ברוך מרזל חושב שהראשון צודק,

יוסי דגן חושב שהשני צודק.

אז יש כאן שתי דעות. מה יותר פשוט מזה?

לעומתם הדור החדש, ההנהגה שצמחה בעיקר מימי המאבק בגירוש/לבנון השניה - לא מוכנה יותר שאנחנו היחידים שבאמת חיים תחת כיבוש, שמפקד צבאי צריך לאשר לנו לסלול כביש או שבמחי חותמת הוא מרחיק אנשים מהבית ומכל החברים ללא משפט וללא ראיות. לא יכולים לסבול יותר שהמדינה יודעת לגייס את יהודה הישראלי בצו 8, אבל כשהוא חוזר פצוע קשה אי אפשר להנגיש בשבילו את בית הוריו, כי עפרה עדיין מוגדר 'מחנה עובדים'.

כפי שציינתי למעלה, כמובן שיש חריגים - מציפי עניין הריבונות עוד הרבה לפני שמועצת יש"ע חשבה על כך, היו יהודית קצובר ונדיה מטר, שמי שזוכר הובילו את 'נשים בירוק' בימי האינתיפדות ואוסלו ולעומת זאת הצעירים שהולכים ומקימים חוות וגבעות, הם במידה רבה האבולוציה של 'גוש אמונים' ועדיין אפשר בכלליות להצביע על פער דורות משמעותי.

זו אמירה של בן גוריון מ- 1955 בהיותו שר בטחון, כדי לנגח את ראש הממשלה דאז, משה שרת. בן גוריון עצמו מעולם לא זלזל באום ובקהילה הבינלאומית אלא להיפך, ולראיה, כעבור שנה בהיותו ראש ממשלה הוא פלש לעזה והתקפל בתוך שבוע וחצי.

טוען אביעד ויסולי שלא חשוד כקפלניסט, שיוסי דגן וחבריו עושים בן גוריון, ואחת מטרתם לנגח ולהחליש את ראש הממשלה שהרבה סוגיות בוערות נמצאות על שולחנו.

אודה ולא אבוש, בסוגית ריבונות דה יורה ליבי חצוי.

קו הגבול עם ירדן עבר במרכזו של נהר הירדן, עד שפלשה ל"גדה המערבית" וסיפחה אותה לשטחה. שתי מדינות בלבד הכירו בסיפוח הירדני והן בריטניה ופקיסטן. כפועל יוצא הפכה ירדן לפלסטין, אבל גם הביאה על עצמה את ספטמבר השחור. חוסין מיהר לשחרר מעצמו את יהודה ושומרון כדי לשמור על ממלכתו מפני מבקשי רעתה.

אין חולק שפלסטין זו פיקציה שאחת מטרתה לאיין את מדינת היהודים, ולהעיף אותה מכאן.

כך או כך, הנכון הוא לדעתי, לקבע עובדות ביהודה ושומרון שלא תותירנה מקום לספקות באשר מיהו הריבון האמיתי.

לפי שעה, כעשרים אחוז בלבד מתושבי יהודה ושומרון הם יהודים. כאשר מספרם יגיע ל- 51 אחוזים, חזון מדינת אוייב בלב הארץ יעלה בעשן באופן סופי ומוחלט.

השאלה מה טוב לישראל היא קרדינלית, וטוב יעשו אנשי ההתיישבות אם יגבשו דעה אחידה בעניין זה בטרם הבאתו להצבעה בכנסת.

אף שלממשלה סמכות מלאה להכריז על ריבונות, הנוהל שהתקבע מחייב להביא להצבעה בכנסת, ולא בטוח שנכון לעכשו יהיה רוב בכנסת.

ההחלטה כמובן נמצאת בממשלה ולא במועצת יש"ע...

או מה שטוב ללחיאני ודומיו.

על יש"ע.

גם דיין.

גם הראל.

גם בנט...

כמו בנזין לבית בוער.

זה שלחש על אוזנו של גדעון 2014 להעביר את השלטון מימין לשמאל, ולבשל את אסון השבעה באוקטובר.

