מה ההבדל בין הכלים שידה תיבה ומגדל
השו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סימן מג, דן בשאלה, האם אשה יכולה לדון (כלומר להיות דיינת) בזמננו.
ואני לא מצליחה כ"כ להבין את הקשר לעדות שהוא עושה שם.. בעיקר במשפט הפותח. אשמח לסיוע.
מעתיקה לכאן את הקטע:
"אלא דעכ"פ לא מצינא למילף מדברי התוס' אלא כגון דבורה שקבלוה מפני שכינה או מפני נבואה, והכי מסתבר, דבלא זה למה נתקן תקנה כזאת? ולא דמי לעדות, משני טעמים: א) דבעדות יש עלבון לאשה כשלא נאמין לדבריה, לכן ראוי לתקן לקבל עדותה אבל בדין לאו כולי עלמא יכולים להיות דיינים אלא המובחרים שבעם, שנושאים בעצמם המעלות הדרושות לדיין: - חכמה, גבורה, עצה וסברא ישרה, יראת ה' ושנאת בצע, ואם אמנם ימצאו באשה חכמה וידיעה משפטית רחבה, אבל גבורת לב של לא תגורו מפני איש ואמיצת הרוח, ולא להתפעל מאיומים של אלמות, או מרגשי רחמים של העוני, ודאי שלא נמצאת בכל הנשים, שטיבם העדין והרחמני הוא עלול להתפעל . ב) דבעדות הוא מעשה אקראי בעלמא שנזדמנה וראתה עדות, אבל למנות אותה לדיין הרי אנו מוציאים אותה מתפקידה הטבעי של צופיה הליכות ביתה בטפול ילדיה וחינוכם, ומעמידים אותה בעבודה צבורית, וכבודה של האשה במקומה מונח, וגדולה הבטחה שהבטיח הקדוש ברוך הוא לנשים (ברכות יז.), אבל בדבר התלוי במעלות מדעיות ותכונות נפשיות, מוטב שישמור כל אחד את תפקידו הראוי לו ורק אם ביוצא מן הכלל נמצא אשה חכמה ואמיצת לב כדבורה הנביאה נושיב אותה על כסא השופטים, כי במשפט לא האישיות הוא העיקר אלא החכמה והמדע והתכונות הנפשיות המעולות והנבחרות, - ואת ה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי א לקים אנשי אמת שונאי בצע (שמות יח, כא).."
וכו' וכו'..
על איזו תקנה הוא מדבר? אני יודעת שהדעות האוסרות על אישה לכהן כדיינת מביאים את עניין העדות כטעם לזה, אבל איבדתי את הקשר שהרב עוזיאל עושה כאן..
מתייגת כאן כמה כדי שיהיה סיכוי שאקבל תשובה מהר יותר 😅
אין במה שאני רוצה להביא שום דבר עמוק או חידוש מיוחד, בכלל לא. אבל לפעמים גם להבין את המשמעות הפשוטה של המילים יכול לגרום לנחת רוח, וזה מה שחשתי היום.
״לָ֭מָּה פָּרַ֣צְתָּ גְדֵרֶ֑יהָ וְ֝אָר֗וּהָ כָּל־עֹ֥בְרֵי דָֽרֶךְ:
יְכַרְסְמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑עַר וְזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה״ (תהילים פרק פ פס׳ יג-יד)
למען האמת אף פעם לא נתתי דעתי על משמעות המילים והייתי קורא אותם במרוצה, חזיר הבנתי בפשטות כחזיר הרגיל הנקרא באנגלית pig ואת המילה ׳שדי׳ קראתי בטעות עם שין ימנית במקום שין שמאלית, כלומר כשם ה׳ במקום מלשון שדה, אז זה היה נדמה לי כפסוק סתום וחתום.
יצא לי היום להיתקל בסרטון הבא שמראה שדה אבטיחים פרוץ לאחר ביקור של חזירי בר.
ופתאום הבנתי שהסרטון הזה ממחיש בדיוק את הדימוי שבפסוק, שדה פרוצה ללא גדר לאחר ביקור של חזירי *בר* (מיער) הנקראים באנגלית boar
כמו שאמרתי שום דבר מיוחד רק נחת רוח מהבנה פשוטה.
