חברת הכנסת ד"ר עליזה לביא, ממייסדות פורום '120 מנהיגות מחברות', מתארחת באולפן ערוץ 7 ומספרת על הפורום שהוקם במרוצת השנה המורכבת שעברה על החברה בישראל לנוכח הקיטוב והמחלוקות הקשות מתוך תחושה שנשים תוכלנה להוביל שינוי.
"הבנו שאנחנו חייבות להתכנס יחד, נשים מימין ומשמאל, מתנחלות, תומכות המחאה ואמרנו שאנחנו חייבות להתכנס ולראות שאנחנו עושות את זה אחרת. הדבק הישראלי החזק מתפורר והמחאה נגסה בכל חלקה טובה. איפה אנחנו בתוך כל הכאוס הזה ומה אנחנו עושות. התכנסנו וייסדנו את הפורום הנפלא הזה ויצאנו למסע בתוך החברה הישראלית לראות איך נשים עושות את זה ופגשנו נשים מרשימות", מספרת ד"ר לביא.
במסע פגשו נשות גרעין בלוד, נשים בבית החולים הדסה שם הכירו את המנהלת ועוד רבות אחרות ויחד זיקקו את עקרונות המנהיגות הנשית, כפי שמגדירה זאת לביא. "ביקשנו להטמיע אותם בתוך אמנה של ברית נשית ישראלית באמצעות פיתוח סדנאות ליישוב סכסוכים".
אבל אז הגיע השבעה באוקטובר "והבנו שיש כאן אסון אזרחי שמעולם לא הכרנו. בזכות היחד הנשי וההון האנושי בקבוצה הזו הקמנו חמ"ל למען המשפחות השכולות בהובלתה של חברתי היקרה טלי דביר-לבנת, פרסומאית תל אביבית עם יכולות מופלאות. לא היה מידע. אספנו מידע על המשפחות. הכשרנו מלוות שתבקרנה אצל המשפחות. הבאתי את הניסיון הרב שלי מתקופת הליווי של חברות לחללי צה"ל. ביקרנו קרוב ל-650 משפחות והפכנו לשלוחה מול הרווחה ומקומות נוספים כי המדינה לא הייתה שם".
"עברנו משפחה אחרי משפחה, דלינו חומר ובמקום שבו היה צורך ברווחה הפנינו, פתחנו ערוצים, הייתה קרן של הסוכנות שנתנה כסף ולא ידעו עליה וחיברנו כשיכולנו, אבל בזכות ההון האנושי של הקבוצה עשינו דברים בחסדים, בכסף וביכולות. העבודה בקבוצה כל כך מגוונת נתנה את אותותיה וזה היה מאוד מרגש".
על גבורת הלוחמות שהתגלתה בימי המערכה מציינת ד"ר לביא כי בשיח של אחרי השבעה באוקטובר הדברים השתנו וברור כעת כי נשים כמו גברים התעשתו ויצאו לנצח את המערכה ברגישות ביעילות ובנחישות. "ראינו טנקים שמובלים על ידי נשים. השיח הזה צריך להיעלם. אנחנו נכנסים למציאות חדשה שבה כל האוכלוסיות צריכות לקבל ביטוי. העולם שלנו השתנה והצרכים הביטחוניים שלנו השתנו כמו גם התפיסה שדי לנו בצבא קטן וחכם. הייתה קונספציה וראינו לאן היא הביאה. אני מציעה לשנות את השפה. נשים יכולות כמו גברים וצריך לאפשר ולהיעזר בהון האנושי של כולן".
לשאלת הגבולות בין השיח שעליו היא מדברת לבין פרוגרסיביות שמאבדת כיוון, סבורה לביא כי הסוגייה היא שינוי השפה. "זה לא עניין של איפה עובר הגבול, אלא עניין של איך עושים את זה נכון יותר ומביאים יחד לביטחון מדינת ישראל. הצרכים שלנו משתנים, וכבר הצבא מדבר על גדודים חדשים ומסגרות חדשות בגבולות ובבט"שים. מבינים שהגבולות שלנו הם גבולות חיים ודרושה שם יותר תשומת לב. לצבא שלנו אין מספיק לוחמים. אנחנו מדברים על אוכלוסיות שלמות שלא מתגייסות לצבא, גם הציבור החרדי וגם בתוך הציבור הכללי. מעט מאוד מגיעים לתפקידי לחימה וגם הצבא שדגל בהעדפת הטכנולוגיה מבין שדברים צריכים להשתנות. אי אפשר לחיות עם התובנות של השישי באוקטובר. נכשלנו".
