שרשור חדש
מה ההבדל בין שידה תיבה ומגדלמנחם תירס

מה ההבדל בין הכלים שידה תיבה ומגדל

באהלות ח, א הברטנורא מפרש:חסדי הים
"שידה - תיבה גדולה של עץ כמין ארון:
תיבה - קטנה כעין שולחנים:
מגדל - של עץ עשוי לאוצר:"

מצד שני בכלים יב, ב הוא מפרש ששידה זו תיבה קטנה.
אולי הפירוש הוא הגודל ביחס למה.

בבבא קמא ט, ג הברטנורא מפרש: "שידה - עגלה של עץ העשויה למרכב נשים:"

עיין פירוש המשנה לרמב"ם כלים יח', ב שיש שם ציור של שידה.

בפשטות 'מגדל' בצורת מגדל רחב מלמטה וצר מלמעלה כמו שמפרש קהתי ועיין עוד בפירוש הרמב"ם וברטנורא פרה ג, ח.
 
רש"י בעירובין יד ע"ב מפרש:חסדי היםאחרונה
"שידה - כמין ארגז תלוי בעגלה למרכב נשים חשובות:"
אז אולי תיבה זה רק הארגז.

הערוך בערך 'מגדל': מפרש שזה ארוך ונדמה לי כוונתו שזה גבוה, וככה משמע בסוגריים שם.
צריכה עזרה דחופה בהבנת קטע מתוך שו"תמדרשיסטית20

השו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סימן מג, דן בשאלה, האם אשה יכולה לדון (כלומר להיות דיינת) בזמננו.

ואני לא מצליחה כ"כ להבין את הקשר לעדות שהוא עושה שם.. בעיקר במשפט הפותח. אשמח לסיוע.

מעתיקה לכאן את הקטע:

 

"אלא דעכ"פ לא מצינא למילף מדברי התוס' אלא כגון דבורה שקבלוה מפני שכינה או מפני נבואה, והכי מסתבר, דבלא זה למה נתקן תקנה כזאת? ולא דמי לעדות, משני טעמים: א) דבעדות יש עלבון לאשה כשלא נאמין לדבריה, לכן ראוי לתקן לקבל עדותה אבל בדין לאו כולי עלמא יכולים להיות דיינים אלא המובחרים שבעם, שנושאים בעצמם המעלות הדרושות לדיין: - חכמה, גבורה, עצה וסברא ישרה, יראת ה' ושנאת בצע, ואם אמנם ימצאו באשה חכמה וידיעה משפטית רחבה, אבל גבורת לב של לא תגורו מפני איש ואמיצת הרוח, ולא להתפעל מאיומים של אלמות, או מרגשי רחמים של העוני, ודאי שלא נמצאת בכל הנשים, שטיבם העדין והרחמני הוא עלול להתפעל . ב) דבעדות הוא מעשה אקראי בעלמא שנזדמנה וראתה עדות, אבל למנות אותה לדיין הרי אנו מוציאים אותה מתפקידה הטבעי של צופיה הליכות ביתה בטפול ילדיה וחינוכם, ומעמידים אותה בעבודה צבורית, וכבודה של האשה במקומה מונח, וגדולה הבטחה שהבטיח הקדוש ברוך הוא לנשים (ברכות יז.), אבל בדבר התלוי במעלות מדעיות ותכונות נפשיות, מוטב שישמור כל אחד את תפקידו הראוי לו ורק אם ביוצא מן הכלל נמצא אשה חכמה ואמיצת לב כדבורה הנביאה נושיב אותה על כסא השופטים, כי במשפט לא האישיות הוא העיקר אלא החכמה והמדע והתכונות הנפשיות המעולות והנבחרות, - ואת ה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי א לקים אנשי אמת שונאי בצע (שמות יח, כא).."

וכו' וכו'..

 

על איזו תקנה הוא מדבר? אני יודעת שהדעות האוסרות על אישה לכהן כדיינת מביאים את עניין העדות כטעם לזה, אבל איבדתי את הקשר שהרב עוזיאל עושה כאן..

 

מתייגת כאן כמה כדי שיהיה סיכוי שאקבל תשובה מהר יותר 😅

@נוגע, לא נוגע

@נשמה כללית

@ultracrepidam

@בן מערבא

 

(והוא מזכיר את זה בתשובה שקישרתי אליה 🙂)טיפות של אור
ואחרי כמה דקות של התלבטות - אני מבין את היתרונות הפרשניים בהצעה שלך (:
״יכרסמנה חזיר מיער״ - המחשה נאהבן מערבא

 

אין במה שאני רוצה להביא שום דבר עמוק או חידוש מיוחד, בכלל לא. אבל לפעמים גם להבין את המשמעות הפשוטה של המילים יכול לגרום לנחת רוח, וזה מה שחשתי היום. 

 

״לָ֭מָּה פָּרַ֣צְתָּ גְדֵרֶ֑יהָ וְ֝אָר֗וּהָ כָּל־עֹ֥בְרֵי דָֽרֶךְ:

  יְכַרְסְמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑עַר וְזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה״ (תהילים פרק פ פס׳ יג-יד)

 

למען האמת אף פעם לא נתתי דעתי על משמעות המילים והייתי קורא אותם במרוצה, חזיר הבנתי בפשטות כחזיר הרגיל הנקרא באנגלית pig ואת המילה ׳שדי׳ קראתי בטעות עם שין ימנית במקום שין שמאלית, כלומר כשם ה׳ במקום מלשון שדה, אז זה היה נדמה לי כפסוק סתום וחתום. 

 

יצא לי היום להיתקל בסרטון הבא שמראה שדה אבטיחים פרוץ לאחר ביקור של חזירי בר. 

 

 

ופתאום הבנתי שהסרטון הזה ממחיש בדיוק את הדימוי שבפסוק, שדה פרוצה ללא גדר לאחר ביקור של חזירי *בר* (מיער) הנקראים באנגלית boar

 

כמו שאמרתי שום דבר מיוחד רק נחת רוח מהבנה פשוטה. 

המחשה יפהארץ השוקולד
ולפעמים בנביאים זה לוקח זמן למצוא את הדוגמאות שפשוט ממחישות את הפשט
כן יהי לך!רב שמואל
בעזרת השם!
אמן ואמן!
ניצלוש עצמי - חידה !בן מערבא

 

 

מצאו פסוק שמתאים לסרטון הבא: (כדי לענות אין צורך להבין מה הוא אומר)

 

(: 'עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל'טיפות של אור


כל הכבוד! אבוס עיינכ בן מערבאאחרונה


זה ממש חמודטיפות של אור


הרהור של שבת - צירופי ב-ר-ע כמילים של פורענות / פלאי העבריתבן מערבא

 

אחינו הספרדים נוהגים להפליג בתפילתם מה שנותן בין היתר זמן להפליג במחשבות, במיוחד בשבת מעין זאת שקוראים בה את הפיוט ״מי כמוך״. 

