פורום אקטואליה וחדשות (עמוד 193)

גם אני לא מחבב את האיש, וייתכן שלדעותיו האישיות היתה השפעה.

בכל זאת חשוב לזכור שהרב שלו, מגדולי הפוסקים, התיר בזמנו בתשובה ארוכה ומנומקת, וגם אז ש"ס פרשה מהקואליציה ונמנעה.

מי שלא למד את הסוגיה ממקורותיה, ושאינו מתקרב בגדלותו התורנית לענקים - הרב עובדיה ע"ה והרב דב ליאור שליט"א - ראוי שלא ייכנס במחלוקת.

אשמח למקורות:

לטענה הראשונה -  הקלטה של הרב ע"ה או שכתוב שלה. אם זה נכון, אולי אוכל לשלב את זה בויקיפדיה. 

ובאשר לפרישת ש"ס - פרישתו האישית של דרעי לא חייבה פרישה של המפלגה. אכן, הסמיכות בין הפרישות מעוררת חשד.

בויקיפדיה נאמר שש"ס פרשה בעקבות הסכמי אוסלו, על אף שאין לכך מקור. אם יש לך מקור נגדי, אשמח לקבלו ולתקן שם.

על כל פנים, זה לא "שקר", גם אם טעיתי...

תודה

נו באמת.

הרשה לי לשער, שהלכת להפגנה כי מסביבך הלכו.

לא כי היתה לך דעה מוצקה והבנה בנושא.

סביר להניח שאם היית אז בסביבה אחרת,

זה "היה ברור לך" פחות.

נתנו להם רובים, נתנו להם ערים וקיבלו כלום. אני זוכר ששאלתי את זה כילד בן 10 ולא הבנתי כלום בפוליטיקה ואף אחד בסביבתי לא הלך להפגנה

גם אם לא לכל הפגנה הסתדר להורים שלך ללכת.

כנ"ל לגבי @ה-מיוחד - בסביבה שלך התנגדו להסכם, גם אם לא הלכו להפגנה.

היו לא מעט ילדים להורים שבאמת האמינו שהשלום בפתח -

דבר שסביר מאוד היה להאמין בו אחרי הסכמי השלום עם מצרים וירדן.

כמעט מחצית מהעם סבר אחרת.

ביניהם אנשים רבים שיש להם לא מעט היגיון,

ומעט מאוד אמונה בדת המזרח התיכון החדש.

סביר לטעון שלוּ חיית ביניהם "היה ברור לך" אחרת.

עד עכשיו בסביבה שלי אין יותר מידי ויכוחים ודעות פוליטיות

רוב הילדים שבאמת האמינו הם אלו שעברו שטיפת מוח

נתחיל בזה שיחסי הגומלין בין אגודה לדגל הם אינטרסנטיים וכוחניים, ובהערת אגב, גם בתוך אגודה עצמה ישנם כוחות מרכזיים שבאופן מסורתי פועלים זה את זה. האוייב המשותף שלהם היא דגל התורה.

בצלע השלישית נמצאת ש"ס שלאחר עידן הרב עובדיה יוסף כבר לא מה שהיתה. היא איבדה את כל תומכיה המסורתיים, ונותרה עם הגרעין הקשה שנמצא באזור האפור שבין אגודה לדגל. דרעי שמבין דבר או שניים בפוליטיקה הגיע למסקנה בנסיבות העניין שמפלגתו לא תשרוד ללא בריתות נקודתיות פעם עם אגודה ופעם עם דגל, ודגל התורה בעדיפות. 

לגבי ביתר עילית, היה שם פעם ראש עיר בשם פינדרוס, שלא ספר את החסידים, וגם לא את המזרחים, מה שאיחד כוחות נגדו, ואכן הוא סולק. במאמר מוסגר, פינדרוס הוא ציפי לבני של החרדים, כזה שנודד ממקום למקום. קודם ביתר עילית, אחר כך, ירושלים, ונגמר בפיאסקו של אלעד. לך תדע איפה יהיה בעוד חמש שנים, אולי באופקים.

