פורום בית המדרש (עמוד 96)

אבל באופן פשוט:
1. ברכת השנים זה בקשה לגשם ופרנסה, שאלו דברים בסיסיים ולכן חשובים לבקש ביום-יום.
2. פרנסה וגשם (בחורף)
3. לא עולה לי כרגע, סליחה


בהצלחה רבה ויום טוב

לטבול רק ביום, אסור לטבול בלילה...

לחילופין- אתה יכול להסביר למה מותר...

כאילו לוידע..למה שיהיה אסור לטבול בלילה?

אולי המקוואות סגורים מטעמי בטיחות..

אבל במעיינות נגיד וכאלה אני לא רואה שום בעיה לטבול בלילה

אחרי הטבילה אין בעיה לטבול.

בלילות כמו שבועות וכדו שערים כל הלילה יש ענין לטבול בעלות השחר אאלט כי אז נמשך חוט של חסד

והן באות לטבול בלילה. שלא יהיו בעיות של חוסר צניעות אז לא מתקרבים לאזור.


יתכן שיש גם ע'פ הקבלה עניין לא לטבול לפני חצות

אם אתה מדבר על טבילת גברים בזמן הזה הרי שהיא מנהג ואינה מצוה ולכן לא שייכת להלכה הנ"ל.

ב. טבילת גברים לעלייה להר הבית...

שמא יראה בלילה וכו', לא?

אני מעתיק מהמיקרופדיה התלמודית [מאתר ויקישיבה]-

 

כל חייבי טבילות

כל חייבי טבילות - חוץ מנדה ויולדת (ראה להלן בסמוך) - טבילתם ביום (ברייתא בגמרא יומא ו א; רמב"ם אסורי ביאה ד ו, ומקואות א ו; טור יו"ד קפג וקצז בזבה) האחרון של ימי טומאתם (רבי אברהם מן ההר מגילה כ א; מאירי יומא שם).

וכן שנינו: הזב והזבה, המצורע והמצורעת וטמא מת, טבילתם ביום (ברייתא בגמרא שם ב), ואינם צריכים להמתין ללילה שלאחריו (ר"ש פרה יב יא).

 

 

הטובלים ביום ועבר זמנם

כל חייבי טבילות שטבילתם ביום (ראה לעיל) נחלקו ראשונים, כשעבר זמן טבילתם האם טובלים אף בלילה:

• יש שכתבו שטובלים אף בלילה (רש"י ותוספות וריטב"א ופסקי רי"ד מגילה כ א; ר"ש פרה יב יא; תוספות ישנים בשם ריב"א, ותוספות הרא"ש יומא ו ב בזב וזבה).

• יש שנראה מדבריהם שחולקים וסוברים שטבילת טמא מת אינה אלא ביום, ולא בלילה שלאחר יום השביעי, שהוקשה טבילה להזאה שאינה אלא ביום (ראה ערך הזאה (לטהרה): הזמן. דעה א' בר"ש בתשובה שהובאה בכסף משנה פרה יא ב).

• יש שכתבו בטבילת זב וזבה שאינה אלא ביום, ולא בליל שמיני (תוספות ישנים ותוספות הרא"ש יומא ו ב, בשם יש מפרשים^[9]).

• ויש מהראשונים מצדדים שמחלוקת תנאים בדבר, שיש סוברים שכל הטמאים שטבילתם ביום, אינם טובלים בלילות הבאים, ויש אומרים שלאחר זמן הטבילה טובלים אף בלילה, והלכה כדעה זו (אור זרוע (בקובץ ראשונים להלכות נדה) יב).

כנראה מי שחושב שאסור זוכר תקופות שלא היו מקוואות גברים נפרדים ממקוואות הנשים והיו אוסרים על הגברים לטבול בגלל שזה הזמן של הנשים.

שמי שמפסיק ממשנתו
ואומר ' מה נאה אילן זה'.
כאילו מתחייב בנפשו.....




אולי אפשר לומר "ברוך שככה לו בעולמו"

הספציפית שהבאת?

אצל חז"ל נתפסת כמקום סכנה ולא עוצרים בדרך משום סיבה שהיא.
יש מפרשים ששואלים, אם מדובר בדיני הפסקה בלימוד תורה למה המשנה הביאה דוגמה כל כך ספציפית. האם מישהו שמפסיק בלימודו בבית המדרש לא מתחייב בנפשו?

כנראה שהדגש כאן הוא על הדרך ומכאן שלא עוצרים בדרך ולא מפסיקים בלימוד גם לא לברכה. הברכה נתקנה למצב שבו אין סכנה.

א. שוביניזים זה יחס שונה או אפליה מתוך שנאה או זלזול, התורה אמנם רואה שוני בין גברים לנשים ולא בוחרת להתעלם ממנו כמו התרבות המערבית הנוכחית (כי הוא קיים במציאות) וגם מביאה אותו לידי ביטוי במצוות שלה אבל זה לא נובע משנאה או מזלזול.

