למי שלא זורם לו לבנות את בית הבחירה להקריב קרבנות להרוס בתי ע"ז,להרוג גויים שעוברים על 7 מצוות בני נוח וכ"ו וכ"ו ...
למה אם אני יזלזל באנשים כאלה זה יהיה לא בסדר אבל לקרוא למגזין הפנאי "מוצ"ש" "דתל"ש" זה כן בסדר ???
אני לא יודע מה היחס שלך לאותו אילן גדול
אבל אני בהחלט שלם עם זה...
גבוהים אחרת יווצר כאוס ואי סדר.
אם אסור לדבר בגנות ככה, אז אסור, ואם מותר, אז מותר לכולם.
אגב, יש גם אילנות גבוהים שאוסרים את הדיבורים האלו, ככה שהאמירה "האחרון נתלה על אילן גבוה" היא אמירה קצת מוזרה - יש כאלו ויש כאלו, אז למה שזה יהיה מותר וזה אסור?
לכן לעניות דעתי ברגע שאוסרים, הכל אסור. ואין איפה ואיפה.
אולי כי לכם נמחקו ונערכו הודעות ע"י הנ"ל בגלל כלל זה ואתם מחפשים אותו בנרות כדי לעורר פרובוקציות נגדו.
אני כקורא של העלון וכמכיר אישית כתב שם קבוע שם ועוד כמה שכותבים בעלון, לא נעלבתי ולא חושב שהם היו נעלבים אם מישהו היה קורא כך למגזין הנ"ל, מעבר לזה שהם לא היו נעלבים, להם בניגוד אליכם יש חוש הומור וסביר להניח שהם היו זורמים ואולי אף מוסיפים בעצמם שמן למדורה.
וזה לא קשור ספציפית לאף אחד והמנהלים של פורום זה ואחרים יכולים להעיד בפניך שפעמים רבות כשחשתי שיש אמירות לא ראויות מצד כל אדם שהוא - ללא הבדל בין מנהלים למשתמשים "רגילים" - דיווחתי על כך.
בנוסף, אני בספק אם אתה יכול לקבל החלטות בשביל אותם אנשים האם הם היו נעלבים או לא נעלבים מכך - אז אתה אומר מה שאתה חושב עליהם, ואני אומר מה שאני חושב על זה - כעת נשאר להחליט מה הבסיס שממנו יוצאים - האם הבסיס הוא שכל הומור כזה מותר מלבד מה שיכול להיות בעייתי, או שהבסיס הוא שהומור מהסוג הזה הוא אסור מלבד מה שבטוח שמותר.
אני מאמין על פי מה שלמדתי בחפץ חיים ובמסילת ישרים, שהומור מהסוג הזה הוא קודם כל אסור, ורק במקרים מאוד מיוחדים יהיה אפשר לכנות ככה אנשים - ובמקרה שאתה באמת לא יכול לדעת בוודאות מה המצב, אזי קודם כל לא כותבים.
יש לי הרבה חוש הומור לדעתי ואני יודע לצחוק לא מעט אבל יש לי גבולות. גם "יהיר לפיד" אפשר להגיד שזה חוש הומור - אבל למיטב הבנתי זה נ-א-ס-ר בפורום הזה.
ככה שאי אפשר לעשות איפה ואיפה. אם אמירות כמו "יהיר לפיד" ו"בית של גויים" נאסרו - גם זה נאסר.
בשולי הדברים אגיד, שהאמירה הזאת, לא נראה לי שנאמרה בצורה הומוריסטית כדי להצחיק, אלא כמשהו שהוא באמת מאמין בו, והתכוון בו באמת למה שהוא אומר, כדי "לשנות" את שמו של המגזין באמת למה שהוא חושב.
זה לא הומור אלא שימוש ציני בציניות לא ראויה שלא מתאימה לפורום שיש בו כללים הלכתיים ושאמירות כמו "בית של גויים" ו"יהיר לפיד" לא מתקבלות בו.
אני משוכנע שאתה אישית לא נעלבת מזה עקב חוסר הקשר שלך למגזין לכאורה, (בתור מה יכולת להעלב? בתור קורא?) מעבר לכך גם אם מרדכי נכשל באבק לשון הרע עקב שימוש צינני למגזין הנ"ל הרי שאתם שניכם גם חוטאים בכך שפותחים עוד ועוד שירשורים ומנסים להדגיש את חטאו קבל עם ועדה וגם מלאים את הציבור בפרט הלא חשוב שאני למשל לא הייתי נתקל בו בכלל אילולא התייחסותכם.
פנייתכם נרשמה ועשיתם די והותר רעש.
ממש אין צורך להוסיף עוד שירשורים ותגובות כי לא תגיע לכך לשום מקום שעוד לא הגעת לשם עד לכרגע.
לגבי פתיחת השירשור הזה - זה נעשה בעידודו ובבקשתו של המנהל השני, לאחר שיחות שעשיתי עם 4 מנהלים בנושא! אז יש גם מאחורי הקלעים, וציינתי את זה גם לדי"מ בשרשור המקורי. המנהל השני ביקש שנפתח את זה לדיון.
לגבי שני השירשורים, ובכן, נעשתה פנייה לשלומי שיאחד בין השרשור שלי לשל די"מ שנפתחו, שים לב, בהפרש דקה.
דבר אחרון - לא תפקידי לקבל החלטות אם יפגעו? אז החלטת מי? אולי החפץ חיים?
ואם כותבים כאן "יהיר לפיד" אז גם לא תפקידי לקבל החלטות אם הוא יפגע?
זה לא קשור לאם הוא יפגע או לא, ואתה סתם מסיט את הדיון מהמהות שלא, ולא ענית לשאלות שכתבתי למעלה, שהן המהות.
אני מעוניין שבפורום הזה יהיה כמה שיותר נקי, ולכן ובעידוד אחד ממנהלי הפורום פתחתי את הדיון, וזה דיון חשוב ובעיקר בתקופת בחירות שהכל מתוח ממילא.
הדיון כאן הוא לא ספציפית על חטאו של אדם כזה או אחר, ממש לא, זה דיון עקרוני, על גבולות הדיון בפורומים.
כל טוב, מוצאי שבת שלום, שבוע טוב וחנוכה שמח.
יתר.
לא ידעתי שזה היה בהמלצת המנהלים, לדעתי לא המלצה מאוד חכמה אבל מילא, הם בעלי הבית כאן.
אני לא מתכוון לענות על השאלות למעלה כיי לדעתי הם נובעות מבעיה אחרת והיא מערכת היחסים בינך למנהלי פורום זה ולכן הן לא ממש רלוונטיות.
יתכן ואני טועה.
מוצ"ש שמח גם לך.

אני פעמים רבות שולח דיווחים על הודעות (לאו דווקא שקשורות אלי או למפלגה או לאדם ספציפי שאני מעריך, גם כאלו שאני לא אוהב אישית...) שאני חושב שהן לא ראויות.
ורגישות יתר - ובכן, אסור רגישות כזאת? אני יודע שאתה מתהדר בציניות הקבועה שלך, וזה עניין שלך - אני עובד על פי מה שאני חושב שהוא ההלכה, וזה מה שצריך לשנות - לא אם זה "רגישות יתר" או לא. אם זה עובר על ההלכה - אז לא משנה אם זה רגישות יתר או לא.
מבחינתי "בית של גויים" עובר על כללי ההלכה, וככה גם שינוי שם מגזין לכינוי שקרי נטו כדי ללעוג. זה הכל. וגם אם כל משתמש אחר היה כותב את זה ול-א מנהל פורום כזה או אחר - הייתי מדווח על ההודעה. אני פשוט יודע את זה.
שהרי זה ביטוי שטבע אחד הפוסקים החשובים בדורות האחרונים אך זה נוגד את כללי הפורום הזה.
על ידי פוסק כזה או אחר - במחילה, לא אומר שזה לא נוגד את ההלכה לפי גדולי דור אחרים. גם רבנים גדולים מאוד יכולים לטעות... - וכאמור, אני הולך לפי הרבנים שסוברים שזה בהחלט נוגד את ההלכה.)