לקראת הבחירות האחרונות אגודה לא היתה מקבלת את תמיכת ש"ס במועמדות של רובינשטיין בביתר עילית בלי לשבץ את אבוטבול בראש רשימתה בבית שמש, מן הסתם בכפוף לאיזשהו הסכם שלא פורסם (למה?). על פניו היה צריך לקחת את הבחירות בהליכה אבל זה לא היה, ולא כאן המקום לדון בסיבות הפסדו. בהמשך להסכם לכאורה הוא אכן התפטר מהמועצה, אבל תוך כך התברר לו שמנסים להתנער מחלק אחר של אותו הסכם סודי, לפיכך משך את מכתב ההתפטרות. אי אפשר לקרוא לזה טירוף בלי לראות תמונה במבט כולל, ויורשה לנחש שברשימת ל"ו הצדיקים אין פוליטיקאים מכל חוג שהוא.

העסקונה החרדית, הפוליטית, תמיד הצטיינה בזכרונה הארוך והנקמני.    

אז ככה, נצנצה באגודת ישראל רוח הקודש, וסופו של יום שהפסידו בשתיהן, אחרי שקודם כשלו בהימור על חיפה ובית שמש.

היא שילמה מחיר משום שלא רצו אפילו לשמוע על עסקת חבילה כלל ארצית שתכליתה ריצה חרדית משותפת ואוטומטית בכל הערים והמועצות המקומיות בישראל. במקום זאת הלכו על מתווה של קומבינות, ונקמות נקודתיות, פעם נגד ש"ס, ופעם נגד דגל התורה, ופעם נגד שתיהן, ובדרך כלל נגד דגל התורה.

הפוך מש"ס שחיפשה בריתות פוליטיות בשל מצבה העגום, ואכן הצליח לה, כאשר היוצאים מן הכלל הם אלעד ובית שמש, ואולי עוד איפה שהוא שאני לא זוכר. 

אשר להערה שלך, עצם הניסיון לכרוך את בית שמש עם ביתר, ולהיפך, היה מעשה שלא יעשה, ולו משום שאין מתאם מספרי ביניהן מבחינת ההשתייכות המגזרית. כלומר, היחס ביניהם אינו שווה בשוה באופן אבסולוטי.   

לענייננו, לש"ס יש חשבון פתוח עם אגודת ישראל מימים ימימה, כפי שצויין קודם. היחסים מורכבים גם עם דגל התורה שהיתה פעם גוף אחד עם אגודת ישראל עד שהתפצלו. מורכבים משום שהגרעין הקשה של ש"ס הוא בוגר ישיבות ליטאיות, מה שמחייב לנהוג מנהג דרך ארץ ברבנים הליטאיים, וכפועל יוצא הוכשרה בדיעבד העסקונה הפוליטית. מצד שני לא מפריע לליטאים לירוק להם בפרצוף ולסגור את שערי הסמינרים בפני תלמידות ספרדיות, ואידך זיל גמור.

שורת הסיכום, הבחירות הארציות בשער. הסאגה שהיתה היא כעין חימום קטן למה שמסתמן שיהיה. נקמה, נקמה, נקמה.... 

בחושיו הפוליטיים המחודדים הוא רואה נכון לעכשו את אגודת ישראל ודגל התורה רצות בנפרד, ולפחות אחת מהם בוודאות לא עוברת את אחוז החסימה. בסבירות גבוהה שתיהן לא עוברות את אחוז החסימה.

לגבי ש"ס, לא ברור אם יוגש כתב אישום נגד דרעי, ואם כן, המפלגה תתפרק, למרות שבבחירות המקומיות קיבלו יותר קולות מאשר קיבלו בבחירות לכנסת לפני ארבע שנים.

עוצמה יהודית הולכת לשרוף שניים וחצי מנדטים, ואלי ישי הולך לשרוף עוד מנדט ורבע. 

מהניתוח דלעיל רואים בין שבעה לעשרה מנדטים שיורדים לטמיון מתוכם מחנה הימין יחזיר לעצמו בין שלושה לארבעה מנדטים, והשאר יתפזרו באופן יחסי בין מפלגות השמאל.

סיכוייו איפוא להרכיב את הממשלה הבאה טובים פחות מאשר היו לפני חצי שנה, ולכן הוא עוצר ואומר לעצמו: רגע, בו נעשה חושבים, ונראה איך מסתדרים העניינים אצל השותפים הטבעיים שלנו. אולי השכל יגבר אצלם על רצון הנקמה, ואני והליכוד נבנה מזה.

