שרשור חדש
שאלה בעניין "הלומד מחבירו וכו' חייב לנהוג בו כבוד"מבקש אמונה

אני אביא את הציטוט  אבות פרק ו משנה ג'

"הַלוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחָת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אֶחָת, צָרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתוֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי", וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר, וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתוֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחָת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אֶחָת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד, וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב", וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ"

 

 

עכשיו השאלה היא ככה,

א. עד כמה באמת חייבים לקיים את זה?  (כי תכלס כתוב שחייב ודוד המלך קיים את זה)

ב. הרי לומדים מהרבה אנשים, אז צריך לקרוא לכל אחד "רבי"?

 

(שאלה רצינית לגמרי..)

הפרשנים על המשנה מנסים להבין מה בדיוק הראיהאניוהוא
הרי דוד למד שני דברים, אז מניין שעל דבר אחד צריך לקרוא לו 'רבי'.
יש כאלה שמתאימים שהרי קרא לו בשלוש כינויי כבוד ולכן נלמד שעל דבר אחד מכבדים אחד
ויש שתרצו באמת זו לא לגמרי ראיה ובאמת זה גם לא חיוב גמור וועוד שבאמת דוד היה גדול מאחיתופל ורק בשני דברים קיבל ממנו ואעפ'כ נכנע לפניו.

דבר זה לא מופיע בשו'ע כמדומני.
הרי שזה הנהגה טובה, וכבוד לתורה אבל לא חיוב.
^^ רק רציתי להוסיף שכן מופיע על שני תלמידי חכמים שהם צריכיםהדוכס מירוסלב

לקום אחד לכבוד השני גם אם הם שווים בחכמה ולומדים ביחד בחברותא.

זה היה לי חידוש גדול, לא ידעתי על ההלכה הזאת בעבר. השאלה היא מה גדר תלמיד חכם...

 

לגבי הלקרוא לו רבי נראה לי שזה בדיוק כמו ש@אניוהוא...

לנהוג כבוד צריך אבל לא לקרוא רבי וכ'אניוהוא
מה גם שאפשר למחול על הכבוד הזה בין חברים.

עד-כדי כך שבישיבת קעלם - גם מפני רה'י -הסבא מקלם לא היו קמים.(מאמר מעניין בעניין זה אור יחזקאל חלק ז' עמ' רו)
לא חלקתי...הדוכס מירוסלב

רק רציתי להוסיף לטובת השרשור שיש בזה עוד עניינים.

אבל אפשר למחול על כבוד התורה בכל מצב לא רק בין חברים

ואם אני רוצה לכבד.. איך עושים את זה?מבקש אמונה
אפשר לקום לכבודו כאילו כשהוא נכנס לארבע אמות שלךהדוכס מירוסלב

ושאר כיבודים של הלכות תלמיד חכם...

או בכלל פשוט להתייחס אליו בצורה מכובדת יותר משאר העולם.

בכללי לדעתי לתייג את "אניוהוא" יותר מועיל

תעיין במקור שהפנתי - אולי לא תרצה לכבד אותואניוהוא
כותבים איזה נסיון זה גורם לאדם....
מספרים ששאלו את הרב וואזנר זצ''ל כיצד 'כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו'.
והוא אמר שהם לא מבינים מה זה יצר הרע של כבוד, שאלפי איש עומדים לפניך ושרים לך 'ימים' וכו'...
נראה לי שכל מי שמסר שיעור, ויש לו קצת ישרות, יכול לדמיין איךהדוכס מירוסלב

זה לגדולי עולם.

לא יודע אם הם בכלל בני אדם! זה נסיון שמפחיד אפילו לחשוב עליו.

 

אתה יכול לצטט מהמקור ההוא? אין לי את הספר (מחפש כרגע בגוגל)

אני לא יכול להעלות לכאן קובץאניוהוא
רק עכשיו קלטתי כמה העניין הזה עמוק...הדוכס מירוסלב


נשמע באמת שזה יכול לגרום בלאגןמבקש אמונה

אשמח באמת אם תביא ציטוט. 

 

 

לפנות ולהתנהג בדרך שהיית רוצה שיפנו אליךארץ השוקולד
כבוד מתחיל בחיוך וסבר פנים יפות.

זה יכול להיות בהצעות עזרה קטנות עם צריך, אבל הבסיס זה להראות הערכה
מופיע שצריך לנהוג בו כבודארץ השוקולד
ולכן כך ראוי לעשות, ראוי שננסה לכבד כל אדם שקיבלנו או למדנו מהם משהו.
עם זאת, יש מדרגות בכבוד, לא נאמר שצריך לקרוא לכל אדם רבי, אלא שזה היה הדרך בו דוד העניק כבוד.

יהי רצון שתמיד נזכה ונצליח לכבד את האחר/ת ושיכבדו אותנו
בכגון זה נאמרימ''ל

'רצונו/ה הוא כבודו/ה', אם תקרא לכל מי שלמדת ממנו הלכה 'רבי אלופי ומיודעי' אתה תביך הרבה אנשים. צריך לכבד, כן, אבל בטוב טעם ובדרך הנכונה.

