יש מקור שאומר שבכור דומה לאביו יותר מבנים אחרים?םםםם
זכור לי משהו כזהקורא ממעמקים
אחפש
הייתי מחפש בפרק "יש נוחלין" בבא בתרא.david7031אחרונה
״תמות נפשי עם פלשתים״ - שמשון ובע״חבן מערבא
היה לי היום הרהור כלשהו (אני לא מכנה את זה חידוש כי ייתכן שזה מלאכותי ומופרך) ורציתי לשתף על מנת לדעת האם מי מהפרשנים הקדים אותי בכך או האם מי מכם יכול לחזק או לסתור.
ידוע שכאשר הדבורה עוקצת בעל חיים אחר היא עצמה מתה כתוצאה מכך. וחשבתי על זה וזה הזכיר לי את המוות של שמשון, שאולי הדבורים שנזכרות בסיפור שלו ״וַיָּ֤שָׁב מִיָּמִים֙ לְקַחְתָּ֔הּ וַיָּ֣סַר לִרְא֔וֹת אֵ֖ת מַפֶּ֣לֶת הָאַרְיֵ֑ה וְהִנֵּ֨ה עֲדַ֧ת דְּבוֹרִ֛ים בִּגְוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה וּדְבָֽשׁ״ (שופטים יד פס׳ ח) מרמזות על כך ?
בהמשך חשבתי עוד שאולי בעצם כל בעלי החיים שנזכרים בסיפור שלו מרמזים על תכונות / עניינים הנוגעים אליו.
שועלים - העורמה של הפלשתים ואשתו ביחסם כלפיו.
אריה - הגבורה שלו.
חמור - הנשיאה שלו במשא העם כשופט לבדו.
דבורים - צורת המוות שלו.
מה דעתכם ? מוזמנים לסתור או לחזק, אני אישית כרגע ספקני ביחס לדברים, מרגיש לי קצת מלאכותי / מאולץ.
פשט מעניין. מה עם הגדי עיזים שהוא פקד את אשתו?חסדי הים
הקשית. לא יודע.בן מערבא
אולי אפשר לקשר את גדי העיזים ליהודה (מעשה תמר) ולקשר בין שבטנוגע, לא נוגע
יהודה לשבט דן
בעלי יהודה רצו למסור אותו ביד פלישתים.חסדי הים
יש"כ. והם אכן מסרו, רק בהסכמתו של שמשון. רואים כאןנוגע, לא נוגע
עוד דוגמא לזה ששבט דן משלים את שבט יהודה. יהודה היו משועבדים לפלישתים ואילו שמשון נלחם והכה בהם.
הצעה אחרתבן מערבא
לאחרונה עיינתי במדרש הבא (מעניין כשלעצמו) ואני חושב שהוא יכול להוביל אותנו לפתרון אחר.
ר' שמואל בר רב יצחק מתני לה בשם ר' שמעון בן אלעזר שבעה הבלים שאמר קהלת כנגד שבעה עולמות שאדם רואה בן שנה דומה למלך נתון באיספקרפסטי והכל מחבקין ומנשקין אותו בן שתים ושלש דומה לחזיר שפושט ידיו בביבין בן עשר שנה קופץ כגדי בן עשרים כסוס נהים משפר גרמיה ובעי אתתא נשא אשה הרי הוא כחמור הוליד בנים מעיז פניו ככלב להביא לחם [נ"א להם] ומזונות הזקין הרי הוא כקוף הדא דתימר בעמי הארץ אבל בבני תורה כתיב (מ"א א, א): "והמלך דוד זקן" אע"פ שהוא זקן מלך (קהלת רבה א ג)
כלומר הגדי במדרש הזה משמש כדימוי לקלילות (גופנית / מחשבתית) ונראה לי שהדימוי הזה יכול להתאים לשמשון, במיוחד אם נזכר בדברי הגמרא לפיהם שמשון הוא משלושה קלי עולם.
וואו, יפה..תות"ח!
הסבר טוב שבאמת מיישב...
יישר כוח על הרעיון, אהבתי...
תודה...(אגב. אחלה ניק. אהבתי!)בן מערבא
בשמחה..!תות"ח!
תודה...
!!!
(אגב, הבנת את משמעות השם, כן...?)
חחח בטח בן מערבא
(אחרת למה שאומר שאהבתי?)
אה, מצויין...!!תות"ח!אחרונה
כבר חששתי, פשוט יותר מדי אנשים שואלים אותי מה משמעות שם הניק בימינו...(שכבר כתבתי הסבר בכ"א..)..
יופי...
יפה. אהבתינוגע, לא נוגע
תודה..בן מערבא
נראה שגדי עזים זה אלמנט משיחיחידוש
גם בקשר ליהודה ותמר, וגם שמשון היה בו מימד משיחי. אולי קשור גם לשעיק עזים של יוסף, משיח בן יוסף.
איזה פירושים/ביאורים מומלצים ללימוד הזוהר?0298765
אשמח מאוד לקבל כמה אופציות עם הסבר על כל אחת.
בעיקרון לא למדתי באופן מסודר זוהר לפני, ואני מחפש ביאור מעמיק ומרחיב.
תודה! תבורכו!
בעיקרון לא למדתי באופן מסודר זוהר לפני, ואני מחפש ביאור מעמיק ומרחיב.
תודה! תבורכו!
...someone
מתוק מדבש- משתדל לפרש כל מה שאפשר לפרש על דרך הפשט. הוא מאוד נוח- פירוש על פי הפשט בכתב מרובע, פירוש קבלי "קל" בכתב עגול, ופירוש קבלי "כבד" בכתב עגול וקטן.
הסולם -הוא גם נחמד, הוא איפשהו נמצא תמיד על פירוש "בינוני" מבחינת הכבדות הקבלית שלו- והוא מסביר תמיד לפני הפירוש את ההסבר המילולי של הזוהר. (ההקדמה שלו מאוד מומלצת, בלי קשר ללימוד הזוהר )
הסולם -הוא גם נחמד, הוא איפשהו נמצא תמיד על פירוש "בינוני" מבחינת הכבדות הקבלית שלו- והוא מסביר תמיד לפני הפירוש את ההסבר המילולי של הזוהר. (ההקדמה שלו מאוד מומלצת, בלי קשר ללימוד הזוהר )
קול התור? האם זו ההקדמה. יש לי בבית חוברת מבעל הסולם בשם זה0298765
ההקדמה נמצאת בפירוש הסולם על פרשת בראשיתsomeone
ממליץ גם על הסולםנבוכי הדור
אך גם ממליץ לא לקפוץ ישר ללימוד זוהר (לא יודע מה הרקע שלך...)
נפשי חמדה!0298765
מה אעשה...
טוב, מכיר את ההרגשה...נבוכי הדור
ממליץ מאוד לפני שנכנסים לעולם הקבלה והזוהר להתחיל עם דרך ה' לרמח"ל...
כך שמעתי מרבותי ומעוד הרבה רבנים וכך קיבלתי על עצמי אני...
אשריך! בהצלחה
תודה רבה. הקדמות חשובות לי מאוד.0298765אחרונה
וכמובן שיש בהם לימוד בפני עצמו ולא רק כהקדמה.
מתוק מדבש הכי טוב אבל עדיין החלק הקבלי צריך לזה הקדמותחסדי הים
כדי להבין.
אם אתה שואל על ספר שמקדים לקבלה. הספר הכי יסודי זה 'שערי אורה' ועוד כמה ספרים.
אבל ההחלק הקבלי במתוק מדבש מבוסס הרבה על הרמ"ק והאר"י וצריך ידיעה בתורתם.
הכי טוב שתלמד אצל רב קבלה.
אם אתה שואל על ספר שמקדים לקבלה. הספר הכי יסודי זה 'שערי אורה' ועוד כמה ספרים.
אבל ההחלק הקבלי במתוק מדבש מבוסס הרבה על הרמ"ק והאר"י וצריך ידיעה בתורתם.
הכי טוב שתלמד אצל רב קבלה.
תודה רבה לכולם!0298765
עבודת ה' לשמה = דחף!דנון
ברור הדבר שעבודת ה' לשמה כוונת העניין לרצון לעשות את המצווה מצד מסויים שיהיה לאדם דחף ורצון בקרבו לבצע פעולה שתעשה נחת רוח ליוצרו, אם כך שהכל בנוי על הדחף והרצון הנפשי אז הדבר נראה מאוד קשה בעיני,
כשאני בא ומניח תפילין בבוקר אני עושה את זה כי אני מוכרח מהצד של הזהות שלי ובחרתי בה כי אני יודע שזה יוביל אותי לטוב ולחיים עם סיפוק ושלווה ועוד ויוצא שכל מה שאדם עושה מצוות (ללא מחשבת הלשמה) כל הדחף בנוי במאת האחוזים שבו מהחשש לעצמו - שזה יוביל אותו לחיי סיפוק, זהות, וכו וברגע שאדם עושה לשם שמיים ומוסיף את זה במחשבה שלו איך זה יעבוד?! איך יכנס לי לרצון האמיתי שבי ודחף אמיתי לעשות באמת את הפעולה מהצד ההוא של לשם שמיים, זה דבר קשה.......
עבודת ה' לשמה זה לאו דווקא שיש "דחף" לעשות את המצווה.נבוכי הדור
למשל, לימוד תורה לשמה - לשם התורה. כך שגם אם זה שכלי ואני רק חושב שאני צריך ללמוד גם אם זה לא מצד הרגש, או שאני צריך לעבוד את ה' כי זה מה שהוא רצה, זה גם לשמה...
זה חייב להיות דחףדנון
מצד השכל זה גם מניע, זמן המבחן זה שיבטלו המניעים.
...נבוכי הדוראחרונה
לא חושב...
