בכל מקרה, למפלגת השקר והשנאה
אלו שיש בתוכם שנאה למי שלא חושב כמותם ופסילה אישית, ואלו שמשקרים ומפירים הסכמים ולא עומדים בלחצים
לא אצביע בכל מקרה.
מי שמשקר ומונע מאגו, גם במאבק על ארץ ישראל אי אפשר לסמוך עליו.
מי שזייף הסכם שחתמו איתו בסבב א', שלא יתלונן כשמפרים הסכם חתום איתו בסבב ג'.
איך אמרת? "על דאטפת"...
נכון. יש הבדל בין מו"מ לבין הסכם,
אבל גם יש הבדל בין מו"מ לבין סיכום והחלטה של מנהיגה הרוחני של המפלגה;
יום לפני שאיתמר חתם עם הרב רפי, נפגשו הרב ליאור והרב טאו ו**החליטו** על ריצה משותפת של עוצמה ונעם.
כמובן, הפרט הזה זה לא נכתב בהודעת היח"צ על כך
שיצאה רק שבוע לאחר מכן כשהסיכום לא היה רלוונטי... (מקור לקמן).
נכון, הם לא "חתמו על הסכם" כי אין זה מתפקידם,
אבל מילה של מנהיגים רוחניים אמורה להיות שווה לפחות כמו חתימה בין עסקנים.
איתמר שבר לרב ליאור את המילה והלך נגד החלטה של מנהיגה הרוחני של מפלגתו (ולא בפעם הראשונה, אגב).
בגלל המהלך שלו נעם נאלצה להודיע שלא תרוץ והפסידה את סבב הבחירות הזה.
אז במחילה, שלא יטיף מוסר.
תצביע למי שבא לך, רק אל תזרוק קולות לפח.
ובבקשה, תחסוך לנו את ההסברים המופרכים למה הפעם עוצמה עוברת.
בכל אופן כל הפוליטיקה המגזרית הזו רק מעוררת תחושת קבס יותר ויותר.
לבנט וסמוטריץ ופרץ במצב שנותר בטוח לא אצביע.
למי כן? לא יודע.
מה שבטוח שאי אפשר להתלונן על איתמר אם יחליט לרוץ עד הסוף וישרוף קולות.
לא רציתם או את עוצמה?
הדרתם את 84 אלף מצביעי עוצמה?
אל תלוננו.
ובבקשה, תחסוך לנו את ההסברים המופרכים למה הפעם עוצמה עוברת.
היא תקבל רק פחות משקיבלה בפעם הקודמת. הרבה פחות.
אעשה מה שאחשוב שהקב"ה רוצה ממני במצב שנוצר.
מי שישרוף קולות זה בנט שהטיל וטו. בצלאל ששמח מאוד במצב שנוצר לדפוק את הרב רפי ואת בן גביר
וכל אלו ששתקו ונתנו לזה יד.
אני מקווה שלהבא תתייחס יותר ברצינות לניתוחים ולהערכות שלי או לפחות בקצת פחות זלזול (ולא, אני לא נביא).
ראובן הולך בדרך ורואה לפניו את שמעון שנופל לו 10 שקל מהכיס ומתקדם הלאה במהירות וכמעט נעלם מעיניו.
הוא לא מהסס פעמיים הוא רץ ומרים את ה10 שקל ורודף אחריו ואומר לו נפל לך 10 שקל.. ומחזיר לו.
לוי שרואה הכל מהצד ניגש אחר כך לראובן ואומר לו, למה החזרת לו? הרי לכסף אין סימנים, והוא היה מתייאש מזה, וזה היה יכול להיות שלך, לא היית חייב להחזיר לו, חבל שלא למדת קצת גמרא..
עונה לו ראובן: איזה מזל שאני לא חכם כמוך, כי אם הייתי חכם ולמדן כמוך הייתי גנב..
כאילו שאני עשיתי כאן משהו חץ מלהקיז דם כדי למנוע מאיתמר לעשות שטויות.
תראה כמה הוא "לא חכם בפוליטיקה" (ביטוי שלך!) וכמה טעויות מזיקות הוא עושה,
ותבין מה הוא עלול לגרום אם ייבחר אי פעם לכנסת.
לא תזיק לך קצת יותר ענווה אחרי כ"כ טעויות שכתבת כאן.
אבל טוב, ממצביעי עוצמה כנראה אין לצפות שיודו על האמת.
איך אמר בצלאל? "איתמר ואמת לא הולכים ביחד"...
שים לב שאפילו כשאני מתאר לך מה היה לפני שחתם, תשובתך היא "אין לי מושג אם זה נכון או לא"...
ככה גם חשבתם כאן כשטענתי שההסכם בסבב א' הוא לא 4 - ו-8:
את זה כנראה לא נדע לעולם - אקטואליה וחדשות
היום כולם יודעים שאיתמר זייף הסכם, חוץ ממך כנראה.
מישהו דיבר עליך ספציפית?
דיברתי על עצמי. מעדיף להיות תמים ופחות חכם מאשר נכלולי ושקרן (ולא מתכוון אליך).
למרות שזלזלת בפרהסיה שאין גדולה ממנה בימינו.
אגב - זה משהו שהרב רפי לפחות ניסה לעשות אתמול (קישור ראשון לקמן),
וגם בצלאל היום - למרות שהוא הכי פחות אשם כאן (קישור שני לקמן).
אבל "לבצלאל קרה משהו" ואיתמר מושלם...
"נציל את מחנה הימין; מבקש סליחה מבן גביר" - סרוגים
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/424533
א. זאת מחאה נגד כל ההנהלות של אנשי ימינה, להצביע לג' זה פחות משמעותי.
ב. הם יוכלו לדרוש מקומות טובים בבחירות הבאות (שאולי יהיו עוד חצי שנה), כמו שעכשיו הם כמעט קיבלו אם רק הבית היהודי היה חותם לסמוטריץ'.
מסכים שהיה אולי סיכון
אבל א"א לומר חד משמעית שהם לא היו עוברים
אוסלו עבר על קול
אתה סומך על שירלי פינטו (מקום 9, עם חוק נורווגי היא אולי בפנים) שאף אחד לא באמת מכיר אותה?
או על הרב פרץ שמוכן לעשות הכל בשביל לשמור על הכסא שלו?
או על בנט שמדבר על אוטונומיה לפלסטינים?
