אבל אין לזה שום קשר למצוות רחיצת ידיים של הכהנים. (מעבר אולי לטעמי המצוות, אבל בהדי כבשי רחמנא למה לך)
שו"ע אורח חיים - סימן מא:
הנושא משאוי על ראשו חולץ תפילין של ראש עד שיסיר המשאוי ואפילו מטפחתו אסור להניח על הראש שיש בו תפילין אבל דבר שדרכו ליתן בראשו כגון כובע או מצנפת מותר.
הגה: ואפילו הכי אם הוא משאוי כבד ד' קבין והתפילין נדחקות צריך להסירן (בית יוסף):
שאלה: האם הרמ"א חולק על השולחן ערוך או לא?
ולאור דברי הרמ"א ב"דרכי משה": על פי השולחן ערוך, מותר לשאת משא דרכו ליתן על ראשו. (אני אישית לא בטוח שזה משמעות השו"ע, אבל על כל פנים כך הבין אותו הרמ"א) ולכן מציין הרמ"א שאפילו מה שהוא רגיל בו, אם הוא משוי של ד קבין חייב להוריד.
הרמא סובר כמו הטור שפוסק כמו הברייתא של ר' ינאי.
והשו"ע סובר כמו הרמבם שפוסק כמו ר' שילא - שאפילו מטפחת של תפילין אסור.
נקודת המחלוקת בניהם זה האם ר' שילא חולק על ר' ינאי או מוסיף על דבריו.
לפי הרמב"ם ר' שילא חולק - ולכן הוא מחמיר.
לפי הטור ר' שילא מוסיף - ולכן המקרה של ר' חיא ור' שילא לא סותר את הדין של 4 קבין. כאן
נפק"מ
אם אתה פוסק כמו הרמא אתה יכול לשים 4 קבין.
אם אתה פוסק כמו השוע אתה לא יכול לשים אפילו מטפחת של תפילין.
ראליה
אין.
בס"ד
למי שהולך לפי הרב עובדיה שאלה-
אם נשארו לי דברים בדירה שהם חמץ שלא אהיה שם בפסח, יש דברים פתוחים שנשארו כמובן, אני עושה מכירת חמץ כרגיל גם אם המקום יהיה נעול בפסח?
ולגבי הדברים שהם פתוחים מותר יהיה להשתמש בהם אחרי פסח אם מכרתי אותם?? למשל קטניות?
תו"מ!
אסור שיהיה בבעלותך חמץ, אפילו בדירה שאת לא נמצאת בה בכלל בפסח - מי שסומך על המכירה חייב למכור גם במקרה כזה.
קטניות לא צריך למכור בכלל, הן לא חמץ.
הערה כללית: הפורום הוא לא מקום לשאלות הלכתיות, שאלות כאלו צריך לשאול רב. את כל התשובות כאן יש לקחת בערבון מוגבל.
תהיתי לעצמי אם זה דבר ידוע ורק אני פשוט לא זוכרת את פרטי ההלכה כל שנה מחדש 
אז העניין הוא רק על חמץ גמור? כמו קמח ומיני דגן נכון?
ותודה!
יש הבדל בין חמץ גמור, לחמץ נוקשה, לחמץ שאינו ראוי למאכל ולתערובות - באלו יש דעות שונות, וכאמור צריך לשאול רב.
אני התייחסתי לקטניות שהזכרת, אותן לדעת כולם אין בעיה להשאיר בפסח.
זה באמת מסבך אשאל רב וזהו, תודה רבה בכל זאת! 
שבאמת המוצרים הם קטניות ולא חמץ.
יש דברים שעלולים לתייג אותם כקטניות [בגלל שרגילים להשתמש בהם בצורה דומה], והם חמץ - בורגול, קוסקוס.
מה ההיגיון מאחורי מנהג הספרדים והחסידים לומר את השיר של יום הקבוע, גם בימי מועדים? הרי במקדש באותו יום היו אומרים שיר אחר
הרגיל בתמיד והמיוחד במוסף.
מדברת על כך שהיו אומרים גם שיר של יום של אותו יום, וגם את השיר המיוחד לראש השנה. אמנם יש מי שניסה לומר שזה רק בראש השנה, כי יש שם חשש שזה יהיה יום רגיל, אבל לא קניתי את זה.