עוד שיקול של נתניהו למשוך זמן, ולהטיל את פצצת הבחירות כאשר הוא שולט בתאריכים, ולא נשלט, ולא נגרר אחרי לוח הזמנים של ליברמן, ובנט, ואיילת שקד. בבורסה הפוליטית זה שווה הרבה מנדטים.

כך או כך, גם אם ירכיב את הממשלה הבאה, זו כבר לא תהיה "הכי ימנית שהיתה אי פעם". כמעט אין מצב להרכיב אותה בלי לפיד, ושאלת מיליון הדולר אם ברית האחים תחזור לקדמותה. לפיד עם שמונה עשר מנדטים כפי שצופים הסקרים לא יותיר לבית היהודי את החינוך והמשפטים. אין חיה כזו. הסקרים האחרונים צופים לגנץ 15 מנדטים מה שאומר שיהיה חלק מכל ממשלה שתקום, וגם יקבל את תיק הבטחון הנחשק על ידי בנט. בנסיבות האמורות סיכויו של בנט להשאר מחוץ לממשלה גבוהים יותר מסיכויו להיות חלק ממנה. חבל שלא הבין את זה לבד, למזלו פרופסור ישראל אומן התקשר אליו בזמן הנכון וחילץ אותו מחבל התליה הפוליטי שכרך על צוארו. 

בפעם האחרונה שאגודה ודגל רצו בנפרד הם קיבלו הרבה יותר מנדטים

לא בטוח שש"ס תתפרק גם אם יוגש נגדו כתב אישום. עדיין יש להם בסיס של מצביעים. ואצל אלי ישי לא ידוע אם הוא ירוץ אז צריך לחכות בסבלנות. אולי בכלל הוא יחזור לש"ס, מי יודע?

גנץ זה עוד פיקציה. הוא אפילו לא פתח את הפה ולא ידוע אם ירוץ בנפרד או עם מפלגה. בכל מקרה הוא יקח את הקולות שלו מליברמן, לפיד עבודה. 

יש לפחות עוד חצי שנה לבחירות אז תחכה עם הסקרים 

מסכים להערות.

בואו נראה מה היה המצב, על פי הסקרים מהחודש האחרון, ולו היו הבחירות כיום עם המפלגות הקיימות:

מפלגות הקואליציה: הליכוד (29-30), הבית היהודי (10-11), יהדות התורה (7), ש"ס (5), כחלון (7) = 59.

? = ליברמן (7). 

מפלגות האופוזיציה: יש עתיד (17), אורלי לוי (5-6). המחנ"צ (12-13), מרצ (6). ערבים (13) = 54.

ז"א שנתניהו יכול לעשות 'העתק הדבק' לממשלה הנוכחית, רק יצטרך לצרף את ליברמן\אורלי לוי\שניהם. אבל יכול גם לצרף את יש עתיד, לייתר את החרדים ואת ליברמן\אורלי לוי\כחלון\שנים מהם...

לו יצויר שחל פיצול חרדי, אנחנו רק מרוויחים. שס+דגל = 8 בערך, אגודה+יחד+עוצמה = 7/8 בערך. אז אני מקווה שכך יהיה.

גם לו יצויר שגנץ מתמודד לבד, אנחנו רק מרוויחים, בפיצול השמאל-מרכז. אם מצטרף ליש עתיד עלולה להיווצר בעיה.

אכן נקודה חסרה במאמר. 

ונראה לבאר:

1. הדתות שלהם מבוססות על טיעון לניסים שנעשו על ידי יחידים, ובקנה מידה קטן. דבר כזה קל להמציא, בפרט שידוע ש'הברית החדשה' נכתבה כשבעים שנה לאחר צליבת הצלוב, והקוראן נכתב כשרוב הערביים לא ידעו לקרוא.

2. אצלם קיימים שינויי גרסה חמורים ורבים מאוד על אותם הסיפורים, שחלקם אף התקבלו כחלק מהנוסח המחייב. גם אצלנו יש שינויי גרסה, אך הם אינם נוגעים לעניינים מהותיים.

3. ואף אם נקבל, שמה שכתוב בספריהם אכן קרה, ייתכן שזהו ניסיון לעם ישראל, שנועד גם לרומם את שאר האומות מע"ז פשוטה. אך אם נקבל את תורת ישראל, הרי שהיו כאן ניסים בקנה מידה עצום, שמשמעותי לכל האנושות.

