לשאלה הראשונה,
לדעת יותר מאשר סתירות פנימיות שוליות (שקיימות גם בתנ"ך ויש דרכים פרשניות להתמודד איתן), הבעיה היא ה־premise העיקרי של הדת הזאת,
בסופו־של־דבר מדובר במנהיג כת לא־גדולה של שלהי בית שני (כמוהו היו עוד כמה עשרות לפחות, כל אחד נהיה לך גורו אפוקליפטי),
כאשר עיקר הדת מתבססת בכלל לא עליו, או על תלמידיו (שלא נשאר מהם הרבה לאחר חורבן ירושלם),
אלא על אדם שכלל לא ראה אותו, והמציא דת חדשה שנראה שסותרת באופן די מהותי את השאריות של מה שתלמידי ישו דאז האמינו בו,
אם להשוות את הבשורה על פי יעקב (James) לבין האיגרת אל העברית (או הרומים) התיאולוגיות שונות לחלוטין,
בעוד פאולוס דוחף לכיוון של sola fide, השאריות הארצישראליות של תלמידי השליחים (בעיקר כנסיית ירושלם, האביונים, כו') ממש לא שם, ולמי אמורים להאמין?
הנצרות מחד מקבלת ללא־עוררין את התורה (בדרשה על ההר), אז בסדר, היינו מצפים שיעשו מקסימום קצת התאמות, קצת פרשנות חדשה, או רסטורציוניזם או משהו בסגנון כדרך כל הכתות הדומות, אבל מה שאנחנו מקבלים זאת סתירה חזיתית לעקרונות מאוד מפורשים גם בתורה גם בנביאים, כמו גם קריאה מגמתית מאוד של הכתובים כדי להתאים למסר מסוים, במקום להתייחס לטוטליות של הטקסט,
למשל פאולוס מתלונן באגרת אל הרומים פ"ז שהתורה לא ניתנת לביצוע כו' כו' במקום להיצמד לעקרונות המפורשים בתורה "בפיך ובלבבך לעשותו",
או (אם אני לא טועה באגרת אל העברים) מדבר על זה שהברית עם אברהם היא בזכות האמונה בלבד (sola fide) מה שאינו נכון "למען ידעתיו אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו"
הדרך שהוא מציע היא א' deviation מאוד רציני מהדת המקורית כפי שהיא ניתנה במיוחד אם להבין אותה מתוך הקונטקסט המקורי שלה (אפשר להיעזר בקאסוטו)
ב' הפרשנות שלו מאוד רחוקה, גובלת באזוטריקה, מגמתית, לא מתייחסת לכלל הכתובים, משמיטה את כל מה שלא מוצא חן בעיניה,
למשל הוא מדבר על איך שישו החליף את הקרבנות כו' אבל מה קורה עם נבואת יחזקאל לגבי חנוכת המזבח השלישי??? תעלומה גדולה.
ואשר על כן, אין סיבה – גם ביחס לנצרות עצמה – לא לאמץ גישה פרשנית "ליברלית" כמו הכתות הגנוסטיות שהרחיקו לכת עוד יותר אבל לפחות מציעות הסבר כלשהו לברדק של הברית החדשה
התנ"ך והברית החדשה הם ספרים מנוגדים במהות שלהם, המסרים הם שונים עד־כדי הפכים גמורים, התורה מדגישה את הנצחיות שלה (שאגב גם הוזכרה בבשורה על פי מתי, ויש באגרות פאולוס סתירה חזיתית לזה), שהיא לא תשתנה, לזכור את תורת משה עבד ה', את חג הסוכות הנצחי (כל הגויים אשר לא יחוגו את חג הסוכות), וכן הלאה, אם התורה היא ממקור א־לוהי אז פשוט אין מקום לאותו מבנה שהנצרות מנסה לבנות, הנצרות נוטה להתייחס לברית הישנה כפרמיטיבית, נמוכה, כו', אבל לא כך התורה מדברת על עצמה ("ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה"), וכיוון שניתנה על־ידי ה', איך אפשר בכלל לדבר ככה, אז בסדר הגנוסטים פשוט תירצו שבעצם התורה ניתנה על־ידי דמיורגוס כו' כו' שזה כיוון מאוד מוזר אבל לפחות יש בזה יותר יושרה אינטלקטואלית מאשר הנצרות הקלאסית,
וגם אם ללכת עם הנצרות הקלאסית, הרי שאין להם מושג במה הם מאמינים, אם תשאל כל נוצרי שיסביר לך מהו השילוש הקדוש (אשר האמונה בו זאת דוגמה אולטרה־חשובה ואם אתה לא מאמין בהגדרה הכנסייתית המדויקת אז אתה כופר), אף־אחד לא יודע להסביר את זה במילים שלו מבלי לחטוא בכפירה חמורה (לרוב זה מודליזם שספק אם נחשב לעבודה זרה), ההגדרות האלה מגוחכות להחריד (ראה ערכים: מונופיזיטיזם, מונותליטיזם, מיאפיזיטיזם), או לחילופין דווקא מתיישבות אחד לאחד עם פשט הכתובים בברית החדשה אבל הוכחדו מסיבות פוליטיות (אריאניזם), לכן במה בדיוק אמורים להאמין?
לשאלה השנייה,
בן יהוידע שבת ל"א ע"א
מִפְּנֵי מָה רָאשֵׁיהֶם שֶׁל בַּבְלִיִּים סְגַלְגַּלּוֹת?. מהרש"א ז"ל פירשה שרמז על העשירים שנעשה בהם תנועת הגלגל ויורדים מנכסיהם בר מינן. אך תשובת דבריו פירש כדוחק. ונראה לי דאיתא במציעא דעין הרע איכא בבבל טפי משאר מקומות, וידוע דאין דבר מזיק לעושר כמו עין הרע, וכל זה דוקא אם אין שם לב על דבר זה להצניע עשרו ולהסתירו מעיני בני אדם, ולכך שאלו על בַּבְלִיִּים דוקא והשיב שאין להם חיות פקחות שאין להם לבבות פקחות לעשות שמירה לעושרם שיהיה מוצנע.
), ולכן אין בכך בעיה.
)))
) וגיליתי שהמשפחה שלי הגיעה לתוניס מטריפולי, והגיעה לטריפולי בעקבות גירוש ספרד, אך בבירור גורשנו מסיציליה שבאיטליה ולא מספרד. הרבנים באותה תקופה באיטליה היו הספורנו, ר' עובדיה מברטנורא (שהעיד שבית הכנסת בסיציליה היה בית הכנסת הגדול ביותר בעולם כולו), והשלטי גיבורים... בזמן גירוש ספרד, סיציליה שהיתה בשליטה ספרדית גורשה כולה מיהודים, והמורשת היהודית הוחרבה.