בן מערבאאחרונה
אחינו הספרדים נוהגים להפליג בתפילתם מה שנותן בין היתר זמן להפליג במחשבות, במיוחד בשבת מעין זאת שקוראים בה את הפיוט ״מי כמוך״.
אז התחלתי לעיין בתהלים פרק עח:
ומהון להון שמתי לב שצירופים של האותיות ב.ר.ע מרכיבים לרוב מילים של פורענות (כולל למשל ערבים ולא כולל מערבא 
).
אפשר להתחיל מהמילה פורענות עצמה אם נקרא אותה כבורענות בחילופי ב-פ מעין מה שמופיע בפסוקים הבאים:
וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא כִּֽי־פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם: (שמות פרק לב פסוק כה)
אז זה לגבי הצירוף ב-ר-ע. הצירוף ב-ע-ר משמעו טפשות וסכלות וכי יש לך פורענות גדולה מזו ?
למשל: אֹהֵ֣ב מ֭וּסָר אֹ֣הֵֽב דָּ֑עַת וְשׂוֹנֵ֖א תוֹכַ֣חַת בָּֽעַר: (משלי פרק יב פסוק א)
או: אִֽישׁ־בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹא־יָבִ֥ין אֶת־זֹֽאת: (תהלים פרק צב פסוק ז)
וכן משמעו פורענות של בעירת אש או כעס
הצירוף ר-ע-ב כמילה רעב ברור ולא צריך הרחבה.
את הצירוף ע-ר-ב במילה ער(ו)ב ממיני הפורענות שבאו על המצרים ראינו בפסוק השני לעיל.
הצירוף ע-ב-ר גם משמעו כעס כמו במילה ״עברה״ או כפועל כמו בפסוק הראשון לעיל.
וגם משמעו כליה, כרת. (עובר כלומר כלה).
״דלמא רבי חיננא בר פפא ור שמואל בר נחמן עברין על חד מחורשי שביעית אמר ליה רבי שמואל בר נחמן אישר אמר ליה ר חיננא בר פפא לא כן אלפן רבי (תהילים קכט) ולא אמרו העוברים ברכת י"י עליכם שאסור לומר לחורשי שביעית אישר א"ל לקרות אתה יודע לדרוש אין אתה יודע ולא אמרו העוברים אילו עובדי כוכבים ומזלות שהן כלים ועוברים מן העולם לא אמרו לישראל ברכת י"י עליכם מה ישראל אומרים להן ברכנו אתכם בשם י"י לא דייכם שכל ברכות שבאות לעולם בזכותינו הן באות ואין אתם אומרים לנו בואו וטלו מן הברכות הללו ולא עוד אלא שאתם מגלגלין עלינו פיסים וזימיונות וגולגליות וארנוניות״ (ירושלמי גיטין פרק ה הלכה י)
לכאורה, הנסיון להסיט את פירוש המילה ״העוברים״ בפסוק כמתייחס לגויים על מנת להצדיק מעשה שנראה מפוקפק מבחינה הלכתית נראה תמוה ומתחכם, וככה הרגשתי תמיד, עד שהיום חשבתי על זה והבנתי שייתכן שההיגיון דלעיל - לפיו צירופים של ב-ר-ע הם צירופים של מילות פורענות ובפרט הצירוף ע-ב-ר - הוא זה שגרם לרבי שמואל בר נחמן לדרוש את המילה עוברים כמתייחס לגויים ולא ליהודים שעוברים בדרך. ואם זה נשמע ספקולטיבי משהו אפשר לבסס את הדברים על סמך הפסוק הבא שלאורו דרשת רבי שמואל בר נחמני ברורה יותר:
הִכְרַ֣תִּי גוֹיִ֗ם נָשַׁ֙מּוּ֙ פִּנּוֹתָ֔ם הֶחֱרַ֥בְתִּי חוּצוֹתָ֖ם מִבְּלִ֣י עוֹבֵ֑ר נִצְדּ֧וּ עָרֵיהֶ֛ם מִבְּלִי־אִ֖ישׁ מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב: (צפניה פרק ג פסוק ו)
מהפסוק הזה והבא אחריו הבבלי ביבמות סג ע״א לומד כי:
״א"ר אלעזר בר אבינא אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל״.