אתה אומר ע"פ מקורות?
בכ"מ כמובן שמתוך שלא לשמה וכו'...
מה המקור לכך שכל הנשמות היו במעמד הר סיני?םםםם
שמו"ר פרשה כח פיסקא ו.שום וחניכה
ויל"ע מלשון הגמ' (נדרים כ.) בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני, וי"ל.
אם הבנתי אותך אז אדרבה, לשון הגמרא דווקא מתאימה בדיוק למדרשנוגע, לא נוגע
המדרש הרי מדייק מזה שלא כתוב עומד בסוף הפסוק ואילו בתחילתו כן.
אבל עדיין נשאר כמובן הקושי הענייני. למה לכתוב על אבותיו ולא עליו. בידוע שלא היה על הר סיני.
אולי אפשר ליישב שהכוונה שהוא צאצא של גרים. להם אין את סימן הביישנות שיש ליהודים.
או אולי אפילו חשש שהוא גוי שנטמע בעם ישראל וכדומה.
ואז יוצא לנו שאבותיו לא עמדו- אבל הוא היה. וחוסר הבושה שלו נובע מההשפעה של אבותיו הגויים.
אבל עדיין נשאר כמובן הקושי הענייני. למה לכתוב על אבותיו ולא עליו. בידוע שלא היה על הר סיני.
אולי אפשר ליישב שהכוונה שהוא צאצא של גרים. להם אין את סימן הביישנות שיש ליהודים.
או אולי אפילו חשש שהוא גוי שנטמע בעם ישראל וכדומה.
ואז יוצא לנו שאבותיו לא עמדו- אבל הוא היה. וחוסר הבושה שלו נובע מההשפעה של אבותיו הגויים.
עיקר כוונתי הייתהשום וחניכה
לקושי מלשון אבותיו.
ומלשון 'עמדו' של הגמ' קשה לדייק כדיוק המדרש, שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד (חולין קלז: ).
ולגבי תירוצך - ולאו ק"ו הוא? אם עמידת אבותיו מועילה באופן סגולי על הופעת הבושה בו, הוא עצמו (או נשמתו) שעמדה שם, לא כ"ש?
אני חשבתי לתרץ עפ" דברי הבא"ח (ש"א, פרשת כי תשא הלכה א):
"כתב בחסד לאלפים, יש לומר כל פרטי הודוי אף על פי שאין בו מהדברים הנזכרים בודוי, מפני דכל ישראל גוף אחד הם וכולם ערבים זל"ז, ובפרט אם היה בידו למחות ולא מיחה דנקרא על שמו, וכמ"ש רז"ל בגמרא על פרתו של ראב"ע שהיתה יוצאת ברצועה שבין קרניה, שלא שלו היתה אלא של שכנתו, והואיל ולא מיחה בה נקראת על שמו. וגם עוד הוא עצמו צריך להתוודות על מה שחטא בגלגולים שעברו ג"כ, ומי יודע מה עשה, אפשר שעבר על כל דברים אלו, ולכן אומרים נוסח הודוי חטאנו אנחנו ואבותינו, כלומר גלגולים הקודמים שנקראים אבות לזה הגוף שהוא עומד עתה בו".
ולפ"ז יוצא שדברי הגמרא ודברי המדרש, אידי ואידי חד שיעורא הוא. שנשמתו שעמדה בסיני היא כאב לנשמתו המתגלגלת עתה בגוף הנוכחי.
עמידת אבותיו היא רק סימן לזה שהוא יהודי. היא לא הסיבהנוגע, לא נוגע
לזה שהוא מקבל ביישנות (היא סיבה אבל עקיפה).
יהודי הוא ביישן בטבעו לפי הגמרא. זה סימן בנפשו הבהמית (תניא).
הלבוש הוא יצירה של הוריו, ויתכן שפה כן יש השפעה של המידות ה"גויות" של ההורים על הולד, כלומר על נפשו הבהמית, ולכן אולי היא חסרה את מאפיין הביישנות שיש לנפש בהמית של ילד שנולד להורים יהודים בני יהודים וכו.
תירוץ יפה מה שכתבת.. על דרך הסוד
יהודי הוא ביישן בטבעו לפי הגמרא. זה סימן בנפשו הבהמית (תניא).
הלבוש הוא יצירה של הוריו, ויתכן שפה כן יש השפעה של המידות ה"גויות" של ההורים על הולד, כלומר על נפשו הבהמית, ולכן אולי היא חסרה את מאפיין הביישנות שיש לנפש בהמית של ילד שנולד להורים יהודים בני יהודים וכו.
תירוץ יפה מה שכתבת.. על דרך הסוד
כי התלמוד מעדיף לדבר על הפשט ולא על הדרשחידוש
יתכן.שום וחניכה
מדרש תנחומא נצבים ג'מבקש אמונהאחרונה
ולא אתכם לבדכם, אלא אף הדורות העתידין לבא, היו שם באותה שעה, שנאמר: כי את אשר ישנו פה.
אמר רבי אבהו בשם רבי שמואל בר נחמני:
למה כתיב, כי את אשר ישנו פה וגו' ואת אשר איננו פה?
לפי שהנשמות היו שם ועדיין גוף לא נברא, לכך לא כתיב בהן עמידה.
(ראיתי את השאלה שלך וחיפשתי בכל מיני שיעורים ומפה לשם בסוף מצאתי)
מדוע הבטלה מביאה לידי שיעמום?דנון
רש"י הקדוש פירש 'שעמום' - שיגעון.
לי נדמה שלרש"י הגדול השיעמום שחווים בני האנוש הרי הוא 'שגעון'
כי האדם לא אמור להיות משועמם (לפחות האדם היהודי), כי האדם אמור לפעול ולחיות וללכת מחיל אל חיל,
ועל זה רש"י אמר ששעמום אם אדם באמת מגיע למצב כזה זה 'שגעון'
והדבר מבואר יותר אצל הפילוסופים היהודיים ז"ל שמהות הנשמה זה שמחה אושר וגיל אין קץ.
בכל מיקרה, אני רוצה לדון מדוע באמת 'הבטלה מביאה לידי שיעמום'?
מדוע כשהאדם בטל ויושב בבית שלו בלי לעשות כלום נוצר אצלו המושג 'שיעמום'
מדוע זה שהאדם בטל ואין לו גירויים הוא משועמם ועצוב? למה ומדוע האדם לא יכול לחיות ולהינות מהרגע גם בלי תכלית ?
מדוע לא טוב לו לאדם לחיות? מה רע בחיים 'משעממים'
ואני עוד מסתפק, מי אמר לחכמינו הקדושים שרק בטלה מביאה לידי שעמום?
אנחנו רואים הרבה פעמים שגם כאשר האדם מתעסק במשהו ואפילו לומד תורה בעיון לפעמים הוא משתעמם.. מהסיבה הפשוטה שאדם לא יכול ללמוד כל היום ואם תשאל אותו למה הוא יענה לך "אני לא יכול ללמוד כל כך הרבה שעות" שגם אז יש שעמום גם כאשר האדם לא בטל. וכן בכל עסק שהוא.
משהו אחד לא ברור ליsomeone
ברישא הבאת את רש"י ששיעמום זה שיגעון- ובסיפא הקשית שגם לפעמים בלימוד תורה משתעממים.
זה (אולי ) נכון רק אם מפרשים שיעמום כמו שאנחנו מבינים את זה, אבל לפירוש רש"י וודאי שזה לא נכון- לא מצינו שלימוד תורה מביא לידי שיגעון...
זה (אולי ) נכון רק אם מפרשים שיעמום כמו שאנחנו מבינים את זה, אבל לפירוש רש"י וודאי שזה לא נכון- לא מצינו שלימוד תורה מביא לידי שיגעון...
אם תלך עם רשי עד הסוף, הכל אחרת:סוג'וקאחרונה
'שגעון' הכוונה לתודעה הנודדת שלא מצאה מנוח, שלא מצאה עדיין את השמחה והאושר הנל
אין הכוונה לשעמום חיצוני שאולי אומרים למישהו שיושב נניח סתם בטבע
כי אולי הוא נוכח באושר ולא כמו שחושבים אנשים שיאמרו שהוא משועמם ["וצריך לעשות דברים"...]
ז"א שעמום זו חוויה פנימית ולא מצב חיצוני
חווית השעמום היא שגעון התודעה וחוסר שמחה , שמחת ההויה\הנשמה (סטטי) או העשיה\לימוד וכו'
אז הבטלה מביאה לשעמום, לשגעון התודעה
אבל הפתרון איננו בהכרח 'עשיה'
אלא גם חיבור לאושר ושמחה פנימית
ועי' תורה נ"ב בליקוטי מוהרן פירוש נפלא לגבי 'המפנה ליבו לבטלה'
איזה ספרים אני צריך?המוסד
שלום אשמח לעזרה
כחלק מתהליך ההתחזקות שלי אני רוצה שיהיה לי ספרים של הלכה וכדומה אבל לא רק. עקרונית אני שנים בתשובה אבל בכל זאת רוצה להיות למדן ולנצל את הזמן הפנוי שלי ללימוד.
אז איזה ספרים מרכזיים צריכים להיות לי? יש לי שתי גמרות אבל מחפש עוד ספרים שהם מרכזיים ביהדות וחשוב ללמוד מהם.
כחלק מתהליך ההתחזקות שלי אני רוצה שיהיה לי ספרים של הלכה וכדומה אבל לא רק. עקרונית אני שנים בתשובה אבל בכל זאת רוצה להיות למדן ולנצל את הזמן הפנוי שלי ללימוד.
אז איזה ספרים מרכזיים צריכים להיות לי? יש לי שתי גמרות אבל מחפש עוד ספרים שהם מרכזיים ביהדות וחשוב ללמוד מהם.