אבל בכל מקרה - לפי מה שאתה אומר - למה זה נוגד את כללי הפורום? ואם זה נוגד - למה אמירה כמו "מגזין דתל"ש" על מגזין בשם מוצ"ש שמופיע בעיתון דתי וכותביו, מגדיריםעצמם דתיים וגם קוראים רבים מאוד שלו, אם לא כולם - למה אמירה כזאת לא נוגדת את חוקי הפורום לדעתך? או שהיא כן נוגדת?
הלבנת פנים ברבים.
להמשיך ברשימת החטאים שהחפץ חיים מונה באפשרות לעבור עליהם אם אומרים לשון הרע/הוצאת שם רע? יש הרבה, גם לאוים וגם עשין...
בס"ד
מה אומרת ההלכה על "הונאה" של הציבור? על "עבודה בעניים"? על הפצת שקרים?
הרי זה מה שעשו בעיתון. הם שיקרו לכולם ("הפעם אין פאנץ בסוף) וכאילו הריצו מתמודד והונו אנשים שהחליטו לתרום לו ולתמוך בו.
זה בסדר? זה ישר?
ומה אם שאר התוכן בעיתון?
על המדור 'צל"ש / תר"ש שתמיד יוצא נגד דברים כמו על מוסד שרח"ל החליט שהבנות צריכות להגיע אליו עם חצאיות ארוכות, או כל מיני דברים הלכתיים אחרים. אגב, מעניין שדווקא השבוע הכתבה הראשית עוסקת ב-2 בנות ריאליטי ש- חזרו בשאלה.
אני גם בצורה די נחרצתלא מסכים עם תכנים רבים מאוד ברוב העיתונים האחרים.
זה לא אומר שאני חושב שמותר לכנות אותם ככה.
אתה יכול לבקר אותם על דברים כאלו או אחרים, לרגע לא אמרתי שלא. אבל כינוי של המגזין "דתל"ש" - זה לא נראה כביקורת עניינית אלא נטו כלעג.
עם התוכן של מה שכתבת, שזה בעינייך מעשה פסול מה שהם עשו, אין לי בעיה עקרונית - זה בסדר לגמרי לבקר אותם על דברים רבים שהם כותבים או אומרים וכו', ואני בעצמי מספר פעמים התלוננתי, בין אם אליהם עצמם ממש (שזה הכי אפקטיבי) ובין אם במקומות כאלו ואחרים, על דברים שנכתבו או הוצגו שם - אבל זה לא אומר שאני אדבר ככה...
לגבי המדור הספציפי שהצגת, אני גם חושב שיש מקום לשיפור, מצד שני חושב שיש שם הרבה דברים יפים שהם כן מתייחסים אליהם בחיוב - אבל כל זה לא משנה לעיקרון, למהות - שאני חושב שיש הבדל עקרוני בין ביקורת עניינית (כמו שכתבת עכשיו) לבין סתם השתלחות לא ראויה (כמו שיש ב"דתל"ש", לדעתי).
ולגבי המתמודד, לא נראה לי שמישהו באמת תרם למתן, או שמתן קיבל תרומות שונות, ולגבי תמיכה - הבחירות עוד חודש והגשת המועמדות עוד לא נפתחה אפילו, שלא לדבר על נסגרה, ככה שאין משמעות רבה באמת לתמיכה באדם זה או אחר.)
לסיכום:
ביקורת עניינית - בסדר גמור, ואני אסכים איתך עם רבות מהביקורות שלך על העיתון. מבטיח לך.
השתלחות חסרת טעם ועם כינויי גנאי - לדעתי, לא בסדר.
ואם זה אמת, ולא נאמר כדי לתקן משהו באמת וכו', זה לא לכל הפחות לשון הרע או רכילות?
אז מה זה לשון הרע, מה זה הוצאת שם רע ומה זה רכילות?
נניח שהייתי אומר עליך שאתה דתל"ש - זה לא היה הוצאת שם רע?
(ואני מדבר מתוך הנחה בסיסית שלקרוא לעיתון "דתל"ש" - זה לא לקרוא ככה לערימת הדפים עצמה, אלא לכל הפחות לכותבים שלו, ואולי אפילו לציבור הקוראים שלו - אבל גם רק צוות הכותבים, זה כבר לא בסדר...)
שהאמירה מבטאת דבר אמיתי שכאילו הם כבר "Dויים", ובאמת שיש "עמלק" וכו'. מה לעשות - יש אנשים כאלו בעולם, גם יהודים דתיים שמגדירים עצמם חזקים/חרדים וכו' - זה עובדה.
כאשר הם שומעים רב גדול אומר ככה וככה, הם מקטלגים אותו בקטגוריית עוכרי ישראל/משומדים וכו' - ולזה כוונתי. גם אם הם יודעים שטכנית אמא שלו יהודיה.
ובכל מקרה, גם דבר שיודעים שהוא שקר - לא הבנתי למה שלא ייכנס לגדר של מוציא שם רע? או הלבנת פנים ברבים? זה הרבה עבירות...ככה שעל אחת מהן לכל הפחות הוא עובר אם לא על כמה...
(אגב - שנינו יודעים שדם של גויים לא כשר למצות
חבל סתם שאחרי המעצר של פעילי להב"ה היום יעצרו גם אותך
)
בס"ד
או את 'ידיעות אחרונות' - 'אידיוט אחרונות' וכו'?
קודם כל מה שבטוח - אם היו כותבים "אידיוט אחרונות", בוודעות הייתי מזדעק, אם הייתי רואה את זה, והייתי אומר שזה לא ראוי כאן.
לגבי מעליב, אני צריך לחשוב, וזה מטעם שמצד אחד זה אומנם ביטוי, ושיבוש מכוון של שם עיתון על מנת לפגוע, ומצד שני הביטוי עצמו הוא לא כלכך בוטה וצורם לאוזניים - זה לא כמו להפוך עיתון או אדם מדתי לדתל"ש, או להפוך עיתון/כותבים שבו וכו', ל"אידיוט".
אבל בהחלט יש סיכוי רב שגם זה לא היה נוח לי ושאולי הייתי גם בהחלט מעיר על כך. אבל הכל תלוי בהקשרים וכו', ככה שקשה לי על "מעליב" לענות תשובה מוחלטת - בניגוד לאידיוט אחרונות שבזה אני בטוח שזה היה צורם לי במידה שהייתי מעיר.
אבל רק להבין - האם עכשיו בעצם נערכת לי "בדיקה", לבדוק על מה אעיר או לא אעיר? בשביל מה נערכת "בדיקה" כזאת? האם אני בבחינה? האם זה מה שמשנה, ולא הדבר הספציפי שדובר עליו עכשיו ושהוא צריך להיבדק?
בס"ד
קיבלתי את הדיווחים ביום חמישי בלילה.
יום שישי בבוקר שלחתי למנהלים (שהיו מעורבים גם בכתיבת 'חידוד הכללים של הפורום') הודעה שמכיוון שאני נוגע בדבר אני מבקש מהם להגיד לי האם נהגתי בניגוד לכללים או לא. תשובתם הייתה שזה בסדר, ואין כלל עליו עברתי.
לא כינתי שום מפלגה בשם גנאי, ולא שום פוליטיקאי.
לגבי ה'יהיר לפיד' 'טמבלנוביץ' וכו' אני כתבתי על זה בשרשור 'חוות הדעת' שזה לא בגדר כלל אלא בגדר המלצה טובה אלא שלגבי ירידה על מפלגות כמו 'בית של גויים' אני רואה צורך ל"החמיר".