אלה העובדות שהנוכלים הבנטיסטים מתאמצים לטשטש.

בס"ד

אתמול יצא לי לדבר עם דמות, ששילמה מחיר כבד מאוד במלחמה הזאת. הוא תושב יהודה ושומרון, מכיר את אתגרי הריבונות, אבל בסוף הוא אומר, מה לעזאזל יוצאת משלחת של ראשי מועצת ישע ברגע כה קריטי ודרמטי בנוגע להמשך המלחמה?!

מבחינתו, ואני יכול להבין את התחושה שהוא מדבר עליה,  איך זה שבזמן קריטי של מלחמה, בזמן שטראמפ עומד להציג תוכנית שלפי הדיווחים מאוד לא טובה עבור מדינת ישראל, באים ראשי מועצת יש"ע כדי ללחוץ על ריבונות. בעוטף עזה יש ריבונות ישראלית, הוא הסביר, וזה לא מה שעזר להם שם.

ברור שנושא הריבונות הוא חשוב, אף אחד לא מזלזל בו, אבל יכול מאוד להיות שהקמפיין המסיבי והלחץ פועל לבסוף לרעת המהלך. מי שעקב לפני שבועיים פה בערוץ 7 היה  כנס בשיתוף של המועצה האזורית שומרון, בנושא ריבונות. יצא לי להיות שם במסגרת העבודה במאחורי הקלעים, וליוויתי את היום הזה מתחילתו ועד סופו. בזה אחר זה עלו שרים, וכל אחד סיפר איך המשרד שלו עושה ריבונות דה פקטו.

השר עמיחי אליהו במורשת, עידית סילמן באיכות הסביבה, וגילה גמליאל במשרד לאסטרטגיה וחדשנות. זה לא בהכרח רק סטרוק, מירי רגב שמשנה את התחבורה ביהודה ושומרון סמוטריץ', או שרים אחרים ששם באמת אפשר להצביע על התהליכים שהם מובילים, אלא גם השרים במשרדים הקטנים, כל מה שהם עושים, ובהצלחה רבה יש לומר שניכרת בשטח, מקדמים ריבונות דה פקטו בשטח.

לאור זה, האם נכון להפוך את נושא הריבונות לדבר הכי חשוב כרגע? אני לא יודע. ייתכן שזה המהלך הנכון כי לע תהיה עוד הזדמנות נוספת, וייתכן שלא כי הלחץ רק הורס את הפעילות השקטה (אגב, בשרשור אחר דובר על תוכנית המאה וההזדמנות שהייתה באותה תקופה - אז דווקא הקפיצה להכריז ריבונות "כבר ביום ראשון" ושל גורמים נוספים, היא זאת שבסוף סיכלה את המהלך). בסוף, רק ההיסטוריה תשפוט.

ולכן בעיניי השאלה פה היא לא קרב בין ברוך מרזל ליוסי דגן. השאלה פה היא הרבה יותר מהותית על סדר עדיפויות, על מה נכון בשלב הזאת. זה לא רק רעיונית, אלא גם אסטרטגית. הדיון פה צריך להיות הרבה יותר מעבר למה שמוצגת את השאלה, כי היא מוצגת בעיניי בפשטות מדי בין כאילו יש פה איזה קרב ראש וראש. זאת לא המציאות. סליחה.

אבל זה שהשרים עושים ריבונות דה פקטו זה לא מספיק, כי אם תקום ממשלה אחרת השרים יוכלו לחזור בחזרה אחורה. אבל אם מחילים ריבונות עפ"י חוק הם יהיו מחוייבים להתנהג ביו"ש כמו שמתנהגים השאר הארץ (פחות או יותר).

*כי ישובים שקיבלו הכרה וסמל ישובים, הם ישובים קיימים, שצריך חוק שעובר בכל תהליך החקיקה כדי לפנות. גם אם חוות יהיה אפשר לפנות יותר בקלות, בשלוש השנים האחרונות הסיגו את ההשתלטות הערבית שנים אחורה.

* כי תשתיות קימות, אף אחד לא ירוץ להרוס. אם תהיה קליטה סלולרית משופרת, היא תעזור גם בהמשך.