 

אז התחלתי לעיין בתהלים פרק עח:

 

לָכֵ֤ן׀ שָׁמַ֥ע יְהוָ֗ה וַֽיִּתְעַ֫בָּ֥ר וְ֭אֵשׁ נִשְּׂקָ֣ה בְיַעֲקֹ֑ב וְגַם־אַ֝ף עָלָ֥ה בְיִשְׂרָאֵֽל: (תהלים פרק עח פסוק כא)

 

יְשַׁלַּ֬ח בָּהֶ֣ם עָ֭רֹב וַיֹּאכְלֵ֑ם וּ֝צְפַרְדֵּ֗עַ וַתַּשְׁחִיתֵֽם: (תהלים פרק עח פסוק מה)

 

יְשַׁלַּח־בָּ֨ם׀ חֲר֬וֹן אַפּ֗וֹ עֶבְרָ֣ה וָזַ֣עַם וְצָרָ֑ה מִ֝שְׁלַ֗חַת מַלְאֲכֵ֥י רָעִֽים: (תהלים פרק עח פסוק מט)

 

ומהון להון שמתי לב שצירופים של האותיות ב.ר.ע מרכיבים לרוב מילים של פורענות (כולל למשל ערבים ולא כולל מערבא ). 

 

אפשר להתחיל מהמילה פורענות עצמה אם נקרא אותה כבורענות בחילופי ב-פ מעין מה שמופיע בפסוקים הבאים:

 

וַיֹּ֣אמֶר אַהֲרֹ֔ן אַל־יִ֥חַר אַ֖ף אֲדֹנִ֑י אַתָּה֙ יָדַ֣עְתָּ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בְרָ֖ע הֽוּא: (שמות פרק לב פסוק כב)

 

וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא כִּֽי־פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם: (שמות פרק לב פסוק כה)

 

אז זה לגבי הצירוף ב-ר-ע. הצירוף ב-ע-ר משמעו טפשות וסכלות וכי יש לך פורענות גדולה מזו ?

 

למשל: אֹהֵ֣ב מ֭וּסָר אֹ֣הֵֽב דָּ֑עַת וְשׂוֹנֵ֖א תוֹכַ֣חַת בָּֽעַר: (משלי פרק יב פסוק א) 

או: אִֽישׁ־בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹא־יָבִ֥ין אֶת־זֹֽאת: (תהלים פרק צב פסוק ז)

 

וכן משמעו פורענות של בעירת אש או כעס 

 

עַד־מָ֣ה יְ֭הוָה תֶּאֱנַ֣ף לָנֶ֑צַח תִּֽבְעַ֥ר כְּמוֹ־אֵ֝שׁ קִנְאָתֶֽךָ: (תהלים פרק עט פסוק ה)

 

וַתְּמָאֵ֞ן הַמַּלְכָּ֣ה וַשְׁתִּ֗י לָבוֹא֙ בִּדְבַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֖ר בְּיַ֣ד הַסָּרִיסִ֑ים וַיִּקְצֹ֤ף הַמֶּ֙לֶךְ֙ מְאֹ֔ד וַחֲמָת֖וֹ בָּעֲרָ֥ה בֽוֹ: (אסתר פרק א פסוק יב)

 

הצירוף ר-ע-ב כמילה רעב ברור ולא צריך הרחבה.  

 

את הצירוף ע-ר-ב במילה ער(ו)ב ממיני הפורענות שבאו על המצרים ראינו בפסוק השני לעיל. 

 

הצירוף ע-ב-ר גם משמעו כעס כמו במילה ״עברה״ או כפועל כמו בפסוק הראשון לעיל.

 

וגם משמעו כליה, כרת. (עובר כלומר כלה).

 

״דלמא רבי חיננא בר פפא ור שמואל בר נחמן עברין על חד מחורשי שביעית אמר ליה רבי שמואל בר נחמן אישר אמר ליה ר חיננא בר פפא לא כן אלפן רבי (תהילים קכט) ולא אמרו העוברים ברכת י"י עליכם שאסור לומר לחורשי שביעית אישר א"ל לקרות אתה יודע לדרוש אין אתה יודע ולא אמרו העוברים אילו עובדי כוכבים ומזלות שהן כלים ועוברים מן העולם לא אמרו לישראל ברכת י"י עליכם מה ישראל אומרים להן ברכנו אתכם בשם י"י לא דייכם שכל ברכות שבאות לעולם בזכותינו הן באות ואין אתם אומרים לנו בואו וטלו מן הברכות הללו ולא עוד אלא שאתם מגלגלין עלינו פיסים וזימיונות וגולגליות וארנוניות״ (ירושלמי גיטין פרק ה הלכה י)

 

לכאורה, הנסיון להסיט את פירוש המילה ״העוברים״ בפסוק כמתייחס לגויים על מנת להצדיק מעשה שנראה מפוקפק מבחינה הלכתית נראה תמוה ומתחכם, וככה הרגשתי תמיד, עד שהיום חשבתי על זה והבנתי שייתכן שההיגיון דלעיל - לפיו צירופים של ב-ר-ע הם צירופים של מילות פורענות ובפרט הצירוף ע-ב-ר - הוא זה שגרם לרבי שמואל בר נחמן לדרוש את המילה עוברים כמתייחס לגויים ולא ליהודים שעוברים בדרך. ואם זה נשמע ספקולטיבי משהו אפשר לבסס את הדברים על סמך הפסוק הבא שלאורו דרשת רבי שמואל בר נחמני ברורה יותר:

 

הִכְרַ֣תִּי גוֹיִ֗ם נָשַׁ֙מּוּ֙ פִּנּוֹתָ֔ם הֶחֱרַ֥בְתִּי חוּצוֹתָ֖ם מִבְּלִ֣י עוֹבֵ֑ר נִצְדּ֧וּ עָרֵיהֶ֛ם מִבְּלִי־אִ֖ישׁ מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב: (צפניה פרק ג פסוק ו) 

 

מהפסוק הזה והבא אחריו הבבלי ביבמות סג ע״א לומד כי:

 

״א"ר אלעזר בר אבינא אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל״. 

 

ולסיום. עוד דרשה של רבי שמואל בר נחמני שדורש פסוק עם הצירוף ע-ב-ר כצירוף של פורענות. 

 

״אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו שנאמר והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך ואין רעה אלא גיהנם שנאמר כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה״ (בבלי נדרים כב ע״א). 

 

שיהיה שבוע טוב

------רב שמואלאחרונה
סיכום
1. תמיד חשבת שהמדרש שכתוב שם הוא טיפשי
2. יום אחד החלטת על צורת לימוד שלא מקובלת באף מקום ושיטה, ויוצאת על ידי עיוות והפלגה מוגזמת מתוך דברים שכתב הרש"ר הירש
3. הגעת למסקנה, שגם אם המדרש מוזר, אתה מצליח לצרף דבר מעוות בשיטה האישית שלך, עם דבר אחר מעוות שאתה נוהג לייחס לחז"ל (מלבד שאתה רגיל לייחס להם מדרשים טיפשיים), ואתה נוהג גם לייחס להם שנאה בחינם לזרים, ואז החלטת שאם מצרפים את הנ"ל, המדרש ייראה פחות מוזר, אם הוא מתבסס על הדבר המעוות השני.
4. אתה משוכנע, או לפחות מנסה לשכנע אחרים, שזה מוציא אותך מכלל "אין בור ירא חטא" (בור או בער. יותר דומה מאשר הדמיון במילים הרבות בעלות הדמיון המשונה שאתה הבאת)
תוכנה חדשה לכתיבת חידושי תורה - חינםבכלמכלכל

שלום חברים

מזמין אתכם להשתמש בתוכנה החדשה שלי לכתיבת חידושי תורה על החומש.
התוכנה חינם לחלוטין לזיכוי הרבים

מבוססת על VB.NET + ACCESS.

