פסיפס אתר יצירה





יצירה חדשה

מכתב

מכתב

מכתב לאם שכולה

מאת שה אובד.
ל' בניסן תשע"ח (15/04/2018)
אימא אהובה!
את לא מכירה אותי. כנראה, שאף פעם לא נכיר. את גרה רחוק ואני גם כן. ואני גם לומד בישיבה. אולי פעם שתחצי את המעבר חציה בדרך לקניות ב'רמי לוי' ובדיוק אני יעבור שם, נחלוף זה מול פני זה. את לא תזהי אותי, אבל אני יזהה אותך.
שקי הדמעות ניכרים על פנייך, השכול חתום על בשרך.
ולא רק בגלל זה אני יזהה אותך, אלא גם בגלל שאני פשוט מכיר אותך.
אני חושב עלייך ודואג לך. אמנם אני עדיין ילד
המשך...
5  
מכתב

הזעקה השקטה

מאת יבנה המקדש!
כ"ה בתמוז תשע"ו (31/07/2016)
זו אני, אחת הנערות העומדות כאן
לבושות שחורים
מול התחנה המרכזית בירושלים
על גבי תלויה תמונה
תמונה של נערה, שפעם היום צחקה, למדה, טיילה
והיום
היא רק נחה
את מנוחת חייה
את פניי מכסה מסכה לבנה
עיניי מביטות על העולם, שאינו מזהה אותי
זועקות בדממה
אל תפקירו אותי, את עצמכם,
את עמכם!
עוברים ושבים נעצרים,
מביטים, שואלים-
מה ההפגנה הזאת לכם?
ולא נענים
הזעקה
המשך...
3  
מכתב

אור הלבנה כאור החמה

מאת בצל-אל
כ"ב בשבט תשע"ו (01/02/2016)
שלום לך דודי
כבר המון זמן שאני מחכה לכתוב לך את זה. בודקת את עצמי כל הזמן שאני באמת ראויה לכתוב, לך בכלל ואת זה בפרט. אני רוצה שכשתקרא את זה לא תצחק עלי ולא תזלזל. רוצה לדעת שאתה באמת מאמין. מאמין בי וביכלתי לחיות את הכוחות שנטעת בי. מאמין שאני יכולה להתנער מהעפר, לקום וללבוש בגדי תפארתי. לקום ולרקוד, לחולל לצלילי הנגינה שלך, הרכה ומלטפת כל כך. אני רוצה לדעת שכשתקרא אתה רק תעמוד ותשתוק, תקשיב לקול
המשך...
2  
מכתב

עד יעבור זעם

מאת zmil
י"ב באלול תשע"ד (07/09/2014)
מתחשק לי להירדם עכשיו
ולהתעורר כשהמלחמה תסתיים.
בחיים לא קרה לי שלא יצאתי מפתח הבניין
במשך 14 יום.
קשה לי לשמור על מצב רוח טוב.
קשה לי לשמור על אופטימיות.
אני מדוכדכת .עצובה.
אני זועמת על המחבלים הארורים ה...
הלוואי שה' יינגע אותם נגעים גדולים
וסופם יהיה כפרעה והמן הרשעים.
בבקשה,אלוקים, אין עוד מלבדיך!
רק בך אנחנו מאמינים.
לא אבדת תקוותינו
וגם לא
המשך...
1  
מכתב

חטופים קדושים

מאת zmil
כ"ז באלול תשע"ד (22/09/2014)
חטופים קדושיםאנחנו סוגרים את החלון בממ"ד
ופותחים
סוגרים ופותחים
פותחים כי אנחנו רוצים אור שמש,
אוויר ולחיות.
וסוגרים כי אנחנו רוצים הגנה,
שמירה ולחיות.גלעד, נפתלי ואייל רצו לחיות
ללמוד תורה בשמחה.
לחזור הביתה לשבת
לאמא, לאבא ולכל המשפחה.
אותם בני עולה פחדנים שהחשיבו את עצמם
לגיבורים גדולים,
הם חטפו את הנערים
ולקחו מהם את השמחה, את התקווה
ואת
המשך...
4  
מכתב

כיסופים לגאולה

מאת מתנחל גאה!!!
ב' בחשון תשע"ד (06/10/2013)
בס"ד
כשקשה לבטא אף לעצמך את הרגשותיך
אתה משלים עם הקשיים - אך לפעמים
בוקר בא, ערב חולף אך הקשיים עוד לא תמו.
אנא ריבון העולמים, בחסדיך הרבים
ובאהבתך הגדולה בנה לנו את בית המקדש במהרה
זרוק על עמך ישראל מים טהורים, ולב בשר תיתן להם
רוח חדשה תיתן בם ולב חדש שימה בקרבם
כמו שניבא יחזקאל נביאך.
אנא ריבון העולמים קרב לנו את יום הישועה
אז יגל ליבנו וישיש נפשנו, כי
המשך...
1  
מכתב

לסבתא רוחלה - פורים שמח באמת :)

מאת חיוכים תשע"ג
י"א באדר תשע"ג (21/02/2013)
תמיד קינאתי בשמחה הפשוטה והתמימה שלך. כן, ב"ה אני ילדה שמחה (כך אומרים) אך מעולם לא הצלחתי להגיע ולהבין את השמחה האמיתית הזאת, שבוקעת מתוך הנשמה ופתאום אתה כל-כולך באורות.
הבנתי רק אתמול. במסיבת פורים באולפנה. שירי פורים מקפיצים, כולן רוקדות ולאף אחת כבר לא אכפת איך היא נראית - קלטתי מהיכן פורצת השמחה שלך. וכשכולנו הסתדרנו במעגל אחד גדול ושרנו "וזכני" ועוד כמה שירים חסידיים בסגנון שוואקי במצבו
המשך...
1  
מכתב

יום יבוא ותבין.