 

 

 

 

ב. יכול להיות שדברים מסוימים שנקבעו במשך הדורות היו נכונים לזמנם בגלל המציאות והתרבות שהייתה אז, ובהינתן מציאות אחרת ייתכן ונכון לשנות אותם. זה לא שהיהדות דוגלת בהם אלא שהיא הגיבה להם, מתוך היותה חלק מהעולם שהיה כולו כזה (במילים אחרות: לא נכון לשפוט את היהדות על משהו שלא בא ממנה ולאו דווקא חלק עצמי ממנה אלא היה תופעה כלל עולמית).

 

 

וסתם בשביל הצחוקים :

 

 

 

כי המקור הוא Chauvinism, והתעתוק ככה נראה לי לא הכי מדויק

אני יכול לכתוב לך פה תשובה ארוכה, שאולי תספק אותך, אולי לא.

יש לי המון המון המון מה לומר בנושא.

 

רק אגיב לגבי ברכת שלא עשני אישה, שמכוון שגברים חייבים ביותר מצוות אנחנו מודים לה' על כך ששם אותנו בעולם בתור גבר שהוא מחוייב ביותר מצוות, וכך אנו מקבלים יותר שכר שהרי גדול המצוה ועושה משאינו מצווה ועושה.

וודאי שהנשים לא צריכות להיות עצובות או אולי פגועות מזה שהן פה בעולם עם פחות, מכוון שכולנו הגענו לפה כדי לתקן דבר מסויים והתיקון שמתאים לי, שונה מהתיקון שיש לו ששונה מהתיקון שיש לה.

ולכן כל אחד נמצא פה כדי לעשות את עניינו שלו. כל אחד בצורה שלו.

 

אולי רק אציין כמה דברים על מעלת הנשים ביהדות:

ידוע שנשים יותר קרובות לקב"ה.

בעל שאין לו כסף לאכול רק מנה אחת - אשתו תאכל והוא ישאר רעב.

ואפילו שמעתי בעבר פירוש יפה על ברכת שלא עשני אישה שזה על המשקל של "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה".

 

אוסיף פה קישור של תשובה מהידברות בה את יכולה לקרוא קצת כמה דברים..

אם לא מספיק מובן - את מוזמנת לדבר איתי על זה.

אשמח לדון על כך.

 

שוביניזם ויהדות

 

וכמובן שלא לדבר על דתות אחרות.

ידעת למשל שהנוצרים עשו בשנת 583 לספירה כנס של הבכירים אצלהם לדון בשאלה "האם לאישה יש נשמה".

הם התלבטו והתחבטו... כןכן. ולבסוף נשארו בסימן שאלה.

לאחר שנתיים ב585 לספירה שלהם הם התקבצו שוב ועל חודו של קול הוחלט שלאישה יש נשמה.

וואו.

מדהים.

 

איזו דת מתקדמת ונערצת.

(לגויים יש בכלל נשמה לפי היהדות?)

אבל עדיין יש הרבה דברים בתורה שכן מוכיחים את העדפת הגברים במקרים מסוימים.

אני אישית ממש לא אחת פמיניסטית כזאת שמתעצבנת מזה. הכי לא. וזה לא מענין אותי אבל משהו אחד קומם אותי- למה נשים פסולות לעדות? מפני שדעתן קלה והם יכולות להמציא או לשקר? אם היה מעשה כלשהו, וגבר ואישה ראו אותו למה שהאישה לא תעיד? 

פשוט אמרת שיש לך הרבה דברים לומר על הנושא, וזה לדעתי חלק מהנושא

נראלי כדאי להמשיך אותו במקום אחר.

זה טוב שיש את הדיון הזה..

 

תשמעי,

נכון. אישה פסולה לעדות לחלק מהדברים. יודעת מה - רוב הדברים.

היא כשרה רק כדי למנוע מצב של אישה עגונה, חוץ מזה.. לא זכור לי כרגע עוד מקרים (אולי יש עוד. לאמשנה. אבל זה לא רוב.). עכשיו קראתי גם בגוגל שנשים שמבינות בתנגולות נאמנות לומר אם זה טרפה או כשר.

 

ראיתי פעם תשובה,

ובעצם אומרים דבר כזה:

 

אם האישה לא הייתה נאמנת - אז גם לעניין אישה עגונה לא היינו מקשיבים לה. זה לא שיש חשש שהיא תשקר.

מה פתאום. תשקר. חס ושלום

 

אבל,

יש הלכה שמי שיודע עדות מחוייב להעיד אותה, ואסור לו לשתוק.

 

ו.. אם נסתכל סביב, נסתכל על נשים שנפגעו מינית וכו

אני לא צריך להסביר בכלל מה קשה לדבר על זה, ולפרוק את זה לאיזו מישהי שקרובה אליה

בוודאי למשטרה, כדי למסור עדות.

 

נכון, גם לגברים זה יהיה קשה. ברור. אבל הגברים פחות רגשיים. כידוע.

 

בכל מקרה,

זה עוד ארוך.