דבר ראשון, אשריך!someone
השאלה היא- מה המטרה שלך בלימוד? (מלבד המטרה החשובה של עצם הלימוד תורה )
אם אתה רוצה להקיף הרבה הלכות כדי לדעת מה לעשות במציאות היומיומית- הייתי ממליץ על ספרי רבני דורינו, תלוי הרב שאתה הולך לפיו/מוצא עדתי. למשל- ילקוט יוסף אם אתה ספרדי, ופניני הלכה/פסקי תשובות אם אתה אשכנזי.
אם אתה רוצה יותר להעמיק בשורשי ההלכות- טור ושו"ע עם מפרשים (בתור התחלה אפשר טור, בית יוסף, שו"ע, ט"ז ומג"א. )
בלימודי אמונה זה מאוד תלוי למה אתה מתחבר ומה הסגנון שלך, אבל על מסילת ישרים יש קונצנזוס שהוא יסודי.
אם אתה רוצה להקיף הרבה הלכות כדי לדעת מה לעשות במציאות היומיומית- הייתי ממליץ על ספרי רבני דורינו, תלוי הרב שאתה הולך לפיו/מוצא עדתי. למשל- ילקוט יוסף אם אתה ספרדי, ופניני הלכה/פסקי תשובות אם אתה אשכנזי.
אם אתה רוצה יותר להעמיק בשורשי ההלכות- טור ושו"ע עם מפרשים (בתור התחלה אפשר טור, בית יוסף, שו"ע, ט"ז ומג"א. )
בלימודי אמונה זה מאוד תלוי למה אתה מתחבר ומה הסגנון שלך, אבל על מסילת ישרים יש קונצנזוס שהוא יסודי.
וכמובןsomeone
גם תנ"ך זה יסודי מאוד.
אז חומש ונ"ך מקראות גדולות.
לגבי החומש- המלצה שלי, כל שנה ללמוד פרשת השבוע עם פרשן אחר. (אם יש זמן, אז רש"י+ פרשן אחר. אני ממליץ להתחיל עם הרמב"ן. בכל מקרה הכל תלוי גם בכמה זמן יש לך )
אז חומש ונ"ך מקראות גדולות.
לגבי החומש- המלצה שלי, כל שנה ללמוד פרשת השבוע עם פרשן אחר. (אם יש זמן, אז רש"י+ פרשן אחר. אני ממליץ להתחיל עם הרמב"ן. בכל מקרה הכל תלוי גם בכמה זמן יש לך )
קודם כל תודה רבה!המוסד
עשית לי סדר בדברים ויש לי המון זמן לכן אני רוצה לנצל אותו. אני ספרדי. המטרה היא גם וגם, כלומר גם לימוד למעשה וגם משתוקק לידע. הייתי גם שמח להמלצות לספרים של ידע כללי על התורה, על מהלך הדורות ומושגים. גם ספרים שמיועדים ללימוד ספציפי למשל ברכות ראשונות ואחרונות.
את ילקוט יוסף אני מכיר יצא לי ללמוד ממנו בעבר.
הייתי שמח גם לדעת מה הכוונה בשורשי הלכות. המטרה היותר גדולה שלי תוך כדי לימוד למעשה, היא להקיף הלכות כלומר ידע מעמיק של למה זו בעצם ההלכה ולמה נפסק כך וכך.
את ילקוט יוסף אני מכיר יצא לי ללמוד ממנו בעבר.
הייתי שמח גם לדעת מה הכוונה בשורשי הלכות. המטרה היותר גדולה שלי תוך כדי לימוד למעשה, היא להקיף הלכות כלומר ידע מעמיק של למה זו בעצם ההלכה ולמה נפסק כך וכך.
להמליץ לאשכנזי על פסקי תשובותנחשון מהרחברון
שזה אוסף חומרות ענק מכל הבא ליד שאין אפילו פוסק אחד שמסכים עם כל מה שכתוב שם זה לדעתי מגוחך. בטח כשהוא ביקש ספרי יסוד כשהוא בתחילת הדרך
ייתכןsomeone
אני דיברתי מהצד שבסך הכל הספר מסודר, ופרקטי, לא חשבתי על הקטע הזה.
פשוט חוץ משני אלו לא זכרתי עוד שמות של ספרים אשכנזיים בני זמנינו שמקיפים את כל או"ח בצורה מסודרת.
אני יודע שיש שמירת שבת כהלכתה ועוד כאלה, אבל הם על נושא מסוים, ולא כל או"ח
פשוט חוץ משני אלו לא זכרתי עוד שמות של ספרים אשכנזיים בני זמנינו שמקיפים את כל או"ח בצורה מסודרת.
אני יודע שיש שמירת שבת כהלכתה ועוד כאלה, אבל הם על נושא מסוים, ולא כל או"ח
איך הפסקי תשובות יכול להחמיר?!אריה. א
הוא אפילו לא פוסק הוא מלקט
כתבתי מפורש אוסף חומרותנחשון מהרחברון
לא כתבתי מחמיר
אבל הוא מביאאריה. א
את כל הדעות גם את המקילים
רוב מוחלט זה חומרותנחשון מהרחברון
אבל שוב הבעיה היא שזה לא ספר הלכה אלא איסוף תשובות
בכל מקרה, זה לא ספר לימוד לעצמוק"ש
אפשר להיעזר בו ללימוד מסודר של שו"ע-עם משנ"ב. אין טעם ללמוד אותו בעצמו.
לדעתי פניני הלכה לא רק לאשכנזים, הוא מביא את כל העדותנ.ד.ב
וגם את הטעמים של ההלכות ואת המקורות
ממליץ לך מאוד להשיג חברותא אם אתה יכולנוגע, לא נוגע
כזה שבראש שלך (חרדי, דתל).
הוא יעזור לך ללמוד איך ללמוד. יתן לך הדרכות (אם אני מבין נכון חסר לך רקע ישיבתי). תוכל לשאול אותו שאלות.
הוא יעזור לך ללמוד איך ללמוד. יתן לך הדרכות (אם אני מבין נכון חסר לך רקע ישיבתי). תוכל לשאול אותו שאלות.
תודההמוסד
זו עצה נכונה וגם פשוט לי שכך עדיף.
הקורונה משבשת המון דברים בתחום הזה. (גם ככה מהחברים הקרובים ומהסביבה אין מישהו כזה. אז בינתיים מנסה ללמוד ולנצל את הזמן עד שיתאפשר בע״ה)
הקורונה משבשת המון דברים בתחום הזה. (גם ככה מהחברים הקרובים ומהסביבה אין מישהו כזה. אז בינתיים מנסה ללמוד ולנצל את הזמן עד שיתאפשר בע״ה)
תנסה לראות שיעורים באיטרנטיתקאי
אני אוהב לשמוע את הרב אבינרהמוסד
פעם הייתי שומע בעיקר רבנים חרדים אבל הפסקתי תקופה, עכשיו חזרתי קצת לראות שיעורים של רבנים בסגנון הרב אבינר
אז תחפש דרך ערוץ מאירק"ש
אתה יכול למצוא שלל רבנים ושיעורים בנושאים שונים.
תודה אחפש עכשיו 👍המוסד
קודם כל, בהצלחה גדולהנוגע, לא נוגע
אני לא יודע מה בהרמה שלך, אבל ממליץ בכללי ככה:
פרשת שבוע- כל יום את המברך שלו עם רש"י. גם רמב"ן אם יש לך זמן.
לשמוע גם שיעורים על הפרשה. ממליץ על סדרת נפש הפרשה של הרב אייל ורד (יש ביוטיוב).
נ"ך- כל יום פרק, לפי הסדר. לקרוא את הפרק קודם. ואז לקרוא אותו שוב עם רש"י ועם מצודת דוד.
משנה- כל יום פרק משנה עם קהתי.
גמרא- אם אין לך בסיס טוב- ללמוד עם שוטנשטיין (בלי ההערות למטה, אאכ הן תורמות להבנת הפשט).
ספרי יסוד על השתלשלות התורה, סדר הדורות וכו- הקדמות הרמב"ם למשנה. סדרת שיעורים מבוא לתורה שבע"פ של הרב אורי שרקי.
מוסר- לקרוא כל יום קטע באחד מספרי היסוד- מסילת ישרים, ארחות צדיקים לדוגמא.
אמונה- לקרוא ספרי יסוד- הקדמות הרמבם למשנה (ההקדמה לפרק חלק), כוזרי.
לשמוע שיעורים. ממליץ על רבנים ממכון מאיר (ערוץ מאיר ביוטיוב). יש את בנין אמונה של הרב ערן טמיר היא סדרה טובה. כדאי לנסות גם את יסודות האמונה של הרב לונדין.
הלכה- הלכה למעשה- ילקוט יוסף אבל גם לשמוע שיעורים באינטרנט (פה אין לי המלצה).
בסיס ההלכה- גם לא מכיר לצערי שיעורים. אבל בטוח שיש שיעורים או אתרים באינטרנט שעוזרים.
בהצלחה!
הכי חשוב בנחת..
יש הרבה מה ללמוד, אבל בשמחה ובלי לחץ.
העיקר שכל הזמן לומדים עוד ומתקדמים.
פרשת שבוע- כל יום את המברך שלו עם רש"י. גם רמב"ן אם יש לך זמן.
לשמוע גם שיעורים על הפרשה. ממליץ על סדרת נפש הפרשה של הרב אייל ורד (יש ביוטיוב).
נ"ך- כל יום פרק, לפי הסדר. לקרוא את הפרק קודם. ואז לקרוא אותו שוב עם רש"י ועם מצודת דוד.
משנה- כל יום פרק משנה עם קהתי.