אשמח לתגובתכם וחוות דעת על התוכנה.

להורדת התוכנה ==> לחצו כאן!

(אם יאשרו לי כאן בפורום אני אצרף את קובץ ההתקנה להורדה ישירה כאן(.

------רב שמואל
והערבי שמכחכח פה בגרון ורוצה להגיד "הנה צדקתי" - הרי איך הוא צדק? האם בזה שהוא ארב פה או ארב שם, הוא מחשיב את עצמו לצודק? זה לא רק 'אי-אהבת בית מדרש'. זו 'פעילות יזומה של התנגדות לבית מדרש'.
------רב שמואלאחרונה
וכאמור - מדובר כנראה על שנים - לא יום אחד. ולא תקופה רק של שנה או שנתיים. - רק עכשיו הם הוציאו את זה החוצה.
------רב שמואל
לא יהיה לכם יותר בית מדרש. כי אתם לא אוהבים בית מדרש. יהיה לכם הרבה הרבה מוות. כמו שכתוב בחז"ל בסוף מסכת סוטה
מי יכול להגיד מה הפירוש למאמר הזה במדרש רבה?מבקש אמונה

"כי תשא" פרשה מא אות ה

(זה הציטוט המדוייק מהספר)

 

"אמר ר' שמעון בן לקיש:

כל מי שהוא מוציא דברי תורה ואינן ערבין על שומעיהן ככלה שהיא ערבה לבעלה - נוח לו שלא אמרן"

 

מה הגדר של "דברי תורה ערבין ככלה"?

והאם זה מדובר על כל חידוש שכל אחד אומר לחבר שלו?

 

 

@@@@@@רב שמואל
כתוב בישעיה "כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לה' אלוקים צבקות בגי חיזיון"

כיוון שה"תיקון האוטומטי" עלול לבלבל - וגם יש אנשים - גם אינם-יהודים - בסביבה - שעלולים לנסות להפריע ולבלבל בכתיבה.

אני הפעם - אטרח ואציין שוב מילה מילה "מהומה" "ומבוסה" "ומבוכה".

"גי חיזיון" - זה ירושלים - כך רש"י מפרש. הגיא - העמק, המקום - שבו חוזים הנביאים.

"מהומה" "ומבוסה" "ומבוכה".

כתוב, שלעתיד לבוא - גם כן - מתוך ספר ישעיה "כי לא בחיפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון".

"חיפזון" - ביציאת מצרים יצאו בחיפזון - כך הייתה המצווה.

"מנוסה" - לפני קריעת ים סוף, התחושה הייתה של צורך לנוס. לא היה איך - אבל זה היה הצורך - וכך פרעה חשב, שברגע שהם ייכנסו לים - היה נראה לו יותר הגיוני לרדוף אחריהם - לא רק הגיוני אלא "ויכבד פרעה את ליבו".

"מבוכה" - כתוב "וישובו ויחנו לפני פי החירות לפני בעל צפון נכחו תחנו על הים, ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר. וחיזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואיכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני ה'".

בחיפזון - גם הוא - היה מצווה. לא אילוץ. הם לא "נאלצו" להיחפז. בבוקר כשהם יצאו, מצרים "גירשו" אותם, והם "נאלצו" להיחפז. בלילה הם לא נאלצו כלום - הם נצטוו - כבר מתחילת הלילה - לשבת "וככה תאכלו אותו, מותניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחיפזון פסח הוא לה'". - עוד לפני מכת בכורות, לפני שפרעה התחיל לקרוא להם בלחץ שיצאו.

לכן יש
"מהומה" - חיפזון
"ומבוסה" - מנוסה
"ומבוכה" - כמו "על פי החירות לפני בעל צפון".


לעתיד לבוא כתוב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" וכתוב גם ""ונשו את כלימתם ואת כל מעלם אשר מעלו בי בשבתם על אדמתם לבטח ואין מחריד".

עם ישראל מאמין בקדוש ברוך הוא - אין הבדל בין מקומות וזמנים.

פרעה - לא מקבל את התפיסה הזאת - הוא חושב - שעבודה זרה - שנשארה במדבר בשם "בעל צפון" (עיין עוד "בעל ברית" בשופטים). והעבודה זרה הזאת - לא הוכתה, עם כל האלילים של מצרים - שהוכו במכת בכורות. אז פרעה אומר - שהיא יותר חזקה מבני ישראל - ואלוהיהם (תרגום יונתן). ישראל - לא רואים את זה כך. הצדק - הוא נמצא בכל מקום, בכל זמן - במדבר - אפשר לתת גם תורה "כענבים במדבר מצאתי ישראל, כביכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם". הביטחון - הקדוש ברוך הוא - כל כך חזק - שאפילו הדבר - שפרעה חושב, שאצל פרעה, נקשר במחשבתו ל'מדבר' ל'שממה'. בני ישראל יודעים - שאפילו זה - תלוי רק בקדוש ברוך הוא - לא במשהו אחר.

לכן, ביציאת מצרים, נצטוו על "חיפזון". ההתבוננות על כך, שאנו בין הגויים - ומתוך כך - אף על פי שאנו בוטחים בקדוש ברוך הוא - אנו נוהגים כפי המצב - ומכירים בכך שיש תפיסות שונות - לא בהם אנו נלחמים - אלא נלחמים על - עבור הצדק. אנחנו לא מפחדים מהחיפזון - וגם לא מפרעה. - אנחנו מפחדים מהקדוש ברוך הוא. ובוטחים בו - כי הוא המטיב, ומידה טובה מרובה.

""לא בחיפזון תצאו, ובמנוסה לא תלכון" - החיפזון - בהתחלה - המנוסה - בסוף. המבוכה - באמצע - לעתיד לבוא - מדובר מצד המידות הטובות. התורה מצווה על מידות טובות, לא להתגאות יותר מידי. אדם בעל מידות, אינו מתגאה. לכן ""ונשו את כלימתם ואת כל מעלם". לא הכוונה, להרגיש "שפלים" במובן השלילי הלא-ראוי, אלא מצד המידות הנכונות.

המקום של ה"מבוכה" באמצע - סביבו נבנים - הגוונים השונים - מההתחלה ועד הסוף. מ"לא בחיפזון תצאו" עד "ובמנוסה לא תלכון". כל הגוונים נבנים ומצויירים סביב הדבר האחד - הביטחון המוחלט בהקדוש ברוך הוא.

סביב זה, נאמרים גם כל דברי תורה כחשיבותם להיותם ראויים להיאמר, מתוך נאמנות וביטחון בקדוש ברוך הוא.
אני לא בטוח שיש גדר מדויק.יו0י

נראה שהעניין הוא לשים לב להגיד דברים נכונים, בזמן הנכון ובניסוח הנכון, לשומע הנכון, ובמתיקות כמובן.

והדגש הוא על מי שמוציא, אז מסתמא לא משנה אם השומע\ים יחיד או רבים.

 

איזה כיף לך שאתה לומד מדרשים בקביעות. כל הנייעסים של התורה נמצאים שם🤭

אמרת יפה.מבקש אמונה
הייתה לי שאלה וברחה לי מהראש חח
חכה אני אזכר.

וואי כן לגמרי, מדרשים זה ממש מעניין
התחלתי בלי נדר לקרוא כל שבת את מה ששייך לפרשה
בהצלחהארץ השוקולד
אם תצליח את פרשת נח כשתגיע, זה יהיה מדהים.