 

אל תתיחסי לזה כאל נשים פסולות להעיד, תתיחסי לזה בתור היא לא חייבת להעיד.

כי ככ קשה להעיד על דבר כזה..

הרי מי שרואה מעשה בעייתי מחוייב להעיד אותו.

 

אני צריך ללכת,

מקווה שדברי ברורים ואשמח לפתח על כך דיון, אבל שוב.. אולי כדאי בפורום אחר.

 

אשריכן

להפוך פסול לחוסר חיוב, מרפסא ניגרי...


הפורום הזה יכול להיות פורום מתאים לדיון כזה, מה רע פה?

ובכל מקרה, יישר כח על דבריך.

(ברמת העיקרון אישה פסולה לעדות, אבל היא יכולה להיות כעד אחד בדיני איסורים מהזכור לי וזה טעם התרנגולת והעגונה.)

קודם כל יש עוד כל כך הרבה נושאים להעיד ואישה ספציפית שנפגעה זה משהו אחר לגמרי. זה קשה להעיד מסיבות כלשהן אבל הסיבות האלו לא תקפות כשמדובר במקרים אחרים. ואם לנשים היה מותר להעיד אבל הם לא היו חייבות, באמת הייתי מתייחסת לזה בחוסר חיוב. אבל לנשים אסור להעיד. ברובם של המקרים. אם אתה טוען שמקרה של אישה עגונה יכול להביא הוכחה לכך שסומכים על נשים, מדוע לא סומכים עליהם בשאר המקרים? איזה סיבה אחרת יש? ושוב אני לא חושבת שהיה לי קשה להעיד אם הייתי רואה מישהו הורג משהו ודברים כאלו שלא קשורים אלי.
אני ממש לא מבינה בנושאים האלה ויכול להיות שדיברתי שטויות ולא הבנתי מושגים כל שהם אבל עדיין את העקרון הבסיסי יש פה

זה לא סיבה כללית למה מזלזלים בנשים.

לכל דבר יש סיבה.

 

הגיוני שלא קיבלת את הטענה, אבל רק אעיר

שמי שיודע עדות חייב להעיד אותה.

ואם אישה תהיה מותרת בעדות - למה שיגידו שהיא לא חייבת?!?!
זה לא מצוות עשה שהזמן גרמן!

ברור הדבר שאין טעם פסילת אשה לעדות מחמת חוסר אימון שהתורה מפגינה כלפי נשים, חס ושלום, שהרי אפילו נשים צדקניות הנחשבות כיסודי האומה כמרים הנביאה אחות משה, ושאר הנביאות שהיו לעם ישראל, כדבורה הנביאה, שבני ישראל מסרו נפשם על פי דבריה בדבר ה` במלחמת סיסרא (שופטים פרק ד - ה), חנה, חולדה, וכדומה, גם הן פסולות להעיד, ומתוך כך ברור שאין הדבר מחמת אי אימון, אלא בעיקרון, ענין זה נכלל בין מצוות התורה המוגדרות כחוקים שלא ניתן להבינם בשכל אנושי, חוק בלי טעם.

ומכל מקום ביארו רבותינו שאף שהדבר הוא חוק, מכל מקום ענין מניעת נשים מעדות מבוארת בדרך זו, שמאחר שהאשה משתבחת בכך שהיא מקיימת מה שכתוב (תהילים מה יד) כל כבודה בת מלך פנימה, לכן אין מן הראוי שתהיינה הנשים בתורת עדות, שיצטרכו לזלזל בכבודן המיוחד, לצאת מביתן ולעמוד בחברת בעלי דין המתקוטטים זה עם זה לפני בית הדין ולהעיד את עדותן, ולפיכך פטרה אותן התורה מהחובה האזרחית של הגדת עדות, ואדרבה מכבוד האשה הוא ואין כאן זלזול ח"ו, ואף אם תרצה האשה לזלזל בכבודה וללכת להעיד, מ"מ התורה שומרת על כבודה האמיתית ומונעת אותה מלהעיד, [וראה בשולחן ערוך (חושן משפט סי` כח סעיף ה) שתלמיד חכם שאינו לפי כבודו ללכת להעיד לפני בית דין, לא ילך].

יש המבארים עוד, שמכיון שעדים המעידים בבית הדין נחקרים בשבעה חקירות ומאיימים עליהם ומפחידים אותם שיגידו את האמת [ראה שולחן ערוך חושן משפט סי` כח סעיף ז], ומתוך שהכירה התורה בלב האשה שהיא רכה יותר מן האיש, ויתכן שלא תוכל לעמוד בפני האיומים והחקירות ותיטרד דעתה מדברי הדיינים, ושוב לא תוכל להעיד עדותה כמו שצריך. ישנן עדויות מסויימות שמעצם טבען אין איומים, שבהן מותרות נשים להעיד, וכן כשיש צורך גדול בדבר כמו להעיד לאשה עגונה שבעלה מת, ועוד כיוצא בזה מותר לנשים להעיד.