ולסיום. עוד דרשה של רבי שמואל בר נחמני שדורש פסוק עם הצירוף ע-ב-ר כצירוף של פורענות.
״אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו שנאמר והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך ואין רעה אלא גיהנם שנאמר כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה״ (בבלי נדרים כב ע״א).
שיהיה שבוע טוב
שלום חברים
מזמין אתכם להשתמש בתוכנה החדשה שלי לכתיבת חידושי תורה על החומש.
התוכנה חינם לחלוטין לזיכוי הרבים
מבוססת על VB.NET + ACCESS.
אשמח לתגובתכם וחוות דעת על התוכנה.
להורדת התוכנה ==> לחצו כאן!
(אם יאשרו לי כאן בפורום אני אצרף את קובץ ההתקנה להורדה ישירה כאן(.
"כי תשא" פרשה מא אות ה
(זה הציטוט המדוייק מהספר)
"אמר ר' שמעון בן לקיש:
כל מי שהוא מוציא דברי תורה ואינן ערבין על שומעיהן ככלה שהיא ערבה לבעלה - נוח לו שלא אמרן"
מה הגדר של "דברי תורה ערבין ככלה"?
והאם זה מדובר על כל חידוש שכל אחד אומר לחבר שלו?
נראה שהעניין הוא לשים לב להגיד דברים נכונים, בזמן הנכון ובניסוח הנכון, לשומע הנכון, ובמתיקות כמובן.
והדגש הוא על מי שמוציא, אז מסתמא לא משנה אם השומע\ים יחיד או רבים.
איזה כיף לך שאתה לומד מדרשים בקביעות. כל הנייעסים של התורה נמצאים שם🤭
'נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא'- שהרי ידוע שקב"ה ברא את העולם ע"מ להיטיב עם הברואים.
'נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים'- ברור שאיזושהי תאווה לפגוע בחבר, לא מתירה התאבדות..
'כל הקורא שלא לשמה, נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו'- ברור שבסוף צריך לעסוק בתורה, גם אם הכוונה בזה לא מזוככת.
(למרות שמקושיית תוס' בברכות מוכח שלא הבין ככה)
ולא עברתי על כל המקורות, זה מה שעלה לי.
מה לדעת חז"ל כן נקרא "ערב" ואיך אנחנו גורמים לזה להיות ערב.
במילים אחרות, מה תקנון האיכות שאמור להיות לאמירת דברי תורה?
ואז - 31.06 ש"ח.
מתעדכן קבוע באתר מכון כת"ר -
כמובן שכל זה למנהג הספרדים.
אשכנזים נותנים 1.5 ש"ח בכל מקרה.
מותר לכהנים להיכנס או אסור?
אשמח למקורות.
אז להבנתי אין לה שום מקור רציני
אבל מותר כי אין שום יסוד לכך שקבורים שם אנשים.
ובדקו את זה אינספור פעמים.
שפרינצא בוזגלואחרת המגדל פורח באוויר
למרות שאת הסרטון ראיתי בעבר
משו אולי שהעידו בפניו כדי למנוע איסור ע"מ שלא יסגיר למשטרה.
תשאל את ראש הישיבה..
או משהו בסגנון
שמועה שכולם מכירים
חלק אומרים שזה חרטה, וזה בא במטרה לפגוע במקום או משהו
חלק אומרים שזה חרטה, וחיפשו תירוץ למה המקום נכשל ככ, במקום לקלוט שהוא פשוט גרוע
וחלק אומרים שזה אמיתי וזה שמועה בלי מסמכים כתובים כי עבריינים עשו את זה בשושו, ודברים כאלה עוברים בשמועה
אבל לא נראלי יש להם מספיק כח ומידע לבדוק דבר שכזה..