מאת מושמושית
י"ג בכסלו תשע"ג (27/11/2012)
יבוא יום ומישהו יקרא את המילים הללו, אני יודעת.
יקרא וירים גבה. לא יבין.
הוא לא יודה שקרא, לא יגיב.
אלא רק יגמע את המילים הללו בשקט.
וחוזר חלילה.

יגיע יום ומישהו יחפש את המילים הללו, אותי בעצם.
הוא יחפש ולא ימצא,
ישתוקק.
ואני - אני אז כבר לא אהיה האני שהכיר.
אני כבר לא אהיה.
רק הרושם שהותרתי יישאר,
הריח של המילים שפיזרתי.
רק הנפש שתומצתה במעט מילים,
שאנשים
המשך...
12  
מכתב

לבד. . .

מאת מושמושית
כ"ה בסיון תשע"ב (15/06/2012)
שאלת אותי מה אני מרגישה.
התשובה היא שכלום.
זה מה שאני מרגישה.
חבל.
מה, זה באמת ייגמר ככה? או שלא?
לא רוצה לדבר איתך, אבל רוצה אותך. מה עושים? לא עושים.
זהו. עכשיו שקט. טוב.
השתיקה הזו בוערת בי. מה זה אומר הפסקה? מה זה אומר לעזאזל? שלא נדבר? שכן?
את רוצה להמשיך להיות בקשר? או שפשוט את לא רואה מציאות אחרת אז מעדיפה להמשיך?
לא רוצה להיות חברה בגלל האגו של הזולת. אני
המשך...
5  
מכתב

אם תעירו ואם תעוררו

מאת אנונימי
כ"ט בשבט תשע"ב (22/02/2012)
שכבי לישון,אהבתי
שכבי ,עד שתחפץ
הוא לא רוצה בכלל,אמר
כך-בקיצור נמרץ.
שכבי ונומי להבה
אל תבערי לשוא
אל תצפי להפתעות
הוא לא יבוא עכשיו
כבי הנר,שכבי לישון
בחוץ ישמור הראש.
ואם יבוא אחד אחר
תקומי בלי לחשוש
לאור הנר את תבדקי
פינות בלבבו
יהיה נקי מכל חמץ
האיש אשר יבוא
ואם לא הוא,
יבוא אחר
ואם גם לא,אז לא.
עד שינוסו הצללים
יבוא
המשך...
2  
מכתב

היא אוהבת אותך.

מאת נעמה 55
ט' בטבת תשע"ב (04/01/2012)
אני מבטיחה לך שהיא לא רוצה ברעתך. היא אוהבת אותך. באמת. היא פשוט לא יודעת איך להביע את זה.
היא מחפשת תשומת לב במקומות בהם צריך להילחם בשביל לקבל אותה.
אבל מבפנים- היא לא רעה. היא אחרת, אוהבת.
היא עוברת דברים קשים. היא ילדת שהתעללו בה כל החיים. לכן בשבילה, חברות היא משחק. והיא לא מכירה את הכלים הנכונים. היא לא מבינה למה את נפגעת. כי היא למדה כבר ממזמן לא להיפגע מדברים כאלו. ובשבילה הכול
המשך...
4  
מכתב

למה התאהבת?..

מאת אנונימי
ז' בטבת תשע"ב (02/01/2012)
לפעמים אני תוהה מה קורה מאחורי גבי
האם את יושבת שם ומתפללת לשכוח?
האם את וצואת עם אחרים כדי שתוכלי להיפתר ממני?
מה אם תמיד אהיה בליבך?
מה אם מה שהרסתי, היה יכול להיות של אחר?
מה היה קורה לו לא בנינו גשר בנינו?
והשאלות ממשיכות, האם מה שהרסתי עדין בר תיקון?
או שלעולם תישאי את פצעי האהבה בליבך?
האם יש לי כפרה?
האם אני הוזה?
האם בהית בי, או בסרט?
האם אני נושא
המשך...
2  
מכתב

כאח

מאת יונה
י"א בחשון תשע"ב (08/11/2011)
בכל פעם מחדש
הפרידה ממך כואבת
בכל פעם מחדש
היא כואבת
קצת פחות
כך תפחת ותכאב
ותשאף עד אין סוף
אז אולי כבר אוכל
איתך לאהוב
המשך...
1  
מכתב

טאטע

מאת טליה
כ"ח באלול תשע"א (27/09/2011)
שלום,
אבא
עת האסיף הגיע
ואת צאנך הינך אוסף.
כתרך הצפנת חרש
ויצאת לחפש,
חיפשת אותי אבי מלכי
בין חגווי הסלע,
בין צורים.
ואני אינני באתי
חתרתי במים רדודים.
חיפשת אותי אבי , מלכי
בין השיבולים.
והן כורעות ועמוסות מברכתך עלי בנים.
המתנת זמן רב בתור
מלכי, אבי
עד שהקצתי ורצתי אילך,
צורי.
המשך...
5  
מכתב

אהובה שלי!