אפשר ללכת הפוך ואז זה נותן עוד סיבה לכך שנשים יהיו כשרות לעדות- זו לא מהמצווות שהזמן גרמן! ולמה אז שלא תהיה מחויבת לפי כך?

עכשיו אני קוראת את התשובה השניה שלך, זה נשמע הגיוני יותר (קצת מוזר שהוא כותב שזה חוק ואז מנסה למצוא סיבות)

אבל בכל אופן תודה רבה על התגובה

אז אענה בקיצור לפי העולה בדעתי ברגע זה:
1. יש תפקידים שונים ומיקום שונה לאיש ואישה שנקבעו בתורה.
2. יש דברים שהתפתחו ביהדות על רקע המקום והזמן, וממילא בזמנים מסוימים תפסו את תפקיד האישה אחרת ולכן הדינים והאמירות נאמרו בהתאם.
3. ביחס לברכת "שלא עשאני אישה", הקושי הוא כי הגמרא פסקה את הברכות אחרת מהתוספתא, אבל אילו היינו פוסקים כהתוספתא היה פשוט יותר:
אז היינו מברכים שלוש ברכות עם משמעות שונה:
א. שלא עשאני גוי, כי גויים לא מחוייבים במצוות.
ב. שלא עשאני בור, כי אין בור ירא חטא.
ג. שלא עשאני אישה, כי אישה פטורה ממצוות עשה.

לפי זה מדובר בברכות תודה על המצוות ולא מעבר, כמקבילות לברכות התורה, שזה עניין מרתק, אבל לא אנצל"ש פה.

תירוצים והסברים לפי רוח הזמן תמיד יהיו, ובסגנון זה עברי אנוכי הלך בדבריו פה שאני פחות אוהב, אם כי גם לכך יש מקום כמובן.

שברא את העולם ונתן לכל אחד את התפקיד שלו.

זה שיש תפיסות עולם עקומות שלפעמים על בסיס כפרני.

זה לא אומר שצריך לאמץ אותם.

למה אף אחד לא שואל למה גבר לא יכול להדליק נרות שבת מלכתחילה.
וכדו'?
מצוות שניתנו לנשים.

נקודה למחשבה

וחוץ מזה אדרבה, שאלה טובה נוספת.

יכול להדליק לכתחילה.

(זה כבר מופיע בגמרא)

זה בדיוק מה שמפריע לתנועה הפמניסטית..
והפייק ניוז

שיש דברים שהעדיפו את הגברים.

למרות שיש לא מעט דברים שהעדיפו גם נשים.

(סתם דוגמא,לא שמעתי על קמפיין להעדפת מצות שנשים משתתפות בהן,ולא חסר מאפיות מהודרות שכאחו)

אם אתה רוצה להצביע על בעיה, אז אצביע על נקודה אחרת.
אם רוצים לטעון טענה, ומבססים אותה על משהו לא נכון, זה פוגע בטיעון, חבל.

(למעט בארץ מסויימת במרכז אירופה).

הנחת היסוד מוטעית וצריכה ראיות...

של הביטוי.
כף משמש לתיאור כף יד או רגל- לשאת כפים וכד'.
גם ככלי זה משמש- ככלי קיבול שהיה על שולחן הפנים.

צריך להבין מהו המנעול בימיהם ואז להבין מהם כפות המנעול. כפות המנעול זה בטוי בהשאלה של הדוגמה הראשונה ולא ככלי קיבול. כמו שאת סוגרת את כף היד והיא מחזיקה את היד סגורה ככה כפות המנעול מחזיקות את הדלת נעולה על בריחיה.
מנעול זה מה שמחזיק את הדלת סגורה ובריח זה המוט שנמצא לרוחב הדלת ומבריח אותה.

מצטרף להמלצת נפש חיה על המצודות, ציון זה הפשט המילולי בדרך כלל.

ה: על אף חששותי וחשבונותי כאשר הדוד כמעט היה בפנים לא יכלתי עוד להתאפק קמתי אני  לפתוח לדודי, וידי המבושמות נטפו מור המופיע כאן בצורת נוזל ואצבעותי נטפו מור שעובר על כפות ידיות המנעול. ריחו של המור הנוזלי הורגש גם בחוץ.

 

יש כאן עוד הרבה תוספות, מקווה שעזרתי.

ספרים שלמים...

אין דעה אחת.

אבל אני בעד לנהוג לחומרא ולכבוש כל דבר שבמחלוקת

לפי גבולות המקסימום של הרב ישראל אריאל - ארץ מולדת

(לענ"ד הדעה הזו קצת מוגזמת, אבל..)

https://a7.org/?file=20090226161926.gif

(אם הבנתי נכון מהספר, לדעת הרב ישראל אריאל "הזרוע המזרחית של ים סוף" זה בעצם המפרץ הפרסי )

יש לנו בישיבה שיעור בנושא כל יום רביעי. גם אני בהתחלה הייתי קטן אמונה לגבי שיטתו. אבל זה מבוסס לגמרי על מאות מקורות, ואם באמת זה מעניין אותך יש סדרה של 5? כרכים שנקראת אוצר ארץ ישראל שבהכם הרב פורס את שיטתו

אם יהיו לי חודשיים פנויים מתישהו.. 

