שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתמודד מאז תחילת המלחמה עם אינספור משימות ואתגרים ובראיון מיוחד לערוץ 7 הוא מספר שהדבר שהכי נוגע בו בימים אלה הוא הערבות ההדדית שניכרת בכל פינה.

"יש פה אירוע מדהים - נורא בכאב שלו ונורא הוד בהתרוממות הרוח שלו. אתה רואה מצד אחד כאב גדול, שבר גדול ואסון עצום, ומנגד רואה איך ברגעי השבר האלה, עם ישראל מתגלה בשיא תפארתו, בעוצמות, באחדות, בלכידות, בהתגייסות, באכפתיות, בלקיחת אחריות, בערבות הדדית", אומר סמוטריץ'.

לדעתו, ניכר מאוד שההפתעה ואי ההבנה בימים שאחרי מתקפת הטרור של חמאס, פינו את מקומם לפעילות נמרצת של הממשלה בכל התחומים. "אני חושב שלכולנו לקח כמה ימים להתאפס על עצמנו אחרי הסטירה שחטפנו. בתקופה האחרונה הממשלה מתפקדת טוב. אני יכול לומר עליי באופן אישי - אני משוחח עם ראשי רשויות כל יום, שומע צרכים - ונותן מענה".

"אנחנו משתדלים מאוד לקצר טווחים, לסגור מעגלים מהירים, וזה נכון באגף תקציבים והחשב כללי, זה נכון בתמיכה שאנחנו צריכים לתת למשרדי הממשלה כדי שהם יוכלו לעשות כל אחד בתחומו מול אזרחי מדינת ישראל, זה נכון מול הרשויות, זה נכון מול המפונים. יש קושי, יש בלגן, יש מלחמה. מאה שמונים אלף איש נמצאים מחוץ לבתים, בבתי מלון, וצריך לדאוג להם. מעבר לתנאים הפיזיים - הם צריכים גם חינוך, בריאות, רווחה וסיוע נפשי ובהכל אנחנו מטפלים", הוא מוסיף ומציין: "ההסתכלות הוא גם לטווח המיידי, גם לפתרונות הביניים וכמובן גם לטווח ארוך - איך מכוננים מחדש את חבל הארץ הזה - ובונים אותו בהיקפים הרבה יותר גדולים".

שר האוצר שומע בימים האחרונים טענות - בעיקר מצד האופוזיציה - הקשורות לכספים הקואלציוניים בזמן מלחמה ולדעתו מדובר בחוסר הבנה או קמפיין פוליטי מיותר. צריך להבחין בין מהות לקמפיין. יש קמפיין, כבר זמן רב, נגד הכספים הקואליציוניים. מבחינתי אין דבר כזה קואליציוני או לא קואליציוני בתקופה הזו. יש בתוך תקציב המדינה דברים שנוגעים ללחם ולחמאה וקשורים עכשיו למאמצי הלחימה - בין אם זה למאמצים הצבאיים, בין אם למעטפת האזרחית - כשהחוסן של העורף קריטי גם ליכולת שלנו לנצח את המלחמה".

"מה שנוגע להתנהלות השוטפת, לרציפות התפקוד, צריך לקרות - גם אם קוראים לו קואליציוני. הרי יש שני מיליארד שקלים למשטרה בכספים הקואליציוניים. נעצור אותם עכשיו? כנ"ל במערכת הבריאות. מרכזי החוסן הם מכסף קואליציוני. גם תקציב זק"א נחשב קואליציוני והם עושים עבודת קודש איומה במסירות נפש נפלאה. אז נעצור להם תקציבים? הוצאנו למעלה מחמישה מיליארד שקלים בהוצאות אזרחיות בשבועיים וחצי האחרונים - והכל מהתייעלות בתוך התקציב - בין אם זה קואליציוני ובין אם לא", הוא מוסיף.

ויש לו דוגמה נוספת לנושא. "אני לא אקצץ עכשיו בתקציבי תנועות הנוער בזמן שבו בני הנוער מתנדבים, לוקחים אחריות, זה טוב להם, בכל מקום שהם נמצאים, לא להיות מול הטלוויזיה, אלא לצאת, לפעול, לקחת אחריות. אני רוצה אותם פועלים עכשיו עם המפונים בבתי המלון, עם הקהילות. זה חלק מהלכידות החברתית. כל מה שחשוב קורה - וכל מה שלא - מוסט כרגע לטובת המלחמה. אני אומר את זה באחריות, מתוך עבודה מקצועית עניינית, מבלי להיכנע לפופוליזם".