יש סיפור שר' אברום שפירא התיר עגונה כלשהי על סמך עדות של כמה עבריינים
והעדויות האלה לא הוגשו למשטרה
ומנגד, הוא בעצמו התיר לכהנים להיכנס לשם..
אני יודע. ראיתי את כל הסדרה..
פשוט אין להם דרך להמשיך לגלות עוד פרטים, אם יש כאלה..
האמת שבגלל שראיתי את הסרטון שאלתי את השאלה
הסיפור אומר שהשוטרים הגיעו לרב וביקשו ממנו שיגלה להם מה אמרו לו בבית הדין
כדי לסגור את התיק והוא לא הסכים לגלות להם כי מי שנתן עדות ביקש שזה יישמר בסוד.
אין שום עדות או הוכחה מעשית? אין גם הוכחה שלא.
הדבר היחיד בסרטון הזה שבאמת יכול לשנות משהו זה שהיא דיברה עם האדריכל
שגם הוא, לא באמת יודע להגיד בוודאות שאין שם גופה.
הוא יודע להגיד שאם כן זה אמור להיות מאוד מתוחכם, ושזה ממש קשה.
אין הכי נמי.. כזה מופרך להגיד שהרוצחים ההם היו מתוחכמים?
חוצמזה, יש לו פועלים ערבים... הוא לא היה שם. הוא לא באמת יודע להגיד מה היה בכל השטח העצום הזה של בניין כלל בכל רגע נתון בבניה, ויש לו פועלים שהגיוני מאוד שישקרו לו. שרצו לפתור משהו. או ששיחדו אותם. או שהם עשו טובה לחבר שלהם. או לאיודע מה. כזה מופרך? לא...
מבחינה הלכתית? חוץ מפסק של ר אברום והרב משאש להתיר כניסת כהנים אין עוד כלום
וגם זה לא ראיה, שכל מקום הוא בחזקת טהור עד שתגיע עדות כשרה להגיד שהמקום טמא.. וכנראה לא הייתה עדות כזאת ולכן המקום מותר. לעומת עדות אישה שבמקרה של אישה עגונה מקבלים עדויות גם יותר חלשות מאשר עדות להפוך מקום לטמא.
חוצמזה, שבכל הסרטון הזה בכלל לא הזכירו שום דבר מהסיפור של ר אברום. כלום. זה רק ומכיח עוד שעבודת החיפוש שלהם שם חסרה..
ברור שהיא לא הגיעה להכל.. מאיפה יהיה לה? אפילו השוטרים לא יודעים הכל. עובדה שהשוטר התחנן לרב שיגלה לו והרב לא גילה והתיק נסגר.
הוא התיר עגונה על בסיס מידע מעבריינים סיפור ידוע. מאיפה הכנסת לשם את בניין כלל?
מי אמר שזה הסיפור?
(יתירה מזאת, אם שוטר שאל אותו ז''א שיודעים מי הנרצח המדובר. אבל לא היו נעדרים או נרצחים שהגופה שלהם לא נמצאה באותה תקופה)
למה שיכניסו בסרטון אם אין קשר בין הסיפורים. לדעתי אתה מערבב 2 סיפורים שונים
תראה בסוף שאלתי את השאלה כי אני לא יודע
אם הייתי יודע מה הלך שם לא הייתי שואל
לאיודע.
חושב שמישהו הנפיץ
אבל אם אתה אומר שהיה סיפור ספציפית על בניין כלל הווי אומר שיש תיק פתוח במשטרה על מישהו שנעדר אז.
הם מראים לך שאין כזה.
שבוע טוב!
לפני כשלוש שנים, אחרי פטירתו של הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, הופצה חוברת ובה סיכום השיחה שהעביר (כמדומני בפורים) על הבריח התיכון. מישהו יכול לעזור לי להשיג את החוברת הזאת?
אם יש לך אותה- לסרוק ולשלוח לי? אולי פורסם איפשהו בקובץ PDF?
תודה רבה!