(וכמובן שגם א"א לסמוך על ג' או ש"ס)
מצטער שאני לא מסוגל לסמוך על גפני בענייני א"י
והם חתמו פעם קודמת
בבחירות האלה הם עדיין לא חתמו
אבי רבינא | כ' באלול תשעח 13:32 31.08.18
הקרב באלעד: לאחר מכתבו החריף של יו"ר 'שלומי אמונים' סגן השר מאיר פרוש ליו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני על החלטתם כי בנו ישראל פרוש יתמודד שוב לראשות העיר אלעד, בטענה לאי כיבוד ההסכם מצד 'דגל' בבית שמש, משיב היום (שישי) ח"כ גפני במכתב חריף משלו בו הוא שולל מכל וכל את טענות פרוש לקשר בין ההסכמים באלעד ובבית שמש ומתריע מפני הבאות.
את מכתבו פותח גפני וכותב: "על פי ההסכם שנחתם ב-ו' תשרי תשע"ד נקבע כי 'סיעת דגל התורה תתמוך ותפעל בכל יכולתה לבחירתו של ישראל פרוש לראשות עיריית אלעד" וכך אכן נעשה'.
"בהמשך ההסכם: 'בבחירות המוניציפאליות בשנת תשע"ט תתמוך סיעת שלומי אמונים במועמד של דגל התורה לראשות העיר ותפעל בכל יכולתה לבחירתו', הפרתם את ההסכם הזה, וכך אמרנו לכם בפגישותנו הראשונות שהיו לאחרונה".
גפני תוקף בחריפות את פרוש וכותב: "פעלתם בכל יכולתכם בקרב רבני ועסקני דגל התורה למנוע בחירת מועמד של דגל התורה והצלחתם לזרוע בוקה ומבולקה ומחלוקת קשה מנשוא, עשיתם זאת אף בשעה שהיה מדובר שאיש מטעמנו יתמודד לראשות העיר בית שמש".
באשר להסכמים ביניהם, כותב גפני כי "נחתמו בינינו טרם הבחירות המוניציפליות בשנת תשע"ד מספר הסכמים, אחד כללי, השני אלעד, השלישי בית שמש והרביעי ביתר, חפשנו ולא מצאנו כל קשר אפי' לא ברמז בין הסכם בישוב אחד למשנהו, אין מילה אחת ואף לא רמז להסכם באלעד להסכם בבית שמש שגם לגביו הודענו שנכבד אותו ככתבו וכלשונו ואתם מנסים חודשים ארוכים לקשור מין בשאינו מינו כאמור אף ללא עילה בישוב השני, כלומר אתם מפירים את ההסכם הברור באלעד להסכם שאנו נכבד כאמור בבית שמש, מצ"ב ההסכם, עד לרגע זה אין הפרה בהסכם בבית שמש".
"זכותה של דגל התורה להחליט על מועמד מטעמה לראשות העיר אלעד או לתמוך במועמד אחר וזה יוחלט בימים אלו, אין לכם עפ"י ההסכם זכות להתערב בכך ובוודאי לא את אשר אתם עושים כאמור", כותב גפני.
גפני מוסיף וכותב כי "אין בדברינו אלו לגרוע או לפגוע ח"ו בתפקודו של בינך הרב ישראל פרוש כראש עיר, אולם אין בהסכם כל אמירה באם ראש העיר המכהן מטעמכם יצליח - לא יתבצעו החילופין האמורים, ואין כל אמירה כי דגל התורה לא תצליח להעמיד מועמד מוכשר מטעמה לטובת התושבים וכו'".
לסיום הוא כותב כי "הפרת ההסכם על ידכם תגרום לפריצת כל המסגרות שנבנו בדי עמל ביהדות החרדית ותגרום לכך כי איש לא יאמין לרעהו ח"ו אף בהסכמים חתומים".
לרב רפי היתה סיבה אמתית מאוד להפר:
ההסכם היה מקח טעות.
כולו היה מבוסס על ההנחה שבצלאל יצטרף ובשום מקום לא נכתב בו שום תרחיש אחר.
מלבד זאת, המפלגה לא ייפתה את כוחו להשמיד אותה ואין שום תוקף לחתימה שלו על הסכם שמוביל למחיקה מוחלטת וסופית (לא שמצבה הנוכחי טוב בהרבה...)
הוא פנה אליו באותה הצעה בה פנה לבית היהודי ובצלאל סרב.
מסיבה פשוטה: הוא ידע שבמצב כזה הרב רפי סוגר עם בנט...
איתמר מנע פריימריז בחבל ההצלה שהושיט לרב רפי מהלחצים של בצלאל.
אם לא היה חותם עם הרב רפי באותו יום שישי, סביר שבמוצ"ש הרב רפי היה נשבר ויוצא למפקד.
השלה את עצמו ומה לו כי ילין?
הוא ידע מצוין שכל ההסכם על דעת שבצלאל מצטרף.
קרא את ההסכם ותבין זאת לבד:
קרא את ההסכם ואמור לי מה קורה אם סעיף 2 לא מתקיים במלואו - אקטואליה וחדשות
אני רואה את גלי הכעס מצד בן גביר כלפי הרב רפי פרץ, ולא מבין היכן הפשע הגדול והבלתי נסלח בביטול ההסכם.
אמת, הסכמים צריך לקיים. אבל מנגד, הסכם הוא לא התחייבות בלתי חוזרת לביצוע התאבדות משותפת.
גם "הסכם ההסכמים" – חתונה כדת משה וישראל – ניתן לפעמים לביטול כאשר מי מהצדדים חושב שההסכם אינו נעים ונוח עבורו (גם אם אין הונאה), הלא לשם כך יצרה התורה את המושג המוכר ע"פ הסטטיסטיקה לכל זוג שלישי: "גירושין".
בן גביר טוען "הרב רפי הונה אותי", ובכן, המושג הונאה משמש בד"כ לתיאור מצב בו מוציאים ממאן דהו דבר במרמה.
מישהו יכול להסביר לי מה הוציא רפי פרץ מבן גביר? התשובה היא: כלום.
האם לבן גביר הייתה איזו אלטרנטיבה אחרת לרוץ איתה?! כנ"ל התשובה שלילית.
אפילו מפלגת נועם לא תרוץ עם עוצמה יהודית ששילבה ברשימתה אישה.
ההסכם היה אפוא מתנה חד צדדית מצד הבית היהודי לעוצמה יהודית.
הבית היהודי התחייב לשלב את נציגי עוצמה יהודית ברשימה, מתוך מחשבה שכך ירוויח עמדת מיקוח טובה יותר מול האיחוד הלאומי.
עוצמה יהודית לא נתנה כלום בתמורה ולא הפסידה כלום.
ברגע שסמוטריץ' עשה למחנך הרב רפי בית ספר וסגר עם בנט, התרגיל למעשה נכשל, הבית היהודי היה בסכנה קיומית של אחוז החסימה, וכל שנותר היה למצוא הסדר מציאותי חדש.
לבן גביר ברור היטב שרפי פרץ לא הונה אותו. כשהוא חתם, ועד שעה לפני סגירת הרשימות, הוא נאחז בכל כוחו בהתחייבותו והיה נחוש לקיים ההסכם.