*כבישים שכבר יסללו, אף מירב מיכאלי לא תתקע.

*כי אם סילמן (מודה, מקבל בחילה מלכתוב בשבחה, אבל בכל זאת) תצליח להשלים את המהלך שישווה את האכיפה על משרפות מזהמות ביו"ש לאכיפה בשאר הארץ, גם אם זה יהיה מכח צו ולא כי החוק הישראלי הוחל במלואו, אף שר איכות סביבה עתידי לא יעז לפנות לאלוף הפיקוד ולבקש ממנו ש"וואלה, תחתום שמעכשיו מותר לזהם בלי חשבון!"...

טוען מרזל שמנהיגי העולם מפעילים לחץ בלתי פוסק על טראמפ לעצור את המלחמה, והוא נקרע בין תמיכתו לכאורה בישראל, לבין התחשבות בידידי אמריקה בכל יבשות תבל.

במצב דברים זה, העיסוק האובססיבי בריבונות תביא לכך שלא תהיה לנו לא ריבונות ולא נצחון על חמאס.

יוסי דגן משחק באש מסיבות השמורות עימו במקום להביא ליהודה ושומרון עוד מיליון וחצי יהודים שיהפכו את הרוב היהודי לעובדה מספרית מוגמרת ומוכחת.

אז זהו שבמקום מיליון וחצי יהודים הוא מביא שניים שלושה סנטורים אמריקאים שמוכנים להצטלם על רקע הרי השומרון.

לדעתי שניהם צודקים, ומרזל צודק יותק.

בינתיים הוא הצליח עם ההצהרות מהצהרים, להוריד את מחיר הנפט, למרות שצבא ארה"ב, כמו גם צה"ל, ממשיכים לתקוף באירן.

לא נמאס לך?

אם תציע לעזתים פנים אל פנים ובאהבה ננצח, החברים שלך מומחים לזה, הם מרצונם החופשי יעלו על סירות ואוטובוסים, ויפנו את האדמה.

בענייננו, אז התמהמנו (נניח), אבל אפשר לחזור אם הג'ינג'י יסכים. ספוילר: הוא לא.

טראמפ לא התהפך עלינו, טראמפ זרם איתנו.

זו המציאות, גם אם ביביסטים התרגלו שלושים שנה להאשים את כל האחרים. 

הג'ינג'י רוצה לסיים את המלחמה לפני נסיעתו לסין לעשות עסקים.

ביבי חשוב לו, אבל פחות ממה שאתה חושב, ובפרט אחרי ששיקר לו ואמר שהאירנים יצאו לרחובות.

ואת ראש מפלגתך הוא לא סופר, כמו 98% מאזרחי ישראל.

איש עסקים לא אומר דבר והיפוכו באותו משפט. לא בכדי הוא הוכרז 4 פעמים פושט רגל.

כפוליטיקאי, אירופה לא סופרת אותו, וגם משמרות המהפכה האירנים למדו עם מי יש להם עסק. הוא נפל בקסמיו של ביבי אבל בעוד 8 חודשים יש לו בחירות אמצע וביבי הוא אבן נגף.

אם המשא ומתן עם האירנים יכשל, הוא יחזור לעסוק בבוז'י הרצוג.

להכניע את האירנים לא בראש שלו, ואשמח להתבדה ולאכול את הכובע. 

הנסיעה לסין תחכה...

לא מתאים לו לנסוע לפרוקסי של אירן ברקע של מלחמה מול אירן, לכן הוא רוצה להפסיק את המלחמה בתוך שבוע, ולהתכונן לנסיעה בעוד חודש ושבוע.

בדבר אחד אפשר לסמוך על טראמפ. הוא יאשים בכשלונו את ביבי, שיאשים את סמוטריץ', שיאשים את בן גביר, שיאשים את קפלן... חד גדיא, חד גדיא.

לא מתאים לו לנסוע למפעילה/ בת ברית של אירן ברקע של מלחמה מול אירן, וכו'.

