ההבדל בין שני המושגים ניכר היטב גם בבעלי החיים:
* **החמור** הוא חיה כפופה – הוא מרכין ראש, הולך לאן שמושכים אותו, וסוחב את המשא שכפו עליו בלי להבין ובלי לשאול.
* **הכלב** הוא סמל הנאמנות – הוא לא כפוף בצורה עיוורת. נאמנותו לבעלים היא אקטיבית ושומרת. אם הכלב יזהה שבעל הבית עושה שטות ומכניס אדם מסוכן לחצר, הוא לא יוותר בקלות; הוא ינבח, יתריע וינסה למנוע את האסון.
> הדוגמה הטובה ביותר לכך היא **כלב נחייה**: הוא נאמן בצורה מוחלטת לעיוור שמוליך אותו, אך אם העיוור יצעד בטעות לעבר כביש סואן או תהום, הכלב הנאמן יסרב פקודה, ייעמד במקומו ויחסום אותו בגופו כדי להציל את חייו. זהו ההבדל בין כפיפות עיוורת לנאמנות אמיתית.
>
בס"ד
הכרזתו בשבוע שעבר של חגי לובר על כניסתו לחיים הפוליטיים, החזירה בשבוע האחרון לקדמת הבמה רעיון שתמיד מתגלגל טוב על הלשון: ממשלת אחדות. המחשבה סביב הרעיון הזה היא מאוד פשוטה מאוד: החברה הישראלית קרועה, הפוליטיקה משוסעת, והפתרון הוא ממשלה שתאגד את כולם סביב שולחן אחד. אלא שכמעט בכל פעם שהרעיון הזה עולה, כדאי לעצור ולשאול שאלה אחת פשוטה: האם ממשלות אחדות באמת הועילו למדינת ישראל, או שמא הן בעיקר יצרו ממשלות שלא הצליחו להכריע בשום סוגיה משמעותית?
הדוגמה המפורסמת ביותר היא ממשלת האחדות של יצחק שמיר ושמעון פרס שכיהנה באמצע שנות השמונים. אי אפשר להתעלם מכך שהממשלה הזאת רשמה הישגים חשובים, ובראשם תוכנית הייצוב הכלכלית שהצליחה לבלום את האינפלציה שהשתוללה באותה תקופה. גם הסכם הרוטציה הוכיח שאפשר לנהל שותפות בין יריבים פוליטיים מרים. ובכל זאת, רוב שנות כהונתה התאפיינו במאבקים בלתי פוסקים, בווטו הדדי ובקושי לקדם מהלכים משמעותיים בנושאים המדיניים והפוליטיים, משום שכל צד חשש להעניק הישג משמעותי ליריבו. דוגמה לכך היה הסכם לונדון הסודי שחתם פרס ב-1987 וטורפד על ידי שמיר
עשרות שנים לאחר מכן חזרה ישראל לאותה נוסחה עם ממשלת נתניהו-גנץ. גם אז היו נסיבות חריגות: משבר פוליטי מתמשך לצד מגפת הקורונה שהשתוללה ברחבי העולם. גם אז דובר על "שעת חירום" שמחייבת אחדות, אלא שבפועל הממשלה הפכה במהירות לזירת התכתשות. חוסר האמון בין הצדדים ליווה כמעט כל החלטה, התקציב לא עבר, הסכמים הופרו, והרוטציה כלל לא יצאה אל הפועל. במקום יציבות, קיבלה ישראל עוד מערכת בחירות תוך זמן קצר.
גם הממשלה הקודמת, ממשלת בנט-לפיד, הוצגה כממשלת הסכמות. תומכיה טענו שהיא מוכיחה שאפשר לחבר ימין (בנט, סער וליברמן), מרכז, שמאל ואף מפלגה ערבית סביב אינטרס משותף. אלא שבפועל הכנסת כמעט והייתה משותקת לחלוטין. כמעט כל סוגיה נפיצה הוצאה מהמשחק מראש. שינויים במערכת המשפט, סוגיות מדיניות וביטחוניות, דת ומדינה ונושאים נוספים הונחו בצד כדי לא לפרק את הקואליציה מתוך אמירה שעוסקים רק בנושאים שכולם מסכימים עליהם.
בפועל זה היה בעיקר הסכמה סביב רק נושא אחד - רק לא ביבי. התוצאה הייתה ממשלה שעסקה בעיקר במה שאפשר להסכים עליו, ופחות במה שהמדינה באמת נדרשה להכריע בו. גם הממשלה הזאת, שמלכתחילה נשענה על רוב דחוק בכנסת, לא הצליחה להחזיק מעמד. הרוטציה אומנם יצאה אל הפועל, אבל כל כהונת לפיד בתפקיד, מיומה הראשון, היה כראש ממשלת מעבר וכל ההשלכות שנוגעות לכך.