גם תחת מכבש רה"מ ורבני הציונות הדתית הוא לא נשבר וצייץ "מילה זו מילה", רק כאשר עידית סילמן ערקה וקווי המפלגה החלו להתמוטט סופית, הוא הפנים שזו לא שאלת ההסכם אלא שאלת הקיום, ונאלץ בדמעות לבטל, כשהוא מבקש שוב ושוב סליחה.
גירושין הם לא דבר נעים, אבל הם גם לא הונאה, בוודאי לא מעשה נוכלות. הם סיטואציה מציאותית שלעתים מחוסר ברירה נאלצים לבחור בה, כאשר החתונה הובררה כמשגה.
הסיפור האמתי לטעמי, הוא זהותם של המחותנים: עו"ד איתמר בן גביר אדם חביב, מפולפל, כנה, ואהוב על רבים, שרק תדמית הכהניזם מונעת ממנו להיות מנהיג מגזרי בקנה מידה משמעותי פי כמה.
מולו, הרב רפי פרץ, שהגיע כמחנך מוערך, טייס ורבצ"ר, עם ציפיות גבוהות לשיקום המפלגה, והתברר כאיש חינוך שהגיע בטעות לבית הספר הפועל בשפה שאינו דובר.
קל לאהוב את בן גביר, קל לשנוא כיום את רפי פרץ ששגה רבות. אז זה מה שעושים, כל היתר הם התירוצים.
הכעס על רפי פרץ הוא למעשה כעס האכזבה על מצבה של המפלגה. הוא מחנך דגול ופוליטיקאי לא משהו. אם היה פוליטיקאי מוצלח יותר, ביטול ההסכם היה נסלח לו.
לכל יתר השותפים במפלגה, בוודאי שאין לבן גביר זכות לבוא בטענות. בנט וסמוטריץ' לא חתמו עימו ולא הבטיחו לו מאומה. זכותם לרצות רשימה בלעדיו, או מפני שהם סבורים כי הוא מרחיק קהלים מסוימים, אפילו אם סתם הוא לא בא להם טוב בעין.
באופן אישי, איתמר בן גביר הוא איש רעים, חריף ומצחיק, שתמיד כיף לתפוס איתו שיחה. רפי פרץ לעומת זאת, ממש לא כוס התה שלי. אבל אם למישהו צריך בן גביר לבוא בטענות, הרי זה בעיקר אל עצמו: בבחירות ספטמבר הוא קיבל הזדמנות פז – הצעה למקום השמיני ברשימת ימינה. הוא דחה את ההצעה בבוז, ופנה לריצה עצמאית.
מניתוח תוצאות הבחירות עולה, כי שילוב של ימינה עם עוצמה יהודית היה מביא 9-10 מנדטים (גם אם היה בורח מנדט כתוצאה מההסכם). כלומר, בן גביר היה ח"כ בוודאות ומטהר את תדמיתו. זו הייתה טעות עצומה. על היומרה הזו הוא משלם כעת מחיר כפול: גם לא נבחר אז, וגם היום כולם יודעים שאין לו את היכולת לעבור את אחוז החסימה.
הכותב הוא מגיש המהדורה המרכזית ברדיו קול ברמה, ומגיש בערוץ כנסת
"מילה שלו זה מילה": היועץ הקרוב של הרב רפי בטור אישי- סרוגים
בנוסף לקודם -
הפעם עברתי ישר לטקסט... - אקטואליה וחדשות
גם כאן - מצורף בטקסט:
"אני מכיר את הרב רפי היטב 17 שנה. מילה שלו זה מילה. נקודה.
כאחד הבודדים שהיו איתו בחדר ברגע ההכרעה אני יכול לומר דבר אחד - אדם שקרן לא מקבל החלטה שכזו בכזה קושי. זה לא איש שקרן ולא משנה כמה תציצו את זה.
זה פשוט לא הבן אדם.
כואב לי מאוד, כואב לי על השקרים, על התככנים, על התדרוכים הנבזים לאורך כל השנה. אבל אני לא ארחיב, לא אפתח פה צילומי מסך והקלטות ולא אשתף אתכם במה שאני יודע. שהיה באמת.
זה לא אתי ולא רציני אבל דבר אחד ברור לי - ליבי שקט. עולם שלם עמד מנגד. עולמו האישי של הרב רפי מול עתיד הימין, הציונות דתית והבית היהודי. וככה בחר הרב רפי - תכפישו אותי עד יום מותי ואני לא אזרוק לפח 3 מנדטים של הימין לפח.
קדימה, תנו בראש תכפישו. אבל אתם לעולם לא תגיעו לעמדת הנהגה, עמדה בודדת שמקבלת אהבה התלויה בדבר.
וכן, שהמים חמים הנקניקיות צפות. הנקניקיות האלה יודעות לשלוח הודעה בפרטי "תומך בך הרב רפי" אבל מאחורי גבו להכפיש ולבזות. הם יודעות גם יודעות את האמת. חלקם.
אז אפשר לומר "הרב רפי לא קשור לפוליטיקה". ואתם יודעים מה? אני שמח בזה שהרב רפי לא פוליטיקאי. וכל כך למה? כי כמו שאמר מאיר אריאל "זה לא נורמלי להיות נורמלי" ככה ממש אני מסתכל כבר שנה על אנשים שהטוויטר מניף כ'פוליטיקאי על' אבל נחש ונבזי הוא. יהיה אשר יהיה. והרב רפי הוא לא נחש, לא נבזי ומנהיג מזן אחר לחלוטין.
בחדר בלשכה בכנסת 15 דק' לפני הגשת הרשימות ראיתי בן אדם קר רוח שטובתו האישית היא האחרונה שמעניינת אותו. זה היה פרדוקס מטורף, דקה לפני זה אחת שהרב רפי ירק עליה דם חתכה פוליטית בצורה בוגדנית וגועלית.
אישית, יש הבדל עצום בין אדם שבוחר להפר הסכם בידיעה ברורה שעתידו הפוליטי מחוסל ושמו האישי יבוזה לבין אחת ששורפת את הבית בגלל מיקום אישי ברשימה לכנסת.
אני לא יודע לאן זה ילך אבל דבר אחד יש לי לומר לכם- אני, יוני ורנר, לא שמח שהייתי תלמיד שלו. יודעים למה? כי לרגע אחד, גם בגיל 36 לא הפסקתי להיות תלמיד שלו. מביט ולומד.
אני מכיר ושומע הרבה כאלה שיוצאים עליו בקבוצות ובתקשורת. גם אם הם היו חברי כנסת (שבאותו יום עוד ניסו לשריין לעצמם מקום בימין החדש…) וגם אם הם אזרחים מהשורה, אם הם היו נמצאים בשנה האחרונה בחדרי החדרים ובצמתי ההחלטות שהרב רפי הכריע בהם אני מניח שזה היה נגמר אצלם בהתקף חרדה בלתי הפיך.