אבל בניגוד להנפצה שלך, שהוא רוצה לסיים את המלחמה מהר, לפני הביקור המתוכנן בסין - הוא דווקא דחה את הביקור בסין, כדי להיות פנוי למלחמה.

משיב דבר בטרם ישמע, איוולת היא לו וכלימה.

אולי יש כאן קריאת כיוון לציבור הפרסי - מה התנאים שצריך לעמוד בהם, מי שיחליף את הרפובליקה האסלמית.

על הדרך, בעצם ההכרזה, טראמפ צינן את העליה במחירי הנפט העולמי. הוא אכן יודע לעשות עסקים.

אם כבר רצת למשל של 'זרק מתחת לגלגלים', אז הוא כמו מתאגרף, שמרים את המתחרה מהקרשים לרגע, רק כדי לזרוק אותו שוב, יותר חזק ויותר כואב.

טראמפ חושב שאם הוא ודובריו יתמידו לומר שאירן מובסת, גם הכיפות הסרוגות יהנהנו בראש כאות להסכמה. 

אמרתי שאם אירן תקבל את 15 הנקודות של טראמפ (אין מצב...) זה דגל לבן בוהק.

כי אין כניעה ללא תשלום באדמה.

כך צריך להיות גם בלבנון וגם בעזה.

בינתיים לא ראיתי במתווה של טראמפ דרישה מהאירנים לוותר על הורמוז.

התסריט הטוב ביותר, הוא שזה יקרה כבר תחת אש - מישהו אחר לוקח את השלטון ואת האנרגיה והאמצעים משקיע בשיקום אירן במקום בנשק ארוך טווח ויצוא טרור.

כנראה שטראמפ מניח, שאין כרגע מי שמסוגל לתפוס את השלטון. לכן הוא הולך על 'תכנית וונצואלה', כמו ששם הוא לקח את הנשיא ונתן לסגנית להיות המושלת, לפי הוראותיו, כך מנסה לעשות באירן. אם יו"ר הפרלמנט, או כל גורם אחר חותם על 15 הנקודות, זו כבר לא אותה אירן.

שלחנו את סינוואר לגהינום, ועכשו תן לסגן שלו, או לסגן של הסגן של הסגן... לנהל את העניינים, ואל תשכח להחתים אותו על 15 הנקודות.

רגע... זה לא יעבוד ואתה יודע למה.

לגבי האסלם, הפרסים החליפו את שפת הכתיבה שלהם לערבית. השאח האירני החילוני לא זרם עם ההמונים, וזה היה אחד המאיצים המרכזיים להדחתו.

אז כן, האירנים מחוייבים ריגשית לאסלם, ולא כדבריך.

באותו עניין, לא בלתי אפשרי שהשלטון המרכזי באירן- המוכה, יאבד משווי משקלו בגלל זעזועים פנימיים. יקח 5 שנים עד שזה יקרה, אבל אתה רוצה מזנון מהיר, כמו המבורגר מהמזללה... לא יקרה. 

בניגוד אליך, שמשום מה אתה ממהר להכריז על כשלון, חדלון, פקה פקה ועוד כל מיני סופרלטיבים מייאשים מכל ציוץ, אני עם סבלנות. אני בהחלט חושב שאם הנענו תהליכים שמובילים את עם ישראל ואת העולם למקום יותר טוב ובטוח - עשינו הרבה מאוד, גם אם אולי יקח עוד חמש שנים עד שהשלטון שם יקרוס וגם אם בסוף השלטון ישרוד, אבל הוא 'רק' איבד את היכולת להשמיד אותנו באמצעות גרעין, טילים, כטב"מים, פרוקסי מתואמים מכל הכיוונים ושאר מרעין בישין.

מעבר לכך, אין השוואה בין עזה לאירן בשום הקשר. באירן אין לנו שום עניין, ברגע שהשלטון שם לא יאיים עלינו - שתהיה להם ברכה והצלחה.