אני תמיד אומר שאם יש כלל שעברתי עליו, אני אתקן. אבל עד עכשיו כולם האשימו ואף אחד לא הביא טענה ממשית על כך שעברתי על אחד מחוקי הפורום. אני פתוח לבקורת, ואם אני מרגיש צורך אז אני לא מהסס לעשות התייעצויות עם מנהלים נוספים בפורום בדיוק כמו שאני עושה בכל פעם שיש הודעה שלא ברור אם היא עומדת בכללי הפורום או לא. לא נהגתי לשנייה אחת באופן לא הגון ונהגתי כלפיי כפי שאני נוהג תמיד, כלפי כל אחד ואחד (גם אם הוא מנהל בפורום אחר, ורבים המנהלים שיכולים להעיד על זה).
מעניין לראות שמי שמתלונן הם האלה שאיתם אנחנו נאלצים להתערב בהודעות שלהם.
ההתלהמות הקבועה הזאת נגד המנהלים (בכל פורום שהוא) והחיפוש עליהם איפה הם "חוטאים", עבר מעט את הגבול.
פשוט מעורר חשק להמשיך בתכנונים של כל מה שאנחנו מתכננים פה לקראת הבחירות....
להתערב בהודעה שלי, שכתבתי בה איזה "מילת גנאי" למישהו? אני מוכן שתפתח את זה לציבור כי אני לא זוכר.
"מעניין" - ובכן, בתור מנהל אתה אמור לזכור שפעמים רבות אני מדווח על הודעות שונות של משתמשים שונים בנושא. בנוסף, הזמנתי כל אחד שמרגיש שכתבתי משהו לא ראוי עליו או על מישהו, שיפנה אותי לכך, ואבדוק את זה.
בנוסף, אני מצטט מ"חידוד הכללים" שאתה כתבת:
ב. כמובן שכחלק ממערכת הפורומים אנו כפופים כמו כולם להלכה, ולכן יש להקפיד על איסורי לשון הרע
מצטער, אני לא מצליח לראות איך בכינויי הנ"ל לא מעורבים "לשון הרע" או אפילו "הוצאת שם רע". אשמח שתאיר את עיניי.
(בנוסף, ציטוט מכללי הפורום הרגילים:
)
בס"ד
ולא מעט נאלצתי להתייעץ עם מנהלים בנוגע להודעות שלך, גם בשבוע האחרון.
ובהודעות שלך לא חסר ציניות מגעילה ומעוררת דחייה על בן ארי, שטבון ואלי ישי. זה נודף מההודעות שלך בקלות ובלי לנסות לחפש את זה. אז בבקשה אל תטיף מוסר על הוצאת שם רע, אבק לשון הרע ולשים את החפץ חיים ככותרת שמנחה אותך. המציאות מוכיחה אחרת.
דברים רעים או דברים לא ראויים עליו, ככה אני סבור לכל הפחות, ואם לדעתך יש משהו לא מתאים כל כך, תגיד לי ואבדוק את עצמי ואתייעץ עם רבותיי ובמידה ובאמת זה לא ראוי, אתקן את צעדיי.
"אל תטיף מוסר"? אסור לי להגיד מה שאני חושב ולהגיד מה שאני חושב על פי החפץ חיים? אז למי מותר? רק לאחרים? או רק לך?
(גם על בן ארי ושטבון, השתדלתי ממש לא לכתוב דברים רעים חסרי טעם אלא ביקורת עניינית, גם אם יש בה ציניות - אבל ענייני, כמו הרבה פעמים שיש ציניות של אריק שאני לא חושב שהיא בעייתית) - אני מאוד מעריך את שלושת האנשים הנ"ל, ואף הייתי מצביע לכל אחד מהם אם היו רצים בתוך הבית היהודי, מבטיח לך. את שטבון אפילו התכוונתי לשים במקום הראשון הגבוה בניקוד...)
בס"ד
וכמו שכתבו לך כבר הרבה פעמים, הגיע הזמן שתשנה את צורת הכתיבה שלך.
רבים הם המתלוננים שהכתיבה שלך היא מתלהמת, פוגענית ומעליבה כלפי כל מי שלא מסכיפ עם הדעה שלך.
העיקר שאתה חותם ב'כל טוב' ורגשון מתאים כדי "למתן" את ההודעה.
דברנו איתך כל המנהלים כ"כ הרבה פעמים שאני לא רואה טעם להמשיך.
איזה דבר ספציפי הוא מדבר. לרוב לא מצליחים כל כך לומר לי.
כמו שאמרתי - אני אכן כותב מאוד חריף, הרבה פעמים, וגם מאריך מה שאולי בתת מודע גורם לאנשים להתעצבן - אבל אני באמת מקפיד לכתוב ענייני, טענות ענייניות, גם אם חריפות.
"כלפי כל מי שלא מסכים עם הדעה שלי" - תשאל את די"מ האם הכתיבה שלי אליו היא "מתלהמת, פוגענית ומעליבה" כלפיו - אני די משוכנע שהוא לא חושב ככה, למרות שהדעות שלי ושלו שונים ממש ממש ממש. שנינו מכבדים זה את זה, גם כאשר אנחנו מתווכחים ויכוחים מאוד לוהטים בפורומים.
לגבי ה"כל טוב" והסמיילי - באמת מצטער שאני אשכרה לא לוקח אישית ולא מכוון אישית לאף אחד, ושסגנון הכתיבה שלי, כולל גם לרוב סמיילים ו"כל טוב". הנה, תראה - אאפילו כשאתה כותב משהו על סגנון הכתיבה שלי, מוחרג רק מה שאתה רוצה. אני "כותב מתלהם", אבל מה שאני רגיל לכתוב סמיילי ו"כל טוב", פתאום גם נהפך ל"רק כדי למתן,. זה לא הוגן והגון. סגנון הכתיבה שלי הוא על כ-ל הרבדים שבו - והסמיילי וה"כל טוב" לא נעשים כדי "למתן" אלא כי זה באמת אני).
אגב - גם אני יכול לחשוב על המון אנשים שהם לא מכבדים דעות של אחרים, אני אפילו חושב את זה, אבל לא חושב שיש בעיות בהודעות שלהם כל עוד הן ענייניות ולכן גם לא מעיר על אותם כותבים סתם. יש הבדל בין לחלוק על האדם לבין לחלוק על דעה. על דעה אני לא רואה בעייה לחלוק אפילו בחריפות גדולה מאוד (כמו למשל שחולקים פה המונים ממש על דעתו של נפתלי בנט בצורה מאוד מאוד מאוד חריפה, ואתה יודע את זה).
) אז זה מפריע לאנשיםבדיוק כמו שלי אישית מציק מאוד לראות הודעות עם ה-מ-ו-ן שגיאות כתיב, זה לא ישנה למה שאני אחשוב על התוכן עצמו. כנ"ל אני חושב גם לגבי "חופר" - מי שמתעצבן מה"חפירות" שלי - לא צריך לקרוא אותי, ואם הוא קורא, אז שיתייחס עניינית, הקטע על ה"חופר" לא צריך להיכנס לשיקול של הנכונות או האי נכונות של מה שנכתב...
אני כותב בסגנון "חופר" כי זה אני. מה לעשות, לטוב ולרע - זה אני. אבל זה לא קשור לענייניות של מה שנאמר.
סגנון "מתלהם" - ובכן, כבר אמרתי - אני מאוד חריף בהרבה דברים - בדיוק כמו שיש הרבה "חריפים" אחרים בפורום - השאלה היא האם אמירה חריפה היא עניינית, ביקורת עניינית, או סתם אמירה חסרת טעם ולא ראויה. זה הכל.
השאלה היא, שאולי יש אנשים שמתעצבנים עלי גם שאני כותב ארוך, וגם שאני כותב חריף על נושאים רבים - ואז, כבר לא באמת משנה להם כמה ענייני כתבתי, הם ישר מתלוננים על מה שכתבתי, וכאשר צריך להראות משהו ספציפי בעייתי שכתבתי, קשה למצוא. בחודש וחצי האחרונים פנתה אלי מנהלת אחת לגבי משהו מסויים אחד שכתבתי, יותר מזה אני לא זוכר. דיברתי איתה על אותו דבר שכתבתי, הסברתי לה מה שהסברתי ואמרתי לה שאין לי שום בעיה שתערוך את הדבר הספציפי שהעירה עליו, ושבאותו עניין ספציפי אקפיד יותר להבא. אבל מעבר לזה לא זכור לי משהו ספציפי.