מאת טל אוריה
ט"ו בתמוז תשע"א (17/07/2011)
אהובה שלי!
כולם כבר הלכו. נשארנו רק שנינו.
ואני רוצה להגיד לך כמה מילים, אבל הגרון חנוק מדמעות.
רוצה לבקש ממך סליחה שלא ראיתי את הדמעות השקופות שמיהרת למחות בחיוך.
אולי הייתי עסוקה מידי בדמעותיי שלי.
רוצה לבקש ממך סליחה שלא הייתי שם לשמוע את הזעקות האילמות שלך, שנבלעו בדינדוני פעמון צחוקך.
רוצה לבקש ממך סליחה שלא הייתי שם, בשבילך, כשהיית צריכה אותי יותר מכל.
שלא הייתי שם
המשך...
6  
מכתב

נקרעתי

מאת גפן36
כ"ד בסיון תשע"א (26/06/2011)
בדם ליבי אני כותבת אליכם עכשיו את שנות השתיקה, שעלו לי בחיי.
לא בטוחה שאם הייתי מדברת זה היה מועיל.
כותבת לכם שנים של ניתוק, של השפלה, של רמיסת האדם שבי, עד לאפס.
בטח כולכם עוד זוכרים אותי, אני, שהייתי אחראית לרצח הכל- כך אכזרי הזה, שהעיתונים דשו בו.
אני, שהלכתי לאדם עני וחולה, שכל חייו עשה חסד עם אנשים, והרגתי אותו באדישות.
כולכם זוכרים בוודאי את הסיפור המלא- איך גרמתי לו לחשוב
המשך...
31  
מכתב

מכתב גלוי

מאת אנונימי
ט"ו באדר ב תשע"א (21/03/2011)
שוב נלחמתי בו היום.
וכן, שוב הוא ניצח.
אני פשוט גרוע בזה.
מתכנן, נערך, ולא מצליח ברגע האמת.

הוא לא יביאני לידי ייאוש.
מילה שלי.

אבא, מה אומר לך?
איכזבתי שוב? איני מצדיק את הציפיות ממני?
גם לי זה כואב. מאוד. באמת.
המון אנשים היו פשוט מוותרים ועוזבים הכל.
אבל אני לא. אני בן נאמן.
אני עמל בשביל לקיים את כל מצוותיך, אלה חיי, זו תמציתי.

אוהב
המשך...
3  
מכתב

הנרות הללו

מאת אנונימי
כ"ח בכסלו תשע"א (05/12/2010)
אח אהוב שלי,
מוזר לכתוב אלייך כי אתה לא בן אדם של מכתבים, מוזר לכתוב אלייך כי עד לא מזמן היית כאן, לידי, צוחק, נושם, מדבר וחי יותר מכל אחד אחר כאן.אבסורדי שדווקא אתה,שחיית את החיים האלה עד הסוף,שתמיד אמרת שצריך לנצל כל רגע מהם,שדווקא אתה הלכת כל כך מהר.יש הרבה אבסורדיות בסיפור שלך,אבסורד שהאש,שאהבת כל כך היא זו שבסוף הרגה אותך,אבסורדי שהלכת ממני דווקא בחנוכה,בחג שהוא כל כך שלך,כל כך שלנו.
תכף
המשך...
2  
מכתב

מכתב תשובה לנועה

מאת ככה...
ג' בכסלו תשע"א (10/11/2010)
בסיעתא דישמיא

שלום נועה!
אני יודעת שאת רק בכיתה א' אבל אני כותבת לך כמו שכותבים לאדם מבוגר, כי את באמת כבר גדולה ומבינה.
נועה, כשאת מתגעגעת לאבא ואהרון ושחר שהלכו פתאום בגלל מחבלים רשעים, את יכולה להסתכל על הגבעה, לראות את הסלעים הלבנים הגדולים ולדעת שהם שם. את בטח יודעת שעכשיו טוב להם, הם לא סובלים מקור או מרעב, הם לא מקבלים מכות.
אבל אני, נועה, אני לא יודעת איפה גלעד שלי. יכול
המשך...
8  
מכתב

לאביבה שליט

מאת אנונימי
י"ט בחשון תשע"א (27/10/2010)
בסייעתא דשמייא!
לאביבה שליט.

שלום אביבה. אמא אמרה לי שיש לכם בן שהוא בארץ אחרת, שהוא רחוק ושאתם לא יכולים לראות אותו, אז החלטתי לכתוב לכם מכתב כי גם לי יש אחים שאני לא יכולה לראות ושהם רחוק רחוק. אמא אומרת שהם יכולים לשמוע אותנו אם נדבר אליהם, אבל רוני צוחקת, היא אומרת שמתים לא יכולים לשמוע.
כששאלתי את רוני לאן הבן שלך הלך היא צחקה עלי ואמרה שאני תמימה ושהוא בכלל לא רצה ללכת לאיפה
המשך...
7  
מכתב

כי סערת עליי

מאת אמונה רעיה
ל' בשבט תשע"ח (15/02/2018)
זה כאב לי. זה כאב מאוד.
היינו חברות. היינו טובות.
היינו.
הלכת. סתם פתאום.
בלי לומר מילה.
ואני נותרתי לבדי מאחור.
מיוסרת. כמעט בודדה.
כשהלכת.
צרחתי לך שזה שאת פוגעת בי זה לא פוגע בי שאבכה, זה פוגע במי שאני ובמה שאני.
צעקתי לחלל.
את לא רצית לשמוע.
בסוף דווקא כן בכיתי.
והרבה.
המשך...
2  
מכתב

מתגעגעת...

מאת זוהר
כ"ב בתמוז תשע"ו (28/07/2016)
נטע יקרה שלי!
זה קרה לפני שבוע בלילה...
בכל החלומות השחורים שלי לא ראיתי את זה מוחשי כל כך!
אני עוד זוכרת איך ישבנו שם משקיפות על הכותל איך צחקנו ודיברנו אני את ותאיר .. ככל שיותר דיברנו הגענו לנושאים עמוקים יותר .
על משמעות החיים והיעוד של כל אחד, אני זוכרת ששאלתי אותך מה אנחנו בעצם ממלאות בעולם הזה...
ואת, את חייכת הורדת את הראש ואמרת.
"לכל אחד יש שליחות אני בטוחה אבל השליחות
המשך...
6  
מכתב

דרך חדשה?