תודה רבה על ההפניה!

 

 

(ואם בסוף בסוף אני עדיין אחשוב אחרת, זה מותר, נכון?)

אם אנחנו לא חולקים על הרב הוא נורא מתאכזב

הוא אומר שכולנו צריכים לפתח צורת חשיבה יהודית עצמאית, הכי יש לו נחת רוח כשאנחנו לא מסכימים איתו

לא מתאים לי לגור כרגע בעמאן עם כל החומורת

 

הרב אביחיל אמר לרב ישראל אריאל שמצא קהילה מעשרת השבטים בסיסיר ואמר לו שהוא צריך עזרה להעלות אותם לארץ. יש לך אולי איך לעזור לי בזה? שאל

 

הרב ישראל אריאל ענה: אין לי איך להביא אותם לארץ אבל בוא נמתח את ארץ ישראל עד אליהם.

איה זה סיסיר?

שמירת עיניים לנשים | שאל את הרב

 

 

שמירת עיניים לנשים

 

 

שמירת העיניים בנשים

 

 

שמירת עיניים לנשים-? | שאל את הרב

הרב @פלוני מפונפן

(מומחה לענייני פנפנות)

יש מחלוקת בפוסקים רק על החלק שגזרו חכמים, האם הם גזרו גם על נשים ולא רק על גברים.

ברור שהחלק באיסור שהוא דאורייתא שווה לכולם, אני ממש מבקש להדגיש את זה.

 

קשה מאוד להביא את הפוסקים בצורה מסודרת כי המחלוקת בעייתית מאוד וגדולה.

אסביר בגדול למה (עם כל האריכות, זה קיצור מטורף של הסוגיה, אז לא לתפוס אותי בקטנות. העיקר במסקנה למטה):

יש מחלוקת עד איפה הגדר דרבנן ואיפה מסתיים האיסור דאורייתא.

הפוסקים האחרונים שנגעו בזה, משום מה, לא התייחסו לנקודה הזאת (למרות שברור שהם סברו אחרת בעניין הזה).

למסקנה יש פוסק אחד, האדמו"ר מאסטמר, שדי מקל בזה - כלומר, אומר שהגדר דרבנן רחב מאוד. הרב עובדיה כתב כמותו. בכל הבניין שהוא בנה יש בעיה ביסוד בפסיקה עצמה (הם הסתמכו על דיוק ברש"י שיש מקורות שמראים שזה לא דיוק נכון). ובכל אופן השבט הלוי כתב עליהם שהם לא התכוונו בכלל להגיד את מה שאנשים נטו להבין מדעתם, אז גם דעתם המקלה לא באמת כל-כך מקילה כמו שאנשים רצו להגיד (המקור של הדיון הוא חיוב שהתשורת ש"י כתב לעשות עזרת נשים שהנשים לא יכולות להסתכל והאדמו"ר מסאטמר רצה לדחות אותו, אבל לא לגמרי לדחות את כל הגדר דרבנן שם)

רוב (המון מגדולי ישראל ועוד הרבה שכתבו כמותם) ככל הפוסקים מסכימים שהאיסור שווה בכל הסתכלות של הנאה (כמו למשל הנטיה של בנות צעירות להתלהב מחתיכים וח"ו גרוע יותר).

חלק מהפוסקים החמירו מאוד ואמרו שלאישה אסור בדיוק כמו לגבר (כלומר אפילו לבהות בגבר סתם ככה בלי שום מחשבה, ולא ממידת חסידות [גם לגבר מותר רק במקרה צורך אמיתי כשאין חשש של "גלישה"]).

 

הבעיה המהותית היא שהדור שלנו השתנה. ואף אחד גם לא התייחס לכלל ההלכה של ספק דאורייתא לחומרא אפילו כשיש מחלוקת אם זה דאורייתא או דרבנן (מובא בספר חרדים י"ב כ"ב אאל"ט, כותב מהזיכרון).

 

השאלה הזאת הגיעה אלי הרבה, הלכה למעשה, והתייעצתי עליה עם כמה וכמה פוסקים, וכולם הסכימו איתי שהיום יש בעיה גדולה יותר ככה שגם אם נעמיד את דעת המקילים שהם ברמת העיקרון מיעוט שאולי נקרא דעת יחיד, עדיין לא שייך העניין בימינו.

אני חייב לציין שיש היום המון נשים צדקניות שמודות על האמת ומקפידות על זה ממש, ישר כחן!

צריך וחשוב לזכור, כולם מסכימים שהאיסור קיים לנשים והוא דאורייתא, על זה אין פוצה ומצפצף ולא היה ולא יהיה מי שיחלוק על פשט התורה ("השווה הכתוב איש לאישה" וכו').

