פורום אקטואליה וחדשות (עמוד 26)

המערכת הפוליטית הישראלית קשה מאוד.

אלא זה חייב להיות משהו שמתגלגלים אליו בנסיבות החיים. אחרת, זו רק תאווה של שליטה וכוח.

ראוי שאדם יעבור דברים בחיים, גם מקצועית וגם מבחינת ניסיון חיים, לפני שהוא רץ לקבוע על חיים של אחרים. לאסוף כישורים, להיפגש עם פינות שונות של החיים, לחיות.

אדם צריך לפגוש את החיים עצמם, את הקשיים, את הבעיות, את הכשלונות, וגם לחוות בשלות ובגרות אמיתיים בעולם של ה"גדולים".

הפוליטיקה אינה מטרה לעצמה, אלא כלי לשפר את החיים. ולכן צריך להגיע מתוך החיים. הרבה פנטזיות ודמיונות יקבלו פרופורציה כשאדם יהבור את החיים האמיתיים.

לאחר מכן, אם עדיין יראה בזה צורך ויחשוב שאכן יש לו את הכישורים המתאימים, אז שינסה את מחו.

ח"כ זוטר משתתף באינספור ועדות ודיונים שרובם תפלים לגמרי. מאידך, שר בישראל כפוף לגחמות היועמ"שית ובג"ץ. 

ולכן הגבתי כך.

שהולכים בדרך של אלילם, שהוא אלוף העולם בדחיית הטיפול בבעיות במשך שנים והאשמת כל האחרים בחוסר הטיפול (זוכרים את 'חזק מול החמאס' מבחירות תשס"ט?). כך גם לגבי חאן אל אחמר. 

אז כדי להרגיע אותך, הבאתי מאמר מלפני שנים, כשבצלאל עוד היה ח"כ זוטר (ובכל זאת, בקדנציה הראשונה - אלוף החקיקה) שחוזה את הצפוי:

ריבונות תמורת חאן אל אחמר

עכשיו, אפשר להתעקש דווקא על חאן אל אחמר, כמו שהתעקשו עליו כל שרי הביטחון שנתניהו מינה בחמש עשרה השנה האחרונות, הרי הם טיפלו כראוי ורק בקדנציה הנוכחית הבעיה נוצרה...

ואפשר, במקום להלחם בטחנת רוח, להלחם במקומות שאפשר להצליח. משום מה כל שרי הביטחון מהליכוד לאורך שנים, לא הצליחו לפנות אף בניה ערבית לא חוקית. מאז שההגה אצל סמוטריץ', השמורה ההסכמית פונתה, כמו גם מאות מבנים לא חוקיים אחרים - פונו.

במקביל שבעה ישובים קיבלו הכרה וסמל ישוב, הוכרזו אלפי דונמים כאדמות מדינה (לא התרחש כדבר הזה מאז שמיר!), התחלות בניה ואישורי בניה עתידיים ניתנו כמו שלא ניתנו בעשור שלם.

כמובן, אפשר מסיבות פוליטיות לראות רק רע כל היום...

מאמר של חגי הוברמן, מקורבם של נפתלי ובצלאל, שמסביר בלשון חלקלקה למה אפשר לוותר על חאן אל אחמר תמורת ריבונות על כל השטח, וחאן אל אחמר הוא חלק מהשטח. האמת שאני מסכים, אבל בצלאל רוצה שביבי יחיל ריבונות והוא עצמו יקח את הקרדיט. לא רע.

ראיתי את ההסכם הקואליציוני של איתמר עם הליכוד, ובין היתר יש בו הכשרת מאחזים לא מוסדרים, ועכשו באים נערי בצלאל ומנכסים את ההישגים לפטרון שלהם, איש הדיבורים.

גם עם זה אני זורם ובלבד שתמשך תנופת הבניה בארץ ישראל.

אבל בינתיים אין ריבונות, ויש את חאן אל אחמר, שמרחיבה את שטחה, וחלוקת העבודה היא כזו: ביבי מקדם ריבונות עם מרקו רוביו, בזמן שבצלאל מתקשט בנוצות לא לו.

חגי הוברמן פשוט מסביר למה מציאותית זה לא יקרה. בשלב ההוא האחריות היתה רק אצל נתניהו, גם בקדנציה שלפני ושאחרי. אם יש לך הסבר, למה ראש הממשלה בכמעט כל שבע עשרה השנה האחרונות לא דאג לזה, נשמח לשמוע...

לא יודע מה ראית, הבטחות לגבי המאחזים, נמצאות בכמה הסכמים בממשלה הזאת וגם היו בעבר בכמה הסכמים - נתניהו תמיד מסמס. הפעם בצלאל התעקש (ודוברי הליכוד, גם כאן בפורום, גלגלו עיניים) שהסמכויות על המנהל יהיו בידו. רק לכן הפעם ההבטחות שנתניהו מיחזר כבר שבע פעמים, מתקיימות.

(אין לי שום בעיה לפרגן לבן גביר על מה שבאמת הקרדיט שלו - חלוקת הנשק והשינויים במדיניות השב"ס ומחוז ש"י במשטרה, עשיתי זאת גם בעבר. אין לי גם שום בעיה לפרגן לווסרלוף על הדאגה הרבה למפונים ולישובי הצפון והדרום - גם את זה ציינתי כאן בעבר. חבל שבשביל הצגות לבייס, הם ברחו מהאחריות).

כי החרדים תוקפים את הנציגים שלהם בכנסת בגלל מה שנקרא אוזלת ידם בכל מה שקשור לחוק הגיוס.

כאמור, את הנציגים שלהם הם תוקפים ולא את נתניהו, מן הטעם הפשוט שהם בחרו בנציגים שלהם ולא בנתניהו.

אצלך זה הפוך, סמוטריץ' שהצבענו לו הפקיר את עמונה, ואת נתיב האבות, ואת בתי דריינוף, ועוד, אבל במקום לתרץ את זדונותיו, הוא שולח את הבייס לתקוף את... נתניהו.

קרקס.

אין לי מושג למה הצבעת, לטענתך, למי שתמיד טענת שהוא כושל. תקפת אותו לפני הבחירות בלי הפסקה וגם רגע אחרי הבחירות בלי הפסקה. אתה תמיד, לפני הבחירות כמו אחרי הבחירות, תוקף את נציגי הציונות הדתית ומדברר את הליכוד. תעשה טובה, תעזוב אותנו עם הצביעות שלך.

איני יודע על איזה חרדים אתה מדבר, הם דווקא תוקפים את נתניהו היטב.

מעולם לא ראיתי בהמודיע שתוקפים את נציגי אגודה, או ביתד את דגל, גם לא בהדרך את דרעי. וכן, הם בהחלט תוקפים את הליכוד ומאיימים עליו בלי הפסקה.

החרדים שתוקפים את הנציגים החרדים - הם מהפלגים שגם לא הצביעו להם.

נחמד

תקנה מראה כבר...

פרסום ראשון: הוסדרו 6 תחומי שיפוט חדשים בהתיישבות | ערוץ 7

זה בזכות ההסכם של חבר האופוזיציה בן גביר?!

הנכון יהיה להעיף את בצלאל ולתת לסטרוק להוביל.

היא גם מקובלת על כל השותפים הקואליציוניים .

לולי שבצלאל היה יושב על המנהל - הפקידונים שם, ששנים נמצאים בראש של 'עובדי או"ם' היו מורחים את התהליכים עד שהקדנציה היתה מסתיימת.

אולי כדאי לשאול איזה אחד שהיה ראש ממשלה הרבה מאוד שנים

מעניין מה דעתו 

אצלנו יש ממשלה שמוגדרת בחוק כקולקטיב.

זאת אומרת שכולם אחראים הדדית, ואין אחראי יותר ואחראי פחות.

כך למשל, שר התחבורה אחראי על מחדלי משרד הבריאות ככל שיהיו, כמו שר הבריאות, וכן להיפך.

כך למשל, כשהשר לבטחון לאומי לא היה מרוצה מהסכם הכניעה מול חמאס, הוא הניח את המפתחות, ואני מצדיע לו על אומץ ליבו .

אתה הבנת את זה?

למה לא מפנים?

אולי כדאי לשאול מישהו אחר שאחראי לדבר כבר שנים

ומבקש מהמפלגות האחרות שימליצו עליו לנשיא ויתנו אמון בממשלה בראשותו. רק הוא מחברי הממשלה נחשב 'סמל שלטון'/סגל א' ורק הוא יקבל אחרי מאה ועשרים מקום ב'חלקת גדולי האומה'.

יש אחריות קולקטיבית ומעליה יש אחריות אישית לזה שרצה להוביל. 