כי אני לא זוכר הודעה כזאת.
ציבור קוראים/צוות של הרבה כותבים ועורכים וכו' ל"****", בשם שברור לך שנועד לגנאי - בין אם אתה מתכוון לכך ברצינות ובין אם זה היה נטו בהומור (לא מצליח להבין איך יכול להיות מדובר בהומור).
דבר נוסף ששמתי לב אליו שכתבת קודם: "ההתלהמות הקבועה הזאת נגד המנהלים (בכל פורום שהוא) - זה פשוט עוול להגיד את זה. זה לא נכון. אני מאוד מכבד את המנהלים, אבל לא חושב שזה אומר שאסור לי להעיר ג-ם להם אם אני חושב שטעו. אני מעיר גם על אחרים וג-ם על מנהלים - אז הניסיון להציג את זה כאילו יש ניסיון ספציפי "נגד מנהלי הפורומים" לחפש איפה הם חוטאים - זה ניסיון לא הגון להציג אותי (ואת די"מ, אבל אני מדבר עלי) כ"בעייתי".
עבר את הגבול? השרשור שלי (ולמעשה גם מה שדי"מ כתב) נפתח בעידודו של שלומי ובהתחייבות שלו שהוא לא יערוך את מה שכתבתי בשרשור המקורי. עובר את הגבול? אולי מחלוקת בין המנהלים...לא נראה לי שזה "Gובר את הגבול".
בנוסף, גם אדמין וגם אלעד לא מאושרים מהניסוח הנ"ל. אדמין רק אמר לי ש"הוא לא מתערב בהחלטות של מנהלים גם אם הם טועים", ואלעד אמר לי שאכן ידבר איתך, ושלא משנה אפילו מה הוא בעצמו חושב על אותם אנשים ואותו מגזין, שזה לא בסדר. שני מנהלי על שלמעשה בסופו של דבר מסכימים עם ההנחה שלי...)
ללעוג, בלי קשר למה שכתבת על ה"עובדתית" על אותם אנשים שאת זה לא אכתוב כאן כמובן.
"תדבר איתו" - לאיזה מטרה זה היה? לאיזה מטרה אמרת שתדבר איתו?
ותודה...
לא מילה במילה, ולא התכוונתי "לעוות".
אם אתה רוצה שאעתיק הכל בשלמות זה בסדר, אם תיתן אישור לכך.
לגבי ציטוטים אחרים - של מי אתה מתכוון? של שלומי? בכל מקרה לא התכוונתי "לצטט" אלא להגיד את רוח הדברים, אבל אם שלומי מסכים, אעביר לך באישי מה שהוא כתב לי באישי.
וגם "עמלק" על מפלגות מסוימות - ובכל זאת הוחלט כאן שלא אומרים את זה.
ככה שזה מראה שלא משנה פה ה"אילנות הגבוהים". (אלא אם כן כמובן יש "סלקציה" באילנות הגבוהים...)
כל מה שעשיתי זה לעזור לדי"מ למצוא לפחות הבדל אחד
בין מוצ"ש לבין אנשים שמקיימים את מצוות גדולי הדור
ולא עולים להר הבית.
בוא נתחיל בזה שהוא פוסק הלכה מומחה לרבים.
מי שיכנה את הרב סולובייצ'יק ותלמידיו הנאמנים "דתל"ש",
ראוי לכל גינוי.

בחייאת!יוני
|מאושר| אתה 10!יוני
די"מ
בעקבות ההודעה הנ"ל:
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t688350#7606105
ובעיקר כותרתה שבאה בצורה מופגנת ללעוג למגזין בעיתון דתי, מגזין מוצ"ש מבית מקור ראשון, שלמיטב ידיעתי רוב כותביו, ועורכיו - וכל שכן קוראיו - מגדירים עצמם דתיים ולא דתל"שים.
בעקבות זה, ובעקבות דיבור עם מנהלים, הצבתי כאילו כקונטרה את ההודעה הבאה:
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t688350#7607339
כעת הדיון והשאלה - האם אתם מרגישים שלא בנוח עם הכותרת הראשונה?
האם אתם מרגישים שלא בנוח עם הכותרת השנייה?
אם אתם לא מרגישים בנוח רק מאחת הכותרות - למה זה?
האם לדעתכם צריך להיות גבול לרמת ה"הומור" וה"ציניות" שמותר לרדת אליה? למשל - להפוך עיתון ואנשים שכותבים בו, שמגדירים עצמם כדתיים, ל"דתל"ש" - האם זה מתיישב עם הלכות לשון הרע? הוצאת שם רע? הלבנת פנים ברבים? (רק תחשו נניח על בן של עורך המגזין, שנניח גולש כאן ורואה דבר כזה, וחושב לעצמו "הנה, מגדירים כאן את אבא שלי כדתל"ש") - האם זה מתאים?
והתחמקות וניסיון לטייח ולהגיד שקראו רק לעיתון עצמו דתל"ש אבל לא לאנשים שכותבים בו/קוראים אותו - זה היתממות. אתה לא יכול לקרוא לערימת דפים "דתל"ש - הרי זה ברור. הם דפים. עיתון זה האנשים שמאחוריו - וברור שאם מישהוו התכוון ללעוג ולפגוע, וכתב במקום מוצ"A, מגזין דתל"ש - שהייתה כוונתו ללעוד לציבור/לאנשים מסויימים.
האם עצם זה שלא כתוב שם ספציפי, אבל דווקא זה פוגע בתחום רחב יותר של אנשים - זה ראוי?
לאף אחד לזלזל באף אחד (כמובן - ביקורת עניינית לא נחשבת כזלזול כל עוד היא לא מכילה דברי לשון הרע/הוצאת שם רע במופגן. להגיד למשל שאתה מתנגד לאיחוד כזה וכזה כי אתה חושב שהוא יותר קרוב להוא מאשר לזה - זה לא "לזלזל" - זה בקורת לגיטימית. אבל דיבורים כאלו כמו שנכתבו, וודאי שזה לא מובא כביקורת ולא לגיטמי).
וכבר ביקשתי משלומי שאכן יאחד בין השרשורים שלנו, נקווה שיעשה את זה היום או מוצ"ש.
בהזדמנות זו - אם מישהו כאן בפורום סובר שפגעתי בו פעם באופן אישי בצורה לא ראויה על גבי הפורום, או בציבור כלשהו שלו, מוזמן בחום לפנות אלי באישי ולהסביר לי, להראות לי איפה הוא סובר שפגעתי, ואפנה את זה למנהלים שיחשבו האם מה שכתבתי ראוי או לא, ואם לא, בשמחה שיערכו או ימחקו
(אבל כמובן, כמו שאמרתי - ביקורת לגיטימית זה בסדר. להידרדר לרמות של הומור רדוד ולא ראוי הלכתית, זה כבר באמת לא בסדר. ואם זה קרה לי פעם בטעות, יותר מאשמח שיגידו לי, שאדע להיזהר יותר להבא.
ואני מודע לכך שפעמים רבות אני חריף מאוד במה שאני כותב אך אני באמת משתדל שמה שאני כותב יהיה ענייני ובלי סתם "צהוב", כי אני באמת לא רוצה לחטוף בשמיים מהחפץ חיים כשאגיע ל120 שלי..
)
כל מידע שמתפרסם רק מעלה עוד שאלות, לשני הכיוונים
של כל מערכת הביטחון?
הרי אם רק אחד בגד זה לא היה משפיע הרבה
אתה באמת חושב שיש אפשרות שכמה בכירים החליטו לעזור לחמאס לפלוש לישראל ולטבוח באלפי אנשים?
למה שאנשים שכל חייהם פועלים להגן על עמ"י יחליטו לעשות דבר כזה?