גם בעזה צריך סבלנות המילה האחרונה עוד לא נאמרה. אבל בשונה מאירן, במהות עזה היא ארץ ישראל. גם צפון הגליל (שבגלל אינטרסים של המעצמות הוכנס בסייס-פיקו למנדט צרפתי ולא בריטי ומשם הושאר תחת הפייק שלטון הלבנוני,) הוא ארץ ישראל. כל מה שהוא בשטח ארץ ישראל, משני עברי הירדן הוא שלנו. אנחנו שייכים אליו ואנחנו מצווים לרשת אותו. גויים מכל סוג שהוא, יכולים להשאר בשטחי ארץ ישראל, רק אם הם מקבלים באופן מוחלט את שלטוננו ושמחים בזכות להסתפח כיחידים בלי שאיפות לאומיות אלינו.

ממילא עזה, כמו לבנון, כמו עבר הירדן המזרחי, לא יתנו לנו שקט ושלווה. יתכן שיהיה איזה שקט זמני לטווח קצר, אבל במוקדם או במאוחר הוא יתפוצץ. שלום אמת לא יכול להתבסס על גזל, כל עוד שארצנו שבויה ביד זרים, בין אם הם השלטון הרשמי ובין אם אנחנו השלטון, אבל משאירים אותם תחתינו, כשהם משמרים תודעה לאומית - לא יהיה שלום בארץ.

אין לי בעיה עם עודף האופטימיות שלך. זה בסדר גמור.

אבל זה שאתה מלבין את השקרים שלו... לא מוצא חן בעיני.

אם יש לך שותף בעסק והוא משקר לך כל שני וחמישי, סביר להניח שלא ימצא חן בעיניך. אתה תגיד לו: לא בבית ספרנו.

בטח ביחס לאיראן. כל שבועיים הוא מכריז על מו"מ מתקדם ואז זה הופך לתרגיל הטעיה וכו' כמו שנוכחנו פעמים רבות.

ועד עכשיו ב"ה כל המהלכים שהוא פעל במזרח התיכון היו בתיאום ובתמיכה של ישראל- גם כשלפעמים עצר בכח כמו בסוף עם כלביא, ולפעמים אפילו רצה יותר כמו פינוי אוכלוסיית עזה ופתיחת גיהנום שם, שישראל לא רצתה. אבל בשורה התחתונה ישראל פעלה כפי הבנתה ובתמיכה אמריקאית מליאה בכל מה שהחליטה.

למשל העצירה של עם כלביא 'עם המטוסים באוויר' איפשרה התחדשות מלאי מיירטים, לאסוף מודיעין על כל בכירי ההנהגה שחוסלו כבר בפתיחה ולאחריה והיערכות טובה יותר ללחימה עצימה וארוכה.

(למרות שגל המחאות שפרץ ודיכויו האלים אולי פגעו באפשרות הפלת המשטר, ואולי לא, איננו יודעים.. אבל מי ידע שתפרוץ שם מחאה כזאת טרם זמנה?..)

אז אפשר לקוות שטראמפ לא ינחית עלינו הסכמים שלא נרצה בהם...

ואם כן, אכן לא מפיו אנו חיים, והמדינה תמשיך לבד בעוז ותעצומות אם צריך. אבל לא נראה, בעז"ה, שזה הכיוון..
 

----

ויותר ספציפי לדבריך-

זה אכן פס' מפורשים שאם לא נכבוש הכל אז הנשארים יציקו לנו.

אבל יש עוד דברים שמביאים עלינו אויבים- כמו הפירוד והמחלוקת= שנאת חינם. או כשלא מכירים את ערכנו ורוצים להיות ככל העמים.

אז הפיתרון השלם זה אכן כשנכבוש את כל הארץ ונתיישב בה, אבל כ'ממלכת כהנים וגוי קדוש' אז נזכה "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך" ועוד פסוקי נחמה

כי הדברים שאתה מפמפם כאן, על כשלון בכל החזיתות, זהים לטענות של הנוכל הערב.

(נ.ב. משום מה בערוץ 7 בעידכונים, דבריו של הנוכל בנט בכלל לא הוזכרו, חוץ ממשפט אחד על דרעי. למישהו יש הסבר?)