גמרא- אם אין לך בסיס טוב- ללמוד עם שוטנשטיין (בלי ההערות למטה, אאכ הן תורמות להבנת הפשט).
ספרי יסוד על השתלשלות התורה, סדר הדורות וכו- הקדמות הרמב"ם למשנה. סדרת שיעורים מבוא לתורה שבע"פ של הרב אורי שרקי.
מוסר- לקרוא כל יום קטע באחד מספרי היסוד- מסילת ישרים, ארחות צדיקים לדוגמא.
אמונה- לקרוא ספרי יסוד- הקדמות הרמבם למשנה (ההקדמה לפרק חלק), כוזרי.
לשמוע שיעורים. ממליץ על רבנים ממכון מאיר (ערוץ מאיר ביוטיוב). יש את בנין אמונה של הרב ערן טמיר היא סדרה טובה. כדאי לנסות גם את יסודות האמונה של הרב לונדין.
הלכה- הלכה למעשה- ילקוט יוסף אבל גם לשמוע שיעורים באינטרנט (פה אין לי המלצה).
בסיס ההלכה- גם לא מכיר לצערי שיעורים. אבל בטוח שיש שיעורים או אתרים באינטרנט שעוזרים.
בהצלחה!
הכי חשוב בנחת..
יש הרבה מה ללמוד, אבל בשמחה ובלי לחץ.
העיקר שכל הזמן לומדים עוד ומתקדמים.
ואו תודה רבה על הפירוט !המוסד
היה לי גם חשוב מאוד לדעת לאיזה כיוון כדאי ללכת על החלוקה של כמה ללמוד בכל יום וביארת לי את זה.
מסילת ישרים יש לי, אורחות צדיקים לא שמעתי עליו.
לרכוש מקראות גדולות עם כל המפרשים זה משהו שאין לי. עדיף עם כמה שיותר מפרשים נכון?
ילקוט יוסף למדתי בעבר אבל זה היה בבית כנסת שלי, ארכוש גם אותו. ומה עם היד החזקה לרמב״ם? הבנתי שזה ספר מקיף ובסיסי.
הקדמות הרמב״ם למשנה זה דבר אחר?
גמרא יש לי שתי מסכתות עוז והדר שוטינשטיין.
מסילת ישרים יש לי, אורחות צדיקים לא שמעתי עליו.
לרכוש מקראות גדולות עם כל המפרשים זה משהו שאין לי. עדיף עם כמה שיותר מפרשים נכון?
ילקוט יוסף למדתי בעבר אבל זה היה בבית כנסת שלי, ארכוש גם אותו. ומה עם היד החזקה לרמב״ם? הבנתי שזה ספר מקיף ובסיסי.
הקדמות הרמב״ם למשנה זה דבר אחר?
גמרא יש לי שתי מסכתות עוז והדר שוטינשטיין.
עונה לך באישי. מסורבל פה..נוגע, לא נוגע
גמרות משניות הלכות תנ"ךדנוןאחרונה
זה ספרים מרכזיים......
איך אתם מבינים את ''לא שימשו המזלות במבול''?םםםם
שמרש''י (ח כב) מוכח שמתייחס לשביתת יום ולילה, וכן משמע בירושלמי ריש פסחים.
הרי כתוב בפירוש שהיו ארבעים יום וארבעים לילה!
היה יום ולילה בבריאה לפני ש-ה' תלה את המאורות ברקיע. רש"יחסדי הים
מדגיש שבזמן המבול רק "לא היה ניכר בין יום ובין לילה", אבל היה בפועל יום ולילה של 24 שעות זמניות כל יום ולילה.
לפני היום הרביעי היה חילוף אור וחושךחידוש
בלי מאורות, משא''כ במבול וא''כ הדק''ל
התכוונתי שבזמן המבול זה היה כמו בשלושת ימי בראשיתחסדי הים
הראשונים.
אבל כל היסוד הוא יום ולילה לא ישבותו, ולדבריך לא שבתוחידוש
הכוונה היא היום ולילה העיקרי ש'בני-אדם' קובעים את הזמןחסדי הים
על פיו וזה לפי מזלות השמים, כמו שרואים בקביעת זמני ההלכה.
לפירוש רבינו בחיי לא היה חילוף אור וחושךשום וחניכה
בשלושת הימים הראשונים, והמושגים ערב ובוקר נאמרו ביחס לסיבוב הגלגל על צירו.
ביום ולילה אין הכוונהsomeone
אור וחושך.
פשוט- אור משמש ביום, חושך משמש בלילה.
ופסוק מפורש "ויאמר אלוהים יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה"- משמע יום ולילה לאו באור וחושך תליא מילתא, והם רק סימן, לא סיבה.
ומה שלכאורה קשה מהפסוק "ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה" - כבר פרשוהו רבותינו "יום יהא תחומך ולילה יהא תחומך"- וגם זאת ראיה לדעתנו.
רש"י נזהר לומר ש"לא ניכר" בין יום ובין לילה- לא שלא היו יום ולילה
פשוט- אור משמש ביום, חושך משמש בלילה.
ופסוק מפורש "ויאמר אלוהים יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה"- משמע יום ולילה לאו באור וחושך תליא מילתא, והם רק סימן, לא סיבה.
ומה שלכאורה קשה מהפסוק "ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה" - כבר פרשוהו רבותינו "יום יהא תחומך ולילה יהא תחומך"- וגם זאת ראיה לדעתנו.
רש"י נזהר לומר ש"לא ניכר" בין יום ובין לילה- לא שלא היו יום ולילה
צריך פירוש רש'י לדבריךחידוש
לא יודע מה לא הבנת,someone
אבל בקצרה:
רש"י לא אמר שלא היו יום ולילה, הוא אמר שלא היה ניכר בין יום ובין לילה- ממילא אין קושיא שהפסוק מדבר על ימים ולילות
עכשיו, אם יום ולילה הכוונה אור וחושך- אכן הקושיא היתה טובה, כי אור וחושך לא היה, לכן הוכחתי שהמושגים שונים.
אז אור וחושך לא היה- יום ולילה כן היה, אבל לא היה אפשר להבדיל ביניהם. וזה בדיוק מה שרש"י כותב- "לא ניכר בין יום ובין לילה"
רש"י לא אמר שלא היו יום ולילה, הוא אמר שלא היה ניכר בין יום ובין לילה- ממילא אין קושיא שהפסוק מדבר על ימים ולילות
עכשיו, אם יום ולילה הכוונה אור וחושך- אכן הקושיא היתה טובה, כי אור וחושך לא היה, לכן הוכחתי שהמושגים שונים.
אז אור וחושך לא היה- יום ולילה כן היה, אבל לא היה אפשר להבדיל ביניהם. וזה בדיוק מה שרש"י כותב- "לא ניכר בין יום ובין לילה"
מה פירוש 'לא היה אור וחושך'? אז מה היה בדיוק?חידוש
לא היה חילוף אור וחושךsomeone
כעין "שמש בגבעון דום"
אפשר גם לומר שלא שימשו הכוונה לא היה ניכר השימוש, ומריבוי העננים והסערה היה תמיד חשוך- וכבר מוזכר באבן עזרא שאירע לו מעשה בים והיה שלושה ימים בחושך מוחלט מרוב העלטה ששררה שם
אפשר גם לומר שלא שימשו הכוונה לא היה ניכר השימוש, ומריבוי העננים והסערה היה תמיד חשוך- וכבר מוזכר באבן עזרא שאירע לו מעשה בים והיה שלושה ימים בחושך מוחלט מרוב העלטה ששררה שם
זו מחלוקת במדרשחידוש
בראשית רבה (לד יא): "אמר רבי יוחנן: לא שימשו מזלות כל י"ב חודש, אמר לו רבי יונתן: שימשו, אלא שלא היה רשומן ניכר".
אני מניח שהשאלה של הפותח היא על דעת ר' יוחנן
אמממ.. אז כמו שאמרתי ברישאsomeone
היתה פגיעה גרמי שמיים בכדור הארץ והיתה אפלה וענן וכוסוג'וק
דבר זה כבר נפתח בגדוליםשום וחניכה
בהקשר של הגדרת היממה מבחינה הלכתית בקטבים הרחוקים, או מאוחר יותר - בחלל החיצון.
ישנו עוד מדרש דומה שמתייחס למימד הזמן במקום שאין בו את הסימנים הטבעיים, בזמן ישיבת משה רבינו במרום, ששאל במדרש כיצד ידע משה מתי יום ומתי לילה, שהרי הפסוק אומר שישב שם ארבעים יום וארבעים לילה. המדרש שם מתרץ בכל מיני אופנים כיצד הבחין משה בחילוף הזמנים ע"י סימנים שונים.