 

למסקנה, בגלל כללי ההלכה (אחרי רבים להטות, העובדה שיש דחיה לראיות של המקילים ועוד), ודאי שלאישה אסור כמעט כמו גבר (הכל חוץ מסתם בהיה בלי שום מטרה בסתם אדם שלא יפה בעיניה). וכנראה שבגלל שהמציאות שהשתנתנה, כנראה שלאישה אסור בדיוק כמו גבר (גם סתם לבהות בגבר כנ"ל).

 

נ.ב, למרות שזה ארוך, I assure לכם שזה ממש קיצור של העניין

שתחילת הגאולה תיהיה ע"י סיטרא  אחרא

 

 

בטח זה לא ממש עוזר לך..

אבל אני לא יודע להפנות למקור מדויק ואין את השו"ת ברשותי.
קול מבשר נמצא בפרויקט השו"ת, אז מוזמן לחפש שם

https://www.ykr.org.il/media/old_storage/4229.pdf

לצערי ישנם דברים רבים שאני זוכר משמוץ

אך... לא ראוי להזכירם בשמו כי הוא לא ראוי לכך שעל ידו ילמדו תורה. כבר לא...

לי עושה רע לדבר על זה כל הזמן.
מעלה בי קבס ובחילה.
לא אוהב לדבר על רוע כל הזמן

יש משהו בהקדמה של הראי"ה לשבת הארץ.

במהדורה שלי זה בתחילת עמ' י"ג.

ענו לו שזה אם הבנים שמחה קל''ה

יש הרבה פסוקים שאומרים את זה, 

"עברתם שמרה נצח"  - הכוונה היא שגוי שומר את הכעס (עברה) שלו לנצח ולא סולח

"והגבעונים לא מבני ישראל המה" - אחרי ששאול גרם נזק לגבעונים, הם ביקשו נקמה להרוג כמה מבניו של שאול, ולא הסכימו לוותר בשום אופן.   והפסוק תולה את זה בכך שהם לא מבני ישראל.

"חסד לאומים חטאת" - כל צדקה וחסד שהגוים עושין אינם עושין אלא להתגדל בו,

,אלא כדי שתמשך מלכותן

אלא להתיהר בו  (להתגאות)

 

אגב יצא לי לקרוא כמה וכמה ספרים של גוים, וכל מי שכתב על צדקה כתב אחת מהסיבות האלה.

 

 

כמו שאני משכיר רכב לאדם ומקבל כסף כך אני משכיר כסף ומקבל כסף על כך.
החידוש הוא שליהודי אסור להלוות בריבית מצד אחווה.

והמנחת חינוך אומר ׳גוי הרוצח חמור יותר מישראל הרוצח, ולכן הוא נהרג גם אם רצח טריפה או גוסס בידי אדם, וגם אם הרג בגרמא׳ (מנחת חינוך לד-א [ח] ד"ה עוד כתב הר"מ). ומאוד לא הבנתי את זה.. ׳אין אדם משים עצמו רשע, אך גוי כן משים עצמו רשע (שדי חמד ח"א א-רסג)׳.

וזה הגיוני שגוי ידונו ע'פ דיני הגויים.

גוי רוצח חמור יותר, וגוי נשים עצמו רשע - זה בגלל הטבע
אצל ישראל הטוב הוא בעצם והרע הוא מקרי, אצל גוי הטוב הוא מקרי והרע הוא בעצם.
לכן בישראל מחשבה טובה מצטרפת למעשה ולגוי מחשבה רעה מצטרפת למעשה.

בסדר.
אבל שאתה משתמש בלשון הזו, של שחור ולבן, לגבי ההבדל ביניהם- זה אומר שאתה דפוק. מחילה.
לא נראה שהבנתי עדיין למה יש מצב שאפשר *להמית* גוי ויהודי לא.

איזה לשון אמרתי שהיא לא טובה?


ולא הבנתי בכלל איפה כתבתי שמותר לרצוח גוי?

אתה כותב דברים בלי קשר למה שאני כתבתי.

לא לרצוח גוי, להמית בידי אדם.

ובגלל ציטוט זה, הסכמת למנחת חינוך שאומר שיש מצב שאפשר להמית גוי ויהודי לא.

אתה כתבת שגוי שרוצח זה חמור מישראל שרוצח.
וזה בגלל המקום של זה בנפש.

שאומר שיש מצב שאפשרי להמית גוי ויהודי לא.

תקרא מה אתה כתבת בהתחלה ומה עניתי לך עד שתבין


אם זה כתוב במנחת חינוך - אעיין בלנ'ד היום. אעכ'פ אתה לא כתבת זאת בשום מקום לפני שעניתי ולכןצלא התכוונתי לדבר כזה.

אעלק הגוי רע בעצם.. אולי אתה

התורה זה ספר... 

אתה מתכוון לשאול על מי שכתב אותה - שזה הקב"ה שברא את בני האדם והוא יודע מהן התכונות של כל אחד.