מאת נערת טבע
ו' בתמוז תשע"ה (23/06/2015)
ואם את נוסעת,

לאן את נוסעת??
הרי כאן רק אפר ואבק.

..שנים, וכלום לא השתנה.
שנים, וכלום עוד לא נמחה.




הרי כאן רק אפר ואבק
..שנים, וכלום לא השתנה.

שנים וכלום לא נמחה.








לאן את נוסעת, ילדה-זקנה?
לאן את שוב אורזת מזוודת נדודים?

ולמה,

למה שוב לנסוע?


המשך...
1  
מכתב

מיומנה של חוזרת בתשובה

מאת נופת צופים
ב' באב תשע"ד (29/07/2014)
כן כן, גם אני נולדתי וגדלתי במשפחה דתית לאומית נורמטיבית. אז לכאורה, מה הבעיה? אני דתייה מלידה.
ב"ה נולדתי לשני הורים מקסימים. אנשי מעשה, פרגמטיים. מאמינים בטבעיות ובפשטות. וכך גם גידלו אותי. הישענות תמימה ואמיתית על מסורת אבותינו הקדושים. הם אינם זקוקים להוכחה נוספת, לא קיימים בקרבם הרהורי כפירה כלל. אנשים מאמינים מעצם היוולדם. אשריהם, מה טוב חלקם. אך מה לגביי? נערה בגיל העשרה, חשה מצוקה רבה.
המשך...
1  
מכתב

עד שירצה את חברו

מאת לנצח נצחים
ד' בסיון תשע"ד (02/06/2014)
לפעמים גם אפשר לכתוב על החיים בלעדיך,
על זה שפחות או יותר טוב לי.
שאתה לא נמצא בחיים שלי. שאתה מת. שהוכחת שאתה אפס.
לפעמים אני תוהה איך אפשר לחבק ולהתמסר כשבלב שלך אתה יודע שאתה מרמה אותי.
איך אפשר להיות אכזרי כל כך?
להבטיח הבטחות,
להבטיח עולמות, להיות לנצח אבל להמית בכל יום מחדש...
אני תוהה איך אפשר להיות נסיך
ואיך אפשר להיות שטן
איך אפשר ללטף ולנגב דמעות, לחבק
המשך...
6  
מכתב

איתך אחות.

מאת איש חופשי
י"ב בחשון תשע"ד (16/10/2013)
בכאבך.
בניסיונך.
בדמעותייך.

בכשלונך והצלחתך
באהבתך, בשנאתך
בתסכולך, בכעסך, באכזבתך.

בעתידך ועברך
בחששך ותקוותך
באמונך ואמונתך
איתך.
המשך...
2  
מכתב

פורים שמח למירי ט. המדהימה :)

מאת חיוכים תשע"ג
ז' באדר תשע"ג (17/02/2013)
רציתי לספר לך על מישהי שאת מכירה. יותר נכון לומר - על מישהי שאת חושבת שאת מכירה. עלי בעצם.
אינני זוכרת כמה, אך הייתה זו תקופה ארוכה שניסיתי להתעלם ממך, ללא הצלחה. את, שמייצגת את ההפך הגמור ממני. את, שנהנית משטויות ובזה למחשבות. אף פעם לא הצלחתי להבין אותך.
כל יום מחדש הייתי רואה אותך ומתעצבנת. אולי כי חשתי מתוסכלת, אולי כי הייתי עייפה ואולי כי היה נראה שאת כל כך שונה ממני עד כי לעולם לא נסתדר.
את
המשך...
3  
מכתב

אני רוצה לתקן .

מאת אנווכי !
כ' בתשרי תשע"ג (06/10/2012)
ועכשיו אני כאן .
אחרי שיבשו דמעותי .
אחרי שהרסתי את כל מה שבנו ידי .
ועכשיו אני קוראת לך .
בצר לי אני פונה אלייך .
כדי שתבוא ותהיה כאן לידי .
וכמה אני רוצה שתהיה פה.
שתתגבר איתי יחד על הפחדים .
שתעבור איתי יחד את הקשיים.
וכמה אני רוצה שנחזור להיות כמו פעם .
שבכל דבר שעשית ראיתי אצלך את אהבתך .
שלקחתי את ידי והבטחת שתהיה איתי עד מותך.
ולאן כל זה נעלם,
המשך...
5  
מכתב

רק השמיים

מאת היידי
כ"ה באייר תשע"ב (17/05/2012)
זה שוב הגשם הארור.
בכל פעם הוא מופיע ומזכיר לי אותך. אותנו.
אני בבית, מתכרבלת בשמיכת הפליז שקנית לי, ומביטה דרך החלון, ברחוב. ילדה אחת קטנה קופצת לתוך שלולית אחת גדולה. כמונו.. אז.. מעניין אם אתה זוכר את הפעם ההיא. הלכנו יחד, מחובקים ברחוב, מטרייה אחת, רטובים וצוחקים ופתאום מעדתי לתוך שלולית ענקית. הבטנו המומים אחד בשני ואז גם אתה קפצת. שבוע אחר כך סבלנו שנינו משפעת חריפה. כמובן שהעובדה הזו
המשך...
5  
מכתב

אלייך, באהבה רבה (אחרי הכל..)

מאת באהבה ובאמונה..
י"ב בטבת תשע"ב (07/01/2012)
את! כן את. זה מכוון אלייך.
מה כבר בקשתי? את האמת כלום.
אז למה? למה עשית לי את זה?
את חושבת שזה כיף. נחמד. ובטוח שלא היתה לך אפילו כוונה רעה. אבל מאחורי הכל יש גם אותי, על זה עוד לא חשבת. בטח את גם לא חושבת.
מתוקה, יש כאן בן אדם. בן אדם עם תחושות, רגשות, מחשבות, עולם שלם. אבל את סוגרת הכל מאחורי הדלת, ופשוט בוחרת מה להוציא. אפשר להזכיר לך משהו? מה שנמצא מאחורי הדלת שייך לי. ולי בלבד!
המשך...
6  
מכתב

לאחת שהשתנתה...