לסמוטריץ' חשוב לציין שיש בממשלת החירום הסכמה והבנה ברורה באשר למטרות הלחימה. "הציבור חייב להיות רגוע ולתת אמון שיש בהירות מוחלטת בדרג המדיני מקצה לקצה - כולל גנץ שנכנסת לממשלת החירום - ביחס ליעד של המערכה הזאת שהוא השמדה מוחלטת של החמאס על היכולות השלטוניות והצבאיות. ההגדרה היא עוד הרבה יותר גדולה - שלא יהיה איום מעזה שנשקף לאזרחי ישראל ביום שאחרי המלחמה ולאורך זמן. אגב, זה יעד שאפתני, אבל הוא מוגדר וברור ואין עליו ויכוח. גם הצבא יודע זאת ונערך בהתאם".

"ביחס לצורה שבה זה יקרה יש הרבה שאלות וויכוחים - וטוב שכך. חלק מהאסימון שנפל לנו הוא לגבי מה קורה כשיש אחידות מחשבתית שאיש לא מאתגר אותה ונכנסים לקונספציה שלאחריה הכל מתפוצץ לנו בפנים".

לדבריו, "אין חולשה וריפיון אלא נחישות מלאה ובהירות. יש עכשיו קונצנזוס. רק לפני שבועיים וחצי התעסקנו בהקפות בתל אביב, וקיבלנו כאפה, אולי כדי להתעורר. מדינת ישראל כמדינה קטנה, עם עומק אסטרטגי קטן, לא יכולה לחיות עם איומים בסדר גודל כזה מעבר לגבולותיה. אי אפשר להתחבא מאחורי קירות וגדרות ולהסתכן בכך שההגנה תיפרץ. יש בהירות ברורה בעם וזה מביא להתרוממות רוח. לנו כדרג מדיני אין מנדט למשהו אחר ואני חושב שכולם מבינים זאת".

הוא מדגיש שהממשלה צריכה, בצורה טובה יותר מהנוכחית, להסביר את מהלכיה. "לגבי השאלות הטקטיות, לא האסטרטגיות, של איך בדיוק מגיעים ליעדים צריך להסביר זאת לציבור טוב יותר וגם אמרתי את זה לראש הממשלה. 350 אלף איש, חיילים מילואים, עזבו את הכול, משפחות, ילדים, קפצו פנימה, מלאי מוטיבציות, מלאי אנרגיות והבנה שאנחנו צריכים להשמיד את חמאס עכשיו. צריך לתווך להם את ההחלטות. לגיטימי להחליט לחכות ולהכניס עוד שיקולים - אבל לתווך את זה ולומר לחיילים - שעיני כל ישראל נשואות אליהם ואנחנו יודעים שהם יבצעו את המשימה על הצד הטוב ביותר. שיש לנו אמון מלא בצבא, במפקדים, בלוחמים, בדרגי השטח, בדרגי המטה".

ומה עם הפעולה הקרקעית? סמוטריץ' אומר שזמנה יגיע כי אין דרך אחרת להשיג את מטרת המלחמה. "אנחנו מפגיזים מהאוויר - אפשר לראות זאת בתמונות. עזה נחרבת מלמעלה ומלמטה. יחד עם זאת, אי אפשר להגיע להישג שהגדרנו שהוא השמדה מוחלטת של חמאס, שלילת יכולות מוחלטת ושליטה מבצעית של צה"ל כמו ביהודה ושומרון, בלי כניסה קרקעית על כל אתגריה ומורכבויותיה".

"הצבא ערוך, עם תוכניות טובות, עם אש בהיקפים אדירים. זה יהיה מאתגר אבל ברור לנו שאי אפשר להשלים את ההישג הזה בלי כניסה קרקעית, בלי תמרון אגרסיבי, אינטנסיבי, ארוך ומשמעותי, שבקצה שלו מדינת ישראל שולטת ברצועת עזה לאורך זמן. הם חייבים להפסיד שטח והרצועה צריכה להיות יותר קטנה. זה חלק מהמחיר", מדגיש השר.

התשובה הזו מעוררת מיד שאלה לגבי הצורך להקים יישובים בשטח עזה שייכבש - אם וכאשר. "אני כרגע רוצה להתחבר ולהתמקד במרחב ההסכמה הלאומי שהוא קריטי לניהול המלחמה - ההשמדה המוחלטת של חמאס, של הנאצים האלה - ולהבנה שאנחנו חייבים לייצר לעצמנו נוכחות ושליטה מבצעית מלאה בעזה לאורך זמן. יישובי העוטף לא יחזרו אם הם יבינו שנשאר איום עליהם. אנחנו מחוייבים, לא רק לשקם, אלא לחדש ולהפריח את האזור פי שניים, שלושה וארבעה ממה שהיה. זה דורש שלא יהיה כלל איום מעזה", עונה שר האוצר.