והסרבנות? רמטכ"לים וראשי ממשלה לשעבר!
לא יודע אם עזרו לחמאס כמו שאולי קרצו להם שהמדינה בלי הגנה. אין להם גבולות מוסריים זה כבר הוכח.
אם אתה חושב שדבר כזה אפשרי בכלל אני לא חושב ששום טענה או הוכחה שמישהו יביא כאן תשכנע אותך.
זה כמו להתווכח עם מכחיש קורונה.
לא, הכל לא בסדר. לא בסדר שהפקירו שטחים לטובת האויב. לא בסדר שראו את האויב מתאמן ומתאמן, מתכנן ומתכנן ודמינו שזה בסדר, "הם רק מתאמנים" כמו שהרגיעו תושבים מהעוטף שהתלוננו (על מה הם התאמנו?...). לא בסדר שרמטכ"לים אחד אחרי השני הקטינו את הצבא ולא בסדר שהממשלות לא דפקו על השולחן. לא בסדר שגורמים משפטיים התערבו בנהלי פתיחה באש ובעניינים ביטחוניים בכלל ולא בסדר שהכלנו עשרות שנים של ירי לעבר אחינו. לא בסדר גורמים מופקרים במחאה, פוררו את צה"ל לעיני המצלמות והפקרות מוחלטת שבפיקוד הבכיר ובמערכת המדינית לא עצרו את הטירוף הזה.
אבל במובן עליו אתה מדבר, אני ממש לא חושב, שאלו שחתמו על עיסקת שליט הנפשעת לדוגמא, עשו זאת על מנת שיטבחו/ישרפו/יאנסו יהודים.
תקשיבו לסרטון המצורף למטה 👇
הנה איך הגיעו לזה...
אין חולק שבמבצע עלות השחר בשנת 2022, שכוון אך ורק נגד הג'יהאד האיסלאמי, הייתה הידברות טקטית עם החמאס לפעול אך ורק נגד הג'יהאד האיסלאמי, והחמאס יהיה בשקט. הממשלה בראשות לפיד אף התגאתה בהישג זה.
סינוואר דיבר עברית רהוטה, כיוון שהיה שנים רבות בכלא. המחבלים אוהבים לדבר עם הסוהרות.
אז לפני הגעת בן גביר, חשבו שזה מרכך את המחבלים, ובשב"ס היו מרשים את זה והתעלמו גם כאשר זה היה מביא להטרדות, והדברים ידועים. בכל אופן סינוואר שלט היטב בעברית.
להרבה ישראלים יש חולשה ידועה: אם יוצא להם לדבר עם מישהו לא יהודי, מתנפח להם האגו, והם מאבדים את השיקול הרציונלי. הדבר מחמיר כשמדובר באויב – הרי 'שלום עושים עם אויבים' - ובמיוחד אם הוא עוד מדבר עברית.
סביר להניח שהיה קו ישיר עם סינוואר עצמו ללא מתווכים.
ומכאן אני משאיר את כל השאר לדמיון הפורה של הצייצנים.
ולסיכום: לא הייתה בגידה, אלא מחלת נפש, קולקטיבית.
טוקבקיסט בשכר (@tokbekist86) on X
והיום יותר נראה לי שהבגידה היא של אנשים בזהות של עצמם ואובדן ה"מוחין" שלהם בגלל השנאה לימין ולנתניהו,
כלומר באופן שאולי הוא אפילו לא מודע הם הזיקו למדינה - אבל אלה לא דברים שאפשר להעניש עליהם וגם אין איך להוכיח.
הדבר היחיד שכן אפשרי זה הסרבנות וההמרדה. אלה גלויים וידועים, ואפילו בזה לא יהיה אפשר לטפל.
אין לי בעיה עם זה שהוא אולי מצא שם.
הבעיה שלי שהוא נמצא בכנסת, וחמור מזה שהוא עומד בראשה.
והוא עומד בראשה כי הציבור הדתי והחרדי לא הטילו וטו על מועמדותו.
בעצם, עדיף שלא תסביר
גם בלעדיו מדינת ישראל נרמלה ומנרמלת מגוון עבירות שהעונש בגינן הוא גלות.
על הושבת אמיר אוחנה בין השופטים בחידון התנ"ך לנוער, נאמר: נזם זהב באף חזיר... מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי.
הצטרפתי לשידור החידון באמצעות ערוץ 7, וכעבור 10 שניות הקאתי על המקלדת ויצאתי החוצה.
בהגיעו ל- 120 הוא יטמא את עפר הר הרצל, שהוגדר בפי הרב שלמה זלמן אוירבך: מקום קדוש.
אחר כך התגאו שבחרו הומו ליו"ר הכנסת, ואז לראשונה אסון של סרבנות צבאית, כי סירבו לקבל את חקיקת הכנסת, והתוצאה: טבח 7/10.
אנחנו לא מבינים את דרכי ה' אבל זה כל כך בולט.
שהראה לפרופסור שיצא מהארון את הדלת החוצה.
חסרי תועבה אנחנו?
נעזרים ברופא וכל מומחה אחר בלי לחםש מי הוא בחיי הפרטיים.
אבל לא להרעיף עליו שבחים בתור הומו. לא להגיד שהנה הומו עשה איזהמשהו מועיל.
הטעות עם אוחנה שהתגאו שהוא היה ההומו הראשון להיות שר, ואחר כך התגאו שהוא ההומו הראשון להיות יו"ר הכנסת.
אבל יור כנסת סמלי יותר ולכן אסןר למנות אדם כזה.
מה יאמרו בטקסים? "כבוד יור הכנסת ובן זוגו"?
לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה לֹ֧א לְמַעַנְכֶ֛ם אֲנִ֥י עֹשֶׂ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י אִם־לְשֵׁם־קׇדְשִׁי֙ אֲשֶׁ֣ר חִלַּלְתֶּ֔ם בַּגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־בָּ֥אתֶם שָֽׁם׃ כג וְקִדַּשְׁתִּ֞י אֶת־שְׁמִ֣י הַגָּד֗וֹל הַֽמְחֻלָּל֙ בַּגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֥ר חִלַּלְתֶּ֖ם בְּתוֹכָ֑ם וְיָדְע֨וּ הַגּוֹיִ֜ם כִּֽי־אֲנִ֣י ד' נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה בְּהִקָּדְשִׁ֥י בָכֶ֖ם לְעֵינֵיהֶֽם׃ כדוְלָקַחְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הַגּוֹיִ֔ם וְקִבַּצְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מִכׇּל־הָאֲרָצ֑וֹת וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם׃ כבכהוְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טֻמְאוֹתֵיכֶ֛ם וּמִכׇּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם׃ כווְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר׃ כזוְאֶת־רוּחִ֖י אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְעָשִׂ֗יתִי אֵ֤ת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי֙ תֵּלֵ֔כוּ וּמִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶֽם׃ כחוִישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ כטוְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִכֹּ֖ל טֻמְאֽוֹתֵיכֶ֑ם וְקָרָ֤אתִי אֶל־הַדָּגָן֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֹת֔וֹ וְלֹא־אֶתֵּ֥ן עֲלֵיכֶ֖ם רָעָֽב׃ לוְהִרְבֵּיתִי֙ אֶת־פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ וּתְנוּבַ֖ת הַשָּׂדֶ֑ה לְמַ֗עַן אֲ֠שֶׁ֠ר לֹ֣א תִקְח֥וּ ע֛וֹד חֶרְפַּ֥ת רָעָ֖ב בַּגּוֹיִֽם׃ לאוּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־דַּרְכֵיכֶ֣ם הָרָעִ֔ים וּמַעַלְלֵיכֶ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־טוֹבִ֑ים וּנְקֹֽטֹתֶם֙ בִּפְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל עֲוֺנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶֽם׃ לבלֹ֧א לְמַעַנְכֶ֣ם אֲנִֽי־עֹשֶׂ֗ה נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה יִוָּדַ֖ע לָכֶ֑ם בּ֧וֹשׁוּ וְהִכָּֽלְמ֛וּ מִדַּרְכֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃
מפורש כאן שתהליך התשובה יהיה בארץ, כהמשך לנבואת הקץ המגולה.