האם לשיח הזה נכנסת מגבלת השירות המעורב ומגבלת הפערים בין יכולת נשית ליכולת גברית? "צריך לראות איך עושים את זה ברגישות ובשום שכל", אומרת לביא. "אם לא באים לזה ממקום של קרדום פוליטי ורצון להמשיך את הריב של אתמול אפשר לראות שיש פתרונות והפתרונות מצויים. ראינו חלופות כאלה ואחרות. אל תפגעו לא בזכויות גברים ולא בזכויות נשים".
כחברת כנסת עסקה ד"ר לביא גם בסוגיית גיוס חרדים, סוגיה שעולה בימים אלה למרכז תשומת הלב. "העולם שלנו התהפך והשתנה. חרדים חייבים וצריכים להתגייס. כולנו מבינים את זה ומבינים שרבים שלא לומדים תורה ולא מקדישים את החיים שלהם ללימוד תורה צריכים לקחת חלק משמעותי באחריות שיש לנו, בשותפות בנטל המשימות הביטחוניות שלנו".
"צריך לדעת לעבוד עם מי שניתן לעבוד איתו. גם בעבודה שלי מול נשים חרדיות בשינוי הסוגיות הבריאותיות בעולם פנים המשפחה החרדית יש סוכנות בתוך השטח. גם כאן, בתוך פורום ה-120 הקמנו את ועדת ההסכמות שלנו שיושבות בה נשים חרדיות, נשים חילוניות ויחד לומדות ושומעות את הדברים ומנסחות עמדה מתוך שום שכל והבנה של הצורך בשינוי", אומרת לביא הסבורה כי בכוחן של נשים לחולל שינוי בכלל החברה.
בין השאר היא סבורה כי ניתן להטמיע דרך הנשים את ערך המצווה שבגיוס לצה"ל והשליחות שבמלחמת המצווה לכלל החברה החרדית. לשם כך יש להכיר את השפה המדוברת במגזר החרדי ולייצר שיח מותאם על מנת לקבל הקשבה. "יש היום עם מי לדבר. אני לא חושבת שמספיק דיברנו. בתוך הציבור החרדי יש עכשיו, אחרי השבעה באוקטובר, הבנות חדשות ודוגמא אפשר לראות בכיתות הכוננות. ישובים שלמים נמצאים באזור הספר וברור שהצבא לא יצליח להגיע ביום גזירה לכולם, וכחלק מ'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' צריך לדעת לתפעל", היא אומרת ומציינת כי לשם כך ניתן לפעול מול חוזרים בתשובה שנמצאים בתוך החברה החרדית ודרכם לקדם מהלכים.
בהתייחס להפגנות התובעות את הגיוס המיידי של בחורי הישיבות, הפגנות שמובלות גם על ידי ראשי המפלגה בה הייתה חברה, 'יש עתיד', אומרת ד"ר לביא כי הכאב גדול והא מבינה אותו כמי שבנה נפצע בעזה וחזר להילחם. "אי אפשר להמשיך ככה. צבא המילואים שלנו מאוד קטן ואנחנו צריכים את כולם. לצבא חסרים 7000 חיילים. אי אפשר להמשיך בעיוות המוסרי הזה. גם מבחינה יהודית אי אפשר להמשיך כך, ויש גם בחברה החרדית שמבינים את חוסר הצדק הזה ומבחינה מוסרית הם לא יוכלו להמשיך הלאה". עם זאת היא אינה סבורה שההפגנות וההטחות בציבור החרדי תובלנה להישגים כלשהם. הדברים צריכים להתבצע מתוך שיח ובמקביל היערכות של הצבא לקליטת הצעירים החרדיים בהתאם לאורח חייהם האמוני.