הרהרתי היום במילה mortal - בן תמותה ובפסוק ״מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה־מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד־שְׁאוֹל סֶלָה״ (תהלים פרק פט פסוק מט)
פסוק חזק. אתה גבר ? בוא נראה אותך לא מת. מעניין לראות שפה אחרת שמשקפת תרבות אחרת, אבל רואה את הדברים במבט דומה.
בפרסית המילה לגבר مرد והמילה למת مرده קרובות מאוד ונגזרו משורש קדום (שמשותף גם ל- mortal האנגלי) שהמשמעות שלו היא מת, בן תמותה.
ראיתי פעם (=לפני אולי שמונה שנים) כרך של "לשוננו" שבו יש מאמר שדן בשאלה אם זה מאותו שורש, כלומר אנשים במשמעות של בני תמותה
אגב השורה האחרונה של מה שהבאת היא די מהממת.
וכן. זה בהחלט חמוד.
ש 38 שנים לא שרתה נבואה על משה בגלל שהשם כעס כביכול על ישראל
במילים אחרות
המעמד הרוחני של ישראל משפיע על הופעת הנבואה.
זו הסיבה שחז"ל אומרים על כל מיני גדולים לאורך ההיסטוריה שהיה ראוי שתשרה עליהם נבואה אבל הדור לא היה ראוי..
אדם בתחילת חייו, כלומר כאשר הוא תינוק, זוחל על הרצפה כמו נחש, ואז הוא אוכל מעץ הדעת* ומתחיל להכיר את המציאות שסביבו וגם ללכת על שתיים כמו בן אדם…
*״ר"י אומר חטה היתה שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן״ (בבלי ברכות מ ע״א)
תינוקות וילדים קטנים הם טהורים במובן הזה שהם לא טעמו טעם חטא (״יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים…״) אבל לפי הגמרא הפוטנציאל לחטא והמשיכה לחטא, או במילים אחרות היצר, הם מלידה, והיצר מתחיל להתעורר כאשר התינוק מתחיל לטעום טעם דגן, טועם מעץ הדעת:
״תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות ואם אינו יכול לאכול כזית דגן אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד"א בעון קומי רבי אבוה מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות אמר לון מפני שמחשבותיו רעות אמרין ליה ולא קטן הוא אמר לון ולא כתיב (בראשית, ח) כי יצר לב האדם רע מנעוריו א"ר יודן מנעריו כתיב משעה שהוא ננער ויוצא לעולם״ (ירושלמי ברכות פרק ג הלכה ה)
צער בעלי חיים?
מדהים: הכלב שלמד לטוס | ערוץ ７
נראה שעכשיו הכלב נהנה מהדאיות באוויר.
אבל אני בטוח שזה התחיל עם הרבה צער לכלב.
מה ההגדרה של צער בע"ח?
האם דבר כזה, שנועד לשרת בעיקר את ההנאה של הבעלים, מותר?
ואם הבע"ח בסוף יהנה מזה- זה מתיר?
הבעלים כותב שלכלב הזה אין פחד גבהים והוא לאט לאט התחיל איתו בטיסות קצרות
ככה שלא נראה שהיה פה צער בעלי חיים.
אבל השאלה עצמה מאד מעניינת
אני עוקב
הרי הוא יודע שאם הוא יגיד שהכלב סבל בהתחלה, יסקלו אותו..
כל הכלבים מצטערים כשזה צער אמיתי - כמו רעב, צמא, מכות וכו'
אבל לא כולם מפחדים או נרתעים מאותם דברים... לפחות לפי מה שאני מכיר
שהרי אם אגיד לך שעושה לי טוב למשוך לחתולים בזנב- אז זה יהפוך להיות מאיסור דאורייתא להיתר?
(שמחתי לעזור )
במחלוקת שכבר נידונה לפני שנים בעניין ציד לשם הנאה.
אם מישהו יודע את פרטי המחלוקת זה אולי יוכל לעזור.
עוקב שאולי בהמשך אתפנה להגיב.
ובכל זאת.
אולי פשוט לפתוח כל אחד מאלו שהזכרת במקום רנדומלי, ללמוד מעט ולסגור? זוכה ללמוד כך פלאים.