ובכלל, מציע להיות עסוק בללמד זכות על ישראל ולא בחיפוש קטרוגים "הקב"ה שונא את מי שמקטרג על בניו"
אםשרות שניה היא באחד המאמרים על תשובה (אולי באתר שלו, אולי באחד הספרים).
הרב שרקי מפזר את דבריו וחוזר עליהם במגוון הקשרים שוב ושוב, כידוע.
דבריהם נראים סתורים ולעיתים קרובות הזויים (כמו תאוריו של זכריה את השטן, שזאת לגמרי השפעה בבלית, בתורה השטן הוא מכשול פיזי בלבד או לכל היותר, יריב פוליטי ולא איזו דמות שמיימית). מעדיף את ההבטחות המפורשות של התורה שהתקיימו לא פעם ולא פעמיים. אפשר לשיר עד מחר "ה' יתברך תמיד אוהב אותי", אבל העובדות מדברות בעד עצמן: מדינת ישראל הופכת למקוטבת, עם שני עמים, היהודי והמתיוון, וההצלחות הצבאיות האדירות שהיו נחלת העבר, לא חוזרות על עצמן. טבח שמיני עצרת הוא אות אזהרה די עוצמתי.
שנית - התורה עצמה הבטיחה שד' יקים לנו נביאים וחייבה לשמוע להם.
שלישית - הבטחות הגאולה של הנביאים בכלל ושל יחזקאל בפרט, התקיימו/מתקיימות במאה וחמישים השנים האחרונות בצורה מופלאה ונגד כל הסיכויים וחוקי ההסטוריה. אתה יכול להיות קצת עניו מול הנביאים וחז"ל.
זה כבר קרה טהרה זאת לפני 200 שנה.
כל החטאים בימינו לא מטמאים את הכלל, כי נובעים מדרישות רוחניות גבוהות כמו שכתוב במאמר הדור
כי 3 זה מספר טיפולוגי? אם לפני כמה שנים הייתי מעלה אפשרות של טבח שמיני עצרת (יוני בן מנחם פרסם את התרחיש עוד ב-2018), גם אז היו אומרים שאסור לקטרג ושזה לא ייתכן במדינתנו שקמה אחרי 2000 שנות גלות, בלה בלה בלה.
באשר לחז"ל, איזה מזל שהמדעים לא מתפתחים מתוך אמונה כזאת עיוורת שאין לה שום מנגנון לתיקון. משה טעה, דוד המלך טעה, אבל חזקה עלינו שחז"ל לא טעו מעולם, ואם האמינו בשדים והשתמשו בתרופות סבתא, זה כי "נשתנו הטבעים". ואם הבטיחו שתורה מגנא ומצלא, וזה לא ממש עזר לא בשואה ולא בק"ק בני ברק בעת שיגורי הרקטות מאיראן, זה כי... כי אייפון ודומיו או חטא לשון הרע.
היות וזכותו של האל למסור מידע לנביאיו (עיין חומש דברים), והוא אכן החליט למסור, ממילא מי שמאמין בחומש בהכרח נובע שהוא מאמין גם בשאר הנביאים. הראשון גורר את השני. אם תרצה לוותר על השני, תצטרך לוותר על הראשון.
ייתכן ואתה חולק על הזיהוי של התקופה שלנו ככזו שנמצאת בתוך תהליך הגאולה, ואז זה דיון אחר. כרגע אני מבין שאתה חולק על עצם מושג הגאולה, וזה ידידי, מנוגד למה שה' עצמו אמר. ואז יש לך כבר עסק איתו ולא איתי.
לגבי חז"ל, זה איש קש יפה לפחות במרחב הדיון שמתנהל בפורומים כאן. אם אתה מתכווח איתנו, אז ביחס אלינו מדובר באיש קש.
בכל הנוגע למדע, כבר רבי יהודה הנשיא שיקע במשנה את הקביעה "חוכמה בגויים תאמין", ואף הגמרא עצמה מביאה דיונים בין חכמי ישראל לחכמי הגויים ומסכימה לדעתם. אפילו בתוך ישראל האמורא 'רב' אמר על עצמו ש"שמונה עשר חדשים גדלתי אצל רועה בהמה לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר", כלומר הבהיר בהחלט שיש דברים שבהם צריך עובדות של ממש (ואם העובדה תשתנה הדין ישתנה וכו).
ובעניין "מגנא ומצלא" אז קודם כל מומלץ ללמוד את מלוא הגמרא שם ולא לגזור ממנה מה שנוח להתנגחות שלך. שנית, מומלץ לפתוח פרשנים שם כדי לראות מה אומרת היהדות האורתודוקסית.
שורה תחתונה, או שאתה בור וחסר ידע - ובמקרה כזה כדאי לרוץ ללמוד ולמלא את החסר, או שאתה כן יודע אבל רשע להכעיס - ובמקרה כזה כדאי להודיע לכולם שאתה טרול.
עמוס מדבר בקונטקסט של ממלכת ישראל של ירבעם בן יואש: לא לעולם חוסן, בגלל חטאיכם תיענשו, אבל בסופו של דבר, ה' יציל אתכם, יחזיר לא"י ולא יגרש שוב. להחיל זאת על מדינת ישראל המודרנית נראה די מאולץ.
אין קשר בין האמונה בתורה שניתנה מן השמיים, לבין האמונה בנכונות של כל היגד בנ"ך (שאינו אלא אסופה שקובצה בידי חז"ל, בהתאם להשקפתם ולצנזורה שלהם). אין לנו כלים לקבוע אם נביא כזה או אחר היה נביא אמת, האם באמת אמר את כל הנבואות שמופיעו במגילה אשר הגיעה לידיהם של חז"ל ועוד. אי לכך, אישית אני מעדיף להסתמך על רשימת החטאים ה"מכאנית" המופיעה בתורה, מאשר על חזיונות אחרית הימים.
לחז"ל לא הייתה ודאות לא רק לגי תחומי המדע, אלא אף בנוגע לתחומים שהם לב ליבה של עבודת ה': עובי הקרשים במשכן, כיסוי היריעות. כך שקשה להתייחס אליהם כאל אלה שקיבלו מסורת מהר סיני בלי שום הפסק או תקלה באמצע.
פ'סדר, התורה מגנא ומצלא מפני יצר הרע, ואז הרבנים החרדים, יורשיהם הרוחניים של חז"ל, הפכו את המימרה ל"עזבו אתכם מכיפת ברזל, הישיבות שלנו הן הן כיפת הברזל האמיתית". מה עם "שלוחי מצווה אינן ניזוקין", כמה ירושלמים נרצחו בטרמפיאדות בדרכם לישיבות ולכוללים?
מה זה בכלל "מחוסנים להדרדרות"? ה' יעשה לנו הנחות, על אף נרמול העבירות הרבות? ישלים עם היתר מכירה ולא ישלח אותנו לגלות על ביטול השמיטות?
של מדרשים, אגדות ומימרות שיצאו משליטה. מכהן המשיח דרך סתם מלך עבור מלך טוב (ואפילו גוי כמו כורש) וכלה בדמות מיסטית (בואכה שכונת קראון הייטס).
לא על ידי קומבינות.
כאשר ישנו יהודי שמעורר לחזור בתשובה, להוסיף בתורה ומצוות, לתת יותר צדקה, זה בהחלט מקרב את הגאולה גם אם זה לאט לאט.
וכמו שאמר הנביא ישעיהו: "שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להיגלות", וכמו שנאמר על אברהם אבינו, היהודי הראשון: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". ו"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".
וזוהי הנקודה שבכל יהודי יש ניצוץ של משיח, וצריך רק לגלות על ידי תורה תפילה וצדקה.