האמור ועוד גנוז בפסוקים שהביא מחבר המאמר, בסופו:

"כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ, וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם:

הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ?

הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה, וַיֶּחִי?"

והפסוקים העתיקים עדיין נכונים...

כתבת לבד? לא קראתי הכל, אבל זה די יפה ומושקע.

לדעתי המקום הנכון הוא פורום בית המדרש. בהצלחה רבה!

כי התיק הובטח לו לכאורה.

ולא מסיבות מקצועיות, בטחוניות, ענייניות.

מצחיק  

ואז הם עשו לו תרגיל מסריח.

בממשלה הקודמת (וגם בזאת הנוכחית למיטב זכרוני) "השותפה הבכירה" לא הייתה האופציה הראשונה של נתניהו. הוא הלך קודם לציפי לבני.  

בעוד שנה זה מושגים של נצח בפוליטיקה. מספיק שתהיה איזה הידרדרות ביטחונית כבר אנשים יגידו "אם בנט היה שר ביטחון"

נ.ב תנסה להיות קצת אובייקטיבי בפרשנויות שלך. לא מכיר אותך אבל אתה נשמע כמו איזה פרשן פוליטי בטלוויזיה (וזאת לא מחמאה)

בנט כרת ברית אחים עם לפיד, וגיבה את לפיד בדרישתו העקרונית להשאיר את החרדים מחוץ לקואליציה. מנגד, נתניהו ניסה לפרק את הברית ביניהם, כי רצה מאוד בקואליציה שלו את החרדים הנאמנים לו.

גם במשבר האחרון שהיה, ואולי עוד לא הסתיים, מוכח בעליל שהחרדים נאמנים, מה שלא ניתן לומר על השותפים האחרים. כחלון יושב על הגדר ותוקע כל חוק שהליכוד כמפלגת שלטון מעוניינת לקדם, ועל הצמד חמד ליברמן ובנט לא צריך להכביר במילים.   

לפיד הציב עמדה עקרונית ונחרצת לא להכנס לקואליציה שיושבים בה חרדים, וממילא נותר בנט לשון מאזניים בין בהרכב עם חרדים, ובין עם לפיד. בנט העדיף כמובן את לפיד שקרוב יותר אליו, מכל בחינה.

בינתיים הנמיך בנט את הטון נגד החרדים לאור מציאות שלפיה יותר משהם צריכים אותו הוא צריך אותם. 

נתניהו לא רצה להכניס את בנט. בעקבות זה שבנט עשה ברית עם לפיד אז לנתניהו לא הייתה אופציה להקים ממשלה בלעדיהם.

שוב. נתניהו העדיף את לבני ע"פ בנט.

אני חושב שנמצא בתפקידו די זמן והותר, ולא צריך להתמודד שוב בבחירות הבאות. מצד שני לאור תרומתו להכרה אמריקאית בירושלים והעברת השגרירות אליה. שדרוג יחסי החוץ של ישראל, ועוד הישגים מדינתיים משמעותיים שאין מחלוקת לגביהם. על כל אלה יש לנו הכרת הטוב כלפיו, וצריך לתמוך בממשלתו עד סוף התקופה שנקבעה בחוק.

הוא צריך לסיים בראש מורם, ובדברי ימי מדינת ישראל ירשם שהחזיק בתפקיד ראש הממשלה במשך התקופה הארוכה ביותר. 

לבית היהודי יש כרגע 8 מנדטים (ה-9 נכנס במסגרת החוק הנורבגי).

בשקלול הסקרים מהחודש האחרון, מדובר על צפי של 10-11 מנדטים. אם להאמין, עלייה של 2-3 מנדטים. 

כמובן שבשל טעות הדגימה ייתכן גם שלא יעלו, או אפילו ירדו. אך ייתכן גם שיעלו במידה משמעותית. לי באופן אישי, קשה להאמין שיעברו את 12, וגם בשביל זה יצטרכו נס.

בס"ד

הרי ברור שמועמד שהוא מוכר (יאיר לפיד לדוגמה) מביא איתו מלכתחילה הרבה יותר כוח מאשר מועמד שצריך לבנות את עצמו מאפס. הרבה יותר קל לאדם כזה לבנות את התדמית שלו. קל וחומר אצל רמטכ"ל לשעבר שאז התדמית שלו כבר בנויה היטב, וכולם יודעים את הכישורים שלו בתחום הביטחון. 