 

ועכשיו אתה יכול לשאול אם עדיין קשה לך 

גם יתום אומר יברך את אבי מורי וכו'

ככה זכור לי

ואת יכולה להיות פה אפילו שאת בת

לגבי הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה, גם לא מזיק לברך את הורייך בבית. (את גם נכללת בזרעם אז משתלם)

מותר גם לבנות לכתוב פה.

סך הכל הדיונים פה הם במתווה תורני, אבל זה לא אומר שאסור לך לכתוב פה.

אם מהדורת כיס, אז לשם זו מהדורה יפה שיש לי. (מחירים נעים בין 45 ל70 ממה שאני מכיר)

אם מהדורה רגילה, אני ממליץ על שתי אפשרויות:
לשם - מהדורה נעימה למשתמש עם דיבורי המתחיל מודגשים. (מחיר נע בסביבות 120-150)
מיר - מהדורה יפה יותר ויש בה משהו נוסף (לא זוכר כרגע מה) (מחיר נע בסביבות 180)

בהצלחה, לימוד מהנה, פורה ומוצלח

אם את ספרדית ופוסקת לפי הרב עובדיה אז יש משנה ברורה עם הערות איש מצליח לספרדים.

זה לא ספר שמן ככה שזה נוח.

 

יש משנה ברורה של דרשו שהיא עם הוספות (כחול כזה ממש שמן) וממש ברור ומומלץ לכולם.

 

ואם מסיבה כלשהי את מעדיפה בלי ההוספות של דרשו (שוב,למרות שממש ממולץ) יש של פירדמן (או פריעדמאן ) וזה מנוקד. וזה מדהים.

ולגבי ההערה שלך על ספרדים, צודק, אם כי ראוי להוסיף שיש ספר נפרד של הערות של הרב עובדיה על משנה ברורה בהלכות שבת בשם "לוית חן" ספר מומלץ למי שמוכן להשקיע בלימוד ולא רק רוצה שורה תחתונה.

לא זוכר את השם, אבדוק מחר בישיבה בלנ'ד

כן.. ראיתי כזה פעם.

האמת ראיתי 2 - אחד אדום כזה שיש בו סיכום של הבית יוסף

והשני זה של מכון ירושלים. עם הערות בסוף.

 

אבל זה לא כמו דרשו

בדרשו זה יותר הרחבות כי הוא בדכ הולך עם שיטת המשנב

פה זה פשוט יצין את דעת הכהח, בא"ח וכו..

או משהו כזה.

לספרדים איש מצליח.

ליהודים - גם וגם.

באופן כללי:

לגבי בישולי עכו"ם הרב בן ציון אבא שאול הקל מאוד במידה והגוי מבשל ע"י החשמל וכן הרב יעקב יוסף פסק כך. לדוגמא כירים חשמליים תנור חשמלי ועוד הרבה דוגמאות, לפי השיטות הנ"ל אין כלל בעיה של בישול עכו"ם

אין לי נסיון בנושא אבל אני יודע שצריך לפעמיים להקפיד ולהחמיר בהלכה בצבא ולפעמיים כדאי להקל... זה כבר צריך להיות שיקול שלך בכל מצב מה לעשות, לראות לפי מה שקורה.. אם הקולא תביא לידי זלזול והיתר איפה שאסור להתיר אז כדאי אולי להחמיר ולכן להיפך... חזק ואמץ!!

באופן כללי מה שאני מבין שהבעיה זה בישול עכו"ם, אז אתה יכול לקבוע שרק יהודים עובדים במטבח ולא גויים... הבנתי מכמה רבנים בצבא שיש לפעמיים בעיות שמבשלים במטבח חלבי בשרי וכן להיפך, לכן אתה יכול לדבר עם האחראי שם ולקבוע איתו עונשים חמורים על מי שמאז לבשל בלי אישור וכדו'...

בתור רב בצבא אמור להיות לך גיבוי מהרבנים שמעליך.. כדאי שתדבר איתם

כך נראה לי לענ"ד... אבל באמת באמת שאני לא מכיר את המציאות הזו ואין לי ניסיון בזה בהצלחה!

רק שאתה תשתתף
אם אתה אשכנזי אז בהדלקה
ואם אתה ספרדי אז גם בהנחת הסיר או שתערבב את התבשיל

אם אין לי גיבוי מהרבנות אולי כדאי לפנות לצו 1 אני לא יודע אם הם מתעסקים בזה

שכוייח.
פנייה לרבנות. אם תרצה רוח גבית אז 'תפיץ'. אך עדיף להמנע לעד'. וסבלנות של שבוע עדיפה, - רך כל עוד שאין גרירת רגליים מדיי גדולה.
הדלקה עי'. נר נשמה שממנו ידליקו. בדכ' יהיה מי שיזרום אתך. ואין צורך להעליב ולא להיעלב. הדרוזים בדכ' שמחים לעזור לנו בדת.
תזכור שאתה שליח של כולנו. בהצלחה

עם תשובות והכל

 

תפנה לארגון דרשו.