ואם הוא לא מסוגל - שיתן למישהו אחר להוביל.

״יש אחריות קולקטיבית ומעליה יש אחריות אישית לזה שרצה להוביל. 

ואם הוא לא מסוגל - שיתן למישהו אחר להוביל.״

בפועל - אם שאלת על תאריך ספציפי, אז האחריות הספציפית על אלו שידעו את הסימנים המחשידים בשעות שלפני - ולא עשו עם זה כלום. לא העבירו לא למעלה, לדרג שאמור להיות אחראי ולא למטה, לכוחות בשטח שיהיו בכוננות.

חלק גדול מהבאג, הוא השיטה בישראל שמינויים כביכול מקצועיים ואין לממשלה סמכות עלייהם. יש יותר מחשד, שחוסר האמון בין הגורמים שמונו (חלקם במחטף של הרגע האחרון) ע"י ממשלה קודמת, לבין הדרג המדיני הנוכחי, הובילו לחוסר הדיווח הפשוט הזה.

אם כמו בארה"ב, ממשל נכנס היה ממנה את אנשי אמונו לתפקידים הבכירים ברשות המבצעת - היה הרבה יותר אמון בינהם.

אלא מובילים אותו החוצה בדרכים שהותרו בחוק.

עשה טוב, צריך את המשחק הכפול

בן גביר לא הועיל בכלום לכאורה בכך שהתפטר, חוץ מבסמליות החשובה שהוא לא מוכן שדבר כזה יקרה והוא לא מוכן להשלים עם זה.

סמוטריץ' משדר לשמאל בדיוק הפוך. הוא לא רוצה שזה יקרה, אבל הוא מוכן להתפשר כדי לשמור על הכיסא.

אגב, עוד לא שמענו את דבר השר על ארבעת הנערים ששוכבים בבית החולים בעקבות ירי השוטר מלפני שבועיים.

ירי שהתרחש שני קילומטר מהבית שלו, ראוי לציין.

הלנו הוא?

יוצא שכל מה שבשבילו בחרנו בו, הלך פארש. כי מר סמוטריץ', לא עושה כלום משיקולים פוליטיים.

הוא מתיר את דמנו בשתיקתו!!! בושה וחרפה!!!

סמוטריץ' משנה בפועל את המצב בהתיישבות. 

כמות הישובים שקיבלו הכרה, החוות שהוסדרו, התחלות הבניה בפועל, אישורי הבניה להמשך, ההכרזה על אדמות מדינה והריסת הבניה הערבית הבלתי חוקית - משנים דרסטית את מצב האחיזה באדמות יו"ש, כמו שלא שינו אותה מאז ממשלת שמיר (כן, לפני שנולדת).

ביבי להזכירך גם הוא עשה דברים, וכן הבטחת הבחירות שלו הייתה להחיל ריבונות על יו"ש.

אז מעכשיו נלקק לביבי?

ולייחס לו את כל הנ"ל זה לא נכון בכלל, אם כבר השרה סטרוק והשר כ"ץ.

בן גביר לא הועיל לעם ישראל בהתפטרות שלו. כתבתי כבר באותו שבוע שהייתי מוכן לקבל מי שיגיד שהממשלה חצתה קו אדום ולכן הוא נלחם להפיל אותה יהיה מה שיהיה.

בן גביר, בסה"כ עשה הצגה לבייס, כשמצד אחד יש לו קלף לקמפיין כשילדים בני 19 וגם מבוגרים שנשארו בהבנה פוליטית של ילדים, קונים את זה שהוא אידיאולוג. מצד שני הבהיר שלא יאפשר להפיל את הממשלה. אם לא תאפשר להפיל, לא עדיף לעם ישראל שתמשיך להשפיע לטובה?! 

ממש איני טוען שסמוטריץ' נביא, רק שיש לו הבנה פוליטית, מה שאין לבן גביר. אגב, סביר גם שראש הממשלה שיתף אותו בסיכומים השקטים. את בן גביר אי אפשר לשתף, כי הכל דולף...

אבל אני חושב שהוא הרע במיעוטו לעומת סמוטריץ', שעם כל הכבוד לו לא עושה כלום, ולא שכחתי את אישורו לביצוע ההרס בגבעה בתור האחראי על המנהל האזרחי.

גם בן גביר לא צדיק גדול, אבל סמוטריץ' גרוע ממנו.

להזכירך, העיסקה כבר בוצעה. מחבלים עם דם על היידים, ביניהם זכריה זביידי שוחררו. זה שכרגע היא נעצרת זה מבורך, אבל זה כמה קרונות מתוך הרכבת שכבר הגיעה לאושוויץ.

בזמן שאחרים עסוקים בהצהרות וגינויים - אקטואליה וחדשות

נכון, הוא עושה טוב. לא מספיק. - אקטואליה וחדשות

ולא בהקשר הזה דיברתי, אלא בהקשר המחבלים ששוחררו ועומדים לרצוח אותנו נפש. והשוטר שירה בחברינו שני קילומטר מהבית שלו. ותרגילי הצבא בהם מדמים את המתנחלים כאויב.(כן, היה עכשיו עוד תרגיל, במהלכו יש מחבל בגזרה, אבל צריך לשלוח עשרות מגבניקים לאיתור עיזים שנגנבו על ידי גבעת עוז ציון)

יכול להיות שבגילך קשה להבין זאת (וכן, אני יודע, יש גם מבוגרים שמעולם לא התגברו) - לא הכל בידינו. עדיין אין רוב בכנסת של הציבור האמוני, כי עדיין אין רוב כזה בעם וגם כי חלק מהציבור הזה מאלף שיקולים מצביע ליכוד/ש"ס/כל שאר המפלגות.

במציאות הזאת יש שתי דרכים להתנהל, השיטה של תלמידי הרב כהנא - הכל או לא כלום. אין ספור מערכות בחירות בהן לא עברו/נפסלו מראש. אבל גם כשעברו, חוץ מנאומים לא השפיעו כלום, כי לא מוכנים לפשרות.

שיטת הציונות הדתית מעל מאה עשרים שנה (בדיעבד גם החרדים אמצו) - לפעול במסגרות הקימות, להטות לטובה את כלל ישראל.

אני בהחלט חושב שיש ערך גדול גם להצגת האמת בלא כחל ושרק וטוב שיש מי שעומד עליה. יחד עם זאת, במערכת הפוליטית השיטה הזאת רק מבזבזת כוחות שיכולים לפעול למען התורה, העם והארץ.

כתבתי כאן בעבר לא פעם - אישית אני מאוד מעריך את ד"ר הרב מיכאל בן ארי, למדתי ממנו בעבר ועד היום משתדל לעקוב אחרי הפרסומים שלו, בהחלט הושפעתי מתפיסתו ההסטורית וההסטוריוסופית. יחד עם זאת, אני חושב שהשפעתו היום כאיש רוח, כמרצה, ככותב - גדולה בהרבה מהכמעט 0 השפעה שהיתה לו בשנות הפעילות הפוליטית.

את הנקודה הזאת בן גביר תפס, בשלב שגם את המפלגה של מרזל ובן ארי הוא תפס. לכן הוא שינה כיוון והתנער מהם. זה בהחלט חוסר דרך ארץ, אני בהחלט מקבל שהיה צריך להקים מסגרת חדשה ולא לגנוב להם - אבל ברמה הפוליטית הוא צדק.

יחד עם זאת, מתברר שהצורך להיות אופוזיציה, גדול ממנו. גם בכל התקופה שישב בממשלה, הוא התנהל בחוסר לויליות מוחלט וגרם לקואליציה להזיע על שטויות ושקרים וגם הפרישה שלו לא קידמה את עם ישראל בכלום.

סמוטריץ' לא בעד שחרור המחבלים, לא משנה כמה פעמים תחזור על זה. השאלה שעמדה בפניו אינה אם מחבלים ישוחררו, זאת היתה עובדה קיימת. העיסקה היתה המוצא בלחץ בין טראמפ שצריך הישג לחשש שביידן ברגע האחרון יגרום נזקים נוראיים.

פרישה של סמוטריץ' היתה מורידה ממנו כמה פשקעווילים, אבל לא מקדמת את עם ישראל בכלום. העיסקה היתה יוצאת לפועל כך או כך - אבל נתניהו היה הופך לברווז צולע שימיו בשלטון ספורים וממילא את כל ההישגים של השבועות האחרונים, היינו מפסידים.

אמרתי שזה שסמוטריץ' נשאר בממשלה לא שינה את העובדה שהם שוחררו, גם אם עכשיו חמאס מגמגמים.