אולי כדאי שאצטרף לנסות
------רב שמואל
הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי נְאֻם-יְהוָה וְלֹא אֱלֹהֵי מֵרָחֹק.
------רב שמואל
הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי נְאֻם-יְהוָה וְלֹא אֱלֹהֵי מֵרָחֹק.

אני רואה שאתה שואל על הדור ההוא. - עבודת ה'
"נוח לו" אין הכוונה "טוב לו".סוג'וק


תאור מצב, לא הוראהסוג'וק


אוקיי, ומה לדעתך הגדר שיהיה ערב?מבקש אמונה
הרי אנחנו רוצים שדברי התורה שלנו יהיו "נוח לנו שאמרנו אותם"
גם אני לא יודע להגדיר, אבל ברור שיש הבדל-יו0י

'נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא'- שהרי ידוע שקב"ה ברא את העולם ע"מ להיטיב עם הברואים.

'נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים'- ברור שאיזושהי תאווה לפגוע בחבר, לא מתירה התאבדות..

'כל הקורא שלא לשמה, נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו'- ברור שבסוף צריך לעסוק בתורה, גם אם הכוונה בזה לא מזוככת.

(למרות שמקושיית תוס' בברכות מוכח שלא הבין ככה)

 

ולא עברתי על כל המקורות, זה מה שעלה לי.

------רב שמואל
אתה משבש את דברי התורה:

לא כתוב "כל הקורא"

כתוב "כל הלומד תורה"

ודאי זו בקושי עיון בסיסי, לא כל שכן בדברי התוספות

אם אתה עסוק במחשבות על "תאוות לפגוע באנשים" או בכל מיני "תאוות רעות אחרות" - לשבש דברי תורה של יהודים - וכדומה - אז דבר ראשון אתה צריך להיזהר שלא לעשות את זה
------רב שמואל
אַל-תִּלָּחֲמוּ עִם-יְהוָה אֱלֹהֵי-אֲבֹתֵיכֶם כִּי-לֹא תַצְלִיחוּ
במדרש שיר השירים רבה ד' יש על זה הרחבה וכמה דימוייםחסדי הים
מה שבטוח שלפי כל הדעות האחרות מדובר על דרשן ברבים וניתן להגיד שזה גם הדעה של ריש לקיש.
(אם כי אפשר להגיד שבכוונה ריש לקיש משמיט 'ברבים' ואולי זה בדיוק המחלוקת שלו עם רבי יוחנן כי נראה שהם אומרים אותו דבר)

כדאי לך להסתכל בשיר השירים רבה ד, יא בסוף.
אני אסתכל. תודה!מבקש אמונה
בפשטותארץ השוקולד
אם אמרתי דרשה שהשומעים לא אהבו, עדיף היה לי שלא הייתי אומר.
משמע ככה. אבל בעיקר רציתי לשאול מה המסרמבקש אמונה

מה לדעת חז"ל כן נקרא "ערב" ואיך אנחנו גורמים לזה להיות ערב.

 

במילים אחרות, מה תקנון האיכות שאמור להיות לאמירת דברי תורה?

תלוי מי שומע ולא מי אומר. כדרשן תתאים את עצמך לקהל.אניוהוא
------רב שמואל
תלוי גם באומר
מסכים, זה המסר באופן פשוטארץ השוקולד
------רב שמואל
זה כמובן לא המסר.

המימרה נכונה גם בין אדם לעצמו.
------רב שמואל
אם למשל, אתה מפרש את דבריי בצורה לא נכונה - זו אשמתך לחלוטין, ואין סיבה שבאשמה זו החתונה שלך לא תיהרס - וכפי שכתוב גם כן "כל מה שגזר הקב"ה עליו ועל דורותיו כל גדולה שפוסקין, קל וחומר מי שפוסק לעצמו גדולה ומקדים את עצמו לפני הקדוש ברוך הוא, שישלם על כך עד סוף כל הדורות, וזה עיקר כל אלו שאמרו בפרק חלק.

ואם אתה מדמיין שאתה תכפר על זה על ידי כניסה שלא ברשות לאחת מחורבות ירושלים - אתה עלול להיות ממושכן על כך.

הדברים אמורים גם לגבי גויים היושבים בארץ, שאצלם הדינים אחרים, ומכל מקום גם הם מחוייבים לנהוג כבני אדם מצד כל דין, ואין להם פטור
------רב שמואל
אלו הערבים שעשו פה הצגות כדי להאשים אשמות שווא וחינם - ובכן, שקר זה לא נחשב התנהגות אנושית
כתוב שומעיהן כלומר ברביםהפיאחרונה
אני מבינה את זה
שלא להגיד דברי תורה שלא יגעו/ לא מעניינים / מעצבנים את הנפשות שנמצאות מולי ולכן עדיף לא להגיד .
למה? כי אלו דברי תורה צריך לייחס אליהם חשיבות ולא לחשוב רק מה לי עושה טוב אלא גם מה נכון עבור השומעים ..אז זה יגע בהם והם באמת ילמדו מזה לחיים שלהם ..
ולא סתם להגיד דברים בטלים או דברים שרק יעצבנו/ יפגעו בהם .. ואז חלילה זה יווצר אנטי לתורה בגללי.

שאתה אומר ליחיד הרבה פעמים הלמידה היא משותפת ואז מלכתחילה אין אנטי או דבר כזה

ככה אני מבינה את זה
מהו הסכום השנה של זכר מחצית השקלרויטל.


26.33 ש"ח. לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מאריאל יוסף

ואז - 31.06 ש"ח.

 

מתעדכן קבוע באתר מכון כת"ר -

מכון כת"ר - כלכלה על פי התורה

 

כמובן שכל זה למנהג הספרדים.

אשכנזים נותנים 1.5 ש"ח בכל מקרה.

תודהרויטל.אחרונה


חבר'ה, בניין כלל בירושלים. מה אומרים?עברי אנכי

מותר לכהנים להיכנס או אסור?

אשמח למקורות.

אתה מדבר על האגדה שאדם קבור ביסודותנחשון מהרחברון

אז להבנתי אין לה שום מקור רציני

 

לא להיכנס בכלל, סתם מקום מגעיל.שפרינצא בוזגלו

אבל מותר כי אין שום יסוד לכך שקבורים שם אנשים.
ובדקו את זה אינספור פעמים.

מה זה 'אין יסוד' כל הטיעון שיש ביסודנחשון מהרחברון

חחח צחקתיתילי חורבות


מי שיש יסוד? אולי זה בניין בלי יסודות? שפרינצא בוזגלו


זהו, שאין יסוד, יש גוויההָיוֹ הָיָה
בשביל ז צריך ראיות מוצקות ולא שמועותנחשון מהרחברון

אחרת המגדל פורח באוויר

תלוי אם האדם היה מוצק או לא ..אניוהוא
אבל אם זה תלוי אז הוא בכלל לא ביסודות אלא באויר..
ממתי פוסקים הלכה לפי שמועות לא מוכחות?חושבת בקופסא

 

 

(כמובן שאם המטרה היא למצוא תירוץ לא להיכנס לבניין המסריח הזה, זה אחלה תירוץ.)

התכוונתי למקורות הלכתיים/של רבנים וכו'עברי אנכי

למרות שאת הסרטון ראיתי בעבר

נראלי שיש שמועה בשם רב אברוםיו0י

משו אולי שהעידו בפניו כדי למנוע איסור ע"מ שלא יסגיר למשטרה.

