שרשור חדש
מר' אשר. מדוע קשה כל כך לשבת וללמוד?סוג'וק

אמר ר' אשר: 

מכיוון שכאשר אדם יושב ולומד, הוא לומד שורה ועוד שורה, מבין ונהנה,  עד שמגיע למקום ששם הוא לא מבין כלום, מנסה פה ושם אך הכול סגור ומסוגר בפניו והוא לא מוצא את ידיו ואת רגליו בסוגיא, ואז, או שהוא נשבר וסוגר את הגמרא, או שהוא מתחזק ואומר "ריבונו של עולם תרחם עלי, תאיר את עיני", עד שפתאום ברגע כמימרא נפתח לו הראש והוא קולט את כל העניין, והכול נהיה לו ברור ומובן - למעלה מן המשוער.

ואז הוא תופס את עצמו, "לפני רגע לא הבנתי מימיני ומשמאלי והיה לי בלבול כל כך גדול, מה קרה שפתאום הכול כל כך ברור, כל כך מאיר? ריבונו של עולם, זה אתה! זה לא בטבע שלי כלל, רק אתה המלמד תורה!" וזהו הביטול החזק ביותר...

ובשל כך היצר הרע מנסה לדחות את האדם כל פעם מהלימוד, כי הוא פוחד מאותו הרגע שיגיע האדם לביטול דרך התורה הקדושה, שזהו שיא הקדושה!!

נכון יש מדרשהודעה
שמדבר על זה שאין בן דוד מגיע אלא ע"י תפילות או משהו כזה (לא זוכרת בדיוק) של תינוקות של בית רבן?
יש למישהו את המקור הזה בדיוק.?
יש את "אין העולם מתקיים אלא מהבל פיהם של תינוקות של בין רבן"david7031

אתה שואל באופן ספציפי על בן דוד?

לא, את זה אני מכירההודעה
היום מישהי אמרה לי את המדרש הזה על רגל אחת כזה, זה מדרש ספציפי שמדבר על זה שתינוקות של בית רבן לא יוכלו ללמוד או להתפלל או משהו כזה. ידוע לכם מה זה המדרש הזה?
אולישוביה!

את מתכוונת לזה שאין מבטלים תשב"ר מלימודם אפילו לצורך בניין ביהמ"ק?

אושוביה!

"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן"

המקור השני יותר קרובהודעה
רק שהוא דיבר על הגאולה העתידית שכאילו לא נשמעים קולות של תפילה או תורה של תינוקות של בית רבן וכאילו זה אחד מסימני הגאולה משהו כזה
אולי את מתכוונת לגמרא בסוף סוטה?david7031


אין לי מושג אני לא לומדת גמרא חחהודעה
תפתחי סוטה בדף האחרוןdavid7031


או שבת קיט:מבשר שלום
יש שם כמה אגדתות למה חרבה ירושלים
חושב שאיןדעתן מתחיל

לפחות לא בדיוק כך, יש כמה דומים. מוזמנת לעיין במאמר הבא, הוא מסכם יפה אני חושב.

http://asif.co.il/download/kitvey-et/rmt%20gn%20pri/pri-5/15_2.pdf

איזה מאמר חמודהודעהאחרונה
כן יש דברים דומים.. אבל באמת לא רחוקים..
לא יודעת אז למה היא התכוונה יכול להיות שהיא לא ניסחה את זה מדוייק או שלא שמעתי נכון
בכל מקרה תודה רבה לכולם!
האם מותר לחשוב ולהביע את זה שקורונה זה עונש משמים?ובערת הרע מקרבך


לא רק שמותר, אלא מצווה.david7031
עבר עריכה על ידי david7031 בתאריך ט"ו באדר תש"פ 11:20

הלכה א
מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור. שנאמר על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות. כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו.

הלכה ב
ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם.

הלכה ג
אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית. הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים. ותוסיף הצרה צרות אחרות. הוא שכתוב בתורה והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי. כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהיא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי. (רמב"ם תעניות א)

 

אמנם, יש הבדל בין לדעת שזה משמים, לבין לקבוע בפסקנות בשלמי הצרה הגדולה הזו. כיום, שאין לנו נבואה, אין לנו דרך לדעת למה באות צרות, ומה שאנחנו צריכים לעשות זה חשבון נפש כל אחד עם עצמו, ובמקרים מסוימים גם של מנהיגי ציבור חשבון נפש ציבורי, מה אנחונ חושבים שעלניו לתקן, בלי קשר לשאלה למה יש קורונה. (אם נדמה, במשל מעט ילדותי, את מאזן העבירות מצוות למינוס בבנק, אנחנו לא יודעים איזו הוצאה גרמה לנו למינוס, אבל התפקיד שלנו הוא לדאוג להוסיף את הכסף, כך שנהיה חזרה בפלוס.

האם בגלל שאין לנו נבואה אסור לנו לפשפש במעשינו? הרי...ובערת הרע מקרבך

....מטרת הפשפוש היא לדעת בשל מה באה לי הצרה הזאת.

הוא אומר שכל אחד יפשפש, אבל לא לנסות לקבוע מי אשםמבקש אמונה


ידוע הסיפור על רב הונא שהיין שלו הפך לחומץ.ובערת הרע מקרבך

חבריו עזרו לו למצא את הסיבה לעונש זה. מזה אני למד שאנו מצווים לנסות למצא את הגורם לעונש שקבלנו

אחרת איך נשפר מעשינו

נכון אבל לרוב מה שקורה זה בדיוק הפוךמישהו כל שהוא
מאשימים ציבור אחר כאחראי ואז כשכל אחד זורק את הצרה על החטאים של השני
אף אחד לא משפר את מעשיו רק מוסיף לגאווה שלו.
למשל להאשים את הלהט"ב (והיו שאמרו כך)זה הכי קל...אבל לא כ"כ מקדם...
לא נראה לי שהם יחזרו בתשובה בגלל זה...
נכון. אבל אני חושב שזה משהו אחרמבקש אמונה

במעשה הנ"ל הם פשפשו ביחד והגיעו מסקנה..

הוא מדבר על כך שאנשים יוצאים בהצהרה שזה בגלל ההוא, או בגלל העבירה ההיא וכו'

ולרוב כל אחד מאשים את השני

 

אם יסבירו למה - ניחא, אבל לרוב זה גם בלי הסבר

רק מוכיח את הנקודה.מי האיש? הח"ח!

רב הונא היה אדם שברור שקיבל תוכחה והיה תר אחר מעשיו בלי חשבונות.
זה לא עובד החל מרגע שהתלמוד עצמו קבע מה שקבע במסכת ערכין ט"ז ע"ב.

גם היום יש כאלה... ולא מדובר פה על תוכחהמבקש אמונה

במסכת ערכין כתוב על אדם שאומר לחברו "טול קיסם"  הכוונה שהוא מצביע לו על עבירה מסויימת.

אבל להגיד - (או יותר נכון להזכיר) לאנשים שצרות באות בגלל עבירות זה לא תוכחה.

מה שתגיד.מי האיש? הח"ח!

אם זה עובד לך תודיע לנו.
לא עוצר את נשימתי.

זה כבר עכשיו עובד.. תלוי למי מדברים כמובןמבקש אמונה


אם אתה יודע שכל מעשיך הם מושלמיםdavid7031

וחושב שלא מגיע לך שום עונש על שום דבר, אנ י מכון לדון האם אתה יכול לחבר בצורה קוהרנטית בין חטא לעונש. אני לא במדרגה כזו.

לא כדאי לשאוף למדרגה כזאת?ובערת הרע מקרבך

אם איש מישראל קנה כרטיס טיסה לחופשה בפסח בטנריף למשל במקום לקיים סדר פסח כהלכתו עם מצוות והגדת לבנך בבית ובגלל הקורונה הוא צריך לבטל את הטיול לא כדאי לנו להאיר את עיניו  ולהגיד לו מה לדעתנו הקשר בן שני המקרים?