וזו בדיוק הבעיה בממשלות אחדות. הן נשמעות נפלא בסיסמאות, משום שאיש אינו מתנגד לאחדות. עם זאת צריך לזכור שממשלה היא אינה מועצת פיוס וגם אינה סדנת הידברות. תפקידה של ממשלה הוא למשול, לקבל החלטות, לקבע מדיניות ולהכריע גם בסוגיות שמעוררות מחלוקת. כאשר מראש יש תחומים שאסור לגעת בהם מחשש שהשותפות תתפרק, הציבור אמנם מקבל שקט פוליטי זמני, אבל משלם עליו בשיתוק מדיני, חברתי או כלכלי.
כמובן שזה לא אומר שממשלה צריכה לדרוס מחצית העם או את כל מי שלא מסכים איתה. במדינה דמוקרטית ראוי שהרוב ינהג באחריות, יקשיב גם לצד השני ויחפש הסכמות רחבות ככל האפשר בנושאים העומדים על הפרק. אבל יש הבדל גדול בין הקשבה לבין ויתור מראש על היכולת למשול. הכרעה היא לא מילה גסה, והיא חלק בלתי נפרד מהמשמעות של קבלת אמון הציבור בבחירות. האופציה של אחדות צריכה להישמר למקרה שאין אפשרות להקים ממשלה אחרי הבחירות כי אף צד לא הצליח להשיג את 61 המנדטים הרצויים, אבל בטח שלא להפוך את זה להפוך את זה לכרטיס סחיטה עוד לפני הבחירות, בניגוד לדעת הרוב.
ויש גם נקודה נוספת שכדאי לחשוב עליה דווקא בימים שבהם קמות עוד ועוד מסגרות פוליטיות חדשות כמו היוזמה של חגי לובר, תנועת "נקראים לדגל" שאליהם הצטרף בסוף השבוע האחרון גם יולי אדלשטיין לאחר פרישתו מהליכוד. לפני שמפלגות קטנות דורשות לכפות ולסחוט ממשלת אחדות על מדינה שלמה, אולי כדאי שיביטו קודם פנימה. אם גופים הקרובים מאוד זה לזה אידאולוגית אינם מצליחים להתאחד בינם לבין עצמם, קשה לקבל מהם שיעורים על אחדות לאומית. אחדות היא ערך חשוב, אבל היא מתחילה קודם כל ביכולת לחבר את הקרובים - ורק אחר כך לנסות לחבר את הרחוקים.
נקודות קודמות:
• https://www.inn.co.il/forum/t1437080#1747098
אחרי שהוא "יכפה על הליכוד ואייזנקוט לשבת ביחד", הוא גם יכפה על משובטי אהרון ברק שאחד מתשעת השופטים שימונו בקדנציה הקרובה, יהיה ביטון או בקשי? או שרק הממשלה לא יכולה להיות "ממשלת חצי העם" ובג"ץ (בתמיכת אייזנקוט או כל אחד אחר, ש'המחיר' לישיבתו בממשלה יהיה 0 שינויים במערכת המשפט) יכול להמשיך לנהל את המדינה כרצונו?
בכלל, מה יעשו חגי לובר, הרב קלמנזון ואחרים, שכאבם באמת גדול מנשוא, אבל מעולם לא היו בתוך הביצה הפוליטית, כשביום שאחרי הקמת הממשלה, כל ממשלה, יתברר שאין באמת שום דרך אפקטיבית לגייס את החרדים? מה הם יעשו כשהפוליטיקאים הכושלים שיגויסו בשמם יטענו ש"התברר שההבטחות שהבטחנו סותרות" (כן, איילת שקר, אני מדבר אלייך, נוכלת), כש"התברר שאי אפשר להכריח פוליטיקאים לשבת ביחד", או כש"התברר, שהמקסימום שאפשר לעשות בנושא גיוס החרדים, זה להחזיר את המס על החד פעמי"?
אין היום שמאל ציוני ואין היתכנות לממשלה רחבה.
זה שדדי שמחי אמר עליו שבצבא הוא היה הסגן של בן-גביר (ושמעתי עליו עוד דברים טובים דומים מעוד כיוונים)
גולן הוא שמאל. מי שמאשים את צה"ל בהריגת תינוקות כתחביב, לא עושה זאת סתם בתור תעמולת בחירות, אלא הוא באמת חושב כך.
באזרחות הם מתגלים במלוא שמאלניותם (שאותה ירצו לממש כשיעלו לשטלון).
כשעשרים שנה קודם במבצע אנטבה, עומר בר לב, פיצץ את המטוסים החונים של צבא אוגנדה 'ליתר ביטחון', הוא בהחלט עשה כראוי, אבל בלי פקודה.