שים לב שזה לא רק אצל גנץ, אלא היה גם אצל אהוד ברק, משה יעלון (שכולנו ראינו שעמדותיו לא בהכרח תואמות את המפלגה שבה היה חבר), רפול ונוספים. כולם נהנו ישר העצם היותם מזוהים עם ביטחון, שזה הנושא החשוב ביותר שמעניין את האזרח הישראלי. 

אגב, אותו הדבר אצל ח"כ אבקסיס. משהו יודע מה הדעות שלה? מי המפלגה שמאחוריה? לא.

אבל בכל זאת זה לא מפריע לכך שלפי הסקרים היא מקבלת בסביבות החמישה מנדטים.

נקודת המוצא היא: "רק לא ביבי". על פלטפורמה זו הורץ לפיד שגרף 19 מנדטים, ואיכזב. אחריו כחלון עם 10 מנדטים, ונמצא מאכזב. ועכשו המציאו את גנץ שגורף 15 מנדטים בסקרים (שאמינותם בסופו של יום הוכחה פעם אחר פעם).

לפני זה התחילו להריץ את לוי אביקסיס, אבל שתיקתה הנמשכת בכל עניין פוליטי בולמת את הסוקרים מלמשוך אותה כלפי מעלה.

חסידי רק לא ביבי סבורים שהרצת גנץ כבר מעכשו תיצור באזז שלא יאפשר לביבי להרכיב את הממשלה הבאה. אין סיבה אחרת. 

אשר לגנץ עצמו הוא רוצה להיות שר הבטחון בכנסת הבאה אבל מתלבט באיזה מסגרת ישיג את הלגיטימציה המיטבית לתפקיד הנחשק. פוליטית הוא מזוהה עם המחנ"צ ו/או לפיד, עם זאת מי כמוהו יודע שהמחנ"צ בכל מקרה ישאר באופוזיציה, לפיכך אופציה זו נופלת. גם לפיד לא ירכיב את הממשלה הבאה, אבל יש מצב שיחבור ליש עתיד כנגד התחייבות כלפיו להצטרף לקואליציה שתשריין אותו במשרד הבטחון. לאור התפוררות הגוש החרדי בכנסת קלושים הסיכויים שבכנסת הבאה אפשר יהיה לחסום את יש עתיד בדרכם לקואליציה, אבל זה נושא אחר שלא שייך לכאן.

כך או כך, שתי האופציות הנוספות אותן בודק גנץ הן הצטרפות לליכוד, וריצה ברשימה עצמאית. הראשונה לא טובה לליכוד כי גנץ לא יביא מבחוץ אפילו קול אחד. ההיפך הוא הנכון, גנץ שנחשב לשמאלני יבריח לא מעט מצביעים לכוון בנט וליברמן, וזה הדבר האחרון שנתניהו מעוניין בו. מנגד, ברשימה עצמאית ההערכה היא כי רבע ממצביעיו יבואו מהבייס של הליכוד בעוד כל היתר יבואו מהאזורים של השמאל מרכז דהיינו מסמר נוסף ואחרון בארון המתים של השמאל מרכז.     

לא. זו לא בדיחה.

זה איום שיכול להתממש ועשוי להטריד מאוד את בנט, וד"ל.

כמובן, זה תלוי בשאלה מי יעמוד בראשות תקומה,
מה יהיה מצבו של הבית היהודי בסקרים,

מה יהיה מצב הליכוד אם יוגש כתב אישום נגד העומד בראשו,

האם אלי ישי ירוץ לבדו או לצד מפלגה חרדית נוספת,

האם יעבור חוק גדעון סער, וכו' וכו'.

לכן, מוקדם להעריך.

הם ירוצו יפה יפה גם בכנסת הבאה ביחד.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/387698

1. החקירות היו לא רק על הבנים של שרון, אלא בעיקר על שרון עצמו.

הייתה המלצה להגיש כתב אישום נגד אריק שרון בפרשת "האי היווני", ובנוסף הייתה חקירה נגדו בפרשת "חברות הקש".

פחות משבועיים מאז אישור הגירוש בממשלה- היועמ"ש החדש מני מזוז החליט לסגור את התיק נגד אריק שרון בפרשת "האי היווני".