כנ"ל לגבי שבת מופיע שיש שיר מיוחד למוספים, מלבד "מזמור שיר ליום השבת".
אם תזכיר לי מחר, אולי אני אחפש קצת יותר בנושא.
מסתבר שזו מחלוקת בין הראשונים והאחרונים באילו ימים אמרו גם וגם, ובאילו ימים אמרו רק שיר אחד.
ראה כאן (קישור לאוצר החכמה, פתוח לרגל הקורונה) והמשך המאמר.
תודהחידושתונסאים וג'רבאים לא אומרים.... ומאמין שיש עוד....
נראה לי שפשוט אומרים גם וגם
גם חוה"מ, חנוכה ופורים וכד'
חנוכה ופורים זה דרבנן אז אמרו במקדש כרגיל
ופורים היה לפני ביהמק השני, וחנוכה באמצעו
אמר אביי: שנתיה דמר כדרב, ודרב כדרבי, ודרבי כדדוד, ודדוד כדסוסיא, ודסוסיא שיתין נשמי
לא בכיוון הלכתי כרגע
אלא בכיוון מהותי
שימו לב.
60 נשימות בחצי שעה
זה שתי נשימות בדקה!
תנסו למדוד על עצמכם
אנחנו בדר"כ רחוקים משם
זה מראה כמה אנחנו רחוקים משקט נפשי אמיתי כאותם גדולים
אך אפשרי
תנסו להאט ולהרגיע נשימות לקצב קרוב לזה
זה לא תוך דקה אך אפשרי
אפשר לספור תוך כדי ולמקד תשומת לב וגם אפשר לעשות הפסקות קטנות בזמן שהאויר בבטן ולפני שאיפה נוספת עד שהנשימה מתאזנת מאיטה
זה ממש חושב בתקופתנו ולחיזוק מערכת חיסון וכו' וגם לנפש לנשמה
שתפו כאן או בפרטי אם אתם בעניין ואשמח לכוון תרגול מעשי לזה
כל טיפול ידוע שצריך משפט סיכום....
מה המשפט שבחר דוד המלך לסיים את הספר תהילים....
"כל הנשמה תהלל י-ה הללוי-ה"
מה רצה דוד המלך להדגיש בזה....?
כשאדם במצב שלא מסתדר איך שהוא רוצה....
אז גם מה שיש לו כבר....אין לו תענוג מזה כלל....
הכול נראה לו שחור!!!....
אומר דוד המלך....טיפסת על עץ גבוה....בוא תרד ונתחיל מאפס....
"הנשימה"
אתה נושם?
יש אנשים שכבר לא יכולים בכוחות עצמן לנשום, וצריך לפתוח פתח ולהכניס צינור...מכונת הנשמה....
וב"ה פה אני נושם ....
מכאן תתחיל
מהמקום הנמוך הזה....
וכך לאט לאט תתחיל לשמוח וואו....
שעיקר העניין בסיום מסכת בערב פסח הוא שהסעודה הוא סעודה של "שמחה של מצווה". אם סיום מסכת תמיד הוא הישג מבחינתך, ואתה שמח בו, רצוי שתעשה עליו סיום. אם זה משהוא שאתה עושה כלאחר יד, וקורא את שמונת הדפים רק בשביל הסיום, אני לא חושב שאפשר לעשות עליו סיום.
כל זה כמובן לא מפחית מחשיבות של מסכת תמיד, שכפי שנאמר מעאלי היא יסוד עבודת המקדש שנבנה במהרה בימינו.
הגדה של פסח - מבנה ההגדה | הרב יאיר הס
תתעמק קצת בטבלה ובמקורות, תבין את המבנה, ותראה שזה לא מאוד מסובך.
אם לומדים טוב, בפשט, את הקטע המרכזי בהגדה - אני מתכוונת הדרשות על מקרא ביכורים - רואים איך זה מקפל א כל הסיפור של שיעבוד מצרים והיציאה משם.