בכל אופן, יש הרבה מה להרחיב בנושא ובהתפלגות הדעות, רק אזכיר ציטוט אחד משו"ת רב פעלים ח"ב (חסו"י סי' ד) שתוך כדי דיונו באופן חישוב היום והלילה במקומות ההם, הביא ראיה בדיוק מהקושיא הזאת:
"וצופה הייתי להרב מהר"י שווארץ ז"ל בדברי יוסף תשובה ח' שהעלה לדינא ליושבי הצפון וליושבי הצירים לחשוב כל כ"ד שעות לילה ויום, ונראה דין זה אמת ויציב, ונ"ל בס"ד להביא הוכחה לזה ממ"ש בירושלמי דפסחים, נח בכניסתו לתיבה הכניס עמו אבנים טובות ומרגליות, בשעה שהיו כיהות היה יודע שהוא יום, ובשעה שהיו מבהיקות היה יודע שהוא לילה, וידוע דאיכא פלוגתא בשמוש המזלות בשנת המבול, וכמ"ש במדרש רבא פרשה ל"ד ע"פ עוד כל ימי הארץ, א"ר יוחנן לא שמשו המזלות כל י"ב חודש, א"ל רבי יונתן שמשו אלא שלא היה רשומן ניכר... ולפ"ז דכל שנות המבול היה העולם כולו חושך, מוכרח דבימי החשך שלא שמשו המזלות נחלק הזמן ההוא לימים ולילות, שכל כ"ד שעות נחשבו ללילה ויום, דהא כתיב להדיה ויהי המבול ארבעים יום וארבעים לילה, וכן ויגברו המים מאה וחמשים יום, וכן ויחסרו המים מקצה מאה וחמשים יום, וכן ותנח התיבה בחודש השביעי בתשעה יום לחודש, וכן בעשירי באחד לחודש נראו ראשי ההרים, נמצא כל כ"ד שעות של זמן החשך נחשבו לילה ויום עד שנעשו מספר ק"ן יום, ולא אמרינן כל ימי החשך נחשבים עונה אחת של לילה ארוכה, וא"כ ה"ה אצל יושבי הצירים דיש להם כמה ימים וחודשים שהם חושך, דנחשבים כך בודאי כל כ"ד שעות הם לילה ויום".
ולגבי המדרש על מה רבינו כתב:
"ועוד נ"ל בס"ד להוכיח ד"ז מזמן ישיבתו של מרע"ה במרום ארבעים יום וארבעים לילה, שהוא לא ראה חשך בכל הזמן ההוא אלא אור, והכי איתא במדרש שוחר טוב בתהלים מזמור י"ט ע"פ יום ליום יביע אומר וז"ל, ומנין היה יודע משה מתי יום ומתי לילה שהוא אומר ארבעים יום וארבעים לילה, אלא בשעה שהקב"ה מלמדו תורה יודע שהוא יום, ובשעה שהוא מלמדו משנה יודע שהוא לילה, ד"א כל זמן שהמלאכים מקלסין להקב"ה בקדוש יודע שהוא יום, ובשעה שרואה אותם מקלסין בברוך יודע שהוא לילה, ד"א כשהוא רואה המלאכים שוחקין את המן להוריד להם לישראל יודע שהוא יום, וכשהיה יורד להם יודע שהוא לילה, ד"א כשרואה גלגל חמה בא וכורע היה יודע שהוא לילה, וכשרואה כוכבים והלבנה והמזלות באין ומשתחוים לפני הקדוש ברוך הוא יודע שהוא יום, ד"א כשהוא שומע ק"ש קודמת לתפלה יודע שהוא יום, וכשהיתה תפלה קודמת לק"ש יודע שהוא לילה עכ"ל... נמצא מרע"ה בכל אותו זמן שהיה במרום, אף על פי שלא היה רואה מדת לילה ומדת יום חלוקין שלא היה רואה חושך אלא הכל אור, לא היה נחשב לו כל אותו זמן ליום אחד כדי לקיים בו מצות התליות ביום של ק"ש ושל תפלה, וגם לקיים מצות שבת לקדשו ותפלה, אלא היה מחלק הזמן ההוא ללילה ויום בזא"ז לקיים מצות לילה בלילה ומצות יום ביום, וא"כ ה"ה ליושבי הצירים אף על פי שרואין משך כמה חודשים אור השמש, ומשך כמה חודשים חושך, אין נחשב להם כל הזמן הזה יום ארוך או לילה ארוך, אלא צריכין לחלק כל כ"ד שעות לילה ויום, והם מוכרחים לחשוב הלילה בי"ב שעות, והיום בי"ב שעות כמו מקומות העומדים תחת קו המשוה, דאין רואין דבר שראוי להאריך או לקצר על ידו הימים או הלילות, וזה ברור".
הראיה ממשה צ''עחידוש
הוא לא ראה, אבל היה במציאות. במבול בכלל לא היה שום חילוק בין יום ללילה
הראיה 'שלי' או של הרב פעלים?שום וחניכה
לגבי הראיה 'שלי' - בעיקרון לא התכוונתי להביא את זה כראיה לדיון, אלא רק לציין מקור דומה. בכל אופן, לגבי טענתך יש מה להתווכח - שהרי במקום עמידתו של משה, במרום, לא היתה זרימת זמן כמו שלנו, ויתכן באמת שהיום והלילה שחושבנו שם הם לא ממש לפי חילוף היום והלילה במקום עלייתו בארץ, על השנייה. אם כי לפי חשבון חז"ל בכמה מקומות את זמני עלייתו של משה ועל פיהם קבעו את התאריכים המסוגלים בכל שנה (ר"ח אלול, יום כיפור וכד'), משמע שזה היה מתואם לזמן למטה, אך עדיין אין ראיה שהיה תיאום גם ברמת השעות.
לגבי הרב פעלים - הוא הביא מזה ראיה ליושבי הקטבים, וזו אכן ראיה.
פיזית הוא היה על ההר, לא בשמייםחידוש
מי יודע. ועי' בסוכה (ה.) מעולם לא עלה,שום וחניכה
ובח"א למהרש"א (ב"מ פו: ). ודו"ק.
מקרא מלא דיבר הכתוב, "ויהי משה בהר מ' יום ומ' לילה"חידוש
"ארכין שמיא'' וכו'חידוש
לשתי ההערות:שום וחניכה
עי' בערוך לנר בסוכה שם ג' דיעות מהמכילתא כיצד היה הדיבור מן השמים באותה העת - שלדעה ראשונה רק אשו הגדולה היתה על ההר וה' דיבר מן השמים, ולדעה השניה הרכין הקב"ה את השמים על ההר, ולדעה השלישית הגביה את ההר על אל השמים.
והנה לא מבעיא לדעה השלישית שכנראה היה במימד אחר, אלא אף לדעה השניה י"ל שלאחר שהרכין את השמים, קיבל אותו 'מקום' את תכונות השמים. וגם מהגמ' בב"מ הנ"ל משמע כן, שאותו מקום שעמד משה היה לו דין 'שמים', ע"ש.
עתה ראיתישום וחניכהאחרונה
דסתמא דתלומדא דידן נקט כמ"ד במכילתא שהרכין, עי' בסוטה (ה.): "'ואת דכא ושפל רוח' - רב הונא ורב חסדא, חד אמר: אתי דכא, וחד אמר: אני את דכא. ומסתברא כמ"ד אני את דכא, שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני, ולא גבה הר סיני למעלה". ע"ש.
רד"ק על הפסוק "ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה..."שחר אורן
מפרש ש-'כברת' זה מלשון הזמן שבו הולכים עד האוכל, יש למישהו רעיונות איך אפשר לדעת מהו המרחק הזה?
הציטוט של הרד"ק- "כברת, פירשו בו מיל, ולפי דעתי כי הכף שימוש, וברת שם, מן ולא ברה אתם לחם (שמואל ב' י"ב) והכף כף השמוש, כמו כעשרים איש כאלפים אמה. ר"ל שיעור מהלך מן העיר עד מקום שסועדין בו הולכי דרכים."
רמב"ן מביאsomeone
את הרד"ק ומסביר אותו שזה שיעור הזמן מהבוקר עד שעת האכילה- אי אפשר אומנם לדייק, אבל ככל הנראה- באיזור השלוש- ארבע שעות...
כמה בן אדם הולך שלוש ארבע שעות? אני מניח שבערך 15- 20 ק"מ....
כמה בן אדם הולך שלוש ארבע שעות? אני מניח שבערך 15- 20 ק"מ....
תודה.שחר אורן
ראיתי עכשיו שבמלכים בסיפור עם נעמןשחר אורן
עבר עריכה על ידי שחר אורן בתאריך כ' בשבט תשפ"א 15:31
רד"ק מפרש את המונח כברת ארץ כמיל, אפשר לומר שזו כוונתו גם בבראשית?
עכשיו אני מבין שלאשחר אורן
כי בבראשית הוא מציין בפירוש שאין הכוונה מיל.
הרמב"ן וודאי לא הבין אותו ככהsomeone
כי הוא כותב שם
"זה כתבתי תחילה; ועכשיו, שזכיתי ובאתי אני לירושלם, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל, והנה הוכחש הפירוש הזה"
משמע שהוא הבין ממנו שהמרחק הרבה יותר גדול
"זה כתבתי תחילה; ועכשיו, שזכיתי ובאתי אני לירושלם, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל, והנה הוכחש הפירוש הזה"
משמע שהוא הבין ממנו שהמרחק הרבה יותר גדול
בואו חשבוןשום וחניכה
בגמ' פסחים (צד.) מבואר ששיעור מהלך אדם בינוני ביום (מהזריחה עד השקיעה) בינוני הוא 30 מילין. הוי אומר שבכל שעה הוא הולך 1.5 מיל.
ובגמ' שבת (י.) מבואר שמאכל כל אדם הוא בד' שעות ביום, ע"ש.
וא"כ לפי חשבון זה יוצא ששיעור כברת ארץ הוא 6 מיל.