לא הבנתי את הצורך שלך במלל על כהניסטים, הם לא מעניינים כרגע. אמרתי לך כבר, אני לא תומך גם בבן גביר.

אבל עם כל הכבוד לכך שהמציאות מורכבת, מר סמוטריץ' לא עושה מספיק. 

לא שמעתי גינוי לאירוע המזעזע בו ארבעה נערים כמעט מצאו בו את מותם, שני קילומטר מהבית שלו.

או בכלל להתנהלות הצבא והמשטרה, ובייחוד השב"כ, המתנהלים כאילו אנחנו האוייב.

אנחנו צריכים מנהיג שכשקורה אירוע כזה, מכל סוג שהוא, הוא לא ישב בחיבוק ידיים, אלא ירים קול, גם אם רפה, ויאמר שהוא לא מוכן שדברים כאלה ישנו.

זה באופן הכי חלש שיש. שירים את קולו. שיגנה. שיאמר שזו בושה וחרפה שהשב"כ מגרש יהודים מביתם ללא הסבר. שיפנה לשר כ"ץ בבקשה לבטל את הצווים המנהליים, או על כל פנים לאפשר לאריאל דנינו לגור באריאל בשומרון, כדי שיוכל להמשיך את לימודיו באוניברסיטה ומשפחתו לא תצטרך לחפש מוסדות לימוד חדשים. הרי אריאל אינה מקום עם חיכוכים, ואילו הר חברון אליו מתיר צו ההרחקה לאריאל דנינו להיכנס כן רווי בחיכוכים.

בקיצור, שידבר. שלא ישתוק כשהציבור שלו נרמס.

או שאנחנו לא הציבור שלו?

וחשוב לשים אצבע על זה שדיין היה זה ששלח אנשים לגור ב'פיתחת רפיח' חבל ימית. והוא היה שר החוץ שהציע את רעיון השלום ומסירת סיני.

אז אולי גם סמוטריץ' ידידנו נמצא בדרכו לשם? כרגע עוזר, לכאורה. או שלא כל כך. ומה שמעתי? הוא צייץ "להחזיר את כולם"? האם הוא התכוון בכל מחיר?

אתה מתעקש על רשימת פעולות/אמירות ספציפיות שמבחינתך הם המדד. הבהרתי שסמוטריץ' פועל הרבה מאוד ומשפר באופן דרסטי הן את האחיזה שלנו ביו"ש, הן את מצב מוסדות החינוך והתורה (שמעתי באוזני מכמה ראשי ישיבות/מנהלים שונים, חלקם ממש לא מחסידיו מראש) והן בשלל תחומים אחרים. 

כל איש עשיה, חייב לתעדף דברים אלו על אחרים. מדד ההצהרות, אינו מדד לשום דבר, למרות שהח"כים של עוצמה מצטיינים בזה (ורק בזה...).

האם הוא צודק בכל החלטה ובכל תיעדוף? מטבע הדברים, מי שלא עושה כלום לא טועה לעולם ומי שעושה, לפעמים טועה.

וכמובן, הכי קל לשבת בחוץ ולזרוק האשמות.

כי אם סמוטריץ' היה פורש, הממשלה היתה נופלת והכנסת היתה מפזרת את עצמה.

ופועל יוצא, הולכים לבחירות שמבהילות את סמוטריץ' מפני תוצאותיהן הנחזות. 

אני לא אומר שסמוטריץ' יראה את הכנסת הבאה מהבית, אבל יש די והותר אנשים שמהמרים שכך יהיה.

אשר ליחסיו עם בן גביר, יש משהו סודי במערכת שביניהם, משהו בסדר גודל של מפעל הטקסטיל בדימונה, בגינו שני השוורים האלה כבר לא יחרשו יחדיו.

או במילים אחרות, סמוטריץ' הוא בעת ובעונה אחת, גם אידיאולוג גדול, ואף אחד לא יקח את זה ממנו, אבל גם חנווני פוליטי לא קטן.

הוא היה מרוויח הרבה נקודות בבייס. הרבה יותר קל לשווק את זה, מלשווק את ההשארות. בכל זאת הוא תיעדף את ההשארות וההשפעה, על פני הנקודות בבייס וההמנעות מזריקת הבוץ ע"י בן גביר.

(טוב, האמת שבן גביר זרק בוץ גם קודם, עם שלל טענות מהגורן והיקב. כל פעם שהטענה הקודמת התבררה כספין שקרי, הוא המציא ספין חדש)

הסיבה שאנחנו מתנגדים לעיסקה היא כי אנחנו מסתכלים לטווח הארוך ולא רק לכאן ועכשיו.

אם הוא היה מפיל את הממשלה אז זה היה נזק גדול לטווח הארוך (בחירות, עצירת המלחמה, קמפיין שמאלי בזוי על סטרואידים, סכנת חזרת השמאל לשלטון, חטופום נמקים לנצח), וגם לטווח הקצר (לפיד היה נכנס במקומו, וכל שאר שונאי ישראל, והנזק היה גדול עוד יותר).

וזה מה שאני טורח להסביר כאן כבר חודש.

יש כאן שאלה מהותית, מתי הגבול שבו ממשלה איבדה את הלגיטימציה. מבחינתי הצעד של בן גביר - גם לאבד את מוקדי ההשפעה שלו וגם להמנע מלהפיל את הממשלה, זו האפשרות הכי מטופשת.

בסופו של דבר נבחרי הציבור שלנו איכזבו אותנו כבר לאחר חודשיים מהמלחמה כשהתברר שאין כוונה לנצח לא בצפון ולא בדרום.

הם פשוט מגלגלים את הבעיות כדי שאנחנו נתמודד איתן רק על סטרואידים בעוד 15-20 שנה      

כל כך הרבה מחבלים והחזירו את המחבלים בעזה וטןענים שבגלל זה יצביעו לימין מפוקפק כמו בנט או שלא יצאו להצביע.

עם בן גביר יש למי להצביע.

השאלה איך זה יקדם את עם ישראל, בצעקות מהמליאה?

אלא אם כן יש לך אופציה אחרת. כל עוד שאין ממשלה טובה יותר, צריך לראות איך מקדמים מתוך המציאות הזאת.

נפתחו בשבועות האחרונים אופציות, שגם אם לא יתממשו מחר בבוקר - מרחיבות את האופק הלאומי בצורה משמעותית. נכון שנתניהו עם רזומה ארוך של חיפוש שקט לטווח קצר, תוך מישכון הטווח הארוך, אבל המציאות מקדמת.

חוץ מלחכות...

נקווה לטוב אבל נראה לי לא יקרה שום־דבר מעניין, מקווה להתבדות

חמישה ימים לפני השבעתו הבטיח לפתוח את שערי הגיהינום על עזה.

אמר עזה והתכוון לישראל.

במקום למרוח את חמשת הימים, הבהיל לכאן את היהודון סטי ויטקוף שאילץ אותנו (מעכשו לעכשו) לשחרר אלף רוצחים עם דם על הידיים, תמורת 33 חטופים, רבע מהם מתים.

ועכשו, בעצומה של עסקת כניעה שנושאת את שמו, ההפכפך הזה משחק אותה גיבור גדול, ופולט אולטימטום לשחרר את כל החטופים "עד 12 בצהרים". חחה.

חמאס כמובן לא ספר אותו, ובצדק לא ספר אותו, וזה ממש לא מצחיק.

כשהעזתי הראשון יטרונספר מעזה, מדינת ישראל תתחיל לגדל עגבניות על הירח.

אולי אני לא מעודכן, אבל למיטב ידיעתי בכל הסוגיות האחרות – קנדה, מקסיקו, פנמה, ענייניים פנים־אמריקאיים – טראמפ אומר ועושה

בעיה של הממשלה שהיא לא ממנפת

בס"ד

כל האיום הגדול על פתיחת שערי הגיהנום היה כדי להחזיר את העסקה המופקרת למסלולה הרגיל אחרי שחמאס הודיעו שבכוונתם להפר אותה. במקום זה, הגענו למצב שאפילו נשיא המעצמה הגדולה ביותר, עוקף את ממשלת ישראל מימין. אגב, מאוד יכול להיות שכך יהיה גם עם תוכנית הטראנספר של טראמפ, שבינתיים במדיניות הערביות כבר משרטטים תוכנית חלופית להציג בקרוב לנשיא בביקור בבית הלבן.

