בשולי הדיון הזה: מסר לבנים יודעת שאתם עושים את זה ממקום טוב אבל - לקראת נישואין וזוגיות
קרה לי פעם מקרה דומה, בדייט מוקדם, והופתעתי מאוד. חשבתי שאולי לא שמעתי טוב, וביקשתי ממנו לחזור על מה שהוא אמר - ואכן, הוא החמיא ליופי שלי.
אני לא נכנסת כאן לדיון שהתנהל שם, אם זה טוב\לא טוב\מתאים\לא מתאים ובאיזה שלב, אלא רוצה להסיט את המבט לנקודה אחרת:
אני הופתעתי. זה לא משהו שמקובל בעיניי (המדוייט היה בחור ישיבה דוס). והוא כנראה הבין שזה הביך אותי, כי הוא לא חזר על זה - והקשר שלנו המשיך עוד, וזה היה אחד הקשרים הכי משמעותיים שהיו לי. אבל אחד הדברים שהפריעו לי בקשר הזה, היה התקשורת בינינו, ולכן (בין היתר) גם נפרדנו.
אני מצטערת שלא ניהלנו שיח בנושא.
לדעתי, הקשר שלנו יכל להיראות אחרת לגמרי אם בדייט הבא הוא היה אומר לי משהו בסגנון,
ראיתי את התגובה שלך למחמאה שנתתי לך, והייתי שמח אם תספרי לי איך את מרגישה בנושא.
או אולי אני הייתי אומרת משהו על זה שאני רוצה לשתף אותו ברגשות שלי, למה זה הביך אותי ונראה לי לא שייך ולא מתאים בשלב כזה.
במקום זה התעלמנו והמשכנו הלאה.
כי יש משהו נעים ונחמד בלהתעלם מהדברים שקשים, מהפערים שצפים, ולדלג הלאה.
היום אני מבינה שדווקא כדי לבנות קשר עמוק, צריך להתמודד עם הפערים האלה, לא לדלג הלאה. לדבר על מה מפריע, לשתף בעולם הפנימי - גם אם הוא לא ימצא חן בעיני הצד השני - כלומר, מדובר במשהו שאני לא מרוצה ממנו. יש דרך ויש צורה לעשות את זה, אבל חייבים לזכור שקשר זוגי זה לא רק טוב ונחמד. בקשר זוגי נחווה בעז"ה המון רגעי אושר והתעלות, אבל נתמודד גם עם כישלונות, אכזבות, לחצים, כעסים, פערים וכו' - וצריך לתת מקום גם לדברים האלה בקשר.
אם הייתי יודעת אז את מה שאני יודעים היום, יש מצב שלא הייתי כאן היום. (הוא כבר התחתן...)
אז חשבתי שיהיה רעיון טוב לשתף אותכם במשהו שלמדתי בדרך.