לכבד תמיד צריך וראוי השאלה איך. כבוד הוא דבר משתנהסתם 1...אחרונה
שבוע טובבעוז ובענווה
לא יודע אם זה הפורום המתאים , אבל בכל זאת מנסה..
אני מחפש מסגרת בירושלים בשעות הערב ללימוד תורה מעמיק שמחבר בין ש״ס וראשונים ללימוד על דרך הסוד.
האם קיימת חיה כזו ?
תודה לעוזרים ושבוע טוב
הכוונה ללימוד סוד ממקורות גמרא?הדוכס מירוסלב

או שיש סדר כזה וסדר כזה?

הראשון עדיףבעוז ובענווה
הסוג הראשון, למיטב הבנתי, מצוי רק אצל תלמידים של הרב וייצמןהדוכס מירוסלבאחרונה

מישיבת מעלות או אצל מקובלים יחודיים... יש הרבה ישיבות למקובלים בירושלים, אפשר לבדוק בהן אם לומדים גם ראשונים.

יש את שער השמים, נהר שלום, בית אל ועוד.

 

שמעתי שלרב וייצמן יש ספר שמסביר את השיטה עם דוגמאות ואפשר אולי לקבוע חברותא לפי זה.

שם הספר הוא "מיטב הארץ" http://yesmalot.co.il/goadv/teigo5772.asp

מותר לפתוח בקבוק שתיה בשבת?פפוק
​​​​​​​​​​​​​​בשמחה... קופקליפטוס

קורץ​​​​​​​

יש הבדל בין יהודי לגוי בפועל?אישיות

זאת אומרת אפשר לראות\ לחוש חיצונית שיש פה יהודי, נשמה של יהודי?

ומאידך התנהגות שאפשר להגיד זה אין לו נשמה יהודית?

 

דוגמא, חיפוש כזה של משמעות. קיים רק ליהודי? לא. נכון? אני מאמינה שגם לגויים יש את זה (יצא לי לקרוא ספר של גויה שהחיפוש משמעות מוזכר שם וכו')

או שלא? מה דעתכם?

 

אז קיים רק שוני שאנו לא רואים אותו? או שכן יש דברים בפועל שאפשר לראות את השוני?

שאלה בעקרונות הלכהאנו_נימי (G+)

משנה ברורה על השו"ע או"ח סי' רע"ט סעיף א

 

(ג) לטלטלו ולהסתפק ממנו וכו' - דהואיל והוקצה בתחלת כניסת השבת דהיינו שבביה"ש כשהיה דולק היה אסור להסתפק ממנו דהמסתפק משמן שבנר חייב משום מכבה וכדלעיל ברסי' רס"ה איתקצאי לכולי יומא שלא להסתפק ממנו אף אחר שכבה וכיון שאסור ליהנות ממנו כל יום השבת ממילא אסור ג"כ לטלטלו דאינו ראוי לכלום ומלבד זה בטלטול גופא הוקצה בבין השמשות שנעשה הכל בסיס להשלהבת וכדלעיל בריש סק"א:

 

איזה סוג מוקצה היא השלהבת?

 

נ.ב. בביצה דף ל"ט ,אם איני טועה, כתוב במשנה שהשלהבת מותרת בטלטול והגחלת אסורה.

שלהבת אין בה ממש לכן היא לא מוקצהמושיקו
אבל היא מחוברת למשהו שהוא המוקצה..
לא ככה נראה מדברי המשנ"ב.אנו_נימי (G+)


שאלה טובה.רווק ב
עבר עריכה על ידי רווק ב בתאריך כ"ה באב תשע"ז 01:05

האחרונים מתלבטים מאוד מדוע שלהבת נחשבת מוקצה.

 

נדמה לי כי הגר"מ פיינשטיין סובר שהיות ואינה כלי הרי כמוקצה מחמת גופו.

יש שאמרו בנוסח קצת אחר, היות ואין בה ממשות.

 

ויש שאמרו שהיות ואין דרך לטלטלה.

 

למעשה אף סברה איננה מספקת דיה.

אתה צודקסתם 1...
לגבי ההפניה למסכת ביצה, אבל המקור למוקצה בשלהבת הוא במסכת שבת דף מז'.

שם רש"י מסביר למה שהשלהבת היא אסורה ומוקצה ואסור לטלטל את בסיסה.

בראשונים לא נכנסו לזה כל כך כי לט הייתה נ"מ כמו היום.
באחרונים יש כמה שיטות עיקריות.
החזון איש בקונטרס המוקצה, הרש"ז אויערבך, הגר"מ פיינשטיין.
אם אני זוכר נכון כולם מקבלים את רש"י שזה מוקצה ואסור אך מחפשים את הגדרת השלהבת וסוג המוקצה.
אחד הראשונים בביתה מתייחס לזה. אינני זוכר כרגע מיאניוהוא
נראה לי שיש הפניה בספר איזהו מקומן על המסכת
אני הבנתי מדברי הגמ' במסכת שבתחג'דומט

שזה דבר שמלאכתו לאיסור. לא כלי. 