וחודש אחרי מינוי שרי העבודה, ויום אחרי אישור החוק בכנסת- היועמ"ש החליט לסגור את התיק נגד אריק שרון גם בפרשת "חברות הקש".

באמת לדעתי די ברור שהסיבה המרכזית שבגללה שרון עשה את הגירוש היא כדי להינצל מהחקירות.

2. נגד נתניהו יש כמה חקירות במקביל כבר שנתיים, עם פרופיל תקשורתי גבוה, ובצורה מלוכלכת של הדלפות ועוד.

לי ברור שאם נתניהו הולך למהלך שמאלני משמעותי, מערכת המשפט ומערכת התקשורת עוזבות אותו מיד.

העובדה היא שנתניהו לא עושה מהלך כזה. 

כל זה לא סותר את זה שצריך כל הזמן לדאוג לחזק אותו מימין.

ואני חושב שהעיקרון הכללי הוא שרק מי שדתי ומאמין, והימניות שלו נובעת מהתורה- אפשר לסמוך עליו ברמה גבוהה.

גם לו יש המלצת משטרה להעמדה לדין על שוחד מרמה ועוד, לפחות בשני תיקים.

כתבתי "מהלך שמאלני משמעותי". ברור שמערכת המשפט והתקשורת לא יוותרו לו על החקירות בגלל הדברים שכתבת.

עם כל החומרה שלהם אין להם השפעה רחבה וארוכת טווח כמו הגירוש, שבשבילו השמאל היה מוכן לסלוח לשרון על השחיתות.

אני לא חושב שהמצב יהיה יותר טוב...

הבעיה שאנחנו כאזרחים נותנים לנבחרים את התחושה שלא משנה מה שהם יעשו אנחנו נבחר בהם שוב. לא סתם בנט ולפיד (וגם גבאי) מנסים לשחק אותה נתניהו

הם רק לא מבינים שאם יש לי את ביבי וחיקוי שלו אעדיף להצביע למקור

וגר זאב עם כבש... לא ישא גוי אל גוי חרב... שיבנה בית המקדש... ברור שכולם יתגשמו, אבל עד שיתגשמו צריך להתהלך בין הטיפות. ר' יוחנן בן זכאי ביקש יבנה וחכמיה, ולא את ירושלים, כי היה מספיק חכם לנתח את המצב ולהגיע למסקנה שאין לו שום סיכוי לקבל את מבוקשו.

ועכשו אקטואליה, פתאום כולם הפכו לאנשי ימין, אפילו במחוזות מרץ שומעים קולות ימניים אחרי שהתייאשו להפיל את הממשלה הימנית ביותר שהיתה כאן אי פעם, בכל דרך אחרת. בטווח ארוך זה כמובן יפגע בהם, ובכל הצד השמאלי של המפה, לאור סדר היום הימני שהשתלט במרחב התקשורתי, שהם עצמם נוקטים בו, אבל בינתיים זה גורם לכאב ראש לא קטן לנתניהו.

יקיר השמאל של היומיים האחרונים הוא נפתלי בנט כמובן, לאור דרישתו לקבל את תיק הבטחון. נקודת המוצא שלהם הינה שבנט יצית אש, ויבעיר את השטח, והשמאל יבנה ממנו. טעות בידם.

אשר לבנט עצמו, יתרונו הגדול הוא שאינו ליברמן, וחסרונו, שאינו משהו אחר. הוא כלום, הוא אפס, הוא פוליטיקאי קטן עם פה ענק. ברמה פוליטית אין שום מניעה לתת לו את תיק הבטחון, כדי ליצור שקט קואליציוני ולהמשיך את תחזוקת הממשלה הנוכחית עד למועד החוקי דהיינו תחילת נובמבר 2019, דהיינו עוד פחות משנה. מצד שני, ברמה אסטרטגית הוא בור ועם הארץ שמסתכל במיקרו ולא במקרו. גם אם יקבל את תיק הבטחון, במאמר מוסגר אין גורם מקצועי שממליץ לתת לו את התיק, בזמן הקצר שנותר עד למועד הבחירות החוקי הוא לא יוכל לשנות כהוא זה את הדוקטרינה הצה"לית שהתגבשה במשך עשרות שנים.