ב'חדשות מהרגע' בוואצפ, עשו זאת טוב מאוד. הביאו את דבריו ואז הביאו דברים מקבילים מרגע לפני הבחירות שבהן הוא הפר את כל דבריו...

ההצלחה היא אכן בכל החזיתות. כן- בכל החזיתות.

ועם זאת יורשה להוסיף שטראמפ משקר כל שני וחמישי, ופעמים שהוא משקר פעמיים ביום.

יאמר לזכותו שהציל אותנו מקמלה. 

לא יודע למה אתה כל כך לחוץ מהמשחק של טראמפ. לא גילת כאן את אמריקה, הוא בהחלט מדבר כחלק מהמהלכים הטקטיים שלו. המסקנה הפשוטה מההבנה הזאת, זה שצריך להתייחס למעשים ולא לדיבורים.

ממילא אין מה לפתוח שרשור הספד ליחסי ישראל-ארה"ב, כל פעם שטראמפ מוציא עוד ספין. במעשים הוא מתואם איתנו, לגמרי. גם במבצעי ההונאה לאויב, שהדיבורים על מו"מ כל פעם הם חלק מהם - הוא מתואם איתנו, לגמרי.

אז הנה קצת שכל ישר (נחשו באיזה ערוץ...)

הצביעות של השמאל: פתאום "הדם המרוקאי" מרתיח אתכם? - ערוץ 14 | C14

כל מי שמדבר נגדו הוא עם אינטרס

אני לא מכיר את זיו אגמון

אבל יש כזה סגנון שמדברים על עדות.

אולי זה לא הכי יפה.

אבל אני בטוח שאם היינו מאזינים לכל ההקלטות

של כל אלה שהביעו דעה ושאת נפש

גם היינו מוצאים דיבור על האשכנזים

מה אנשי שס נראה לכם לא אמרו מילה בגנות

האשכנזים בחדרי חדרים, בינם לבין עצמם

חצי בצחוק אולי.

אתם יודעים בכתב זה תמיד נראה יותר חמור.

אני לא מזדעזע סורי

שאני לא משתתף בקרנבל האינטרסים

אדם פרטי אגב- אבל אדם ציבורי צריך לדעת להזהר בלשונו.

וגם אם אנשי שמאל פחות יחפשו בנרות, אם כי בד"כ דברים בולטים גם בהם זה יתפוס כותרות- וישקע בלא כלום הרבה פעמים, ובשתיקת כבשים רועמת! של כל הצפצפנים למינהם שנהנו לחבוט בליכוד!

אבל סוף דבר, גם אם ברור שאינטרסים שונים סייעו לפוצץ את הפרשה, עדיין נכון שאדם כזה יפרוש. זו לא התנהגות הולמת לאיש ציבור בסופו של יום..

נ"ב- ידע כל נבחר ציבור בימין שהוא על הכוונת ויזהר שבעתיים... אמנם אם הם רוצים הם יתפרו אותך גם על כלום- עדיין ערך רה"מ נתניהו- אבל חבל לעשות להם חיים קלים מידי...

בדיוק אתמול הוא העלה קטע, שבו בתגובה לטענה של בן כספית על העברת חוקים באמצע מלחמה, הוא מסכים בתנאי שגם בג"ץ לא יפסוק פסיקות שנויות במחלוקת באמצע מלחמה.

הוא באמת חושב שבאמצע מלחמה, כשראש הממשלה וכל המערכת הבכירה צריכים להיות ב300% קשב לאירן, לבנון, עזה ושאר החזיתות וגם להחזיק מדינה מתפקדת, הדבר הכי דחוף הוא לבחוש באמירות לא יפות של מישהו?!

(ועוד לעשות לזה פרומו של כמה שעות?!)

וגם אנחנו המצאנו את הקוסקוס.

לעומת זאת, אדם שבשיח אישי עם חבר (או לפחות חשב שהוא 'חבר'...) מתבטא לא יפה על ציבורים שלמים, זה לא יפה ולא ראוי, אבל זה לא באמת פוגע באף אחד.

תמיד תהיתי לעצמי מה הסיבה של המטורללים האלה לשנוא כל כך את נתניהו?