אאל"ט ההגדרה הזאת מוזכרת במפורש בתוס'חג'דומט

בעניין חומרי בערה, כמו חתיכות עצים, וכו'

המשנה מדברת על זה.עברי אנכיאחרונה
אם אתה לא מבין תבדוק בקהתי. הוא מסביר טוב.
זה שם בביצה. אני גם זוכר שבשלהבת אין בה ממש, לכן זה ככה.
אם יש רבכאן לשאלה
שעשה את המבחנים של הרבנות ופוסק הלכה בטענה "גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה"
יש לזה תוקף?
מה הוא פוסק? אם זה דין שנפסק בעבר, אין לזה תוקףהדוכס מירוסלב

בית דין לא יכול לבטל פסק של בית דין חברו אלא בכמה תנאים (אם גדול ממנו בחכמה וכאלה).

בד"כ התנאי הזה לא קיים, אבל זה תלוי מי אמר מה.

 

בהתייחסות למבחנים של הרבנות - אין לזה יותר מדי משמעות בלי שימוש ת"ח...

לא יודעכאן לשאלה
שואל שאלה תיאורטית. הרי אפשר לקחת את הכלל הזה ולהתיר הרבה דברים..
אני מתכוון לפסיקות של דורנו, לא מה שנפסק בעבר.
זאת שאלה מורכבת ויש בה הרבה פרמטרים. אי אפשר להגיד את זההדוכס מירוסלב

על כל מקרה.

כי יש מקרים שאומרים עליהם שזאת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה (נניח החמרות חדשות שזה המקור לביטוי, או חומרא ישנה שפשוט לא עומדים בה ויש דעות שאפשר לסמוך עליהן וכו').

ויש מקרים שלא אומרים את זה בשום מחיר (דברי חז"ל ואין צריך לומר התורה, גזירות ותקנות מבתי דין קדומים מאחרי תקופת חז"ל וכו').

זה לא הטעם וזאת לא הסיבה, לא מביאים ראיה מתגובות בפורוםהדוכס מירוסלב

הטעם שהתירו שם הוא כי כולנו בגדר חולים וככה זה מופיע בשו"תים בני זמנינו...

לא שמענו על אף פוסק שאמר "זאת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה" או משהו כזה.

 

חוץ מזה כמה אנשים הולכים ביום יום לשמוע תזמורות?!

זה בדרך כלל תלוי בציבורשארקי
נגיד העניין של בשלוש שעות בין בשר לחלב.
זה לא כתוב לא אצל הרמ"א ולא אצל הבית יוסף, אבל בגלל שהציבור מאוד התחבר לזה, החליטו שזו הלכה.
עאלק התחברהשרוט
מנהג של לייטים
מנהג בקהילות ישראל במשך מאות שניםשארקי

לפני שהחרדלים המציאו את השם "לייטים" לאנשים יותר חכמים מהם.

זה לא מנהג תשאל אפילו את סתם 1...השרוט
אם זה היה מנהג אז זה היה מנהג שטות לפי ההלכה (ממש חכמים. בינתיים הם אלו שמדברים בבי"כ כל התפילה. מזל שהם באים רק יום אחד בשבוע)
מנהג זה דבר שנוהגיםשארקי

ואין ספק שנוהגים אותו

לגבי ההגדרה "מנהג של שטות" היא כמובן היא עניין של טעם.

אני עוד לא מיניתי את סתם1 לאורים ותומים

תפתח ספר ואח'כ תדבר.אניוהוא
ואל תכנה מנהגי ישראל קדומים בשם 'מנהג שטות'
חחחח תראה את התגובות של מי שהוא הגיב אליוהדוכס מירוסלב

ואז תבין למה הוא הגיב ככה

אתה בעצמך כתבת שזה מחלוקת ויצאה הלכה כזו בגרמניההשרוט
כך שזה לא מנהג. כתבתי *אם* זה מנהג אז זה מנהג שטות כי זה למעשה לשמור שלוש במקום שש (לולא לא היה פסק הלכה כזה בגרמניה).
תלמד הבנת הנקרא כדי שתוכל ללמוד יותר טוב תורה
אני מוחה בתוקף. הניק שהגבת לו הוא תלמיד חכם ויש להזהר בכבודוהדוכס מירוסלב


הוא טרול בדיוק כמוךברלנדאחרונה
אין פלא שאתה נזהר בכבודו
צודק שיש משקל למנהג שפשט בפסיקהסתם 1...
דרך הפוסקים לראות מה נהוג ולחפש לו טעם להיתר או לחיזוק, אם לא נמצא בו איסור.

זה לא המקרה בשלוש שעות
חח מצחיק לראות דיון "הלכתי" עם טעמים מומצאים הדוכס מירוסלב

לא הבנתי מאיפה הוא שלף את ההמצאה ששלוש שעות נפסק משום מנהג

אנשים טובים דחוףףףףףףףףףף!!!!!אוהב אותך ה

אני צריך אנשים שיקחו דפים במסכת פסחים מט' עד טו' לגמור היום חשוב!!!

 

תכתוב גם בצמ"ע. בהצלחה!נפש חיה.אחרונה
שאלה -סנדל המסומר בשבתמבקש אמונה

האם שחקן כדורגל שמשחק בשבת עובר גם על גזירת "סנדל המסומר"  בעקבות הנעליים המיוחדות למשחק בדשא?

מעניין... 