המקלדת סופגת הכל. האוויר מקבל הרבה רפש ורק דבר אחד צריך אדם לשאול את עצמו- האם ביום מותו ליבו יהיה נקי? כל השאר זה הבל".
יוני ורנר הוא יועצו הפוליטי של הרב רפי פרץ במשרד החינוך, מתגורר ביישוב שלומית ועבד בעבר בתחום הניהול החינוכי.
התחייבו לאלי ישי במועד א' שאם יקבלו 250K קולות -
ימנו עובד מיוחד לטיפול בפניות קהילת "כיסא רחמים" ומוסדותיה.
קיבלו "רק" 249,049. חסרים 951 קולות.
התוצאה: אלי ישי לא סיפק את הסחורה ולא יקבל גם את המעט הזה...
נידון כאן בפורום כבר בעבר:
כל מנדט מעבר ל-6 מקרב את אורית סטרוק לכנסת.
ב-6 מנדטים יקבלו 2-3 שרים וסטרוק תהיה בחוץ.
ב-7 או 8 יקבלו 3 שרים לפחות והיא תיכנס.
החוק הנורווגי מאפשר גם לסגני שרים להתפטר באותו אופן (ע"ע יהדות התורה).
ויכולים לקבל גם 8.
תצביע לג' ש"ס, טב או מחל. רק אל תזרוק קולות לפח.
אחרת כולנו באופוזיציה.
וקח בחשבון שהחרדים יכולים לערוק ולכת עם חוסן לישראל ותל"ם (בלי לפיד) ולהקים ממשלה עם השמאל.
אלא אם יהיו לימין 61 סוף סוף.
אם אתה מצביע למפלגה שלא עוברת - פגעת בסיכוי שזה יקרה.
הצבעת למפלגת ימין שעוברת - העלית את שלטון הימין.
אם השמאל ישיג 61, גם בצלאל יהיה חסר השפעה ובוודאי לא יהיה שר.
כולנו באופוזיציה.
אפשר בהחלט למזער את הנזק שלהם לרמה כזו שתאפשר ממשלת ימין בלי פרישה שלהם.
השאלה היא כמה טיפשים יש בציבור מצביעי הימין.
לא מוכן לזרוק את הקול שלי לפח
מה דעתכם על הצעת החוק שאושרה על הפרדה מגדרית באקדמיה?
אני חושב שצריך לעשות הפרדה בהכל לא רק באקדמיה. ערים לנשים וערים לגברים, תחבורה נפרדת, רפואה נפרדת, מקומות עבודה נפרדים.
זה יפתור המון בעיות
(תואר שני לא מחקרי - כבר קיים, הצעת החוק רלוונטית רק לתארים מחקריים)
יומיים לפני פיזור הכנסת הפנים הבן יקיר לי שהבוס הרמאי רימה אותו.
אופיר סופר, אל תלך בלי חברך סלומון,
הוא לא 'הביא' ארצה עשרות אלפי גויים, להפך, הוא שינה כיוון מכל שנות השליטה של ליברמן מהשקעה רק ביוצאי חבר העמים - שממילא רובם המוחלט גויים - להשקעה בהבאת יהודים מארצות מגוונות, שמהם גוים לא מחפשים לעלות.
שנית - ממש לא הוא זה שטרפד את חוק הגיוס. את חוק הגיוס טרפדו אגודה, שכל נוסח שהוצע לא היה מספיק טוב בשבילם. מה שהם רצו, היו מספיק ליכודניקים שלא יכלו לבלוע, גם בלי קשר לאופיר סופר.
פשוט לא נכון, אם זה היה נכון - הוא לא היה פורש.
הוא פורש על רקע חילוקי דעות בינו לבין סמוטריץ' איך נכון לנהוג במצב שבו מצד אחד נציגי הציבור החרדי התגלו בעליבותם ואוגואיסטיתם, כשמשתמש בדיבורים על 'לומדי תורה' כדי למנוע שבבניקים מהחלצות למלחמת מצווה ומצד שני - אין לנו קואליציה אחרת...
תשלם בשביל בטחון ישראל מה שהוא שילם, לפני שאתה מתמש כלפיו בביטויים מזלזלים כאלו.
אבל בכל הנוגע לחוק הגיוס הוא התנהג כמו חנווני קטן, ויש אומרים שהיה שלוחו של הבוס, כדי שחס ושלום לא ידבק רבב בבגדו של הבוס.
על רקע זה לא בלתי אפשרי שהתגלעו חילוקי דעות ביניהם.
בדבר אחד (כמעט) הכל מודין. טלית שכולה תכלת הוא לא, וקל וחמר לגבי הבוס שלו.
למרות הצדק בדבריו על הגיוס, ואין לי מושג איך מישהו יכול להתנגד לדרישה שבמקביל להסדרת מעמד לומדי התורה, עליו הוסכם בהסכמים הקואליציונים, הציבור החרדי יראה שהוא חלק מכלל ישראל ויוביל בגאון ובהובלה של מנהיגותו - מהלך של גיוס משמעותי של אלו שבזמן שאחיהם נחלצים לעזרת ישראל מיד צר - הם יושבים בצ'ונטיות במקרה הטוב ועל הברזלים ובטרמפיאדות לאילת במקרה המצוי, מבחינה קואליציונית זאת היתה התנהלות לא חכמה ולכן נוצר פער בינו לבין בצלאל.
הוא עוזב כי רימו אותו.
וגם הרויח ביושר.
לא שמעתי אף אחד מחבריו, ובמערכת הפוליטית בכלל, שקורא לו לחזור.
וגם, נכס אלקטוראלי מעולם הוא לא היה, נהפוך הוא- מאז ההודעה על פרישתו המפלגה מתחזקת בסקרים.
הוא (וגם משה סלמון) לא עוזבים כי רימו אותם, אלא כי נוצר פער משמעותי.
שמחה רוטמן אתמול בגלי ישראל הביע צער משמעותי.
ואגב, ההתחזקות בסקרים היתה כבר שלשום. הופתעתי שאחד כמוך, שכל כך התבחבש בסקרים שלכאו' טענו שלא עוברים, לא פתח שרשור על כך...
סמוטריץ' נחלש ועומד שוב על 4 מנדטים, כשהוא מגרד את אחוז החסימה מלמעלה.
ובשרשור בתוך שרשור, במיוחד בשבילך, לפי סקר מעריב מהבוקר, סמוטריץ'+בן גביר מאבדים יותר מעשרים אחוז מכוחם האלקטוראלי בקיזוז הריבוי הטבעי. בלעדיו הנפילה היתה כ- 25 אחוז.