או אולי עלינו לשמור זאת בליבנו ולתת לו להגיע למסקנה הנכונה. כמובן שאנו חברים קרובים שלו ואנו יודעים שלא יהיה לו מסטמה עלינו.

לדוגמא יש לי חבר מרוקאי שצוחק עלי בגלל שאני בסעודת שישי אוכל מרק תימני לעומת זאת הוא רגיל לאכול סלטים ודגים ובשר ועוגות וזה כמובן מרצה את כרסו הגדולה. אני לא מתבייש להגיד לו שהתיקון שלו על תאבת אכילה הוא לאכול מרק תימני בלבד כל ליל שבת וזה לא בצחוק.

לשאוף אולי כדאיdavid7031

להגיד שמשמים רוצים שיבטל את הטיול זה אוליח נכון, אטבל להגיד שבגלל זה הגיע הקורונה זה כנראה לא נכון, כי גם בשנה שעברה לצערנו אנשים יצאו לעשות פסח בחו"ל. אפילו אם זה היה אולי נכון, אני לא חושב שאתה יכול לקבוע בוודאות.

 

אני לא בטוח שהבנתי את הקטע עם המרקים.

אולי זה דווקא עונש על כך שאתה צוחק על חבר שלךמישהו כל שהוא
למה תמיד זה עונש לשכן לחבר לחילוני לחרדי לדתי לאומי
למה לא עונש לי
את השבת מצווה לענג באכילההסטורי
אם בתור תימני, המרק התימני הוא מה שמענג את שבת אצלך ואצלו ים של סלטים ובשר, אז שניכם בסדר. את תאוות האכילה ממולץ לתקן בימי חול.
תשובה יפה! ישר כוחמבקש אמונה


מותרמי האיש? הח"ח!

וחד משמעית לא חכם
וזה בגדר של דבר שאינו נשמע

למה לא חכם?מבקש אמונה


נכון ובעיקר לחפש איפה אני חוטאמישהו כל שהוא
ולא איפה השכן שלי או הציבור האחר חוטא
וזה נראה לי גם ההבדל בין דברים שנשמעים לדברים שלא נשמעים
נראה לי שדבריך נכונים בזהארץ השוקולד
יש יהודי שנפטר מזה?מושיקו
בארץ ב"ה לאמישהו כל שהוא
ובשאר מדינות המלך מה עשו?
אם מדברים בבית המדרשמושיקו

יש הבחנה בין יהודי לגוי ואם יש מתים יהודיים וכמה
 

מקורות:המשך הרמבם שהובא למעלה.

 

 

אחרת  הדיון עובר ל"אם פורים היה עונש לגויים?שהרגו אותם?"

השאלה אם נפטרו קשורה לאם זה עונש?מבקש אמונה


שוב. נס פורים היה עונש?מושיקו
הגזרה היתה עונש וההצלה נסמישהו כל שהוא

כך גם פה המחלה שחולים בה גם יהודים היא עונש ואם אכן אף אחד לא ימות זה יהיה נס!

נגיד שדובר על סביב 2% -0.6% תמותה תלוי באיזו מדינה.

בכל אופן יש גם עונשים לכלל העולם וזה בהחלט קשור לעמ"י

 

בכל אופן לא כדאי לבסס את עבודת ה' על יראת העונש ופחד ממגפות

והדברים מפורסמים לכל

 

בשורה התחתונה, זה שהגוים מתו בפורים זה היה עונש?מושיקו

או תוצאה ממעשה שניסו לעשות ליהודים?

 

אם ואם

 

המצב הנוכחי כעת שאין תמותה ב"ה וגם מאלו שלא מרגישים טוב ובע"ה ירגישו, אין במצב קשה.

 

הרמבם מגדיר מה זה דבר ומה זה מגיפה, המצב הנוכחי רחוק מאוד מהסטטוס שמוגדר שם.

 

ב"ה, אפשר להיות רגועים

גם וגםמישהו כל שהוא

אין הקב"ה מקפח שכרה של אף בריה...

ומגלגלין זכות ע"י זכאי וכו'

זה היה עונש מיתה שכמעט בוצע. וגם יסורים זה עונשמבקש אמונה

כמו בידוד, דאגה של החולים, וכל צער שנגרם

ודאי שזה היה עונש למבקשי רעת היהודיםהסטורי
ולפי המספרים ברור שלא עשו טבח המוני ללא הבחנה, אלא הרגו את צריהם.
בעיקרון אני די נגד זה, אני לא סובלת שאנשים מתחילים להאשים.חופשיה לנפשי
אבל אם אתה עושה את זה מול עצמך וזה עוזר לך להתרומם ממקום לא טוב שלך, אז בסדר.
שיעור מדוייק ממשהודעה
יותר נכון קטע מיוחד של הרב ישראל אברג'יל שליט"א על הקורונה.. מחזק
בגדול צרות אמורות לעורר אותנו לחשבון נפשהסטורי
כמו שמופיע ברמב"ם שהובא למעלה.
אבל צריך לדעת שכיום שאין רוה"ק, קשה מאוד לכוון אירוע למעשה ספציפי ובמיוחג שכשיש גזירה כללית וודאי כשהיא על כלל העולם, זה לא 'אחד על אחד'. חז"ל מזכירים: "כיוון שניתנה רשות למשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע". בגזירות כלליות יש אפילו מציאות של "יחידים הנספים ללא משפט", שמיתתם כמיתת צדיקים, מכפרת על העולם. (אורות, המלחמה א')
במקום מושגי עונש אפשר לחשוב במושגי תכליתסוג'וקאחרונה


מלכים א פסוק זפעם הייתי ניקית

לא הבנתי מה כתוב.. למה יואב בן צרויה היה עם אדוניה?

 

 

 

 

 

{ז}  וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וַֽיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּֽה:

 רש"י  עם יואב בן צרויה. לפי שהיה יודע שבלבו של דוד עליו, על שהרג את אבנר ועמשא ואבשלום, וסופו שיצוה את בנו המולך תחתיו עליו, לפיכך היה רוצה שימלוך זה על ידו, ויאהבנו: ועם אביתר הכהן. שנסתלק מן הכהונה משברח דוד מירושלים מפני אבשלום, ששאל באורים ותומים ולא עלתה לו, שנאמר (שמואל ב טו כד): ויעל אביתר, והיה מבני בניו של עלי, וידע שלא ישמש בימי שלמה, שהרי נאמר לעלי (שמואל א ב לה): והקימותי לי כהן נאמן והתהלך לפני משיחי, והיה חפץ שיעמוד זה על ידו: (רש"י)

 מצודת דוד  ויהיו דבריו. עצתו היה עם יואב, על כי ידע בעצמו שנבאש בעיני דוד בדבר אבנר ועמשא, והשכיל לדעת את אשר יצוה את שלמה עליו לבל ינקהו, וכאשר באמת צוה עליו וכמו שכתוב למטה (ב ו), לזה היה נוטה אחר אדניה, בחשבו שהוא יאהב אותו בעבור זה. וגם אביתר נסתלק על ידי דוד מלהיות עוד כהן גדול בימי שלמה, וחשב שאדניה יחזירו : (מצודת דוד)

הסתדרתי...פעם הייתי ניקיתאחרונה

תודה ל@סימפל מן

מרדכי היה דוד של אסתר, נכון?פעם הייתי ניקית

הם גם היו נשואים? יש דעה כזאת במפרשים?

היו בני דודים.גאולה!

"...אסתר בת אביחיל דוד מרדכי..."

 

לגבי השאלה השניה אני לא יודעת.

כןsimple man

הגמרא דורשת אשר לקחה לו לבת- לו לבית דהיינו נשא אותה לאשה.

אוקי, תודה. אז אם ככה למה אחשוורוש לקח אותה?פעם הייתי ניקית

הוא לא חיפש רק בחורות?