מאת נעמה 55
כ"ה בכסלו תשע"ב (21/12/2011)
בס"ד
אני כבר לא מזהה אותך, את יודעת?
את שונה. מחפשת תשומת לב במקומות בהם צריך להילחם בשביל לקבל אותה, על מה את נלחמת? אני רוצה לצעוק, לצרוח. למה את צריכה להשתנות בשבילם, להתנהג בצורה שלדעתם נכונה, לחזור כמו תוכי על אותם אידיאליים שחוקים בלא להאמין בהם באמת, בלא להבין את משמעותם? מה התועלת בכך?
אני אחת. שלרוב עומדת מהצד בוכה, מיוסרת או סתם שותקת. ואני לא יכולה לראות אותך משתנה כך מול עיניי,
המשך...
7  
מכתב

מכתב שלא ישלח לעולם

מאת לחיות באמת
ט"ו בכסלו תשע"ב (11/12/2011)
המשך...
6  
מכתב

עם עוד טיפת אומץ, זה היה נשלח..

מאת באהבה ובאמונה..
כ"ו בתשרי תשע"ב (24/10/2011)
נשמה.
את לא יודעת כמה כואב לי.
את באמת חושבת שאני לא מבחינה? תאמיני לי,קשה להתעלם..
אז את מסתכלת, עם המבטים הריקנים האלו,שמקרינים באמת את מה שאת מרגישה, ולא מה שמתבטא בפועל.
ואת שואלת שוב ושוב, עדן,הכל בסדר? ואני עונה כן, הכל כרגיל. ובאמת הכל רגיל,רגיל בצורה הכי לא שגרתית שיש. ואת שואלת שוב, מה ? באמת לא טוב לך?? אז כן, לא טוב לי,וזה האני הפנימי שלי אומר. מתחת לכל המסכות לכל הקליפות
המשך...
9  
מכתב

לך אכתוב, מולדת.

מאת - דניאל -
כ"ח באב תשע"א (28/08/2011)
לך אכתוב, מולדת.

יום אחד אכתוב את סיפורך, מולדת.
אשחיז לשם כך את הנוצה המשובחת ביותר שלי ואקח את הדיו השחורה ביותר.
אקח השראה מגיליונות קלף של ספרי התורה, וכתב עברי קדום ידריכני בשבילי האותיות.
יום אחד אכתוב את סיפורך, מולדת.
ובסיפור יהיה הרבה כאב, מולדת, כי קמת מדמיי בנייך שהרוו את אדמתך.
ובסיפור יהיו גם הרבה דמעות, מולדת, קצת של שמחה והרבה של עצב.
כי
המשך...
7  
מכתב

לאמא, שעוד תחזור פעם.

מאת עכבר הכפר
י"א בתמוז תשע"א (13/07/2011)
אמא שלי!

איפה את? מהיום המוזר הזה, שכולם בכו, אני לא מצאתי אותך! זה היה ממש מוזר, את יודעת? כי כולם ליטפו אותי ובכו, ודוד משה, הדוד השמן, את יודעת מי הוא, נכון? הוא הרים אותי ואמר לי להיות חזקה. למה להיות חזקה, אמא? מה קרה? מישהו בא להרביץ לי? אני באמת לא מבינה, אמא. רציתי לשאול אותך, אבל אני לא יודעת איפה את, וזה מאוד חבל, כי ככה אני לא יכולה לדבר איתך ולשאול אותך שאלות שהן מאוד מאוד חשובות.
המשך...
11  
מכתב

לאחותי הקטנה.

מאת עכבר הכפר
י"ד בסיון תשע"א (16/06/2011)
אחות קטנה שלי...

יש לי כל-כך הרבה מה לומר לך.
אני יושבת לידך, מביטה בך ישנה. מביטה בתלתלי הזהב שלך, בלחיים השמנמנות שלך, ואת כל-כך מתוקה שבא לבכות.
אני רוצה כ"כ לנער אותך, לחבק אותך בחזקה, ללטף ולנשק את פנייך, והעיקר-לבקש סליחה. כי אני, אחותך הגדולה ממך בעשר שנים, מעולם לא הענקתי לך יחס. מעולם לא השבתי לך אהבה על אהבתך והערצתך אליי.
מעולם לא חיבקתי אותך מרצוני, ואנו מופיעות יחד
המשך...
16  
מכתב

מכתב הרבנים לציבור פסיפס

מאת חיוכים תשע"א
י"א באדר ב תשע"א (17/03/2011)
מכובדות ומכובדים נכבדים,

הננו מביעים את מחאתנו על שינוי צורת הבמבה מצורת בוטן גמלוני לצורת קוביות. לדעת החתומים מטה יש לשמור אמונים למסורת, וכל המוסיף גורע. הדבר גם עלול לגרום לבלבול בין קוביות במבה לקוביות שוקולד, או חלילה מתוך שיבקשו ילדים מהוריהם במבה יבואו לבקש מהם שוקולד, וחסה התורה על ממונם של ישראל. הננו קוראים לכל המחנה האמוני להביע את מחאתו ולהצטרף לדעתנו להחזרת עטרת הבמבה ליושנה.
בכבוד
המשך...
4  
מכתב

ליצר הרע היקר!