אין צורך לחימה שפוכה, כי לכל הדור יש במילא דרישות רוחניות גבוהות וגם החילונים בדורינו אידאליסטים, מתחת לתחפושת הפוסטמודרניזם
מדינה שמתקיימים בה דברים כאלה זה ממש מאפיל ומעפיל על כל דבר טוב או הגיוני.
היה הכי טוב עם ד"ר יעקב ישראל דהאן היה מקים לנו מדינה ועומד בראשה. במדינה של דהאן היו מוציאים להורג כל חד מיני (רגע, בעצם זה מה שעשו, לא?!)
שיחימוביץ זה בן חמו
זה כמו הגמרא שאומרת שהגוים לפחות לא מתקנין כתובה לזכרים
שעושים מעשה כזימרי ומבקשים שכר כפנחס...
משום מה בחוגי 'העדה' בכלל ונטורי קרתא בפרט, מתייחסים כמרטיר, לאחד שכלפי חוץ 'חזר בתשובה' ובסתר קיים קשרים עם נערים ערבים והמשיך לכתוב רומנים כאלו, גם בשנותיו כקנאי כביכול.
לא שהוא חוסל בגלל זה, הוא היה סתם 'מוסר' לפי גדרי ההלכה.
קשה לקבוע בוודאות האם אירועי ה-7 באוקטובר היו תולדה של רשלנות פושעת או שמא מדובר בבגידה מתוכננת מבפנים. אך אם אכן מדובר בבגידה, נראה שהזרע נזרע במקום בלתי צפוי: בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון.
1. ועדת מירון כמודל פוליטי
התקדים המסוכן נוצר כאשר ועדת מירון בחרה להטיל אחריות אישית ישירה על ראש הממשלה נתניהו, למרות שלא היה לו כל קשר לפרטים המבצעיים בשטח. עבור מי שחיפש דרך להפיל את השלטון, זה היה רגע של התגלות: הוועדה "הממלכתית" הפכה לכלי נשק פוליטי רב-עוצמה, המסוגל לעקוף דרגים מקצועיים ולהפנות אצבע מאשימה ישירות לדרג המדיני העליון.
2. הכישלון בהנדסת התודעה החרדית
למרות הניסיון של ה"חונטה" והתקשורת להשתמש במסקנות הוועדה כדי להסית את הציבור החרדי – שנפגע בצורה הקשה ביותר באסון – נגד נתניהו, המהלך נכשל. הציבור החרדי, שאינו ניזון מהתקשורת הממסדית, לא "קנה" את הבלוף והבין שמדובר ברדיפה פוליטית במסווה משפטי.
3. שינוי אסטרטגיה: מהר מירון לעוטף עזה
כאן, ייתכן שנולד הרעיון המעוות: אם החרדים חסינים להנדסת תודעה, יש צורך באסון שיפגע בקהל יעד שחשוף יותר למסרים התקשורתיים. המודל שנוסה במירון – הטלת אשמה מוחלטת על ראש הממשלה תוך דילוג על מפקדי שטח, מפכ"ל ושרים – שוכלל לכדי תוכנית פעולה.
4. הקונספט: פתיחת שערים לשם הפלת שלטון
על פי תאוריה זו, ההחלטה (האפשרית) "לפתוח את השערים" בפני חמאס נבעה מהביטחון המוחלט של המתכננים ב"מכונת האשמה" המשומנת:
* האירוע: אסון נורא ביישובי העוטף.
* הכלי: ועדת חקירה ממלכתית "אובייקטיבית".
* התוצאה: הנדסת זעם ציבורי חסר תקדים שיופנה אך ורק כלפי נתניהו, בדיוק לפי התקדים של ועדת מירון.
לסיכום: ייתכן מאוד שמסקנות ועדת מירון, שקבעו כי ראש הממשלה אחראי לכל פרט טכני במדינה, היו הטריגר שנתן לאותם גורמים את הביטחון לבצע מהלך קיצוני, מתוך ידיעה שבסוף היום – הציבור יקבל "חותמת ממלכתית" לכך שרק אדם אחד אשם.
מר מדינ-ai יקר, יש כמה בעיות בתיאוריה שלך, ואכתוב לפי הסדר של המספרים:
1. הכלי של ועדת חקירה ממלכתית לא התגלה ככלי רב עוצמה אלא להיפך. הרי למרות מסקנות הועדה לא קרה כלום, לא בדעת הקהל ותוצאות הבחירות, לא בפיטורין וכו' בפועל.
2. הציבור החרדי לא היה קונה את זה בכל מקרה, כי יודעים היטב מי האשמים לאסון מירון... הם הרי יודעים איך מתנהלות עצרות והילולות והם נהנו מזה כבר בלווית הרב וואזנר וכל קדושים עמו.
3. מה יעזור לשסות את תושבי העוטף? הרי הם שנאו את ביבי עוד קודם והם בכל מקרה מיעוט קטן במדינה.
4. אתה מתכוון שגם אסון מירון וגם הטבח בשמחת תורה תוכננו מראש נגד ביבי? זה כבר מעניין מדי...
5. על הסיכום וגם על ההקדמה: הרבה יותר כדאי לומר את התיאוריה הזו, בהנחה שבשני המקרים זו רשלנות ולא בגידה...
אבל כל הכבוד על היצירתיות. אני לא הייתי מצליח להוציא כזה מאמר יפה מהai.
עלה והצלח!!
וזה גם לא משנה, קבל את האמת ממי שאמרו.
ועל השאלה הראשונה עניתי בגוף הכתבה:
הציבור החרדי, שאינו ניזון מהתקשורת הממסדית, לא "קנה" את הבלוף והבין שמדובר ברדיפה פוליטית במסווה משפטי.
ועל יתר השאלות, אם תחשוב קצת תוכל לענות לבד.
ותודה על תגובתך
מספרת אישה על התקופה כאשר נפגשה לשידוכים, שהיה בחור ששאל אותה "איך את נראית בלי איפור?" היא לא נבהלה וענתה "עוד יותר יפה".
אם אתה רוצה לראות את הכתבה לפני השיפוצים של AI. הנה...
לא סגור האם הייתה בגידה מבפנים, אבל אם כן, מירון.. - אקטואליה וחדשות
אני לא מסכים עם הכתבה הזאת, המציאות לגבי איך שנתניהו מתנהל הרבה יותר רעה מכפי שהוא מתאר
הרסני, מסוכן וטרגי: נתניהו הוא הטיפש הכי מוכשר בעיר - וואלה חדשות
כותב דברי ההבל האלו הוא אברום בורג מגדולי התומכים והפעילים הבולטים של הרשימה המשותפת, ומשתתף קבוע בכינוסים שלה.
איש שמאל אולטרא אולטרא קיצוני, בנו של מנהיג המפד"ל המיתולוגי יוסף בורג. אביו מתהפך בקברו לנוכח מעללי הבן יקיר לי שיצא ממעיו.
שם רשעים ירקב.
אבל למה הוא לא מדמם?
למה אתם בכלל מדברים על זה ככה?
אני בטוח שהוא צוחק בשמים מהבדיחה שלי
בקצב של הזמן של העולם שלנו.
אולי מליארד שנה שם עוברות בשניה בעולמינו.
כך טוען אחד המקובלים לפני 300 שנה.
והרב קוק הביא את דבריו במכתב לאיינשטיין , שאומר שרעיונות דומים לתורת היחסות נמצאים כבר בקבלה.
ככה נראה לי אולי עובדת עילוי נשמה, אולי אין הכוונה בעילוי נשמת שמעלים את נשמת הנפטר, כי בעולם האמת רק מעשיו שלו מועילים. אלא שמבחינת הזמן בעולם שלנו, נשמתו תתעלה מהר יותר ביחס לזמן בעולמינו
ניסיתי לרמוז לעדויות של נשים שהסיקו שיש"ו יצא מקברו.