"יבקשו למלך נערות בתולות, טובות מראה"(אסתר ב,ב)

בפשטותsimple man

הם לא ידעו שהיא נשואה למרדכי.

 

 

 

 

אני חושב שיש דעות שבסוף הוא לקח את כל הנשים ולא רק הבתולות.

הגיוני. תודהפעם הייתי ניקית


בדקתיsimple man

רש"י הוא זה שאומר שבאמת השליחים לקחו גם בעולות.

 

האבן עזרא מסביר שהיא עוד לא הספיקה להינשא למרדכי.

וואלה. כיוונת לדעת גדוליםפעם הייתי ניקית

 

 

 

 

אבל לאמשנה מה, מסכנה אסתר

נכון, ולא רק בגלל זהsimple man

כתבתי את זה שנה שעברה שלמעשה היא היחידה שהפסידה לגמרי מהסיפור, כי היא הרי הייתה צריכה להישאר עם אחשוורוש אפילו אחרי סיפור ההצלה של היהודים

נכון.פעם הייתי ניקית

הפסידה לגמרי😔

וגם סיפור המגילה לקח 9 שנים 

היא הייתה מלכה כמה שנים לפני שהתחילה הגזירה

 

היא היחידה?הגיגים בע"מ
עבר עריכה על ידי הגיגים בע"מ בתאריך י"ד באדר תש"פ 09:10

כל אלפי הנערות שנשלחו אל אחשוורוש, מעולם לא יצאו עוד מהארמון. וגם עבודת המקדש לא המשיכה כל ימי אחשוורש. ובאופן כללי, אכתי עבדי אחשוורוש אנן.

מרדכי?בתוך בני ישראלאחרונה

אשתו- בתו- ביתו נלקחה לארמון, חלק מהסנהדרין...

באופן פשוטdavid7031


מה באופן פשוט?פעם הייתי ניקית


ניסיתי לענותdavid7031

אבל הייתה לי בעיה טכנית ולא הצלחתי.  

באופן פשוט, אם היחסים בין מרדכי לאסתר היו היחסים הרגילים שאנחנו מכירים במקרא, של קרוב משפחה מבוגר במגדל את קרובת משפחתו הצעירה, ולאחר מכן נושא אותה לבת (ראו למשל יחזקאל טז), אז מרדכי לקח את אסתר אליו במטרה להתחתן איתה בעתיד, אבל הנשואים עוד לא מומשו.

 

הסבר מענייןארץ השוקולד
לא הכרתי, תוכל להפנות לעוד מערכות יחסים כאלה במקרא?
אולי אברהם ושרה.david7031


אבל זה לא מפורש, אלא ניסיון להסביר דרשת חז"לארץ השוקולד
ולא הסבר מחייב
לא הבנתי. מה לא מפורש?david7031


האם אברהם אימץ אותה לפני החתונהארץ השוקולד
תרגום פיה"מ לרמב"ם - הרב קאפח או הרב קורח?צפנת פענח.
ועד כמה ההבדלים משמעותיים ללימוד

@רמבמיסטים

שאו ברכה!
שניהם טובים וחשוביםultracrepidam

מהדורת מכון המאור - הרב קורח - יש הרבה מעלות חשובות:

הערות וציונים, הדגשת המילים העבריות במקור, כתב היד המאוחר יותר (כולל תיקונים שעשה הרמב"ם עצמו) לחצי השני של סדר נזיקין

 

מהדורת מוסד הרב קוק - הרב קאפח - יש גם יתרונות:

יותר התייחסות לשינויים ולתיקונים ולא רק לנוסח הסופי. כמובן מחיר זול יותר, שטח מדף קטן יותר, לטעמי ספרים נוחים יותר לשימוש (אבל יפים פחות). מפתח בחלק מהמהדורות. הנוסח נפוץ יותר, נמצא בפרויקט השו"ת (פעם אחרונה שבדקתי. וזה לא בהכרח יתרון - יש מי שיאמר שאם כך עדיף להחזיק בבית את המהדורה האחרת)

 

מהסיבות האלה בחרתי להחזיק בבית את שניהם

תודה!צפנת פענח.
נראה שאין עדיפות חד משמעית מבחינת הדיוק של התרגום בעיניך, נכון?
לא קראתי את המקור...ultracrepidamאחרונה

קשה מאד לדעת

 

ובאופן כללי, בתרגום מאבדים הרבה מהתוכן, אז קשה לומר מי מדויק יותר, בטח לא בצורה חד משמעית.

 

לא זכור לי ששמעתי ממישהו שמכיר את התרגום דעה בנושא

מכתב חדש של הרב משה פינשטיין זצבנושא חלב עכום שהתגלה לאחרונהמושיקו
מישהו כל שהוא
אני מת על הכתיבה שלך...
לבטוח בה' שהפרנסה נמצאת קרוב לביתמבקש אמונה

יש מקום לאדם לבטוח בה' שיפרנס אותו בעבודה שנמצאת דווקא בעיר שהוא גר,

ולחכות עד שימצא עבודה כזאת?

לא. אך הקלב מוזכר בברכת האורח..העני ממעש
כן, יש סיפור כזה בדיוק בשער הבטחוןשבה לאוצרות

כן, יש סיפור כזה בדיוק על יהודי

שהתלבט מה לעשות כי לא מצא פרנסה בכפר שלו

ואז קיבל תוכחהמאיש אחד (לא זוכרת את שמו לצערי)

שאם היה לו בטחון אמיתי, והי מתחזק באמונה /ה' זן ומפרנס לכל

ומשחרר את הכוחי ועצם ידי, היתה הפרנסה מזומנת לו סמוך לביתו.

הכל תלוי לפי גודל כח הבטחון.

 

והנה מצאתי את המקור לזה בחובות הלבבות:

"חסיד אחד שבטח בה' באמת ובתמיםולא יצא מעירו לחפש פרנסה

וה' אלוקיו היה בעזרו.

נמצא שיש לבטוח בה' שהוא ימצא מקור לפרנסתו בכל מקום שהוא נמצא

ולבטוח בה' שימציא לו מזון ופרנסתו במקומו כאוכלי המן" (שער הבטחון)

 

בהצלחה רבה פרנסה בשפע ונקל!

וואי... היה זכור לי שקראתי את זה מבקש אמונה

מעניין אם זה רק דרגא של חסיד שממש חזק באמונה, או שזה רמה שכל אחד רשאי לאחוז בה..

זה גם מצב אחר, שלצאת מהכפר זה יותר סיפורארץ השוקולד
מהמצב היום שגם עבודה רחוקה יכולה להיות שעתיים מהבית לדוגמא וגם זה מאוד רחוק
חסידים עליונים.העני ממעש
אם בשביל פרנסה מותר לצאת מהארץ אז כנראה שלאבלדרית
לא נראה לי שמותר ואסור זה מדד למה ביטחון ומה לאמבקש אמונה

לא התכוונתי לשאול אם להתעקש שלא לצאת מהעיר או מהארץ.. רק אם יש עניין של ביטחון בה' בעניין הזה

 ואני חושב ש"ביטחון" זה קצת מעבר למה שמותר או אסור...  תקני אותי אם אני טועה.

נניח הדוגמא שישר חשבתי עליה, גם ליוסף (לפי דרגתו) היה מותר לבקש עזרה אבל בכל זאת הוא נענש בגלל שזה מתחת לדרגת הביטחון שמצופה ממנו.

 

 

עדיין חושבת שצריך לעשות השתדלות ולא לחכות לנס.בלדרית
או לגור בעיר שיש בה מקומות עבודה..
למה שלא?מושיקו
כל זמן שעושים השתדלות.מתאימה.