לגבי הפער המשמעותי שנוצר, אם נוצר, כי במקום לקדם יידישקייט, קידמה המפלגה מלחמת חורמה בחרדים.
רחמנות על צביקה מור שהימר על הסוס הלא נכון.
אבל אם כבר אז הפוך - אפקט סופר הוא ההחלשות לא ההתחזקות.
יש בעיה אמתית כרגע שהציוני דתי הממוצע מגבעת שמאול או פתח תקווה, מנווה שאנן או רחובות - לא מוצא את בני דמותו במפלגה. כל הנציגים שנשארו חוץ מוולדיגר שגם לא ברור את תהיה בשביעיה הראשונה בכנסת הבאה - הם מציר 60. הפרישה של סופר וסלמון, שביטאו (גם אם אני חושב שהיו צריכים לעשות זאת בצורה יותר חכמה פוליטית) קול משמעותי בציבוריות הציונית דתית - מצמצמת את הציבור שרואה במפלגה את מיצגיו.
במידה רבה, וסמוטריץ' היה מודע לזה כשהשתדל בפריימריז לקדם את רחלי צינקין ודומיה, על זה תלויה השאלה אם באמת זאת מפלגת הציונות הדתית, או שזה רק גרסה של תקומה - חייבים לומר - גרסה עם הישגים כבירים.
ממילא אני ממש לא מבין למה האנשים שסמוטריץ' מנסה לגייס הן דמויות כמו עופר וינטר או הרב זרביב, גיבורי ישראל אבל זה לא רלוונטי. אין שום הוכחה שמי שהיה אריה בשדה הקרב, יצליח בפוליטיקה, על פי רוב זה להפך. אבל מעבר לזה - שניהם דמויות ש'ישכנעו את המשוכנעים', לא אלו שהציוני דתי הממוצע מדרום ירושלים או נו"ש ימצא בהם את מי שהוא רוצה להצביע לו.
לשמאל אין מה למכור, לא בדיוק, כי הוא מוכר רק לא ביבי, ומסתבר שזה עובד לא רע.
ולענייננו, סמוטריץ' מנסה לגייס כוכבים, אבל כוכבים לא מדברים לקהל שלו.
דוגמאות יש בלי סוף, וחלק מהם הזכרתי בהזמנויות קודמות. עופר וינטר זה אפי איתם החדש, ועל הרב זרביב אני לא רוצה לכתוב.
מפלגות צריכות להתמקד באויבים ולא לקושש כוכבים.
בענייננו, סמוטריץ' מתמקד במנסור עבאס, ולא בליברמן, והוא טועה, אבל מי אני שהוא יקשיב לי.
אם סמוטריץ' יעמיד למבחן הבוחר: אופיה היהודי של המדינה, מול וודקה וחזיר, ומחיקת הרוב היהודי השברירי, הוא יחזור ל- 14 מנדטים, ובגדול.
או במילים אחרות, ה"רק לא ביבי" של סמוטריץ' והציונות הדתית צריך להיות רק לא ליברמן.
נ.ב. ליברמן עושה את המנדטים שלו מ- "משיחיים" ומריצות, ולא שיש לו משהו אחר למכור.
גם הוא יושב כי הודה בדבר שלא עשה, ויש עשרות הוכחות לכך ברשת.
🛎🛎שנימה ההבדל?
עמיר מן הסתם הודה בגלל איומי רצח שקיבל ,
ובן אוליאל הודה בגלל העינויים.
זה משנה כל כ
אני לא רואה הבדל גדול,
שניהם הודו במה שלא עשו
וחיים לניתוק מהמשפחות
רק מזיק לבן אוליאל?
ההבדל הוא עצום -
יגאל אמיר הודה במעשיו באותו רגע ובחקירה הראשונה, הוא גם התגאה בכך. אגב, בעייני, על עצם ההודאה הנלהבת שלו וההתנהלות שלו בבית המשפט - ראוי שישב בכלא עד סוף ימיו.
כל מי שטוען כל מיני קונספירציות, צריך להסביר גם למה יגאל אמיר שיתף איתן פעולה.
בן אוליאל הודה רק תחת עינויים, חזר בו כשהחקירה לא היתה תחת עינויים והסכים 'להודות' שוב, כשבניגוד לחוק הכניסו את המענה לחדר.
שניהם הורשעו בפשעים שביצעו,
אצל שניהם ההודאה היא לא הראיה היחידה נגדם (אחד עשה זאת מול קהל רב ואחד ידע פרטים מוכמנים שאפילו החוקרים לא ידעו),
שניהם היו יהירים בבית המשפט ולא הביעו כל חרטה,
שניהם יישבו בכלא ובצדק עוד שנים רבות.
אני כן יודע שאלו שטוענים שהם 'לא ידעו' כל מיני דברים, הם אלו ששיקרו למעלה, שיש הצדקה לעינויים, שמבוצעים במדינה רק במקרה של פצצה מתקתקת - כשהם ידעו טוב מאוד שזה שקר.
הם עינו עצור, נגד החוק, נגד התקנות ובעיקר נגד כל נורמה אנושית, רק כי 'רוח המפקד' היתה שאת התיק הזה חייבים לפענח (משום מה כעשר שריפות בתים בדומא, לפני ואחרי, כמעט לא נחקרו...).
הם גם עברו במהלך השחזור המדובר על הכללים, כשהחוקרים מהחקירה נכחו בשחזור.
אגב, אני גם מתקשה לסמוך על מערכת חקירה, שהיתה כל כך שיטחית, שבמשך שבועות ארוכים מהאירוע ושלושה שבועות שהחשוד הספציפי ועוד עשרות נחקרים בהם בחקירת שב"כ (שגם בלי עינויים, היא פגיעה חמורה באדם באשר הוא) לא טרחו לשלוח את מעבדת הזיהוי הפלילי, לבדוק אם החלון נפתח ימינה או שמאלה...
אני גם יודע שההודאה שלו, לא מתאימה לעדי הראיה שהעידו על שניים.
אני כן יודע בוודאות, שפדופילים שיש עליהם ידע וודאי שפגעו בעשרות ילדים מסתובבים חופשי, בגלל דיקדוקי עניות של כללי החקירה וזיהום חקירה. אז כן - אני מצפה שהעובדה שיש לאדם גזומבות זו לא הצדקה לדה-הומניזציה.
בן אוליאל היה עבריין קטן שהיה מעורב בעבירות רכוש וכו'. אינני יודע אם עשה מה שטוענים שהוא עשה. אני נוטה להאמין שלא.
א. השופטים פסלו את ההודאה שלו כי היא נעשתה בניגוד לחוק (כלומר בניגוד למוסר ולצדק).
והעירעור הכשיר דבר פסול. על בסיס מה? רק על בסיס הכוח שלהם לעשות את זה.