"אני מציע להתמקד במרחב הזה. תחושת הלכידות הנוכחית שלנו היא קריטית כלפי פנים - ללוחמים, למפקדים, למשפחות שלהם. היא קריטית לציבור הישראלי, שיודע שאנחנו ביחד, בלי חשבונות פוליטיים, בלי מחלוקות, בהסכמה מאוד ברורה ועם מטרה ברורה. זה קריטי גם מול הקהילה הבינלאומית שאנחנו אומרים לה - 'אי אפשר להכניס סיכה בינינו. אנחנו מלוכדים כולנו ואתם חייבים להיות בצד שלנו כי זה הטובים מול הרעים'. הלכידות קריטית מול האויבים שלנו, שחשבו אולי שימצאו חבורה מפולגת וצבא שלא מתפקד ולוחמים שלא מתגייסים וטייסים שלא באים - ורואים את ההתגייסות של כל הלוחמים, חיל אוויר עובד בתפוסה מלאה, יש ממשלת חירום, שמים בצד יריבויות, שנאות, חרמות, ברגע אחד".

לשאלה האם הוא שותף להערכה שהקרע בעם עודד את חמאס לתקוף את ישראל עונה השר, "ייתכן שזה קיים אבל אין ספק שהשנאה שלהם היתה תמיד קיימת והם נערכו למתקפה זמן רב. אין ספק שכשאנחנו ביחד, אנחנו חזקים, וכשאנחנו רבים, אנחנו חלשים. עכשיו זה זמן מלחמה ויגיע זמן שנצטרך להפיק לקחים ולעשות חשבון נפש. אני מבטיח לעשות את חשבון הנפש שלי ולהסיק את המסקנות שלי. מי שמכיר אותי יודע שאני גם שקוף, ואשתף את הציבור איפה הייתי בסדר וצדקתי ואיפה הייתי לא בסדר ולא צדקתי, ומה הלקחים שלי והמסקנות שלי ברמה האישית וברמה הלאומית. עכשיו אנחנו מתעסקים בלנצח. אחר כך יהיה מספיק זמן לחשוב".

סמוטריץ' רחוק מלהיות נאיבי לגבי העתיד. "אני הרי לא חושב שהמחלוקות ייעלמו. הן תמיד היו - וזה בסדר. היהדות בנויה ממחלוקות, כל המשנה והגמרא מלאות במחלוקות, וכך גם מתבררת האמת. המחלוקות ימשיכו להיות נוקבות וחשובות כי הן נוגעות באמת בערכי ליבה ובעצבים חשופים. גם בתוך משפחה יש מחלוקות וזה בסדר. אז דנים בהן ומתחבקים ואוהבים תוך כדי - ומרגישים אחים. זה לקח עצום. בין אם זה השפיע על חמאס ובין אם לא, הרי אתה עומד ברגע כזה, מבין את שותפות הגורל ושחמאס לא עמד בכניסה ליישוב ותהה מה הצביעו ביישוב מסויים או אם מישהו חילוני או דתי. הוא רצה לרצוח יהודים ולהביס את היהודים - וכמוהו אויבנו האחרים".

הוא לא מסתיר את רצונו לראות כוחות נוספים בממשלת החירום. "העובדה שקמה ממשלת חירום זה מצויין. החוויה של הצבא, זרועות הביטחון, האנשים בשטח, הלוחמים בשטחי כינוס, ראשי הרשויות, המפונים והניצולים,היא שמדובר בדבר טוב. נכון יהיה להרחיב אותה כמה שאפשר. ליברמן צריך להיכנס כמה שיותר מהר. הוא צריך להתעלות ולהבין את גודל השעה. ברגע הזה אין ימין, אין שמאל. כולנו עם גורל אחד, ייעוד אחד, שליחות אחת ושותפות אחת של מדינה אחת".

המסר שר האוצר מבקש להעביר הוא שהשותפות והערבות ההדדית מעוררת בו אופטימיות. "אתמול הייתה פה מחאת ההייטק. היום ההייטק הזה נכנס מתחת לאלונקה, רץ לעשות הכל בהתנדבות. אני אומר גם למשקיעים, תקשיבו, תסתכלו על הדבר הזה, זה יפרח בהיקפים שחבל לכם על הזמן. מלחמה עולה כסף ומייצרת האטה כלכלית. הצמיחה האדירה שהיתה אחרי הקורונה קטנה על מה שיהיה פה ביום שאחרי המלחמה".

"חטפנו שבר ענק והקב"ה נותן לנו הזדמנות להפוך אותו לצמיחה אדירה ובניין אדיר. הכאב והחור בלב תמיד נשארים. כל כך הרבה משפחות איבדו אנשים יקרים וחטופים שנמצאים בעזה. היום שאחרי צריך להיות הרבה יותר טוב ביטחונית וחברתית. חבלי המולדת האלה בחבל התקומה ובכל מקום אחר שמאיימים עליו צריכים להתפתח ולגדול הרבה יותר. שהאויבים שלנו יסתכלו ויגידו - איזה אידיוטים אנחנו. רצינו לנצח את היהודים וקיבלנו נאכבה כמו ב-48', כמו ב-67'. קיבלנו את מדינת ישראל חזקה יותר ואת ארץ ישראל גדולה יותר וגם ההתיישבות חזקה יותר. קיבלנו את ועם ישראל מלוכד יותר, מאמין יותר ונחוש יותר".