בקיצור, בינתיים אנחנו בשלב הדיבורים מצד אחד, ומצד שני בעזה ערבים מתקרבים לגדרות ורקטה נופלת רק בטעות בשטח רצועת עזה ולא בישראל. בינתיים, אמש פורסם מגורם מדיני (=רוה"מ) שלאחר התייעצות ביטחונית הוחלט שנושא הקרוואנים יידון בימים הקרובים (ולא, לא מדובר בקראוונים של תנועת נחלה או שמטרתם היא חידוש ההתיישבות היהודית ברצועה. ההפך). כל זאת בזמן שהשרה סטרוק (ע"פ פרסום בטלגרם של דפנה ליאל ביום ראשון ולמחרת באתר ישראל היום) אומרת שמה שראינו זה "רק קצה קצהו למה שמחכה לנו". אז נשאלת השאלה - איפה ההשפעה?!

אגב, לגבי טענת ההדלפות שעלתה פה באחת התגובות. תראה איזה מוכשר בן גביר - גם שהוא לא חבר ממשלה ובטח של חבר קבינט, נראה שהוא עדיין מצליח להדליף דברים לתקשורת מתוך הישיבות. גם הטענה שבן גביר הוא זה שמנסה למצוא את הסולם לחזור לממשלה - אינה מדוייקת. כמובן שאם תחזור הלחימה או שתוכנית הטראנספר תצא אל הפועל - זה יקרה, אבל בינתיים מי שמנסה לשכנע אותו לחזור כבר עכשיו, והוא מסר (כך על פי פרסום של יערה שפירא מיום רביעי בכאן חדשות), זה נתניהו שצריך את האצבעות שלו. לא הפוך, בטח לא אחרי השבוע האחרון שכאמור נכון לרגע זה, נראה שהוא בהחלט בהחלט צדק שפרש.

וזה מאוד מגוחך בעיניי שכל פעם שהרוח נושבת אז באים תומכי פלוני ותומכי אלמוני ומביאים את הסיטואציה העכשווית כראיה לשיטתם. נצחונות סופרים בסוף. מי באמת צדק נוכל לראות רק בסוף של שלב. אי אפשר על כל תנועה לבוא ולהסיק מסקנות, זה טיפשי לגמרי. "אל יתהלל חוגר כמפתח".

בס"ד

אני חייב לציין שאני עדיין מסתכל מאוד בחשדנות בנוגע לטראמפ. נראה, ולא רק בהקשר של ישראל, שהמדיניות שלו מאז תחילת הקדנציה זה לאיים בענק בשביל להשיג תוצאה קטנה. הטרנספר, לדוגמה, בא במטרה לגייס את מדינות ערב להביא פתרון משלהם. אבל שטראמפ עצמו מסתכל בהשתהות ושואל למה מדינת ישראל לא ממשה את האשראי שניתן לה, אין אלא לשאול 'דרשני'.

שראיתי את ההצהרות בשבוע שעבר, אכן קיוויתי שכך יהיה. לכן המתנתי עם התגובה הזאת עד הדד ליין הסופי. אבל הדד ליין עבר ולא נותר לי לתהות בקול מה עוד יקרה?

אגב, אחד "הצ'ופרים" שהבטיחו לסמוטריץ' זה שינוי המדיניות ביו"ש. מה שקורה בימים אלו זה מחסומים שהיו סגורים מתחילת המלחמה, נפתחו חזרה לתנועת פלסטינים. חלקם ממש מתחת לחלון ביתו של השר. זאת אומרת שגם לצד המבצע הנחוץ בטול כרם וג'נין - מחסומים אסטרטגיים באזור שכם נפתחים.

כשבנאום הפרישה שלו הוא הבטיח להחזיק את הממשלה מבחוץ וגם הסביר מתי יחזור...

ממה נפשך, אם הממשלה איבדה לגיטימציה, תפעל להפלתה! אם אתה ממילא ממשיך לתמוך בה, למה לוותר על מוקדי ההשפעה שלך?!

לצערי הרב, ההסבר היחיד הוא שהפרישה היא הצגה לציבור שלא מבין בפוליטיקה ובמורכבויות המציאות.

אחרי 7 באוקטובר היה צריך להגיד בצורה פשוטה נכשלנו.

ולהתפטר

כל הממשלה הזאת ולא רק הם

*טריגר: מי שלא מסוגל להתמודד עם אמירות מורכבות - שלא יקרא*

חשוב להדגיש ולהבהיר שהחזרת החטופים אינה ולא יכולה להיות מטרה ראשית במלחמה. כמו שצביקה מור זועק (אולי לו מותר...) המטרה הראשית היא אך ורק ניצחון במלחמה. ניצחון ברור, כזה שאף אחד לא יוכל לפקפק בו. כזה שהאויב, לפי מושגיו שלו לא יוכל לפקפק בו.

החטופים, עם כל הצער והכאב, לא יותר חשובים מהחיילים. כמו שבמלחמה נהרגים חיילים - גם חטופים עלולים לההרג. מצער מאוד, חבל מאוד שהגענו למצב הזה - אבל זה המצב.

הסיבוך שיצרה ההגדרה (שאגב, אורית סטרוק טענה שאינה מדוייקת) של 'שתי מטרות', זו אחת הסיבות, לא היחידה, שכל כך נמרחו במלחמה. עקיבא ביגמן טען שהגיעו אליו עדויות על מבצעים רבים שבוטלו מחשש לחיי חטופים - זו איוולת, כלפי כלל ישראל וגם כלפי החטופים.

ממילא כל השיח על המחיר - אינו רלוונטי אם זה מעכב את הניצחון.

המצב הוא מורכב וקשה בטירוף.

זו עיסקה מופקרת, הזויה ומרושעת.

אבל אם נבחרינו יצאו, אז מישהו אחר (לפידיוט או משהו דומה) ייכנס במקומם והעיסקה תעבור בכל מקרה. לפחות ככה בצלאל ניסה (ואולי גם הצליח) להציל משהו מהאסון הזה.

וכן, להפיל את הממשלה עכשיו זה יפגע במדינה לא פחות ואולי אפילו יותר. קל לדמיין איך ייראו הקמפיינים המכוערים ביותר בהיסטוריה של הבחירות במדינת ישראל.

וגם אסור לפספס את ההזדמנות של טראמפ עם ממשלה ימנית, במיוחד כאשר הסיכוי לממשלת שמאל תמיד קיים.

כאשר קובץ שולי שמשקלו בתקשורת מכריע נוקט "בכל מחיר", עמדת הפתיחה מול חמאס היא לכל היותר, למזער נזקים. 

סמוטריץ' חילץ מנתניהו התחייבות לחזור למלחמה בתום 42 יום אולי כדי לדחות את התפוררות הקואליציה בהתאמה, ואולי כי הוא חייב לבייס שלו. אלא שעם כל הצער, הסבירות לחזור למלחמה בתום התקופה נמוכה עד אפסית, וכבר הוסבר למה- בתגובות קודמות.

בתום התקופה ידרוש הבייס לפרוע את השטר... יתכן שתמצא נוסחה זמנית, ואולי טראמפ החדש יוציא את הערמונים מן האש בפגישתו עם נתניהו בעוד חודש.

התחזית הסבירה היא פיזור הכנסת במושב הקיץ הקרוב.

לקמפיינרים הפוליטיים תהיה עדנה.

אתה בא להצדיק את העיסקה לכתחילה?

קרא את התגובות שלי.

והוספתי שהסבירות לחזור למלחמה בתום השלב הראשון, נמוכה עד אפסית.

עובדים עלינו בעיניים.

לא צריך לפרוש אחר מעשה עשוי. לצד זה לא צריך לזרות חול בעיניים ולהתחייב לבייס שחוזרים להלחם בעוד 40 יום. 

כי בנסיבות הקיימות זה לא ריאלי.

נהפוך הוא, בסופו של יום יאלץ אותנו טראמפ החדש לסגת עד למילימטר האחרון, והלואי ואתבדה.

לכן בסופו של דבר ההצבעה היא נגד, ולכן הוא גם אמר מפורשות שאם לא יחזרו להילחם הוא יפרוש.

אני לא רואה כאן שום זריית חול. הכל ידוע וגלוי.

מעטים מבינים כמוך, ורובם לא מבינים כמוך.

כך או כך, אם בצלאל אכן יפרוש בעוד 40 יום, ובן גביר כבר פרש, בהכרח תיפול הממשלה ונלך לבחירות.

(אני לא רואה את נתניהו מתמודד שוב, על קדנציה שביעית).

איך אפשר לקרוא למידע גלוי "זריית חול"? מה הזרייה ומה החול כאן?! איזה מידע חסר?

הוא צריך להוסיף: נלך לבחירות.

אם הוא יגיד את זה, אז סבבה.

ואם לא- אז לא סבבה...

באמצע מלחמה?

כשהחטופים יהיו נושא הקמפיין של השמאל?

כשאנשים גם ככה מפולגים אז לפלג עוד בזמן כזה?