מאת בריאת אלוקים
י"א בכסלו תשע"א (18/11/2010)
בס"ד

ליצר הרע. כן, מכולם בחרתי לפנות דווקא אלייך, רציתי להשתתף בצערך ולהחמיא לך.
אני בטוחה שזה לא כ"כ קל להיות The bad guy . אבל יש שחקנים שאומרים שקשה לשחק
אם התסריט גרוע- לא התפקיד אז כנראה שהחיים ממש סבבה כי אתה פשוט שחקן אדיר.
כמה פעמים הצלחת לעבוד עלינו ולקחת אותנו לצד שלך? אה? כן...
אבל פה יש בעיה קטנה, אתה יודע למה? כי פה התסריט לגמרי אמיתי – הוא החיים שלנו,
ואנחנו
המשך...
11  
מכתב

הריקוד שלי.

מאת בלק אאוט
ל' בחשון תשע"א (07/11/2010)
בס"ד
אלה.
היה נראה כאילו, הנה, סופסופ, משהו נפתח. לרגע.
והמחשבות שלי, לעצמי- כאילו מעצמן, היו למכתב.
בזכותך. בגללך. ולמעני.
כנראה שבכל זאת, סופסופ, משהו נפתח.
משהו נפתח.
היתה מוסיקה. החושך גבר על האור. הכל מדויק להחריד. וכולן פרצו. יש בעצימת עיניים ויש שלא. אבל הכל היה מדויק להחריד. ואת עמדת שם. והתפעלת.
ואני עמדתי שם. והתפעלתי. וקנאתי.
ובבטן שלי עלה הריקוד
המשך...
4  
מכתב

..

מאת בקטנה
י' בחשון תשע"א (18/10/2010)
נמחק
המשך...
13  
מכתב

אמא יקרה לי-

מאת אמונה רעיה
ב' בשבט תשע"ח (18/01/2018)
הביטי בי אמא.
הסתכלי איך גדלתי.
אני כבר לא אותה ילדה ששיחקה בשולי חצאיתך.
גדלתי.
תסתכלי מעבר רגע.
התבגרתי.
כבר יש לי כיוון ותחילת דרך.
כבר עברתי קשיים ובניתי בי עוד קומות.
תסתכלי רגע רק עליי אמא.
תעזבי הכל ותתמקדי רק בי.
המשך...
1  
מכתב

tea time

מאת מוריה 246
ב' באדר תשע"ו (11/02/2016)
-"איך אתה שותה את התה?"
-"מה?" תמהתי, עיניה לא מרפות ממני בשאלה.
-"איך אתה שותה את התה שלך?"
הנחתי את הספר בצד ונשעbתי אחורה בכורסא. היא נדנדה את רגליה הגרובות עד הברך ואחזה בשולחן עליו ישבה. בדרך כלל היא בשקט רב השעה שלנו, עתה לא הרפתה.
-"אתה יודע שיש אנשים ששותים אותו רותח וגורמים לעצמם כוויה בלשון , ויש כאלה.."
היא עצרה בתנועות רגליה
"יש כאלה ששותים אותו עם תוספת מים קרים."
היא
המשך...
4  
מכתב

ערן

מאת גל אדיר
ז' בתשרי תשע"ה (01/10/2014)
אתה.
סתם ביום שישי מהביל אחד.
האמת? רציתי לישון בנסיעה הזו, מתה מעייפות. לא יכלתי.
באוטובוס, ביציאה, בינות לבנייני הסודאנים מביטה בנוף המקיף את התחנה המרכזית,
הגיעה לפתחי בקשה קטנה לשיחה דחופה.
הושטתי את הפלאפון . בשמחה, למה לא, מה אכפת לי?
לא שיערתי בנפשי מבטיחה לך.
בצד השני לא היה מענה, שאלת אם אפשר להתקשר שוב במהלך הנסיעה.
הסכמתי. ישבת לפניי במושב ופתאום הסתובבת
המשך...
4  
מכתב

,תפילה קודם התפילה

מאת פשוט-מורכב
י"ח בטבת תשע"ה (09/01/2015)
הן ידעת חרפתי, ובושתי ,ומודעותי
ומודעתי למודעות.
והן אני כלום, העדר, ומאומה אין בי.
ובא אני לפניך לא במודרניות, ולא בפוסט,
ולא בטוטליות ,ולא באינטימיות.
ואיני יודע אם הבאתי עצמי לפניך ,או שבחוץ הנני
מתדפק.
אבל אדרבה תן בליבנו שנראה מעלת נפשינו ולא חסרונה,
ושנדבר כל אחד את נפשו בדרך הרך ,והעטוף
לפניך.
ואל יעלה בליבנו שום שנאה על עצמינו,
שכן גלוי וידוע לפניך
המשך...
2  
מכתב

טועה בדרכים

מאת סמיילי...
כ"ט בכסלו תשע"ד (02/12/2013)
לאני שלום רב,
אני חושב שבעצם אתה צועד בדרך טובה, אבל אתה מבולבל ונע ונד בין הדרכים, משנה הדברים. האם אין לך דרך אחת טובה? חכה אתה צעיר. חכה עוד כמה שנים ואז תצעד בדרך. ומי יודע אם זו לא עצת היצר הרע שלך? לא לחפש דרך? פעם אחת אתה קורא את הרב קרליבך ואתה מתחיל לאהוב ויום אחרי זה התניא בקריצה. אחרי שבוע ליקוטי מוהר"ן. ואחרי זה הרב קוק. ובסוף יצירה של חבקו"ק. ולמרות זאת אתה מרגיש מבולבל ושבתכל'ס זה
המשך...
4  
מכתב

דרישת שלום

מאת בקטנה
ט"ו באלול תשע"ג (21/08/2013)
שלום לפוקחי העיניים ששמש זרח בירכתיהם,
וברכה לאוהבי השמים, לעושי החסדים, לעלמות החן לשלמותיהן,
לקישוטי הליל, לאבירים ולאנשים הקטנים בעלי החלומות הגדולים.
שלומות וחן למלכים ועבדים, לכלביהם ועיסוקיהם, לשטיח הדהוי.
לאשת הפנה, שזיקנותה חורצת קמטים גם במדרכה שתחתיה.
לרכבת בזמנה שלה, שזמנה הוא הכל והכל בו.
לאנשי העסקים, לרחובות, שמספרים סיפורים ואבלים בשתיקתם.
לחובות הכורעים תחת
המשך...
7  
מכתב

זה רק הסוף.