יש לך טעות בחישובנוגע, לא נוגע
נכון, 2.5 מיל לשעה, ו-10 מילין ל-ד' שעות. ייש"כ.שום וחניכהאחרונה
אנשים למישהו יש סרטון או וורט על הסתר פנים..? דחוףפצלשית~
הסתר פנים זה מעולהסוג'וק
כי כך חווים את ההארה יותר בפנים
ובתורה כתוב "הסתר אסתיר פני"
פעמיים הסתר
הסתר של ההסתר
אז המודעות מפסיקה הסתר
ויש מגילת \ גילוי אסתר
נכון יפה רק לא הבנתי תשתי שורות האחרונות..פצלשית~
הסתר של ההסתר יכול להיות שלילי ויכול להיות חיוביסוג'וק
כן את זה הבנתי אבל מה זהפצלשית~
אז המודעות מפסיקה הסתר
ויש מגילת \ גילוי אסתר
המודעות להסתר החיצוני מאירה גילוי פנימיסוג'וק
אהה תודהפצלשית~אחרונה
כמה שאלות על לימוד תורה בכלל ותורת הרב קוק בפרטשם משתמש חדש
עבר עריכה על ידי שם משתמש חדש בתאריך י"ז בטבת תשפ"א 12:01
1. מה התפקיד והחשיבות(אני כמובן לא שואל מתוך זלזול אלא מנסה להבין כמה זה דחוף למי שזמנו קצר) של ללמוד מג"א וט"ז על שבת? מילא בבית יוסף נפגשים עם שורשי הסוגיות. אך אח"כ על מנת לדעת מה לקיים יש לנו מ"ב וילקוט יוסף וכו' ואם יש דברים בשמם של הטז והמג"א הם מובאים שם.. האם באמת כדאי שרק בחורי ישיבות וכוללים או בעלי בתים שלמדו לפני כן הרבה ילמדו אז ומג"א ? זה בעיקר מה שאני שואל...2. אני חושב שלמעט ספרי הרב לונדין הארוכים(לא הסדרה של הרב קוק המבואר אלא 5 מאמרי ליבה שבהם הרחיב את ביאורו על כל מאמר) טרם מצאתי לי רב להכנס דרכו לתורת הרב.
ז"א אני לומד מה שאני מבין (פסקאות מעין איה לרוב קצת אוהת"ש באלול מידי פעם מדבר שור ) אבל אורות למשל (ובע"ה גם אורות הקודש) טרם מצאתי לי רב בהם ולימוד עצמי לא עולה בידי והדברים סתומים לי ונשמעים אותו דבר..
אז אשמח מאוד כאן או בפרטי להמלצה על רב או דרך כלשהיא להפגש עם חלקים אלו בתורת הרב.
(הרב קלנר שליט"א למשל נראלי גדול עליי שמעתי קצת והרגשתי שאני לא מבין אם כי אחרים העידו עליו שממש בנה להם דרך בלימוד הרב קוק) (אבל אל תהססו להמליץ על רבנים דומים אולי מהם זה יהיה שונה..))
בכללי אני תוהה לעצמי האם וכמה בשביל להבין את הרב וכו צריך( מלבד כמובן יראת שמים שקודמת לחכמה) גם רחבות אופקים וידע בהיסטוריה בתנועות שונות בעולם בפילוסופיה אשמח לשמוע את דעתכם בעניין.
ולסיום האם יש ספר אמונה שנכתב בדור האחרון (ואולי אפילו ממש בשנים האחרונות) שאתם ממליצים עליו שעוסק בסוגיות בהתמודדות ובשאלות שיש כיום מבחינה אמונית?
(לא התכוונתי חלילה לומר שכתבי הרב לא רלוונטים לשאלות ולבעיות כיום))
תודה. שנזכה לאהבת ה' ויראתו..
בעיקר על שאלה מספר 1;ultracrepidam
אכן, העדיפות היא קודם כל להכיר את היסודות בגמרא וההוראות המעשיות להלכה מספרים רבים שבידינו שפוסקים הלכה למעשה. אין סיבה ללמוד דווקא ט"ז ומג"א, אם אין לך מספיק זמן. ספרי הלכה (כמו שאתה מציין - משנ"ב, ילקוט יוסף, ואחרים) בהחלט נותנים בסיס רחב מאד. שמעתי פעם שרבנים בדקו את השאלות ההלכתיות שנשאלו במהלך מבצע צבאי כלשהו - ומצאו שלגבי 80% מהן היו הכרעות מפורשות של המשנ"ב.
שימוש במקורות, כמו מג"א/ט"ז - ובמקורות שלהם... - הוא אמנם רצוי וחשוב ומצוה גדולה, אבל מבחינת ידיעת ההלכה למעשה באמת ברוב המקרים לא תצטרך את זה.
לגבי ספרי הרב קוק באמת שאינני רואה את עצמי כאדם שיכול להשיב לך.
לגבי ספרים בני דורנו שעונים על שאלות בנות דורנו - לדעתי גם ספרים שנכתבו לפני מאות שנים יכולים לענות על הרבה שאלות שעלולות להטריד אותך, וזאת מהסיבה הפשוטה שיכולת השאלה של האנשים היא לא יצירתית כל כך ודי מוצתה במהלך השנים. לפעמים תידרש התאמה, אבל אחרי התאמה תוכל למצוא הרבה תשובות או שתראה שהשאלות לא מטרידות כל כך.
יש הרבה רבנים בני דורנו שכתבו, אבל הבחירה בספר מסוים תהיה - בין השאר - לפי התשובות לשאלות האלה: 1 על אילו שאלות הוא עונה ואילו שאלות מטרידות אותך 2 מה ההשקפה שאליה הוא חותר. יש רבנים שהתשובות שלהם לא יהיו מקובלות על רבנים אחרים 3 האם התשובות משכנעות אותך
לגבי ספרי הרב קוקה' ישמור
ממליץ מאוד על הביאור של הרב אבינר. פירוש בהיר בסגנון שטיינזלץ/שוטנשטיין, ובהערות הרחבות מאוד רציניות, מרחיב גם על התנועות והגישות הפילוסופיות והתקופות ההיסטוריות שהרב התייחס אליהם.
לגבי 2מישהו כל שהוא
ממליץ על השיעורים של הרב קשתיאל.
אם אתה בישיבה אז אולי ללמוד עם חברותא בוגר.
בנוסף לשפה של הרב צריך להתרגל ולכן אין תחליף אלא ללמוד הרבה. לאט לאט מבחנים יותר.
בהחלט ידע רחב מוסיף הרבה. ידע בתורה בשיטות השונות, רמחל ,חסידות, התנגדות, קבלה,ראשונים-רמבן רמב״ם ועוד עוד.
גן ידע היסטורי על התקופה בה חי הרב ועל אילו תופעות הוא דיבר מוסיף עוד נופך.
אבל אין לדבר סוף זה בדיוק כמו כל לימוד אחר. אינו דומה מי שלומד דף גמרא פעם ראשונה למי שידוע ש"ס ראשונים ואחרונים הלימוד שלו ברמה אחרת.
אם אתה בישיבה אז אולי ללמוד עם חברותא בוגר.
בנוסף לשפה של הרב צריך להתרגל ולכן אין תחליף אלא ללמוד הרבה. לאט לאט מבחנים יותר.
בהחלט ידע רחב מוסיף הרבה. ידע בתורה בשיטות השונות, רמחל ,חסידות, התנגדות, קבלה,ראשונים-רמבן רמב״ם ועוד עוד.
גן ידע היסטורי על התקופה בה חי הרב ועל אילו תופעות הוא דיבר מוסיף עוד נופך.
אבל אין לדבר סוף זה בדיוק כמו כל לימוד אחר. אינו דומה מי שלומד דף גמרא פעם ראשונה למי שידוע ש"ס ראשונים ואחרונים הלימוד שלו ברמה אחרת.
לגבי 2נבוכי הדור
אינ ב"ה לומד המון הרב.
התחלתי ללמוד עם פירושים, ומשהו קצת היה חסר לי
אז עברתי ללמוד בלי פירושים
לי לפחות, זה מוסיף המון נופח לדברים.
ממליץ להתחיל עם הספרים שמבינים (בפרט עין איה ברכות א') ולאט לאט לעבור לספרים יותר פנימיים
2. יש הרבה רבניםאריה. אאחרונה
הרב אבינר הרב בזק הרב קשתיאל הרב סדן הרב וולנסקי הרב לבנון (בעיקר הרב יעקב אבל גם הרב אליקים) הרב צוקרמן הרב לוינשטיין. חוץ מהשניים הראשונים לכולם אין ספרים על תורת הרב אבל הרבה שיעורים.
במסכת ביצה ישנו דיון בנושא יום טוב שני של גלות....אוהב אי והעם 2
קראתי גם את דעתו של הרמבם בנושא. מכל זה קשה לי להבין מחד מדוע אנו ממשיכים לקיים יום זה ומאידך מדוע פטורים אנשי ארץ ישראל מלחגוג יום טוב שני.
בענין השני הרי ידוע שבזמן שיצאו השליחים להודיע על המולד היה להם זמן של 15 יום להגיע למקום מושבם של הקהילות היהודיות ובמרחק גדול מזה היו מחוייבים ביום טוב שני ולכן לפי המסורת הפטור מלחוג יום טוב שני לא הוגבל רק לגבולות ארץ ישראל אלה מעבר לגבולות אלו.
בענין השני הרי ידוע שבזמן שיצאו השליחים להודיע על המולד היה להם זמן של 15 יום להגיע למקום מושבם של הקהילות היהודיות ובמרחק גדול מזה היו מחוייבים ביום טוב שני ולכן לפי המסורת הפטור מלחוג יום טוב שני לא הוגבל רק לגבולות ארץ ישראל אלה מעבר לגבולות אלו.
בענין שמירת יו"ט שני בתוך ארץ ישראלultracrepidam
הריטב"א כותב שלא צריך.
דעת הרמב"ם להחמיר ואכן ידוע שיש תלמידי בריסק למיניהם שמחמירים בזה
השאלה היא מה הטעם?אוהב אי והעם 2
אם זה מנהג אבותינו אז למה לא כל ישראל יחגגו זאת ללא קשר גאוגרפי.
ואם הטעם שלשמו חגגו זאת לא רלבנטי היום כלומר יש לנו נוסחה קבועה לימות השנה אז למה יש צורך ביום טוב שני בכלל.
ראוי לציין שיום טוב שני מלה ברכות ויש חשש חלילה לברכה לבטלה.