ב. למיטב ידיעתי, לא היה להם שום הוכחה שהוא קשור לסיפור. לא ביומטריה, לא עדות, כלום.
כל אדם תחת עינויים קשים יספר מה שרוצים לשמוע. לכן גם במחבלים עושים את זה רק כאשר יש סכנה אמיתית, ואי אפשר לקחת סתם מנוול ערבי ולענות אותו כדי לקבל מידע.
זה מה שאני יודע. אולי יש טעות בידי.
אני לא יודע מאיפה להתחיל ואין לי זמן להתווכח ויכוח טיפשי.
האם ראיתם את השתיים שלוש שעות של הראיון של המומחה ד"ר נחום שחף אצל פבריקנט או דושי ?האם ראיתם את ההוכחות שמביא הפרופסור זרצקי ביוטיוב ?
שיחות עם נתן גפן מס' 2 ו-3?
אני הייתי כמוכם...
משך 20 שנה חשבתי שלומר שעמיר לא הרג זאת הזיה של אנשים חשוכים,
עד שבתוך 40 דקות כשראיתי את הסרט הנכון הבנתי .
יש עשרות הוכחות לכך שזה לא הוא,
ולא סתם לאה רבין ז"ל דרשה ב 99 לדעת מי הרג את בעלה.
כאן בקישור הראשון להלן, בדקה 22:00 ,שר המשטרה (=לבטחון פנים) אומר בגלוי למצלמה שרבין קיבל 2 כדורים בחזה. אפילו לא אומר שנורה בגב.
איך זה מסתדר עם הטענה שיגאל עמיר הרג אותו בירי מאחור בכיכר?
ועוד,
ועוד
(השם הידוע לי לתפילה לפדיון שבויים- יגאל בן גאולה)
קראתי את הספר של בארי חמיש ז"ל לפני המון שנים, ואני מוכן לקבל את הטענה שעמיר לא היה זה שרצח ממש את רבין.
א ב ל,
זה לא משנה כי הוא רצה לרצוח אותו. מבחינתו הוא אכן ירה, וכדורים חיים ממש שאינם סרק. הוא ניסה לרצוח את רבין, גם אם בפועל מישהו אחר עשה את זה.
## **דל"פ: גדי אייזנקוט לא היה כל כך תמים ונאיבי, יאיר גולן פשוט לא הבין סרקזם**
בסרטון שהתפרסם לאחרונה, יאיר גולן מספר שבזמן ההתנתקות, גדי אייזנקוט אמר לו על המחבלים:
> *"הם פשוט ישבו על הטריבונה, ימחאו לנו כפיים ויהיה לך משעמם"*.
>
התגובה האוטומטית של כולם היא לתפוס את הראש ולשאול: איך קצין בכיר כל כך היה מסוגל להיות כזה נאיבי? במיוחד אחרי שכולנו ראינו את תוצאות הסכמי אוסלו והנסיגה מלבנון.
אבל האמת היא קצת שונה, ואולי אפשר להסתכל על זה אחרת:
**אייזנקוט לא היה תמים. הוא הבין מצוין לאן זה הולך.**
### **הסבר חלופי: הומור שחור מול חוסר הבנה**
אייזנקוט הבין היטב את גודל האסון והפיאסקו של ההתנתקות, וביטא את זה ב**ציניות מוחלטת ובסרקזם שחור**.
מי שלא הבין את הציניות הזו הוא יאיר גולן (שהיה אז קצין צעיר יותר ולא ניחן, איך לומר בעדינות, ביותר מדי חוש לניואנסים או חכמה יתרה בקריאת המפה), ולקח את הדברים פשוטם כמשמעם.
### **אז למה אייזנקוט לא אמר את זה בפירוש?**
נשאלת שאלת מיליון הדולר: אם אייזנקוט הבין שההתנתקות היא אסון, למה הוא התנסח ברמזים סרקסטיים במקום להציג עמדה ברורה ואמיצה?
* **מכבש הלחצים של התקשורת:** באותם ימים, המערכת הממסדית והתקשורתית אתרגה את התוכנית לחלוטין. כל מי שהעז להשמיע קול ביקורתי נגד ההתנתקות – סומן מיד, ספג שיימינג והוצג באור שלילי, קיצוני ומסוכן.
* **ההקבלה לימינו:** קל מאוד לראות את הדמיון לימינו אנו – כאשר כל מי שהעיז להביע התנגדות לעסקת כניעה מול מחבלים, או חושב אחרת מהמיין-סטרים בנושא החטופים, נתקל במתקפה תקשורתית חסרת רחמים שמציירת אותו כ"אוכל מוות" ואויב העם.
### **השורש הרוחני: מנטליות של גלות**
הפחד הזה לומר את האמת הפשוטה, והצורך להסתתר מאחורי מסכות ורמזים, מראה בדיוק באיזה מצב רוחני ומנטלי אנחנו נמצאים. אנחנו עדיין בתוך מציאות של גלות, שעליה נכתב בתוכחה:
> **"וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף..."** (ויקרא כ"ו, ל"ו)
> **"וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן..."** (ויקרא כ"ו, ל"ז)
>
כשמנהיגים וקצינים מפחדים לומר את האמת הברורה רק בגלל צל של ביקורת תקשורתית, זוהי התגלמות ה"עלה הנידף" והרדיפה העצמית של זמן הגלות.
מרוב הפעמים שהוא עשה את עצמו כאילו שהוא טיפש חסר שכל, בסוף הוא נהיה כזה
[url]https://x.com/OhevTziyon/status/2077708681840394321?s=20[/url]
כשזה אנשי שמאל הוא חונן בלי לחשוב פעמיים (שלא להגיד בלי לחשוב בכלל...) אבל כשזה אנשי ימין פתאום צריך לשמוע מה הפרקליטות חושבת... מה צה''ל חושב...
-זה בדיוק הסמכות שניתנה לך- לחון גם כשלא חושבים כך במערכת אכיפת החוק.
אם כולם מסכימים שאפשר לחון לא צריך את כל הסיבוך הזה שנקרא חנינה של הנשיא
הוא גם פחדן וחסר עמוד שדרה שאישתו אמרה (לפני הבחירות מול "נתניהו מאוחדת") שכשיש לחצים אז הוא הולך לישון. בדיוק בגלל זה הוא נמצא שם בנשיאות. בובה מרצון על חוט מרצון.
א. מתי הוא נתן חנינה לשמאלנים שהרגו אנשים?
ב. מי קבע שלהרוג מחבל מנוטרל זה ימין?