רק לזכור שאם ההשגחה העליונב מיעדת עבודה רחוקה מהבית לא תועיל כל השתדלות..
איך אפשר לדעת מה ההשגחה מיעדת?מבקש אמונה


תראה אם מתאים וזורם או יש קשייםמושיקו
וכמובן להשתדל להיות מחובר למעלה ואז אתה שם לב יותר בקלות מה מתאים לאישיות שלך
לא חושבארץ השוקולד
ה' מוכן לעזור לנו אם אנחנו מוכנים להשקיע ומכיוון שאין לנו דרך למדוד כמה הוא רוצה שנשקיע, ראוי שנשקיע לפי היכולות שלנו. לרוב גם עבודה רחוקה היא בתחום ההשקעה ביכולת
איך אפשר לתת לזה תשובה חד משמעית?מישהו כל שהוא
אם נגיד אני איש הייטק שגר בהתנחלות מבודדת כנראה שלא ירד יום אחד מהשמיים מפעל של אלביט בכניסה למעלה אבק...
מצד שני אם אני גנן (באיזה מובן שתרצו) יש לי סיכוי למצוא עבודה קרוב לבית....
אבל אם כל תושבי המושב גננים זה כבר בעיה...

בקיצור צריך להפעיל שיקול דעת ....
אני לא חושבה-מיוחד

לבטוח בה' שיביא לך פרנסה זה תמיד טוב 

תחפש לך עבודה טובה עם משכורת ותנאים טובים ותבטח בה' שמה שהוא מביא לך זה הכי טוב בשבילך. 

ביטחון בה' זה דבר טוב אבל לא פשוט להשיג את המדרגה הזו ובנוסף לפעמים יש נטיה להתבלבל בין עצלנות לביטחון.

מצד שניבת 30
אפשר גם לבטוח בה' שיתן לך כלה ובית ליד מקום העבודה!
ממש לא. הקבה זה לא כספומטמוש השור...
חובה על האדם לעשות מקסימום השתדלות בפרנסה ואם הקבה ירצה הוא יסדר לו מקום קרוב...
לשבת בבטלה בבית?? הרבה רעות חולות יש בזה.
מה זאת אומרת לבטוח ?!אליעזר11

איך להיות בטוח ? הרי אין שום הבטחה כזאת לא בתורה לא בנביאים וכו', 

 

אפשר להתפלל ולבקש ולהתחנן שוב ושוב.

וצריך להיות בטוח שהכל אפשרי אצלו.

 

אבל בפועל, אם אדם לא מוצא את העבודה ליד הבית, וכלו כל הקיצין (כל אחד וקיצו), ברור שצריך לצאת.

 

ועדיין כמובן להמשיך להתפלל ולבקש, ולהיות בטוח שהוא יתברך יכול הכל.

ראית את התגובה מחובות הלבבות?מבקש אמונה
ראיתי.. אבל הכל ענין יחסיאליעזר11

החסיד מצא, זה לא אומר שכל אחד ימצא. כי אין הבטחה כזאת..

 

הבטחון שלנו הוא רק ביכולת של הבורא להמציא את זה,

אבל אין לנו שמץ של מושג כיצד זה ייראה בפועל.

זה לא שהוא מצא...זה שהוא היה אמור לבטוחמבקש אמונה


יתכן שהרבה חסידים לא מצאו ויצאו כדי למצואאליעזר11


לא יודע מה קרה, אני שואל על ביטחון לכתחילהמבקש אמונה


איך אתה מגדיר ביטחוןמישהו כל שהואאחרונה
האם זו רק מחשבה בלב? אז שיהיה לך גם ביטחון בלזכות בלוטו בלי לקנות כרטיס...
אם זה אומר לא לעבוד עד שמוצאים הרבה עשו כר"ש ולא עלתה בידם
הארת אדר ופורים. שתפו חידושים שתפסו אתכם חזק. בתימצותסוג'וק

ריעב"ץ כותב שמז' אדר עד שבועות ו' סיוון - שלושה חודשי נסים

(כנגד זמן "ותצפנהו שלושה ירחים")

 

רואים היסטורית שרוב גאולות ונסי ישראל היו בתקופה זאת

יציאת מצרים

ירידת המן מהשמיים

מלחמת עמלק

כניסה לא"י עם יהושע

נפילת המן ונס פורים

חידוש בית שני בחודש אייר

תקומת ישראל בדורנו נסי ששת הימים וכו

 

הבריאה בשיאה בתקופה זאת בהתחדשות החיים והטבע 

למה כתוב באחרונים שתפילין על המצח זו דרך הקראים?חידוש

הרי אם לומדים בין עיניך כפשוטו - צריך להניח על האף, לא על המצח!

אם אלה אחרונים שחיו באזור קראיםארץ השוקולד

כנראה שככה הקראים נהגו

אבל לא, וחוצמזה זה לא עונה על השאלה העקרוניתחידוש


חיפשתי עכשיו אודות קראים ותפיליןארץ השוקולד

וראיתי שהם פשוט כנראה לא מניחים תפילין, אז הספוקלציה שלי לא נכונה.

 

האם השאלה העקרונית היא למה האחרונים התנגדו להנחה על המצח או למה הפשט הוא על המצח ולא בין העיניים?

כנראה שבעבר הם כן נהגו ככה, השאלה למהחידוש

אן למה האחרונים סברו שנהגו ככה

אני יכול להעלות השערותארץ השוקולד

1. כהן גדול חובש את הציץ על המצח.

2. אין מקום בין העיניים

הם מניחים, רק תפילין מסוג אחרבאג2000
זה לא נראה כמו אצלנו, אבל יש להם קלף מגולגל בתוך בית (נראה כמו מזוזה קטנטנה) וקשור בחוט שמקיף את הראש ככה שהתפילין עצמן אכן מונחות על המצח.
אולי יש מנהגים שונים בקהילות קראיות שונות אבל זה ממה שאני מכירה
זו משנה במגילהדעתן מתחיל

וכתוב "דרך מינות".

ולשאלה, אני לא יודע, אבל מסברא אולי זה פשט הביטוי (גם בימינו, אגב) - "בין עיניך" = מצח. מאז ומתמיד, ואין הוונא אמינא (גם פיזית) לאף.

צודקחידוש


כנראה במשנה הכוונה לצדוקים שנהגו כךהסטורי
וכידוע, יש בראשונים ואחרונים הרבה שיוך של הקראים לצדוקים.
הקראים לא מניחים תפיליןאשכנזי פריווילגאחרונה
ומי שכן כתוב עליו שעושה זה זה סתם מנהג שלו.
אין שום הבדל בין המנהג שלכם להניח על הראש לבין להניח על המצח.
היו מלא מנהגים לתפילין בתקופה שהם התקבלו בישראל, תקרא על הממצאים של סוגי התפילין השונים שנמצאו.
"אל תרגזו בדרך"-אל תעסקו בדבר הלכה בדרך. מה הקשר...מבקש אמונה

רש"י אומר פירוש אחד שכתוב בגמרא: שלא יתעסקו בדבר הלכה ותרגז עליהם הדרך,

ולפי פשוטו שלא יתווכחו בדרך על עניין המכירה מי אשם...

 

חשבתי לעצמי על הפירוש הראשון, 

מה קשור בכלל שיוסף אומר להם את זה? באיזו הלכה פתאום הם יחליטו לעסוק בדרך?

 

אז בקיצור, לדעתי נראה לי לומר ששתי הפירושים הם אחד.

שהרי כשהם מכרו את יוסף, היו להם חשבונות הלכתיים והם חשבו שבאמת כך ראוי לו לעשות על פי התורה.

אם כן, נראה לי שההלכה שיוסף מזהיר אותם שלא לעסוק בה בדרך,

הוא בעצמו הוויכוח שבפירוש השני - מי ביניהם נהג שלא כהוגן בעניין וכו'  

 

מה אומרים?