להפסיד את ההזדמנות של טראמפ?

לתת לשמאל להקים מדינה פלסטינית בתמורה להחזרת שאר החטופים?

זה טירוף הדעת ללכת לבחירות.

אם הוא יאבד את הרוב הקואליציוני, האופוזיציה תגיש הצעת חוק לפיזור הכנסת ונלך לבחירות.

נתניהו כאמור לא יתמודד שוב, כך להערכתי, שטובה לא פחות מהניחושים של חליווה.

כדי לחבר צריך שניים, לחתוך- מספיק אחד.

בן גביר חתך והשאיר את נתניהו עדיין עם 63 ח"כים.

אם סמוטריץ' יחתוך גם הוא, נתניהו ישאר תלוי פוליטית בין שמים לארץ, ויאלץ לפזר את הכנסת, לא לפני שיודיע למפרע שהוא לא מתמודד שוב.

אין לי ספק שנתניהו רוצה למלא את ימי ממשלתו עד למועד החוקי, אבל כאמור זה לא תלוי בו, והוא לא יכול לכפות על שותפיו זוגיות פוליטית.

ולכן ההתנהלות של בצלאל היא טובה בעיניי כרגע

.

מאמין שנגלה עוד 41 יום מי פעל נכון

ובצורה שונה ממה שהיה עד עכשיו.

זה לא יהפוך את ההסכם עכשיו לטוב, אבל זה אולי יצדיק את ההישארות של סמוטריץ בממשלה.

אבל אם נבחרינו יצאו, אז מישהו אחר (לפידיוט או משהו דומה) ייכנס במקומם והעיסקה תעבור בכל מקרה. לפחות ככה בצלאל ניסה (ואולי גם הצליח) להציל משהו מהאסון הזה.

וכן, להפיל את הממשלה עכשיו זה יפגע במדינה לא פחות ואולי אפילו יותר. קל לדמיין איך ייראו הקמפיינים המכוערים ביותר בהיסטוריה של הבחירות במדינת ישראל.

וגם אסור לפספס את ההזדמנות של טראמפ עם ממשלה ימנית, במיוחד כאשר הסיכוי לממשלת שמאל תמיד קיים.

אחרת נתניהו (או כל ראש ממשלה עתידי אחר) לעולם לא יספור את סמוטריץ ובן גביר.

ובשלב מסויים כבר אין הבדל בין נתניהו לגנץ/בנט (לפיד לא יהיה ראש ממשלה, אם הליכוד לא ינצח תקום כנראה ממשלת מרכז-שמאל).

האם העסקה הזאת היא הקו האדום? כתבתי בתחלה שאני מתלבט.

זו מציאות כואבת אבל קיימת.

ולפעמים יש שיניים אבל נשיכה בצד השני אפשרית רק אם תנשוך גם את עצמך.

במקרה שלנו, העיסקה עברה גם בלי האצבע של סמוטריץ כך שממילא זה לא היה תלוי בו. אז מה עדיף? לצאת ולהפקיר את השטח לנתניהו הימין-הפשרני הזה? לתת לו תירוציל להכניס שמאל או מרכז-שמאל? לחזור לסורו הרגיל?

כולנו רוצים ניצחון מוחלט או כמה שיותר קרוב לזה, ברור לך שאם הממשלה תיפול זה לא יקרה לעולם. הכל יוקפא ויסוג אחורה. ממשלת מעבר לא תצליח לעשות כלום, והפוליטיקה תבער ברחובות. הפלת הממשלה שווה לעצירת המלחמה בוודאות. אז עכשיו למרות המצב החולני שאנחנו נמצאים בו, עגיין יכולים לקרות דברים ויש עוד הזדמנויות שיהיה אפשר אולי לנצל. להפיל זה לוותר על הכל. אני לא חושב שזה חכם.

אם לא נחזור להילחם אז אין הבדל בין ממשלת נתניהו לממשלת גנץ/בנט.

אם נחזור להלחם אז ההישארות של סמוטריץ בממשלה היא באמת מעשה נכון (כמו שכבר כתבתי קודם), ואז גם בן גביר יחזור לממשלה.

היא שדווקא השנאה לנתניהו מונעת מהשמאל לפעול גם בתוך הכנסת והממשלה, בעוד שגנץ האנמי (בנט זה נוכל) יחבק את מי שילטף אותו.

הרגע פורסם במבזקים בערוץ 7 שסמוטריץ שוב פעם אמר שאם הלחימה לא תחודש אחרי היום ה42 אז הוא יפיל את הממשלה.

יקרה? לא יקרה? נראה ונחיה. אני באופן אישי לא בטוח שכדאי להפיל, כי אצל גנץ האנמי (או אצל בנט הנוכל) סמוטריץ יישאר בחוץ, וגם בן גביר.

בגלל חוק הגיוס

עסקה עם השטן. וואלה.

/tags/%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%9F 

אין על בן גביר

יש כמה וכמה סיבות להתנגד לעסקה הנוכחית. יותר מזה, כל מי שגם מפעיל את השכל ולא רק נכנע לרגש, חייב להודות שלכה"פ יש סיבות משמעותיות לחשוש מהעסקה שנעשתה:

א. (כיוון שזה מה שהזכרת, נתייחס בהתחלה) שחרור מחבלים, פעם אחר פעם הוביל לרוח גבית לטרור והרבה יותר נרצחים.

עיסקת ג'יבריל הובילה לאינתיפדאה הראשונה, משוחררי העיסקה היו מובילי האינתיפדאה.

המחבלים ששוחררו באוסלו, היו הדם של האינתיפדה השניה.

כך במלחמת לבנון

וכן, משוחררי עיסקת שליט רצחו ישירות או בעקיפין הרבה יהודים, עוד לפני טבח שמחת תורה, שכל ההובלה שלו נעשתה ע"י משוחררי עסקת שליט.

אפשר לדמיין ש'הפעם זה יהיה אחרת', אבל אדם מפוקח מבין ששטות לחזור כל פעם על אותו ניסוי ולצפות לתוצאות שונות.

ב. מחיקת הישגי המלחמה - המלחמה היתה לא רק כדי לשחרר את החטופים, אלא כדי לנצח את חמאס. נזכיר, חמאס לא רק חטף, הוא גם טבח בכאלף ומאתים יהודים , אנס, שחט, ערף, שרף תינוקות ועוד. נכון לכרגע, אמנם הרגנו להם יותר, אבל הם על הרגליים והם נשארו השלטון ברצועה. לא רק זה, הצליחו לגרום לצה"ל לסגת כמעט לגמרי משטחים שנכבשו בדם מאות חיילנו (כן, יותר ממספר החטופים). במילים אחרות מבחינתם כלוחמי גרילה, הם השיגו את מטרותיהם - פגעו בנו, הכאיבו לנו, שחררו מחבלים והחזיקו מעמד בשלטון.

ממילא, הם וכל הגורמים העוינים האחרים באזור, רואים ששווה לטבוח בנו והכי שווה לחטוף לנו אנשים. כלומר, החטופים הנוכחיים הם חלק מה'כל מחיר' של עסקת שליט וח"ו הפי מאתיים חמישים הבאים, יהיו חלק מה'כל מחיר' של העסקה הנוכחית.

ג. החטופים שנשארו מאחור - המחיר מעסקה לעסקה

רק עולה. גם מי שתומך בעסקה, חייב להיות עם עיניו בראשו ולדאוג לשאר החטופים. כרגע ויתרנו כמעט על כל מה שהחמאס דורש, תמורת חלק מהחטופים, על האחרים עוד בכלל אין סיכום. 

במילים אחרות, גם בעסקה של לפני שנה וגם בנוכחית, אפשרנו לחמאס להוריד מעליו את הלחץ ה'הומניטרי' - כשאת החיילים ששלחנו לקרב, את המאבטחים בנובה שיכלו להציל את עצמם אבל נשארו כדי להציל אחרים אנחנו מפקירים לגורלם, כשאפילו לא נשאר לנו במה לסחור תמורתם. 

א. ראשית צריך להבין מהו בכלל ה־7 באוקטובר.

תקיפות מעזה כבר היו עוד לפני סינוואר ושות'.

המיוחד ב־7 באוקטובר הוא 2 עניינים:

– רמת הברוטליות

– חטיפה המונית

– רמת הברוטליות נובעת מאידיאולוגיה ואופי הארגון. אם ניקח למשל את מאבק היהודים במנדט הבריטי, הרי שהייתה קבוצה שדגלה יותר בשיתוף פעולה / דרכים דיפלומטיות, הייתה קבוצה שנאבקה בממשל הבריטי תוך הימנעות מפגיעה באזרחים, והייתה קבוצה שפגעה באזרחים בכוונה תחילה. כלומר מאבק יכול לפשוט וללבוש צורה לפי האידיאולוגיה ודרך הארגון, שמושפעת באופן ישיר מההנהגה שלו.