כנראה ללא הצלחה 🙈
חשוד פלסטיני ברח ליו"ש עם רכב שגנב, במהלך בריחתו פגע ברוכב אופנוע, שנהרג במקום. הבוקר הוא נעצר על ידי לוחמי יחידת 'חץ יהודה' במחוז ש"י.
נעצר גנב רכב שהרג רוכב אופנוע במהלך הבריחה - סרוגים
טענה: המשטרה ידעה שבעת בריחתו הוא עלול לפגוע בהולכי רגל או ברוכבי אופניים, למה הם המשיכו לרדוף אחריו. מה יותר חשוב רכב או חיי אדם?
טענה דומה אני שומע גם בהקשר לסרבנות צבאית. לפני השביעי לאוקטובר. הרמטכ"ל וגורמים בצבא הזהירו את ראש הממשלה נתניהו שהמצב בצבא קשה בעקבות הסרבנות והוא חייב לוותר לסרבנים. למה הוא המשיך להתעקש ולא נכנע להם?
היות וברשתות החברתיות יכול לקחת הרבה זמן עד לקבלת מענה, וגם לא תמיד מקבלים מענה, פניתי לAI ג'מיני, והוא ענה תגובה מאוד מלומדת.
השאלות שאתה מעלה נוגעות באחת הדילמות העתיקות והמורכבות ביותר בניהול מערכות: דילמת הטווח הקצר מול הטווח הארוך, או במילים אחרות - המחיר של כניעה לסחיטה (או לאיום) אל מול המחיר של עמידה על עקרון.
הנה ניסוח של הטיעונים המרכזיים המקשרים בין שני המקרים:
1. המרדף המשטרתי: אכיפה מול סיכון מיידי
במקרה של מרדף אחרי גנב רכב, המשטרה עומדת מול משוואה אכזרית:
הסיכון המיידי: המרדף עצמו מייצר סכנה מוחשית לעוברי אורח ולשוטרים. בחישוב קר של "כאן ועכשיו", חיי אדם אכן חשובים יותר מרכוש.
ההשלכה לטווח הארוך: אם המדיניות תהיה "מפסיקים כל מרדף ברגע שיש סכנה", התוצאה היא מתן חסינות מוחלטת לכל עבריין שיבחר לנהוג בפראות. המסר יהיה: "אם תסכן חיים - המשטרה תניח לך". זהו "מדרון חלקלק" שבו הסדר הציבורי קורס, וגניבות הרכב יהפכו למערב פרוע שיעלה בחיי אדם רבים יותר בטווח הרחוק עקב אובדן ההרתעה.
2. המשבר הצבאי: ריבונות מול כשירות
הטיעון המקביל בהקשר המדיני-ביטחוני שהעלית מתמקד בשאלת הסמכות:
האיום המיידי: הרמטכ"ל ומערכת הביטחון התריעו מפגיעה בכשירות הצבאית (חיי אדם וביטחון המדינה בטווח הקצר).
העיקרון הדמוקרטי: מהצד השני עמדה הטענה שכניעה לאיומי סרבנות (מכל צד פוליטי) היא סוף הדמוקרטיה וסוף היכולת של הממשלה למשול. הטיעון כאן הוא שאם הממשלה תיכנע ללחץ של קבוצה בתוך הצבא, היא מאבדת את הריבונות שלה. במצב כזה, הצבא הופך לגוף שמכתיב מדיניות לממשלה, מה שמהווה תקדים מסוכן לעתיד המדינה.
3. הפרדוקס המשותף: מחיר ההרתעה
הנקודה שמחברת בין שני המקרים היא שאלת המחיר והאחריות:
במרדף - האם האחריות למוות היא על השוטר שרדף או על הגנב שסיכן?
בצבא - האם האחריות לפגיעה בכשירות היא על הממשלה שלא עצרה את החקיקה, או על אלו שהחליטו להפסיק להתנדב?
בשני המקרים, מי שבוחר לא "להיכנע" טוען שהוא מגן על הכלל הגדול יותר: שלטון החוק והסדר הציבורי. הטענה היא שברגע שאתה מאפשר לאיום (בין אם זה גנב רכב שנוסע נגד הכיוון ובין אם זו קבוצת לחץ פוליטית) לקבוע את המדיניות, אתה מזמין את האיום הבא.
הפרדוקס המר במדינתנו העצמאית לכאורה, כפי שניתן לראות, הוא שלפעמים הניסיון להגן על העיקרון (הרתעה או ריבונות) גובה מחיר דמים כבד מנשוא במישור המיידי. השאלה שנותרת פתוחה היא היכן עובר הקו האדום שבו המחיר הופך לגבוה מדי מכדי להצדיק את העיקרון.
האם כל שנאה היא "שנאת חינם"?
המונח "שנאת חינם" מוכר לכולנו כסיבה לחורבן הבית, אך לעיתים קרובות אנחנו מרגישים שהשנאה שלנו "מוצדקת". אנחנו בטוחים שיש לנו סיבות הגיוניות, עובדות ונתונים. אך בתורת חסידות חב"ד מוסבר שהסדר הוא הפוך: השורש הוא קודם כל שנאה, וההסברים השכליים מגיעים רק אחר כך כדי להצדיק אותה.
כדי להבין את זה לעומק, כדאי לבחון את המציאות האקטואלית סביבנו:
המקרה החרדי: סטיגמה מול עובדות
השנאה כלפי הציבור החרדי מבוססת בדרך כלל על הטענות שהם "לא מתגייסים" ו"לא עובדים". אבל כשבוחנים את הפרטים, התמונה משתנה:
* בחזית הלחימה: חרדים רבים משרתים בצה"ל. גדוד "נצח יהודה" הוא דוגמה חיה ללוחמים שמתמודדים באומץ מול טרור. מפקדים בולטים מהמגזר (כמו זרביב) הובילו שיטות לחימה מול מחבלים המסתתרים בבתי אזרחים, ובכך הצילו חיים של חיילים רבים.
* במנועי הכלכלה: הציבור החרדי הוא עמוד השדרה של ענפים קריטיים, כמו בורסת היהלומים – אחד מענפי הייצוא החזקים של ישראל.
* ובראיה רחבה: ביטחון המדינה הוא לא רק צבא. ללא הניצחון במאבק הדמוגרפי, לא היה ערך לניצחונות צבאיים.
באותו אופן, כלכלה אינה רק "ידיים עובדות" אלא גם חוסן חברתי: אחוזי הפשיעה, הרצח והתמכרות לסמים במגזר החרדי הם כמעט אפסיים. המדינה חוסכת הון עתק בזכות העובדה שכמעט אין פשיעה חרדית.
מי שבוחר להתעלם מהנתונים הללו ועדיין לשנוא, מוכיח שהשנאה שלו לא נובעת מחוסר ידע, אלא מהחלטה מוקדמת לשנוא.
המבחן הכפול: חרדים מול ערבים
ההוכחה החזקה ביותר לכך שהשנאה מחפשת תירוצים נמצאת בהשוואה ליחס לאוכלוסייה הערבית.
רבים מאלו שמרבים להאשים את החרדים ולחפש סיבות להשניא אותם, משנים את גישתם לחלוטין כשמדובר במגזר הערבי. למרות שאחוז הפשיעה והרצח שם גבוה עשרות מונים, הם לא יאשימו את האוכלוסייה עצמה אלא ימצאו הסברים חיצוניים כמו "הזנחה של המדינה".
השורה התחתונה:
זהו הפרדוקס של שנאת חינם. כשאנחנו רוצים לשנוא, אנחנו הופכים לחוקרים פרטיים שמחפשים "סיבות". כשאנחנו רוצים לאהוב, אנחנו מוצאים את הדרך להבין ולסלוח. בסוף, הכל תלוי בשאלה מה אנחנו באמת רוצים להרגיש כלפי מי שעומד מולנו.
אני לא בעד לשנוא אף אחד, אבל הרשימה הבאת כאן כל כך לא רצינית ורצופה אי דיוקים.
כי ידוע שקאאני זה ד"ר מרדכי קידר