 

יש בזה מסמרים אמתיות?ארץ השוקולד
כמה שידוע לי כן.מבקש אמונה

ראיתי במשחק שהם לפעמים מחזקים את האום של המסמר (או בורג)

אני אוהב את ההסתכלות והשאלות שלך! סתם 1...
חח אז יאללה תענה משהו מבקש אמונה


ובכןסתם 1...
עבר עריכה על ידי סתם 1... בתאריך כ"ט באב תשע"ז 15:49
זו תקנת חכמים שנתקנה בגלל מקרה מצער.
עולה השאלה הכללית האם כיום כיוון שהתנאים השתנו יש עדיין מקום לתקנה הזו.

בקשר לנוי בסנדל, ופה זה לא סנדל, היו חכמים שהתירו חמישה מסמרים, היו כאלו שיותר והמקל ביותר התיר 13. ככה שלגבי התמונה הנ"ל אין בעיה.

האמת שאפשר לומר גם פנים חדשות באו לכאן.

ובכל אופן "בסנדל גזרו ביה רבנן במנעל לא גזרו ביה רבנן "
ממ תשובה מעניינת..מבקש אמונה

טוב אין לי ידע בנושא אז לא אוכל להקשות חח

אפשר ללמוד יחד. מה לא מובן?סתם 1...
אממ.. אוקיי אזמבקש אמונה

לא למדתי את הנושא כדי שאוכל לשאול משהו רציני אבל בכל זאת..

 

אם הגזרה היה בגלל התאונה המצערת באותה מערה

אז למה לחלק בין סנדל לנעל? מה ההבדל?

 

והבנתי שהגזרה המשיכה למרות שהשתנה המצב.. אולי אני טועה.

 

תודה

בעיקרוןסתם 1...אחרונה
כל תקנת חז"ל היא מדויקת.
חכמים לא מחפשים להחמיר ולאסור סתם. אז האיסור הוא רק על סנדל.

לגבי גזרות. השאלה הקלאסית היא האם כשבטלים הסיבות אז בטלה הגזרה.
כמה שידוע לי?ארץ השוקולד
השאלה בעצם לא מעשית?
אוקיי בדקתי שוב.. וכן, זה מסמרים ממתכתמבקש אמונה


אבל למה זה אכפת לך?ארץ השוקולד
מה גרם לך לשאול?
סתם עלה לי לראש.. למה מה רע בזה?מבקש אמונה

אתה יודע מה,

בוא נגיד שחבר שלי בשבת אומר לי ללכת איתם.. סתם בשביל הקטע

השאלה היא האם אתה בא רק כדי להוכיח לאחרארץ השוקולד
שהוא עושה איסור?
ואם כן, אין צורך להוסיף קטגוריה
ממש לא. סתם שאלתימבקש אמונה


סבבה, אשריךארץ השוקולד
אני לא בקי בנעל ובדיני גזירות בעקבות מעשים שהיו ודיני סנדל המסומר
זו שאלה מעניינת..דור =)
ייהרג ובל יעבור - חילוניאנוניקי

שלום,

אם מכרחים מישהו או להיות חילוני או למות.

ז"א כנראה נכון לעכשיו כל חייו הוא יחיה באורך חיים חילוני. (ייתכן שיחזור בתשובה) אבל הוא לא כופר או משהו.

האם הוא חייב למות ולא להיות חילוני. או לא?

 

ובמדרגה קצת יותר גבוהה,

אם מישהו נמצא עכשיו במקום שלא מתאים לו מבחינה רוחנית, ואם הוא ימשיך שם הוא כנראה יסיים מסורתי+ דתי לייט-. עדיין קיימת חובה לכך? זה בגדר שייהרג ובל יעבור?

 

מה אתם חושבים?

 

 

איך אפשר להכריח מישהו להיות חילוני?הדוכס מירוסלב


לא קריטי... נניח יהפנטו אותו. [נניח שאפשר]אנוניקי


לא יודע אם במקרה כזה אפשר להגיד שזה תלוי בוהדוכס מירוסלב

אתה מתכוון שהם נותנים לו בחירה?

זה מאוד תלוי על מה הוא יעבור כ"חילוני".

רוב החילונים, ב"ה, לא עוברים על עבירות של יהרג ובל יעבור (אני מקווה לפחות חחח)

כן או לעבור הפנוט או למות.אנוניקי

לא יודע על מה הוא יעבור. אבל גם את ה' אלקי ישראל הוא לא יזכור.

 

ימות או יהופנט?

שאלה טובה, האם כפירה היא ביהרג ואל יעבור?הדוכס מירוסלב

גם לזה אין לי תשובה.

בכל אופן, אם דורשים ממנו לעבור על אחת מ3 העבירות הידועות (עבודה זרה, שפיכות דמים ועריות) הוא צריך למות.

ואם זה בשעת השמד, אז על כל עבירה הוא צריך למות.

 

אם זה על דברים אחרים, כנראה שלא...

עבודה זרה איננה כפירה?סתם 1...
לא יודע, לא מכיר את הסוגיההדוכס מירוסלב

לא בטוח שעבודה זרה שיש בה מעשה שווה לכפירה שאין בה מעשה

באמת מענייןסתם 1...
האם כפירה בלי מעשה מה גדרה
אפיקורסות. גמניאחרונה
כל הסברא ב'יהרג ואל יעבור היא מצד 'וחי בהם'אניוהוא
יחטא עכשיו וימשיך לחיות בהם' אבל אם לא יעשה כלוםצ' למה שיחיה?
לא הבנתי...הדוכס מירוסלב

זאת לא הסברה של פיקוח נפש?