מאת אאבבגג
כ"ז בשבט תשע"ג (07/02/2013)
~לאלו שחשבתי, שהן פה בשבילי.~
ואז יש דמעות, הרבה דמעות. הן חונקות שם בפנים, מפריעות לאוויר הצח לזרום בחופשיות. חנק, זאת ההרגשה. לא רק, כמובן. גם כאב, הרבה כאב. ורצון גדול כ"כ להיות אחרת. ותקווה מנופצת, וחוסר אונים. וההרגשה הזאת שאני לא שווה כלום. אני נאבקת, מנסה לעשות כל דבר שיוכיח לי שאני טובה, אך מתאכזבת מהתוצאה כל פעם מחדש. אז אני מנסה לבדוק מסביבי, ומסתכלת. מרגישה איך הקנאה האוכלת הזאת עולה
המשך...
2  
מכתב

השיבני ה' אליך- ואשובה!

מאת רוש לילה.
ט' בתשרי תשע"ג (25/09/2012)
בעז"ה

אבא.

אני יודעת שטעיתי. ושעם כל דקה אני ממשיכה לטעות. אבל אתה יודע כמה שכואב לי על הטעויות האלה..
אני יודעת שאני לא בסדר. אני יודעת, יודעת!! אבל אתה יודע כמה קשה לתקן..
אלוקים. או בעצם יותר נוח לי לקרוא לך אבא. כן, אני יודעת שאני רק מנסה לתת לעצמי הרגשה שאני שוב קרובה אליך. שאתה שוב לידי, כמו שפעם היית.
אתה יודע? אני לא מאמינה שעזבת אותי. אתה לא עוזב אף אחד
המשך...
5  
מכתב

לך, זאת שהורגת אותי נפשית כל פעם מחדש.

מאת אנווכי !
ו' באדר תשע"ב (29/02/2012)
''יעלי שלי,
אני לא יודעת מה את רוצה מחיי.
לא יודעת למה הגענו למצב הזה, למה כואב לי כ'כ לחשוב עלייך, על ההתנהגות הפוגעת שלך כלפיי, על החוסר יחס שלך, ועל זה שאני תמיד מוכנה להיות שם בשבילך.
אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי מישי בחיים, אני בחיים לא יפסיק לאהוב אותך, גם כשאת פוגעת וגם כשאת לא מתייחסת.
אני לא אפסיק לאהוב אותך, למרות שאני יודעת שזה לא מגיע לך היחס הזה ממני.
אני יודעת, בהתחלה
המשך...
14  
מכתב

ליקרה לי ביותר.

מאת רוש לילה.
כ"ט בטבת תשע"ב (24/01/2012)
ליקרה לי ביותר!
אני מביטה בך. עם החיוך המתקתק הזה. הרצון להרשים. האודם הזועק הזה. המחשוף הזה שנועד כאילו לשדר- 'הלו, אנשים, שימו לב, אני קולית!' והחצאית הזאת, שבקושי מגיעה לברך שלך... מה זה? את יודעת מאיפה באת בכלל? את מגדירה את עצמך דתייה? אז מה זה? שמת לב איך את נראית? תסבירי לי, אני רוצה לדעת, באמת! אני מסתכלת עלייך בחיוך, אבל בפנים נגעלת. באלי ממש לצעוק לך, להגיד.. שבעצם.. על מי את עובדת? את
המשך...
8  
מכתב

בשבילך, בשבילי.

מאת באהבה ובאמונה..
ז' בטבת תשע"ב (02/01/2012)
כמה עוצמות יכולות להיות באדם אחד?
כמה הערכה יכולה להגיע אל אדם אחד?
המון.
וכל זה, זה פשוט מתנה. מתנה מאבא.
וכמה יפה להסתכל מהצד ולהביט, להתבונן, להבין.
להבין את זה. ההרגשה עילאית, מיוחדת.
יש שוב למה לשאוף.
אבל למה ראיתי את זה דווקא היום? כשאני עוד לא יכולה לתת משהו,
להגיב, לחזק ולתמוך.
חבל.
והאהבה, פתאום היא מתחזקת. דווקא פתאום, דווקא היום.
וזה גובר וגובר,
המשך...
5  
מכתב

לכן, שרוצות רק בטובתי.

מאת נעמה 55
ט"ו בחשון תשע"ב (12/11/2011)
בס"ד
אני הולכת בגף כפוף.
נכון, אני מודעת לבעייה, אני מטפלת בה, ומשקיעה לפחות חצי שעה ביום בשביל לתקן אותה. ואני יודעת שאתן רוצות רק בטובתי, ובאמת שאני מנסה להבין אתכן, אבל קשה לי.
אתן כנראה לא מודעות, לא יודעות. לא מבינות כמה זה פוגע לקבל במקום "בוקר טוב" או "איך היה המבחן?"- את אותה ביקורת כאילו חטאתי במשהו, "נעמה תזדקפי", "לכי בגב זקוף!", "משגע אותי לראות אותך ככה", אותך זה משגע? אז מה
המשך...
4  
מכתב

תגידי, למה?