תשאל את ראש הישיבה..

נכון. מכיר את הסיפור. מעוניין לדעת האם זו מחלוקתעברי אנכי

או משהו בסגנון

מי אמר שזה טומאה רצוצה? כשקוברים בן-אדם בבית הקברותחסדי הים
אתה יודע שהקבר מלא עפר.
ביסודות של בנין, יכול להיות מאוד שיש טפח חוצץ ואף פתח ואז זה לא טומאה רצוצה.
צריך טפח אויר, ריק, אם הוא קבור בעומק טפח זה לא מספיקעברי אנכי


זה מה שאני אומר שביסודות של בנין לא תמיד ממלאים אתחסדי הים
הכל ומשאירים חלקים רקים.
עד היום לא שמעתי את האגדה הזו. מה המקור שלה?אניוהוא
------רב שמואל
מאחר, וכמו רבינו הגר"א, גם אני עסקתי בהבנת דברים מורכבים בתפיסה, כמו כישוף וכדומה. כמדומני, שאילו הייתי בפני אדם בעל תפקיד מתאים - כגון סודי - יכולתי להבהיר לו מעט.
אם יש כזה בכללעברי אנכי

שמועה שכולם מכירים

חלק אומרים שזה חרטה, וזה בא במטרה לפגוע במקום או משהו

חלק אומרים שזה חרטה, וחיפשו תירוץ למה המקום נכשל ככ, במקום לקלוט שהוא פשוט גרוע

וחלק אומרים שזה אמיתי וזה שמועה בלי מסמכים כתובים כי עבריינים עשו את זה בשושו, ודברים כאלה עוברים בשמועה

תראה את הסרטון, הם ניסו למצוא מקור ולא מצאוחושבת בקופסא
חיפשו ברישומים של המשטרה תיקי נעדרים שלא נמצאו באזור ירושלים בזמן שבו חפרו את היסודות, ולא מצאו בכלל.
גם האדריכל של המקום אומר שזה בלתי אפשרי לגרור לאתר הבניה גופה בלי שהפועלים יראו, ולקבור אתה ביסודות בלי להשאיר סימן.

גם אמרו בסוף שהמקור לרעיון הוא כנראה פרק בסדרת טלווזיה ששודר באותו הזמן שבו העלו רעיון של אדם קבור ביסודות בניין, ואותו פרק גם גרם להפצת שמועות דומות על אדם קבור באיזה אצטדיון בחו"ל.
אני מעריך את כאן 11עברי אנכי

אבל לא נראלי יש להם מספיק כח ומידע לבדוק דבר שכזה..

 

יש סיפור שר' אברום שפירא התיר עגונה כלשהי על סמך עדות של כמה עבריינים

והעדויות האלה לא הוגשו למשטרה

ומנגד, הוא בעצמו התיר לכהנים להיכנס לשם..

הכי הגיוני שתהיה להם גישה לארכיון משטרת ישראלחושבת בקופסא
הם גם אמרו שהם עשו את זה. למה שהם יאמרו כזה שקר ברור שקל ממש להפריך?
הכי הגיוני ההסבר של האדריכל, זה פשוט לא אפשרי מבחינה טכנית.

לא נראה כאילו קראת את תוכן התגובה הקודמת שלי.
וזו בכלל סדרה של פיצוח תעלומותחושבת בקופסא
יש להם את כל האינטרסים בעולם להגיד שזה אמיתי, רק שהם מצאו שזה לא.
..עברי אנכי

אני יודע. ראיתי את כל הסדרה..

 

פשוט אין להם דרך להמשיך לגלות עוד פרטים, אם יש כאלה..

קראתי. וגם ראיתי את הסרטון..עברי אנכי

האמת שבגלל שראיתי את הסרטון שאלתי את השאלה

 

הסיפור אומר שהשוטרים הגיעו לרב וביקשו ממנו שיגלה להם מה אמרו לו בבית הדין

כדי לסגור את התיק והוא לא הסכים לגלות להם כי מי שנתן עדות ביקש שזה יישמר בסוד.

נתנו עדות על בניין כלל או על מקרה אחר?חושבת בקופסא
אם זה מקרה אחר הסיפור לא רלוונטי.
אין שום עדות או הוכחה מעשית שיש שם גופה, לא מבחינה הלכתית ולא מבחינה פלילית וגם זה לא אפשרי מבחינה פרקטית.
על המקרה הספציפי הזה. בנין כללעברי אנכי

אין שום עדות או הוכחה מעשית? אין גם הוכחה שלא.

הדבר היחיד בסרטון הזה שבאמת יכול לשנות משהו זה שהיא דיברה עם האדריכל

שגם הוא, לא באמת יודע להגיד בוודאות שאין שם גופה.

הוא יודע להגיד שאם כן זה אמור להיות מאוד מתוחכם, ושזה ממש קשה.

אין הכי נמי.. כזה מופרך להגיד שהרוצחים ההם היו מתוחכמים?

חוצמזה, יש לו פועלים ערבים... הוא לא היה שם. הוא לא באמת יודע להגיד מה היה בכל השטח העצום הזה של בניין כלל בכל רגע נתון בבניה, ויש לו פועלים שהגיוני מאוד שישקרו לו. שרצו לפתור משהו. או ששיחדו אותם. או שהם עשו טובה לחבר שלהם. או לאיודע מה. כזה מופרך? לא...

 

מבחינה הלכתית? חוץ מפסק של ר אברום והרב משאש להתיר כניסת כהנים אין עוד כלום

וגם זה לא ראיה, שכל מקום הוא בחזקת טהור עד שתגיע עדות כשרה להגיד שהמקום טמא.. וכנראה לא הייתה עדות כזאת ולכן המקום מותר. לעומת עדות אישה שבמקרה של אישה עגונה מקבלים עדויות גם יותר חלשות מאשר עדות להפוך מקום לטמא.

חוצמזה, שבכל הסרטון הזה בכלל לא הזכירו שום דבר מהסיפור של ר אברום. כלום. זה רק ומכיח עוד שעבודת החיפוש שלהם שם חסרה..

ברור שהיא לא הגיעה להכל.. מאיפה יהיה לה? אפילו השוטרים לא יודעים הכל. עובדה שהשוטר התחנן לרב שיגלה לו והרב לא גילה והתיק נסגר.

לא הבנתי מה אתה רוצה מר' אברוםנחשון מהרחברון

הוא התיר עגונה על בסיס מידע מעבריינים סיפור ידוע. מאיפה הכנסת לשם את בניין כלל?

מי אמר שזה הסיפור?

 

(יתירה מזאת, אם שוטר שאל אותו ז''א שיודעים מי הנרצח המדובר. אבל לא היו נעדרים או נרצחים שהגופה שלהם לא נמצאה באותה תקופה)

 

למה שיכניסו בסרטון אם אין קשר בין הסיפורים. לדעתי אתה מערבב 2 סיפורים שונים

הסיפור הוא על בניין כלל. כולם מכירים שזה על בניין כללעברי אנכי

תראה בסוף שאלתי את השאלה כי אני לא יודע

אם הייתי יודע מה הלך שם לא הייתי שואל

 

לאיודע.