לסיום הדברים, תנו לצהל לנצח בעזה זו סיסמה פופוליסטית ותו לא. נקודת המוצא שלה שכולנו מטומטמים, ולא זוכרים מה היה אך לפני חודשיים. צה"ל חיסל 60 מחבלים שהתקרבו לגדר. לכאורה תגובה שאמורה היתה להרתיע את חמאס, אבל לא, הוא לא הורתע אפילו למשך 24 שעות.

צה"ל יכול להפציץ מהאויר ולהרוג בעזה 3000 אנשים ולהשמיד 3000 בניינים. האם פעולה כזו תרתיע את החמאס? נהפוך הוא, על גופות העזתיים, ועל הבניינים הקורסים, ועם הרוב האוטומטי במוסדות בינלאומיים יאשימו את ישראל בפשעי מלחמה. קציני צה"ל שרגילים לעשות עסקים בחוץ לארץ לאחר שחרורם יפחדו להניח את כף רגלם בלונדון. בנט לא יגן לא עליהם.    

זה מעולה בשבילם.

לא אתפלא אם ליברמן עדכן את דרעי או אפילו התייעץ איתו לפני המהלך הזה.

משם לאחרים הדרך קצרה.

עד היום יכלו ב'דגל התורה' ובש"ס להודיע לרה"מ

על הסכמתם להעברת חוק-גיוס גם אם אגו"י תפרוש מהממשלה.

כעת האופציה אינה קיימת עוד.

אחרי שכולם ראו כמה אנשים באמת יש להם

להם היום

כי חוק הגיוס הוא בלוף, באותה מידה כמו הניסויים הפמיניסטיים שאייזנקוט עושה. החרדים לעולם לא יתגייסו (וגם הצבא לא ממש צריך אותם, עם כל המגבלות וההתאמות ההלכתיות שהוא יצטרך לעשות), ואילו הגדודים המעורבים יקרסו במערכה הראשונה.

חיכה עד אחרי הבחירות

מאוד לא חכם לשקר בצורה שתגרום לא לעשות איתך עסקאות בעתיד, אם אתה רוצה להמשיך להיות פולטיקאי.

אם בכל זאת פוליטיקאי ממולח רואה צורך לשקר, הוא מחפש שהשקר לא יהיה כ"כ שקוף, ולכן הוא יבנה לעצמו תירוצים למה הצד השני הפר את ההתחייבויות שלו קודם, או לחילופין יטען שחלו שינויים לא צפויים שמנעו ממנו לעמוד בהתחייבות.

לכן, נראה לי שההתפטרות הזו לא מפירה סיכומים עם דגל, ואולי אפילו נועדה לאפשר לחוק הגיוס לעבור בלעדיו.

סביר להניח שכבר מזמן גיבש את החלטתו להתפטר, אבל המתין לתוצאות הסיבוב השני בירושלים שהתמודד בו נציג מטעמו, וגם ניצח בסופו של יום.

ליברמן מותקף מידי יום, ואינו זוכה לגיבוי מראש הממשלה. לצד זה הוא הפנים ביושר שבמשמרת שלו במשרד הבטחון לא הוטבע שום חותם.

אם אכן יתפטר, משרד הבטחון אמור לחזור לליכוד בהתאם לחלוקת המשרדים לפני הצטרפות ליברמן לממשלה. מצד שני בנט דורש את המשרד הזה לעצמו, וכמובן שלא יקבל, מה שבסבירות גבוהה יקיץ את הקץ על הקואליציה העכשוית.  

יותר מפני כוונותיו הנסתרות של ליברמן, מודאג נתניהו מהקרע ביהדות התורה שכפי הנראה יוביל לריצה בשתי רשימות נפרדות, שאחת מהן לפחות לא תעבור את אחוז החסימה. ביחד הן ששה מנדטים, ולפי חלק מהסקרים- שבעה... גם אם הן שוות בכוחן, והן לא, כל אחת שווה 3.5 מנדטים, דהיינו פחות מסף אחוז החסימה.

לפי הסקרים גם ש"ס לא נמצאת רחוק משם, למרות שלפי התוצאות המקומיות היא שווה שמונה מנדטים. כנ"ל כחלון שמתנדנד, וכמובן ליברמן.

אלי ישי עושה קולות של רצון לרוץ פעם נוספת, וגם מיכאל בן ארי. חשבון זהיר מראה לפחות תשעה מנדטים מהאזור של הימין, שילכו לפח. נתניהו שיודע לספור עד ששים ואחד לא ימהר לקחת עוד הימור בחירות אחרי שהקודם הצליח לו בקושי.     