בגלל שנאת הציבור הימני?

בגלל שנאה אישית נגדו?

מישהו חקר את זה?

לטענתו הבסיס הוא הכאב שלהם על הניצחון ב96, כשהם עשו הכל ובצורה המלוכלכת ביותר מתוך תקווה שהלוזר סופסוף ינצח, וביבי הצעיר והטרי עקף אותו מימין.

כמובן שבמקום נורמלי, במקום לפתח שנאה ליריב, עושים חשבון נפש פנימי. אולי התיוג והשנאה וה"כולה שלי" שמלווה אותם בכל צעד, הוא שגורם להפסד הנצחי?! אבל מגלומנים לא נוהגים לעשות חשבון נפש. הבעיות הן תמיד אצל ה"אחרים"...

ומעדיף את הרבנים החרדייים, גם בהתעלם מהסחר מכר ושמור לי ואשמור לך, סביב הג'ובים.  

היתה על כך כתבה מצויינת במקור ראשון בשבת האחרונה.  

מאת הרב דוד סתיו.

רבנים חרדים נבחרים כי החילונים פוחדים מהדתיים-לאומיים

גם בערוץ 7 כך נבחרים רבנים חרדים גם בערים חילוניות 

השאלה היא למה בכלל יש ערך שהרב יהיה דוקא דת"ל?

או שזה רק עניין של חשבון נפש?

הקונפליקט שבינם לבין הציבור הדת"לי מחייב אבחון קליני רחב.

תבין...

הרב סתיו צודק וטועה.

הוא צודק באבחנה שהחילוני האדוק, מסוגם של חולדאי או לפיד, ממש לא מעדיף רב סא"ל בצה"ל על פני רב שלא שירת בצה"ל.

הוא טועה בגדול, כשהוא מדמיין שהבעיה היא חוסר אמפתיה, או חוסר השתתפות בפולחן החטופים והכנעתינו במלחמה.

האמת היא שבניגוד לדמיונות של כל מיני שבות רענן ומתן כהנא - אין 'ברית משרתים' ומעולם לא היתה. אנחנו טובים בשביל יאיר לפיד למות במלחמה ולנגח את החרדים, אבל ברגע האמת - הוא מעדיף רב שיקים מוסדות ולא רב שרוצה להשפיע על דמותה של המדינה.

זכור מאמרו של אלוף בן בהארץ, נגד הרב סתיו, תחת הכותרת: 'אין רבנים מתונים'.

כי הוא עונה על הסטיגמה ומאפשר הפרדה ברורה בין הנעלים החילונים לבין החרדי הפרמיטיבי. "תן לחרדי את ליטרת הזהב" שלו, וקבל חיים שבהם אתה יכול לדפוק אותו, לבזות אותו, לנדות אותו, וגם לחיות את מלוא תאוותיך המערביות.

כמובן כל זמן שלחרדי אין שום כוח אמיתי. במקרה של כוח, כן יהיה חשש אמיתי מהפיכה לתאוקרטיה.
 

לעומת זאת, רב ציוני דתי הוא מחוץ לטטיגמה, כי הוא תורם לצבא, ועובד לא רק בתור גננת, ונותן למדע את המקום שלו, ומלא רגשות אהבה לעם ולארץ, ושאר מעלות טובות. ולכן זה מטשטש לחילוני הרדיקלי את ההבחנות שהוא מנסה לעשות.
 

חוזר בתשובה (או שמא זו הייתה אישה) אמר פעם שאין להם בעיה להסתובב בכל מקדש של כל דת שהיא אבל לעולם לא לבקר בכותל או בבית כנסת בדיוק בגלל זה. לילד החילוני ברור שהמסגד לא קשור אליו וממילא גם לא האיסלאם, וברור לו שמקדש השינטו לא קשור אליו ולכן גם לא עבודת האלילים, אבל היהדות היא בהחלט קרובה אליו ויכולה להיות מובנת ולכן הריחוק והתיעוב והסלידה. ממש הקלירל הקטן של אלתרמן.

צ