לנו בבית יש הגדה עם פירוש 'חירות עולם' שמסביר ממש טוב את כל ההגדה, מההתחלה עד הסוף - גם מבחינת מבנה וסדר, גם מבחינת פירוש הדברים עצמם.
תרשים להמחשת מבנה הסדר מתוך הגדת משנה תורה>>
מתי השלב שמותר להסביר ולספר חוץ ממה שכתוב בהגדה..
כי לא יודע אם זה נכון, אבל זכור לי שיש מקומות שאסור לדבר
הצחקת אותי עם חלק מהתוכן 
היה צריך לקחת בדואר שובר נסיעה תמורת הצגת תעודת זהות עם כתובת והוכחה שאת גרה במקום אחר (ככה זה היה בבחירות 2015). אז אם נותנים פשוט נסיעות חינם בלי להוכיח שום דבר אין סיבה שתהיה בעיה
הודעהלענ"ד הוא אומר ש הם ספרו בלילה אחר, למה רואים את זה, כי איך אפשר לומר שהיו שוכחים (/תלמידי'הם לא היו מזכירים להם) לאכול מצה ומרור.
אבל (מצה אולי דרבנן ואילו סיפור יציאת מצריים דאורייתא ולכן) לא הגיוני שאדם לא יוכל לשקוע לגמרי במצווה דאורייתא מפני מצווה דרבנן.
שאלה שמטרידה אותי:
איך תפילת שלמה, שה' יקבל את התפילה של נכרים שבאים לבית המקדש, מסתדרת עם ההלכה, שאוסרת על כניסה של נכרים לבית המקדש?
וודאי שלהר מותרים ליכנס.
, מישהו פה שיכול להסביר/ לתמצת לי את כוונת הרב קוקאמונה רעיה
אמונה רעיהרגע שלםאחרונההבלמים של אחרית הימים
העולם נברא בששה ימים
כנגדם יש ששה אלפים.
אנחנו באלף הששי נמצאים
והאלף השביעי מנוחה לעולמים.
---
החלקים ביממה גם כן מקבילים
ואת היום מהשקיעה מחשבים
בשנת תש"פ - שבע מאות ושמונים
באלף - זה יותר משלושה רבעים.
---
אנחנו בתקופתנו כעת נמצאים
בהקבלה לשעות הצהרים המאוחרים
להתכונן לשבת כבר נרגעים
מתחילים לדלל מרחבים ציבוריים.
---
יותר מתכנסים
חוזרים לבתים
פחות עובדים
יותר נחים
---
פחות מטורפים
יותר נושמים
פחות עסוקים
יותר נוכחים
---
פחות רעשים
יותר קרבת אלקים.
ברוכים הבאים
לאחרית הימים
לאור המצב שהישיבות סגורות, מציע שיפתח פה בית מדרש בפורום במסכת פסחים. מי שיכול להפנות את המשתתפים למקורות, ראשונים ואחרונים וליצור תכנית לימוד. מישו יכול להרים את הכפפה?
המשנה מתחילה ב"אור לחארבעה עשר בוחדקין את החימץ".
למה בודקים חמץ?
הפסוקים בפרשת בא (פרק יח מפסוק טו, פרק יג. נסה להבין מהפסוקים מה בדיוק מותר ומה אוסר, ומה צריך לעשות בעקבותיהם. (נא להימנע מפרשנות קודמת לאור ההבנה מהגננת)
ראה רש"י על המשנה, ור"ן להבנת שיטתו.
תוס' שחולק על רש"י, פתח גם את הגמרא שהוא מצטט.
רמב"ם לאורך כל הלכות בדיקת חמץ.
אלו כרגע מקורת מהזיכרון, בהמשך אביא עוד.
כשנגמור את הנושא הזה, נעבור לאיסור והיתר חמץ שאינו שלך וכו', ולשאלה מה מהות ביטול חמץ.
על הרמב"ם עוד לא עברתי, מה יצא מהרמב"ם?
(יב) ד וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ. טו שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי. ... יט שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ.
(יג) ו שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה. ז מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ.
(בהערת אגב, מהפסוקים בפרק יב עולה בבירור שיש קשר בין איסור שהיית החמץ לאיסור האכילה שלו, ויש לכך השלכה על ההבנה של הסוגיא.)