ג. למה אתה כותב בלי לדעת את החוק? החוק *מחייב* את הנשיא לקבל חוות דעת של משרד המשפטים ושל גורמים אלה ואחרים לפני שהוא מחליט, למרות שבסוף מותר לו להחליט ההפך מהם.
https://www.gov.il/he/pages/department_pardons_about
ד. יש לך דוגמה מ-30 השנים האחרונות למשל, שהנשיא נתן חנינה לאדם שמעולם לא הצטער על הפשע שהוא עשה?
ואם תאמר שאליבא דאלאור הוא לא עשה פשע, אז בוודאי שהנשיא לא יכול לחון אותו, שהרי סמכות החנינה היא לא ערכאת ערעור ואין בסמכות הנשיא להתערב בהחלטות עובדתיות ומשפטיות שקבע בית המשפט.
על קיצור תקופת הרישום הפלילי.
חשוב לזכור שהרמטכ"ל לשעבר איזנקוט כבר קיצר את העונש שאזריה קיבל במשפטו,
שוועדת השחרורים קיצרה לו שליש, ולפי כ"ץ אזריה היה לוחם מצטיין בעת שירותו (אני מקווה שהוא לא ממציא).
אולי אני טועה אבל נדמה לי שאתה מנסה לייצר איזו השוואה מוזרה בין סתם פושע שרצח לבין חייל בלב חברון בעת אירוע מתגלגל.
ואני לא מנסה לייצר השוואות, את זה עשה פותח השרשור.
אגב, קיצור שליש ניתן כפרס על התנהגות טובה בכלא, השתתפות בתוכניות שיקום וכו'. זה לא מעיד כהוא זה על כך שהוועדה חושבת שהפשע הוא לא פשע או שבית המשפט הגזים עם גזר הדין.
א- זה לא 'הרגו אנשים'- זה לוחם, באירוע מתגלגל, בסביבה עויינת, שירה ב*מחבל שדקר*, שהיה חשוד מאד עם מעיל.
ולאירוע כזה, עם כל כך הרבה גורמים מקלים וחריגים, הנשיא נתן הרבה פעמים חנינה.
ב- שוב זה לא סתם 'מחבל מנוטרל'. זה תוך כדי אירוע וכו'.
לא אמרתי שהמעשה עצמו ימין. אלא אזריה הוא איש ימין והריגת מחבל נתפס כמשהו 'ימני'.
ג- דווקא ידעתי את החוק. בגלל זה אמרתי שיש לו סמכות גם אם הגורמים הנ"ל לא מסכימים. אלא שפתאום אצל אנשי ימין הם אומרים דעתם וזה קודש קודשים וחלילה לעשות כנגד זה.
ד- נגיד שזה לא היה בעבר. נגיד שהוא לא התחרט כי הוא סבר שפעל נכון בסיטואציה. זה לא משנה בכלל. יש לנשיא סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת ממגוון סיבות ולוחם מסכן ששגה בסיטואציה סבוכה שכזאת וכבר קיבל עונש משמעותי, בהחלט ראוי לחנינה מהנשיא.
קשה להכריע בוודאות האם מחדל ה-7 באוקטובר נבע מרשלנות רבתי או מבגידה פנימית מכוונת. עם זאת, אם נבחן את תרחיש הבגידה, הרי שוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון היא שייצרה את התשתית ואת התמריץ למהלך.
1. תקדים ועדת מירון והכשרת הכלי הפוליטי
ועדת מירון קבעה תקדים חסר תקדים כאשר הטילה אחריות אישית ישירה על ראש הממשלה, במנותק מהדרגים המבצעיים ומההחלטות בשטח. מהלך זה סימן למתנגדי השלטון כי הוועדה הממלכתית יכולה לשמש כלי פוליטי יעיל לעקיפת המנגנונים הדמוקרטיים והפלת הדרג המדיני.
2. כשלון המניפולציה מול המגזר החרדי
הניסיון למנף את אסון מירון כדי להנדס את תודעת הציבור החרדי ולייצר דה-לגיטימציה לנתניהו נחל כישלון חרוץ. הקהילה החרדית, המסתמכת על ערוצי מידע עצמאיים, זיהתה את המניעה הפוליטי שמאחורי המסקנות וסירבה לקבל את הנרטיב התקשורתי.
3. העתקת הזירה: ממירון לעוטף עזה
הכישלון בהנעת הציבור החרדי הוביל, על פי תאוריה זו, לחשיבה מחדש: כדי לייצר אפקט פוליטי דרמטי, נדרש אירוע שיפגע באוכלוסייה החשופה ומגיבה יותר לזרם המרכזי של התקשורת. המנגנון שנוסה במירון – יצירת קשר ישיר בין מחדל בשטח לבין אשמת ראש הממשלה – הועתק ושודרג לקראת הזירה הבאה.
4. מנגנון ההפעלה: אסון מבוקר לשם שינוי משטר
תרחיש זה מניח כי ההחלטה לאפשר את פריצת הגבולות התבססה על אמון מלא ב"מנגנון האשמה" הממסדי:
השלב הראשון: יצירת אסון הומניטרי וביטחוני בעוטף עזה.
השלב השני: הקמת ועדת חקירה ממלכתית כסמכות עליונה ובלתי מעורערת.
השלב השלישי: ניתוב הזעם הציבורי באופן בלעדי לעבר ראש הממשלה, תוך הסרת אחריות מיתר הגורמים – בדיוק על פי התקדים המשפטי של מירון.
לסיכום:
מסקנות ועדת מירון יצרו קונספט משפטי חדש לפיו ראש הממשלה אחראי מיניסטריאלית ואישית לכל כשל במדינה. קביעה זו היא שנתנה, ככל הנראה, את האור הירוק לגורמים המעוניינים בהפלת הממשלה לפעול בצורה קיצונית, מתוך ידיעה ברורה כי מערכת המשפט והתקשורת יספקו להם את הגיבוי ויסמנו אשם יחיד.
במבט עמוק יותר, מתגלה כאן העיקרון הרוחני וההיסטורי לפיו "עבירה גוררת עבירה", ועיוות דין סופו לגרור אסון כבד. כאשר התרחש עיוות הדין הממסדי והתקשורתי הבוטה באסון מירון, רבים במחנה הפוליטי הנגדי בחרו לעצום עיניים. הם חשו והבינו שמדובר באי-צדק משווע, אך ניחמו את עצמם במחשבה הצינית שהפעם – העוול משרת את האינטרס שלהם ומניב להם נקודות פוליטיות.
אולם ההיסטוריה מלמדת שחוקי המוסר אינם נעצרים בקווי הפרדה פוליטיים. השתיקה מול עיוות הדין במירון הכשירה את הקרקע, והאי-צדק הזה חזר כבומרנג והמיט אסון נוראי, חסר תקדים, על כולנו יחד – ללא הבדל מחנה או דעה.
