ותקרא שמו משה כי מן המים משיתהו, בשמות רבה (שם) מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים כו'. ונראה לפרש כי התורה כל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ונקראת בשביל זה תורת חסד דכתיב (משלי ל״א:כ״ו) תורת חסד על לשונה. ולפיכך השם שקראה לו בתיה שהיתה גומלת חסד הוא עיקר בתורה, ואף הקדוש ברוך הוא לא קרא לו שם אחר כשהיה מדבר עמו דברי תורה שדרכיה נועם. אלא שיש לדקדק במה שאמרה כי מן המים משיתהו, והוי לה לומר כי מן היאור משיתהו להורות מאיזה מים הוציאה אותו. ואומר אני כי שם משה הוא הוראה על עיקר ענין משה ומעלתו, אשר הוא מסולק ומוסר מן המים. וזה כי המים אין להם צורה עומדת קיימת כמו שהתבאר למעלה אצל כל הבן הילוד היאורה תשליכהו ע"ש, כי שם הארכנו בזה. וכאשר תדע זה תדע לך כי מעלת משה רבינו ע"ה מעלת הצורה לפי שהיה נבדל במעלתו מן החומר כי השכלים הנבדלים הם צורה בלבד, ומי שהוא קרוב אל מעלת השכלים הוא קרוב אל הצורה, ולכך היה משה רבינו ע"ה ענין צורה בלבד מבלי חומר, והמים הם הפך, כי המים אין להם צורה גמורה ולכך נקראים תמיד בלשון רבים, ולא תמצא לשון יחיד במים לפי שכל אחדות מכח הצורה המאחד את הדבר והמים הם בלי צורה גמורה, ולפיכך המים שהם בלי צורה מקוימת בלשון רבים, והיה משה הפך להם שהוא צורה נבדלת, והיה מיוחד שלא נמצא נביא כמוהו כדכתיב (דברים ל״ד:י׳) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, וזה הפך המים שאין במים יחוד צורה ומפני זה נקרא משה שהיה משוי ממים כלומר שמשה מסולק מן המים כי בעבור שיש למשה צורה נבדלת היה משוי ונבדל מן המים. ומזה תדע כי המים הפך משה רבינו ע"ה, שאלו הם בלא צורה ומשה רבינו ע"ה מעלתו הצורה המקויימת, לכך האצטגנינים אמרו שעתיד מושיען של ישראל ללקות על ידי מים, שראוי על ידי האצטגנינות קדושתו של משה רבינו ע"ה שהוא צורה נבדלת בתחתונים וראוי גם כן שאין דבר מתנגד לו רק המים שהם הסבה שיהיה נלקה על ידם כמו שהתבאר שם. לכך לא היה בא המיתה למשה שהוא צורה נבדלת רק על ידי מי מריבה, וכאשר רצה הקדוש ברוך הוא למחות כל צורה הביא עליהם מבול מים למחות הצורה, שכן משמע לשון וימחו שבא עליהם מחוי הצורה כמו שהתבאר אצל הבה נתחכמה. ומזה תבין דברי חכמים שאמרו במדרש (ב"ר פ' כ"ו) בשגם הוא בשר בשג"ם בגמטריא משה, והיו ימיו מאה ועשרים בשביל זכות משה רבינו ע"ה נתן הקדוש ברוך הוא אריכות זמן להם מאה ועשרים, שהרי משה רבינו ע"ה היה חייו מאה ועשרים:
וטעם המדרש כמו שאמרנו כי מפני שהיה משה רבינו ע"ה הצורה הנבדלת כמו שהתבאר, נתן הקדוש ברוך הוא אריכות לצורת העולם שהיו בדור המבול שלא יהיו נמחים במים הבאים לאבד הצורה, ובשביל זכות של משה רבינו ע"ה, שהיה צורה שלימה בתחתונים נבדל מן המים נתן הקדוש ברוך אריכות לאותו דור, ר"ל שיש לצורת העולם מעלה גדולה מאוד שיש צורה הגוברת על המים והיא צורה של משה רבינו ע"ה, ובשביל אותה מעלה שיש בעולם לא היו קלים לאבד על ידי מים צורת העולם, ולכך בת פרעה אמרה כי מן המים משיתהו, כי המים בצד עצמם הם הפך למשה רבינו ע"ה, ולכך היו רוצים לאבד את משה רבינו ע"ה במים, ועם כל זה מן המים משיתהו שנשמט והוסר מן המים עד שלא היו יכולים לו המים להיות גוברים על הצורה. וזהו טעות האצטגנינים של פרעה שהיו סוברים שיהיה מושיען נלקה על ידי מים בלא חטא, וזהו טעותם, כי בלא חטא אין המים גוברים עליו ושולטים עליו כלל רק על ידי חטא היה. הנה שם משה רבינו ע"ה שנקרא בשם משה כי מן המים משיתהו, בזה בעצמו הוראה על עיקר מעלתו שהיה צורה קדושה נבדלת, שהשכינה היתה מדברת עמו פה אל פה, והיה נבדל מן האשה ולא כהתה עינו ולא נס ליחה שלו, כי מאחר שהוסר מן המים המורים על ענין החמרי, היה משה רבינו ע"ה מעלתו פשוט מן החומר ונשאר במעלת הצורה בלבד. וכאשר אמרו חכמים על ענין האדם שהוא בריה פחותה בעל חומר אמרו (אבות פ"ג) הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי חטא מאין באת מטפה סרוחה, הרי כי החומר הפחות שבאדם הוא מן הטפה סרוחה שהוא המים אשר הם בלי צורה, ומעלת משה רבינו ע"ה בהפך זה שהופשט ונבדל מפחיתות זאת הטפה הסרוחה והיה משוי מן המים, ולפיכך שם משה הוא שם עצמי לו בודאי מורה לך מעלתו העצמית:
עכ"ל ואכמ"ל