אני מכיר בלי קשר לבניין כללנחשון מהרחברון

חושב שמישהו הנפיץ

 

אבל אם אתה אומר שהיה סיפור ספציפית על בניין כלל הווי אומר שיש תיק פתוח במשטרה על מישהו שנעדר אז.

 

הם מראים לך שאין כזה. 

 

 

לא יתכן. כי אז הרב היה בעצמו מואשם בקשירת קשר והעלמת ראיותאניוהוא
דעתיJochaSchwartzאחרונה
בסוף, סביר שיש מתחתיו הרבה גופות. כמו בכל מקום בירושלים.
הסיכוי לקברים עתיקים הרבה יותר מוחשי וממשי מהאגדה על הנרצח.
האם מותר להסתכן וללחום בצבא לא יהודי?חסדי הים
הבריח התיכוןיהוצפלח

שבוע טוב!

לפני כשלוש שנים, אחרי פטירתו של הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, הופצה חוברת ובה סיכום השיחה שהעביר (כמדומני בפורים) על הבריח התיכון. מישהו יכול לעזור לי להשיג את החוברת הזאת?

אם יש לך אותה- לסרוק ולשלוח לי? אולי פורסם איפשהו בקובץ PDF? 

תודה רבה!

מחיפוש קצר בגוגל מצאתי את זה-אניייי

הרב אלישע שלנו - עולם קטן

 

ישמצב שזה מה שאתה מחפש

מי גבר יחיה ולא יראה מוות - הרהור של בוקרבן מערבא

 

הרהרתי היום במילה mortal - בן תמותה ובפסוק ״מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה־מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד־שְׁאוֹל סֶלָה״ (תהלים פרק פט פסוק מט)

 

פסוק חזק. אתה גבר ? בוא נראה אותך לא מת. מעניין לראות שפה אחרת שמשקפת תרבות אחרת, אבל רואה את הדברים במבט דומה. 

 

בפרסית המילה לגבר مرد והמילה למת مرده קרובות מאוד ונגזרו משורש קדום (שמשותף גם ל- mortal האנגלי) שהמשמעות שלו היא מת, בן תמותה. 

 

 

המילה העברית "מְתים" משמעותה אנשיםultracrepidam

ראיתי פעם (=לפני אולי שמונה שנים) כרך של "לשוננו" שבו יש מאמר שדן בשאלה אם זה מאותו שורש, כלומר אנשים במשמעות של בני תמותה

 

אגב השורה האחרונה של מה שהבאת היא די מהממת. 

מענייןבן מערבאאחרונה

 

וכן. זה בהחלט חמוד. 

------רב שמואל
ראשית - אתה משקר.

זה לא היה הרהור של בוקר, זה היה הרהור של סוף הבוקר, כאשר אתה דמיינתי שאני מרגיש את מה שאתה כתבת, וזה שנית.
------רב שמואל
שלישית, הפירוש של המילה 'מתים' במובן 'אנשים' זה כמו מהמילה 'מה' שקשורה לנושא של 'מהות'. וזה נגזרת המילה 'מים' - דבר שאין בו שום מהות חוץ מעצמו. וכך כאן, יש את המילה 'מתי' - שהיא מילת השאלה היחידה, שאין לה משמעות בפועל קבועה - כיוון שהזמן - איזה זמן שיהיה - כיוון שעבר - חלף הולך לו. לכן, המילה 'מתים' במובן 'אנשים' - אם תשים לב, בתנ"ך - תראה שהיא תמיד מופיעה במובן של כמו 'משרתים', ולא במובן של 'אנשים' סתם. תמיד זה מישהו ש'נוסף' - עיר 'נוספת' וכדומה.
------רב שמואל
'מתי מעט' זה כמו בימינו, כלומר, תקופת הגלות כהגדרתה 'היהודי הנודד'

'שמים' למשל, זה מלשון 'שמה' זה דבר שמצביעים לכיוון, כי הוא לא 'פה'.

'הין' זה מלשון 'הון', כי המדידה של משקה שנעשית ב'הין', המדידה מבטאת - בדרך כלל מדובר על יין - זה מבטא 'עושר'

'השתיה כדת' אמרו חז"ל 'כדת של תורה' שזה אומר 'אכילה מרובה משתייה'. והכוונה, שיין שותים לא כמו אוכל, כי את האוכל אוכלים כפי שהוא, אבל לשתות, שהמשקה המיוחד הוא בדרך כלל 'יין', זה נחשב דבר ששותים 'אכילה מרובה משתייה'.

בגמרא כתוב 'לאכול זיתים' כתוב 'הרגיל בזיתים קשה לשיכחה'. (וכתוב לא יותר מפעם בשלושים יום). הכוונה כנראה, לא לזית או שניים או שלושה ביום. הכוונה, כי פעם הרי אנשים בדרך כלל היו אוכלים 'את מה שצומח בשדה'. וכמו שהיום, בן אדם שרוצה לאכול נניח הרבה ירקות או פירות, אז הוא יכול למלא קערה ולאכול. - אז כתוב בזיתים לא לעשות את זה יותר מידי. מי שאוכל זית או שניים או שלושה ביום, זה לא קשור למה שכתוב בגמרא.
------רב שמואל
פרעה - אינו טיפש. הוא מאמין מאוד - שהכוחות ה"יצריים" - שולטים באדם. הוא, לדעתו - חייב לאפשר "חופש" מסויים - אולי טוטאלי, כדי לנהל את מדינתו, כפי שהוא מאמין - לפי השקפותיו והבנותיו.

אבל, כדי לנהל מדינה כזאת - מי שרוצים שיישאר "במקום" - צריך להיות או "אלוהים" - לא לצאת אלא בבוקר ליאור, כשלא יודעים. או, לסרס את המשרתים, שיישארו לידו - ולא - יהיה קל לטפול עליהם אשמות, ולהשליכם לבית האסורים. אצל נבוכדנצר - בדרך כלל - לא מוצאים - "סריסי פרעה". במקום זה, יש "שר הסריסים". בישראל, לעומת זאת - יש - וגם זה, בהגבלה גדולה, ובעיקר מופיע בשעת גלות -אבל יש "סריס אחד" "שניים שלושה סריסים". (באופן כללי, אני לא בא לדבר כרגע דווקא על המושג "סריסים" - אני בא לדבר על עצם צורת ההנהגה, שמתבטאת - כנראה מפירושים מסויימים - גם בכינוי הזה, שמיוחס למשרתי המלך)
------רב שמואלאחרונה
יש עוד שני מקומות שמופיע 'סריסים' בלשון רבים (חוץ מנדלות - גם גלות יהודה) - מופיע: 1. בפרשת 'משפט המלך 'זיתיכם וכרמיכם יעשור, ונתן לסריסיו ולעבדיו'. - גם למאן דאמר 'כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו' - גם הוא מודה שעיקר הפרשה 'לא נאמרה פרשה זו אלא כדי לאיים עליהם', - כמו המאן שאמר שהתנסח ככה ואמר שאין שום תוקף משפטי. - אבל המאן דאמר השני - שאומר 'כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו' - גם הוא מודה שהפרשה נכתבה 'לאיים' - כפי שרואים בפירוש בהקשר בדברי הנביא. - אבל הוא סובר שבכל זאת יש לזה תוקף משפטי מסויים, לפחות מבחינת הדברים המושגים המונחים שהוזכרו כנושא כלכלי ש'ברשות המלך' 'בשליטת המלך'. 2. המקום השני - בהתאם לאמור - בבניין בית המקדש - כאשר דויד כותב את כל הדברים לבניין בית המקדש - אף על פי שבספר שמואל הוא הזכיר את הדברים בפני עצמם - בספר דברי הימים הוא מציין שהייתה סיבה מוסרית שמנעה את בניין המקדש על ידיו בעצמו - ושם, מצויין בדברי הנביא - שהוא דיבר במעמד כל המשרתים הכוהנים והסריסים, וכל שאר העם.
מישהו יכול להסביר לי את הרש״י הזה?בנות רבות עלי
על דברים ב׳ יז׳