משוחררי עסקת שליט ובראשם סינוואר היו פסיכופתים, יש מספיק עדויות לזה, הם עברו גם את הכלא הישראלי וצברו הרבה מאוד שנאה, היה להם הרבה זמן לחשוב ולתכנן מה הם מתכננים לעשות עם המשך המאבק, כו'. ואני מאמין שזה היה רעיון שלהם. האם האסירים המשוחררים הבאים יהיו אותו דבר? לא יודע, אבל במקרה שלנו, מי שהכין את הטבח היה סינוואר והוא משוחרר עסקת שליט.

– מה הייתה מטרת המלחמה של החמאס בכלל? אני לא חושב שהם תכננו לכבוש את מדינת ישראל או משהו. המטרה הייתה להשפיל אותנו, לשחרר את כל החברים שלהם בכלא הישראלי, ולהשיג תנאים טובים על־ידי התקפלות ישראלית בעסקת חטופים, כמו גם להעלות את הסוגייה הפלסטינית למודעות הבינלאומית (ובינתיים כבר כמה מדינות הכירו במדינה פלסטינית). הלוגיקה הייתה שמדינת ישראל כבר הוכיחה שהיא מוכנה לוותר ויתורים אסטרטגיים, ולא רק טקטיים, תמורת שבויים. אם מדינת ישראל לא הייתה עושה עסקה מוזרה כמו עסקת שליט (1000+ מחבלים תמורת חייל אחד), חמאס לא היה מקבל את הרעיון הזה.

עובדתית עכשיו חמאס למד שעל־ידי חטיפת כמה עשרות אזרחים הוא יכול להבטיח את הקיום שלו לנצח נצחים (אלא־אם־כן הממשלה באמת תחליט לחזור ללחימה למרות הלחץ הציבורי), וזה מגוחך לחלוטין.

ב. צריך להבין את הדבר הבא. חמאס פועל בשיטת גרילה. המילה "גרילה" אם אני לא טועה מקורה בספרדית ומשמעותה "מלחמה קטנה" (guerra זה מלחמה). לגרילה יש שני עקרונות מנחים (אולי יותר, אני לא מומחה צבאי):

– סבלנות עד לרגע שבו אפשר למצוא נקודת תורפה

– התשה

– המודיעין הישראלי לא הרמטי ובמוקדם או במאוחר כן ייווצר רגע שבו הדרג המדיני / צבאי ישנים על האף. אולי לא עכשיו, אולי בעוד עשר שנים. עובדתית איכשהו מצאו רגע כזה לא? אולי זה לא יהיה באותו קנה מידה אבל זה ממש ממש לא מופרך. כמה זמן לוקח לחטוף כמה עשרות אזרחים ממסיבת טבע מטר מהגדר? או כמה זמן לוקח לכמה נוח'בות מתאבדים להיכנס ולהתחיל לרסס? 

– אז OK, במקום 7 באוקטובר, מה שתקבל זה טיל פה טיל שם, עוד ילדה קטועת רגל, עוד זקן שנהרג מרסיס, עוד פיגועים מיו"ש בהכוונת חמאס, בקטנה אחי. טפטופים. אין שום דרך להתארגן מול זה, חוץ מהשמדה מוחלטת של הארגון, ושליטה מלאה באזור.

ג. אחי כבר נתת את התשובה. "נניח שיקרה", כלומר, עדיף להציל כמה עשרות אזרחים, כדי "לא להפקיר אותם", במחיר שימותו עוד 1200 בדרכים המזוויעות ביותר שניתן להעלות על הדעת, ועל הדרך יחטפו עוד 250. עדיף להחזיר 40 חטופים במחיר שיחטפו 250 אחרים. לא כל־כך הבנתי מה ההיגיון בזה, אבל בסדר.

עכשיו נניח יחטפו עוד 250. האם גם אותם צריך יהיה להציל, כי "הפקרנו" אותם? ממש לא הפקרנו אותם. מכרנו אותם בסחר הוגן תמורת ה־40 הראשונים. כמו שמכרנו את 250 החטופים הנוכחיים תמורת גלעד שליט. זאת עסקה שכולם רצו והסכימו לה.

ברצועה, או שתגרום להרבה יותר חיילים הרוגים בכיבוש השטח מחדש, או שתגרום להשתלטות אשף או חמאס על עזה שיגרום להרבה הרוגים בעתיד.

אני מסכים שנוכל למנוע 7 באוקטובר עתידי בסדר גודל שהיה, אבל חדירה ליישוב צמוד גדר והריגת "רק" 100 אזרחים לא נוכל למנוע. במיוחד שמעכשיו יש דרייב מטורף לכל המוסלמים לחטוף כמה שיותר ישראלים ולבצע מיני 7 באוקטובר. שלא לדבר על אובדן ההרתעה לטווח עתידי.

ב. מה ההצדקה להפקיר למוות את מאות האזרחים והחיילים שימותו בעתיד באופן כמעט וודאי בגלל העסקה?

ביו"ש במקרה של פלישת מנגנוני הבטחון המאומנים של הרשות ליישובים יהודים בתרחיש ספונטני לדוגמא בעת מות אבו מאזן

היו שם את מנהיגי הטרור והמחבלים הכי פעילים. ללא עסקת שליט חמאס היה גוף חלש הרבה יותר

שניה

תמצית החדשות 35

תקלה ,לא מציג את מה שכתבתי

עדיין לא התחילו לדבר על שלב ב'.

כך או כך, ברקע פגישת נתניהו המוצלחת בבית הלבן, הייתי מציע לתת אזרחות אמריקאית לכל החטופים המוחזקים בעזה, ותוך כך להפנות איום אמריקאי לחמאס שלפיו אם לא יוחזרו כל החטופים, ללא תנאי, בתוך 72 שעות, לחמאס תהיה בעיה, והפעם עם אמריקה ולא עם ישראל.

זהו.

בס"ד

הטעות העיקרית של נתניהו בשלב הראשון שהוא אפילו לא ניסה להסביר לטראמפ את המחיר הגבוה של העסקה - אלא ישר התחייב אליה. לפי העיתונאי אריאל כהנא מישראל היום, לאחר מעשה גם בממשל הנכנס הבינו את המחיר רק אחר כך. לכן הדבר המתבקש הראשון לעשות זה לתקן את העוול הזה, וזה הרבה יותר דחוף מאירן, נורמליזציה ו/או ריבנות.

ואגב, התחילו לדבר על השלב השני.

גם אני ספקטי משהו

אבל יש לו עוד פגישות עם מלך ירדן + נשיא מצרים

let him cook

מלך ירדן יגיד ששערי הממלכה פתוחים למיליון וחצי עזתים, והנשיא המצרי יגיד אותו הדבר, ואז יתברר שהביקושים עולים על סך כל הנאצים של עזה.

<צ>

אם לא היה כל כך עצוב, וכו'.

עכשיו בוא נתפלל שבעז"ה הדברים ישיגו כמה שיותר מאותה דחיפה

הרי הוא הציג את עצמו מיד בתחילת השיחה 'שלום, כאן שוד'. 

חח

אחיהם מהזן המכונה פלסטינים

אני משוכנע שרבים מהתושבים הערבים היו רוצים להשתלב בשקט במדינה, בפרט כשמסתכלים סביב סביב, מצבם ורמת חייהם של מוסלמים בארצות המזרח התיכון סביבנו.

המנהיגות היא הפנים של הציבור. ישנם יחידים, אולי יש כמה אלפים כאלו, שבאמת לא מעניין אותם והם ישמחו לחיות בשקט, תחת מדינת ישראל של העם היהודי.

אבל כל מי שנושא בקרבו את הזהות הערבית-מוסלמית (גם אם אישית אינו אדוק במיוחד), נושא בקרבו את תודעת הג'יהאד, גיבוריו הם צ'לאח א-דין, אמין אל חוסאני וסינוואר. הוא גדל על כך שהיהודים הם 'בני קופים וחזירים' ושבלתי נסבל שהם שולטים באזור ששייך ל'דאר אל-אסלם'.

חלקם אולי מחייכים, אולי עושים את עצמם. אולי טכנית מעדיפים לחיות כאן, עם כל הזכויות ואפס חובות, כשאפילו לנאמנות לא מצפים מהם ומקבלים בסלחנות את תמיכתם באויב - אבל כשידרשו לקבל את זה שאנחנו באמת בעלי הבית כאן - יעדיפו לעזוב.