ביהרג ואל יעבור נאמר שאפילו אם יעבור פעם אחת וימשיך אח"כ להיות שומר תורה ומצוות עדיין הוא חייב לההרג, ופה אין את הסברה הזאת

מה שאמרת זה בג' עברות או בשעת שמדאניוהוא
אבל סתם עבירה - לאכול חזיר לדוג'- מותר מפני פיקוח נפש כדי שיוכל להמשיך אח''כ לשמור תו'מ
אבל אם הוא יהופנט ולא ישמור אולי הדין ישתנה?
אבל הוא בגדר אנוס ומאידך מי יערב לנו שההפנוט לא יתבטל בעתידהדוכס מירוסלב

והוא יחזור? על ספק כזה ודאי שייך להציל את הנפש.

מה גם שאפשר להוסיף עוד סברה לגדר אנוס שאת העבירות שלו לא יחשבו לו בשמים כי הוא בגדר אנוס, ואת המצוות שהוא ודאי יעשה, גם אם בלי כוונה, יחשבו לו (מלאים מצוות כרימון)

אין דבר כזה חילוני בהלכה. יש עבירות. על ג עבירות נהרגיםחליל הרועים
על השאר לא אלא אם בפרהסיה ושעת השמד
זה בדיוק השאלה שלי...אנוניקי

עבירה לענ"ד זה דבר הרבה יותר קל מאורח חיים חילוני לגמרי. שזה כבר שינוי מוחלט בגברא.

 

אורח חיים מורכב מהרבה מעשיםחליל הרועים
דנים על המעשה
השאלה אם הניתוק הלבבי אין בו מעשה הכי גדולאנוניקי

הרי גוי שמקיים מצווה ללא כוונה הוא כמדומני לא נקרא שקיים מצווה.

וכך גם לישראל מסתמ' יש כוונה אבל לחילוני מהיכי תיתי לומר שיש כוונה?!

 

כאשר קיים הניתוק בין הבן אדם לבוראו הוא כבר הופקע ממעשה.

ועל הנק' הזה אני שואל.

 

אין בזה מעשה, וגם בביטול מעשה אין מעשההדוכס מירוסלב

השאלה איך דנים כפירה... אפשר להסתכל בחושן משפט בסוגיה של מורידין ולא מעלין.

בכל מקרה כמו שכתבתי למעלה לא נראה לי ששייכת מציאות כזאת כי את הלב אי אפשר להכריח, ולו יצוייר שזה בהיפנוזה וכו' רחמנא אונס פטריה ונראה לי שהוא יהיה בגדר שוטה

שאלהכהנא צדק!
יש חובה הלכתית לקיים את כל מה שהרב של הישוב פוסק בנוגע לדברים בישוב? לדוגמא המרא דאתרא קבע שאסור לסוע עם רכב בלי טסט, יש חובה להקשיב לו? האם יש הבדל בין פרהסיה לצנעה בנוגע להקשיב לו?
אפשר מקורות בפוסקים?
בעיקרון בדין מרא דאתרא זה כמו שאמרת, אבל זה לא תקף היוםהדוכס מירוסלב

כמו פעם, כל אחד בארץ מוצאו ולפני כן בתקופה היותר אחידה.

 

כל מה שאני כותב להלן הוא לא להלכה, כי נכתב מהזיכרון, אז לא לתפוס אותי בקטנות 

 

בדברים שהם ציבוריים ורואים אותם, אכן יש בזה בעיה, ותראה שאפילו גדולי ישראל הקפידו לכבד את המרא דאתרא במקום שבו היו גם אם לא הגיע לקרסוליים שלהם... לא יודע אם זאת חובה, אבל לכל הפחות משום כבוד התורה יש בעיה.

אבל בדברים שהם הנהגה פרטית ו/או קיום מסורת אבות, בוודאי שאין חובה להשמע למרא דאתרא.

הרעיון הוא שלפני המרא דאתרא לכל אדם יש את ה"מרא דאתרא" של העדה/מוצא/מנהג שלו...

 

אין לי כרגע מקורות, זוכר ככה בגדול מכמה וכמה מקרים וסיפורים על ת"ח וגדולי שנתקלתי בהם.

אסור לפרוש מהציבוראנו_נימי (G+)

פעמים רבות ראינו שהבא למקום בו נוהגים כך-ילך כך ובצנעה יכול לעשות כהרגלו(לפעמים).

אם רוב הישוב הולך לפי פסיקות אלו בעניינים כליים ובפרהסיא-יש ללכת אחרי פסקיו בגלוי.

זה כל עוד הוא לא רבך שאתה למד ממנו.

אבל ליסוע עם רכב סלי טסטים חי מיה"ך

זה נראה לי עניין של דינא דמלכותא ו"ונשמרתם"

זאת סתם דוגמא.כהנא צדק!אחרונה
וודאי שאין ונשמרתם.
איך בוחרים רב?עם הנצחח
כתוב בגמרא: "אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהוהדוכס מירוסלבאחרונה

לאו אל יבקשו תורה מפיהו" (חגיגה ט"ו ע"ב, מועד קטן י"ז ע"א).