ברקע כזה יכול להיות שינסה לשכנע את החרדים לא להתנגד לצירוף לפיד לקואליציה, ואין סיבה שיתנגדו אחרי שתמכו בקאליש בחיפה, ובברקוביץ בירושלים. נראה על פניו שלפיד מת להכנס לקואליציה בתפקיד שר חוץ למשל, ומצד שני הדבר האחרון שהחרדים מעוניינים בו כעת הוא בחירות כלליות. אם מהלך כזה יצליח, ליברמן יתפנה לעסקים או לכתוב את זכרונותיו.    

לפני כל בחירות ארציות מתעוררת מחדש מחלוקת בין אגודה לדגל על איוש המקומות ברשימת יהדות התורה. בפעם הקודמת בדקו בדגל התורה אפשרות לרוץ ברשימת ש"ס, ונדחו על הסף, וסופו של יום שנאלצו להכנע לתכתיבים של אגודה. הפעם נראית על פניו עמדת הפתיחה של דגל התורה טובה יותר, למרות שברמה ארצית אגודת ישראל קצת יותר חזקה. כך או כך, אם הבחירות הארציות יתקיימו בתוך ארבעה חודשים, אני מהמר שירוצו בנפרד.  

לגבי ליברמן, אני לא שותף להערכה שלך, ולדעתי יקבל לא פחות מחמישה מנדטים. ליברמן הוא מתפטר סדרתי, לפני שהתפטר העריך שהתפטרותו תוביל לבחירות מוקדמות, וככל הנראה זה מה שיקרה. הוא נאחז בתיקו הפוליטי שבין הגושים, שלפי הסקרים לא ישתנה בבחירות הבאות, כדי לשדרג את דרישותיו, כלשון מאזניים, אולי רוטציה בראשות הממשלה. אם לנתניהו תהיה קואליציית 64 חברים לפחות בלעדיו, זה יהיה סופו הפוליטי של ליברמן.   

אני לא יודע אם עדכן את נתניהו לפני מסיבת העיתונאים, או אולי נתניהו שמע כמו כולנו- בתקשורת. אם עדכן אותו, האם ניסה לשכנע אותו לא להתפטר. כנראה שלא.

נתניהו מחפש כבר הרבה זמן סיבה ללכת לבחירות, ועכשו קיבל אותה על מגש של כסף. לאור הצטמקות הקואליציה, הטיעון שהוא רוצה לברוח מהחקירות- פתטי. מצד שני, העיתוי לא מתאים בגלל הפסקת האש עם החמאס, שמזיקה לו פוליטית, אז אולי צריך לדחות קצת. מצד שלישי, הציבור ישכח אם נתניהו ישלוף שפן מהכובע בימים הקרובים.

בנט לא רוצה להגרר לבחירות שאחרים מובילים, לכן הוא תובע את תיק הבטחון, ואין סיכוי שיקבל אותו.   

לא אני כתבתי, עשיתי העתק הדבק מרוטר. 

 חשבתי על ספר מתח מסוגת הריגול - מרגל רוסי נשלח לישראל במסווה של עולה חדש ומתברג בפוליטיקה הישראלית, לצורך העניין נקרא לו אבי בילרמן, הוא מתקדם והופך לשר הביטחון, בשלב זה זהותו האמתית נודעת למוסד, נשיא רוסיה, נקרא לו טופין, לוחץ על ראש הממשלה, נקרא לו בנבניהו, לשמור את הענין בסוד, תמורת הגנה רוסית מפני התוקפנות האיראנית,  אך בילרמן נאלץ להתפטר. אפשר לסיים את הרומן כאן, אפשר גם לתת סיום דרמטי יותר - בילרמן מחוסל בידי צעיר ממוצא עדני, נניח תושב רעננה,  בשליחות השב"כ, המכחיש את מעורבתו במעשה [הסיום הזה דרמטי אבל בעייתי, כי הוא עלול להוביל צעירים למעשים פסולים ואסורים].

ראש העיר הוותיק, שלמה בוחבוט הפסיד לארקדי פומרנץ על ראש עריית מעלות תרשיחא

ארקדי: 74.5%

בוחבוט: 35.5%

אחר לגמרי