דוגמא לאחת היחידות שאכן התפקחה:

/news/660330?utm_source=webshare&utm_medium=social&utm_campaign=share

בכלל, ממליץ על אלו שיודעים ערבית וגם יודעים ערבית כדי לצאת מהקונספציה שכביכול יש שם בני אדם כמונו, שקצת לחם ושעשועים יהפכו לשוחרי שלום - על המשמעות זו אחת הבמות החשובות. אפשר לעקוב גם אחרי צבי יחזקאלי, מיכאל בן ארי, אליהו יוסיאן ושות'.

האם המטרה היא שנרגיש שיש לנו רציוניליזציה של האויב וממילא נמשיך לדמיין שבכלים שנחשבים לגיטימיים במערב, נוכל לסיים את הסיכסוך או לפחות לשלוט בו בסבב אחרי סבב?

או שאולי, מוטב מאוחר מלעולם לא, שאחרי טבח שמחת תורה וההזדהות הכמעט מוחלטת של העולם הערבי איתו, נתפקח סוף סוף ונבין שאם חפצי חיים אנחנו - את השיעור שסירבנו ללמוד בתרפ"ט וסירבנו בכפר עציון בתש"ח וסירבנו במעלה עקרבים וסירבנו אצל משפחת פוגל וסירבנו אצל אורי אנסבכר (כמה דוגמאות מפורסמות, מתוך התנהלות רצופה במשך 1,400 שנה) - נלמד סוף סוף, שכשעשרות אלפים צועקים בהר הבית "ח'יבר ח'יבר יא-יהוד", הם מתכננים לכולנו בדיוק את מה שהם עשו שם? אולי נבין סוף סוף, מוטב מאוחר מלעולם לא, שאי אפשר לחיות עם קולקטיב ערבי/איסלמי וזה או אנחנו או הם?!

שיש סיכוי כל שהוא לפתרון הסכסוך המוסלמי <> יהודי בארץ ישראל.  

זו מלחמת דת ולא מחלוקת על שטח טריטוריאלי כזה או אחר בין שני עמים.

המחלוקת הקשה בין הצדדים הפוליטיים במדינת ישראל היא על הדרך ליצור הפרדה בין המוסלמים והיהודים.

השמאל רוצה ליצור חומת הפרדה מול העולם הערבי מוסלמי - בדרך של חלוקת הארץ.  זה לנו וזה להם, בלי לשלוט בעם ששונא אותנו.

לרצון הנאיבי של הימין, לראות את כל המוסלמים הולכים מכאן לאנשהוא אחר, גם אין סיכוי.  

אנחנו בעידן אחר מאשר היה מקובל עד מלחמות העולם הראשונה והשניה, להזיז עמים שלמים ממקום למקום.   

להתנתק מעזה, 'אנחנו כאן - הם שם'.

עוד לפני כן, זה היה הרציונל של תהליך אוסלו.

מי שלא הבין שזה התפוצץ כבר במתאבדים של תשנ"ה ובארועי המנהרה בתשנ"ו ואפילו סירב להבין זאת במלחמת אוסלו בתשס"א, הלך להתנתקות.

את המחיר שילמנו מזמן, את הריבית דריבית שילמנו בטבח שמחת תורה. השאלה מתי סוף סוף נסיק את המסקנות.

יש לנו בעיה קשה בתוך מדינת ישראל - ואין באופק פתרון.

רוב הציבור היהודי שמחזיק את המדינה - בצבא, בכלכלה, במדע, בתעשייה, בתקשורת, באקדמיה, במערכת המשפט - אינו הציבור הימני.  

הרוב הוא מרכז ושמאלה מהמרכז.

הליכוד והימין בשלטון, בזכות הציבור החרדי - אבל הציבור החרדי אינו משולב בתחומים החיוניים הנ״ל, הקריטיים לקיומה של מדינה.  

מי שמחזיק את הצבא, מי שיוצא בגופו להגן על עם ישראל (וממילא גם ממלא את בתי הקברות ומחלקות השיקום), זה אנשי הציונות הדתית והפריפריה. במדע, בתעשיה, בכלכלה ועוד - יש המון אנשים עם תודעה לאומית/אמונית ברמה כזאת או אחרת. הבעיה שכשיוצרים בתשקורת אווירה, כביכול החבר'ה חושבים משהו - כל מי שחושב אחרת, מפחד להביע את דעתו.

הדבר היחיד שבאמת השמאל מחזיק, זה את המקומות שעושים הרבה רעש - במערכת המשפט, בתשקורת, בפקידות הבכירה שהולכת וגונבת סמכויות מהעם.

אבל לא לעולם חוסן, העם הולך ומתעורר. ראינו שהשביתה הפוליטית פעם אחת יחסית הצליחה, אבל בפעם השניה, עוד לפני בית המשפט ההסתדרות חיפשה את הסולם לרדת מהעץ, כי התברר שהציבור הבין שאליטה שלא מייצגת - משתמשת בו. 

כל מה שאתה טוען בשם השמאל - זו בדיוק הקונספציה שהביאה אותנו עד כאן. בנתיים, אתה צודק, שחלק משמעותי מהמיעוט הקטן שעדיין נותן את הטון מכל מיני סיבות - לא התפקח. לכן זו עדיין לא התכנית הרשמית של מדינת ישראל.

טוב שנשיא ארה"ב מחזיר לשולחן את מה שכשגנדי ניסה לממש - השתיקו אותו והוקיעו אותו כגזען ואת הרב כהנא פסלו מלרוץ לכנסת.

כמה נאים מעשיהם של אומה זו (טראמפ). בנו גשרים, וכו'.

טראמפ לא מקדם רילוקיישן כדי להקים מחדש את גוש קטיף.

וכדי ליישב את עזה במיליון יהודים לפחות.

כי טראמפ הוא כריש נדל"ן שדואג לעצמו ולמשפחה הגרעינית שלו.

הוא נמנע מלשווק את חיסול המדינה היהודי במשמעות הפשוטה ביותר שלו, כי זה לא פוליטקלי קורקט. במקום זאת הוא מוכר לנו את חלוקת הארץ, שבפועל תביא לאותה תוצאה.

למה הדבר דומה, למשפחה נורמטיבית שגרה בדירת 4 חדרים. אם לאותה דירה יכניסו משפחה נוספת, המשפחה שנכפתה עליה ה"שותפות", תשחט כעבור חצי יום, וכו' וכו'.

זה הפתרון הכי טוב, גם להם וגם לנו

שפירושו העתקת מגורים לצורך כלשהו.

לא מדובר בגירוש בכפיה.

לצד זה, טראמפ אינו תמים, וכביזנסמן הוא מכוון לרווח אישי נטו.

תנופת בניה בעזה אכן מחייבת פינוי (זמני) של התושבים, אך מנגד חוששות מדינות ערב מתרגיל של הנשיא האמריקאי כדי לסלק את הסוס הטרויאני שתקע יתד בלב ארצנו הקטנטונת.

כן ייפתח איזה מסלול שמאפשר הגירה לקבוצה מוגבלת בכמות (שכמובן תישאר מידע חסוי).

עכשיו זה הזמן להתחיל להדהד את הרעיון הנהדר הזה ולבנות לו קואליציה ורציונל ברחבי הגלובוס.

זרע שנזרע לא צומח בין לילה, ואם כן הוא יהיה כמו קיקיון.

מבחינה דמוגרפית, ובוודאי טכנולוגית, אנחנו נגיע בהכרח לרגע שבו זה אכן יהיה מלחמת העצמאות על מלא. יהיה מנצח אחד ומפסיד אחד באופן טוטאלי. ההשמדה תהיה מליאה למפסיד.

מקווה שבבחירות הבאות יימצא מי שיחליף את מפלגת הועדים והפרוגרס המסואבת הלוא היא ה"ליכוד".

שיהיה פייגלין ו/או יוסיאן ו/או צבי יחזקאלי וכו', ואז דברים יתחילו לזוז כאן בעז"ה.

אולי לא בצורה רשמית, אבל בפועל זה יקרה. אנשים סבירים שרוצים בתאוריה להרוג יהודים אבל גם לחיות חיים טובים יותר יעזבו את עזה ולא ישובו. הילדים שלהם יקבלו בעז"ה חינוך של מדינה אחרת ויהיה בסדר.

זה בעיקר מצחיק

גם אם זה יקר יותר.

אנשים מוכנים לעבוד בעבודות כפיים, אבל הם רוצים להתפרנס בכבוד!

מחפש גנן? שיפוצניק? קבלן? מוסכניק?

צרוך עבודה עברית. מי שצריך עזרה במציאת עובדים יהודים מוזמן לפנות אליי, מכיר לא מעט.