בהלכה בשו"ע (רמ"ו סימן ח'*) נפסק שאם הרב ידוע בזה שהוא עושה דברים לא טובים ולא חזר בתשובה שלמה אז אסור ללמוד ממנו.

אבל זה סימן קצת בעייתי כי רוב הנוכלים מסתירים את עצמם.

אז נתנו בזה כמה סימנים לדעת מי הוא באמת ראוי ומי לא.

 

דוגמא אחת היא דעת אחד האדמו"רים, ושמעתי גם בשם הכתב סופר, שאם הוא מוותר על ההתקדמות האישית שלו בשביל אחרים, סימן שהוא כמו מלאך.

דעה אחרת שראיתי בדף על הדף על אתר בחגיגה, שאם הוא גם מצד אחד עושה מופתים ומצד שני גם פרוש מתאוות העולם, ראוי ללמוד ממנו.

 

* לשון השו"ע:

"ח הָרַב שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, אַף עַל פִּי שֶׁחָכָם גָּדוֹל הוּא וְכָל הָעָם צְרִיכִים לוֹ, אֵין לְמֵדִין מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיַּחֲזֹר (ד) לְמוּטָב.

 

 באר היטב  (ד) למוטב. כתב הש''ך דבש''ס אמרינן ור''מ היאך למד תורה מאחר והאמר רבב''ח מאי דכתיב שפתי כהן וכו' ומחלק הש''ס בין גדול לקטן וא''כ ה''ל להרמב''ם וסייעתו ג''כ לחלק בענין זה וי''ל דס''ל כמ''ש התוס' שם וז''ל דבמ''ק דשמתוהו וכו' איכא למימר דקטנים הוי דגרסי קמיה וחיישי דילמא ממשכי ע''כ א''כ חזינן דאף בימי הש''ס היו קטנים וכ''ש בזה''ז שכולם נחשבים קטנים כמ''ש אם ראשונים בני אדם וכו' וא''כ בזה''ז אין חילוק. והגאון אמ''ו ז''ל תירץ דס''ל מדקאמרי בש''ס ר''מ קרא אשכח ודרש משמע ר''מ ס''ל הכי ואנן לא קיי''ל כותיה וכה''ג כתבו הפוסקים גבי ר''מ לא אכיל בישרא וכו' ע''ש עכ''ל:"

אוכל שצריך בישול - איזה מוקצה זה?ים חי מיה"ך

כתוב בהלכה שזה "מוקצה מחמת גופו"

אבל אני שואל שלמה שזה לא יהיה "כלי שמלאכתו לאיסור"?

הרי יש לזה "הזמנה" (ולמעשה מרגע הזריעה והקצירה זה מוזמן) ורק מחוסר מלאכת בישול, שזה "שימושו", ואף אחד לא "מקצה את זה מדעתו"?

ישר כח על ההרחבההדוכס מירוסלב


יש קשר בין המזמור שאומרים בשיר של יום לבין אותו היום?אליקאליק

בס"ד

יש למישהו ידיעות או מקורות בעניין?

רעיון שליים חי מיה"ך

יום ראשון - מי יעלה בהר ה'

יום שני - חובה לעלות להר ה'!

יום שלישי - הר ה' הר ה' - העיקר לשפוט צדק

יום רביעי - הקב"ה יודע היטב האם נעשה צדק או שמא לא, ויגיב בהתאם...

יום חמישי - אז למה עדיין הקב"ה לא דאג לעשוקים? תשובה: לו עמי שומע לי - כמעט אויביהם אכניע

יום שישי - בסופו של דבר איך שלא יהיה מוכרח להגיע יום ה', יום שבו "ה' מלך גאות לבש"

שבת - כשיגיע יום ה' - אז תהיה שמחה לעולם ועד לצדיקים "כי שמחתני ה' בפעלך... מה גדלו מעשיך ה'", ומאידך מי שלא שומע - תהיה ניכרת טעותו "בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי אוון להישמדם עדי עד" אבל הצדיקים "עוד ינובון בשיבה"

ויקישיבה.רווק ב

במסכת ראש השנה מבארת הגמרא את הטעם לאמרית אלו המזמורים [2]: "תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: בראשון מה היו אומרים? "לה' הארץ ומלואה" [3], על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו.

בשני מה היו אומרים? "גדול ה' ומהלל מאד" [4], על שם שחילק מעשיו ומלך עליהן.

בשלישי היו אומרים: "אלהים נצב בעדת א-ל" [5], על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו,

ברביעי היו אומרים: "א-ל נקמות ה'" [6] על שם שברא חמה ולבנה, ועתיד ליפרע מעובדיהן.

בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עוזנו [7] - על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו.

בששי היו אומרים: "ה' מלך גאות לבש" [8] על שם שגמר מלאכתו, ומלך עליהן.

בשביעי היו אומרים: "מזמור שיר ליום השבת" [9]- ליום שכולו שבת.

אמר רבי נחמיה: מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו? אלא: בראשון - שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני - שחילק מעשיו ומלך עליהם, בשלישי - שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו, ברביעי - שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן, בחמישי - שברא עופות ודגים לשבח לשמו, בששי - שגמר מלאכתו ומלך עליהם, בשביעי - על שם ששבת".