לאאשכנזי פריווילג
האחים עשו את זה בגלל שזאת ההלכה?
התורה לא ניתנה עדיין. הם עשו את זה מקנאה.
תלמד את הנושא...מבקש אמונה


גם לפי מי שאומר שלא נתנה תורה האבות חיו את רצון ה'.בן מכיר

ברור שבני יעקב רצו לעשות את הטוב בעיני ה', אמנם יתכן ששם אם הם היו נטולי פניות הם היו מחליטים לא לעשות ליוסף כלום אבל ברור שהם תרצו לעצמם שמה שהם עושים זה נכון לכן עדיין שייך בכל מקרה הדיון ההלכתי (שהוא בעצם הדיון מה הקב"ה היה רומה שהם יעשו)

היה להם חשבון הילכתימתנצל

הם סברו שליוסף יש דין רודף.

ברור, הרי הוא תכנן להרוג אותם.אשכנזי פריווילג
וידוע שההלכה היא שכשלמישו יש חלומות על גדולה זה אומר שהוא מתכוון לרצוח במו ידיו 12 אנשים ולכן צריך למכור אותו לעבדות לפני שיהיה מאוחר מידי
זה לא רק זה.מתנצל

כתבו שיסוף היה מביא את דיבתם הרעה אל יעקב אביהם. הם חשבו שהוא עושה את זה בשביל שיעקב אבינו ירחיק אותם, כמו שאברהם יהרחקי את ישמאל ויצחק את עשיו, בשביל שהוא (יוסף) יהיה האב הרביעי וכל העם ישראל יצא רק ממנו, וגורלם יהי כמו של ישמאל ועשיו. הם רצו למנוע את זה, כי הם וודאי היו יהודים כשרים.

אה אוקי זה משנה את כל התמונה!אשכנזי פריווילג
האחים רצו להרוג את יוסף כי ההלכה אומרת שיש להרוג כל מי שמלשין עליך. עכשיו הכל מסתדר...
שים לב ש'קראי' (אלה שכופרים בתושב"ע) לפניך!אוא"ר
הוא אומר זאת בעצמו בשרשור הזה:
האם זה לא בזבוז זמן להתפלל? - בית המדרש
אני יודע במי מדוברמתנצלאחרונה


לא קשור לפרשת שבוע אבל שאלה שעלתה לי..זאב בודד
הרי אנחנו יודעים שהשם של האדם מבטא מהות (מוזכר במהרל הרבה פעמים וכו' בטח גם בעוד מקומות), אז איך יכול להיות שמשה רבנו נקרא ע"י גויה? הרי איך אפשר להגיד שהיא כיוונה למהותו של משה רבנו?
יש לזה הסבר בגבורות ה'מישהו כל שהוא
נראה לי...
תסתכל בפרקים לפי סדר פרשות התורה
פרק יחמישהו כל שהוא
ותקרא שמו משה כי מן המים משיתהו, בשמות רבה (שם) מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים כו'. ונראה לפרש כי התורה כל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ונקראת בשביל זה תורת חסד דכתיב (משלי ל״א:כ״ו) תורת חסד על לשונה. ולפיכך השם שקראה לו בתיה שהיתה גומלת חסד הוא עיקר בתורה, ואף הקדוש ברוך הוא לא קרא לו שם אחר כשהיה מדבר עמו דברי תורה שדרכיה נועם. אלא שיש לדקדק במה שאמרה כי מן המים משיתהו, והוי לה לומר כי מן היאור משיתהו להורות מאיזה מים הוציאה אותו. ואומר אני כי שם משה הוא הוראה על עיקר ענין משה ומעלתו, אשר הוא מסולק ומוסר מן המים. וזה כי המים אין להם צורה עומדת קיימת כמו שהתבאר למעלה אצל כל הבן הילוד היאורה תשליכהו ע"ש, כי שם הארכנו בזה. וכאשר תדע זה תדע לך כי מעלת משה רבינו ע"ה מעלת הצורה לפי שהיה נבדל במעלתו מן החומר כי השכלים הנבדלים הם צורה בלבד, ומי שהוא קרוב אל מעלת השכלים הוא קרוב אל הצורה, ולכך היה משה רבינו ע"ה ענין צורה בלבד מבלי חומר, והמים הם הפך, כי המים אין להם צורה גמורה ולכך נקראים תמיד בלשון רבים, ולא תמצא לשון יחיד במים לפי שכל אחדות מכח הצורה המאחד את הדבר והמים הם בלי צורה גמורה, ולפיכך המים שהם בלי צורה מקוימת בלשון רבים, והיה משה הפך להם שהוא צורה נבדלת, והיה מיוחד שלא נמצא נביא כמוהו כדכתיב (דברים ל״ד:י׳) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, וזה הפך המים שאין במים יחוד צורה ומפני זה נקרא משה שהיה משוי ממים כלומר שמשה מסולק מן המים כי בעבור שיש למשה צורה נבדלת היה משוי ונבדל מן המים. ומזה תדע כי המים הפך משה רבינו ע"ה, שאלו הם בלא צורה ומשה רבינו ע"ה מעלתו הצורה המקויימת, לכך האצטגנינים אמרו שעתיד מושיען של ישראל ללקות על ידי מים, שראוי על ידי האצטגנינות קדושתו של משה רבינו ע"ה שהוא צורה נבדלת בתחתונים וראוי גם כן שאין דבר מתנגד לו רק המים שהם הסבה שיהיה נלקה על ידם כמו שהתבאר שם. לכך לא היה בא המיתה למשה שהוא צורה נבדלת רק על ידי מי מריבה, וכאשר רצה הקדוש ברוך הוא למחות כל צורה הביא עליהם מבול מים למחות הצורה, שכן משמע לשון וימחו שבא עליהם מחוי הצורה כמו שהתבאר אצל הבה נתחכמה. ומזה תבין דברי חכמים שאמרו במדרש (ב"ר פ' כ"ו) בשגם הוא בשר בשג"ם בגמטריא משה, והיו ימיו מאה ועשרים בשביל זכות משה רבינו ע"ה נתן הקדוש ברוך הוא אריכות זמן להם מאה ועשרים, שהרי משה רבינו ע"ה היה חייו מאה ועשרים:
וטעם המדרש כמו שאמרנו כי מפני שהיה משה רבינו ע"ה הצורה הנבדלת כמו שהתבאר, נתן הקדוש ברוך הוא אריכות לצורת העולם שהיו בדור המבול שלא יהיו נמחים במים הבאים לאבד הצורה, ובשביל זכות של משה רבינו ע"ה, שהיה צורה שלימה בתחתונים נבדל מן המים נתן הקדוש ברוך אריכות לאותו דור, ר"ל שיש לצורת העולם מעלה גדולה מאוד שיש צורה הגוברת על המים והיא צורה של משה רבינו ע"ה, ובשביל אותה מעלה שיש בעולם לא היו קלים לאבד על ידי מים צורת העולם, ולכך בת פרעה אמרה כי מן המים משיתהו, כי המים בצד עצמם הם הפך למשה רבינו ע"ה, ולכך היו רוצים לאבד את משה רבינו ע"ה במים, ועם כל זה מן המים משיתהו שנשמט והוסר מן המים עד שלא היו יכולים לו המים להיות גוברים על הצורה. וזהו טעות האצטגנינים של פרעה שהיו סוברים שיהיה מושיען נלקה על ידי מים בלא חטא, וזהו טעותם, כי בלא חטא אין המים גוברים עליו ושולטים עליו כלל רק על ידי חטא היה. הנה שם משה רבינו ע"ה שנקרא בשם משה כי מן המים משיתהו, בזה בעצמו הוראה על עיקר מעלתו שהיה צורה קדושה נבדלת, שהשכינה היתה מדברת עמו פה אל פה, והיה נבדל מן האשה ולא כהתה עינו ולא נס ליחה שלו, כי מאחר שהוסר מן המים המורים על ענין החמרי, היה משה רבינו ע"ה מעלתו פשוט מן החומר ונשאר במעלת הצורה בלבד. וכאשר אמרו חכמים על ענין האדם שהוא בריה פחותה בעל חומר אמרו (אבות פ"ג) הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי חטא מאין באת מטפה סרוחה, הרי כי החומר הפחות שבאדם הוא מן הטפה סרוחה שהוא המים אשר הם בלי צורה, ומעלת משה רבינו ע"ה בהפך זה שהופשט ונבדל מפחיתות זאת הטפה הסרוחה והיה משוי מן המים, ולפיכך שם משה הוא שם עצמי לו בודאי מורה לך מעלתו העצמית:

עכ"ל ואכמ"ל
גם אם נניח ששם האדם מבטא מהות,נגרינסקי
מה הבעיה לומר שכיוונה למהותו?
או שההשגחה הא.להית כוונה לכך? ועוד, כמה בכלל מכוונים אנשים כשהם קוראים לילדיהם בשמות מסויימים? למה שאצל משה זה יהיה שונה ושאצלו צריכה כוונה מיוחדת?
שמו היה טוֹביה. וזה מהותואניוהואאחרונה
ולכן זה טוֹביה ולא טוּביה. שם עצם ולא שם תואר


אך למעשה קוראים לו משה כהכרת הטוב לבת פרעה
סגולה מרבי שמשון אוסטרופולי להינצל ממחלות ח"ו ל"ערוצהלהיותבשמחה
נו באמתימ''לאחרונה


מה ההבדל בתנ"ך בין "אמר אל" לבין "אמר ל"?חידוש
דוגמות?david7031


דבר גדול שאלת. נדמה לי שבראשון העיקר הוא האומר ובשני העיקרחסדי הים
הוא שנאמר לו.
(לא יודע אם ממש ככה בכל המקומות)
מצאתי בינתיים במלבי"ם שמיני סי' כח עיי"שחידוש


על איזה פסוק זה כי לא מצאתיחסדי הים
הנה ....מישהו כל שהוא
מקורו מאילת השחר שמג- יש הבדל בפעל 'אמר' בין אם בא אחריו מלת "אל" או למ"ד השימוש. וכדעת הרש"פ (שמיני סימן כח, וסימן ל).

מי זה הרש"פ? נראה ששם נמצא יותר...
"מקורו"? איילת השחר זה של המלבי"ם..חידוש

ההקדמה לויקרא. והמקור שלו הוא אכן הרש"פ, שזה ר' שלמה פפנהיים מחבר 'יריעות שלמה', שכותב על זה בחלק ב חוברת ד יריעה א

כן נו לזה התכוונתי...מישהו כל שהוא
כלומר זה מהפרוש על סדר הפסוקים אלא מהקדמה על המילים...

אני לא מוצא את זה בספריא אז אם יש לך תעלה ....
שמיני סי' כח זה על סדר הפסוקיםחידוש


טוב...החכמתימישהו כל שהוא
ויש לך את היריעות שלמה הנל?
כן אבל אין לי איך לצלם ולהעלותחידוש


תהנוטיפות של אור

יריעות שלמה

מלבי"ם

 

לי זה הזכיר את הר"ן בסוף הדרשות

עוד לא קראתי אבלמישהו כל שהואאחרונה
דוגמא שראיתי היום בלימוד היומי...
וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶל־הָעִ֨יר הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר ׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים נִתְּנָה֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל בַּחֶ֖רֶב וּבָרָעָ֥ב וּבַדָּֽבֶר׃ ירמיה לב לו
ביטוי שנראה לי די שכיח. אמר אל - אמר על
סיום סעודה שלישית עד השקיעה לדעת המקובליםנב"י
האם מישהו מכיר את זה?
אם אני לא טועה זה לדעת הבן איש חי אך התקשתי למצוא מקור מסודר, אשמח לעזרתכם
לא נראלי שזה נכוןחידוש


זה מה שאני מנסה לברר😏נב"י
לאחרונה ראיתידעתן מתחיל

אבל לצערי שכחתי היכן, אם אמצא אעדכן.

הלוואי ותמצא אני אודה לך מאודנב"י
מעדכן;דעתן מתחיל
לצערי לא מצאתי מקור, אבל שמעתי זאת בשם הרב ישראל אביחי, ראש ישיבת המקובלים בית אל, שאמר בשם האר"י שסעודה שלישית צריכה להסתיים בשקיעה, וכבר אז ניתן להתחיל מלווה מלכה.
כשהסתכלתי ברח"ו ראיתי דווקא את ההלכה הפשוטה, כך שאיני יודע בדיוק, אבל אעדיף תמיד לסמוך על הרב ישראל אביחי ממני.
אם אמצא אעדכן בע"ה.
מצאתי חצי מקורברגוע

כה"ח כותב בשם האר"י לא לשתות מים בבין השמשות של מוצ"ש, אפילו לא בתוך סעודה.

(רצ"א, יז)

מים זאת סיבה אחרת בפני עצמהסוג'וק


זה דבר הרבה יותר קדום מהאר"יultracrepidam

זה מבוסס על מדרש וכך נהגו מאות שנים לפני האר"י.

יכול להיות שהא מצא לזה הוכחות בקבלה, אבל זה לא מנהג של מקובלים.

 

רבנו תם באמת מהסיבה הזאת אמר שיותר טוב לאכול סעודה שלישית לפני מנחה

תודה לכם על התגובותנב"יאחרונה
כרגע אנסה לאתר לפי ההצעה של כף החיים.
אנחנו כן נוהגים כך אבל התעורר ויכוח בקהילה אם זו חומרה ללא מקור או מנהג לפי דעה כזו או אחרת. לכן ההשתדלות שלי היא לחפש מקור כלשהו כתוב.
זה יותר מסובך ממה שחשבתי😏
נטילת ידייםמוריה 7

שלום, אני ממש מתבלבלת כל פעם עם הנטילת ידיים- כמה פעמים ואיך (לסירוגין או רצוף)

ממש יעזור לי אם מישהו מהצדיקים כאן יוכל לתמצת לי את הלכות נטילת ידיים.

תודה רבה ושכוייח

את יכולה להסתכל באתר של פניני הלכהמישהו כל שהוא
הוא מאוד ברור...
בכללי בבוקר לסרוגין. ללחם ברציפות
======חידוש

בבוקר - 6 לסירוגין

לסעודה (או מאכל רטוב) - 2 ימין 2שמאל

אשר יצר - 1 ימין 1שמאל, ועדיף 6 לסירוגין

 

ולהרחבה - 

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/m10134261

ללחם 3 על כל צדמושיקו

נטילה של בוקר ואחרי שירותים ימין שמאל

שלושת המגיבים כאן מטעים אותךה-מיוחד

בבוקר נכון נוטלים ידיים לסרוגים 3 פעמים על כל יד ימין-שמאל-ימין-שמאל-ימין שמאל

לארוחה מספיק רביעית על שתי הידים ופעם אחת זה מספיק

אחרי שירותים לא חייב נטלה רק שטיפה במים (ואם אין מים גם זה לא חייב)

זה מעיקר ההלכה לארוחה ואחרי שירותים כל מה שכתבו לך זה אולי החמרות\מנהגי קבלה וכד'

יש כאן המון תשובות לגבי נטילת ידיים לאכילהultracrepidamאחרונה

עקרונית צריך נטילה אחת לכל יד.

 

אבל לנטילה הזאת יש נטילה לפני - כדי לנקות את היד, ואחרי - כדי לשטוף את המים של הנטילה.

ולכן את שתי אלה רצוי לעשות צמוד לנטילה העיקרית,

ולכן רצוי שלש רצוף על יד ימין, ושלש רצוף על יד שמאל.

 

אבל יש חלופות לשתי הנטילות האלה - 

אם נוטלים בהרבה מים (בערך כוס מים או חצי כוס על כל יד), שזה מה שכמעט כולם עושים כשמשתמשים בנטלה גדולה, אפשר לוותר על שתיהן, וליטול אחד ואחד.