"וידבר ה' אלי וגו'" - אבל משלוח המרגלים עד כאן לא נאמר בפ' (זו) וידבר אלא ויאמר ללמדך שכל ל"ח שנה שהיו ישראל נזופים לא נתייחד עמו הדבור בל' חבה פנים אל פנים וישוב הדעת ללמדך שאין השכינה שורה על הנביאים אלא בשביל ישראל
מה קשה? זה מבוסס על חז"לחסדי הים


גמרא בבא בתרא כמדומני דף קכב ע'באניוהוא
לא היה דיבור בפה אל פה אל משה ..הפי
בגלל מה שהיה עם המרגלים ורק כאן זה התחדש

לפי מה שהבנתי
אני לא ממש זוכר למה שאלתי את זה..בנות רבות עלי
היה משהו ספציפי שעניין אותי בפסוק עצמו וזה התקשר לפירוש.. שהוא קצת לא ברור אם נהיה כנים..

אבל נראה לי שעכשיו אחרי מה שאמרת הבנתי אותו, ז״א שלשון דיבור נחשב יותר מלשון של אמירה..
...ekselion אחרונה

ש 38 שנים לא שרתה נבואה על משה בגלל שהשם כעס כביכול על ישראל 

במילים אחרות

המעמד הרוחני של ישראל משפיע על הופעת הנבואה.

 

זו הסיבה שחז"ל אומרים על כל מיני גדולים לאורך ההיסטוריה שהיה ראוי שתשרה עליהם נבואה אבל הדור לא היה ראוי..

הרהור של לפני השינה - אדם ונחשבן מערבא

 

אדם בתחילת חייו, כלומר כאשר הוא תינוק, זוחל על הרצפה כמו נחש, ואז הוא אוכל מעץ הדעת* ומתחיל להכיר את המציאות שסביבו וגם ללכת על שתיים כמו בן אדם…

 

*״ר"י אומר חטה היתה שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן״ (בבלי ברכות מ ע״א)

------רב שמואל
"רעיונך על משכבך סליקו"

"אין אדם חולם אלא מהרהורי ליבו"
רעיון מעניין מאד, תודהצהרים
דווקא לדעתי זה הפוךהפי
אדם שהוא נולד הוא טהור
מתי שהוא טועם טעם של לחם בשר וכו' .. הוא לאט לאט נהיה פחות רוחני / פחות טהור תקרא לזה ? כי הופך להיות יותר אדם .

לפני זה היה לו את התמימות והיה כמה שיותר קרוב לה' לזמן שבו למד תורה לפני שנולד בבטן.

חוץ מזה שגם עדיין לא יודע לדבר אז בכלל חטא אין לו
כתוב שהיצר הרע נמצא באדם מהתחלהצהרים
והיצר הטוב מגיע בגיל בר מצווה
כן שמעתי על זההפי
זה גם הגיוני כי עדיין אין לו מספיק יכולת בחירה , מבין?כי תינוק דואג לעצמו בגדול
ומגיל 12 הוא לוקח אחריות. סוף סוף יש לו את היכולת לבחור

אבל עדיין גם למדתי את מה שרשמתי
------רב שמואל
ילד רואה למרחוק, בכוח עצמו

רק כשהוא גדל, הוא מתחיל לראות למרחוק באמצעות כוחם של אחרים

זו הסיבה לדברים שאת כתבת

בגיל מסויים, בערך 12-13-20, הוא לא מבדיל בין שתי האפשרויות הנ"ל. (הדברים שאני כתבתי)

אתם חושבים על "לקחת אחריות" במובן של "היות מודע" למציאות מסויימת כזו או אחרת.

כדי להיות מודע לפרטים, - זו השאלה האמיתית של הדבר שהוא "אחריות".

כדי להבין את ההבדלים, צריך להבין את המשמעויות. כדי להבין את המשמעויות, צריך מידה מסויימת של עצמאות.

אין סתירהבן מערבאאחרונה

 

תינוקות וילדים קטנים הם טהורים במובן הזה שהם לא טעמו טעם חטא (״יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים…״) אבל לפי הגמרא הפוטנציאל לחטא והמשיכה לחטא, או במילים אחרות היצר, הם מלידה, והיצר מתחיל להתעורר כאשר התינוק מתחיל לטעום טעם דגן, טועם מעץ הדעת:

 

״תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות ואם אינו יכול לאכול כזית דגן אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד"א בעון קומי רבי אבוה מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות אמר לון מפני שמחשבותיו רעות אמרין ליה ולא קטן הוא אמר לון ולא כתיב (בראשית, ח) כי יצר לב האדם רע מנעוריו א"ר יודן מנעריו כתיב משעה שהוא ננער ויוצא לעולם״ (ירושלמי ברכות פרק ג הלכה ה)

------רב שמואל
הסיבה שיש הבדל, בהלכה, בין "אדם" סתם "בן חורין" לבין "עבד" -

היא בדיוק בגלל - שעל דבר התלוי ברצון - אין "כפייה".

כפייה, זה על דבר שהמושגים קיימים. דבר שתלוי ברצון - אין בו שום משמעות, מבחינת הכפייה.

אברהם היה, נדיב מאוד, ודמוקרטי.

שרה הבינה, שלאור הנתונים, זה לא יפתור את הבעיה.

הצלע השלישית, לאור הנתונים, רצתה את "החלק הטוב".
------רב שמואל
עיקר מורשתו של אברהם, הייתה האמונה והצדק.

הוא נתן אותה בנדיבות.

הוא לא חשב, שחלק מה"מקבלים" לא רואים את זה בדרך שלו.

בכל זאת, הוא נאלץ לקבל את העובדה - שוב ושוב - על ידי הא-ל - שהאמונה והצדק דורשים פירוט. דורשים בדיקה מפורטת - שוב ושוב. אברהם היה אדם חכם - הוא ידע, שדברים דורשים פירוט והבנה והתייחסות לפרטים וחלקים. אבל הוא ניסה לאחד. אבל, כמו שיעקב ניסה לגלות את הקץ - אבל זה לקח זמן, כי לייצר את האיחוד היה צריך מעבר בפרטים - כך גם במקומות אחרים.

זה הסוד, בהבנה שהאחים של יוסף כלל לא הוציאו אותו מהבור. הם אולי עשו פעולות, אבל אף אחת מהם לא נרשמה כ'הוצאה מהבור'. - היה מישהו אחר - עם מטרות משלו. שפעל. זה הסבר על פסוקים - לא מדרש לגבי דווקא איזה מציאות כזו או אחרת, כאן או בהקשר ספציפי שאתם חושבים. אתם לא צריכים להניח, שכל פסוק שיצא מהבור, קשור ישירות למישהו או למשהו. כשדברים קורים, לא בגלל משהו שיודעים - זה נשאר ב"באשר הוא שם". - לטוב, או לפחות טוב. זה ההבדל, שהוסבר כבר קודם, שהוסבר בהתחלה.
------רב שמואל
זה מלבד, שאתם מתבוננים על האמונה והצדק, כעל דבר מסודר בפני עצמו.