תעיין במשנה בתמיד 'שיר שהלווים היו אומרים בבית המקדש'אניוהואאחרונה
התפא'י על המשנה.
למה בנות לפני חתונה לא מחויבות בכיסוי ראש?תכלית הכוסף


הבאתי אותם למטהארץ השוקולד
דיון הלכתי: גיוס נשים לצבא, אם אפשר בעדינותהדוכס מירוסלב
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך י"ח באב תשע"ז 20:05

פותח את השרשור כדי לא להרוס שרשור אחר, מבקש מכולם להתחשב.

@חלל הפנוי, תמשיך לכתוב כאן במקום שם.

 

אשמח לשמוע דעות של רבנים בפורמט הבא:

שם הרב, דעתו, ומקור לפסק הלכה מנומק.

אשמח גם לראות מאמרים שנכתבו ע"י רבנים שמרכזים דעות של רבנים אחרים וסוקרים אותם.

 

אם אפשר, נא להמנע משו"תים אונליין של רבנים לא מפורסמים, לא מזלזול חס ושלום, זה פשוט לא תורם לדיון בית מדרשי... ואשמח מאוד לא להגיב דברים שהם שמועות לא מבוססות.

 

מתחיל

דעת הרב מלמד שאסור, יא – נשים בצבא | פניני הלכה

מאמר של מכון התורה והארץ שמעלה לאסור,  לשאלת גיוס בנות לצה"ל | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

מאמר של מכון צומת שמעלה לאסור, מאמרי רבנים שונים

 

בהצלחה ובע"ה שנזכה בדרכי נועם (מכוון על עצמי )

 

מתייג ניקים שנראה לי רלוונטיים,

@אניוהוא שקצת נעדר מכאן

@ארץ השוקולד

@סתם 1...

@ימ"ל

אכן, שאלה מעניינתארץ השוקולד
אני גם לא מבין את החילוק.
תמונות זוועה או שיחזור מיתות בית דין?מושיקו

הלכות סנהדרין פרק טו

טו,א  כיצד מצות הנסקלין:  רחוק מבית הסקילה ארבע אמות, מפשיטין את המחוייב סקילה בגדיו, ומכסין ערוותו מלפניו; ואין האישה נסקלת ערומה, אלא בחלוק אחד.

טו,ב  ובית הסקילה, גבוה שתי קומות; עולה לשם הוא ועדיו, וידיו אסורות, ואחד מן העדים דוחפו על מותניו מאחוריו, והוא נהפך ונופל על ליבו לארץ.  אם מת בה--יצא, שהרי נאמר "סקול ייסקל או ירה יירה" (שמות יט,יג):  הנה השווה הנסקל שנפל האבן עליו, עם הנדחף שנפל הוא בעצמו על הארץ.

טו,ג  ואם לא מת מדחיפה זו--מגביהין העדים אבן שהייתה מונחת שם, משא שני בני אדם, והעד השני מרפה ידיו, ומשליך את האבן על ליבו.  אם מת בה, יצא; ואם לאו--רגימתו בכל ישראל, שנאמר "יד העדים תהיה בו בראשונה, להמיתו, ויד כל העם, באחרונה" (דברים יז,ז).

-----------

 

תמונות הזוועה של דאע"ש

הארגון הרצחני דאע"ש פרסם תמונות בהן נראה גבר  מושלך מגג בניין ונסקל באבנים בידי קהל של פעילי דעא"ש.

 

דאע"ש פועלים לחידוש הסנהדרין? הדוכס מירוסלב


יש מעט הבדלאניוהוא
סנהדרין שהרגה פעם ב70 שנה - נקראת קטלנית.
ויש להם מצווה 'והצילו העדה'

וחוץ מזה - כמדומני שלא היו מפרסמים את ההרג ומביאים את כל העולם לצפות בהרג
הסנהדרין לא נהנו או רצו להרוג וניסו כל דרך אפשרית להמנע מכךאלעד

זה הבדל מרכזי, ממש שמים וארץ בין האכזריות שלהם לביננו

זאת ועוד שהדינים של ההריגה בתורה הם רחוקים מאוד מהמציאותהדוכס מירוסלב

כלומר מי שמוצא להורג הוא בד"כ רשע ברמה של פסיכופת

לפורום או''חימ''לאחרונה

ממש 'ברור לו מיתה יפה'...

כמה זה חשוב שהציצית תהיה בצבע של הבגד?מבקש אמונה


אני חושב שזאת שיטה של אשכנזיםהדוכס מירוסלב

בכל אופן יש אפשרות לעשות את הריבוע של החיזוק בצבע לבן ואז הבעיה פחות חמורה

יש מצב אתה בודק לי את זה?מבקש אמונה


אוקיי תודה.. אז אםמבקש אמונה

אני רוצה לקחת חולצה צבעונית ולעשות ממנה ציצית..  

זה כאילו יהיה רק בדיעבד?

שמעתי שאתה יכול לעשות את הריבועים שהציצית אחוזה בהםהדוכס מירוסלב

בצבע לבן ואז זה יותר קל.

בכל אופן זה לא הכי לכתחילה.

אבל, אם תעשה חולצה צבעונית ויהיו לה ארבע כנפות היא תהיה חייבת בציצית.

לכן זה לא ממש בדיעבד... השאלה רק איזה צבע יהיה לפתילים.