אבל אצלנו טוהר הנשק הוא ביטוי לגיטימי למרות שנשק הוא הדבר הטמא ביותר עלי אדמות.
כי מי שרוצה באמת אחדות צריך להציע שכולם, אבל כולם יתלכדו תחת שתי מפלגות, כדי שתמיד יהיו בחירות ותשמר הדמוקרטיה, ולהראות דוגמה אישית.
ספציפית לגבי לובר, זה פייגלין נוסף תחת שם אחר. אם חלילה יכנס לכנסת הוא יתישב על משבצת הסחיטה באיומים...
רבני המגזר לא עובדים אצלי, כמובן, ועדיין אני מצפה לאמירה נחרצת מהם נגד רסיסי מפלגות שיקוששו במקרה הטוב כמה אלפי קולות. כל אחת.
שנאספו בידי האמריקאים, בגינם הם הצטרפו למלחמה נגד אירן.
ולא לנוכל מרעננה, שהחלטת החמאס לתקוף בשמחת תורה התקבלה במשמרת שלו.
וגם לא לרמטכ"ל בדימוס הכושל ביותר אחרי הרצי, שבהוראתו פורק הצבא, והוצא מכלל מבצעיות. או ברקורד הנוסף שלו: הרמטכ"ל הגיבור על אלאור אזריה.
ידי שני המופקרים שהזכרת מגואלות בדם 2000 בנינו ובנותינו ששוכבים מתחת ללוחות שיש.
בפעם הראשונה שהוא העליל שנתניהו לא התכונן, לא היה מידע מספיק רלוונטי בידי הציבור, אז בנט יכל לדמיין ש'תסמכו עלי, אני יודע'.
אחרי שראינו את עומק החדירה המודיעינית של כוחותינו, לכל המערכות באירן, הפיליטית, הצבאית, המדעית, התעשיה, הפיתוח - עומק כזה לא נבנה בשבועיים וגם לא בשלוש שנים. רק מטומטם גמור, ממשיך לקנות את הצ'יזבטים של בנט.
שסה"כ צודק בחלק גדול מהביקורות שלו, וגם אני ואחרים כתבנו אותן כאן בפורום - אבל העיוות אצלו זו הזכוכית מגדלת על 'ביבי'. הכל ביבי, הכל תלוי בביבי. כל מה שהתקדמנו התרחש לבד, כל מה שלא השלמנו זה כי 'ביבי', בלי שום הבנה למורכבות, ללחצים פנימיים ובין לאומיים. הכל מתחיל 'לפני חמש עשרה שנה', תוך התעלמות מוחלטת מכך שנתניהו בקדנציה השניה קיבל מאולמרט את הירושה של רצועת עזה בידי חמאס ובקדנציה הראשונה את אוסלו והרש"פ.
היום יצא הבנט מן השק:
אז טוב, לטענתו בנט לא קיבל אף החלטה שמאלנית. לא יודע מה זה החלטה שמאלנית, אני יודע שלנתניהו יש עלה תאנה של זה שכל החלטה שלו היתה לפי המלצות מערכת הביטחון. זה לא הרבה יותר מעלה תאנה, כי מנהיג אמור להיות עם אצבע על הדופק - אבל בנט לעומתו במשל 'נופך בערוותו המגולה' והתגאה שהכניס פועלים-מרגלים *נגד המלצת גורמי הביטחון*.
הוא גם טוען שנתניהו *משום מה* לא סיים את העבודה במלחמה. הוא רק 'שוכח' שהיו מאגרי נשק לשעת חירום, שמדינת ישראל החזיקה סגורים ומוכנים 48 שנה ממסקנות וועדת ארגנט. אבל ברגע האמת הם לא היו, ואנסבכר יודע טוב מאוד שהם לא היו, בגלל שבנט הסכים לבקשת ביידן למסור אותם לאוקרינה. ממילא היינו תלויים כל הלחימה בטובות של ביידן.
אפשר להמשיך לפרק את הפוסט שלו לגורמים ולהראות איך לשיטתו, כל מה שכן התרחש, זה לא בזכות נתניהו, אבל כל מה שלא 100% זה רק באשמת נתניהו.
רק הערה אחרונה שעל אנסבכר להבהיר: כשהוא טוען שעל בנט להתחייב שלא ישב עם ערבים, הוא גם דורש שבנט יחתום על זה בשידור חי בערוץ 20 ז"ל?
אחר כך כמובן שמעתי קצת פודקאסטים וראיתי כותרות שהוא ניסה לייצר.
תן להם ויכלו מעצמם. חבל על המקום שהשם שלו תופס במחשבה שלך.