מתוך ההבנה כי רק צדק אמיתי ומערכות משפט נקיות מפוליטיזציה יוכלו להשיב לנו את הביטחון והאחדות, אנו מסיימים בתפילה:
"הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה".
ובאופן כללי כדורגל.
הרי התפקיד של בחור זה ללמוד
שמצד האמת לא.. כי באמת צריך לעמול ולהשקיע בתורה ובלימוד וזה קצת לשרוף זמן על דברים שאין בהם תכלית.
מהצד השני, עדיף אולי לראות מונדיאל מדברים אחרים.
נראה לי שזה תלוי בך, גם איפה אתה מונח בעבודת ה' שלך והאם זה סתם בילוי? או בריחה? או גם וגם?
נראה לי יותר עמוק מסתם לראות משחק כדורגל.
מצד האמת יש כל כך הרבה דברים שאני לא צריך לעשות. השאלה אם זה משהו שמוריד ומפריע בעבודת ה' שלי.
מה יהיה עדיף? שאני ישמע חדשות ואקטואליה?
שזה בעצם שאלה בפני עצמה. מה עדיף לבחור ישיבה, לצפות בכדורגל או לשמוע חדשות
שהעולם של "בחורי ישיבה" מכיל מעט מדי פעילויות גבריות חיוביות והרבה מדי ישיבה (מבורכת לכשעצמה) על ספרים.
האנרגיה הזו צריכה לצאת איפשהו. רואים את זה בהפגנות האלימות של הפלג אבל האמת שגם כדורגל זה דבר די נפוץ אצל גברים "רגילים".
אתה רוצה להפסיק כדורגל מסך? תסתכל בעין אוהבת למה אתה צריך ללכת לשם. אולי תלך לחדר כושר או לגינת כושר ציבורית כדי לעשות "ספורט" ולהיות גבר אמיתי ולא רק ספורט כורסא. לך תשחק כדורגל במגרש. עם בני אדם אמיתיים ועם הגוף שלך. הגוף שלך יכיר לך טובה וגם הלימוד שלך יכיר לך טובה על זה. ומצד שני האנרגיה בגוף שרוצה את זה תקבל את המענה שלה.
שמע, יש בך מלא אנרגיות בגיל הזה ותחומי עניין, אם אתה לא תוציא אותם על משהו הם יתפרצו בצורה לא מבוקרת או שהם ידכאו אותך.
כדאי לך לא להזניח את תחומי העניין שלך בזמן הפנוי, וככה גם הלימוד בשאר הזמן יראה אחרת..
אם לצרוך תרבות כדורגל מתאימה למי ששואף שתורתו תהיה אומנותו? כנראה שלא🤷♂️ אבל אם כל הסביבה סוחפת לזה+הנפש שלך מנסה להשתחרר ואתה לא נותן לה מענה ראוי- אז זה באמת קשה להגיד לזה לא.
תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז.
נ.ב המגיב אינו משגיח.
והלא כמדומני שאין אנו מכירים פנים אל פנים..
תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז
שתפקידם לשבת בבית/ בבר/ ברחוב לצפות בטלוויזיה לשתות בירה ולשאוג?
אנשים יכולים לעבוד/ ללמוד/ להיות בטלנים
זה לא קשור לתחביבים שלהם
מונדיאל זה תחביב שנחשב די צנוע כי נראה לי שכולם שם גברים
אז הוא יכול להתאים גם לבחורי ישיבות
אלא אם עושים שטיפת מוח רצינית שמשתלטת עליה
נאמר פה אחרת. נפש (איך שהיא בתוך גוף האדם) היא אכן מוגבלת, וכוחה להנות או לאהוב דברים מוגבל. ולכן אין ביכולת וכח האדם להתחבר לתענוגות עוה"ז וקדושה יחד...
אם בליגת אלופות לדוגמא, 99% אחוז מהזמן לא מראים את הקהל ולא שאר שטויות, רק את מה שקורה על המגרש.
במונדיאל מראים הרבה את הקהל וביניהם בחורות מאד לא צנועות,
ולפעמים גם יש שופטות עם מכנס קצר.
כלומר התשובה הפשוטה היא לא פעמיים -
פעם אחת לא, כי בחור ישיבה (וכל יהודי שיש לו זמן) צריך ללמוד תורה.
ופעם שניה לא - כי אשרי האיש וגו' ובמושב לצים לא ישב.
אבל בחור שרוצה להחזיק, צריך להיות מודע למקום שלו. לא להפוך את החולשה לאידאל, אבל לדעת שהוא אינו מושלם ואם מה שמציק לו בנפש זה הגעגוע למונדיאל - עדיף שיתן לעצמו במידה מסויימת ובתקווה ושאיפה להשתחרר מזה, משישב מול הגמרא, כשהראש במונדיאל.
באידאל לא
אבל מצד שני. זה גם לא כזה נורא. משמע אפשר להיות תלמיד ישיבה ועדיין ולראות מונדיאל.
אם נפשו שואבת אותו לשם.
לדעתי שיתן לעצמו "פיצוי לראות"
אבל יוסיף לימוד וקדושה במקום אחר.
מותר וצריך לשחק כדורגל, לפעמים. לצפות במשחק ביטול תורה מוחלט.
כן כי צריך מקום לנפש, לנשום לנשוף ולנפוש...
לא כי זה תרבות מטומטמת וגויית...
אפשר למלא את הצורך באוויר גם בדרכים אחרות (ציור, סרטים, שירים, שחנשים/נעייסים/שיבבובים, ספרים ועוד...
יוצא שלא...
מי שלא לומד בהתמדה כל היום וגם חלק מהלילה, הוא לא באמת תלמיד ישיבה, ואז יכול לעשות כרצונו.
מבחינה חוקית יש התחייבות ל9 שעות ביום
זה בחור שהלך למסגרת ישיבה קטנה או ישיבה תיכונית. והוא צריך ללמוד מ9:00 בבוקר עד 21:30 בלילה הוא לא צריך ללמוד בלילה ובכל היום. ויש לו הפסקות ואז בהפסקות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
וגם בלילות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה... כי אם לא היה לו זמן פנוי הוא לא היה יכול לראות מונדיאל. שזה על מה שאנחנו דנים בפורום הזה!
או הלכתית מבחינת גניבת דעת הציבור, או מבחינת ביטול תורה...
נשאל האם מתאים מבחינת זה שאתה בחור ישיבה וזה מונדיאל...
לא באמת תלמיד ישיבה. רק עניתי לו מה זה תלמיד ישיבה...
לא!!!!!!!!!
אם הוא לומד וגם רואה אז סבבה. העיקר שילמד אבל אם הוא לא לומד זה ביטול תורה אז סביר להניח שאסור. אבל רוב הבחורי ישיבות לומדים. אז זה לא כזה בעיה לראות...