מהפסוקים, עולות שתי מצוות. מצוות עשה "תשביתו שאור", ומצוות לא תעשה "לא יראה לך חמץ". השאלה הבסיסית בסוגיא היא מה היחס בין שתי המצוות, ומה המשמעות המעשית שלהן.
רש"י כותב על המשנה שבודקים חמץ "כדי שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא". משמע שהוא הבין שבל יראה ובל ימצא משמעותו להוציא את כל החמץ שיש בבית.
בגמרא בדף ד: אומר רש"י שבביטול בעלמא סגי (ופשטות הדברים היא שבביטול בעלמא סגי כדי לא לעבור בבל ייראה, ובכל מקרה הדברים שם מכווונים על ביטול כתחליף לבדיקה), כיוון שכתוב "תשביתו", ומתרגמין "תבטלון".
העולה מדברי רש"י, הוא שהוא ראה את שתי המצוות כדבר אחד. יש איסור בל ייראה ובל יימצא, וכדי לא לעבור עליו צריך לצאת ידי חובת תשביתו. את זה אפשר לקיים בשתי דרכים (כמו שכותב הר"ן) בדיקה או ביטול. וברגע שיצאת ידי חובת מצוות תשביתו, לא עברת על בל יראה.
תוספות סוברים אחרת. לשיטתם, כדי לא לעבור על בל ייראה מה שהתורה ציוותה זה ביטול. וברגע שביטלת לא עברת. מצוות תשביתו לדעת תוספות היא מעשה אקטיבי של שריפה של חמץ (ראו תוספות דף ד: ד"ה מדאורייתא בביטול) ויש מקום לדון בתוך שיטתו האם מצריך רק מעשה של שריפה, היינו שישרוף לפחות כזית חמץ, או שמצריך לשרוף את כל החמץ הידוע לך.
בדיקת חמץ לשיטתו היא בשביל שמא ימצא חמץ באמצע פסח ויבוא לאוכלו.
לדעת הרמב"ם, מצד מצוות תשביתו, יש מצווה לבטל את החמץ. לי אישית לא ברור עד הסוף מה דעתו באיסור בל יראה ובל יימצא, ואיך עוברים עליו ואיך לא, וייתכן שעוברים עליו אם לא מבטלים, ובביטול נפטרים.
לדעתו בדיקת חמץ היא מדרבנן. הוא לא כותב מדוע בודקים חמץ, אבל ניתן להניח שהוא מסכים עם התוספות וסובר שהעיקר הוא שמא יבוא לאוכלו.
הם מוכיחים שהכוונה שם אינה לקרוא ליום אור, אלא הפסוקים מדברים על האור, היינו light.
לדוגמה: "הבקר אור והאנשים שולחו" – למסקנה בבוקר נהיה אור.
"וכאור בקר יזרח שמש" למסקנה כמו האור שיש בבוקר.
וכן על זה הדרך בהמשך הסוגיא.
כאילו לא מספיקים לנו מחזירי התשובה והדרשנים למיניהם עכשיו גם הקראים התחילו. 🤦♂️
אבל מי שכן אז עליו להסביר מה ה' מנסה להעביר לנו.
שהרקיע של היום השני הוא כסא הכבוד - בין זידונים חצת כקרח הנורא.
והמרחב מכיל בתוכו גם את הכוכבים ואת השמש ואת הארץ וכ"ו
החלל בקיצור.
מישהו יודע האם ומתי יש תפילה דרך ווטסאפ או כדומה, כי אז אוכל להגיד קדיש. בתי כנסת סגורים (קורונה)?
אתה בטוח אבל שאפשר לומר קדיש ככה?
ראיתי שהרב יצחק יוסף אומר שאפשר לענות לקדושה וקדיש
(משהו יודע אם יש בזה מחלוקות?)
אבל מצד שני זה לא אמן יתומה זו שיטת הרב עובדיה.
הרב פיינשטיין אם אני לא טועה והגרשז אמרו שאסור לענות אמן כי זו אמן יתומה.
כמובן שכל זה מדובר בשידור חי. בשידור חוזר/הקלטה גם לרב עובדיה זה אמן יתומה