אם מנגבים את הידיים מיד אחר כך, אפשר לוותר על האחרונה - כי היא נועדה רק להעביר את המים של הנטילה

לגבי לוותר על הנטילה המקדימה, הראשונה, כשהידיים נקיות - לא זוכר כרגע

 

יש יתרון מסוים להרגל של ליטול שלש ושלש, כי לפעמים אנחנו לא זוכרים ליטול בצורה שפוטרת את הראשונה והאחרונה.

נראה לי ששמעתי לפי הקבלה שבכל מקרה תמיד לסירוגין, אבל אשאיר את זה לאלה שיודעים

השמיים ושמי השמייםחידוש
עבר עריכה על ידי חידוש בתאריך כ"ג בשבט תש"פ 10:12

יש הסבר ריאלי מניח את הדעת (לא ע"פ מדע של ימי הביניים) לשני מושגים מקראיים אלו?

 

@ימ''ל@חסדי הים

כןימ''ל

אני תמיד הבנתי את זה כמעל ומתחת לאטמוספירה (שהיא הרקיע האמור "יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים").

 

יש את השמיים שלנו שהם האוויר שעד האטמוספירה, ויש את החלל שהוא כמו השמיים של השמיים.

 

המעניין שיש מקום אחת בתנ''ך שמוזכרים 'שמי השמיים' ללא השמיים יחד בצירוף ''השמיים ושמי השמיים" וזה המקום היחיד שהמשמעות היא לחלל בדווקא - "הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור, הללוהו שמי השמיים והמים אשר מעל השמיים".

זה יפהטיפות של אור
והמים שמעל השמיים הם?..
להבנתיימ''ל

הכוונה למימן. רוב החומר ביקום הוא מימן, כאן הצורה שלו זה מים (שזה מימן עם מעט חמצן שיש כאן בשפע ופחות בחלל).

😮 יפהטיפות של אור
מעולם לא חשבתי על זה
תמיד מפרשים רחוק ולמעלה בחלל וכו אבל בתרגום יונתן מפרש פשוטסוג'וק

 

ו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם.

ז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן.

 

ו וַאֲמַר יְיָ יְהִי רְקִיעָא בִּמְצִיעוּת מַיָא וִיהִי מַפְרִישׁ בֵּינֵי מוֹי עִלָאֵי לְבֵינֵי מוֹי תַּתָּאֵי:

ז וַעֲבַד יְיָ יַת רְקִיעָא סוּמְכֵיהּ תְּלַת אֶצְבָּעָתָא בֵינֵי סִטְרֵי שְׁמַיָא לְמוֹי דְאוֹקְיָינוֹס וְאַפְרֵשׁ בֵּינֵי מַיָא דְמִלְרַע לִרְקִיעָא וּבֵינֵי מַיָא דִלְעֵיל בְּקוּבְתָא דִרְקִיעָא וַהֲוָה כֵן:

 

אם כך

הרקיע\שמיים = מרחב האויר שמעל הקרקע הסמוך לקרקע

מים מתחת לרקיע = מי תהום!

מים מעל הרקיע = עננים ולחות בתוך האטמוספירה!

 

ו"שמי השמיים" = חלל

"המים אשר מעל השמיים" = מתחת לחלל, בין השמיים לשמי השמיים = עננים!

 

הוכחה נוספת לכל נ"ל היא ברכת השחר  "רוקע הארץ על המים" (מי תהום כמובן)

 

 

 

על פי חסידותמושיקואחרונה

אי' במכילתא ע"פ וירד ה' על הר סיני הרכין הקב"ה השמים ושמי השמים העליונים והציען על ההר, דשמים הו"ע בחי' אצי', ושמי השמים זהו בחי' אוא"ס שלמע' מאצי' כו', שהי' במ"ת בגילוי ממש למטה כו',(המשך תער"ב לרבי הרש"ב מליבאוויטש)

 

ובעוד מקומות , השמים זה אצילות שמי השמים זה כתר/מקיף הכללי שמקיף את כל המקיפים 

תנך לפי הסדרסט על אמת
שלום.
רוצה ללמוד את הנך בצורה מסודרת.
מחפש ספר או מאמר שמסדר את התנך לפי סדר כרונולוגי
למשל, את נבואות ירמיהו לפי הסדר
את הסדר בין ספרי הנביאים לכתובים, גם אם זה ברמת פרקים..
נגיד פרק א של מלכים עם פרק ב של דברי הימים עם ספר עזרא ביחד בערך..
משהו מסודר.
בשביל מישהו שלא למד תנך בחיים שלו בערך .
מכירים?
באופן כללי הספרים די מסודריםdavid7031

הכרונולוגיה הפנימית בספר שופטים לא ברורה עד הסוף.

בשביל ספר ירמיהו, יש את הספר של הרב בני לאו.

לא מכיר מישהוא שכתב בצורה מסודרת על ההשוואה בין דברי הימים למלכים.

ספר עזרא הוא אחרי ספר מלכים מבחינה כרונולוגית.

 

חשוב לזכור שיש סיבה לסדר הקייםultracrepidam

זה לא שהתערבבו הדפים בדרך להדפסה.

 

ולכן להחליט לקרוא לפי הסדר הכרונולוגי זה לא בהכרח בחירה מתאימה לפעם ראשונה.

 

ולעניין - לא לגבי הכל ידוע הסדר הכרונולוגי.

בתנ"ך סימנים אני חושב שיש סימון של השנים בסדר הכרונולוגי בספרים שמתארים סיפורים שיש להם הקשר היסטורי

כן, אבל התיארוך של סימנים בנוי על שיטה פרשנית כל שהיאdavid7031

שלא בהכרח היא השיטה המחוייבת מהפסוקים.

אתה לא יכול ללמוד בסדר כרונולוגי לפי כל השיטות ביחדultracrepidam

חייבים לבחור שיטה

לכן אמרתי שהתיארוך לא ברור עד הסוףdavid7031

ואני גם לא בטוח שהתיארוך הפנימי בספר שופטים חשוב.

לא ידעתי שיש מחלוקת על התארוךסט על אמת
חוץ מלגבי ספר איוב שהגמרא מסתפקת איפה הוא ממוקם
אני יודעסט על אמת
שיש הבדל בין רוח הקודש לנבואה ולכן זה הסדר.
עדיין, הייתי רוצה לקרוא את ירמיהו במיקום המקביל שלו במלכים, כמו גם לקרוא את איכה במיקום הנכון שלה כלפיי ירמיהו ומלכים
ואת דניאל ועזרא ונחמיה עם מגילת אסתר איפשהו
.
בתחילת ירמיהו יש רשימה של המלכים שבתקופה שלהם הוא פעל.david7031

ואם אתה מקבל את המסורת החז"לית, צריך ללמוד את איכה לאחר ירמיהו/מלכים.

אסתר לא ברור איפה היא, יש המפרשים שהיא נמצאת איפה שכתוב בעזרא "ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שיטנה על יהודה וירושלים".

הרב שטיינזלץadvfb


אם אתה רוצה באופן כללי-אדם כל שהואאחרונה

מגילת רות הייתה בימי השופטים, ואתה יכול ללמוד אותה אחרי ספר שופטים.

ישעיהו ניבא בימי  בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה. אז כשתסיים את הפרקים שמדברים על חזקיהו במלכים, ותתחיל ישעיהו.

ירמיהו מקביל לפרקים האחרונים של מלכים. [המלכים האחרונים והחורבן] תסיים מלכים, ותתחיל ירמיהו ואז יחזקאל שחופף חלקית ומאוחר יותר.

ספר דניאל היה בזמן גלות בבל.

עזרא ונחמיה היו בתחילת בית שני, וכן חגי זכריה ומלאכי.

הפירוט יותר מסובך, תלוי גם במחלוקות, ולא תמיד ברור, ולא ברור שיועיל לך לנסות להתאים פרק פרק, בפרט אם זה לימוד ראשוני.

דבר שנראה מאד תמוה בגמראמבקש אמונה

ברכות מג.