ואם הטעם שלשמו חגגו זאת לא רלבנטי היום כלומר יש לנו נוסחה קבועה לימות השנה אז למה יש צורך ביום טוב שני בכלל.
ראוי לציין שיום טוב שני מלה ברכות ויש חשש חלילה לברכה לבטלה.
מנהג האבות היה לשמור בחו"ל ולא בארץultracrepidam
ברכה לבטלה זה לא שיקול כשרוצים להחליט אם מנהג חל. אם המנהג חל, יש חיוב לברך.
יש כאלה שגרים בחו"ל ושוהים בארץ, שבגלל מחלוקת הפוסקים אם הם חייבים ביו"ט שני הם נוהגים להניח תפילין בלי ברכה, והם כנראה גם חוששים לברכות לבטלה.
גם מנהג אבותנו לא לאכול קטניות בפסח מקורו בחוץ לארץ ו....אוהב א"י והעם 1
....ועדין מקיימים מקיימים מנהג זה בארץ ישראל אז למה לא לקיים מנהג זה בארץ ישראל?
מי אמר לך שמקורו בחו"ל?ultracrepidam
דווקא יש חוקרים שטוענים שמקורו בארץ ישראל.
אבל יום טוב שני, המנהג התחיל בחו"ל בגלל שהוא חו"ל. זה לא היה במקרה. המנהג היה שבחו"ל כן ובארץ ישראל (שגם שם היו יהודים) לא.
בנוסף, יכול להיות שבאמת "מנהג אבותיכם" הכוונה שכל קהילה - קהילת חו"ל וקהילת ארץ ישראל - תשמור על מנהגיה. ומי שעולה לארץ מטצרף לקהילת ארץ ישראל
לפי הבנתי המנהג לא הוגבל לגבולות ארץ ישראל....אוהב א"י והעם 1
...אלה עד מרחק 15 יום הליכה מגבולות הארץ.
נכון, וככה השאירו אותוultracrepidam
לא טרחתי להיכנס לרזולוציה הזאת
היא הנותנת....אוהב אי והעם 2אחרונה
כנראה שהשיקול של ארץ ישראל והגלות הוא לא הסיבה אלה זמן הגעת השליחים. עובדה שלפני שהכותים בלבלו אותנו כאשר ההודעה עברה דרך משואות המושג יום שני של גלויות לא היה קיים.
למרות זאת אנו ממשיכים לחגוג יום טוב שני על פי מנהג אבותינו כמובן כי אין סנהדרין שתבטל זאת אבל השיקול של אבותינו היה שונה ולכן אני לא רואה שום סיבה מדוע תושבי ארץ ישראל פטורים ממנהג זה.
למרות זאת אנו ממשיכים לחגוג יום טוב שני על פי מנהג אבותינו כמובן כי אין סנהדרין שתבטל זאת אבל השיקול של אבותינו היה שונה ולכן אני לא רואה שום סיבה מדוע תושבי ארץ ישראל פטורים ממנהג זה.
מכירת חמץsaralepelman
במכירת חמץ יש את החידוש של שולחן ערוך הרב שהדגיש את החשיבות שיהיה ערב קבלן על המכירה בכדי לתת תוקף לפעולת מכירת החמץ ולא יראה ח"ו הערמה.
משמעות הערב קבלן שיש יהודי שמתחייב לקחת על עצמו את החוב עבור כלל החמץ של כל היהודים שגוי רכש
הנה קישור לאתר מכירת חמץ hametz.co.il
מה ההבדל בין ״שמו של״ לבין ״חותמו של״ ?בן מערבא
מתוך נסיון להעמיק במדרש ידוע ועמוק.
חז״ל אומרים ששמו של הקב״ה הוא ׳שלום׳ וגם אומרים כי חותמו הוא ׳אמת׳. בהבנה שלי חתימה מתבצעת באמצעות השם.
אז האם יש הבדל בין ״שמו של״ לבין ״חותמו של״ או שנאמר כי באמירה חותמו של הקב״ה אמת הכוונה היא שאמת היא שם נוסף שלו ?
נפקא מינה האם מותר לומר אמת בשירותים וכדומה, אבל כאמור לעיל לא זאת הנקודה שעניינה אותי מלכתחילה.
נערךבתוך בני ישראל
עבר עריכה על ידי בתוך בני ישראל בתאריך י"א בשבט תשפ"א 14:37
שם זאת ההשפעה וההתגלמות בארץ, כמו אתה קדוש ושמך קדוש, ו זה יכול להיות חלקי, כשאתה כותב שם זה אות אחר אות, אבך גם ש זה שלום וגם של ושלו וגו', זה הכל בדרך,
חותם זה בבת אחת, אחדותי, ד' אחד, ו גם אמת, ברגע שמחולקת אפילו קצת זאת כבר לא אמת,
רב חיים מביא שההבדל בין בין שלום לאמת הוא שבשביל שלום אפשר ולפעמים צריך להתפשר, שמו של הקב"ה נמחה וגו, אבל בשביל אמת לא, כמו שאומר הרב כהנא ש99% אמת זה מאה אחוז שקר, כי, זה לא זה,
אצל בני אדם לא יכול להיות גם שלום וגם אמת, אנשי אמת מתפשרים על השלום, אנשי שלום מתפשרים על האמת, מכאן ההבדל בין הרב כהנא היד ושלום עכשיו, מה העיקר, רק אצל ד' זה יכול לבוא ביחד.
מעניין. צ״ע. מי זה הרב חיים ?בן מערבא
חותמו כמוsqepty
"חותמך ופתילך ומטך"- הכוונה טבעת חותם. בשל יהודה למשל היה מצויר אריה (לא זוכר איפה ראיתי ). אז החותם זה לאו דווקא השם. והתכוונו שבחותמו של הקב"ה חקוקה המילה אמת.
מצד שני זכור לי שכל מידה מ13 המידות היא שם של הקב"ה כגון "רחום" "חנון" וכו', ואחת המידות היא "ואמת".- אז אולי זה כן אחד משמותיו...
(בכל מקרה, ברור שהמדרש מדבר על משהו עליון ונשגב, וודאי לא כל רצונו זה לומר שאמת זה אחד משמותיו )
מצד שני זכור לי שכל מידה מ13 המידות היא שם של הקב"ה כגון "רחום" "חנון" וכו', ואחת המידות היא "ואמת".- אז אולי זה כן אחד משמותיו...
(בכל מקרה, ברור שהמדרש מדבר על משהו עליון ונשגב, וודאי לא כל רצונו זה לומר שאמת זה אחד משמותיו )
אני מניח שאם זה היה אחד משמותיובן מערבא
אז הפוסקים כבר היו מציינים שאסור לומר את המילה הזאת בשירותים. לא ?
חותמו זה בשעת דין וזה לא רק ה' אלא כמו שהירושלמי בסנהדריןחסדי הים
פרק א' אומר:
"אימתי חותמו של הקב"ה אמת בשעה שנמלך בבית דין שלמעלן."
"אימתי חותמו של הקב"ה אמת בשעה שנמלך בבית דין שלמעלן."
מקור מעניין. לא הכרתי. תודה.בן מערבא
נראה לי שחותםשום וחניכה
זה לאו דווקא השם, אלא מבוא לאישיות, סימן ורושם שמותיר החותֵם שמרמז על מה שקרוב לליבו ומוביל אליו.
כמו שמצאנו בגיטין (לו.): רב צייר כורא, ור' חנינא צייר חרותא, רב חסדא סמך וכו', ע"ש.
אמנם החותַם יכול להיות גם השם, אבל השם אז משמש כסימן.
תודה על ההארהבן מערבאאחרונה
צריך עוד לחשוב על זה.
אממ יש לי שאלה:הממממממממ
על במדבר פרק יד(אחרי חטא המרגלים):
יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עַד-אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה; וְעַד-אָנָה, לֹא-יַאֲמִינוּ בִי, בְּכֹל הָאֹתוֹת, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ. יב אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, וְאוֹרִשֶׁנּוּ; וְאֶעֱשֶׂה, אֹתְךָ, לְגוֹי-גָּדוֹל וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ. יג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה: וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם, כִּי-הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת-הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ. יד וְאָמְרוּ, אֶל-יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת, שָׁמְעוּ כִּי-אַתָּה יְהוָה, בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה: אֲשֶׁר-עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְהוָה, וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם, וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה. טו וְהֵמַתָּה אֶת-הָעָם הַזֶּה, כְּאִישׁ אֶחָד; וְאָמְרוּ, הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-שָׁמְעוּ אֶת-שִׁמְעֲךָ, לֵאמֹר. טז מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהוָה, לְהָבִיא אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לָהֶם; וַיִּשְׁחָטֵם, בַּמִּדְבָּר. יז וְעַתָּה, יִגְדַּל-נָא כֹּחַ אֲדֹנָי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, לֵאמֹר. יח יְהוָה, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד, נֹשֵׂא עָוֺן, וָפָשַׁע; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל-בָּנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים. יט סְלַח-נָא, לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה--כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ; וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה, מִמִּצְרַיִם וְעַד-הֵנָּה. כ וַיֹּאמֶר יְהוָה, סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. כא וְאוּלָם, חַי-אָנִי: וְיִמָּלֵא כְבוֹד-יְהוָה, אֶת-כָּל-הָאָרֶץ.
מה בדיוק המשמעות של הדיאלוג? ה' רוצה להשמיד את עם ישראל ומשה משדל אותו שלא...איך זה שה' "משתכנע" ממשה?
מקווה שהשאלה ברורה..פשוט יש לי מבחן על זה.
יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עַד-אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה; וְעַד-אָנָה, לֹא-יַאֲמִינוּ בִי, בְּכֹל הָאֹתוֹת, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ. יב אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, וְאוֹרִשֶׁנּוּ; וְאֶעֱשֶׂה, אֹתְךָ, לְגוֹי-גָּדוֹל וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ. יג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה: וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם, כִּי-הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת-הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ. יד וְאָמְרוּ, אֶל-יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת, שָׁמְעוּ כִּי-אַתָּה יְהוָה, בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה: אֲשֶׁר-עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְהוָה, וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם, וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה. טו וְהֵמַתָּה אֶת-הָעָם הַזֶּה, כְּאִישׁ אֶחָד; וְאָמְרוּ, הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-שָׁמְעוּ אֶת-שִׁמְעֲךָ, לֵאמֹר. טז מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהוָה, לְהָבִיא אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לָהֶם; וַיִּשְׁחָטֵם, בַּמִּדְבָּר. יז וְעַתָּה, יִגְדַּל-נָא כֹּחַ אֲדֹנָי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, לֵאמֹר. יח יְהוָה, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד, נֹשֵׂא עָוֺן, וָפָשַׁע; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל-בָּנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים. יט סְלַח-נָא, לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה--כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ; וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה, מִמִּצְרַיִם וְעַד-הֵנָּה. כ וַיֹּאמֶר יְהוָה, סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. כא וְאוּלָם, חַי-אָנִי: וְיִמָּלֵא כְבוֹד-יְהוָה, אֶת-כָּל-הָאָרֶץ.
מה בדיוק המשמעות של הדיאלוג? ה' רוצה להשמיד את עם ישראל ומשה משדל אותו שלא...איך זה שה' "משתכנע" ממשה?
מקווה שהשאלה ברורה..פשוט יש לי מבחן על זה.
כי משה אמר טיעונים טוביםשחר אורן
אני אנחש שכוונת השאלה היא יכול להיות שה' משנה את דעתו, הרי הוא אמור לחשוב מראש על כל הנימוקים? אם כן אז זו שאלה כללית הנוגעת לעוד מקומות (בנות צלופחד, פסח שני).
ועל תפילה בכללsomeone
נערךהממממממממ
כןהממממממממ
שניהם על אותו עיקרון אני חושבת
אז יש תשובה כללית גם כן?
אז יש תשובה כללית גם כן?
אני מניח שיש, לי אין, אבל יש בפורום ב"ה אנשים חכמים.שחר אורן
התשובה אמורה להיות על פי פשט ומקורות כתובים?מבקש אמונה
לא חייב..הממממממממ
משה הוא כמו האבא של העם, וכשהוא מעורר בנפשו את הרצוןנוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך י"א בשבט תשפ"א 18:46
שעם ישראל לא יושמד כי זה חילול ה', ומתפלל מתוך רצון זה, הוא מתעלה ומעלה את עם ישראל יחד איתו (בכח ולאו דווקא בפועל), למקום נפשי/אמוני בו הם ראויים שהתפילה תתקבל. כלומר עצם זה שיש למשה אכפתיות אמיתית ומורגשת על חילול ה' (וממילא תפילה על זה) עושה אותנו ראויים להינצל.
זה לא שה' משתכנע או שמתחדש לו משהו מסויים, אלא זה השינוי שחל בנו (זה הסבר ידוע על התפילה).
תודה רבה!הממממממממ
תשובה ממש יפה..
👍🏻נוגע, לא נוגע
בבקשה
בפעם הקודמת - כלומר בחטא העגל, הקב"ה רמז למשה שיש פתחק"ש
כשאמר לו "הרף ממני ואשמידם וגו'", חז"ל אומרים שמשה הבין שהקב"ה רומז לו שיש פתח, שאם לא ירפה - תפילתו תתקבל.
באותה דרך הוא מבין גם כאן, שגם כשיש גזירה, יש מקום לתפילה שתשנה את הגזירה. לא כי ח"ו הקב"ה מושפע רגשית. אלא כי הקב"ה עצמו קבע שתפילה פועלת ומעלה את המתפלל ואת אותם שמתפללים עליהם למקום יותר גבוה, שבו לא נגזרה הגזירה.
באותה דרך הוא מבין גם כאן, שגם כשיש גזירה, יש מקום לתפילה שתשנה את הגזירה. לא כי ח"ו הקב"ה מושפע רגשית. אלא כי הקב"ה עצמו קבע שתפילה פועלת ומעלה את המתפלל ואת אותם שמתפללים עליהם למקום יותר גבוה, שבו לא נגזרה הגזירה.
לפי דעתי עדיין זה לא מסביר עד הסוף...תות"ח!אחרונה
משום שגם אם זו גזירה עדיין אין טיעונים נגד הקב"ה שפתאום יהיה שינוי...
אפשר להגיד, אך זה עדיין קצת קשה...
או שאפשר לשלב את זה עם "הנסתרות לה' א-לוקינו" או, לפי דעתי, אפשר להגיד שהקב"ה לא באמת רצה להשמיד את עם ישראל אלא רצה לנסות את משה רבינו ולראות האם הוא נלחם על עם ישראל ומנסה להציל אותם או שלא, ואפשר להגיד שאולי זה גם קשור לעם ישראל האם הוא ראוי להצלה, שאם יש מישהו מעם ישראל ברמה רוחנית גבוהה שלא חטא והוא אינו מוותר על עם ישראל, זה גם אומר משהו על עם ישראל עצמו...
מקווה שהיה מובן, אשמח להארות/הערות, אם יש...
שתי שאלות על קריעת סוףנוגע, לא נוגע
1. מפשט הפסוקים, משה היטה את ידו על הים, ואז באה רוח מאוד חזקה ועל ידה נבקע הים.
איך האנשים לא עפו מעוצמת הרוח?
2. למה הסדר בפסוק הוא "וישם את הים לחרבה ויבקעו המים" ולא הפוך- ויבקעו המים וישם את הים לחרבה?
הרמבן מסביר שיד ה קרעה ולא ע"י הרוח. הרוח לא הייתה חזקה ככ, ומטרתה הייתה רק לרמות את המצרים שיחשבו שהרוח קרעה ולא ה' וירדו לים ויטבעו. ואעפ שרוח לא קורעת ים, המצרים מרוב תאוותם להרע לעם ישראל לא שתו ליבם גם לזאת.
לפי ההסבר הזה יש תירוץ לשאלה הראשונה אבל לא לשניה (לפי הפשט. ולא לפי הדרש שנבקעו כל מים שבעולם וזה הכוונה בויבקעו המים).
הספורנו מסביר שרוח הקדים הקפיאה את טיט קרקע הים- שמה אותו לחרבה. ואז ויבקעו המים- בנטיית יד משה.
בעצם יש הפסקה בין תחילת הפסוק לסופו.
בדבריו יש תירוץ לשאלה השניה אבל לא לראשונה.
איך האנשים לא עפו מעוצמת הרוח?
2. למה הסדר בפסוק הוא "וישם את הים לחרבה ויבקעו המים" ולא הפוך- ויבקעו המים וישם את הים לחרבה?
הרמבן מסביר שיד ה קרעה ולא ע"י הרוח. הרוח לא הייתה חזקה ככ, ומטרתה הייתה רק לרמות את המצרים שיחשבו שהרוח קרעה ולא ה' וירדו לים ויטבעו. ואעפ שרוח לא קורעת ים, המצרים מרוב תאוותם להרע לעם ישראל לא שתו ליבם גם לזאת.
לפי ההסבר הזה יש תירוץ לשאלה הראשונה אבל לא לשניה (לפי הפשט. ולא לפי הדרש שנבקעו כל מים שבעולם וזה הכוונה בויבקעו המים).
הספורנו מסביר שרוח הקדים הקפיאה את טיט קרקע הים- שמה אותו לחרבה. ואז ויבקעו המים- בנטיית יד משה.
בעצם יש הפסקה בין תחילת הפסוק לסופו.
בדבריו יש תירוץ לשאלה השניה אבל לא לראשונה.
כזכורניsomeone
שע"פ האו"ח מתורצים שניהם. עיין בפירושו.
תודהנוגע, לא נוגע
הסתכלתינוגע, לא נוגע
אני חושב שקצת קשה לומר ש"לחרבה" הכוונה שהמים העמוקים שבים קפאו.
וראיתו מ"קפאו תהומות בלב ים" אינה מוכרחת לענד (מי אמר שתהומות זה מי הים העמוקים ולא תהומות ממש שהיו בים מתחת לקרקעית).
וראיתו מ"קפאו תהומות בלב ים" אינה מוכרחת לענד (מי אמר שתהומות זה מי הים העמוקים ולא תהומות ממש שהיו בים מתחת לקרקעית).
1. כנראה ענני הכבוד הגנו עליהם או שהרוח היה ממוקד בים.חסדי הים
2. הפסוק כותב קודם את מה שממוקד לים סוף שזה "וישם את הים לחרבה" והביטוי הכללי של "ויבקעו המים" שזה כללי על כל מים שבעולם כותבים את זה אחר כך.
1. בסוף עמ"י הגיעו לים והרוח הייתה צריכה להשפיע גם עליהםנוגע, לא נוגעאחרונה
לגבי ענני הכבוד (שהיו מכל הצדדים)- לפי"ז אין צורך לעשות פעולה מיוחדת כדי שהמים ישובו על מצרים. זה אמור לקרות אוטומטית כי ענני הכבוד חוסמים גם את הרוח ואם כן המים שמאחורי העננים בצדדים אמורים לחזור למקומם (לעם ישראל היו ענני כבוד גם מהצד שהגנו עליהם מפני זה).
2. לדעתך המדרש הזה הוא הפשט של הפסוק?
2. לדעתך המדרש הזה הוא הפשט של הפסוק?