צריך גם לתחזק אותה.

לא מספיק לקלל את הקפלניסטים, צריך גם לטכס עצה איך נחיה פה טוב יותר, ולא על זמן שאול.

כרגע אני לא מחפש עבודה, אם כי יש לי כבר כמה הצעות לעבודת כפיים באזור שלי.

הצעה אחת היא להיות מנקה, ושנייה להיות נהג פרקית(משאית עפר, הצהובות הענקיות).

יש לי חברים שעובדים בבנייה, ובשאר עבודות כפיים. כל אחד בעבודה שמתאימה לו.

אני כרגע לא מחפש עבודה, יותר מחפש ישיבה.

אבל בהתחשב במה שאני עושה ויודע, כן, אני מוכן לעבוד בעבודת כפיים. לא מתאים לי בשלב הזה של חיי לעבוד בעבודה קבועה, אני ילד בן 18, אבל יצא לי לעבוד.

איפה בעל הבית שלך מחפש עובדים ובמה? אולי אוכל לסדר לו עובדים.

אין מספיק פועלי כפיים יהודים,

לבנות כמה וילות בשומרון זה נחמד, אבל לבנות מגדלים רבי קומות בכל רחבי גוש דן זה גדול עשרות מונים מהיכולת של כל עובדי הכפיים היהודיים ביחד.

נכון להיום, יש בישראל 45 אלף עובדים זרים בענף הבנייה, ולפני המלחמה היו גם 80-100 אלף ערבים מיו"ש שעבדו בבנייה בישראל.

אלה מספרים עצומים, הסיכוי שעכשיו 150 אלף ישראלים יעשו הסבת מקצוע ויעברו לבנייה - אפסי.

אמנם זה לא יבוא בבום, אבל יש קבלן מאלון מורה שבנה פרוייקטים ענקיים לחסידות כלשהי.

ככל שהעם יצרוך יותר עבודה עברית, בדגש שזה מה שהוא מחפש, ההיצע יגדל.

בשביל לשלם מחיר יקר לקבלן שממילא יביא ערבים או זרים זה סתם טימטום.

הקבלן קבלן עבודה עברית, לא מעסיק ערבים.

רק בשומרון יש לך עשרות אם לא מאות פועלי בניין.

הוצע לי אישית להשתתף בקורס חינמי ללימודי בנייה.

כל אחד בשומרון היה מגיש רצף מתישהו בחיים, או שעשה עבודת בניין אחרת כלשהי.

זה נכון, אבל אתה יכול לסכם עם קבלן שעובד רק עם יהודים, ותתפלא, הם קיימים.

הרבה פעמים משתמשים ביהודים לעבודות באזורים ביטחוניים, למשל צוות גננים מיו"ש שיפץ את הגינה של ליברמן לפני כמה שנים, ושכן שלי היה קבלן באיזה פרוייקט שיפוצים בקריה בתל אביב, כל בוקר היו יוצאים לשם קבוצת פועלים מגב ההר.

ראיתי פרסומת שלהם לגיוס תרומות שהם כתבו שגם הפועלים יראי שמיים!

אבל הוא קבלן אחד. ויש לו כמה עשרות פועלים. וזהו.

לא מספיק.

אבל גם אם כן, לאנשים שמוכנים לשלם עשרות אחוזים אם לא יותר על עבודה עברית הוא יכול לעבוד איתם, זה בעיקר ביו" ש אולי קצת בירושלים, זהו, זה השוק שלך.

יש המון פועלים יראי שמיים, אנשים שלפני 30 שנה הלכו להיות פועלי בניין מאידיאולוגיה.

אני אתן לך דוגמה מאד פשוטה, יש ליד הבית שלי פרוייקט כרגע, בעבודה עברית כמובן.

ויש בוקסה עם שירים.

באתרי בנייה ששמים שירים, בדרך כלל זה לא יהיה קרליבך.

וזה פשוט תענוג עילאי, לראות פועלי בניין מזוקנים, עם ציצית מתנפנפת ברוח, פאות מתבדרות על לחייהם, והם מיישרים יציקת בטון לצלילי יבנה המקדש.

היו גם כמה פעמים שהם השמיעו שיעורי תורה. לא שהשיעורים עניינו אותי, אבל וואו איזה אווירה זו! מדהים!

ערבי הרבה יותר מנוסה בשטח כי הוא מתחיל לעבוד בגיל 8, עד גיל 13 הוא כבר עם 5 שנות ניסיון מה שברגיל מכשיר אותו להיות מפקח.

כשאתה קבלן אתה עובד עם מה שיש כדי לא לשלם קנסות פיגורים ולפשוט את הרגל, גם לקבלן יש משפחה וילדים.

עם אידאלים לא הולכים למכולת, גם בתוך בסיסי צהל יש ערבים שעובדים עם סיווג של מעל 6.

זה יפה אם אתם רוצים להעלות את המודעות לעבודה עברית ומוכנים לשלם על זה, לא בציניות, אבל אל תגלגלו את זה לפרויקט לאומי.

אין ולא תהיה בעתיד הנראה לעין ביטול התלות מערבים בעבודות כפיים.

וכשאתה מאשים את כל העובדים היהודים בכך שהם עצלנים באמת אף אחד לא ירצה לעבוד.

אבל יש המון פועלים חרוצים, שגם הם עובדים בבנייה מגיל צעיר. אתה לא מכיר, אבל תבוא קצת לאתרי בנייה בשומרון, יש לי חברים בני 12 שעובדים בבנייה. כל יםד בן 10 מתחיל להתחכך עם מברגה ופטיש, בונה מחנה.

צה"ל מבחינתך הוא המיינסטרים למה שנכון? כידוע לך הכנסת הערבים לבסיסים הייתה בעלת ערך לחמאס בשמחת תורה.

אנחנו צריכים לעשות מה שאפשר כדי להפסיק את התלות בערבים. עובדים זרים זה פיתרון, אבל לא טוב שהוא יהפוך לקבוע. בתור משהו זמני עד שנגייס מספיק עובדים לעבודות כפיים, זו אפשרות.

יש המון מובטלים בישראל, וידוע במרכז שאם אתה רוצה כוח עבודה זול לא תקח אותם, תקח שב"חים שמוכנים לעבוד תמורת עשרים שקל לשעה.

יש צורך במהלך לאומי, כי הערבים מסכנים את חיינו. לא פיגוע אחד ולא שניים יצאו תחת ידיהם של פועלי בניין ערבים.

אבל אני לא מזדהה איתה, בואו נתחיל בלמלא את החובות שכבר יש לנו אחר כך נוסיף עוד חובות.

זו חובה בין אם תרצה בכך ובין אם לא.

מי מחייב?

אבל לדעתי אף אחד אחר לא היה עושה את זה טוב יותר.

ב2011 הציבור היה מוכן ללכת להתאבדות קולקטיבית עבור גלעד שליט.

הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם.

אני הייתי היחיד בשכבה בתור שמיניסט שחשש מהעלת המוטיבציה עבור חמאס בחטיפה. בלי להאמין שהתוצאה העתידית תהיה מעל 250 חטופים ביום אחד.

ועוד לא הזכרנו את שחרור סינוואר.

הסעודים מתנים נורמליזציה עם ישראל במדינה פלשתינית ביהודה שומרון ועזה (שבמועד מתי שהוא לא רחוק יסופחו אליה גוש דן, הנגב, והגליל)

חמאס, הפרוקסי של קטאר, מעניין את סעודיה כשלג דאשתקד. 

ככלל, אין שלום עם ערבים, לפחות לא בחמישים השנים הקרובות.

לערבים יש אינטרסים, ויש להם גם גיס חמישי בקפלן שעובד בשבילם חזק מאוד.

אבל הם כן מתנים את הנורמליזציה בסיום המלחמה בעזה

או שנתניהו יצליח לעמוד בלחצים מולו

נראה שהכיוון התהפך לגמרי

הסעודים מתנים נורמליזציה במדינה פלסטינית.

האם עבדו עלינו כשסיפרו לנו שזה הולך ומתקרב?

כי נורמליזציה תמורת מדינה פלסטינית זה ממש לא חדש והתחיל לעמוד על הפרק לפני 40 שנה והפך למסמך רשמי לפני יותר מ20 שנה.

או שהדיבורים על טרנספר הרחיקו את היעד?

אם כן, אני מעדיף להעיף עזתים לקיבינימט מאשר לטייל בריאד.

כך או כך תמיד אמרו שהשלום עם סעודיה איננו שאלה של אם אלא שאלה של מתי, ועכשיו יש עליו סימן שאלה גדול.

הדילמה כעת היא האם מדובר במשחק או לא.