בגלל זה אני חושב, שוב, שכדאי שהריבועים שהפתילים אחוזים בהם יהיו בצבע לבן

הבנתי. אז מה פעם היו עושים?מבקש אמונה

היו צובעים את הפתילות?  

כי מן הסתם לא היו מסתובבים כל הזמן עם לבן..

ממה שראיתי מעדויות ארכאולוגיות היו עושים כדעת הרמ"אהדוכס מירוסלב

אבל לא חקרתי את זה מספיק... היסטורית אני חושב שזה ככה.

אם תרצה אוכל לבדוק עם מישהו שעוסק בארכאולוגיה.

 

(על דרך הפלפול, נראה לי שדעת השו"ע שם היא סוג-של חידוש והחמרה אבל אל תתפוס אותי במילה לא למדתי את הב"י שם)

למה לא. יהיה נחמד לדעתמבקש אמונה


תזכיר לי במסר בערבהדוכס מירוסלבאחרונה

רציתי לברר איתו עוד כמה סוגיות זה יועיל

שאלה לדיון ואולי אינה כל כך ראויה לזה הפורום.אנו_נימי (G+)

במקרה שבימי סכלותו של אדם(דהיינו בהיותו חילוני אינו שומר תו"מ ואינ ירא ה') מסר זרעו (בעוברו על האיסור הנורא של הוצאת זק"ל) לבנק הזרע ונפטר,האם הבן שייולד (אם יגלה דרכו לדרך האמת) יהיה יתום מראשיתו? והאם יהיה ממזר ר"ל?  

כן, אני בדרך כלל משתדל למחול.רווק ב

אך נראה לי שזה היה יותר בכיוון של מחמאות, מאשר עקיצות.

 

 

נ.ב. אני יעיין שוב בדברים.

סמיכה ביהדותעין לא ראתה
שלום
שמעתי על רב מסויים שהוא מאוד מקל ולא צריך לשמוע בקולו. ושכל אחד יכול להיות רב אם הוא עובר את המבחנים של הרבנות.
איך אפשר לדעת על רב אם הוא מוסמך?
האם הסמיכה תקפה גם להיום? ישנה סמיכה אחרת?
ייתכן שרב שיש מסביבו קהל רב - זה נחשב לסמיכה?
תודה מראש
אין לי קשר אליהםהדוכס מירוסלב


סקר - קונסרבטיבים או אורתודקסים רשעים. מה אתם הייתם עושים?די"מ
נניח ואתה מוצא את עצמך בשבת בעיירה קטנה בחו"ל. יש שני מניינים - אחד שוויוני (נגיד קונסרבטיבי), ואחד חרדי אבל שייך לישיבה שמנוהלת על ידי פושעים מורשעים. היפותטי אבל מציאותי. האם אתה
א - מתפלל עם הקונסרבטיבים
ב - מתפלל עם העבריינים
ג - מתפלל לבד
בהנחה שזה לא לשון הרע וזאת האמת בבירור? מתפלל לבדהדוכס מירוסלב

למרות שאפשר להגיד שהמנהלים רשעים ומסתמא התלמידים לא קשורים לעניין אז אולי עדיף להתפלל בישיבה.

 

להתפלל עם הקונסרבטיבים בוודאי לא, הם מראש פויישיעיים גווייאלאללעד

אם התלמידים לא רשעים אז מה השאלה?בחורצ'יק

קונסרבטיבים שהם רשעים מזדון או תינוקות שנישבו נניח,

או תלמידים לא רשעים שמנהל הישיבה רשע- אין ספק עם התלמידים.

ואם חלילה כולם רשעים שלא מצטרפים אז לבד כי אין מניין

אלמלא די''מ אתהימ''ל

הייתי נועל את השרשור, מאחר שאני יודע בך שאתה שואל בשביל לקבל תשובה ולא (רק ) כדי לעורר פרובוקציה אני משאיר פתוח (אני מעיר את זה כאן מראש לטובת אלו שמתכוונים לדווח...).

 

לשאלתך - הדוגמה היפותטית והמציאות בה לא ברורה דיה לכן אין לי תשובה מוחלטת (סביר שג') אבל:

 

א. ההתלבטות, אם היתה, היא בין המניין האורתודוכסי לתפילת יחיד.

ב. 'פושע מורשע' הכוונה בדיני תורה (או הערכים שלה לצורך העניין)? זה המדד בעיניי.

ג. המניין נשפט ע''פ מעשי המתפללים בו ולא ע''פ הרב שלהם, גם אם הם עצמם טועים בו (מסכים שיש צד של לא לחזק ידי עוברי עבירה בלא ללכת לישיבה של רשע, זו אכן שאלה חשובה אבל לא נוגעת לתפילה עצמה בניגוד למניין רפורמי).

אני יעדיף לא להתפלל עם בעלי תשובה או חרדליםקלוד
כל היתר די בסדר
מתפלל עם היהודים(ב)מושיקואחרונה
ה' שוכן איתם בתוך טומאתם.
ובמקום שיש 10 יהודים שורה שכינה.

בקשר לאפשרות א. כך או כך ה' לא שם,כי גם אם הוא שורה שם הם מגרשים אותו
מה ההבדל בין 'דתיה' שלא שמה כיסוי ראש לרפורמית?גמני