מאת 4567
י"ד בתשרי תשע"ב (12/10/2011)
למה? למה? באמת אני שואלת. תגידי, מה? מה עשיתי לך? למה מגיעה לי כזו התייחסות?
לכלב של השכנים את מתייחסת יפה יותר.
ואני עוד מנסה. ואת- רק ממשיכה. לפגוע, להעליב. להכאיב.
תגידי, איך את מסוגלת, ככה לפגוע? אני בן אדם, בדיוק כמוך. ואולי בעצם, קצת יותר. כי כשאני פוגעת בך, אני לא מסוגלת לישון בלילה, ועושה הכל כדי לפייס אותך. גם אם אני צריכה להשפיל את עצמי, כדי שתואילי בטובך לסלוח. אבל את? טוב, מעולם
המשך...
6  
מכתב

אחים ואחיות אהובים!

מאת בתותי
ה' באב תשע"א (05/08/2011)
אתם יודעים שהרבה פעמים אני בוכה, עצובה -בגללכם.
הלא אחי ובשרי אתם, אנו אחים! ערבים זה לזה!
אבל, התהום פעורה בינינו, הדעות כה קוטביות, כה שונות...
לא פעם קרה שבגלל דעות לא זהות התחילו מכות בין חברתי מהכיתה לביני, ובין עוד אנשים מכם לאנשים משלנו.
בלבכם יש רחמים, רואים את זה. לב יהודי -יש לכם. אבל, צריך לזכור שלא צריכים לרחם על האויבים כי אם במלחמה ירחמו על האויב-הוא יתגבר, ישמיד את
המשך...
1  
מכתב

לך

מאת בקטנה
א' בתמוז תשע"א (03/07/2011)
ניגון קטן ומתוק, שנוגע, ולפעמים קצת עצוב,
שהמנגינה לא תיפסק, ככלות הכל, כולנו שיר.
_________________________
כמו מזג אוויר של תל אביב עם ריח של אמסטרדם,
ושקיעה בגלבוע.
כמו ללחוש שיר על אהבה רדודה ולקרוע מיתר.
כמו להתמכר ולזהות בגידה, להריח יין ולשטוף את הכוס.
בדיוק כך, לא סביר ודורש פיסוק,
מצריך הכוונה ומתבייש באוטונומיה הניתנת ברוחב לב.
(מה שווי המילים היפות כשאת
המשך...
10  
מכתב

בן, ילד שעשועים.

מאת טליה
י"ח בניסן תשע"א (22/04/2011)
אשמורת שלישית של לילה, רגעים עת הניצה קרן ראשונה.
כבר חגור הייתי ונעול, יושב בחצר. מאזין לנשמותיו הניתחיות של המדבר.
חושב הייתי עליך, בני. לעולם לא תיקרא את המכתב הזה, לעולם לא תדע את שכתוב בו.
ובכל זאת אני כותב אותו אליך, אולי כדי להשקיט את מצפוני ביחס הרגשות שלנו זה לזה.
אני מתאר לעצמי שלהיות בן של אחד כמוני זה לא חלום של אף ילד, בכל אופן, אף ילד, באף שלב משנות חייו הראשונות.
ילד
המשך...
3  
מכתב

בעל יקר / מכתב ראשון.

מאת רצון יהודי
כ"ט באדר תשע"א (05/03/2011)
בס"ד לק"י

בעל יקר,
אתה זר לי כרגע ורחוק ממני. אך איני נמנעת מלכתוב לך.
יש שיצחקו ויגידו שאני חיה בסרט או מנותקת מן המציאות, אבל יודע מה?
פחות אכפת לי מה אחרים חושבים ואומרים.
עברתי כל כך הרבה שדעת קהל כמעט ולא משחקת אצלי תפקיד ולא תופסת חלק משמעותי בחיי.
תמיד הקשבתי לאחרים ונדתי בין רצוני לרצונם. לא כי אני דג מת בזרם אלא כי תמיד ניסיתי לשלב בין שני הרצונות.
ששני
המשך...
3  
מכתב

מכתב לאויב הגדול ביותר שלי

מאת מאמין בן מאמין
י"ג בכסלו תשע"א (20/11/2010)
פיתויים, שיכנועים, הסברים ותירוצים.
המאבק הזה לא ייגמר לעולם.
תמיד בהתחלה נראה שאני הוא המנצח, אבל אח"כ אתה גובר עלי ומפיל אותי קשות. והגלגל חוזר.
האבסורד הוא שאתה חלק ממני, ולכן אין לי מושג איך אני אמור לנצח את עצמי, והאם זה בכלל אפשרי.
אתה יודע שאני לא רוצה כלל להילחם איתך, אך אתה בכל זאת ממשיך ביתר עוז ולא מרפה ממני עד שאני אעשה את המעשה הנבזה הזה.
אתה יודע שאותי קל לשכנע. אני
המשך...
3  
מכתב

מכתב לאבא

מאת מאמין בן מאמין
ל' בחשון תשע"א (07/11/2010)
אבא, מעודי לא זכיתי לפגוש בך פנים בפנים.
מעולם לא ראיתי אותך, מעולם אפילו לא שמעתי את קולך.
אני יודע שבלעדיך לא הייתי פה, שבזכותך הגעתי לעולם.
אני כל כך רוצה להודות לך על זה,
אבל ממש קשה לי. אינני יודע היכן אתה.
אבא, למה אתה מתחבא לי?

אני כותב לך מכתב זה בתקווה לקבל תשובה בחזרה, כדי שאדע לפחות שאתה קיים.
מצפה לשמוע ממך בקרוב.
בנך.

(נכתב
המשך...
4  
מכתב

נמחק

מאת בקטנה
ו' באלול תש"ע (16/08/2010)
נמחק
המשך...
11