האדם רק מודה בקיומו, ומודה בכך שזהו החיוב האמיתי.

האומות האחרות, שקיבלו נחלה ליד ישראל - אולי במקומות השייכים לעניין "קיני קניזי וקדמוני". הם לא רואים את האמונה והצדק, כדבר המסודר בפני עצמו. הם רואים את זה, כדבר התלוי בדבר, בשלשלת ההורדות מההשפעה השמיימית. כרגע זה כאן - נניח - למה לחשוב שיש משהו אחר? השמיים שמיים לה'. אבל אצל בני ישראל, גם "הארץ שנתן לבני אדם" - זה גם כן "לה'". זה לא רק "לבני אדם שיסכימו לעבוד את ה'". זה "לבני אדם, משום שהאדם נברא בצלם אלוהים על מנת להיות עובד ה'".
------רב שמואלאחרונה
אַל-תִּלָּחֲמוּ עִם-יְהוָה אֱלֹהֵי-אֲבֹתֵיכֶם כִּי-לֹא תַצְלִיחוּ
------רב שמואל
מתוך ה"מהומה" וה"ומבוסה" וה"ומבוסה" -

החלק של ה"מבוכה" - הופיע לבדו - בניגוד ל"מהומה" ו"מבוסה" - שהופיעו בצורה "רגילה" - בגאולת מצרים. מכת בכורות וקריעת ים סוף.

ה"מבוכה" - הופיע לבדה - במפלת סנחריב אבל זה לא היה גאולה שלימה, ולא היה שם את ההקשר של ה"מהומה" ולא של "מנוסה".

ההבדל היה, לא מפני, שהניצחון על סנחריב היה "יותר גדול", ושהנושא של "מבוכה" היה "חסר משמעות", כלומר, שלא טעו בו בהבנתו ופירושו.

ההבדל היה - מפני ששם הכירו - בגדלות ה'. שם הכירו, שהוא מעל האלילים. - ושאומנם - הביטחון של ישראל הקב"ה היה מוצדק וראוי.ישראל הכירו בכך - העמים לא בהכרח. אולי זה קשור לעניין ה"שירה" גם כן.

לכן, לעתיד, עיקר העניין, זה ההכרה בגדלות ה' - שמתוכה יש את ההיפוך - אולי אין קשר לסנחריב - אבל העוצמה - העוצמה האלוהית. בשלמותה.
------רב שמואל
חבל שלא הספקתי, כמו שרציתי, להתחיל בדברי שלום בדרך כבוד.

הם היו יותר מעוניינים, לשכנע בשקר. להשתמש בהטעיה, בבילבול, בהפחדה ובהיזק. הרבה יותר, לפני שהיה אפשר בכלל להספיק לעשות משהו
סוגיה פחות פופולרית😕יו0י

צער בעלי חיים?

מדהים: הכלב שלמד לטוס | ערוץ 7

נראה שעכשיו הכלב נהנה מהדאיות באוויר.

אבל אני בטוח שזה התחיל עם הרבה צער לכלב.

 

מה ההגדרה של צער בע"ח?

האם דבר כזה, שנועד לשרת בעיקר את ההנאה של הבעלים, מותר?

ואם הבע"ח בסוף יהנה מזה- זה מתיר?

------רב שמואל
אני חושב שכל דבר שלא פוגע במהות של הכלב - זה לא נחשב צער בעלי חיים.

למשל - דג שנאסף מן הים ומת - זה לא נעים לו, אבל גם בתוך הים מתים. ציפור הדוגרת בקן - "אם על בנים" זה נוגע למהות. כך בחיה, בדרך כלל, "צבי ואיל" - גדי בחלב אימו. - בבהמות, בדרך כלל - זה כמו דגים - אבל עם "תוספת" שנקראת "אותו ואת בנו". אצל בן אדם זה לא בצורה הזאת מסיבה מאוד פשוטה - אצל בן אדם כל הצורה של החיים זה מהות
שאלה מעניינת.. רק לגבי המקרה עצמומבקש אמונה

הבעלים כותב שלכלב הזה אין פחד גבהים והוא לאט לאט התחיל איתו בטיסות קצרות 

ככה שלא נראה שהיה פה צער בעלי חיים.  

 

אבל השאלה עצמה מאד מעניינת

אני עוקב

אני בספק אם הוא יכול להעיד.יו0י

הרי הוא יודע שאם הוא יגיד שהכלב סבל בהתחלה, יסקלו אותו..

אבל זה בהחלט יכול להיות.מבקש אמונה

כל הכלבים מצטערים כשזה צער אמיתי - כמו רעב, צמא, מכות וכו'

אבל לא כולם מפחדים או נרתעים מאותם דברים... לפחות לפי מה שאני מכיר

הרב חיים דוד הלוי סובר שדבר שהוא לצורך האדםארץ השוקולד
לא נאסר מפאת צער בעלי חיים.

מופיע בשו"ת עשה לך רב, לא יכול להפנות לתשובה בימים הקרובים כי אני בבידוד, מוזמן להזכיר לי עוד שבוע ובלי נדר אעלה את התשובה
כן, אבל זה צריך הגדרה.יו0י

שהרי אם אגיד לך שעושה לי טוב למשוך לחתולים בזנב- אז זה יהפוך להיות מאיסור דאורייתא להיתר?

 

אוצר החכמה

(שמחתי לעזור )

 

אולי אפשר להיעזריו0י

במחלוקת שכבר נידונה לפני שנים בעניין ציד לשם הנאה.

אם מישהו יודע את פרטי המחלוקת זה אולי יוכל לעזור.

אביא את הדברים עוד כמה ימים ואז ניתן לראות אלו הגדרות הואארץ השוקולד
סבר.

הקישור לא נפתח לי
מצרף שוב קישור, שמא תצטרך לזה בלי קשר..יו0י

https://tablet.otzar.org/pages/?

ואם לא נכנס אז

האוצר המקוון

 

כמה תורה יש שם!

תודה רבהארץ השוקולד
שאלה חשובהדעתן מתחילאחרונה

עוקב שאולי בהמשך אתפנה להגיב. 

30 יום קודם החג.צע
למשהו יש המלצה על מקור קונקרטי ולא רחב מידי העוסק בחג?
למשל, תפארת ישראל פרק נב או נג. מסביר בצורה נפלאה את הדמיון בין פורים ליום הכיפורים.
(רחב מידי - אור חדש. רסיסי לילה. מנות הלוי.. אפשר כמובן לכתוב הפניה מדויקת לחיבורים הללו ואז זה גם נחשב לקונקרטי.. למשל סוף הקדמת אור חדש המהרל מסביר מדוע פורים נעשה בהסתר ולא נס גלוי ולמה זה למעלת החג)

מציין שברור שהלימוד האידיאלי הוא לימוד על הסדר ולא קטעים קטעים אבל לא תמיד יש פנאי ויכולת לכך..

בטח הצעתי נוגדת את דיוקךדעתן מתחילאחרונה

ובכל זאת.

אולי פשוט לפתוח כל אחד מאלו שהזכרת במקום רנדומלי, ללמוד מעט ולסגור? זוכה ללמוד כך פלאים.