אמר ליה רב חסדא לרב יצחק האי משחא דאפרסמון מאי מברכין עלויה א"ל הכי אמר רב יהודה בורא שמן ארצנו א"ל בר מיניה דר' יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל.

 

ועוד קטע אח"כ 

רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה דרב איקא אייתו לקמייהו שמן והדס שקל רב פפא בריך אהדס ברישא והדר בריך אשמן אמר ליה לא סבר לה מר הלכה כדברי המכריע אמר ליה הכי אמר רבא הלכה כב"ה ולא היא לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד.

 

מה פשר העניין הזה? צדיקים בדרגה כזאת לא התנהגו לפי האמת?

רב יהודה היה ממציא ברכה לפי הרגש ולא לפי ההלכה?  רב פפא לכאורה אומר לא אמת כדי לצאת מבושה?

תסתכל בבן יהוידע.אניוהוא
וגם חשוב לציין שהריף ועוד פוסקים להלכה כרב פפא.
מה שהוא תלה דבריו ברבא כי רצה שיקבלו ממנו כמו שמצאנו בכמה מקומות בגמרא
תוכל להעלות את דבריו? אין לי את הספרים האלה בהישג יד כרגעמבקש אמונה

אז למה הגמרא כותבת "ולא היא"  ושהוא עשה את זה להשמיט את עצמו מהבושה?

ומה לגבי רב יהודה? 

ולא היא שתלה בדברי רבא, אבל האמת כך היא.אניוהוא
אההה איזה יופי!! לא חשבתי על זה...מבקש אמונה

ולגבי הברכה של ר' יהודה, הבן יהוידע מסביר שם את העניין?

לא זוכר.אניוהוא
אה.. אז אשמח אם מישהו ימצא לי תשובה על זהמבקש אמונה

אגב מעניין לציין, שכמה דפים לפני כתוב עליו שהוא היה אוסר לעלות לארץ ישראל ולכן ר' ירמיה שרצה לעלות השתמט ממנו

אז משם דווקא מוכח שהאהבה לארץ ישראל לא הזיזה אותו מהאמת שהוא סבר.

ולתלות בדברי רבא מה שלא אמר, זה בסדר?חידוש


מצאנו בגמ' - אמורא שהיה אומר בשם אמורא אחר 'כי היכי דליקבלואניוהוא
אתה אומר שזה לא יפה?

אותו תלמיד מכיר את רבו - ואומר זו הלכה פשוטה שוודאי רבי גם היה אומר כך..
אין לי את הספר. יש בהיברו בוקסאניוהוא
בן יהוידע שםמישהו כל שהואאחרונה
וְלֹא הִיא לְאִשְׁתַּמוּטֵי נַפְשֵׁיה הוּא דְעָבַד. עיין פירוש רש"י ז"ל, וקשא איך ידבר שקר חס וחלילה? ונראה לי בס"ד שלא שיקר כלל, דלא אמר הכי אמר רבא הלכה כבית הלל שאמרו מברך על ההדס תחלה, אלא אמר הכי אמר רבא הלכה כבית הלל, ובלבו כיון על הלכה אחרת דאמר רבא הלכה כבית הלל, והשומעין חשבו שאמר על דבר זה, אך עדיין קשא איך לא חש לתקלה שיטעו השומעין בעיקר הדין? ונראה לי בס"ד דודאי אחר כך הגיד לחכמים ולתלמידים האמת שהוא לא כיון על זה, ורק באותה שעה לא רצה לפרסם הדבר שהוא טעה, מפני שהיו עומדין שם בני אדם עמי ארצות והיה בוש לפניהם, ולטעות של עמי הארצות לא חייש כי אלו אין שמים לבם על דבר הלכה, ואחר שהלכו ודאי הגיד לכל המבינים את האמת.

מתוך האתר ספריא (גם באפליקציה) מכיל המון ספרים
לגבי המקרה הראשוןמבקש אמונה

לפי מה שאתה אומר, לכאורה דעתו של ר' יהודה הייתה צריכה להיזכר ככל דעה אחרת שיש להתייחס אליה ולדון בה.

אם כך, למה השואל אומר לא להביא ראיה מר' יהודה מהסיבה שהוא אוהב את ארץ ישראל?  

 

@ימ''ל השאלה הזאת מופנית גם אליך..

 

כי הוא טועןימ''ל
שהמניע שלו לתקן ברכה ייחודית לארץ ישראל היא בגלל אהבתו לארץ ולא בגלל מהות השמן (שאמנם לא משבעת המינים ולכן אין לו ברכה ייחודית כמותם, אבל כן עיקר הגידול שלו היה באזור סדום-יריחו וכנראה זה הטעם לדברי ר''י).
צריך להבדילימ''ל

במקור הראשון אין שינוי מהאמת - אמנם יש מחלוקת בראשונים אם הברכות נקבעו כולן ע"י כנסת הגדולה או התעצבו עם הזמן, אבל בין אם זה כי הנוסח טרם נקבע ובין אם בגלל שכחת הנוסח היו מחלוקות על נוסח הברכות עוד בתקופת התנאים והאמוראים.

 

לגבי המקור השני - זו היא במפורש דעת רש''י.

יש באגרות הראי"ה ח"ב אג' תרצ"ד-אדם כל שהוא

... אנו למדים בכל יום בישיבה דף גמרא פשוט אחר התפלה, ובע"ה הנני מעיר לפעמים דרך למודנו והיום דברתי בסוגיא ד"כיצד מברכים" במחלוקת שמן והדס "ורב פפא לאשתמוטי נפשיה", דמרפסא איגרא. דהכי פירושה: הכרעת רבן גמליאל היא רק אם באמת סך הוא עם השמן, שאז השמן יש בו שתי פעולות הנאיות, ריח וסיכה, ובהדס רק אחד, אז מנצח הרבוי את הקדימה של ברכות פרטיות, כמו ברכת "עצי-בשמים" נגד "מיני בשמים" דשמן, וזאת היא הכרעה, דאי לאו הכי הרי היא ממש כחד צד דהיינו בית-שמאי ורב פפא לא רצה לסוך, אף על פי שהיה מנהגם לסוך כנראה חשש להא דתלמיד-חכם "לא יצא כשהוא מבושם", אבל לא רצה מצד אחד להחזיק עצמו לתלמיד-חכם בפניהם ומצד השני שלא להעליבם על מה שהם סכים, ואמר: הלכה כבית-הלל, ובאמת בכהאי-גונא הלכה כבית-הלל, שגם המכריע יודה בשלא סך, אבל לא אמר בלשון ברור כדי לאשתמוטי, שלא לפגום במדת הענוה ורגשי דרך ארץ של כבוד-הבריות.

נהדר תודהמישהו כל שהוא
תתאה גבר או עילאה גבראניוהוא
ידועה המחלוקת האם 'תתאה גבר' או 'עילאה גבר'

השאלה היא מה סובר ה'תמי4' כשהוא עושה מים פושרים?
שכן הוא שם מים קרים, אח''כ חמים, ואח'כ שוב קרים.
אם תתאה גבר למה צריך שוב קרים אם עילאה למה צריך קרים בתחילה?

@נחשון מהצפון
זו בדיוק החומראימ''ל

שיהיה גם תתאי גבר וגם עילאי גבר כך שממה נפשך לא יהיה בישול בכוס.

 

פרוייקט השטו"ת

א לפרוייקט השטותנחשון מהרחברוןאחרונה
לגופו של עניין, המים הפושרים מטרתם לפשר בין הדיעות השונות ועל כן יוצא י''ח כולם.בכללי קצת עמוס לחוכות עכשיו (לכתוב, לא לקרוא) יש לי מבחן ברבנות עוד חודש ואני עוד לא בחצי החומר...
לרפואה שלימה שניאור חיים בן חיה שירהרוצהלהיותבשמחה
נא לא לשלוח פה שמות, זה לא לוח מודעותימ''לאחרונה

תודה.