ולהשליך אותה על ימינו.
1. אחרי מלחמת ששת הימים אשכול נצפה יושב בחדרו, מחבק את ראשו מרוב ייאוש ומממלמל: "ילדים, אבל מה נעשה עם כל זה?!"
2. מה שהיה מותר לעשות בשנות ה-60, לא היה ניתן לעשות בשנות ה-80
3. אינפלציה היא תוצאה ישירה של הכלכלה הסוציאליסטית רבת השנים שהנהיגו בן גוריון, אשכול ושות'. גם אחרי שברית המועצות התפרקה, ממדי האינפלציה זינקו אל על, מאותה סיבה בדיוק. כשיש פצע מוגלתי, הוא מתפוצץ במוקדם או במאוחר.
4. יחס העולם אל ישראל הורע עם השנים לא בגלל מהלך פוליטי כזה או אחר, אלא משום שהאנטישמים המודרניים הפסיקו להתבייש בשואה. לא נוח לקטול את מדינת היהודים בביקרת ארסית ב-1949, אבל אין שום בעיה לעשות זאת ב-2019.
5. עיין סעיף 4.
6. על כל רגב ואמסלם היו מושחתים של המפא"י ההיסטורית, רק שאז העיתונות הייתה חופשית הרבה פחות. עיתונאי מסוים שאת שמו שכחתי, היה עד לכך שמנכ"ל קופת החולים כללית דאז טיפל באיזה שר זוטר של המפא"י בחדרו בכנסת. וזה לא שהפוליטיקאי סבל מאיזו מחלה מסובכת, נהפוך הוא, הייה לו צינון פשוט.
7. זכרונות מתוקים בסגנון של "פעם הידידות שלי היו הרבה יותר יפות וצעירות". לא יודע, לא בדקתי, לא ראיתי מחקרים בנושא. מה שבטוח, שבאותה תקופה כדי להיות מורה, לא היה צורך בתואר ראשון. קרי, כמעט כל אחד היה יכול ללמד כל דבר.
8. פחחחחחחחח. זוכר את הפנקס האדום?
9. שוב, זה משקף אך ורק את הרכב האוכלוסין מלפני 60 שנה. הסרוגים היו יותר דתיים מעכשיו, הם נזקקו לכוח פוליטי משלהם. היום הם מתפזרים בין שלל מפלגות הימין והמרכז. להתרפק על המפד"ל של פעם זה כמו להיזכר בערגה בכמות של כרכרות שנסעו ברחובות בטרם הוחלפו במכוניות.
אני עדיין צוחק.