(אני לאיודע אם הם יסכימו, רק אומר שהם על רמה באמת.)

ערוך.
אתחיל מהסוף- מרן כותב את עיקר הדין שהוא כדברי הגמרא שבשעת מעשה מברכים ולא סתם בבית הכנסת.
לאחר מכן מתאר מרן את המנהג ומשתמש במילה "נהגו". האם ישנה הדרכה במילה נהגו? האם הוא כותב וכך יש לנהוג? לא.
מי שיודע לברך ויש לו מים בבית יברך ויסדר את הברכות כעיקר הדין.

לגבי ברכת שהחיינו ומלביש ערומים. כן מברכים לאחר הקניה בשעת שמחה וראיתי הרבה שנהגו כך ואני זוכר שאבא שלי תמיד הזכיר לי לברך כשיצאנו מחנות שבה קנה לי בגד ששמחתי בו כילד.

לגבי מלביש ערומים- זוהי ברכת שבח שמברכים בנוסף ברגע הלבוש בבגד החדש ואין לה קשר לברכות השחר (שגם הן שבח).
את זה באמת לא נוהגים הרוב כיום אך יש שנוהגים כך כעיקר הדין בשולחן ערוך והמשנה ברורה. המשנה ברורה מעיר בבירור שרק אם לובש בבוקר את הבגדים יוצא בברכת השחר. אך אם לבש לאחר הקניה מברך בנוסף לברכת שהחיינו ולפניה את ברכת מלביש ערומים בנוסף לברכה שבירך בשחר.

סעיף א': מים אחרונים חובה:

סעיף י': יש שאין נוהגים ליטול מים אחרונים. ואפילו לנוהגים כן, אדם שהוא אסטניס ורגיל ליטול ידיו אחר הסעודה לדידיה הוו ידים מזוהמות וצריך ליטול ידיו קודם ברכת המזון:

 

השו"ע סובר שמים אחרונים חובה, אבל אומר שיש מנהג (שלא כפי שיטתו) שלא ליטול מים אחרונים, ומסביר מהו הדין על-פי המנהג הזה לגבי אדם אסטניס.

העניין עדיין קצת תמוה. הרי בכ"ז השולחן ערוך הוא ספר פסיקה. הוא פוסק הלכה מסוימת, לפי דעתו. ע"פ רוב, הוא גם לא מביא דעות שאינו מכריע בהן (בד"כ יכתוב "יש מי שאומר.. ויש לחוש לדבריו", או "יש אומרים... וטוב ליזהר", וכן על זה הדרך). למה שיביא מנהג שמנוגד להלכה לפי דעתו, ואף יסביר מקרים שונים במנהג הזה?

לכן נראה לי שכשהשו"ע מביא מנהג אחר בצורה כזאת, אמנם הוא לא בא להגיד שהפסיקה כמו ה"יש מי שאומר", אלא זה בא להראות שישנה אפשרות כזאת בהלכה, והוא אינו שולל אותה לחלוטין (מתלבט בפסיקה?). אמנם בכל זאת הלישנא הראשונה עיקר, והיש מי שאומר יבוא בתור דעה צדדית.

 

אם לדעתכם טעיתי - תקנו חופשי.

מקווה שאוכל לעקוב על השרשור הזה..

 

מתייג @סתם 1...

 

וכנ"ל ב-


ו – זמן הברכה | פניני הלכה


ב. אולי את מלביש ערומים לא חייבים לומר מיד סמוך ללבישה?..

אולי אפשר להשיג באוצר החכמה?

יש שם כמה וכמה רעיונות ממנו.

לקט של מכתבים שהיה עונה לאנשים שפנו אליו לעיצה/ הדרכה..
אפשר ללמוד שם הרבה מהאמונה שלו ודרך החיים שלו.
מצרפת קישור מאוצר החכמה-
חסום!
אני חושבת שנמצא ספרון למכירה בחלק מחנויות ספרי קודש.

ולכן בת יכולה להתעטף בפשמינה מצויצת (ואשכנזיות יברכו, לעומת ספרדיות שלא יברכו)

כך הייתי אומר מסברא, אבל לא מתוך בקיאות בסוגיא הספציפית

והשאלה השניה והעקרית היא- ממתי דבר נהפך להיות גם גברי?

 

הרי בעבר שעון יד היה נחשב נשי- בשלב מסויים זה השתנה.

כיום- הגרשי"ח קנייבסקי מורה לגברים שלא לענוד שעון.

אבל נראה לי רוב ככל הפוסקים אומרים שבודאי אין זה כלי אישה.

וביחס לשאלה השניה, לכאורה זה תלוי במקובלות ברחוב. יש לדון, אם דווקא ברחוב השומר תורה ומצוות/היהודי/הכללי/הרחוב המקומי.

ע"ע מראה בב"י סי קנ"ו גבי תספורת אצל גוי במראה מה שדבר בזה הטור שאסור בל"ה. וכן פסק רמ"א שם.

מניח שהתכוונת בטור יורה דעה, נכון?

אכן.